הבוקר התעוררנו לחדשות שחברתנו אמריקה הצטרפה לתקיפות של ישראל באיראן, ולמרות שיש לנו לא מעט השגות על המלחמה – נו, אפשר כבר להחזיר את החטופים ולסיים את האירוע? – אנחנו חייבים להודות שטוב לדעת שלפחות יש לנו חברה אחת אחרונה בעולם. כן, גם אם היא מנוהלת על ידי כוכב ריאליטי. במקום לעסוק במלחמה, אנחנו מעדיפים לעסוק במשהו שאנחנו אוהבים, כמו אוכל. ואוכל אמריקאי אנחנו אוהבים. היום אנחנו ממליצים לכם על 3 משלוחי אוכל שירגישו כמו אמריקה מהבית.

>>שותים ברוגע: 8 בתי קפה עם מרחב מוגן (ועוד 39 שצמודים לאחד)

שייק שאק

למה כדאי:רשת ההמבורגרים הכל כך אמריקאים אמנם לא תפסה כאן כמו אצל הדוד סם, כנראה כי תג המחיר של המבורגר פשוט לא ממש פיתה את הישראלים, אבל רציתם אמריקה, לא? צ'יזי, סליזי, איזי וטעים מאוד, ואין יותר אמריקה מלקחת שקית של שייק שאק הביתה ולהתמלא ברוטב גבינה על כל האצבעות.
מה טעים:גם מי שמתלונן על המחיר היקר (היי, זה אנחנו!) יתקשה שלא להודות שהבורגר הדקיק של שייק שאק הוא חתיכת ביס טעים, וצ'יפס הגבינה באמת משדרג כל יום, אבל לחגיגה אמריקאית כהלכה רק צריך לגשת טיפה למטה בתפריט ולמצוא נקניקיות עם רוטב גבינה ופלפלים ובצל קריספי ומללפונים חמוצים וויוה אמריקה.
האווירה בבית תהיה:כמו בשייק שאק. זה מספיק אמריקה.
דיזנגוף 69 תל אביב
למשלוח

נולה

למה כדאי:מי שהחלה כמאפייה אמריקאית, ואז התגלגלה להפוך למסעדה מניו אורלינס חזרו לאחרונה לשורשים והתייצבו במסעדת ארוחות בוקר ובראנצ'ים אמריקאים שיגרו לכם להרגיש חלק מקאנטרי קלאב גם מנוחיות ביתכם הדחוס – כולל בייגלים, סקונס ראוי וקלאב סנדוויץ כמו במגרשי הגולף.
מה טעים:הכל טעים, אבל אם נודה באמת אנחנו מזמינים בשביל הקינוח, וקשה לעמוד בפני סלייס של עוגת ביסקוויטים סמורס. גאד בלס אמריקה.
האווירה בבית תהיה:כמו להיכנס לסיטקום האהוב עליכם בחג ההודיה, מינוס הטרקי הענק.
>> נולה, דיזנגוף 197 תל אביב
למשלוחים

פלטבוש

למה כדאי:כי מה, חשבתם שאמריקה זה רק רדנק'ס שתוקעים הוט דוג כל היום? פלטבוש מביא את הגרסה הניו יורקרית לאוכל הקאריבי העסיסי ומלא התבלנים, אוכל רחוב אמריקאי למהדרין מסוג שמעולם לא באמת טרפתם, עד עכשיו. ידליק לכם את חוש הטעם גם כשהטילים מעל יירוטו.
מה טעים:יש הרבה הפתעות ששווה מאוד לדגום, אבל אל תעזבו ללא ביס מהג'רק צ'יקן, אחת המנות היותר מעקצצות בפה שהכרנו ופצצת טעם קאריבית שהיתה נמכרת בגרושים בניו יורק, אבל שווה גם את המחיר הישראלי.
האווירה בבית תהיה:דוכן אוכל רחוב ג'מייקני שיצא מכלל שליטה, וטוב שכך.
>> פלטבוש, יהודה הלוי 52 תל אביב
למשלוחים

• אוכלים שותים
• משלוחים
• אוכל אמריקאי
• מטבח אמריקאי

זוהי אמריקה. תאהבו אותה, תשנאו אותה, אבל גם אתם לא יכולים להתכחש לאוכל שמגיע ממנה. מרכז התרבות המערבית אמנם השתבש קצת בשנים האחרונות (גם אנחנו דוד סם, גם אנחנו), אבל האוכל שהם מייצרים אולי מספק קצת נחמה – אם לא נוכל יותר לשאוף להיות הם, לכל הפחות נהנה מהמזון השמנוני והטעים שהמציאו. היום אנחנו ממליצים על מסעדות אמריקאית שלא מסתפקות רק בהמבורגר (אל דאגה, גם אותו יש), ומציעות חוויה אחרת של אמריקה.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>להביא את האביב: הפסטיבל של שכונת שפירא חוגג 100 שנות שכונה

