• Facebook
• Twitter
• Email

עינת פישביין

מייסדת וכותבת “המקום הכי חם בגיהינום" (45)

כבר 20 שנה שעינת פישביין חיה ונושמת את החברה והרווחה בישראל. היא ראתה מקרוב את ההידרדרות בסיקור העיתונאי של התחום, את הידלדלות המשאבים ואת השטחיות שבה מטופלים נושאים שמשפיעים על חייהם של מאות אלפי ישראלים. לפני שנה השיקה עם אירית דולב את“המקום הכי חם בגיהינום", מגזין מקוון שעוסק בעיקר בנושאים חברתיים ומעניק לכותביו חופש עיתונאי מוחלט. “במגזין הזה אני מבקשת לעשות עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי", כתבה אז פישביין בהצהרת הכוונות. “עיתונות שלא מפחדת לקחת צד. ששומרת על פרופורציות, שאינה מתלהמת, שנצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים, סקרנית וחוקרת, אך לא כזו השקועה עד צוואר בביצת הניטרליות הדביקה והמזויפת".

בשנה שחלפה מאז הושק נרשמו באתר מאות אלפי כניסות וטקסטים רבים בו הופכים ויראליים ומקבלים פולו־אפים בתקשורת הממוסדת. בחודש מרץ זכה המגזין בפרס DIGIT – פרס חדש לעיתונות דיגיטלית בישראל. “אני חושבת שהצלחנו למקם את עצמנו במהירות יחסית במפת התקשורת", אומרת פישביין. “אנחנו משפיעים על סדר היום החברתי. אם אנחנו מראים שנושא התאגדות עובדים הוא נושא לוהט, והוא אכן כזה, עיתונות המיינסטרים רוצה גם להביא סיפורים כאלו".

רני והילה רהב

בעלי ומנכ"ל רן רהב תקשורת ויחסי ציבור (50) ומנכ"ל משותף (49)

הזוג החזק של עולם היח"צ. הוא אשף ביצירת קשרים עסקיים, היא אמנית בלהתחבב על עיתונאי אופנה. האירועים שהם מקיימים בביתם הפכו למקום המפגש של ההון־שלטון, אוסף האמנות שלהם הוא אחד המרשימים בארץ וכתוצאה מכך הם מושכים לא מעט אש ותמרות עשן. השנה גברה הביקורת הציבורית נגד רהב וקבוצת הפייסבוק שקמה נגדו, “רני רהב? לא קונה", מונה כבר יותר מ־32 אלף איש.

אמיר גיא

מנכ״ל משותף באדלר חומסקי ויו״ר איגוד הפרסום (45)

גיא הוא עוף מוזר בענף הפרסום. מנומס, נעים הליכות ונחשד באלטרואיזם. מאז הצטרפותו, המשרד שהיה מזוהה בעיקר עם פוליטיקה הפך לשחקן משמעותי ומוביל בתחום הקריאייטיב ומשך אליו את הטאלנטים של הענף. כיו״ר איגוד הפרסום הוא מוביל שיתופי פעולה עם מוסדות מחו״ל, כמו גם את הבצפר, ונראה כי מטרתו היא השבת הקריאייטיב למרכז הבמה בתחום.

גיא פינס

מגיש טלוויזיה ואיש תוכן (46)

סביר להניח שלא כולם ישמחו לראות את פינס ברשימה. לא מדובר דווקא בשנאה אישית, אלא יותר בטינה כלפי מה שהבייבי פייס עם העיניים הכחולות מייצג. פינס טשטש לאורך השנים את הגבול בין בידור לטינופת, דחף את קווי המתאר של המותר והפך את החיטוט לספורט לאומי. אם אוהבים את זה או לא, בזכותו ובגללו משמעות המילה "בידור" לעולם לא תהיה מה שהייתה בעבר.

גיא אסיף ושרוליק איינהורן

בעלי בית הקונספטים אלנבי (47 ו־34)

אם זה קמפיין אדג'י, מחוכם וויראלי, כנראה שתמצאו עליו את טביעת האצבע של בית הקונספטים אלנבי שבבעלות צמד הלירדים אסיף את איינהורן. אחרי שהקימו לתחייה את המותג “מכבי", הזניקו את משקה האנרגיה XL והיו מעורבים בעשרות קמפיינים מוצלחים של פרסום, חדרו השניים בשנתיים האחרונות בהצלחה רבה לתחום הפוליטי־ציבורי. החודש הם השיקו קוקטייל איכותי שרקחו בשנה האחרונה – המוזיאון הווירטואלי של יוסף באו.

אילן שילוח

יו"ר מקאן אריקסון ישראל, Matomy Media Group ,The Time ו־First Time,י(57)

משרדו של שילוח היה מהראשונים שעסקו בהטמעת הפרסום בדיגיטל כחלק ממהלכים גדולים ולא רק כתוספת לא משמעותית. משם, הדרך לעולם ההיי־טק הייתה קצרה. חברת הפרופרמנס שלו Matomy Media Group הונפקה הקיץ בלונדון ומיד לאחר מכן הוא הקים קרן הון סיכון שתומכת רק בסטארטאפים ישראלים בשלבים ראשוניים שנפגעו מירידת מספר קרנות ההון הישראליות. אפשר להסתכל על המהלך הזה כחלק מגישתו הציונית שהביאה אותו להקמת מקאן ואלי בנגב וגרמה לעשרות פרסומאים תל אביבים לרדת למדבר ולהפריח את השממה.

אביב גלעדי

איש עסקים בתחום התוכן והבידור (59)

אביב גלעדי הוא האיש שאחראי לקידום הקריירות הטלוויזיוניות של דודו טופז ז"ל, מוני מושונוב, שלמה בראבא ושאר כוכבים גדולים. הוא הגה והפיק שלל ערוצים בנושאים שונים כמו ערוץ הילדים, ערוצי הספורט וערוץ 8 ובעל אחזקות ברשת. כיום הוא מתגורר בלונדון, מנהל את קרן בלוטווניק לקולנוע ומפיק את סרטו של מרטין סקורסזה, אבל כולנו ממשיכים לצפות לפחות בערוץ אחד או בתוכנית אחת שבבעלותו.

