רק אתמול דיברנו על נקודות ציון מיתולוגיות בעיר, בהקשר שלשיתוף הפעולה החדש בין הבסטה לתדר סוף, שהתמקם בחלל שבו פעלה מסעדת סנטה קתרינה של שף תומר אגאי. בפיתול משעשע כמו שרק החיים יכולים להמציא, אגאי עצמו התמקם בלוקיישן אייקוני לא פחות – סניף הדגל של מותג השוקולד מקס ברנר ברוטשילד. את ויטרינות הפרלינים וצינורות השוקולד החליף O (או, כמו האות באנגלית), בר מסעדה סקסי בבעלות האחים אבידן – קבוצת חיי לילה ותיקה ומנוסה (At8, קונסיירז' ועוד), שמגייסת את השף הוותיק לצורך שדרוג כללי של מערך הקולינריה.
>>דצמבר של טעמים: 10 מסעדות, ברים ובתי קפה שיעשו לכם את החודש

"חלק מהמקומות שלנו הם יותר ברים, אבל בכולם אנחנו נותנים מענה לאוכל. O הוא גולת הכותרת, עם המענה הכי רציני מבחינתנו עד היום, החלק של הפאזל שהיה חסר לנו", אומר רז אבידן, ומספר על קליק מיידי עם אגאי. "המומנט טוב לכל אחד מהצדדים. חיפשנו שף שירים את המטבח והמפגש עם תומר היה כל כך חיובי ברמה האישית, עוד לפני האוכל, שהרגשנו שהחיבור יכול להיות חזק גם ברמה המקצועית. הוא אדם שאפשר לעבוד איתו ולנהל איתו שיח, פרט חשוב עוד לפני הדמות של תומר אגאי השף המוערך".

לקראת הפתיחה עבר החלל שיפוץ מקיף, אולי כדי להיפטר מרוח השוקולד הרודפת. המבנה המעוגל נשמר ונתן למקום את שמו המינימליסטי, ובתוכו עיצב האח מור אבידן בר ישיבה שמקיף מטבח פתוח, טבעת של פינות ישיבה בסגנונות שונים – משולחנות ועד ספות – וטבעת נוספת של הושבה בחוץ. ארון יין גדול, שעוצב בהשראת ארון היין שהיה בטיילור מייד (עוד עסק של האבידנים) קורץ לנוסטלגיה, ועבודות של האמן רמי מאירי מזהות את O עם תל אביב.

התפריט מותאם לאופי הבלייני של המקום, ואין בו שום איזכור למטבח המקומי מסנטה קתרינה. במקום זאת אגאי מרגיש נוח להמציא את עצמו מחדש. כך למשל הוא אצר צלחת גבינות מהעולם – שני סוגי גרוייר מיושנת, לה-קאווה מספרד ומנטיולי מאיטליה, שמוגשות עם פירות יער, רוקט ודבש (62 ש"ח). "אני רוצה ליצור מסורת של ארוחת ערב מוקדמת, שאנשים יוכלו להגיע ישר מהעבודה ולשבת על גבינות ויין טוב", הוא מסביר. באגף המנות הקרות בולטים סלט ירוקים עונתיים פריכים בוויניגרט יוגורט ושמן שמיר (68 ש"ח), סשימי שולה ותותים (84 ש"ח) וטטאקי טונה ברוטב פונזו בחמיצות מאוזנת עם בייבי תירס ובמיה תאילנדית (84 ש"ח). חלק מהמנות מעוטרות בפרחים, "עוד סימן לתומר אגאי החדש".

מחלקת המנות החמות מציעה בייבי תירס בג'וספר עם פטריות מלך היער, כמהין ותירס לבן (74 ש"ח), אקווה פאצה – פילה בר ים עם טבעות פסטה, צלפים ועגבניות צלויות ביין לבן, חמאה ומרווה (138 ש"ח) וניוקי רכים ברוטב בר בלאן ואוכמניות טריות (84 ש"ח), "המנה הכי קרובה לבישול שלי מפעם". הקינוח היחיד בינתיים הוא לא פחות מאשר הברקה: גלידה רכה ממכונה, בארומה עדינה של מי זהר, עם קונפיטורת משמש אוזבקי חמוצה־מתוקה ופיסטוקים קלויים (32 ש"ח). אם לאבידנים יש חוש עסקי – ובהחלט יש להם – הם ימצאו מקום לארון מעדנייה, וימכרו צנצנות של הקונפיטורה הזו. ההצלחה מובטחת.