פלטבוש

למה כדאי:כי מה, חשבתם שאמריקה זה רק רדנק'ס שתוקעים הוט דוג כל היום? פלטבוש מביא את הגרסה הניו יורקרית לאוכל הקאריבי העסיסי ומלא התבלנים, אוכל רחוב אמריקאי למהדרין מסוג שמעולם לא באמת טרפתם, עד עכשיו.
מה טעים:יש הרבה הפתעות ששווה מאוד לדגום, אבל אל תעזבו ללא ביס מהג'רק צ'יקן, אחת המנות היותר מעקצצות בפה שהכרנו ופצצת טעם קאריבית שהיתה נמכרת בגרושים בניו יורק, אבל שווה גם את המחיר הישראלי.
אווירה:דוכן אוכל רחוב ג'מייקני שיצא מכלל שליטה, וטוב שכך.
>> פלטבוש, יהודה הלוי 52

נולה

למה כדאי:מי שהחלה כמאפייה אמריקאית, ואז התגלגלה להפוך למסעדה מניו אורלינס חזרו לאחרונה לשורשים והתייצבו במסעדת ארוחות בוקר ובראנצ'ים אמריקאים שיגרו לכם להרגיש חלק מקאנטרי קלאב גם בתוך התנועה העמוסה של צפון דיזנגוף – כולל בייגלים, סקונס ראוי וקלאב סנדוויץ כמו במגרשי הגולף.
מה טעים:הכל טעים, אבל אם נודה באמת אנחנו באים בשביל הקינוח, וקשה לעמוד בפני סלייס של עוגת ביסקוויטים סמורס. גאד בלס אמריקה.
אווירה:כמו להיכנס לסיטקום האהוב עליכם בחג ההודיה, מינוס הטרקי הענק.
>> נולה, דיזנגוף 197

דיקסי

למה כדאי:כי מדובר במוסד הכי ותיק של אמריקנה בארץ למעט פונדק אלביס, וכאן אשכרה טעים עדיין. המנות הן אותן מנות מיתולוגיות, כמות החמאה אף פעם לא יורדת ואפשר להגזים כמו שרק אמריקאים יודעים.
מה טעים:כאילו כן, אם כבר נמצאים בדיקסי אין סיכוי שנוותר על מנת כנפיים, וגם ההומפרייז הם חובה. אבל רק שתדעו, כריך ה-BLT שלהם הוא אחד הטעימים מסוגו בעיר, וחוויה אמריקאית קלאסית עשויה היטב.
אווירה:דיינר חשוך ואפלולי מספיק בשביל שלאף אחד לא יהיה אכפת שהתלכלכתם מהרוטב.
>> דיקסי, יגאל אלון 120

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• אוכל אמריקאי

את התמונה הזו אתם בטח מכירים מאינספור סדרות – משפחה אמריקאית חמימה יותר או פחות, יושבת בפני שולחן מפואר שבמרכזו עוף הודו שלם, מטוגן וזהוב. מסביבו ישנו אוכל בשפע, וכולם ממש סובלים או ממש מאושרים, תלוי בסדרה. גם אם מעולם לא חציתם את גבולות נמל בן גוריון, בטוח שיש לכם איזה מושג על חג הצלבנים האמריקאי בו מודים לאל על אמריקה ועם פחות או יותר הכל. או בשמו הישראלי, חג ההודיה.

>>השוק שתל אביב צריכה עכשיו: צ'יינה טאון מרקט. כבר נשמע טעים

במשך שנים ריירנו על ההודו מול המסך, וחלמנו לנשנש מהאוכל האמריקאי המפואר שמוגש בארוחות טנקסגיבינג, אבל השנה אשכרה נוכל לעשות עם זה משהו. מסעדת פלטבוש האפרו-לטינית מקיימת את תפקידה כאחד המקומות הכי אמריקאים בעיר, ומארחת ארוחת חג ההודיה שמלאה בכל הדברים שחלמנו עליהם – בשר הודו, סטאפינג, גרייבי, מק אנד צ'יז, פירה תפו"ד ואפילו פאי תפוחים אמריקני למהדרין כדי להשלים את כל 50 הכוכבים. הארוחה עולה 150 ש"ח לאורח, וגם אם לא יהיה שולחן מרכזי עם הודו שאפשר לפרוס, כן תוכלו לגלות סוף סוף ממה עשוי סטאפינג (לחם, תבלינים ורוטב, אבל תבואו לטעום) ומה טעמו של גרייבי (מדהים, תבואו לטעום). יהיה גם די.ג'יי ומשקאות, אבל הם בתוספת מחיר לארוחה. המשקאות, לא הדי.ג'יי.