אנשי קבוצת הארץ

עמוס שוקן – מו"ל עיתון "הארץ" (69)

בעקבות מטח טילי הרעל שנורה על “הארץ" בחודשים האחרונים נאלץ שוקן לנטוש את הפוזיציה מאחורי הקלעים ולהגן על הבייבי שלו באמצעי התקשורת השונים. המסר שלו ברור: "הארץ" הוא עיתון ציוני שתומך בפתרון שתי המדינות ומתנגד למדינה דו לאומית. זוהי תקופה לא קלה לעיתון, הדמוניזציה שהוא עובר על ידי פוליטיקאים ואנשי תקשורת שונים פוגעת בהכנסותיו. ועדיין, האמוציות שהוא מצליח לעורר בקרב מתנגדיו וההישגים העיתונאיים רק מוכיחים עד כמה הוא חשוב. לא רק לשמאל, אלא לדמוקרטיה הישראלית.

גיא רולניק – מייסד "TheMarker"י(46)

גיא רולניק הוא כיום העיתונאי הכלכלי החשוב והמשפיע ביותר בארץ. גם ממקום מושבו בבוסטון הוא ממשיך לירות חצים אל עבר האנשים שבאמת שולטים בכסף שלנו. הכפולה השבועית שלו ב"דה מרקר" היא טקסט חובה לכל אזרח במדינת ישראל. בשבוע שעבר הפתיע רולניק בטקסט שבו הוא מבטיח לשר האוצר יאיר לפיד גיבוי מלא אם האחרון יחליט לגדל זוג ביצים ולצאת לקרב נגד המוסדות הפיננסיים. אם יום אחד יצליח הציבור הישראלי להחזיר לעצמו את השליטה על הונו זה יהיה הרבה בזכות האיש הזה.

ליסה פרץ – עורכת מוסף "גלריה" (42)

לפני קצת יותר משנה התפרסם ב"גלריה" פרויקט מיוחד בשם “100 המשפיעים על התרבות הישראלית". הסערה שקמה בעולם היח"צ, התרבות והאמנות. בעקבות הרשימה (פרץ הואשמה בהעדפת מקורבים) רק חידדה את מה שכולנו כבר יודעים: מוסף "גלריה", למרות השינויים התוכניים והגרפיים שנעשו בו בשנים האחרונות, הוא עדיין העיתון שאליו נשואות עיני עולם התרבות והאמנות המקומי.

• תל אביב
• 101 האנשים המשפיעים על תל אביב
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

יורם לוינשטיין

מייסד ומנהל סטודיו לאמנויות התיאטרון (64)

הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, הפועל זה 16 שנה, מצליח לאחוז במקל בשני קצותיו – סלבס נמשכים אליו ושואפים להשיג דרכו תו תקן איכותי, ובו בזמן מקומו לא נפקד מבמת הפרסים בטקס פרסי התיאטרון ובפסטיבלים נחשבים ברחבי העולם. מאיילת זורר, דרך אסי לוי ועד שני כהן – דורות של שחקנים התחנכו בסטודיו בניצוחו של לוינשטיין, שבחר להקים אותו בשכונת התקווה ודרך כך ליצור יחסי גומלין עם הקהילה המקומית. חוץ מלימודי משחק, עובדים תלמידי הסטודיו עם נוער בסיכון, קשישים, עובדים זרים, ילדי עולים במצוקה ושאר התושבים שמרכיבים את הפרופיל השכונתי.

יוסף קלפטר

פרופ' לכימיה ונשיא אוניברסיטת תל אביב (71)

יוסף קלפטר מונה לתפקידו ב־2009, ומאז הוא פועל (במידה רבה של הצלחה) להפיכת אוניברסיטת תל אביב למובילה בישראל בתחומי המדעים המדויקים. קלפטר לא מתייחס לאוניברסיטה כאל מוסד אוטונומי, ומטפח את הקשרים בינה לבין העיר והעולם שבחוץ: עם היוזמות החשובות המיוחסות אליו אפשר למנות את כינון קשרי המחקר עם אוניברסיטאות בסין והקמת מתחם עבודה ליזמים ברמת החייל בשיתוף עיריית תל אביב.

אלי נחמה

מנהל קמפוס ביאליק רוגוזין (54)

אלי נחמה מנצח על מוסד חינוכי המלווה מגיל הגן ועד לסיום התיכון מאות ילדים משכונות מצוקה, רובם ילדי עובדים זרים. עבורם, נחמה (שהגיע לחינוך לאחר קריירה כשחקן ומורה לתיאטרון) מייצר סביבה קשובה ומדרבנת, ואת סגל המורים ועשרות המתנדבים העובדים עמו הוא מלמד מהו חינוך סבלני המונע מתחושת שליחות אמיתית.
על מה היית רוצה להשפיע בעיר אם היית יכול?
"הייתי רוצה להנחיל ערכים של נתינה, שוויון וסובלנות גם מעבר למעגלים הקרובים אליי".
מי לדעתך משפיע כיום על תל אביב?
"אני מאמין שהשפעה באה במקביל גם מלמעלה, מראש העיר ובכירים אחרים, וגם מלמטה, דרך קהילת תושבים שיש לה אמירה בנוגע לחיים כאן".

פרופ' זאב דגני

מנהל הגימנסיה העברית הרצליה (62)

כמנהל בית ספר, זאב דגני אמור להצטייר בעיני תלמידיו כנציג הממסד. בפועל, הוא זה שמחנך אותם להטיל ספק ולחשוב בצורה ביקורתית, והם הופכים תחת הדרכתו לאנשים פוליטיים השואפים להשפיע בעצמם על סביבתם. דגני מהווה את הסמן השמאלי, הליברלי והאנטי מיליטריסטי במערכת החינוך. בעברו בעירוני ד' אסר על מועצת התלמידים להניף את דגל ישראל בכניסה לבית הספר והביע תמיכה בלגליזציה של סמים קלים, ובגימנסיה המשיך באותו קו: הוא אסר על קצינים של צה"ל להיכנס בשערי בית הספר כדי להרצות לתלמידים, כי לדבריו "מקומם של הקצינים בצבא, ומקומם של המחנכים בכיתה", ובימים האחרונים הודיע כי הוא מתבייש להיכלל ברשימת בתי הספר המצטיינים של משרד החינוך הזכאים למלגה, כי הקריטריונים, ובהם הגיוס לצה"ל, אינם לרוחו. בתקופה שבה מפטרים בבושת פנים מורה כמו אדם ורטה בגלל דעותיו, טוב שיש איש חינוך שלא מוכן להתקרנף.