בניגוד לפרויקטים קודמים שלו כמו הסובלקיה בגרקו ו-MAZA, בהם טיפל והמשיך הלאה, הפעם נראה שאגאי כאן כדי להישאר. העבודה על התפריט נעשתה בשיתוף פעולה בינו ובין האבידנים, כששני הצדדים לומדים לשחרר שליטה. "תומר היה רגיל להיות סוליסט אבל עם כל מה שהוא עבר, הוא מבין שכיום יש מי שמנהל את המסעדה. אנחנו תמיד מאוד מעורבים עם האוכל, וכאן נתנו לתומר להתבטא בצורה משוחררת, להביא את הטעמים שלו", מסביר אבידן. "במקומות שלנו יש אוכל טעים, אבל רצינו שהדרייב הראשוני לאורחים שמגיעים ל-O יגיע מהאוכל ומהסקרנות. בפועל התוצאה איכותית מאוד והתעלתה על הציפיות שלנו".

בחרתם להתמקם בשדרות רוטשילד, שזו זירה צפופה מאוד. אין בכך סיכון?
"אנחנו בוחרים את המקומות שלנו בפינצטה ואוהבים פריים לוקיישנים, ובמיוחד מקומות איקוניים. יש מי שאומרים שרוטשילד איבד מזוהרו, אבל זה רחוב ראשי שכבר הרבה שנים אנחנו רוצים דריסת רגל בו ולא מצאנו נכס שמשך אותנו, עד העסקה הזאת. מראש ידענו שאנחנו נמצאים ליד החבר'ה של ASA, שעשו מוצר מאוד איכותי אבל הוא לא המוצר שלנו, ומולנו נמצאת רותי (ברודו, R48 – ש.ב.ד.) שעושה את מה שהיא עושה הכי טוב במלון, וגם זה לא המוצר שלנו. ידענו שאנחנו פותחים ביניהם, במקום מיתולוגי שאין מי שלא בילה בו, והפכנו את החלל לחווייה קולינרית גבוהה. יחד עם ASA ורותי נוצר משולש שהוא קצת יותר גבוה קולינרית, מגניב ולא המוני".
רוטשילד 45,ראשון-רביעי 19:00-חצות, חמישי-שבת 19:00-02:00,להזמנות

• אוכלים שותים
• רז אבידן
• תומר אגאי
• שדרות רוטשילד

למרות המלחמה, הכלכלה המאתגרת ומזג האוויר שמעודד הישארות בבית – סצנת המסעדות בתל אביב ממשיכה לנוע קדימה כמו רכבת בלי בלמים. על אף ימי חוסר הוודאות, נדמה שהעיר מסרבת להפסיק להאמין בכוחם של ארוחה טובה או ערב שתייה מסיבי לשיפור מצב רוח. יזמים, שפים ובעלי חזון ממשיכים לפתוח מקומות חדשים, מברים אופנתיים ועד מסעדות שף מושקעות, עם תפריטים יצירתיים, קונספטים מקוריים (מי יותר, מי פחות) ובעיקר הרבה אומץ. תל אביב אולי חבוטה אבל היא רעבה, ובכל פינה נולדת מחדש תקווה עטופה בטורטייה, שוחה בחמאה או מוגשת על קרח עם סלייס לימון. הנה כמה פתיחות מסקרנות שכבר נמצאות על האש ללא תאריכי יעד ידועים, ומזכירות שגם כשקשה החיים – וגם התיאבון – ממשיכים.

הבסטה והפורט בהר סיני

משהו טוב קורה באלנבי החפור לעייפה: אחרי שבישרנו על פתיחתמולאם, הבר של התאילנדית בר סיני, נוחתת על המתחם עוד פצצת אלכוהול ואוכל טוב בדמות שת"פ בין הבסטה ופורט סעיד. הבר-מסעדה החדש יתמקם בחלל שבו פעלה סנטה קתרינה זצ"ל, שכבר נמצא בהליכי שיפוץ כך שכבר אפשר לראות את הפתיחה באופק. שף אייל שני לא ייקח הפעם חלק בפרויקט, ומי שיפעיל את המטבח אלו אנשי הבסטה, שיביאו איתם יינות מעניינים ותפריט מלא פצצות טעם. "יהיה חמוד", מבטיח אבירם כץ מבעלי הבסטה, ואפשר להאמין לו.