בהתחשבבאיך שאנחנו מכירים את פלטבוש, המסעדה הקטנטנה על יהודה הלוי עומדת להכין ארוחה אמריקאית נהדרת – ואם ההודו שלהם חצי טוב כמו הג'רק צ'יקן, נהיה בסדר. המסעדה, שהוקמה לפני כשנתיים, מציגה תפריט אמריקאי בהשראה קאריבית (שזה, תכלס, אוכל ניו יורקי) כמו שלא נראה בארץ, ועושים זאת באדיקות ויציבות רבה. הם גם הפכו לחביבי סצינת הראגיי המקומית בעזרת האוכל הקאריבי, שדומה יותר מהכל לזה הג'מייקני – כפי שאפשר לראות באירוע דאנסהול שהם יתארחו בו בשבת הקרוב. אבל הערב, זה הכל על הסטאפינג שלהם, ואנחנו מאמינים שיש להם את הסטאף. בואו לאכול כמו באמריקה.
פלאטבוש, יהודה הלוי 52, החל מ-19:00, 150 ש"ח לאדם,יש להזמין מקום מראש

• אוכלים שותים
• אוכל אמריקאי
• מטבח אמריקאי
• חגים

קאמלה או טראמפ? אנחנו לא עומדות במתח. תביאו דונאטס או המבורגר ותטביעו לנו אותם בגבינה ובייקון. וברור שקמלה. זאת למרות שהסקרים מראים שרוב הישראלים רוצים את טראמפ, וול, מזל שאין לנו זכות הצבעה ומזל שאנחנו לא מבינים כלום באמריקה. עובדה: אפילו בתל אביב לא תצליחו למצוא יותר מדי מקומות שמריחים באמת כמו ארצות הברית, עם כל האמריקנה שכרוכה בכך, למרות שפעם רצינו להיות מנהטן ולקבל את הכוכב ה-51 בדגל. חחח איזה מצחיקולים היינו. אבל מחר, יום הבוחר האמריקאי, נשב במקומות שעושים כבוד לידידתנו הגדולה ביותר ונחזיק לה אצבעות. בהצלחה לכולנו.

>> אמריקה זה לא כאן: 17 רשתות מסעדות מארה"ב שממש חסרות לנו
>> מגלים את אמריקה: לאן המטבח האמריקאי מתקדם, אם בכלל?

1. שגרירות ארצות הברית

יותר אמריקה מזה – אין. זה אשכרה שטח בריבונות אמריקאית. כן, אנחנו מדברות על המום הזה ששנים הגענו אליו כדי לעשות ויזה ולקוות שנאושר (כיום רוב הפעילות היא אונליין, למקרה שלא התעדכנתם), ואילו בימינו אנחנו בעיקר מגיעות אליו כדי להפגין ולקוות שאנתוני בלינקן או ג'ו ביידן יעזרו לנו ויצילו אותנו מעונשו של זה. זה לא עבד משהו בינתיים, אבל נמשיך לנסות ולקוות ובמקביל לעבוד על הגרין קארד.
הירקון 70

2. מייקס פלייס

שידורי בייסבול ושאר ענפי ספורט על מסך ענק, הופעות חיות של קאברים מוכרים, בירה בפיינט מזיע וגדול מימדים, נאצ׳וס, כנפיים, מק אנד צ׳יפס וצוות עובדים עם מבטא אמריקאי – לא לא, אתם לא באמריקה, אלא במקום המפגש המרכזי של עולים רבים מארצות הברית וצעירי תגלית שבסך הכל רוצים קצת תחושה של בית. וכן, בית יכול להיות גם קלאב ראפ, ואם אתם לא יודעים מה זה זה אומר שאתם לא אמריקאיים, ונסביר לכם שזה לא היפ-הופ של קלאברים אלא טורטיה עם חזה עוף, בייקון, חסה ומיונז. אבל למה בלי גבינה?
רציף הרברט סמואל 90

3. שייק שאק

התוספת הכי טריה ועדכנית להיצע האוכל האמריקאי בעיר, וגם תמצית האמריקאיות עצמה, מחכה לכם בסניף של שייק שאק מול דיזנגוף סנטר. לא נשכח את ימי הפעילות הראשונים בהם עבד צוות ששאל באמריקאיות מצוחצחת אם מצאנו הכל והסתדרנו עם ההזמנה, ויותר מכך לא נשכח את הצ׳יפס ברוטב גבינה שמרגיש לנו שיש מצב שהוא המאכל שטראמפ הכי אוהב למלא בו אמבטיה ולבוסס בו, אבל עדיין בא לנו עליו תמיד. חוץ מזה ניסיתם כבר שיק שאק במשלוח? מדובר במשלוח מהעתיד, שמתאפיין רמה מאוד גבוהה של הפרדה בין הלחמנייה לקציצה ואריזה מדוקדקת לכדי שלמות. הכי אמריקהההההה.
דיזינגוף 69

4. נייקי שרונה

שום דבר לא אומר "אמריקה" יותר מחנויות מותג עצומות ממדים, ועל חנות הדגל של נייק בעזריאלי שרונה אפשר בהחלט לומר שיותר אמריקה מזה ונשתגע: שתי קומות נוצצות של מיטב המחלצות, ביגוד, אביזרים, נעלי ספורט בכל דגם ומידה וחנות עצומת מימדים שנדיר עד מאוד למצוא במחוזותינו הצנועים ויקרי הנדל"ן השירות אגב, ישראלי למדי. מה לעשות, יקח לנו עוד רגע לאחל have a nice one.
דרך מנחם בגין 132