• תל אביב
• 101 האנשים המשפיעים על תל אביב
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

ג'ורדי קרויף

המנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב בכדורגל (40)

למרות ההדחה ממוקדמות ליגת האלופות, הגזענות וחרושת השמועות סביב התפטרותו של אוסקר גרסיה (פרטים עסיסיים בקבוצות ווטסאפ רכלניות), גם השנה מועמדת מכבי תל אביב לזכות באליפות. מאז הגעתו של קרויף לקבוצה ב־2012, חזרה מכבי למקום הראוי לה בצמרת הכדורגל הישראלי, וקרויף עצמו הפך לאחת הדמויות הבולטות והאהודות בענף המקומי. לפחות על פי היכולת שהקבוצה מפגינה עד כה, יש סיכוי שגם 2014־2015 תהיה העונה שלו.

גיא גודס

מאמן מכבי תל אביב בכדורסל (43)

בברנז'ת הכדורסל הישראלית עדיין מתקשים לעכל את זה, אבל ביוני האחרון, עם עזיבתו של דיוויד בלאט לאימון ב־NBA, מינתה הנהלת מכבי תל אביב את גיא גודס לתפקיד מאמן הקבוצה, וזמן קצר לאחר מכן את פיני גרשון (שכבר לקח איתה שלושה גביעי אירופה) לעוזרו. לא ברור עדיין למי מהם תהיה השפעה גדולה יותר על הקבוצה, אבל עד שיוכח אחרת, אנחנו מפרגנים לגודס.

מיטש גולדהאר

הבעלים של מכבי תל אביב בכדורגל (52)

מאז שרכש את מועדון הכדורגל של מכבי תל אביב השקיע גולדהאר בקבוצה יותר מ־300 מיליון ש"ח. נכון, עבור אדם שהונו מוערך ב־1.6 מיליארד דולר מדובר בכסף קטן יחסית. ועדיין, הפחד הגדול של אוהדי מכבי תל אביב הוא שהברון מקנדה יתייאש מהמנטליות של הכדורגל הישראלי ויחליט לעזוב.

[tmwdfpad]אמנם כרגע זה לא נראה ריאלי ובטח שלא מתאים לאופי הווינרי של גולדהאר, אולם בשבוע שעבר דיווח יניב טוכמן בוואלה! ספורט כי לראשונה מאז רכש את מכבי תל אביב, גולדהאר לא הגיע לישראל במהלך הקיץ ואפילו לא בא לצפות במשחקי הבית בקפריסין.

פיני גרשון

עוזר מאמן מכבי ת"א בכדורסל ופאנליסט מבוקש (62)

פיני גרשון הוא מכבי תל אביב, לטוב ולרע. גם כאשר הדור הצעיר מקבל הזדמנות להוביל, הקבוצה לא מצליחה ולא רוצה להשתחרר מליוויו של גרשון. הוא האיש שתמיד ניתן לצפות ממנו להתבטאות בעייתית שתוביל את השיח היומי. אוהדי הספורט לא יכולים להתחמק ממנו כי הוא חולק את דעתו בכל מדיה ובכל נושא, וגם אם הוא לא כוס התה שלכם קשה שלא להסתנוור מהבלורית הכסופה הזאת.

ערן זהבי

קשר התקפי במכבי ת"א (27)

ערן זהבי הוא נסיך השערים ושובר הלבבות האדומים. כשעבר למכבי תל אביב בשנה שעברה, אוהדי הפועל תל אביב שבה גדל התקשו לקבל את הבשורה באיפוק.המלחמה המכוערת באמת החלה כשזהבי חגג בצורה מוגזמת והפגנתית כשכבש מול הפועל. לאחרונה רחשו שמועות שהוא יחתום בליברפול. התגובות שלו נראות לעתים כאילו הן רק כדי להכעיס, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהוא השחקן היחיד בארץ שמעורר כאלו אמוציות. ומהשלושער.

שמעון מזרחי

יו"ר מכבי תל אביב בכדורסל (74)

יושב הראש הנצחי של מכבי תל אביב הוא האיש שמזוהה יותר מכולם עם הצלחת הקבוצה באירופה ועם הרס ליגת הכדורסל הישראלית. רק צריך להיזכר בדיון הציבורי שהתפתח סביב זכייתו בפרס ישראל בשנת 2011 כדי להבין כמה עניין האיש ופועלו מספקים בקרב חובבי הכדורסל בישראל. השנה זכה בתואר יקיר העיר תל אביב־יפו, על אפם וחמתם של האדומים.

• תל אביב
• 101 האנשים המשפיעים על תל אביב
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

אורטל בן דיין

פעילה חברתית ובעלת חנות וינטג' (32)

אורטל בן דיין שרפה לאנשים את הפיוזים וגרמה להם לחשוב הרבה לפני “האח הגדול". תמיד אפשר לסמוך על בן דיין שתחלוק את דעתה המנומקת כמעט בכל נושא חשוב. הדמות הססגונית בעלת הטעם המשובח ערערה את התפיסה המטופשת שפמיניזם ואקטיביזם לא יכולים להתקיים לצד אהבה לאופנה ואסתטיקה. בן דיין היא אחת האחראיות להצפת הנושא העדתי שהוסתר מתחת לשטיח במשך שנים ארוכות, והיא והוכיחה שהיא גם חיית שטח אמיתית כאשר הקימה סיירת שכל ייעודה הגנה על תושבות דרום העיר.

על מה היית רוצה להשפיע בעיר אם היית יכולה?
"הייתי רוצה שיהיה פיקוח על שכר דירה, דבר שנראה בלתי אפשרי בהתחשב ביחסים הפוליטיים בין כרישי נדל"ן לעיריית תל אביב".

אסף זמיר

סגן ראש עיריית תל אביב־יפו (34)

לאט לאט, פרויקט אחרי פרויקט, סטטוס אחרי סטטוס, בונה עצמו זמיר כמועמד לגיטימי להתמודדות על ראשות העיר בשנת 2018. מי שהטיקט שלו במועצה הוא נציג הצעירים, עובד קשה כדי לבסס את מעמדו בקרב אוכלוסיות נוספות, בעיקר בדרום העיר. עם הזמן, צובר זמיר עוד ניסיון פוליטי וההשפעה שלו על דמותה וצביונה של העיר שלנו הולכת ומתרחבת. חולדאי, מלפניך, מאחוריך ומצדדיך.