ורמוטריה נקסט דור

אלכוהול וביסים קטנים וטעימים הם צו השעה, וסצנת הברים פורחת. בעוד כחודש יצטרף לזירה הצפופה ממילא שחקן חדש – אח קטן לוורמוטריה. בתפריט צפויים צלוחיות עם אוכל קטן וסקסי, זלילה בעמידה, ספונטניות, הרבה כבוד לוורמוט ואפריטיבו שווה. הבעלים אבי קשי מגלה שכמו בכל פתיחת מקום של הקבוצה, אפשר להתכונן להפתעות בגזרת האוכל והמשקאות. סטיי טיונד.

תומר טל בדה ג'ורג'

כל העיר כבר מדברת על כך, ועכשיו כשסוף סוף ניתן אישור אפשר לגלות ששף תומר טל (לשעבר ג'ורג' וג'ון) מצטרף למלון דה ג'ורג'. טל נכנס לנעליים של שף ברק אהרוני, שלפני כחצי שנה עזב את מסעדת פרדס, ולצדו יובילו את הפרויקט המסעדנים סטיבן לובל (בעבר הרחוק, מבעלי "חדר אוכל" עם עומר מילר, וכיום יועץ ומלווה הקמת מסעדות) והיזם יאיר בקייר (ראונד טייבלס). שמה של המסעדה החדשה עדיין לא פורסם, אך כבר ידוע שהיא מוגדרת כפיין קז'ואל, ברמת מחירים נמוכה יותר פרדס וג'ורג' וג'ון (אבל אל תעצרו את הנשימה, פלאפל גבאי זה לא). על טל ושותפיו מוטלת המשימה הלא פשוטה לבדל את המסעדה החדשה מה-LOFT, האול דיי בראסרי המוצלח שפועל במלון, אך מכיוון שמדובר באנשי מקצוע מנוסים – אפשר להניח שהם כבר יודעים איך לגרום לזה לקרות.

תומר אגאי והאבידנים

מאז סגירת סנטה קתרינה תומר אגאי עושה לביתו ולחשבון הבנק שלו, ואינו מתנצל על כך. אחרי הסובלקיה של גרקו, החמארה MAZA מבית הספיק איזי ומתחם האירועים/מסעדה YAM, השף הוותיק בוחר לשתף פעולה עם קבוצת האחים אבידן (קונסיירז', AT8 ועוד). הפרויקט החדש הולך ומוקם ברוטשילד, בחלל ששנים הריח משוקולד של מקס ברנר, ועל פי ההודעה לתקשורת מדובר ב"שילוב ייחודי של קולינריה תל אביבית עדכנית ובר יוצא דופן, בדמות מסעדת שף חדשה שמבוססת על מסעו הקולינרי בן ה-25 שנה של תומר אגאי". העיצוב צפוי להיות "יוצא דופן, אבל בסטייל שונה מהמקומות האחרים של הקבוצה עם נגיעות אומנות אותנטיות של הצייר רמי מאירי". יהיה עמוס.

לה טיגרה באזל

תושבי הצפון הישן, זה בשבילכם: הפיצרייה המנומרת מפלורנטין משתכפלת ומתמקמת ברחוב אלקלעי, בחלל שבו רק לפני שנה נפתח בר היין סנדר. ברי יין יש הרבה, אבל לה טיגרה יש רק אחת. כלומר שתיים, בקרוב. באותה נשימה נזכיר שבקרוב ייפתח בית הקפה של קוקו נקו מאותו בית ייצור, כך שיש למה לחכות בצפון העיר וגם בדרום.

