• Facebook
• Twitter
• Email

חיכיתי לתוכנית הזאת, שפחות מתמקדת בז'אנר מסויים אלא יותר בהלך רוח. אלו השירים השקטים, היותר mellow, שהכי ריגשו אותי השנה. וכמובן שכמו ביתר תוכניות הסיכום שלי, גם בזאת יש חריגות מבורכות. בשבוע הבא חג הסיכומים של אור בזויות יגיע לקיצו עם תוכנית סיכום הגראז', פסיכדליה ואינדי-רוק שיהווה את הפינלה. אל תפספסו את שני הסיכומים הקודמים שלההיפ הופ והסולואתסיכום האינדיפופמשבוע שעבר.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Other Lives – "English Summer"

השיר הכי יפה באלבום השלישי של הרכב האינדי-רוק הסינמטי מאוקלוהומה נשמע כמו פסקול לקיץ נטול אור שמש. אומרים שהלהקה מזכירה את פליט פוקסס ואלט-ג'יי. לשמחתי אני לא שומע את הקשר אל השתיים. עם זאת, החיבור עם רדיוהד, שאותם חיממו בסיבוב ההופעות של האלבום "The King of Limbs", דווקא די ברור. באמת יש במלנכוליה שלהם משהו מאוד בריטי.

Dorthia Cottrell – "Gold"

הרכב הסטונר-מטאל המצוין Windhand הוציא השנה את "Grief's Infernal Flower" – אלבום ענק לטעמי שקולע לטעמו של קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר. בצדק הוא זוכה למקום נכבד בסיכומי המטאל של השנה (במקום ראשון במצעד של סטריאוגאם, למשל), עם זאת פחות אנשים נחשפו לאלבום הסולו של הסולנית שלו, דורת'יה קוטרל, שגם יצא השנה. נשמע כמו הצד המשלים והשקט לאלבום הרועם של להקתה, עם אמריקנה מאובקת ואפלה וקול ענק שעלול לגרום לכם לבכות. נראה לי שהתאהבתי.

Sharon Van Etten – "Remembering Mountains"

הסינגר-סונגרייטרית הנהדרת קארן דלתון, מעולם לא הפכה לכוכבת פולק-בלוז כמו חבריה, בוב דילן ופרד ניל, אבל היא לגמרי הייתה ראויה לכך. השנה יצא פרויקט מחווה יפהפה של זמרות שרות שירים שלה, שלא ראו אור, וביניהן ג'וליה הולטר, מריסה נדלר, איזובל קמפבל ושרון ואן אטן – ששרה את שיר הנושא המושלם מתוכו.

Julia Holter – "Sea Calls Me Home"

למרות שלא ערכתי (עדיין) רשימה ממוספרת של אלבומי השנה שלי, סביר מאוד להניח ש"Have You In My Wilderness" של ג'וליה הולטר ייכנס בטופ 3. יש בו חיבור שמיימי בין עיבודים נסיוניים אך עדיין פופיים-משהו, כתיבה אישית ונהדרת ונגיעות של מוזיקה קלאסית. ורוחה החיה של קייט בוש מעופפת מעל כל זה ומשרה אווירה מוזרה. שימו לב לקראת סוף השיר לסולו הסקסופון הקצרצר והמחורע שמערבל ת'מוח בתוך כל העדינות הזאת.

Majical Cloudz – "Downtown"

אני סאקר של רומנטיקה אובדנית. וכמה יופי יש בהגשה האינטימית כל כך של דבון וולש:

"There's one thing I'll do \ If it ever goes wrong \ I'll write you into all of my songs \ And if suddenly I die \ I hope they will say \ That he was obsessed and it was okay"

Chromatics – "Just Like You"

איפה האלבום שלהם, איפה? אני עדיין מחכה ל-"Dear Tommy" שכבר היה אמור לצאת השנה. בינתיים, החבר'ה מהלייבל הנהדר Italians Do It Better הספיקו להוציא לא פחות משבע גרסאות כיסוי ל-"Girls Just Want to Have Fun", אבל אלבום לא אופק. לטעמי "Just Like You" הוא עדיין השיר הכי יפה, מרגש (ועצוב) שלהם מהזמן האחרון, עם ביט אלקטרוני וקול מלחשש שמתאים ללילה לבד מול קיר.