מי לדעתך משפיע כיום על תל אביב?
"ההורה הצעיר. לפני כמה שנים חל מהפך בכמות ההורים הבוחרים להישאר ולגדל את ילדיהם בעיר. אין קבוצה שהשפיעה יותר על סדר היום הציבורי מאשר אותה קבוצה המבקשת לשים את נושא המשפחה, הקהילתיות וגידול הילדים על סדר היום. העירייה נדרשת להקים גני ילדים, גם בתי ספר ומרכזים קהילתיים במספרים שלא נראו כמותם כבר עשרות שנים".

שלי יחימוביץ'

חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה (54)

טל פרידמן, שחיקה את דמותה של יחימוביץ' ב"ארץ נהדרת", הפך את "סוציאל דמוקרטיה" שלה למטבע לשון, ולא בכדי. בימים אלה מנהלת יחימוביץ' מאבק נגד תוכנית הקיצוץ הרוחבי שהממשלה החליטה להנהיג, ובמקביל מקדמת את הבנק החברתי אופק, שבו רכשה מניה. בעקבות ראיון שהעניק אורי שגיא, חבר המפלגה לשעבר, התייצבה יחימוביץ' לצד מי שטענה להטרדה מינית מצדו. אין ספק, מדובר במצרך חובה בנוף הפוליטי והחברתי בישראל.

על מה היית רוצה להשפיע בעיר אם היית יכולה?
“ההומלסים. זו תופעה שהיא אות קלון תמידי על כולנו. קשה לפתרון יותר ממה שחושבים, ודורשת טיפול הוליסטי של כמה רשויות וגורמים ביחד. הבת שלי הייתה מתנדבת במד"א, מכירה רבים מהם בשמותיהם ויודעת את ההיסטוריה הטרגית שלהם. פעם בשעת בוקר מוקדמת ראיתי הומלס מתעורר על ספסל בכרם, לובש מדים של חברת שמירה והולך לעבוד. זה קורע לב ומבייש. האזור שלי משופע בהומלסים, ואני כועסת על עצמי על חוסר היכולת שלי להשפיע כאן".

מנחם לייבה

מנכ"ל עיריית תל אביב־יפו

עיריית תל אביב בניהולו של לייבה הכריזה בהזדמנויות שונות על המאמצים להוזלת יוקר המחיה. החזון הזה אמנם עוד לא התגשם, אך בשטח מקדם לייבה מהלכים שונים: השנה התקיימה בפעם השנייה הגרלה, שבה יכלו תושבי תל אביב לזכות לשכור אחת מ־77 דירות מוזלות. באותו זמן הכריזה העירייה על השקעה של עשרה אחוזים מתקציב הפיתוח העירוני בדיור בר השגה. נוסף על כך הוא הטמיע בעבר סביבת עבודה ממוחשבת בבתי הספר בעיר ובכך תרם לתהליך הדיגיטציה שעוברת העיר.

תמר זנדברג

חברת כנסת מטעם מרצ (38)

זנדברג, חברת כנסת טרייה יחסית, פועלת הרבה בשדה הפמיניסטי כחברה בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. השנה היא השתתפה גם במאבק ללגליזציה של מריחואנה, והתראיינה בנושא ("אני מעשנת מריחואנה ואני לא פושעת ולא עבריינית"). במהלך מבצע צוק איתן לא פחדה לצאת באמירות לא פופולריות נגד חיסול בכירי חמאס – מה שהפך אותה סופית למרענן הרשמי של הקיץ.

עודד גבולי

ראש מנהל ההנדסה בעיריית תל אביב־יפו (60)

גבולי נכנס לתפקיד לפני יותר משנתיים, לאחר ששימש כסגנו של מהנדס העיר היוצא. מאז הוא סומן כמי שגישתו הפוכה לקודמו. האג'נדה שלו בעניין הגדלת היצע הדירות בעיר כוללת את הגדלת גובה הבנייה המותר במתחמי פינוי בינוי ובאזור נמל תל אביב, ומנגד הגדלת הצפיפות בבניינים והקטנת הדירות – ובכך הפיכתן לבנות השגה. שנוי במחלוקת או מבורך, נוכחותו של גבולי מורגשת מאוד בנוף העירוני.

דפני ליף

עורכת וידיאו, פעילה חברתית ומרצה בתחום מנהיגות צעירה ושינוי חברתי (28)

דפני ליף עדיין רלוונטית, גם שלוש שנים אחרי המחאה החברתית ואף על פי שלא פנתה לקריירה פוליטית, ויש שיאמרו שדווקא משום כך. נכון, היא כבר לא מוציאה מאות אלפי אנשים לרחוב ורוב המיזמים שהיא ניסתה להרים מאז לא התרוממו. ועדיין, יש לה השפעה ואנחנו צמאים למוצא פיה ברשתות החברתיות (אפילו שהיא נשמעת לפעמים כמו גורו ניו אייג'י).

על מה היית רוצה להשפיע בעיר אם היית יכולה?
“הייתי רוצה לעצור איכשהו את רכישת הדירות של תושבי חוץ עשירים, שמייקרת אזורים שלמים ודוחקת את תושבי העיר החוצה".

מי לדעתך משפיע היום על תל אביב?
“מי שיש לו כסף, מי שמתעסק בנדל"ן, חברות שמפרסמות את עצמן דרך מרתונים, הפקחים והסיירת הירוקה. מנגד אני מאמינה שבני הדור שלי משפיעים עד מאוד על מה שקורה כאן ואנחנו יכולים להשפיע עוד יותר. אני מקווה שבשנה הבאה ועד שוכרי הדירות, שאני מהמארגנים שלו, יהיה ארגון משפיע עד מאוד על שוק השכירות".

