לשמור ליום סגריר: פסקול הפרידה האוליטימטיבי
העצב התהומי, הריקנות הרגשית והמועקה בחזה - 60 השירים האלה לא יעזרו לכם לפתור את זה, אבל ללא ספק יעזרו לרוקן עוד קצת את שק הדמעות
ארגנו עבורכם, מיובשי ט"ו באב, פלייליסט מפלצתי בן 60 שירים להטביע בו את רחמיכם העצמיים. מה תודה? קחו אותנו לדייט. בכל אופן, אהבה או לא אהבה, אנחנו ממש מתקשים שלא לדבר על השירים האלה שאנחנו כל כך אוהבים (בכל יום בשנה). אז הנה אנחנו שופכים ת'לב על חלק מהבחירות, שבתקווה יגרמו לכם להזמין פיצה ולבכות. בהנחה שיש לכם כסף לפיצה.
[tmwdfpad]
עמית קלינג על חמישה מהשירים שבחר
Storm Queen – It Goes On
המנון הרחבות הוותיק בהפקת מורגן גייסט הנפלא הוא בעצם שמונה דקות של שיברון לב רפטטיבי (והרי אין שום דבר יותר רפטטיבי ממחשבות של אדם עם לב שבור). לופ בס דומיננטי, פזמון סוחף שצף עד התקרה אבל בעיקר התחושה שאין משפט נכון יותר מ״Day After Day After Day, it Goes On״. גם הקטע הזה ממשיך עוד ועוד, כאילו סתם, רק ממש לא. טרק שמקבל ערך מוסף מהלופים שבהם הוא חייב להתנגן.
Guided by Voices – Hold On Hope
הלהקה של רוב פולארד, אחד מכותבי השירים החרוצים ביותר בעולם (יותר מ־1,700 שירים רשומים על שמו) הצטיינה תמיד בחיים על קו התפר בין לו־פיי רועש לפופ אמריקאי נקי. לעתים רחוקות הלכו פולארד והחברים לשחק עמוק בצד הפופי של הספקטרום, אבל באחת הפעמים שהם עשו זאת הם חזרו עם ״Hold on Hope״ המושלם. יש מעריצים ששונאים אותו כי הוא היה יכול להתנגן גם בפרסומת למכוניות. הם לא מבינים כלום מהחיים שלהם.
(Action Bronson – Baby Blue (ft. Chance the Rapper
אקשן ברונסון הוא טיפוס שנראה תמיד שמח, עם הזקן הג'ינג'י העצום והכרס המקועקעת. גם כשהוא משחק אותה גנגסטר כועס, הוא עושה זאת עם קריצה שגורמת לך להרגיש שהכל בצחוק. ברונסון הוא הרי שף, לא סוחר סמים. אבל ב״Baby Blue״ הוא ברונסון חדש: שבור לב, כועס ופגוע. צ'אנס דה ראפר, שמצטרף אליו בבית האחרון, סוגר את הפינה והופך את השיר לשיר קינה ולא לשיר ״פאק יו״, כשהוא חוזר שוב ושוב: ״אני מקווה שאת מאושרת״.
שלום גד – במו ידיי
שלום גד הוא כותב שממעט במטפורות. הוא חכם מאוד אבל לא טורח להיות שנון סתם, הוא כותב על היומיום שלו (יש לו שירים על האוזן השלישית וגם על אינדינגב) ולכן כשהוא כותב שיר כמו ״במו ידיי״ – עם השורה החוזרת והמטלטלת ״במו ידיי הרסתי את חיי״ – הוא מתכוון בדיוק לזה – בלי הנחות, בלי דימויים, כמו שכולנו עשינו כמה פעמים לפחות (ומי שלא, שיהיה ברור, הוא סתם פחדן).
Kelis – Rumble
קליס היא האישה עם הלב הכי מדמם בסול־אר אנ׳ בי העכשווי. יש סוג מסוים של כנות שמתאפשר רק מתוך ייאוש; קליס עשתה אותו היטב ביותר משיר אחד, אבל ״Rumble״ – הסינגל השני מאלבום האולפן האחרון שלה, ״Food״ – מוצא אותה מופשטת מכל הפקות הדאנס שניסו להלביש עליה באופן לא מאוד חינני לאורך השנים, מסתכלת לאקס בעיניים, כועסת אבל בסופו של דבר מקוננת: ״בייבי דונט גו״.
אורי זר אביב על חמישה מהשירים שבחר
Smog (Bill Callahan) – I Break Horses
איזה סוסים איזה? בשיר הנוראי הזה של סמוג, ביל קלהאן שר על היכולת הבלתי נשלטת שלו לשבור לבבות. עושה רושם שהוא פשוט לא מסוגל להמנע מלשבור את רוחם של אותם "סוסים", וכתוצאה מוצא את עצמו, פעם אחר פעם, מתבודד ושוחה בחזרה אל האי האהוב עליו. בבקשה אל תשחו אחריו. לשנוא אותו או לרחם עליו?