5. דיינרים איטלו-אמריקנו

אמריקה הייתה קיבוץ גלויות עוד הרבה לפני שאנחנו התגאנו באחד כזה, ובהחלט אפשר לראות את השפעת מטבחי המהגרים על הקולינריה שלה. אחד המטבחים הדומיננטיים ביותר הוא כמובן האיטלקי, והאופן שבו הוא התקבע בארצות הברית – הרבה בזכות הסופרנוס – הפך אותו לאחד הנכסים הבולטים של ארץ הדוד סם, עם מנות כמו זיטי, צ׳יקן פארם וכמובן ספגטי מיט בולס שידועות גם במנות גדולות מימדים ובתמחור סביר. אצלנו אפשר לזהות סנוניות ראשונות של המטבח הזה בשתי מסעדות בולטות, גווידו המשפחתית שחוגגת עם מנות ענק של פסטה, והדיינר של גוצ'ה שחוגג על מק אנד צ׳יז, לחם שום וגם פיצות שמנמנות.
גווידו – שדרות בן גוריון 34 // הדיינר – אבן גבירול 14

6. קניון עזריאלי

אמרתם אמריקה – אמרתם קניונים. ובתל אביב אין יותר מדי קניונים, בטח שלא קניונים מוצלחים בקונספט אמריקאי עם פוד קורט רציני וכל השבאנג. הדבר הכי קרוב שיש לנו לזה הוא קניון עזריאלי, שבנוי על פי מודל אמריקאי קלאסי למדי, ועכשיו כשבהמשך חודש נובמבר אמור להיפתח בו סניף של סינבון עם מאפי הקינמון המזוגגים והמושחתים שלה, בכלל אפשר יהיה לדמיין קצת אמריקה. בשעות מסוימות. בתאורה הנכונה. מזווית מסוימת וספציפית. ועיוורון.

7. נולה

אם כבר מאפים אמריקאים, בואו נהיה רציניים: אין כמו להיכנס לנולה ולהיזכר בטיול שלכם לניו יורק. בויטרינה מחכים קאפקייקס עם פרוסטינג וספרינקלס, סינבון מזוגג, עוגת גזר עם אייסינג חלומי ושלל עוגיות ענקיות ומפתות. חוץ מזה, יש פנקייקים במתכונת מתוקה או מלוחה, בייגלים לרוב ואפילו מנות בנוסח נולה (ניו אורלינס) שזה אומר ג׳מבלייה, פסטה קייג׳ון ובקיצור – הרבה מאוד ממה שטוב וטעים באמריקה. בית קפה-מאפה יחיד ומיוחד מסוגו בעיר.
דיזנגוף 197

8. הטיילת

חברים מארצות הברית שמבקרים כאן אומרים שהיא מזכירה להם את הטיילת של וניס ביץ' בקליפורניה. היינו בטיילת של וניס ביץ' בקליפורניה וזה שקר מדהים. זה כמו להגיד שכדורגל ישראלי דומה לפוטבול אמריקאי, כמו להגיד שטיילור סוויפט מזכירה את קרן פלס, כמו להגיד שציון הגדול מזכיר את פיטר לוגר. אבל נחמד לחשוב שאנחנו דומים במשהו לקליפורניה (אולי גם בוויד הרפואי).

9. קולנוע אמריקאי // בושוויק

בושוויק, הגסטרו-בר האהוב עלינו, קרוי על שם אחת השכונות ההיפסטריות של ברוקלין וחוגג את זה בכל יום ראשון עם הקרנת סרט אמריקאי למהדרין, כשלצדו מוגש תפריט של פופקורן שמנמנים כמו באמריקה, קריספי טופו, PB&J, כריך רובן וקינוח סמורס לחלום עליו בלילה. במהלך נובמבר יקרינו שם למשל את ספרות זולה, זולנדר, המסכה וסנאץ׳. גוד בלס אמריקה.
כל יום ראשון, נחלת בנימין 29

10. המושבה האמריקאית

כי קוראים לה המושבה האמריקאית, דה. כי היא שקטה ומנומסת כמו שאמריקאים מתנהגים כשהם רוצים שתלך אבל לא אומרים לך את זה ישירות. וכי יש בה בתים שמעוצבים כמו במערב התיכון האמריקאי – שזה אומר גבוהים, רחבי ידיים, בעלי קורות מעץ ובעיקר לא הכי שייכים לכאן, וכנראה שזה מה שעושה אותם כל כך יפים ומרשימים.

