כיף לאמריקאים. כי הם אמריקאים. ויש להם טלוויזיה אמריקאית שמספרת את הסיפור של אמריקה בכל ערב, גם אם הוא סיפור מטופש, וולגרי וצעקני. לפעמים זה בא עם מבטא דרומי כבד וכובע בוקרים ולפעמים זאת עוד משפחה גרעינית לא מתפקדת, ומדי פעם יוצאת גם איזו פנינה בוהקת, אבל שלל הייצוגים האמריקאים על המסך מייצר פסיפס שהוא פורטרט לאומי די מדויק בסך הכל. לכבוד יום עצמאותה ה-249 בחרנו את הסדרות הכי אמריקאיות של 50 השנים האחרונות (שימו לב, לא הסדרות הכי טובות באמריקה, אלא הסדרות הכי אמריקאיות באמריקה) כך נרצה לזכור אותם. היה נחמד בסך הכל כל עוד זה נמשך.

>> זה לא מצחיק יותר: עולם הקומדיה מפוצל מתמיד, כמו אמריקה עצמה
>> פה זה לא מנהטן: 12 מקומות להרגיש בהם קצת אמריקה בתל אביב

הכל נשאר במשפחה (1979-1971)

ארצ'י באנקר חזה את הכול. יוצר הטלוויזיה הדגול נורמן ליר, שהלך לעולמו בדצמבר שעבר בגיל 100, הקדים את זמנו בכמה עשורים והצליח לייצר סיטקום להיט שעוסק בגזענות, שנאת זרים, מיזוגניה, הומופוביה, שנאת ליברלים וכל מה שהופך את ארצות הברית של דונלד טראמפ למה שהיא היום. הצופים העריצו כמובן את ארצ'י הממזר שפשוט אומר את מה שכולם חושבים, אבל ליר דחף להם מתחת לרדאר נרמול של שחורים וגייז בטלוויזיה והשיג ניצחון היסטורי.

שורשים (1977)

סדרה שהייתה אירוע טלוויזיוני מטורף בזמן אמת, כשחלקים גדולים מארצות הברית עדיין מסתגלת לרעיון של שחורים שווי זכויות, אפוס קולנועי רחב היקף שלא נראו רבים כמותו על המסך הקטן עד לאותו רגע. הוא עוקב אחר סיפורו של העבד האפריקאי קונטה קינטה שהגיע לעבוד בפרך במטעי הכותנה בדרום ארצות הברית, והסדרה מגוללת סיפור של שבע דורות עבדים ובעצם את הסיפור של אמריקה השחורה כולה. אי אפשר להבין את האתוס שהתפתח בקהילות האפרו-אמריקאיות של שנות השמונים בלי לראות את הסדרה הזאת.

דאלאס (1991-1978)

משנות השבעים ועד שנות התשעים האמריקאים עפו על דאלאס, לא סתם הסדרה הזאת שרדה עשרים שנה. הסדרה שעסקה בתככים ובסכסוכים בין החוואים של דלאס, ואם להיות ספציפים, על התחרות הבלתי פוסקת בין האחים יואינג. רבים ניסו לשחזר את ההצלחה של טלנובלת הבוקרים הפופולרית, אבל ללא הצלחה. הראן המקורי של "דאלאס" היה כל כך מוצלח כי בסיס הסיפור מדבר על הערכים האמריקאים: משפחה והמרדף הבלתי פוסק אחרי "החלום האמריקאי" שמתורגם לככ"כ – כוח כסף וכבוד. הסדרה הראתה את הצד האפל של ההצלחה ושימשה באותה תקופה מראה לחברה האמריקאית.

נשואים פלוס (1997-1987)

עד "נשואים פלוס", כשאמרו את צמד המילים "משפחה אמריקאית" אנשים כנראה חשבו על משפחה מאושרת ושמחה בפרברים שכל אחד היה רוצה להיות חלק ממנה. זה לא הנרטיב של "נשואים פלוס". משפחת באנדי ייצגה בעיני צופים אמריקאיים רבים את מודל המשפחה האמריקאית האמיתי, זה שהוליווד ניסתה להסתיר: משפחה עלובה ולא מתפקדת שכל חבריה הם אינטרסנטים עניים וחסרי מזל. "נשואים פלוס" בעטה למודל המשפחה האמריקאית בתחת והביאה גישה משלה, אולי פחות יפה ופחות מנומסת, אבל הרבה יותר אמיתית.

משפחת סימפסון (1989-הווה)

זה מדהים שמאז 1989 הסדרה הזאת ממשיכה לרוץ. המשפחה הצהובה והאהובה היא ייצוג מושלם של חיי עיירה קטנה בארה"ב, עם המון צחוקים על חשבון האמריקאים. אם זה לא מספיק היא חזתה המון אירועים משמעותיים לאורך השנים, החל בתחזיות לסופרבול, וכלה בהתמודדות דונלד טראמפ לנשיאות. אל תדאגו, אלה לא קונספירציות, רק סאטירה איכותית שקוראת את אמריקה כמו ספר פתוח.

טווין פיקס (1991-1990)

יצירת המופת העל-זמנית של דיוויד לינץ' הייתה מהפכה דרמטית בעולם הטלוויזיה של תחילת שנות ה-90', ובעצם נתנה תוקף לרעיון שסדרת טלוויזיה יכולה להיראות "קולנועית" יותר ולספר סיפורים ארוכים שאינם אפיזודיים (כלומר, אינם מתחילים ומסתיימים באותו פרק), כולל תעלומת רצח שלא באה על פתרונה. אבל יותר מכל, לינץ' ו"טווין פיקס" הראו לראשונה כמה ארצות הברית של העיירות הקטנות מוזרה ומקריפה מאחורי החזות המהוגנת ופאי הדובדבנים, תמה שתכבוש את הטלוויזיה והקולנוע בעשורים שיבואו.

אוז (2003-1997)

אם אחרי "טווין פיקס" התחלנו להבין שיש לארצות הברית צד מאוד אפל, אז "אוז" באה והראתה בדיוק כמה אפל הצד הזה יכול להיות. זו כנראה הסדרה הראשונה על המסך שהציגה בלי פחד את כישלון החלום האמריקאי ופשרו, ובמובנים רבים גם הסדרה שעיצבה מחדש את הסטנדרט של HBO וסללה את הדרך ל"סופרנוס" ו"הסמויה". זה היה גם הרגע שבו התחלנו לראות את ארצות הברית כפי שהיא באמת, מעבר לסיפורים היפים והחמודים שמכרה הטלוויזיה לציבור במשך עשורים ארוכים.

המלך היל (2010-1997)

נכון, עוד סדרת אנימציה, ולמרות הנטייה של סדרות אנימציה להיות מוגזמות ולא הגיוניות, זה לא המקרה של "המלך היל" שבחרה ללכת על קו יותר ריאליסטי עם קונפליקטים אמיתיים שנוגעים לאמריקה של אותה תקופה ונשארו רלוונטיים עד היום, החל מהשאלה "האם צריך ללמד חינוך מיני בבית הספר?" וכלה ביחס לזרים באמריקה. "המלך היל" מדברת על הבעיות הכי דחופות של אמריקה בדרך משעשעת ומלאה בלב ונשמה ודרך האנימציה היא מאפשרת לנהל דיאלוג. במובן מסוים, היא הייצוג הכי טוב של "אמריקה הרפובליקנית היפה", לפני שנהרסה על ידי דונלד טראמפ.

24 (2010-2001)

חודשיים אחרי אסון ה-9/11, קיבלה אמריקה גיבור מסוג חדש: ג'ק באוור הלוחם בטרור מבית ומבחוץ, בזמן אמת, 24 שעות בכל עונה אינטנסיבית של 24 פרקים. אנחנו קיבלנו ארצות הברית חדשה, אובססיבית ופרנואידית, בזה לשלטון החוק ולבירוקרטים האימפוטנטים והבוגדניים. "24" חזתה במדויק את עלייתו של נשיא שחור ראשון וגם את הפיכתו של הטרור לקלף משחק פוליטי בידי שמרנים קיצונים, ונתנה את האות לעידן חדש שבו אמריקה היא לא בהכרח הגוד גאי שחשבנו שהיא.