Jaakk Eino Kalevi – "Deeper Shadows"

הבטחתי קצת חריגות והנה מגיעה אחת: ז'אקו אינו קאלבי הוא אמן אלקטרוניקה פיני שיוצר קטעי איטלו-דיסקו נגועים בסופט-רוק הזייתי. זה צ'יזי בדיוק במידה המודעת לעצמה כדי להפוך את החומרים שלו לפנינות פופ מוזרות.

Low – "Into You"

לואו היא אחת הלהקות האהובות עלי, אבל אני מוכרח לומר שהאלבום החדש שלה, שלראשונה "חוטא" באלקטרוניקה, לא הפיל אותי מהרגליים. יש בו כמה קטעים יפים מאוד, כמו זה, אבל הוא לא בין האלבומים הגדולים שלה. בהזדמנות זו אפנה אתכם לריאיון שעשיתי מוקדם יותר השנה עם סולן הלהקה, שהיהאחד הראיונות המיוחדים שיצא לעשותאי פעם. קרה שם משהו בשיחה ההיא.

Sufjan Stevens – "Should Have Known Better"

השנה חזר סופיאן סטיבנס למקורות הפולקיים שלו, רק שהפעם הוא לא מתאר מקומות באמריקה, כפי שעשה באלבומיו מהעשור שעבר, אלא את חייו שלו, והתוצאה היא הדבר הכי אינטימי שאי פעם יצר. בשיר זה הוא מתאר את האבל על הקשר האבוד עם אמו האלכוהוליסטית הדכאונית שנטשה אותו ואת אחיו כשהיו קטנים ואת החרטה על אי יצירת הקשר עמה אחרי מותה. בראיון מהשנה סיפר כי הוא לא מעוניין לגדל ילדים בעקבות הילדות שחווה. כואב.

Jim O'Rourke – "Hotel Blue"

רשימת האמנים שאורורק עבד איתם כמפיק ארוכה להחריד (סוניק יות', ג'ואנה ניוסום, ווילקו. וזה רק על קצה המזלג). בעצמו הוא גם הוציא אינספור אלבומים, רבים מהם מגיעים לאוונגארד ואימפורביזציה, אך השנה הוציא את "Simple Songs" – שכשמו כן הוא. טוב, לא בדיוק, אבל אלו שירים הרבה יותר פשוטים ממה שהוא הרגיל אותנו לצפות. השיר הזה, שהוא האהוב עלי באלבום, מתחיל בגיטרה קטנטנה ומסתיים באורקסטרה ענקית. שיר נהדר עבור מי שמרגיש שלא נשאר לו מקום.

My Morning Jacket – "Big Decisions"

אנומליה מספר #2 בסיכום הזה. אי אפשר לומר על השיר שהוא שקט או בלדה כלשהי, אבל האפקט שלו עלי הוא לגמרי של שיר נוגה למרות הרוקיסטיות שלו. ג'ים ג'יימס, הסולן, שר כאן, תוך הפגנת אהבה גדולה, על מישהו או מישהי שהוא כבר לא מסוגל לעזור לו/ה, לא מסוגל להחליט הכל עבורו/ה. ויש פה גם אחלה של פזמון סינג-אלונג. מיי מורנינג ג'אקט הוציאו השנה את האלבום הטוב ביותר שלהם מזה שנים.

Father John Misty – "I Love You, Honeybear"

רומנטיקה חסרת תקנה שכוללת סכיזופרניה, דיכאון, את בנו של השטן, ספינה טובעת ומצעים עם כתמי רורשאך של מסקרה, אפר, שפיך ודם. מה עוד אפשר לבקש? מתוך האלבום השני שהוציא השנה פאד'ר ג'ון מיסטי, שהתגלה גם כחיית במה נרקיסיסטית לא נורמלית. אם לא ראיתם אותו עדיין בהופעה (אני פספסתי אותו השנה בפולין), תתנחמו לפחות ביוטיובים.

John Grant – "No More Tangles"

עוד נרקיסיסט מודע שהוציא אלבום נהדר השנה הוא ג'ון גרנט (שרבים מתבלבלים בינו לבין פאד'ר ג'ון מיסטי, בגלל גוון קול דומה). "Grey Tickles, Black Pressure" הוא אלבום מורכב מאוד, וגם הכי מגוון מוזיקלית של גרנט עד כה.