פרח רסלאן במתחם התחנה

זוכרים את הכנאפה כעכ? איך אפשר לשכוח את המאפה שכבש את הריאליטי "מאסטר שף" ואת סיפורה של פרח רסלאן – ילידת לבנון ובת לאב איש צד"ל שנטעה שורשים בארץ והקימה משפחה ועסק. מנת הרחוב הלבנונית, שמורכבת מכנאפה חמה עם תועפות גבינה נמתחת וסירופ סוכר בתוך בייגלה שומשום פריך ולוהט (וכן, זה עובד וזה אפילו ממכר), התמקמה בקניון אגמון החולה ומשם עברה לשוק הנמל שלנו. כעת היא מקבלת מקום של קבע במתחם התחנה, במבנה לשימור שעל אחד מקירותיו יותקנו מתלים לבייגלעך – הסמל המסחרי של רסלאן. אם יש משהו שיכול להחזיר את התל אביבים למתחם התחנה זה הכנאפה כעכ, שיבוא טוב ליד הפוך רותח עם הרבה קצף על חלב שיבולת מקפה נחת.

רוף טופ בקמפינסקי

מלון דיוויד קמפינסקי עורך בתקופה האחרונה שינויים במערך המזון והמשקאות: קציר, מסעדת שף בשרית־כשרה, נפתחה בחלל שבו פעלה מסעדת סראייה החלבית, שהועברה ללאונג', אבל מה שמעניין באמת קורה במרחק די הרבה קומות למעלה – מסעדת רוף טופ חדשה ונוצצת, שתשאיר אבק לשאר הרוף טופים בעיר (הרשימה המלאהכאן). מקורבים מספרים שאת הפרויקט יוביל שף גומא גלילי (לשעבר גאייג'ין), אבל במציאות הכאוטית שבה אין לדעת עד לרגע האחרון – אין ברירה אלא לחכות לפתיחה.

• אוכלים שותים
• בסטה
• מסעדות חדשות
• פורט סעיד
• לה טיגרה
• ורמוטריה
• תומר טל
• דה ג'ורג'
• תומר אגאי

מאז שסגר את מסעדת סנטה קתרינה האהובה בספטמבר האחרון, לאחר עשור של פעילות (וכמעט מבלי הסברים), השף תומר אגאי לא שקט על השמרים. בדצמבר דאשתקד הוא הצטרף למסעדן צביקי עשת, והקים אגף סופלקי סוער במסעדות גרקו תחת השם 'הסופלקייה', שעודנו פועל בימים אלה במסעדות הרשת ובוולט. הוא גם בנה את התפריט והקונספט במסעדת Maza שבנחלת בנימין, וכעת הוא מכריז על ההרפתקה הבאה: ארוחת טעימות חודשית שתוגש בחלל אירועים חדש ביפו, לצד ניהול קולינרי של המתחם כולו.

>> "פורט שף בנמל ת"א": מיטב השפים הישראלים ויותר מ-50 מנות מקוריות

"YAM" (זה "ים", על מי אתם עובדים?) הוא חלל אירועים חדש שנפתח בימים אלה, וממוקם על צוק יפואי מול הגלים. כלומר ממש מולם. כלומר אפשר לשמוע אותם סוערים ורוחשים. הוא מיועד לחתונות, אירועים עסקיים, השקות ושלל שמחות של עד 350 מוזמנים, עם חצר פנימית, חצר חיצונית שמשקיפה לנוף, דשא ובר. כיאה ללוקיישן מול הים, אגאי יצר עבור המקום תפריט ים תיכוני כשר, בדגש על דגה טרייה ומנות קטנות עד בינוניות. אבל לא לשם זה כינסנו אתכם היום.

הבשורה האמתית עבורנו היא שגם אם לא הוזמנתם לאירוע ב-Yam, אגאי יקיים מספר פעמים בחודש במקום עצמו ארוחת טעימות בת 3 שעות, במהלכה יבשל ממיטב חומרי הגלם, ינוע בין מטבחים וטכניקות שונות – קצת יוון, קצת מרוקו, קצת ספרד והכי ישראל. או במילים אחרות, יש ארוחת טעימות ים תיכונית בת 8 מנות של תומר אגאי בלוקיישן יוצא דופן, עם נוף מרשים. תג המחיר, בהתאם לסטנדרט המבאס שכבר נוצר, שהוא 800 ש"ח. מה שנקרא, נחמד אם אתם יכולים להרשות לעצמכם.