אחים לנשק (2001)

הסדרה הזאת חוזרת כאן בלא מעט רשימות, וזה מוצדק. זו סדרת מלחמה שהיא סדרה מושלמת מכל הבחינות. היא מספרת את סיפורה של המלחמה המוצלחת האחרונה של ארצות הברית, מלחמת העולם השנייה, סיפור מושקע ומרגש על יפי הבלורית והתואר של הצבא האמריקאי. למרות הספקטקל והאקשן ההוליוודי בהפקה של שפילברג, הרגעים הכי יפים של "אחים לנשק" הם בערבות ההדדית וברעות שהחיילים מפגינים אחד כלפי השני. כמו שאנחנו יודעים טוב מאד, כור ההיתוך של הצבא מביא למפגש בין אנשים שונים מאד, ובלי סולידריות אמיתית העסק הזה לא יכול להגיע רחוק.

הסמויה (2008-2002)

אם "אוז" נתנה לנו הצצה ראשונה אל החורבן הפנים-אמריקאי, באה סדרת המופת של דיוויד סיימון וציירה פורטרט מדויק של קריסת כל המערכות השלטוניות הפדרליות, וההשפעה ההרסנית של כל זה על עיר בינונית כמו בולטימור. סדרה שהיא רקוויאם לחלום והתעוררות אל הסיוט רווי השחיתות והאלימות של הערים הגדולות בארצות הברית. "המשחק הוא המשחק", כמו שחוזר ואומר בסדרה איוון ברקסדייל. כדי להבין את המשחק של ארצות הברית בת זמננו צריך לראות את "הסמויה".

פילדלפיה זורחת (2005-הווה)

אם רוצים לעקוב אחרי ההיסטוריה המודרנית של ארה"ב, "פילדלפיה זורחת" מציעה נקודת מבט מעניינת. הסדרה עוקבת אחרי בעלי בר בפילדלפיה ובכל פרק מגלים מחדש כמה הם אנשים נוראיים, למרות שהם לא מסתכלים על עצמם בכלל ככאלה. אפשר להגיד שחוסר המודעות, הבוטות והקולניות הם מה שהופך את הסדרה לכל כך אמריקאית, אבל זו גם העובדה שהיא איתנו כבר נצח. עם השנים הסדרה ליוותה אירועים חשובים בהיסטוריה כמו מערכות בחירות חשובות (כולל את אלה שקניה ווסט התמודד בהן מול טראמפ והילארי קלינטון), אירועי ספורט גדולים (בסדר גודל של פילדלפיה) ואפילו דיברו בה על שיח מגדרי ו-Woke לפני שזה היה מגניב. "פילדלפיה זורחת" היא לא רק קומדיה מצוינת, אלא תיעוד של אמריקה מנקודת המבט של האנשים הכי גרועים בה.

שובר שורות (2013-2008)

הקריסה שהתחילה ב"אוז" והמשיכה לערים הגדולות עם "הסמויה", התפשטה מאז כמו מגיפה וסחפה גם את המעמד הבינוני בפריפריות. קחו למשל איש כמו וולטר ווייט, כימאי מבריק שהוא מורה מתוסכל לכימיה מאלבוקרקי, ומגלה כי הוא חולה בסרטן ונותר לו זמן קצר לחיות. מה הוא אמור לעשות אם לא לבשל במעבדה זן חדש של קריסטל מת', לכבוש איתו את שוק הסמים המקומי, לשקר לכל הקרובים לו, להפוך לברון פשע ולחסל בזה אחר זה את כל מי שמעז לעמוד בדרכו? אמריקה איבדה את זה.

מחלקת גנים ונוף (2015-2009)

כשלזלי נופ משתמשת באופטימיות האינסופית שלה כדי להילחם במערכת הבירוקרטית המוניציפאלית השחוקה שמעליה, היא מייצגת את אותה רוח אמריקאית תמימה, אמיצה וקצת עיוורת שהפכה את הארה"ב לאימפריה. אחר כך, אותה אופטימיות גם הובילה אותה לכאוס. אבל בעולם האוטופי של "מחלקת גנים ונוף", הביקורת החריפה על הפוליטיקה הקטנה היא סאטירה אדיבה, כזו שמעדיפה להאמין ל"yes we can" של אובמה. אל תטעו, היא גם רואה את עליית ה-MAGA, ורמזים להידרדרות השיח בפוליטיקה האמריקאית בהחלט נוכחים שם, בקרב תושבי העיירה הדמיונית פאוני. כולם ראו את זה מגיע.

מזרחה ומטה (2013-2009)

אם יש סדרה אמריקאית שחזתה את אמריקה של טראמפ, זו חייבת להיות "איסטבאונד אנד דאון". היא גאונית כמו כל דבר שדני מקברייד מופיע בו, וגם גסה ומופרעת ביותר, אבל אם מסתכלים מעבר, רואים שדונלד טראמפ כנראה רואה בעצמו מין קני פאוורס: גיבור סופר-פטריוט ופרובוקטיבי שנלחם בנורמות שנקבעו על ידי האליטות. הטיפוס של דני מקברייד רצוף ברגעים מעוררי קרינג', אבל איכשהו הוא תמיד גורם לקהל להיות בעדו.אין הרבה שחקנים שמייצגים את אמריקה כמו דני מקברייד – השמנמן הוולגרי והמשופם שתמיד מלהקים לתפקידים של אנשים נוראיים (ראו גם בסדרות "סגני המנהל" ו"משפחת ג'מסטון), מסוג האנשים שבסוף מסתערים על הקפיטול.זה אמור להיות סאטירי, אבל בסוף אתה בעדו.

קיץ אמריקני חם ורטוב (2017-2015)

כמה אמריקה יכולה להיות מטופשת? ככה: בשנת 2001 יצא סרט הקומדיה "קיץ אמריקני חם ורטוב" ונכשל קשות. הוא היה מטופש מאוד. עם זאת במרוצת השנים הסרט צבר מספיק קהל מעריצים שהפכו אותו לקאלט מטופש, כדי שנטפליקס יפיקו שתי סדרות, פריקוול וסיקוול, שמחזירות את הקאסט של הסרט לימיו במחנה הקיץ. זה נונסנס מטומטם וזה כיף גדול ומדבר על החוויה הכי בסיסית של נוער אמריקאי – מחנות קיץ, שהיו מאז ומתמיד לוקיישן מצוין לסרטים הוליוודים, בין אם מדובר בקומדיית נוער ובין אם מדובר בסרטי אימה. "קיץ אמריקני חם ורטוב" הוא כיף אמריקאי טהור, אם רק תתמסרו לטמטום כמו אמריקאים טובים.

השורד המיועד (2019-2016)

הסמל הכי חשוב של ארה"ב הוא דמות הנשיא, ואחרי תקופה ארוכה של טראמפ, קיבלנו את ביידן. טום קירקמן הוא כל מה שהאמריקאים רצו שביידן יהיה, מלך שלא רוצה מלוכה, נשיא טוב וחזק שרואה את טובת העם ומוכן להקריב את טובתו האישית לטובת העם, גם אם באופן קצת הרואי יותר מלפרוש מהמירוץ לנשיאות אחרי שכולם אמרו לו לפרוש. כמובן שכל זה מגיע עם המון אקשן בתוספת דרמות פוליטיות ואישיות, אז אל תצפו לדרמה נוקבת כמו "בית הקלפים", אלא יותר להתגשמות הפנטזיה האמריקאית על דמות הנשיא. ולא מזיק שקיפר סאת'רלנד מ"24" הוא הנשיא עכשיו.

החווה (2020-2016)

אם התגעגעתם לשילוב של אשטון קוצ'ר ודני מסטרסון, שלא הופיעו יחד על המסך מאז "מופע שנות ה-70" (שנשארה מחוץ לרשימה על הקשקש), אז יש גם את הסיטקום בניחוח דרומי של נטפליקס – "החווה". כבר באמצע הסדרה ההפקה הורידה את הדמות של דני מסטרסון לאחר שהואשם בשני מקרי אונס, אז אולי לא תרגישו כל כך בנוח לצפות בעונות הראשונות, אבל אם תצליחו להתעלם מהנוכחות שלו על המסך תגלו סדרה חמה ומשפחתית על אחד מהנרטיבים הכי אמריקאים שקיימים: הילד שיצא מהעיר הגדולה וחזר לבית הוריו. חוץ מזה יש פה ייצוג הרבה יותר טוב למידל אמריקה שחוקר באופן מעניין את מיתוס "האמריקאי שעובד קשה" באופן שלא מצפים לו בסיטקום משפחתי.