11. פורטר אנד סאנס

המודל הוא אולי בר אירי, אבל זה בר אירי כמו שאמריקאים אוהבים, עם מעל ל-50 סוגי בירה בחבית ותפריט שחוגג את האמריקאיות עם מק אנד צ'יז, סמוקהאוס כהלכתו בשעות הצהריים עם בשרים מצוינים ומיושנים בנוסח המערב הפרוע, שלל המבורגרים וכמובן נקניקיות וניו יורק צ'יז קייק לקינוח. רק חסר שטד דנסון יעמוד מאחורי הבר ויעשה לנו צ'ירז.
הארבעה 14

12. פיצה ברוקלין

השם אומר הכל. פיצה ניו יורקית מפלצתית עם מגשים בגודל החדר שלכם, סלייסים ענקיים, בירה קרה מהחבית ואווירה שכונתית ברוקלינאית-תל אביבית בסניפים המובחרים (אנחנו בעד הסניף המקורי בצפון-דיזנגוף). בין כל הפיצות הפסאודו-נאפוליטניות שכבשו את העיר, הרוח האמריקאית הזאת מרעננת.

13. אמריקה בורגרס

טוב, אולי זה אובייס אבל השם והעיצוב הכניעו אותנו, כי אין יותר אמריקה מאמריקה. בורגרים מושלמים במידת עשייה מדויקת, ספות עור אדומות שמזכירות ישיבה בפונדק דרכים אמריקאי, כנפיים מזוגגות ברוטב באפלו פיקנטי, מילקשייק צונן, צ'יפס מנצח וגם סלט קיסר לפי החוקה. אם אתם חייבים עוד המבורגר לפני הבחירות – זה המקום הנכון להרים בו כוס מילקשייק לניצחון.
אלנבי 112

• בחירות 2024 ארה"ב
• אוכלים שותים
• אמריקה
• ארצות הברית
• אוכל אמריקאי
• שגרירות ארה"ב

ארצות הברית, כידוע, משמידה את עצמה. היא לא צריכה אויב מרושע בשביל זה וגם לא נשיא דמנטי או פסיכוטי. האמריקאים ימשיכו לחסל את עצמם לדעת בדרך הכי אמריקאית שיש: אוכל מוגזם וקטלני שמורכב בעיקר משילובים שונים של בשר, פחמימות ריקות, שומן וסוכר וראוי להיחשב כנשק השמדה המוני. ואם כבר להתרסק מאימפריה למדינת עולם שלישי, למה לא לעשות את זה תוך כדי בליסת דונאט קרואסון ממולא בהמבורגר עם בייקון וגבינה וביצה שמצופה בבלילה ומטוגן בשמן עמוק.

>> מגלים את אמריקה: לאן המטבח האמריקאי מתקדם, אם בכלל?
>> זה לא מצחיק: עולם הקומדיה מפולג מאי פעם, כמו אמריקה עצמה

הגיע הזמן להתמקד בענף הייצוא המצליח ביותר של ארצות הברית – רשתות מזון מהיר טראשיות – ובשאלה החשובה "למה אין את זה בישראל". כי רשתות הפאסט-פוד האמריקאיות הן הרבה יותר מהמבורגר-צ'יפס על גרסאותיו השונות. יש לובסטרים, סטייקים, ספריבס, מקסיקני וארוחות בוקר מופרעות. רק תביאו מהר לפני שהכל מתפרק.

אאוטבאק סטייקהאוס

תסמכו על אמריקה שיקימו מסעדה אוסטרלית מבלי בכלל לנסות ולהגיש מה שאוכלים באוסטרליה. אבל בפלורידה של שנות ה-80, זה נחשב למסעדת נושא, קצת כמו אם סטיב ארווין היה משיק מסעדה – המקום הזה מלא בקלישאות של טבע אוסטרלי (לפחות נפטרו מהקנגרו בלוגו ב-2006) ומגיש מנות סטייק, סרף אנד טרף ומטוגנים דה-לוקס באווירת דיינר מחוספס בכ-1000 מיקומים ברחבי העולם, כולל אוסטרליה. כן, הם מוכרים קרח לאסקימוסים. אבל הלהיט הגדול שלהם זה בכלל "Blooming onion" – חצי קילו של בצל ענק, פרוס לצורת פרח, מכוסה בבלילה ומטוגן במלואו, לצד רוטב מיונז-חזרת. לא תמצאו אותה באוסטרליה.

דני'ס

אם זה מספיק בשביל קוונטין טרנטינו, שחלק גדול מתסריטיו המוקדמים כלל סצנה ב"דני'ס" (אך לא צולמו במסעדות הרשת, כי ההנהלה סירבה לאשר לו לצלם בהן), אז זה בטח טוב גם בשבילנו. מדובר ברשת שהתחילה בשנות ה-50' כמקום של דונאטס, והתפתחה תוך זמן מה לתופעה שהיא כיום: גן עדן של ארוחות בוקר אמריקאיות מופרעות בסניפים שכמעט תמיד פתוחים 24/7, חלקם בפורמט דיינר קלאסי, עם כמויות כולסטרול שיגרמו לעורקים שלכם להיסתם עוד לפני הביס הראשון. תודו לנו אחר כך כשתגיעו לטיפול נמרץ.