המקום מבטיח שמדובר ב"חוויה שטרם נראתה כמותה", למרות שבוודאות ראינו כמותה, כאשר במהלך הארוחה תנועו בין חללי המתחם השונים, ובכל תחנה תקבלו מנה ייחודית עם משקה אלכוהולי שהותאם לה, לצד מוזיקה, נוף הים הפנורמי והמנות של אגאי.התפריט בנוי ממנות קטנות ומדויקות: מרק סאל מורחו ספרדי עם שיפודון דג ים, קוויאר שחור וקציפת יוגורט; סביצ'ה טונה אדומה עם בורגול, מלפפון ויוגורט ביתי; סשימי ילו טייל צרוב בגחלים; וקובנייה של בלו פין טונה עם חציל שרוף בליווי סאקה לא מסונן.

נאגטס לוקוס בציפוי קדאיף עם איולי חריף יספקו משחק ילדותי כיף למי שמתגעגע למקדונלדס אבל חושב שהנאגטס לא מספיק דגים, ומנה שסיקרנה אותנו במיוחד – בויאבז בניחוח מרק חרירה חמחמץ – תשלים את התפריט יחד עם סטייק טונה ודמי גלאס, שלל דגים ים תיכוניים ועוד. הקוקטיילים והיינות המקומיים כאמור יותאמו למנות, וזה אמור להחזיק אותנו עד לסיבוב הבא של אגאי, שלפי האקלקטיות של הרפתקאותיו עד כה, כנראה תהיה ארוחת ילדים ים תיכונית במקדונלדס.
הארוחות של תומר אגאי יתחילו ב-24.6. שתי האחיות 2, יפו. לתיאום:03-6593999

• אוכלים שותים
• תומר אגאי
• אולם אירועים

איזה מנות קופצות לכם לראש כשמדברים על אוכל רחוב תל אביבי? אל תטרחו לשאול את צ'אט GPT, כי על פי הבינה המלאכותית שלוש מנות הרחוב ההפופולריות בתל אביב הן פלאפל, שווארמה וסביח. אם תשאלו את הבינה האנושית, כלומר אנחנו, אז נגיד לכם לא תאמינו לכל שטות ש-AI אומר: על מקומה של השווארמה נסכים, אבל הפלאפל והסביח – חרף מעמדן המיתולוגי בעיר – לא באמת נמכרים בסיטונאות.

>> אוכל טוב ברחוב: אני יודע שבורקס של AM:PM תמיד יהיה שם בשבילי

יתרה מכך, רוב אוכל הרחוב שאנו צורכים כיום מגיע ממקורות זרים. בחסות הרשתות החברתיות (והתקשורת המהדהדת) צצים טרנדים חדשים שמתחרים זה בזה על טעם (או חוסר טעם) הקהל, מכנפי עוף מטוגנות ועד שוקולד דובאי. את שף ארז קומרובסקי זה לא מפתיע – הוא מאמין בקשר ישיר בין קולינריה לפוליטיקה, ובהשפעת הגלובליזציה על הצלחת, יותר מאשר הכלכלה. "לא סתם המטבח האסיאתי כובש את אוכל הרחוב, כי אסיה כובשת את העולם. כשצרפת הייתה בזניט הכוח הדיפלומטי, המטבח הצרפתי היה בשיאו. כשהאמריקאים היו בשיא הכוח שלהם, כולם אכלו המבורגר. אוכל הוא תמונת מראה של כוחות פוליטיים".

כמי שנגע במהלך הקריירה שלו בשני קצות הסקאלה, קומרובסקי מאמין שהגבולות היטשטשו. עובדה: ברווח שבין פיין דיינינג לאוכל רחוב נמצאים קז'ואל דיינינג, פאסט קז'ואל, גסטרו־בר ועוד מונחים שונים שמנסים להגדיר את ההיררכיה החדשה. במסעדות שף שואבים השראה ממנות רחוב, ובמסעדות שיושבות ממש ברחוב מגישים מנות שף על שולחן עוטה מפה לבנה. "אצלנו הגבולות מטושטשים מלכתחילה כי התרבות הפסיקה להיות שחור-לבן. אלה שיש להם כסף אוכלים ברחוב ואלה שאין להם חוסכים והולכים למושיק רוט. ההבדל בין אוכל רחוב לאוכל במסעדה הוא רק ויטרינה".