מאי גולן

פעילה חברתית (28)

נבהיר שאנחנו מסתייגים לחלוטין מהעמדות הקיצוניות, מהסגנון המתלהם ומהמסר האלים ולעתים אף גזעני שמביאה איתה פעילת שכונות הדרום מאי גולן; אבל עם זאת אין עוררין על כך שהיא הצליחה השנה במקום שבו רבים וטובים לפניה נכשלו – אולי דווקא בשל סגנונה – בהעלאת הבעיות של תושבי דרום העיר המופקרים על סדר היום הציבורי. ההופעות התקשורתיות התכופות והשנויות במחלוקת שלה הפכו אותה לסמל המאבק, ועמותת "העיר העברית" שהקימה ממשיכה להוביל אותו.

מי לדעתך משפיע כיום על תל אביב?
"רון חולדאי. הוא האיש שאמור לשקף את רצונם של תושבי העיר, והוא גם האיש שבסופו של יום מקבל את ההחלטות על השקעת משאבי העירייה. לצערי כיום תושבי דרום תל אביב מרגישים כאילו הם חיים במדינה נפרדת לחלוטין משאר העיר. היקום המקביל הזה סובל כבר שנים מקיפוח ואפליה. זה כאילו יש מסביב לדרום גבולות וירטואליים שאף אחד לא מדבר עליהם אבל כולם יודעים שהם קיימים".

ניצן הורוביץ

חבר כנסת מטעם מרצ (49)

הורוביץ הוא האיש שמוביל את הצעת החוק לתחבורה ציבורית בשבת. את הצעת החוק הטרייה "השבת במרחב הציבורי" הוא לא מיהר לחבק, ולנו נראה שאם אכן תגיע גאולת החילונים – היא תבוא מכיוונו של הורוביץ. גם כחבר ועדת החוץ והביטחון לא חשש הורוביץ להביע הסתייגות ממהלכי הממשלה במסגרת הלחימה בעזה. אם יש חבר'ה טובים בפוליטיקה, הורוביץ הוא ללא ספק אחד מהם.

רון חולדאי

ראש עיריית תל אביב־יפו (70)

אם היינו צריכים לסדר את הרשימה הזאת לפי סדר חשיבות, לא היה קשה לנחש מי יזכה במקום הראשון: ראש העיר הוא באופן טבעי האדם המשפיע בעיר, אבל חולדאי אפילו משפיע יותר מקודמיו. טביעת האצבע שלו על תל אביב, מאז שנבחר לראשונה ב־1998, ניכרת בכל צעד ושעל בעיר, לטוב ולרע: מחד, בתקופת כהונתו הפכה תל אביב לעיר תוססת, מתוירת, מלאת מסעדות, בתי קפה, שדרות מוריקות ומלונות בוטיק; מצד שני, הדרום נותר מוזנח, התחבורה הציבורית נתקעה במקום, גורדי שחקים לעשירים בלבד צצו בהמוניהם, דיור בר השגה לא קודם, וחולדאי ממשיך להוביל את תפיסת המתחמים המלאכותיים על חשבון עירוב השימושים התכנוני שמאפיין מטרופולינים ברחבי העולם.

[tmwdfpad]המקטרגיו יכולים להתנחם שבכך שזו הקדנציה האחרונה שלו, והוא כנראה כבר נושא את עיניו למקום יוקרתי אף יותר – רחוב בלפור בירושלים. האמת, על רקע המשבר המנהיגותי בקרב המרכז־שמאל, חולדאי לפתע נתפס כפוטנציאל הריאלי היחיד לראשות ממשלה מהגוש הזה. יש לו את כל הרזומה שראש ממשלה בישראל צריך: ניסיון צבאי (טייס ותא"ל במיל'), איש חינוך (לשעבר מנהל הגימנסיה הרצליה) וניסיון ניהולי עשיר (ראש עיר במשך ארבע קדנציות). גם את הקרב האחרון מול שר הפנים גדעון סער בסוגיית פתיחת העסקים בשבת אי אפשר שלא לראות בקונטקסט הזה. יש כאן אמנם סוגיה עקרונית, אבל יותר מכך, שני פוליטיקאים שרואים את עצמם כמועמדים ראויים להחליף יום אחד את נתניהו.

על מה היית רוצה להשפיע בעיר אך ידיך כבולות?
“קידום מערכת התחבורה הציבורית. הממשלה אינה מוכנה להעביר סמכויות לרשויות המקומיות והתוצאה היא שמזכירתי, שגרה ברעננה, נוסעת מדי יום קרוב לשעה לעבודה ובחזרה, במקום רבע שעה. חבל".

משה בלסנהיים

מנהל הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב־יפו

הוא מכיר את כל המועדונים בעיר ואת בעליהם, אבל לא בטוח שתרצו לצאת איתו לסבב ברים: בלסנהיים, המוכר יותר כ"ההוא שסוגר מועדונים", יוצא במבצעי אכיפה באישון לילה עם מד דציבלים כבר 20 שנה. הוא זה שקובע אם מקומות בילוי עומדים בתקנות הרעש ומחליט אם לאשר להם רישיון עסק. בין העסקים שהעלים מהשטח אפשר למצוא את הגזוז, שלוותא והסאבלט, והיד עוד נטויה. העיקר שהשכנים מרוצים.

יאיר לפיד

שר האוצר (50)

יאיר לפיד נכנס השבוע לתקופה החשובה והמכרעת ביותר עבורו מאז שהצטרף לפוליטיקה: הוא מכווץ בפינה השמאלית, בודד, רק ממתין מאיפה תיכנס המכה הבאה. מולו, בפינה הימנית, עומדים נתניהו, קרנית פלוג וכל בכירי המשק והפרשנים הכלכליים. האם יוותר לפיד על מע"מ 0 ועל התקציב החברתי־הכלכלי שהוא רוצה להעביר? האם יממש את איומו ויפרוש מהממשלה אם אלו לא יעברו? מה שבטוח הוא שההחלטות שיקבל לפיד בקרוב ישפיעו מאוד לא רק על תושבי תל אביב אלא על אזרחי ישראל כולם.

מנהיגי העובדים הזרים ומבקשי המקלט

מוטסים עלי (27), מולוגטה טומסגי (26) , קונדה קומי (31), בסו בלולה (30) ופילמון אברהם (24)

מנהיגי מחאת העובדים הזרים ומבקשי המקלט נאבקים על זכויותיה של אחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בעיר. גם אחרי שהצליחו להביא מאות להפגין בכיכר רבין והכניסו כמות מכובדת של בתי העסק לפאניקה בעקבות השביתה שארגנו, נותרו לא מעט אנשים שהיו מעדיפים להתעלם מקיומם. אם הם לא היו כאן כדי להזכיר את זה, איש לא היה עושה זאת במקומם.