וונדי'ס

הם כבר ביקרו אצלנו עם קציצות הבשר המרובעות שלהם בשלהי האייטיז, סגרו את הסניף בדיזנגוף בתחילת הניינטיז, ומאז הם שמועה רחוקה. הרשת החביבה שרדה פשיטת רגל ב-2020 ומאז מתאוששת עם סניפים חדשים באוסטרליה ורומניה, וגם לנו כדאי. עם לחמניות פרעצל ולחמניות קייזר מבחוץ ויצירות מופת כמו ה"בייקונייטור" מבפנים, יש ל"וונדי'ס" מספיק קטע כדי לבדל אותה ולא לאכזב כמו רשתות ההמבורגר הגדולות שניסו להשתקע כאן מאז. למען השם, יש להם ברקפסט בוריטו עם בייקון. מה כבר ביקשנו.

לונג ג׳ון סילבר'ס

זה די מובן למה אין אף רשת פאסט-פוד למאכלי ים בישראל, אבל מותר לנו לחלום. והאמת היא שאם חולמים על לונג ג'ון סילבר'ס, שהוקמה בקנטאקי ב-1969 על שמו של הפיראט האייקוני מ"אי המטמון", אז זה חלום מטוגן ועסיסי וארוחות של 10 דולר עם דגים, שרימפסים ועוף, אבל הוא לא מי יודע מה טוב. מצד שני, עבור פיש אנד צ'יפס זול עם רוטב טרטר או פופקורן שרימפס ענק לצד האש פאפיז במחיר הזה לגמרי נשמח שהימאי יעגון בנמל שלנו.

וואפל האוס

אם תשאלו אמריקאים על וואפל האוס, הם בטח יעשו להם פרצוף מבוהל וישאלו איך שרדתם את הקטטה במקום והאם נהג משאית ניסה לשדל אתכם לזנות. הסיבה לכך היא שהדיינר הקלאסי הזה, שמאז 1955 הספיק להתפרס ל-2000 סניפים (בעיקר בדרום ובמערב התיכון של ארה"ב), זכה למוניטין מפוקפק בתור מקום שפתוח 24/7 וממוקם בעיקר בתחנות דלק בכבישים סואנים. זה אומר מפגש של טאקרים וקלאברים שתויים שמגיעים ב-4 בבוקר לאכול ארוחות דיינר מפוארות וסליזיות, מטוסט-בורגר אמריקאי מפואר ועד לארוחות בוקר עצומות. כן, גם ב-5 בבוקר. תקנחו עם וופל שמעליו עוף מטוגן, ורק נסו לחזור הביתה בשלום.

אייהופ

גם לנו יש IHOP. או "בית הפנקייק הבינלאומי". והאייהופ הישראלי בהחלט שואב השראה מאחיו שנולד בקליפורניה ב-1958, אבל הרמה אחרת לגמרי – כן, הפאנקייקים המפוארים הם פסגת התפריט, אבל מעבר להם יש גם תפריט דיינרי מקצועי שמתחיל בארוחות בוקר מפחידות בגודלן ולא מוותר גם על מנות עיקריות ברמה. רוב הסניפים פתוחים 24/7, ומדי פעם יש מבצעי "אכול ככל יכולתך" על פאנקייקים ב-5 דולר, כך שלא תצאו רעבים בשום מצב בעולם.

צ'יק-פילה

במשך שנים רבות צ'יק-פילה היתה ידועה בתור רשת כריכי עוף מטוגן איכותית ביחס למתחרות, עם טוויסט נוצרי. עם מתכון מהודק שרץ מאז הקמת המסעדה ב-1967 ומיתוג נוצרי שמרני שמתבטא, בין היתר, בכך שכל סניפי הרשת (כולל זכינות) סגורים ביום ראשון, כפי שהונצחבשיר של אנטישמי מפורסם. כאחת המתחרות הידועות ב"מלחמת כריכי העוף המטוגן" של 2019 (שהיה מלחמה חביבה בין רשתות פאסט פוד על הכריך הטעים מכולם), היא אולי היחידה שתוכל אולי להתחרות בעוף המטוגן של אהרוני.

פופאייס

בדומה למתחרה המרכזית והוותיקה שלה KFC, גם פופאייס בנויה על עוף מטוגן, אבל במקום קנטאקי הם מביאים את התבלון שלהם מהמטבח הקייג'ני של לואיזיאנה, ובהתאם גם חביבים על הקהילה האפרו-אמריקאית במיוחד. מעבר למנות מנחמות של עוף מטוגן, שרימפס ומק&צ'יז, בשנת 2019 הם השיקו כריך עוף מטוגן שנועד להתחרות בזה של צ'יק-פילה, ובפועל השיק את "מלחמת כריכי העוף המטוגן", שגרמה לביקוש חסר תקדים שדרש מהמשטרה להגיע לסניפים כדי לנהל את התור, שכדי לעבור את כולו הייתם צריכים בממוצע להמתין שעה וחצי. זה בטוח יהיה להיט גם כאן.