מי זו אמריקה? (2018)

אם יש משהו שסשה ברון כהן טוב בו, זה להוציא מהחברה האמריקאית את כל הרפש שלה ולהציג אותו לציבור. זה בדיוק מה שהוא עושה בסדרה "מי זו אמריקה?"' שם הוא מתחפש לדמויות שונות ומנסה להפיל בפח פוליטיקאים, פעילים פוליטיים, יועצים אמנותיים, ראפרים ורבים אחרים שמייצגים את החברה האמריקאית על כל רבדיה/ ואלוהים אדירים, הזבל שיוצא מהם הוא פשוט בלתי יאומן. הסדרה מלאה באינספור רגעים שיגרמו לכם לתהות אם אולי זה מבויים, אבל הרגע בגללו חבר בית הנבחרים של ג'ורג'יה ג'ייסון ספנסר, התפטר מתפקידו, הוא אולי הרגע הטלוויזיוני הכי חשוב ברשימה הזאת ורק בגללו שווה לראות את כל הסדרה.

ילוסטון (2018-הווה)

אם "דאלאס" מיושנת מדי, יש לכם טלנובלת בוקרים קצת יותר מודרנית – "ילוסטון" בכיכובו של קווין קוסטנר שהפך בזכות הסדרה לסמל עבור כל מה שאמריקאי בדרום ארה"ב (לטוב ולרע). מה כלול? נופים עוצרי נשימה, אקשן של בוקרים וכמובן המון בגידות וקאסט שחקנים מעולה. בסדרה קווין קוסטנר מביא את דמות הקאובוי המודרני עד הקצה עם סיפור חוצה דורות. הקשר לאדמה, המאבק של קווין קוסטנר הקפיטליסט ששומר על כל פיסה מרכושו – האדמה של חוות ילוסטון – מביא את את כל היופי שבאמריקה על המסך, אבל בכל דבר יפה יש גם משהו מאד מכוער, כמו כל היסודות עליהם אמריקה עומדת.

• המסך
• בחירות 2024 ארה"ב
• אמריקה
• ארצות הברית
• נשיא ארצות הברית
• סדרות מומלצות
• 4 ביולי

היום הוא יום הג'אנק פוד הבינלאומי, יום חגה של מעצמת הכוכבים והפסים שהיא יזיזתנו הגדולה. זו תקופה לא פשוטה עבור הדוד סם: שני מועמדים נוראיים, קווירז פור פלסטיין, טיקטוק. אבל הנה עצה מאיתנו, אומת למודת קרבות, לידידה הכי גדולה שלנו בעולם: הייאוש נעשה יותר נוח כשאוכלים משהו. אז לכבודכם, וגם לכבודנו, אספנו את המאכלים הכי טובים שאפשר למצוא בתל אביב בהשראת ג'אנק פוד אמריקאי. אין בעד מה ובתיאבון.

>>לשבת בכפכפים על יין ב-80 ש"ח, ולטרוף באן מי ומטעמים וייטנאמים

המבורגר | אמריקה בורגרס

הוא בכלל גרמני במקור, אבל אין מאכל יותר אמריקאי מהמבורגר. המאכל האהוב על הנשיא לשעבר (ונקווה שלא לעתיד) דונלד טראמפ, וכן על יתר חברי האומה האמריקאית, הוא גם אהוב במיוחד במחוזותנו ולכן אפשר למצוא שלל גרסאות נפלאות שלו. ולכבוד יום העצמאות האמריקאי הלכנו על הגרסה הכי קרובה למקור, לפחות בשם, הלוא הוא ההמבורגר של אמריקה בורגרס. מדובר בלחמנייה איכותית ורכה, קציצת בקר עשויה לעילא ולעילא, בצל מקורמל, מיונז נוסח אמריקה מעושן קלות, קטשופ וירקות טריים עם מלפפון חמוץ ובצל סגול כבוש. רק להוסיף צ'יפס להשלמת המלאכה והופכים את אמריקה לנהדרת שוב.
52 ש"ח, אלנבי 112 או בוולט

קריספי צ'יקן | הסמטה

אמנם לקח לקריספי צ'יקן כמה שנים להתבסס כאן, שלא כמו ההמבורגר שנדמה כי היה כאן תמיד, אך היום תשמעו מיטיבי לכת אף טוענים שכריך קריספי צ'יקן מופתי עשוי לגבור על מעמדו של ההמבורגר. ואנחנו שואלים – למה לבחור כשאפשר גם וגם. הסמטה הגיעה אלינו ממטולה, והראתה שהיא בהחלט יכולה ללמד גם אותנו דבר או שניים על קריספי צ'יקן ובורגרים. כריך הקריספי צ'יקן שמוגש פה נהדר, העוף ממשק לולו שאיכותו בהחלט מורגשת והוא פריך מבחוץ ורך מבפנים (הודות להשרייה שלו ביוגורט). העוף הפריך נח בלחמנייה רכה ואוורירית עם רטבים שמוכנים במקום, חמוצים מתקתקים וגם סלט קולסלאו כמיטב המסורת. רק שמעו את הקראנץ' הזה.
55 ש"ח, יהודה הלוי 109 או בוולט

צ'יקן סטיקס | ג'אנקי בורגר

האמריקאים בהחלט לימדו אותנו להעריך עוף מטוגן. אם בעבר חשדנו כי עוף שכזה הוא ברירת מחדל מול בשר, למדנו שאם מתנהגים אליו יפה ועם שמן עמוק, הוא יכול להיות תענוג מושחת בהחלט. וכאלו הם הצ'יקן סטיקס מבית ג'אנקי בורגר, מעין גרסה משודרת לנאגסט אם תרצו. פיסות עוף שמנמנות מצופות פתיתי קורנפלקס, מייצרות ביס מנצח שכן, הקורנפלקס דואג מחד לקריספיות אימתנית ומאידך למתקתקות קלה, ורוטב האיולי צ'יפוטלה שנמזג מעל דואג להשלמת הפיקנטיות והופך אותו לנשנוש אידאלי.
38 ש"ח, לוינסקי 45 או בוולט

מק אנד צ'יז | דיינר איטלו אמריקנו

מה יותר מנחם ממק אנד צ'יז? לא הרבה דברים. מה יותר אמריקאי ממק אנד צ'יז? כנ"ל. ובכן, לנצח נרצה להתנחם בחיקה של פסטה מקמח לבן עם ארבע כגבינות כדלהלן: צ'דר, גאודה, גבינה כחולה ופרמזן. כן כן, ארבע גבינות שכולן יודעות היטב את התורה, ונאפות יחד עם הפסטה לכדי עיסה (בקטע הכי חיובי של המילה) חמימה ומלטפת. בדיינר איטלו אמריקנו עושים זאת לפי הספר ומגישים מנת מק אנד צ'יז נעימה, טעימה וחמימה כאשר הפסטה מלמעלה נותרת שחומה קלות הודות האפייה, ורכה וענוגה מבפנים הודות הגבינה. בא לנו עכשיו, בא לנו תמיד.
47 ש"ח, אבן גבירול 14 או בוולט

סטייק אנד אגז | חוות צוק

מהי ארוחת בוקר אמריקאית אם לא מנה מוגזמת לכל הדעות, כזו שתשבית אותך ליתר היום? או בקיצור, סטייק אנד אגז. זה טעים ברמות, זה מוגזם ברמות (הקרדיולוג בדרך) ומכאן זה הכי אמריקאי שבעולם. בחוות צוק מגישים גרסה נהדרת למנה האמריקאית למהדרין – עם מינוט סטייק במידת עשייה מדויקת, ביצת עין חלמונות להפליא, תפוחי אדמה שחומים ואפויים, בצל מקורמל מתקתק ואיולי צ'יפוטלה כי משהו באמת היה חסר. כל אבות המזון האמריקאיים במנה אחת, אין מה להתלונן.
79 ש"ח, זריצקי 4, 077-5155-905