בציר הזמן המובהק אפשר לסמן את הקורונה כקו פרשת המים בשדרוג מעמדו של אוכל הרחוב. בעוד המסעדות סגרו מפאת מגפה, ואז מלחמה, הביקוש למשלוחים נסק, ואוכל הרחוב כבש את החלל שנשאר. על פי נתוני וולט לשנת 2024, המבורגר היא המנה המוזמנת ביותר בתל אביב. את הגידול המרשים ביותר במספר ההזמנות רשמו שווארמה, כריכים, אוכל תאילנדי ועוף, שעלה לגדולה בזכות טרנד העוף המטוגן. הנתונים מצביעים על העדפה להתמחות, שמשתקפת גם במסעדות שמוקדשות למוצר אחד, סמאשבורגר או גיוזה למשל.

"אוכל הרחוב לא הולך למקומות משוגעים שמנסים להמציא את הגלגל, אלא להתמקצעות – משהו מהיר וטוב שהוא ואליו פור מאני", אומר שף טום אביב, שבתחילת דרכו יישם את הגישה הזו על ההמבורגר של הפאט קאו. לשיטתו, עולם אוכל הרחוב נחלק ליסודות ולטרנדים: בקבוצה הראשונה נמצאים פלאפל, שווארמה ושאר החשודים המיידיים, בעוד שבקבוצה השנייה טריקים ושטיקים שמיועדים לגרוף לייקים באינסטה. "הקונספטים נעלמים אחרי תקופה, אבל היסודות תמיד רלוונטיים. למשל, מקומות שעושים שווארמה עגל או כבש כשהבשר הוא כמו סטייקים קטנים. השיגועים מתאימים לפופ אפים – באים, נותנים מכה, משגעים את העולם וממשיכים הלאה. בסופו של דבר כשרעבים למשהו מהיר, הראש תמיד הולך לדברים המוכרים שאין בהם נפילות. לאף אחד לא בא על לחמנייה מפונפנת כדי לסגור את הפינה".

כבודן של הגלובליזציה וההתמקצעות במקומן מונח, אך באופן לא מפתיע – מסתמן שהמילה שתוביל את החיפוש בוולט בשנה הנוכחית היא כשרות. ולא רק במקומות ייעודיים מבחינה גיאוגרפית או קונספטואלית, אלא גם מצד מי שהקשר בינם לבין הז'אנר די רופף. בשף תומר אגאי אי אפשר לחשוד בנטייה לכשרות – מי ששנים שיחק עם פירות ים והרכיב לסופלקיה של גרקו גירוס כבש ויוגורט, מאמין שאוכל הרחוב מתכנס לכיוון הכשר. "כשף אני מבשל עבור אנשים וחשוב לי להקשיב להם ולתת להם את מה שהם רוצים", הוא מסביר, ומספר על רשמים חיוביים מאוד מביקור באסתר המלכה, ספוט ההמבורגרים של אדל בספלוב. "זו לא הנפצה. מאחורי יחסי הציבור המאוד קיטשיים עומד מסעדן רציני שמביא את אחד ההמבורגרים הטובים שאכלתי בזמן האחרון. גיליתי מקום שעושה אוכל ברמה גבוהה מאוד, עם בשר טרי שנטחן במקום לעיניי הסועדים, הגשה יפה ומקום מושקע שאפשר לסגור בו פינה ב-70-80 ש"ח. אוכל כשר הוא צו השעה".

מעבר להתחזקות באמונה הפרטית שלו, אגאי סובר שהכשרות טובה לעסקים. בחודש שעבר הוא פתח ספוט רחוב קז'ואלי כשר (מאזה), כמכנה משותף רחב עבור קהל שלא מצא את עצמו בסנטה קתרינה. בתמיכת היזם המתאים הוא אולי יפתח פיצרייה, שתסגור מעגל עם הפיצה הנהדרת מסנטה. אצל טום אביב סגירת המעגל נוגעת להמבורגר, כשר כמובן. "אוכל רחוב יהיה השלב הבא, ובגלל שבחרתי בכשרות אני רוצה לעשות המבורגר כשר. אני נהנה שמגיעים אלי היום אנשים שלא יכלו לאכול בקוקו במבינו, והמבורגר כשר הוא עוד צעד באותו כיוון. לאורך זמן, כמשהו שיכול להחזיק מעמד מעבר לטירוף רגעי – כמה שיותר בסיסי ופשוט, יותר טוב". כלומר אם פעם כשרות נתפסה כמגבלה היום היא הופכת ליתרון, כי כשכולם יכולים לאכול, כולם גם רוצים לטעום. ומי שבכל זאת מתעקש על גבינה עם ההמבורגר שלו, שלא לומר בייקון רחמנא לצלן – שיהיה לו בהצלחה.

