המרכז לאמנות דיגיטלית משיק מכון לאמנות במרחב הציבורי
מה היא אמנות במרחב הציבורי ולמה אין לה ייצוג בארכיונים של האמנות הישראלית? יצאנו לברר עם המקימים של המכון לנוכחות ציבורית במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון
המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון תמיד נחשב לאחד המוסדות פורצי הדרך והייחודיים בנוף המקומי. גלית אילת, שהקימה את המרכז ב־2001, הייתה בין החלוצות שהעזה לצאת מבועת האמנות התל אביבית ולהקים מוסד אמנותי רציני וחתרני בפריפריה. לפני שלוש שנים העתיק המרכז את מקומו ללב שכונת ג'סי כהן, מהשכונות היותר מורכבות בחולון, ומאז הוא מכוון יותר לפרויקטים ארוכי טווח ופחות לתערוכות קלאסיות. המרחק מתל אביב והחופש ממכבש הלחצים של הפקת תוצרים סופיים, הם טוענים, מאפשרים להם לשקוע בעבודה תהליכית, לפעמים בדרך של ניסוי וטעייה – התנהלות זרה למוסדות האמנות התל אביביים, שמחויבים לארגון תוכנייה מסודרת.
אחד הפרויקטים שיחנכו היום (26.4) באירוע חגיגי במרכז, הוא המכון לנוכחות ציבורית המנוהל על ידי אודי אדלמן, שמשמש שש שנים כאוצר וכמנהל המחקר במרכז, ויעל מסר, ששבה לפני שנתיים משהות ארוכה באמסטרדם, שם הייתה פעילה בפרויקטים אוצרותיים שונים. השניים נפגשו בפורום אוצרים צעירים שהתגבש בשנים האחרונות. "חלקנו מרגישים בדידות מסוימת בעשייה האוצרותית, אז התחלנו להיפגש ולדבר", מספר אדלמן. המכון לנוכחות ציבורית הוא פלטפורמה מחקרית ולימודית שעוסקת באמנות ובפעולות המתקיימות במרחב הציבורי, תחום שאין לו הגדרה ברורה ושמעולם לא זכה לתשומת לב בשיח המקומי.
“פעולה במרחב הציבורי היא בין היתר תת סוגה של אמנות מושגית, בדרך כלל בלי קהל. הרבה פעמים זו פעולה גרנדיוזית כמו לחפור מנהרה בין ישראל לאלסקה או לשלוח קרן לייזר שמייצרת פסל חללי שעף בחלל לנצח״, מסביר אדלמן. “קשה להגדיר מה זה מרחב ציבורי. גם האינטרנט יכול להיות סוג של מרחב״, מוסיפה מסר, “באמסטרדם עבדתי בקרן שעוסקת באמנות במרחב הציבורי, ואמרתי לעצמי שהשיח הזה לא קיים פה. לא תמצאי בארץ ספר על הנושא. גם אם לא נסכים על ההגדרות, אין בכלל התעסקות בזה״.
למה בעצם מעולם לא התעסקו בזה כאן?
מסר: "אולי כי לא היה את השיח הנכון או כי לא ידעו איך להציג את זה".
אדלמן: "לפעמים ידעו איך להציג את זה – תמונה ומשפט על הקיר. לנו זה לא מספיק. אנחנו רוצים לדעת יותר. לא מעט אמנים פועלים במרחב הציבורי, אבל זה לא סיסטמטי. בשנות ה־70 היו אמנים שזו הייתה הפרקטיקה שלהם. פיסול במרחב הציבורי, למשל, כמעט אין היום, הוא הופרט לטובת מוצרים סיניים מועתקים. חלק ממנו גם נזנח על ידי האמנים המרכזיים".
פעילות המכון תכלול בין היתר קבוצות חשיבה ומחקר, הקרנות והרצאות, וגולת הכותרת תהיה הקמת ארכיון לאיסוף, שימור ותיעוד יצירות ופעולות במרחב הציבורי. "אנחנו בקשר עם האמנים כדי לאסוף את החומרים. יש שם חומרים מדהימים שחבל שילכו לאיבוד. הם במצב שהם זרוקים במגירות ולא יישרדו עוד הרבה שנים", אומר אדלמן. את פעילות המכון תלווה סדרת גיליונות של כתב העת הוותיק "מארב" שהיה רדום זמן מה. שלושת הגיליונות הבאים יעסקו בשאלה מהו למעשה מרחב ציבורי. הפרויקט של אדלמן ומסר יושק בתערוכה של האמנית התורכייה נילבר גורס. "היא עשתה פעולה שמאוד מעניינת אותנו בתקווה שגם אחרים יעשו אותה", מסבירה מסר. "היא חקרה אזור נידח בתורכיה וגילתה שם איים שבהם הייתה קליטה טלפונית שפתאום נוצר סביבם מרחב ציבורי. חשבנו שזה יכול להיות ספתח לדברים שמעניינים אותנו".
השקת פעילות המכון לנוכחות ציבורית והגיליון החדש של "מארב"
המרכז לאמנות דיגיטלית, האמוראים 4 חולון, שלישי 26.4, 15:00