ארבי׳ס

אוקי, אז זה נכון שארבי'ס זכו למוניטין מפוקפק בתור רשת הפאסט-פוד הכי זולה עם האוכל הכי מפוקפק, אבל אחת הסיבות לכך היא שהכריכים שלהם כל כך סליזיים עד שהם מבקשים את זה. עם יותר מ-3,300 מקומות, כנראה שזה עובד. כריכים מבוססי נקניקים הם לא בדיוק להיט בארה"ב, לכן דווקא הרשת הזו בולטת עם מוצר שאין כמותו. לא מדובר בטוסט נקניק, אלא בלחמניות בורגר עמוסות ברוטב וקורנביף בערימות גדולות – ביס שיכול להצליח מאוד בארץ.

צ'ילי'ס

מסעדת דיינר קז'ואלית ומצועצעת כאחד, שמציעה ארוחות בשר מוגזמות בגודלן ומנות פתיחה לא פחות גדולות, בסגנון גריל אמריקאי וטקס-מקס. כן, זה אומר שתוכלו לקנות פה מרגריטות ממש בזול. מפורסמים על הג'ינגל הקליט שהקפיץ את המכירות של הבייבי באק ריב'ס, והיותם מקום בינוני-נמוך לפגישות עסקים, הפך אותם ללוקיישן המושלם עבור חבורת "המשרד" להיפגש בה, מה שלא ממש מחמיא למקום, אבל בכנות יהיה נהדר בשרונה לכל המייקל סקוטים של תל אביב.

קארל'ס ג'וניור

רשת בורגרים פחות מוכרת מקליפורניה, שהתחילה בתור דוכן נקניקיות והתפתחה להמבורגר שלא מפחד להתפרע עם תוספות, כך שהבורגרים מפתיעים מהנהוג ברשתות הפאסט-פוד. הם, למשל, היו הראשונים לשלב בשר אנגוס לקציצות, מציעים מנות כמו "בורבן בורגר" עם רוטב ברביקיו-ברבן ושבבי בצל מטוגנים, תוספת רטבי גוסט פפר, או מנות צ'יפס עמוסות בגבינה, רוטב וגוואקמולי, כמו שג'ורג' וושינגטון כיוון.

טאקו בל

גם אם לא הייתם מעולם באמריקה, אתם מכירים בצורה כזו או אחרת את רשת הפאסט פוד המקסיקנית, שמעליבה את המקסיקנים מעצם היומרה להגיש את האוכל שלהם. תחשבו על זה כמו החומוס שהאמריקאים מוכרים בסופר. אבל יחסית לחומוס-סופר, הרשת הזו מציעה מנות טאקו ובוריטו זולות מאוד, ועברו כמה שנים טובות מאז שהיתה נחשבת לרשת ירודה – מאז שהתמזגה תחת המטרייה של Yum! Brands (שמחזיקים גם ב-KFC ופיצה האט), היא צברה מוניטין של פצצת טראש מפעימה בדמות מנות כמו בוריטו בקליפת טאקו קשיח ונאצ'וס שעשויים מנאגטס עוף. יאמי.

אין-אנ-אאוט

הבעלים של הרשת, משפחת סניידר, הם טראמפיסטים דוחים במיוחד, אבל רשת ההמבורגרים הטראשית מקליפורניה עושה את הכל נכון: כל הסניפים הם בבעלות הרשת ללא זיכיונות כדי להבטיח ששומרים על הרמה, "התפריט הסודי" שכל העולם מכיר מגדיל את הכיף עם מנות שלא מופיעות על הלוח ונותנות ללקוח תחושה שהוא מיוחד, בהוליווד עושים בסניפים שלהם אפטר פארטי מסורתי אחרי טקסי פרסים גדולים, וקשה שלא לאהוב את הפשטות הצ'יפית-אולד-סקול שכל העסק משדר. אולי יש כאן גם אלגוריה פוליטית.

אוליב גארדן

"כשאתה כאן, אתה משפחה" אמר הסלוגן המיתולוגי של רשת המסעדות "גן הזיתים". למה? כי זו רשת מסעדות עם אוכל איטלקי – או לפחות גרסה מסחרית שלו – ומשפחה היא קלישאה של איטלקים-אמריקאים. עם הצלחה של מסעדות כמו "גווידו" בת"א, אין ספק שיש ביקוש למקום עם פסטות, לזניה, קנלוני ועוד מנות איטלקיות במחירים נמוכים (ורמה תואמת, אבל גם פסטה גרועה היא פסטה טובה). חוץ מזה, יין הבית במחיר מצחיק של 2 דולר לכוס ומקלות לחם בחינם הם בונוס יפה שינוצל היטב על ידי ישראלים.