סתיו שפיר

חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה (29)

שלוש שנים לאחר שקופלו האוהלים בשדרות רוטשילד, סתיו שפיר מוכיחה שהיא הנציגה המצטיינת מבין מנהיגי המחאה החברתית. רק בימים אלה היא מובילה מרד בוועדת הכספים שמטרתו למנוע מח"כ ניסן סלומיאנסקי לנהל דיונים הנוגעים בתקציבי החטיבה להתיישבות, ובכל פעם שהכסף שלנו מועבר בצינור ישיר למימון התנחלויות, היא דואגת שנדע על כך ושואלת "איפה הכסף".

מי לדעתך משפיע היום על תל אביב?
"בשנים האחרונות, יותר מתמיד, אפשר להרגיש את השפעתם של אלפי צעירים בדרישה לשינויים שהולמים את הזמן שלנו. את התוצאות רואים בכל רחבי העיר: מלגות דיור לסטודנטים, מרחבים ציבוריים ערים, ייעוץ לשוכרי דירות, חממות לפיתוח מיזמים קהילתיים ושלל הצעות חוק לקידום דיור בר השגה והעסקה הוגנת שמונחות על שולחן הכנסת".

איילת שקד

חברת כנסת מטעם הבית היהודי (38)

איילת שקד גדלה לתוך צלחת פטרי סמולנית־ליברלית־חילונית בשכונת בבלי, לאימא מצביעת מערך ולפעילויות בצופים, לימודים בעירוני ד' ונישואים עם טייס. אולי זו הסיבה שקשה לרבים מתושבי העיר לקבל את דעותיה שמקושרות אסוציאטיבית לדמויות בחצאית מקסי ושביס. שמה של שקד נקשר לאחרונה בתקריות לא מחמיאות, כמו במקרה של ראש ממשלת תורכיה שהשווה אותה להיטלר, או הפוסט השגוי שהעלתה בפייסבוק (אז גם הוכיחה שהיא יודעת להתנצל), אבל היא גם יודעת לעשות: היא הובילה את הוועדה שניסחה את חוק הגיוס, וכיו"ר שדולת המסתננים הקימה השנה לשכה משפטית בדרום תל אביב לרווחת התושבים. גם אם לעתים דעותיה שנויות במחלוקת, שקד בהחלט הרוויחה את מקומה ברשימה הזו.

ניצב בנצי סאו

מפקד מחוז תל אביב במשטרה (55)

מבצע צוק איתן היווה מבחן עבור בנצי סאו ושוטריו. כולנו זוכרים את האלימות המשטרתית המיותרת מקיץ 2011, שבסופו של דבר הביאה רק לחימום האווירה ברחובות. אבל הקיץ אנשיו של סאו, שנכנס לתפקידו ביוני 2013, נהגו אחרת. גם בימים מתוחים ביותר הם הקפידו לאפשר הן את הפגנות הימין ואת הפגנות השמאל, לעתים זו מול זו, ובסך הכל נהגו באחריות והצליחו לאזן בין שמירה על הסדר הציבורי ועל המפגינים לבין זכות ההפגנה.

על מה היית רוצה להשפיע בעיר אם היית יכול?
"אני מוטרד מהקיטוב שהולך וגדל בין קבוצות שונות בחברה הישראלית כפי שבא לידי ביטוי בשיח האלים על רקע מבצע צוק איתן. לא היה ביכולתי להשפיע על התוכן, אך על התוצאה שבאה לידי ביטוי בשמירת חופש הביטוי וזכות המחאה וסיום האירועים ללא נפגעים – בהחלט כן".

אלדד יניב

עו"ד ופעיל חברתי־פוליטי (46)

אלדד יניב הוא אחת הדמויות המרתקות של השנים האחרונות בנוף הפוליטי־תקשורתי. מיועץ סתרים תחמן הוא הפך לאביר המלחמה בשחיתות. מה שהחל עם הריצה (הכושלת) שלו לכנסת עם מפלגת ארץ חדשה, המשיך בשנה החולפת עם סדרת הטורים החשובה שלו בוואלה! והגיע לשיא עם חשיפת פרשת פואד ועם הקמפיין שהוביל למען חשיפת הצהרות ההון של המועמדים לנשיאות. בוואלה! השתפנו והפסיקו לפרסם את טוריו, ומאז הוא מפרסם את הטור שלו בירחון החדש “ליברל", ובקרוב ייצא הספר. יניב הוא האיש שהיה שם, עמוק בתוך המדמנה המסריחה של ההון־שלטון־עיתון, ובחר “לעשות תיקון" ולחשוף הכל, ועל כן העדות שלו חשובה מאין כמוה.

על מה היית רוצה להשפיע בעיר אם היית יכול?
"אם הייתי ראש העיר הייתי מחליט מיד על רנט קונטרול למשכירי דירות ואוכף אותו בכל הכוח, וגם ולא מאפשר ליזמים להקים מגדלים או בתי מגורים אלא אם חלק מהדירות בקומות התחתונות יהפכו לדיור ציבורי שהעירייה תשווק בהגרלה לצעירים".

מי האיש שמשפיע כרגע הכי הרבה על תל אביב?

"מפגיני ומפגינות תל אביב, שמאז שמחאת 2011 התקפלה מהרחובות, הם ממשיכים בעקשנות ובנחישות, כל שבוע ולפעמים כמה פעמים בשבוע, לצעוק צדק חברתי ברחבי העיר"

• תל אביב
• 101 האנשים המשפיעים על תל אביב
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

הלגה גוטסדינר־קוק

בעלת הבוטיק הלגה עיצובים בכיכר המדינה

בשנים האחרונות, עם הפיכתה של האופנה העילית למצרך פופולרי יותר מהבגדים עצמם ונגיש לכל באמצעות הרשת, כולם למדו לשנן שמות כמו פראדה ומארני וגם להכיר את ה־DNA של כל מותג. אחד המקומות היחידים בתל אביב שבו אפשר באמת להתחכך בפריטים של מותגי היוקרה הכי נחשקים בעולם הוא בבוטיק המעודכן ביותר בכיכר המדינה, שנושא את שמה של הלגה. לצד השמות הגדולים, הבעלים מקפידה להכיר לקהל המקומי גם כוכבים עולים מאירופה, כגון מרי קטרנזו וארדם, שלוקחים גם הם חלק בסייל העונתי שכל פאשניסטה כבדה חוסכת עבורו כל העונה.