Eyeless In Gaza – Still Air
"שתום עין בעזה" הוא דואו ניו ווייב בריטי הקרוי על שם ספר של אלדוס האקסלי מ-1936. לא רק שלא קראתי את הספר, אני גם לא מבין מילה בשיר הזה (נראה אתכם מבינים. כן, הוא באנגלית), אבל לפעמים הדרך שבה מילים מושרות מספיקה כדי לסדוק לך את הפרצוף מהגבה עד הסנטר. מתוך האלבום "The Eyes Of Beautiful Losers" שיצא ב-1981.
Gorky's Zygotic Mynci – How I Long (To Feel That Summer)
זוכרים את הקיץ ההוא, שהכל היה בו נהדר ואהבתם כאילו אין מחר. אוף, כמה זמן כבר עבר – ועדיין – נכון שאתם זוכרים אותו? זה השיר המושלם להיזכר בערגה באותו קיץ שלא ישוב, ולחשוב שאולי לעולם לא תאהבו עוד כמו אז. וד"ש לנעורים.
The Magnetic Fields – How Fucking Romantic
לך תזדיין ט"ו באב! גם אתה ולנטייז מוזמן לגסוס לצד הדרך ולחכות לעורבים. מתוך האלבום המשולשi"69 Love Songs"i, של הלהקה שהפכה מאוחר יותר ליקירת חובבי האינדי של העשור הקודם, זהו שיר הנאצה המושלם לכל דבר שהוא רומנטי, קלישאתי, דביק ו-בואו נודה בזה – חסר לכם הלילה. כמו כן, חתול במיקרו.
Laura Branigan – Ti Amo
#סליחה. ועכשיו וידוי: נראה לי שאני עדיין זוכר איך לשיר את הגרסה המקורית של השיר באיטלקית (בצורה פונטית כמובן), אם כי זהו קאבר באנגלית לאותו השיר של אומברטו טוצי מ-1977. מדובר בערימת קיטצ' כל כך קשה שבאמת שאהיה גאה בכם אם אחרי שתאזינו תגידו לעצמכם, בלי קול כמובן: 'וואלה, איזה שיר יפה. בא לי לקרוע את כריות הכתפיים בזעם ולמרוח את כל האייליינר על הפרצוף, כאילו אף אחד לא מצלם אותי מבין השיחים!'. מה? התנצלתי מראש.
מתן שרון על חמישה מהשירים שבחר
CunninLynguists feat. Tonedeff – Love Aint
"אהבה היא לא לבעלי לב חלש" ממטיר טונדף בפתיחת השיר מכמיר הלב של קאנינלינגיסטס, רגע לפני שפוצח בבית זריז וחד כתער. עד שהפזמון מגיע, סמפול קורע לב של שיר הסיקסטיז " Traces of Love" של The Classics IV, הסכין כבר ננעץ עמוק בלב ולא עוזב גם הרבה אחרי שהשיר דוהה.
The Pharcyde – Passin' Me By
שיר האהבה הלא מושגת של פארסייד מצליח לתאר באופן מדויק את המבט המזוגג שעולה בעיני כל אדם, ברגע שנזכר בקראש הנעורים הבלתי ממומש שלו ומצליח להדהד היטב גם לאהבות בוגרות שפשוט התפספסו. ככה זה כשהיא ממשיכה לעבור לצידם, בכל פעם מחדש.
Betty Davis – Anti Love Song
ריפ הFאנק של בטי דיוויס, מהרגעים הסקסים ומלאי המתח של הסבנטיז, עומד בניגוד מסוים לטקסט השבור. שיר האנטי-אהבה, על אמירת ה"זה למה אני לא רוצה לאהוב אותך", מתאר קשר הרסני בפוטנציה, והופך לא רק לשיר הפוך על הפוך, אלא גם לשיר פרידה מאהבה שמעולם לא החלה.
The Ohio Players – Our Love Has Died
פנינת סול שמהווה קינה מרסקת לב לאהבה שמתה. האוהיו פליירז, הרכב שכתב בעבר כמה משירי האהבה הגדולים בכל הזמנים, שוקעים לתוגה בשיר שברון לב כל כך צורב, עד שלא ברור אם הבכי שנשמע לאורכו מגיע מההקלטה המקורית או שמא מדובר בבכי חרישי מצד המאזין.
RJD2 – Here's What's Left
עם סופו של אלבום הבכורה המופתי שלו, השאיר RJD2 הפתעה קטנה – שיר בונוס חבוי שמרגיש כל כך אישי עד שנשמע כאילו לא היינו אמורים להיחשף אליו. בעזרת תערובת של שלושה שירי סול מרהיבים, בונה המפיק המוכשר את שיר שברון הלב האולטימטיבי על זוגיות מתה, לב כמל ובית הרוס. מלאכת מחשבת בשיטת העתק-הדבק ליצירת דבר מה חדש, וחזק, פי כמה.
