Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

Grimes

כתבות
אירועים
עסקאות
Bleached - Wednesday Night Melody

האזינו: אור בזויות 260 – It's Gonna Be Easy

האזינו: אור בזויות 260 – It's Gonna Be Easy

בלאד אורנג' החדש מושלם, רושין מרפי עם אלבום רביעי חדש, רד אקסס שחררו מיני אלבום מצוין בשיתוף עם C.A.R, להקת Bleached עם להיט פופ-Pאנק ממכר בטירוף ועוד חומר טוב

Bleached - Wednesday Night Melody
Bleached - Wednesday Night Melody

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

[tmwdfpad]

Blood Orange – "By Ourselves"

לא יכולתי להתאפק ופתחתי עם שני שירים ברצף מתוך "Freetown Sound" – החדש והשלישי של בלאד אורנג'. האיש מאחורי השם הוא דב היינס, שמצליח באלבום החדש שלו ליצור ארנ'בי פופי גרובי וסקסי בטירוף מבלי לוותר על הנושאים החשובים לו.

Blood Orange – "Augustine"

והנושאים החשובים לו נעים מפמיניזם ודימוי גוף שאפשר לשמוע בספוקן וורד של השיר הקודם, "By Ourselves", דרך גזענות, דת, סקס ועוד. ואילו בשיר הזה, "Augustine", הוא עוסק בגידולו כילד נוצרי, בן לעולה מסיירה לאון שבאפריקה. האלבום הזה הוא של זהות ומחאה וכמו שכתבתי כבר – סקסי ממש למרות הנושאים הכבדים.

Totemo – "Seesaw"

טוטמו סוף סוף שחררה את האי.פי המיוחל שלה, "Desire Path", והוא יפהפה. זה הסינגל הראשון שיצא מתוכו ושאני עדיין אוהב יותר מכל מה שהוציאה עד היום. גולת הכותרת של השיר – הרגע בו היא חוזרת על המילים I'm just reaching for the stars For a good stretch. איזו מלודיה נהדרת.

Shura – "Make It Up"

שורה, מוזיקאית ומפיקה ממוצא אנגלי-רוסי, מערבבת את האייטיז עם הארנ'בי של הניינטיז ועושה מזה משהו לגמרי עכשווי. אחרי כמה סינגלים מוצלחים (שמעו את "Touch" עם טאליב קוולי) יוצא אלבום הבכורה שלה "Nothing's Real". זה מתוכו.

Grimes – "Oblivion"

התאים לי ממש ברצף האינדי־פופי שנוצר פה, מה גם שזה שיר שמלא זמן לא שמעתי. אולי הקטע הכי טוב שגריימס הוציאה עד האלבום האחרון משנה שעברה (שמעו אותו!). "Oblivion" לקוח מתוך "Visions" מ־2012.

Susanne Sundfør – "Fade Away"

כמה כבר אני יכול להשתפך על סוזן "מלכת נורווגיה" סנדפור? הרבה. אבל די, עשיתי את זה המון במשך השנה שעברה, כשהאלבום שלה, "Ten Love Songs", שיצא אז הפך לאלבום ששמעתי יותר מכל אלבום אחר. מת על זה ששיברון לב עושה לי לרקוד.

M83 – "Time Wind" feat. Beck

בק כמו שמעולם לא שמעתם אותו.

Roisin Murphy – "Thoughts Wasted"

סולנית Moloko מוציאה אלבום סולו רביעי, "Take Her Up To Monto", וזה אחד הקטעים היותר הרפתקניים מתוכו. מרפי תמיד לקחה את הפופ האלקטרוני למחוזות מאוד מעניינים. השיר הזה מוקדש לכל מי שאי פעם התקשר לאקסית שלו בזמן שהיה מסטול ממש. או שחזר בתשובה כי טבע בתוך מידע ואז חזר בחזרה. בקיצור, השיר הזה מוקדש לי.

Roisin Murphy – Take Her Up To Monto
Roisin Murphy – Take Her Up To Monto

Thalia Zedek Band – "Afloat"

אמריקאית ובת לישראלים לשעבר, אחת היוצרות היותר מוערכות בסצנת הפוסט־פאנק בארצות הברית. היא הייתה זמרת נויז רוק בשנות ה-80 עם הלהקות Uzi ו-Live Skull, מנהיגת הרכב הגראנג'-בלוז-אינדי המשובח Come בשנות ה-90 ומוזיקאית במיטב המסורת של ניק קייב ולאונרד כהן מאז שנות ה-2000.

Paul Simon – "Wristband"

איך לעזאזל הקול שלו עדיין כל כך שמור ויפה? פול סיימון יצא לשניה החוצה מהבק סטייג', ננעל בחוץ וכשניסה להיכנס בחזרה השומר לא נתן לו – כי לא היה לו את הצמיד הנדרש על היד. שמעו איך סיימון לוקח את התקרית הקטנטנה הזאת ומשליך אותה על עניי אמריקה כולה. מתוך החדש של סיימון – "Stranger To Stranger".

Grumbling Fur – "Acid Ali Khan"

דואו לונדוני מעולה, שהתחיל כהרכב אימפרוביזציה פסיכדלי, עומד להוציא את "Furfour" – האלבום הרביעי שלו, שבו משתתפים גם צ'ארס בולן מלהקת This Heat ואיזובל סולנברגר מ־Bardo Pond.

Grumbling Fur
Grumbling Fur

Doug Tuttle – "A Place for You"

אלבום שני וחדש ליוצר מניו המפשייר שבעבר היה חבר בהרכבי גראז'-psych וכעת הוציא אסופת שירים פסיכדליים שנוגעים בקאנטרי.