כנפיים | דיקסי

הכנפיים של דיקסי הם קלאסיקה שלא תתיישן לעולם. ובכלל, דיקסי חרטה על דגלה להיות דיינר אמריקאי בלבנט ואחרי שני עשורים של פעילות, ניתן לומר בפה מלא (בהום פרייז) שהיא בהחלט הצליחה בכך. תמצאו בה שלל מנות אמריקאיות מוכרות ואהובות שאפשר לחגוג איתן את הארבעה ביולי, ואנחנו לא יכולים שלא לשבח גם בהזמנות זו את ערימת הכנפיים המזוגגות של חיים כהן. אלה שהולכות איתנו כבר זמן רב ומפליאות בזיגוג של חמאה, צ'ילי מתוק, צ'ילי חריף ושום בנדיבות. מה שנקרא ללקק את האצבעות, פשוטו כמשמעו.
53 ש"ח (ל12 יחידות), תוצרת הארץ 3 או בוולט

סלט סיזר | גווידו

קשה למצוא את הצבע הירוק במטבח האמריקאי, שנע במנעד גוונים די צר שבין צהוב צ'יפס לאדמדם המבורגר. אבל הנה, מצאנו, גם אם הוא מכוסה בצהבהבות פרמז'נית. למעשה האגדה מספרת שסלט הסיזר (אותו תרגמנו בארץ באופן ישיר לקיסר), הומצא על ידי שף ששמו סיזר במקסיקו והורכב משאריות שמצא במטבח. אגדה או לא, אין ספק שהסיזר הזה כבש את המטבח האמריקאי ואת האמריקאים עצמם שהרגישו אשמים על כל השומן והפחמימה וביקשו לבחור באופציה הבריאה. כי מיונז עם מלא פרמזן זה באמת בריא, לא דוקטור? בכל מקרה, בגווידו מצאנו את הגרסה הכי קרובה למקור – לבבות חסה רעננים, מיונז, אנשובי, תועפות פרמזן ולימון בנדיבות. סלט של קיסר.
52 ש"ח, בן גוריון 34

נקניקיה בלחמנייה | פאט דוג

אוהבים נקניקיות? כן, בטירוף. מביך להודות עד כמה אנחנו מתים על הזבל המפוקפק הזה. ובכן, לפחות אנחנו לא לבד ומאחורינו בערך 350 מיליון אמריקאיים שנשבעים בעד נקניקיה טובה, בלחמניה כמובן עם קטשופ, חרדל ומיונז. גם את זה כמו ההמבורגר הם לקחו מהגרמנים והפכו לשלהם, ולא תראו אותנו מתלוננים על כך. בחרנו לכבוד יום העצמאות בנקניקיה הנפלאה של פלורנטין, פאט דוג, מזללת נקניקיות מושחתת עם נקניקיות בקר, חזיר, עוף וטבעונית. עם רטבים קלאסיים כמו קטשופ, חרדל ומיונז ואפילו רוטב שזיפים מתקתק ותוספות מסקרנות כגון צ׳דר, תירס חם, בצל מטוגן ועוד ועוד. איכשהו בא לנו על פשוטה ביותר, לחמניית קייטנה טובה ואיכותית מאודה קלות, עם נקניקיית עוף מושלמת, קטשופ, מיונז וחרדל.
34 ש"ח, החלוצים 1 או בוולט

דונאטס | טסה פלוס

שנים התלוננתי על כך שבארץ לא יודעים לעשות דונאטס. כלומר שנים מאז שדנקן דונאטס עזבו והותירו אותנו חסרי כל. איך זה שאומה שמפליאה בבצק מטוגן מסוכות ועד חנוכה נעדרת כל יכולת להגיש בצק מטוגן עם גלייז? שאלות קיומיות שכאלה עלו בי מפעם לפעם עד שלשמחתי, בשנה האחרונה נפתחה ברחבי תל אביב חנות הממתקים של טסה, והיא מגישה דונאטס טריים ונהדרים. הרחק מכל הגרסאות הקפואות שהיו נחלתנו עד כה, דונאטס מטוגנים, ממולאים ועם גלייז כמו שהדוד סם התכוון. יש שוקולד, שוקולד עם פצפוצים, טוטי פרוטי, קרמל, פטל, ספרינקלס ועוד טובים ומשמחים.
11 ש"ח ליחידה, לוינסקי 35\ אבן גבירול 54 א. או בוולט

סינמון רול | נולה

נולה נפתחה במטרה להכיר לתל אביביים את הקונדיטוריה האמריקאית והיא בהחלט מצטיינת בכך עם ויטרינה צבעונית ומשמחת מלאה ב: קאפקייקס עם פרוטסינג, עוגת גזר עם גלייז מושחת, עוגיות גדולות מימדים, עוגת גבינה, למון בר, מיסיסיפי מאד פאי וגם החביב עלינו- סינמון רול. הרי אם כבר עזיבת דנקן דונאטס, כולנו זוכרים בכאב גם את נטישת סינבון מאבן גבירול, ושמחים על הזדמנות הפז לאכול סינמון רול שמכבד את עצמו בנולה. אפוי ללא חת, מלא בקינמון, רך ומבורך מבחוץ ודחוס וסוכרי מבפנים, ובעיקר עם גלייז באטר קרים-שמנת מושלם וחלומי.
29 ש"ח, דיזינגוף 197 או בוולט.

עוגת גזר | אלכסנדר

עוגת גזר היא לא בהכרח עוגה אמריקאית, ומקורה כמובן באירופה- שם תמצאו אותה לרוב בגרסתה הבחושה והפשוטה. אבל עוגת גזר עם פרוסטינג, או, זו כבר אמריקה הישנה והטובה. באלכסנדר יש עוגת גזר מופלאה, בחושה ועמוסה בתבלינים חמימים המעניקים לה ארומה חמימה ונעימה. הייחוד בעוגה הזו ששכבת הפרוסטינג מלמעלה היא מעין שכבה עבותה של עוגת גבינה באסקית אפויה, ולא של הפרוסטינג הסוכרי הסטנדרטי, מה שמייצר מפגש טעמים מסקרן ועוגה פשוט חלומית. ושאלוהים יברך את אמריקה, ואת אלכסנדר גם.
36 ש"ח לפרוסה, לילנבלום 18

בראוניז | איטס

בראוניז. אין טעימים כמו בראוניז, במיוחד שהם מורכבים משוקולד מריר טוב ואיכותי, ואין בהם אגוזים. יש אולי אסכולה שמאמינה שאגוזי מלך הם תוספת ראויה לבראוניז, ותנו לנו להגיד לכם- האנשים האלה טועים. האגוזים רק מפריעים לשוקולד ולחמאה לעשות את מלאכתם ההרמונית ביחד, והם פשוט לא נחוצים ממש לא נחוצים בפה שלנו. באיטס קפיטריה לשמחתנו הבינו זאת היטב, ואופים בראוניז נימוח, חלומי ושוקולדי במיוחד, כשהתוספת היחידה הנלווית אליו היא מלח ים אטלנטי שרק מיטיב עם כל המרכיבים ויוצר טוויסט שובבי ומסקרן.
24 ש"ח, שינקין 20\ אד"ם הכהן 1 או בוולט

בננה פודינג | סוויט בוקס

מאפיית מגנוליה בניו יורק, התפרסמה רבות בזכות הבננה פודינג שלה, ותנו לנו לומר לכם- ההוכחה אכן בפודינג, מדובר במעדן טעים במיוחד. בסוויט בוקס לצד מעדנים אמריקאיים מעולים נוספים, מגישים אותו לשמחתנו, והוא אף היחיד שהצלחנו לאתר בעיר- אז תודה לסוויט בוקס על ההתחשבות והמצווה שהם עושים בלהגיש אותו. מדובר, ובכן, בפודינג וניל מתוק עז, עם חתיכות בננה טריות, טופי מומלח קלות ושברי עוגיות מלמטה. מה יש לא לאהוב כאן? ולחסוך מאיתנו טענות על מרקם של בננה, כי זה פרי מושלם. ביי, חפשו אותנו נועצים את הכפית.
34 ש"ח, החלוצים 6 או בוולט