סימון אלמלם

סטייליסט בכיר, מנהל קריאייטיבי וקניין ראשי ברשת פקטורי 54 (37)

הדרך שבה אנחנו צורכים אופנה נבדלת מהאופן שבו שאנחנו רוכשים בגדים בפועל. החוליה המקשרת היא הסגנון שאנחנו מגבשים לעצמנו בהתאם לרוח התקופה. אלמלם הוא מהמעטים בעיר שיש לו נגיעה בשני הקצוות – עם עבודה על הפקות אופנה גרנדיוזיות, קמפיינים ותצוגות מיינסטרמיות לצד מעצבות מקומיות, כגון דורית בר אור, ועבודת קניינות שמחדירה את אג'נדת האופנה העילית שלו לתודעה הציבורית.
מי לדעתך משפיע כיום על תל אביב?
“השפים. אם פעם אלוהים היה הדי.ג'יי, היום יש לו מחבת. הם השגרירים הכי טובים של תל אביב גם מחוצה לה".

לאה פרץ

ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר

מהבניין הלא מאוד יפה שנמצא על הגבול שבין תל אביב לרמת גן יוצאים מדי שנה לא רק בוגרים שמעצבים את תעשיית האופנה הישראלית אלא גם כאלו שהופכים למקבלי החלטות שמובילים את בתי היוקרה המשפיעים בעולם או זוכים בתחרויות בינלאומיות נחשבות. התשוקה של פרץ לתחום, עם ההתמקדות שלה ושל צוות ההוראה במניפולציות טקסטיל, במלאכת יד ובפיתוח יכולת טכנית גבוהה הן הסיבות המרכזיות לכך שכמעט נגד כל הסיכויים שנקר נחשב לאחד המוסדות החזקים בעולם ללימודי אופנה.

על מה היית רוצה להשפיע בעיר אם היית יכולה?
“על האנשים ברחוב, שיקפידו יותר על הופעתם בקיץ התל אביבי הלוהט. זה עניין של אופנה, אבל בעיקר עניין של חינוך".

מי לדעתך משפיע כיום על תל אביב?
“מוטי רייף, היזם והמפיק של שבועות האופנה המרהיבים שמתקיימים כאן, מפיק גם את כל התצוגות הגדולות ונוסף לכך גם מעורב ביוזמה החשובה של התאחדות הטקסטיל לקידום מעצבים ישראלים בארץ ובחו"ל. יש לו אהבה ותשוקה גדולה לאופנה, ובעזרתן הוא סוחף ורותם את כל מי שסביבו למען המטרה".

סיביל גולדפיינר

בעלת רשת קום איל פו ומתחם בית בנמל (57)

בעשורים האחרונים הצליחה גולדפיינר לאתגר את הקהל המקומי עם הליכתה על התפר שבין אופנה יוקרתית ואג'נדה חברתית המקדמת נשים ואוכלוסיות מוחלשות, וטבלה לנו את הבגדים בפוליטיקה ובפמיניזם עוד לפני שידענו להצמיד את המילים “סחר" ו"הוגן". אל בית בנמל, היכל הלייף סטייל שהקימה לפני כמה שנים, התווסף לאחרונה אאוטלט של מעצבים ויוצרים ישראלים.

[tmwdfpad]
על מה היית רוצה להשפיע בעיר אם היית יכולה?
“על דיור בר השגה. כל המגניבות של העיר הזו נובעת מכך שגרים פה סטודנטים, אמנים ומהגרים. ברגע שתל אביב תהפוך לעיר של טחונים בלבד היא תהיה פשוט עוד עיר יוקרה גנרית ומשעממת".

מי לדעתך משפיע כיום על תל אביב?
“תמר זנדברג, על סך כל פעילותה: החל מהתוכנית לחינוך מגדרי לגיל הרך ועד המאבק לנישואים אזרחיים וחד מיניים״.

מוטי רייף

יזם ומפיק תצוגות אופנה (50)

האיש שהצליח תוך זמן קצר להחיות את שבוע האופנה של תל אביב מנוסטלגיה נשכחת לאירוע מונומנטלי בסטנדרט בינלאומי, והחזיר את הצבע ללחיים של התעשייה המקומית.

מה עוד אתה חולם לעשות פה?
“אם הייתה לי היכולת, הייתי מצעיד את תל אביב להיות בירת האופנה של המזרח התיכון ומחלק אותה לאזורים: מחזיר את רחוב דיזנגוף להיות שדרת המעצבים, את שינקין למקבילה לסוהו של ניו יורק ולונדון ואת בוגרשוב לבית של המעצבים הצעירים. הייתי מפתח את אופנת השווקים בכרמל־בצלאל־הפשפשים ומגדיר את אזורי אופנת היוקרה. כך לכל אזור תהיה שפה משלו, וכך בעצם נעצים את תעשיית האופנה ואת השוק התעסוקתי. חוץ מזה אני חולם להרים את שבוע האופנה פעמיים בשנה".

מיכל סהר

מעצבת גרפית (43)

השם שלה אולי מצלצל לכם מוכר גם אם אינכם מדשדשים בברנז'ת העיצוב, וזאת משום שלפני שנה היא תפסה כותרות כשעיצבה ומיתגה מחדש את האריזה הגרפית של מוזיאון תל אביב והקנתה לו לוק עדכני ורענן. זו לא הפעם הראשונה שהיא עושה זאת; סהר עוסקת כבר שנים, מאז סיימה בסוף הניינטיז את לימודיה בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית, בעבודה מול גופים ציבוריים, לרוב בתחומי האמנות והתרבות, כמו מוזיאון פתח תקווה או הבינאלה לאדריכלות בבת ים, והיא עושה זאת במקביל לעיסוקה העצמאי בעיצוב גרפי ובייחוד בעיצוב פונטים. פונט "דרום", מכירים? זה שלה.