פנדה אקספרס

למה לא אוכל סיני מהיר, זול וסביר לגמרי? פנדה אקספרס פיצחו את השיטה עם מנות טראשיות נהדרות כמו אורנג' צ'יקן או שרימפס טמפורה עם אגוזים מקורמלים או קריספי בייג'ין ביף על אורז או נודלס. עם יותר מ-2,200 סניפים בעולם ורמת מחירים נמוכה להפליא, היינו שמחים לקבל סניף גם כאן (אבל לא בקניון, בחייאת) ולאכול עם צ'ופסטיקס מקופסאות טייקאווי אדומות כאילו היינו ווייט-טראש במיד-ווסט.

וייט קאסל

אם גדלתם בזמן הנכון ועישנתם את הדבר הנכון, אתם מפנטזים על הסליידרים של וייט קאסל מאז שראיתם את הארולד וקומאר טוחנים הר מפואר משלהם בהרפתקת המאנץ' האולטימטיבית. אבל בפועל, ההיסטוריה של וייט קאסל כהמבורגר חשובה כל כך, עד שב-2014 מגזין טיים כינה אותו "ההמבורגר הכי משפיע בכל הזמנים", תואר אותו הרוויח מהיותו הבורגר הראשון שנמכר ברשת מזון מהיר – עוד ב-1921 הוא נמכר ב-5 סנטים בקנזס, ומאז שמר על תדמית של אוכל זול ומהיר, מה שהפך אותו למזון פופולרי בשכונות עוני. ומכיוון שאוכל מהיר וזול זה מה שאנחנו צריכים, המבורגר קטן ב-5 שקלים יהיה חלום.

צ׳יפוטלה

הטאקו בל של הביוקר. אחרי שנים של מאמצים וניסיונות, אוכל מקסיקני סופסוף תפס כאן, אז למה לא להביא לפה את הפורמט המקסיקני הכי מצליח בארה"ב? צ'יפוטלה על 3,500 סניפיה בעולם – ובעיקר במערב ארה"ב – מייצרת מגוון טאקו ובוריטו ממוצרים טריים מול עיניי הלקוחות, זה קורה מהר וזה טעים פרשי מאוד יחסית לרוב המזון המהיר שתפגשו בארץ המוגזמויות הבלתי אפשריות. זה לא נורא נורא יקר ואין סיבה שלא יהיה להיט פה. בסוף אנחנו מדברים על בשר עם אורז ושועית בלאפה, כן?

פייב גאי'ס

רשת ההמבורגרים שיצאה לדרך ב-1986 בארלינגטון וירג'יניה, הפכה מאז למותג לוהט עם יותר מ-1,700 סניפים בארה"ב ובעולם. יש לה המבורגר רגיל (שתי קציצות) והמבורגר קטן (קציצה אחת) ותוספת אחת (צ'יפס עם 17 סוגי טופינגס חינם) וזהו פחות או יותר. הלחמניות גדולות יותר (ויקרות יותר) מרשתות מקבילות כמו אין-אנ'-אאוט, ועל פי מבחני טעימה רבים זה פשוט ההמבורגר הכי טעים מבין רשתות המזון המהיר, וזה כנראה כל הסיפור.

רד לובסטר

הופה. כזה באמת לא יזיק לנו. אין בישראל – או בעולם – שום דבר שבאמת דומה לרשת "רד לובסטר", משהו שהוא בין מזללת פירות ים למסעדת קז'ואל. המחירים לא מאוד זולים (כ-150 שקלים למנה של צמד זנבות לובסטר עם תוספות, או סטייק סינטה עם טופינג בשר סרטנים ב-122 שקלים) אבל המנות עצומות והקונספט של פירות ים שטובעים בחמאת שום לא באמת יכול לפספס. יש לה סניפים בטורקיה ודובאי, אז למה לא אצלנו? השנה פשטה הרשת את הרגל ונרכשה להפעלה מחודשת, כך שזו ההזדמנות הגדולה שלנו.

בניהאנה

אם כמונו גדלתם על תרבות אמריקאית, תמיד חלמתם ללכת לארוחה (רצוי עסקית) בבניהאנה, הלהיט הגדול ביותר של האייטיז. הסועדים יושבים מסביב לשולחן ענק בצורת ח', שבמרכזו שף יפני מוכשר מלהטט על הגריל הארוך ארוחה לנגד עיני האורחים, זורק שרימפס לתוך הכיס, תופס ביצה עם הכובע, זורק לעבר פה של לקוח חתיכת בשר – חגיגה מופרעת וכל כך מיוחדת. מסעדת הטפניאקי (גריל יפני רחב) הזו הוקמה בכלל בטוקיו של שנות הארבעים, אבל המערביים הרבה יותר התלהבו מהפאסון, והטראש האייקוני הזה יכול להיות מושלם לפאסון התל אביבי המשועשע. אמריקה!

• אוכלים שותים
• בחירות 2024 ארה"ב
• פאסט פוד
• אמריקה
• אוכל אמריקאי