ניו יורק צ'יז קייק | טריגר\ג'אנגו

עוגת גבינה ניו יורק היא מעדן שלא צריך לחכות לשבועות בשבילו ואפשרי ורצוי לזלול ממנו כמה פעמים בשנה, והארבעה ביולי הוא תזמון מצוין למשל. בטריגר וג'אנגו מגישים עוגת גבינה בנוסח ניו יורקי מובהק, שזה אומר תחתית ביסקוויטים טחונים עם וניל, ומעליהם שכבה נדיבה של עוגת גבינה צוננת ואפויה שמורכבת מגבינת שמנת עשירה. לקינוח הם מוסיפים מעל רוטב קרמל מומלח קלות שמיטיב עם העוגה וגורם אפילו לניו יורקרים לקנא.
39 ש"ח, מונטיפיורי 21\ ישראל נג'אקה 13. או בוולט

• אוכלים שותים
• אוכל אמריקאי
• 4 ביולי
• מטבח אמריקאי

כולנו צורכים טלוויזיה אמריקאית בצורה כזאת או אחרת, אבל יש לא מעט סדרות שבארץ לא הפכו ללהיט כמו שהיו בארה"ב. אולי זה היה בגלל נושאים שנגעו יותר בחברה האמריקאית, או אולי כי ישראל הייתה מנותקת תרבותית למשך שנים לא קצרות, אבל כל או כך זו סדרות שרק האמריקאים באמת אהבו. לכבוד יום העצמאות של בת בריתנו (בתקווה שהיא עדיין בת בריתנו), אספנו בשבילכם את כל הסדרות שהצליחו בגבולות ארה"ב ודי לא יצאו משם.

>>לאכול כמו באמריקה: 14 המנות האמריקאיות הכי טובות בתל אביב

שורשים (1977)

בשנות השבעים, כשישראל עוד היתה עמוק בערוץ הראשון, בארה"ב שודרה המיני סדרה המצוינת הזאת, שהפכה ללהיט בארה"ב, ולראשונה הביאה צופים לבנים לצפות בדמויות ראשיות אפרו-אמריקאיות, גם אם הם גילמו בעיקר עבדים. הסדרה מבוססת על קורות חיי משפחתו של סופר הספר המקורי, שעשה מחקר בן 12 שנים שהגיע הרחק, עד שבע דורות משפחתו. זה אולי קצת מיושן, אבל לא ראיתם סדרה כזאת – שהיתה הרגע הראשון בו ארה"ב החלה להתמודד טלוויזיונית עם זוועות העבדות. הגיבור, קונטה קינטה, הפך לאייקון אפרו-אמריקאי. חוץ מזה, אוג'יי סימפסון משחק שם, אז אם מסתכלים על זה היום יש בה גם אלמנטים של אימה.

ילוסטון (2018 עד עכשיו)

למרות שהגיעה כבר לנטפליקס, טלנובלת הבוקרים "ילוסטון" לא הצליחה לתפוס תאוצה כאן בארץ כמו בארה"ב. יש בה את כל מה שאמריקאים אוהבים: סקס, אלימות וקאובויז. במרכז של "ילוסטון" עומד אב המשפחה, ג'ון דאטון שמנסה יחד עם ילדיו למנוע מגורמים חיצוניים לנסות ולקחת חלקים מאדמתו. העונה הראשונה יחסית טובה, אבל מתקדמת קצת לאט, ומהעונה השנייה הם באמת מתחילים ליישם את הלקחים שלמדו, וזה לא משהו שרואים בכל סדרה. אחלה לאבות משועממים.

באנשי (2013-2016)

אני אוהב רשימות כאלה כי הן מאפשרות לי לכתוב על "באנשי" – אחת הסדרות הכי אנדררייטד של סינמקס. אנת'וני סטאר (שמאז הפך להומלנדר) משחק אדם המתחזה לשריף בעיירה נידחת מלאה בנאו נאצים, בני אמיש ועוד המון אנשים שרוצים את השריף החדש מת. בגדול, זאת סדרה סופר ממכרת שלא מדברים עליה מספיק, אבל בארה"ב הפכה לסדרה מאד פופולרית שהמעריצים הצילו שוב ושוב למרות הביקורות שלא מיהרו לפרגן. ומזל, כי זה כיף גדול לצפות בה.

צדק פרטי (2010-2015)

כמו שהבנתם, האמריקאים נורא אוהבים סדרות על שריפים, שוטרים ובוקרים, וגם "צדק פרטי" היא סדרה מהסוג הזה, אבל עם הרבה יותר פשע, המון וולטון גוגינס, ולא פחות טימותי אוליפנט, והשילוב הזה בין שניהם הוא מדהים. הסדרה עוקבת אחרי מרשל המשרת בפלורידה ויורה במאפיונר. חקירת המקרה קבעה כי מדובר בירי מוצדק, אך המרשל ריילן מועבר ללקסינטגון, קנטקי, שם הוא נאלץ להתמודד עם חבר ילדות שהפך לפושע, ואישה לשעבר שגרה עם בן זוג חדש. זה באמת לא מובן איך בישראל עד היום לא מדברים על הסדרה הזאת, אבל היא ממש זמינה בדיסני+ לטובת בינג' מהנה.

על טעם ועל ריח (1978-1986)

אנחנו עושים רגע עוד קפיצה אחורה בזמן, לסיטקום שהפך לאחד מהאהובים ביותר בארה"ב לתקופתו. אולי אתם כן זוכרים אותה ואת ארנולד שבמרכזה משידורים חוזרים בערוץ הילדים, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. הסדרה מספרת על שני נערים אפרו-אמריקאים מהארלם שמאומצים על ידי איש עסקים עשיר ולבן לאחר מות אימם. זה סיטקום מקסים שעוסק גם בנושאים רציניים כמו גזענות, שימוש בסמים, ואפילו התעללות מינית בילדים. זה היה הקסם, האופן האנושי שבו היא טיפלה במקרים כאלה. אז אם בא לכם קומדיית מצבים ישנה וטובה, זאת פנינה לא מוכרת שתמיד כיף לגלות.

כוח (2014-2020)

איך אנשים לא מדברים על זה שיש ל-50 סנט סדרה? ועוד על זה שהיא גם דיי טובה? "כוח" מספרת על גוסט, סוחר סמים קשוח שרוצה לצאת מעולם הפשע ולפתוח מועדון. כמו "באנשי" ו-"ילוסטון" הביקורות לא החמיאו לעונה הראשונה, אבל קהל המעריצים והנחישות ללמוד ולהשתפר הפכו את "כוח" לאחת הסדרות האהובות בארה"ב, ואז לשושולת סדרות ספינ-אוף שעוד ממשיכה לרוץ גם כיום. וגם הזדמנות לראות שוב את פיפטי משחק.

מרטין (1992-1997)

ילדי שנות התשעים יזכרו את "אריזה משפחתית" ואת סטיב ארקל הממושקף, אבל לא יכירו את הסיטקום "מרטין" – הסדרה איתה פרץ הקומיקאי מרטין לורנס לתודעה. סיפור המסגרת לא מי יודע אטרקטיבי – חייו של מרטין פיין, דיג'יי צעיר שחי עם בת זוגו ג'ינה ועובד בתחנת רדיו. אבל לא בכדי היא הייתה אחד הסיטקומים הפופולריים של הניינטיז, ואף זכתה לאיחוד מרגש של הקאסט בטקס האמי האחרון. סדרה שהיתה מאד פופולרית בקרב צעירים אפרו-אמריקאים, שראו בה סיטקום שהיה מחובר לרחוב, לעומת כל הביל קוסבי ודמויהם. הסדרה גם הציגה רשימת אורחים שבאותה תקופה היה מאד קשה להשיג, כמו פעם גריר, כריס רוק, וכמובן – ביגי סמולס בתפקיד עצמו, באחד מתפקידי האורח הכי המפתיעים שהיו אי פעם בקומדיית מצבים.