בר רפאלי

דוגמנית (29)

נכון ל־2014 בר רפאלי היא עדיין הישראלית הכי מוכרת בעולם ודוגמנית נחשבת שכל צעד שלה זוכה לסיקור נרחב. רפאלי, שנמצאת יותר זמן באוויר מאשר על היבשה – ובו בזמן מנסה למכור לנו מבעד לשלטי החוצות קפוצ'ונים מכוערים, משקפי ראייה ומה לא בעצם – היא מהדמויות שמחברות את תל אביב לפופיק של התקשורת העולמית והופכות אותה לעוד יותר קוסמופוליטית.

משפחת קסטיאל

אנשי עיצוב

העסק המשפחתי שהתחיל בשנת 1942 כמרפדייה קטנה בדרום תל אביב בניצוחו של אפרים קסטיאל, צירף אליו עם השנים את שני הבנים משה ויהושע, את נשותיהם ואת ילדיהם דפנה, אלון ואפרים, וצמח לבית עיצוב גדול ממדים ורב השפעה. המבנה שבו עובדת המשפחה היום חולש על שטח נכבד מרחוב אלפסי, והוא כולל אולם תצוגה גדול המארח לעתים אירועים של האלפיון העליון ואולם תצוגה נפרד המוקדש לליין הצעיר והנגיש יותר as is, ומארח סדרה מצליחה של קורסים לעיצוב וסטיילינג.

על מה הייתם רוצים להשפיע בעיר אם הייתם יכולים?
"על מצבם העגום של ההומלסים בעיר, כל אותם מסכנים שנפלו בין כיסאות המציאות".

אלון ליבנה

מעצב אופנה (29)

ספק אם מישהו עדיין זוכר שאלון ליבנה היה הזוכה של הגרסה הלבנטינית ל"פרויקט מסלול", אחרי שהוא הלביש את נינה גרסייה מגרסת המקור (ואז את ביונסה ואת פריס הילטון) והפך לישראלי היחיד שמציג בשבוע האופנה בניו יורק.

על מה היית רוצה להשפיע בעיר, אם היית יכול?
“פעם היה רחוב נחמד, הסוהו של תל אביב – שינקין. היום הוא לחלוטין איבד מקסמו. אם זה היה בשליטתי הייתי הופך אותו למדרחוב ומנסה להחזיר לו את הזוהר של שנות ה־90".

אלינור שחר

בעלת סוכנות לניהול אישי (38)

תוך ארבע שנים בלבד הספיקה שחר להשיג את כל סוכנויות הדוגמנות הוותיקות ולייצר שורה של כוכבות בתחום, שלא רק מציגות אופנה ישראלית אלא גם זוכות להצלחה בינלאומית מרשימה. נועם פרוסט שלה היא הפנים הלא רשמיות של המעצבים התל אביביים ונוכחת קבועה במסלולים של לונדון ופריז, בעוד נערת הפלא החדשה נטלי אידלמן זכתה לפתוח את התצוגה של קו הבת של מארק ג'ייקובס בניו יורק.
מי לדעתך משפיע כיום על תל אביב?
“אריק איינשטיין, עדיין".

גבי ואתי רוטר

מנכ"לים משותפים בקסטרו (57 ו־56)

עם כל השינויים שעבר שוק האופנה התל אביבי בעשור אחרון, על ים המעצבים, מותגי היבוא, הרשתות הגדולות ושבוע האופנה המחודש, לכולם עדיין ברור שיש ירייה אחת ספציפית שמכריזה על פתיחת עונה חדשה – תצוגת האופנה של קסטרו. הסיבה להשפעה חסרת התקדים של המותג הישראלי שפעיל משנת 1973 היא העובדה שמנהליו, גבי ואתי רוטר, קשובים לשינויים שהשוק מכתיב לא רק בתחום ההלבשה – שהיא בסופו של דבר מה שהרשת המהירה מוכרת, אלא גם ברמת הנראות, האתגר והקצב שמי שבאמת מוביל אופנה אמור לספק כדי להזין את התדמית שלו.

זה לא תמיד היה כך. השינוי החל לפני כחמש שנים, עם זליגת תת התרבות ההיפסטרית לעיר וההשלכות האופנתיות שנלוו לה. בקסטרו הבינו שבשביל לסחוף את ישראל כולה, אותה קבוצה שהפכה כמעט בן לילה למובילת דעה צריכה להיות בצד שלהם, והחלו לגבש פורום יועצים שהורכב מאנשי אופנה ומדיה ולגייס צוות עיצוב צעיר ורענן בשביל להוביל את הרשת לעבר שינוי תדמיתי שיעגן אותה כמובילת אופנה אורבנית.

“בתור מותג אופנה ישראלי שמהווה תגובה לחברות בינלאומיות, הכוח שלנו נמצא בעיר שלנו – תל אביב. האופנה שלנו מיוצרת עבור קהל הצרכנים המקומי על ידי סטודיו לעיצוב שמאויש במעצבים בוגרי שנקר, שיוצרים קולקציות שההשראות להן אמנם לקוחות מרוח הזמן כפי שהיא נתפסת בעולם אבל ההסתכלות עליהן היא מכאן", אומרים השניים. “אנחנו שואבים מהעיר את הסגנון ואת האינטנסיביות שלה, את חיי התרבות, הלילה, המוזיקה והקולינריה. זו עיר שלא מנמנמת כמו ערים אחרות בעולם שהן רק לכאורה ‘בלי הפסקה', וזה מהדהד אל תוך האופנה שנוצרת בתוכה".

השינויים בעיר והמתחמים החדשים שקסטרו נעצה בה, וכן אופן הפעילות שלה בתוכם, מהווים גם הם מדד להשפעתה. זה התחיל בקסטרו תל אביב בדיזנגוף סנטר, המגה־סטור הראשונה לאופנה בלב העיר, וממשיך במיקומים נוספים: “נמל תל אביב, שאנחנו ממוקמים בכניסה אליו, כיכר השעון ביפו והמרחב המקוון – חנות האונליין המתפתחת שלנו שמנסה להעביר את חוויית הקנייה העירונית למרחב הווירטואלי".

מי לדעתכם משפיע כיום על תל אביב?
“אייל דה ליאו – מנהל קשרי החוץ של מוזיאון העיצוב של חולון, שמביא את כל הידע והסטייל שלו לכל דבר שהוא מעורב בו ונותן מקום של כבוד לאופנה במוזיאון הנהדר".

• תל אביב
• 101 האנשים המשפיעים על תל אביב
• עירוני