• אוכלים שותים
• אוכל רחוב
• ארז קומרובסקי
• טום אביב
• תומר אגאי

לוקיישן לוקיישן לוקיישן. בכל כמה שנים, הבכורה עוברת – פעם זה היה דיזנגוף, לתקופה עבר לאלנבי, וגם פלורנטין ראתה ימים שכאלו, אבל מאז שנסגר לסירוגין לתנועת רכבים, מרכז הבילוי הקולינרי של העיר התפקס על רחוב נחלת בנימין. האזור צפוף במסעדות, וגם אם הוא מתפזר בין המרכז ברוטשילד לפינות שקרובות לשוק הכרמל, עדיין קל ללכת לאיבוד בין כל האופציות. אז אם בא לכם לנסות משהו רענן, רק בחודש האחרון נפתחו 3 מקומות חדשים לאוכל שמנסים לקפוץ על ההייפ של הלוקיישן.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>איך לשמוח עכשיו: 13 דברים כיפים יחסית לעשות בפורים בתל אביב

ברבור

למה כדאי:כי מדובר במסעדה החדשה שהתמקמה בחלל של הברוט ז"ל, מאת קבוצת ILU – מהקבוצות הקולינרית המעניינות ביותר שפועלות בעיר בשנים האחרונות, בהובלת אדם סולד ויובל לשם, שכבר הספיקה לצבור לעצמה באזז מרשים בתחום האירוח עם ארוחות פרטיות, פופ אפים ('גבאגול' הזכורה לטובה), סדנאות ובראנץ׳ סודי ומבוקש שמתקיים במתחם 3426 בדרום העיר.
מה טעים:שף איתי אייל (לשעבר פרונטו) מוביל את הקו נע בין מסעדת גריל ים תיכוני לביסטרו אירופאי, עם אוכל נהדר שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות יכול להיות רטרו-שיק או סליז אלגנטי. כמו למשל זיטי – פסטה שנאפית על הגריל המדובר ומעליה נמזג רוטב קאצ'ו אה פפה ופטריות אויסטר. יאם.
אווירה:שיק קליל באפס מאמץ (אבל בעצם עם הרבה מאמץ).
>> ברבור, נחלת בנימין 36

מאזה

למה כדאי:אחרי הסגירה המתוקשרת של סנטה קתרינה ואחרי שהקים את הסופלקיה של גרקו, שף תומר אגאי נוחת על נחלת בנימין עם "חמארה מודרנית מקומית" מבית קבוצת הספיקאיזי. שגיא כהן כבר הספיק לקטול, אבל האם יש מישהו שעדיין קונה את הזעם הקדוש שלו? אנחנו מעדיפים לבדוק בעצמנו.
מה טעים:פריקסה טוניסאי מטוגן עם ממרח דלעת, אריסה טונה קונפי, זיתים וצלפים, או קבב דגים על יוגורט וירקות צלויים או כבד כמעט קצוץ שהוא למעשה ממרח כבדי עוף בהירים של משק לולו עם בצל שרוף על לחם מחמצת או מגוון תומר אגאיזם.
אווירה:פתיחת שולחן א-לה אגאי (מה שאומר גם לא בהכרח זול כשכל הצלחות נערמו).
>> מאזה (Maza), נחלת בנימין 45 פינת מונטיפיורי 17

ריברנו

למה כדאי:אלכס גולובין, יהודי מולדובי מקישינב, טייל להנאתו בספרד עם חבר שהשביע אותו לטעום את הגלידה האיטלקית של Rivareno, ואמר לו שהיא הטעימה בעולם. גולובין טעם, התאהב, ואז החליט להעלות אותה ממילאנו לישראל תוך כדי שעשה עלייה בעצמו. הסניף ה-14 שלה מחוץ לאיטליה נפתח ממש כאן בישראל, ולנו יש טעימה ממילאנו.
מה טעים:גלידה איטלקית טובה וטרייה שמתאפיינת באווריריות ובמרקם קליל ובטעמים קלאסיים לצד משודרגים. מה לא טעים?!
אווירה:ויוה איטליאנו.
>> ריברני, נחלת בנימין 3

• אוכלים שותים
• נחלת בנימין
• תומר אגאי
• גלידה