הבונדוקס (2005-2014)

סדרות אנימציה כמו "משפחת סימפסון", "איש משפחה" או "סאות' פארק" בדרך כלל לא נגמרות, אבל המקרה של "הבונדוקס" קצת אחר. מדובר בסדרת אנימציה עם השפעות מסגנון האנימה היפני שהתחילה מרצועת קומיקס קבועה, ומספרת על שני אחים אפרו-אמריקאים שעוזבים את ביתם בשיקגו כדי לגור עם סבא שלהם בפרבר אמריקאי די לבן, וחווים את ההתנגשויות הבין תרבותיות הצפויות. סאטירה חברתית כיפית מבית אדולט סווים, שמציגה את התרבות האפרו-אמריקאית באופן מבדר ולפרקים, אפילו מרגש.

הרפתקאותיי עם סופרמן (2023-עכשיו)

כולם מחכים לפרויקטים הבאים של DC, ויש לא מעט – "הפינגווין" של HBO, "ג'וקר 2", וג'יימס גאן ברגעים אלה ממש עובד על סרט סופרמן חדש. רק שאף אחד בארץ לא שם לב בשנתיים האלה, יצאה סדרת אנימציה ממש טובה לסופרמן. אני מניח שזה כי סופרמן הוא הגיבור הכי אמריקאי, אז הצלחת הסדרה בארה"ב משמעותית גדולה יותר, אבל כדאי לצפות בסדרת האנימציה של אדולט סווים, כי היא ממש מרעננת את הדמות. אני בעצמי לא כזה אוהב את סופרמן, כי בעיני החסינות שלו להכל חוץ מקריפטונייט הופכת אותו לגיבור די מעפן – אבל הסיפור, שמזכיר לפעמים קומדיה רומנטית יותר מסרט גיבורי על, וסגנון האנימציה של הסטודיו הקוריאני "סטודיו מיר" הופכים את "ההרפתקאות שלי עם סופרמן" לסדרה ממש מהנה, שמצליחה לחדש בז'אנר הכבר שחוק.

פריצ'ר (2016-2019)

מה יותר אמריקאי מרוד טריפ חוצה ארה"ב? אני יודע! סדרה שאחד מכותביה הוא סת' רוגן, על כומר אמריקאי שמחפש את אלוהים ברחבי ארה"ב יחד עם אהובתו, וחבר שהוא גם במקרה ערפד אירי. אמריקאים רבים כמובן יכעסו על הסדרה הזאת, שמעיזה לבקר את הנצרות ולפקפק באלוהות, אבל בתור צופה נלהב של פריצ'ר חשבתי שהיא תבוטל לפני שהיא תסתיים באופן רשמי. ולשמחתי הרבה טעיתי. הליהוקים המצוינים והאקשן המוגזם יזכירו לכם מאד את "The Boys" אבל יש לזה גם סיבה טובה – שתי הסדרות מבוססות על הרומנים הגרפיים המצוינים של גארת' אניס, ואם לא תקראו את כל ששת הספרים של הרומן הגרפי, לפחות תנו צפייה ב-"פריצ'ר". מבטיח שלא תשתעממו. אחרי הכל, זה כל כך אמריקאי.

• המסך
• סדרות
• אמריקה
• 4 ביולי

פתיחות קרובות:

וויילד ברד: המסעדה

מאפיית וויילד ברד, שאחראית על כמה מהלחמים והסנדוויצ'ים הטובים ביותר שטעמנו, נפרדת מהעיר. היעד: מסעדה עם מאפייה צמודה במושב כפר דניאל באזור בן שמן. "אנו רוצים להעמיק את העיסוק בבישול וביין, וברגע שראינו את המקום ידענו שזהו הלוקיישן המושלם לאוכל שאנחנו רוצים לעשות – טבעי ומחובר לקרקע ולחומרי הגלם", מספרים האופים בני הזוג בני הזוג תום מעוז ואייל פרוינד. עבודות השיפוץ נמצאות כרגע בעיצומן כדי להתאים את החלל לחזון, כולל התקנת גריל פחם ענק שיחליף פלנצ'ה, צ'יפסר ושאר איבזור מודרני. "אנחנו בעצם חוזרים לפעם, לבישול כמה שיותר טבעי וכמובן כמה שיותר טעים עם הרבה אש. כל זה מתחבר כמובן לסיפור של לחם המחמצת ולתהליכים הארוכים שבהכנתו". הפתיחה מתוכננת לתקופת החגים וכבר אפשר לגלות שהלוקיישן יוצא דופן, באמצע יער במרחק 25 דקות מתל אביב. תאריך סגירת המאפייה ביד חרוצים עדיין לא נקבע סופית, אנו עוקבים ונעדכן.

CHEZ VIVIE: גיא גמזו

שלט כבר יש וגם ריהוט, משמע המסעדה החדשה של של גיא גמזו בדיזינגוף פינת שדרות בן גוריון מתחילה או טו טו הרצה. השף שהקים את מסעדת אריא ועבר להתמחות בקז'ואל סקסי (נונונו, בינגו בורגר) מתמקם כעת במשבצת הביסטרו – ז'אנר שמתחיל לתפוס את מקום ברי היין כדבר החם הבא.

איחוד השפים: Six Hands

מפגש מסקרן (וכצפוי, יקר) בין שלושה מהשפים הכי טובים בישראל: השף גל בן משה ממסעדת PRISM הברלינאית מגיע לייצר ארוחה מיוחדת ב-HIBA של יוסי שטרית, אשר הקינוחים שלה יגיעו מהקונדיטור האהוב אלון שבו. אם חישבתם נכון, יצא לכם 6 ידיים על ארוחה אחת, מה שמסביר את השם. הארוחה תתקיים ביום ראשון ה-6.8, וכיאה למותג של HIBA, תעלה 850 ש"ח לאדם, כולל התאמת יין לארוחה.להזמנות

תריסר בשוק הנמל

המסעדה של שף ענר בן-רפאל (אלטער) נמצאת בישורת האחרונה לקראת פתיחתה. מדובר במסעדת פארם טו טייבל עירונית בקומה השנייה של שוק הנמל, היכן שפעלה בעבר קיטשן מרקט של יוסי שטרית. כהכנה לפתיחה מומלץ לצפות בתכנית האוכל שבן־רפאל מנחה בכאן 11,"ארוחה של החיים".

מועדון ארוחת הבוקר 1 | בייקרי

סניף הבייקרי בצפון דיזינגוף פותח את הקיץ ואת היום עם בוקר באיזי, בראנץ' נינוח שמיועד לגרום לכם לעצור לכמה רגעים את מרוץ החיים. בתפריט תמצאו ברוסקטת אבוקדו וסלמון, שקשוקה, קרוק מאדאם, פרנץ' טוסט ופירות טריים ועוד מנות בוהוריים קלילות שמוגשות עם משקאות בוקר וקוקטיילים צוננים. ומשם – לים.
דיזינגוף 260, ראשון-שישי עד 13:00

מועדון ארוחת הבוקר 2 | סרפינה

האיטלקית בצפון העיר משיקה לרגל פתיחת הקיץ את הגרסה שלה לבראנץ' איטלקי בשת"פ עם ישראקו, יבואנית חומרי גלם ואלכוהול: פוקאצ'ה ולחם חיטה מלאה, חמאה צהובה במלח טוסקני, גבינות,סלמון מעושן,סלט חסות פריכות וירקות חיים ועוד למרכז השולחן, פריטטה זוגית עם ירקות, ריקוטה ופרמז'ן ושלוש תוספות לבחירה (פפרוני, עגבניות צלויות ועוד) וקפה (159 ש"ח לזוג). על הנ"ל אפשר להוסיף עוד מנות בוקר, קינוחים וקוקטיילים.
איינשטיין 10,שישי 08:30-12:00

מועדון ארוחת הצוהריים (וג'ז) | יפו תל אביב

חיים כהן נכנס למוד קיץ ומחזיר את מסורת ג'ז הטבחים – ימי שישי בצוהריים בפורמט קליל הכולל מנות קטנות, הרכב או די ג'יי וחברים טובים שנאספו לאורך הדרך. מוטי טיטמן ותמרה אהרוני כבר התארחו במטבח, ואחריהם ברשימה הילה אלפרט ומושיק רוט ועוד רבים וטובים. התפריט המיוחד יוגש במחירים נוחים (יחסית, בכל זאת מסעדת השף הכי מפורסם בארץ), הזדמנות למי שרוצה לחוות אך טרם העז.
יגאל אלון 98, שישי (מ-14.7) 15:30-12:00