Doug Sahm – "It's Gonna Be Easy"

דג נוסף (יש הרבה בים וזה), הפעם מ־1973, יוצר קאנטרי טקסני היפי לאללה.

Bleached – "Wednesday Night Melody"

צמד האחיות ג'ניפר וג'סי קאלווין מלוסאנג'לס עםלהיט הPאנק-פופ של הרגע. לא יכול להפסיק לשמוע את זה.

C.A.R. / Red Axes – "Incognito"

רד אקסס הוציאו עכשיו אי.פי חדש ומצוין שנקרא "Caraxes", חיבור בין השם שלהם לזמרת קלואי רונט שפועלת תחת השם C.A.R.

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בלאד אורנג' החדש מושלם, רושין מרפי עם אלבום רביעי חדש, רד אקסס שחררו מיני אלבום מצוין בשיתוף עם C.A.R, להקת Bleached...

מאתאורי זר אביב13 ביולי 2016
עטיפת האלבום Artangels

גריימס מסרבת להיות הטיילור סוויפט הבאה. ביקורת

גריימס מסרבת להיות הטיילור סוויפט הבאה. ביקורת

גריימס הגיעה למיינסטרים כשהיא כבר יוצרת מנוסה ומגובשת, על כנפי להיט אחד מדויק. האלבום החדש שלה מוכיח שהיא תישאר שם, אבל בתנאים שלה

עטיפת האלבום Artangels
עטיפת האלבום Artangels
15 בנובמבר 2015

סיפור מוכר: יוצרת צעירה, מוכשרת ועצמאית מתחילה לפעול בשוליים, משחררת אלבום אחר אלבום של מוזיקה קליטה ושבורה כאחד, עד שיום אחד – במקרה של גריימס (קלייר בושר) זה קרה בשיר השלישי באלבום השלישי – "Oblivion", מתוך "Visions" – פרץ לה נפט מהאדמה. מפות הכוכבים שבראשה הסתנכרנו עם מפות הכוכבים של העולם, וקרה לה להיט. לפי הסיפור כאן גריימס אמורה לקחת צעד גדול ואמיץ לתוך המיינסטרים (את הצעד הזה יש לקחת מתוך המיינסטרים לתוך עצמו, ועליו להיות צעד מחושב. מעידה מפתיעה מהשוליים לא נחשבת), שם היא תוכתר סופית כנסיכה מוזרה, אייקון נשי חדש, שישווק בעיקר לפלח השוק של הנערות המוזרות בעיני עצמן.

יכול להיות שאם כל זה היה קורה לה כמה שנים קודם, "Artangels" – האלבום הרביעי של גריימס – הוא סיפור אחר לגמרי. אבל יש סיבה שבעטיה קוראים לזה "משבר האלבום השני": הוא משחק על בוסריות ותמימות מסוימת של היוצר המוכתר לכוכב פופ. העניין הוא שבשביל להיות כוכב פופ צריך נרטיב שייבנה סביבך, והעולם של גריימס מסרב להיות נהיר מוזיקלית בצורה שתאפשר זאת: הוא מתפקע מציטוטים (כמו הריף הבריטפופי המפתיע בפתח "Artangels" וכמו "Kill V. Maim" – השיר הטוב, הכועס והסוחף ביותר כאן, שכולו נשמע כמו הצלבה בין Yeah Yeah Yeahs המוקדמים לסנטיגולד), מקצבים לא הגיוניים ולופים אובססיביים.

השיר השני, "California", מרגיש כמעט כמו הערה על כל ניסיון לעשות מגריימס כוכבת פופ (היא מזכירה יותר מלכת נשף שמישהו שפך עליה דלי מלא דם). הוא נשמע כמו פרודיה אכזרית וכמעט אלימה על מה שלהיט פופ היה אמור להיות. כל מהלך ב"California" עקום, הפוך, לא לפי הספר: השירה נקברת דווקא בכניסה לפזמון, הצליל העקבי היחיד הוא תוף סנייר ומין אפקט סינתטי של מחיאות כפיים. אם היה מישהו שחלם לעשות מגריימס איזו טיילור סוויפט או קייטי פרי אלטרנטיביות – הרי "California" היא התשובה שלה לחלום הזה. אפשר להקביל זאת לסצנה ב"שובו של הג'דיי" שבה הנסיכה ליאה, שבויה בידי ג'אבה דה האט, חונקת אותו באמצעות אותה השרשרת שבה היא עצמה הייתה אזוקה, בעודה לבושה בביקיני הזהב המפורסם.

אם למישהו היו ספקות, הריף של השיר הפותח את השיר הבא, "Scream", נשמע כמו "Jesus Built My Hotrod" של הרכב האינדסטריאל Ministry מנוגן על כלי צעצוע. את הלהיטים שלה – "Flesh Without Blood" או "Venus Fly" – גריימס עושה בתנאים שלה ובסאונד שלה. אלו הם השירים הבודדים באלבום שנשמעים כמו המשך טבעי ל"Oblivion": הבס ששועט קדימה בלי לעצור, השירה הרכה והצווחנית מעט המונחת בקפדנות ערוץ־ערוץ עד שהיא מהדהדת בחלל השיר הפתוח. אם קיים "הסאונד של גריימס", הרי שכך הוא נשמע. אם זהו פופ, הפופ השתנה מאוד. ואם זה לא פופ, לא ברור מה זה.

ציון ביקורות - 7

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

גריימס הגיעה למיינסטרים כשהיא כבר יוצרת מנוסה ומגובשת, על כנפי להיט אחד מדויק. האלבום החדש שלה מוכיח שהיא תישאר שם, אבל...

מאתעמית קלינג15 בנובמבר 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!