דאבל מלכה | Winona forever X Next door

אם כבר נפוטיזם, אז שיהיה במטבח: הגסטרו בר־יין וינונה פוראבר יארח השבוע את המיטבר נקסט דור לשני ערבים שבהם יבשלו יחד אביתר מלכה, שף הווינונה, וגיא מלכה שף קבוצת המיט בר. שני האחים עבדו במטבחים הטובים בעיר אך אף פעם לא בישלו יחד. הפעם הם מתכננים להגיש מנות איקוניות בגרסת המטבח של אמא, למשל חלה חמה של הנקסט דור, שאפויה במקום, הסליידר האהוב, סלט מיי דארלינג, ברזאולה וואגיו ועוד.
שלמה המלך 2, שני-שלישי (10-11.7) מ-17:30

אפריטיבו מול השקיעה | פיות היין X המגדלור

חיבור מתבקש מאליו קורה השבוע במגדלור: פיות היין שירה גרנות ולי הופמן־אגיב מגיעות לאפרטיבו וצובעות את האייקון של רצועת החוף הצפונית בצבעים של יין – לבנים מתפצפצים, ורודים מרימים ואדומים מלטפים. בתפריט יין לטעמכם, מוזיקה מלווה בכלי מיתר אתניים (די ג'יי איתמר קלוגר) והשקיעה הכי יפה בעיר.
רחבעם זאבי 1 (חוף רידינג), רביעי (5.7) מ-17:00

יפה בוורוד | FRONT by Reviva

איך יודעים שהגיע הקיץ, חוץ מהחום והלחות? כשהבר הפתוח של רביבה וסיליה חוזר. FRONT by Reviva ממוקם בחזית קניון G, לוקיישן עתיר בריזה שמזמין לדרינק בין ערביים ומשהו קטן ליד. השנה מוביל את התפריט הצבע הוורוד, שבאגף האלכוהול מתורגם למבעבעים ורודים מצרפת, יינות רוזה מהארץ ומהעולם, קוקטיילים וסנגריה ורודה (מ-44 ש"ח לכוס/148 ש"ח לבקבוק). ליד תוכלו להזמין פיצה (64 ש"ח), טוסט טומאט (42 ש"ח), נשנושים קטנים – אגוזים/זיתים/קרקר זעתר עם לאבנה (12-18 ש"ח) ועוד, וכן את כל המנות, הקוקטיילים והקינוחים מתפריט הביסטרו. בהאפי האוור (17:30 – 19:30) המשקה השני בחצי מחיר.
נסים אלוני 10, שני-חמישי 17:30 – 23:00

מסיבת ים | Depi

לפני שהעונה החמה הופכת לעונה הלוהטת והים התיכון לבריכה חמימה, בבר האוכל דפי (Depi) מיעדים ימים קבועים לתוצרת הים. בימי שני ושלישי בתקופה הקרובה יוגש תפריט מיוחד שיצרו השפיות ובנות הזוג מזי חלבי וג׳ינה ריץ׳, ובו "קטנות מהים ושאר ירקות", כהגדרתן. למשל ברבוניות מטוגנות בציפוי קמח חומוס וטוגראשי, עם שמנת חמוצה ועלי גפן; רביולו שרימפס עם חלמון בציר ים, חמאה לימונית וקריספי מלוחייה; לחמעג'ון דגים עם יוגורט כוסברה, בצל, סומאק וחלפיניו מותסס; סטייק טורו טונה עם חמאת קושו ופירה באטר ועוד (56-88 ש"ח). את הדגים ילוו יינות קלילים לצינון האווירה והטמפרטורה.
דה פיג'וטו 23

הצגת בשר | אומקאסה

שף אור גינסברג ממשיך את סדרת האירועים המיוחדים: לאחר שבישל עם פטריות קורדיספס ("האחרונים מבינינו", זוכרים?) ופילט דגי טונה מפלצתיים, כעת הוא משלב כוחות עם הקצב אבירם לגזיאל בארוחת טעימות בת 10 מנות מנתחים מיוחדים. מי שהיה או עוקב באינסטגרם יודע שכל ארוחה כזו היא הצגה ומכאן המחיר, 650 ש"ח כולל קוקטיילים על בסיס ויסקי גלנפידיך.
עמיעד 10, שלישי (4.7, 11.7)

שעות שמחות ומוזלות | NORDER

יוקר המחייה שמחזיר אט אט את הארוחות העסקיות משתקף גם בהפי האואר, פרק זמן שבו אפשר לשתות ולאכול בפחות לחץ מהחשבון. בבר מסעדה NORDER מציעים בשעות השמחות 30 אחוז הנחה על האוכל והשתייה בתוספת דיל של 3/5/7 צלחות (89/145/198 ש"ח) וקראפים של יין וקוקטיילים במחיר מוזל (79/98 ש"ח).
דיזנגוף 245, ראשון-חמישי 17:30-19:30

להתלקק בדרך לרומא | וניליה

לרגל יום הגלידה הבינלאומי שיחול החודש (16.7) מכריזים רשת הגלידריות וניליה ומותג התיירות גוליבר על שת"פ קיצי ופעילות נושאת פרסים. בלב האירוע גלידה בטעם חדש, שוקולד לבן ומנגו, במהדורה מיוחדת עד סוף החודש. קונים שישיבו על שאלה באתר יוכלו לזכות בפרס שווה במיוחד: חופשה זוגית מפנקת ברומא הכוללת טיסה, מלון וסיור קולינרי פרטי עם מדריכת סיורי הקולינריה מיכל מילרד. שווה כבר אמרנו?
וניליה

אלכוהולי וצונן | מיסטר זלצר

לרוב איננו עוסקים במוצרי מדף אך למיסטר זלצר יש סיפור מעניין: משקה סודה אלכוהולי (4.4%) מתסיסת שמרים טבעית דל קלוריות, דל גלוטן וללא סוכר, צבעי מאכל וחומרים משמרים. מה כן יש בו? טעמים עדינים (תפוז מדמם, מנגו צ'יל וליים קרימינלי), מיתוג בשת"פ עם קולקטיב אמנות הרחוב החיפאי ברוקן פינגאז וגאווה ישראלית מצד הממציאים, האחים אסף ודן לביא, ממייסדי ובעלי בירה מלכה. שימו כמה פחיות במקרר לפני היציאה לים ותודו לנו אחר כך.

4 ביולי

סליידר יום הולדת | אמריקה בורגרס

מזללת ההמבורגרים האהובה מציינת יום הולדת לעצמה ולארה"ב, המדינה שבה הכול החל. לאורך כל חודש יולי יוגש תפריט מחווה לסליידרים עם גרסאות כיסוי להמבורגר הממזרי: שתי קציצות במשקל 100 גרם כל אחת ומעליהן ומתחתן ומסביבן טופינגז ורטבים, לדוגמה קארנה בורגר (סלסה ורדה, מיונז צ'ילי ובשר מפורק), אינפקטד מאשרום (גאודה, פטריות, מיונז כמהין) ופרנץ' בורגר (גבינה כחולה, ריבת בצל ומיונז חרדל). להשלמת החגיגות תוכלו להזמין מילקשייק וניל עם סירופ שוקולד/דובדבני אמרנה כמו בכל דיינר שמכבד את עצמו או מרגריטת אבטיח, כי בכל זאת תל אביב.
אלנבי 112, עד שני (31.7) בישיבה במקום בלבד

הצדעה לקציצה | DNA

לרגל יום העצמאות האמריקאי הפודטראק האמריקאי במתחם DNA מצדיע לקציצה האמריקאית במנת Fourth of July – ארבעה סליידרים עם אופציה לטופינגז (ביצת עין, ריבת בצל ועוד), שתי תוספות לבחירה (צ'יפס/שעועית ירוקה/סלט קיסר/טבעות בצל) ובקבוק בירה Budweiser במחיר 99 ש"ח. הדיל מוגש בכל שעות הפעילות בהזמנה מהפודטראק או בישיבה על הבר, לצד כנפיים ברוטב ברביקיו, קריספי צ'יקן ומנות נוספות מהתפריט הקבוע.
מגדלי עזריאלי, קומת קרקע, עד שבת (8.7), ראשון-חמישי 12:00-22:30, שישי מ-10:00, שבת מ-20:30

שדרוג יום הולדת | ברגר

בהמבורגריה השכונתית החדשה במרכז שוסטר חוגגים את חג העצמאות האמריקאי במבצע קיצי, בכל הזמנת ארוחת המבורגר קלאסי, לאמב או דה ברגר, רכיב השתייה משודרג לכוס בירה ללא תוספת תשלום.
אבא אחימאיר 21

שבוע ההמבורגר |Redefine meat

חברת הבשר-החדש הישראלית מקיימת לראשונה את שבוע ההמבורגר, שבמסגרתו יציעו יותר מ-60 מסעדות את מנות הדגל שלהן עם המבורגר Redefine Meat ויעניקו הטבות כגון תוספות ושתיה ללא עלות וכן הנחה במשלוח או על מחיר ההמבורגר. בין המשתתפים במבצע ברגר, דיקסי, הדסון, לאקל בורגר, מרלן, מיטבר בורגר, דה ליטל בורגרשופ ועוד. באתר כרמלה אונליין תוכלו לרכוש מארז 'ברביקיו' ובו כל מה שצריך לברביקיו טבעוני במחיר מיוחד של 149 ש"ח (עד 7.7).
שבוע ההמבורגר, שלישי-שלישי (4-11.7), פירוט המסעדות המשתתפות באתר

מבצע עם מצפון | הגראז'

עם כל הכבוד לאמריקאים וליום העצמאות שלהם, הגראז' מקדיש את השבוע למטרה חשובה יותר – שת"פ עם עמותת 'לחיות בכבוד'. מתוך 89 ש"ח שתשלמו עבור מנת Soprano Full Smash – שתי קציצות סמאש וביניהן בייקון טלה, מק אנד צ'יז ובצל ירוק, 10 ש"ח יתרמו לעמותה המספקת מזון לניצולי שואה וקשישים במצוקה.
ראול ולנברג 24, עד שבת (8.7)

קאמבק מהניינטיז | מקדונלדס

רשת מקדונלד'ס מחזירה את המק צ'יקן המיתולוגי משנות ה-90 במסגרת ארוחה (מק צ'יקן, צ'יפס ושתייה) במחיר מהניינטיז – 29 ש"ח בלבד (במקום 39 ש"ח). עד 20.7 (לא תקף במשלוחים).

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• המבורגר
• 4 ביולי
• אוכל אמריקאי
• אמריקה
• אמריקה בורגרס

המבורגר

אין סוף המבורגרים יש בעיר העברית הראשונה וחלקם אף מצוינים. לכבוד יום העצמאות של הידידה הכי טובה של ישראל מתבקש ללכת על הריל דיל שנקרא בינגו – ההמבורגר החדש של שף גיא גמזו (אריא) בחוף גורדון, שהמבקר שלנו פסק שהואהאוכל הכי אמריקאי בעיר, לא פחות.
בינגו

כנפי עוף

את הצ'יקן ווינגס המיתולוגיות של חיים כהן דיקסי כולם מכירים ולכן הפעם אנחנו מרימות לקולגה ותיק ואהוב לא פחות – השף ישראל אהרוני. ברוטיסרי החדש בשינקין תוכלו לזלול את גרסתו לכנפי עוף במרינדה אסייתית מתוקה־פיקנטית על בסיס מיסו, סויה, מירין, יין אורז, דבש, ג'ינג'ר ושום (מ־42 ש"ח).
עוף בשינקין

לובסטר רול

מי שמתגעגע למנה שמזוהה עם צפון החוף המזרחי בכלל ובוסטון בפרט, ימצא אותה ב־sail&fish, מזללה חדשה בכיכר מגן דוד – לחמניית חלה רכה כענן, משוחה באיולי חמצמץ ובתוכה נתחי לובסטר שחומים ומטוגנים בעלי טעם מנצח של ים. וכל זאת במחיר הרצה מפתה במיוחד – 20 ש"ח בלבד.
כיכר מגן דוד, נחלת בנימין 2, תל אביב, 03-9718832

קורן דוג

כששף יובל בן־נריה (טאיזו) פתח את מיאזאקי בשרונה מרקט, חשבנו שהיצע הראמנים בעיר מקבל חיזוק משמעותי. אלא שאת ההצגה גונב הקורן דוג – נקניקיית עוף וצ'דר על שיפוד עם טוויסט יפני, סוג של סטריט פוד שאי אפשר להפסיק לאכול(59 ש"ח).
מיאזאקי

סלט סיזר

אחת ולתמיד הבה ניפטר מהתרגום השגוי "סלט קיסר": המנה נקראת על שם ממציאה השף צ'זארה (סיזר) קרדיני ואין לה כל קשר לאימפריה הרומית. פודיז אוהבים להתפלפל היכן נמצא הסיזר הטוב בעיר ורבים מהם – וגם אנחנו אישית – נוקבים בגרסת הקופי בר המורכבת מעלי חסה פריכים ומושלמים, רוטב קטיפתי, אנשובי, קרוטונים ופרמזן. 48 ש"ח.
להזמנותקופי בר

פילי צ'יז סטייק

בנקסט דור של דיקסי, ממפעלות חיים כהן, מתמחים במנת הדגל שמוצאה ממדינת פילדלפיה: כריך שמנמן ממולא בפרוסות אנטריקוט מוקפצות עם בצל ופלפל מטוגנים, רוטב מיונז חרדל וגבינה סקנדינבית. שחיתות אמריקנית כהלכתה. 49 ש"ח.
philadelphia.co.il

בייגל סלמון גבינת שמנת

בייגל לאקס וקרים צ'יז הוא אחת התרומות המשמעותיות של המטבח היהודי לקולינריה בניו יורק. בתל אביב אפשר להשיג אותה מנה כמו במנהטן ובברוקלין: בייגל מרוח בשכבה נדיבה של גבינת פילדלפיה ועליה פרוסות סלמון מעושן, צלפים, עגבנייה ובצל סגול. 48 ש"ח.
טל בייגל'ס

למה המטבח האמריקאי לא מצליח בישראל?

"כשאנשים רואים מק אנד צ'יז הם רואים לנגד עיניהם השמנת יתר. אנחנו הרבה יותר מתוחכמים בחך שלנו כי נולדנו לבתים של משפחות מבשלות", אומר שף חיים כהן. "אימא אמריקאית יכולה לעצור בדלי ולקנות ארוחת צהריים. לאימא ישראלית יהיו ייסורי מצפון. אנחנו מחוברים יותר מהאמריקאים למקום ולמטבח". המטבח האמריקאי בכללותו נחשב נטע זר בארץ. קראק פאי, סלט סיזר, צ'יקן נאגטס ועוד כמה מנות שאפשר לספור על שתי ידיים מופיעות בלא מעט תפריטים – ותודה לקורונה ולמשלוחים – אך מלבדן יש עולם שלם שקיים רק מעבר לאוקיינוס. ביסקיט וגרייבי, קלאם צ'אודר, גריטס (דייסת תירס מיובש וכתוש), קורן דוג וקוב סלט הן רק כמה דוגמאות למנות אמריקאיות קלאסיות שלא הצליחו להתאזרח בישראל. גם רשתות מזון אמריקאיות מתקשות להצליח כאן: סטארבאקס, דאנקן דונאטס, סבארו ומוסדות מוכרים הבליחו ונעלמו, ונותרו רק רשתות ההמבורגר ו־KFC שפתחה סניף בנצרת. הנחת היסוד היא שהחך המקומי שונה מדי מהחך האמריקאי ושבישראל מייחסים חשיבות לערכים תזונתיים, מושג שעומד בסתירה לג'אנק פוד. אוכל שמנוני ומוגזם נחשב לקוריוז, וקיימת העדפה ברורה לתזונה ים תיכונית – ירקות, דגים ושמן זית שנחשבים בריאים. לכן רוב המנות אמריקניות מקבלות בארץ שדרוג בחומרי הגלם ובהכנה. סיבה נוספת נעוצה כמובן בדת, ואפילו בתל אביב בייקון הפך נדיר למדי.

• אוכלים שותים
• מטבח אמריקאי
• 4 ביולי
• הכי טובים