Kurt Vile – "Pretty Pimpin"

בשיר הפותח את "…b'lieve i'm goin' down", האלבום שקורט וייל הוציא השנה, הוא נשמע כמו מישהו שנמצא במשבר אישיות חמור, מי שלא מזהה את ההשתקפות שלו במראה. אבל גם כשוייל שר על הילד-איש שהוא ועל המרחק בינו ובין מי שהוא מדמיין שהוא רוצה להיות – הוא נשמע תמיד כל כך נינוח, כזה laid back.

Alex G. – "Brite Boy"

ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.

Nicole Dollanganger – "You're So Cool"

תודה לך גריימס, על שחשפת את ניקול דולנגאנגר לעולם. גריימס הקנדית החליטה לעשות מהלך ולהקים לייבל קקיוני בשם "Eerie Organization", שמטרותו העיקרית היא לדאוג שהיוצרת, העונה לשם המשפחה הארוך והמסובך הזה, קנדית גם היא, לא תישאר אלמונית. האזינו למילות השיר ותגלו שהוא לא מתוק כפי שהוא נשמע.

Jenny Hval – "That Battle Is Over"

ג'ני חבל? רק לאחרונה התחלתי להאזין לאלבום המיוחד שלה, שבו משתתפים מוזיקאים מ-Swans ו-Jaga Jazzist. בסינגל הבולט הזה, מתוך "Apocalypse, Girl", ג'ני תוהה מה לקחנו מכל מהפכות הדורות הקודמים, האם באמת התקדמנו ולאן?

"You say I'm free now, that battle is over, and feminism is over & socialism's over. Yeah, I say I can consume what I want now"

Yo La Tengo – "I'm So Lonesome I Could Cry"

קלאסיקת אמריקן סונג-בוק של האנק וויליאמס זוכה לגרסת כיסוי נהדרת באלבום החדש של יו לה טנגו. שמעו גם אתהקאבר המעולה שהם עשו לקיור.האלבום שהם הוציאו השנה מורכב בעיקר מקאברים, רובם מוצלחים.

Matthew E. White – "Feeling Good Is Good Enough"

איזה שיר אופטימי ויפה זה, אני גם כל כך מתחבר למסר שהוא בעצם שם השיר. מאת'יו אי. ווייט איכשהו מצליח בקלות לערבב רגאיי, טרופיקאליה, פולק וגוספל לכדי פנינות אינדי חכמות, אך באלבומו החדש והשני, Fresh Blood, הוא מתמקד בעיקר בארנ'בי דרומי.

Joanna Newsom – "Divers"

אלבום חדש לג'ואנה ניוסם והפעם למזלנו הוא לא משולש, כך שאולי נצליח להשתלט עליו לפני שתוציא עוד אחד. החדש משלב בארוק, פולק אמריקאי מהמאה ה-19, מחשבות על מושג הזמן, רעיונות שיכולים להפוך לסרט מדע בדיוני וכמובן את נגינת הנבל וקולה היפהפיים. כמו שבטח אתם כבר יודעים, במקרה שלה דרושה האזנה מעמיקה לשירים – הם מאוד מילוליים. עוד לא צללתי ליתר האלבום כי תקוע על שיר הנושא. טוב לי איתו בינתיים.

Susanne Sundfør – "Memorial"

גם בתוכנית הקודמת, של האינדיפופ, השמעתי את סוזן סנדפור, הלוא היא מלכת נורבגיה. אלבום הפופ של השנה וכנראה גם אלבום השנה שלי. ב-"Ten Love Songs", סנדפור מצליחה, איכשהו, לחבר בין אייטיז, יורו-טראש ופופ לבין אקטרוניקה עדינה ואפילו מוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס – לכדי שירים עצובים ורקידים להפליא. לדפוק באמצע אלבום פופ יציאה של 10 דקות (שחולפות כמו שתיים)? שלמות.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

נ.ב. בכל ארבע תוכניות הסיכום אין מוזיקה ישראלית, לא כי אני לא אוהב או חושב שהיא לא ראויה חלילה, אלא כי בשבילה שידרנו אני ובר פלג אתסיכום השנה העברית.

• אלכס ג'י
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• קורט וייל
• יו לה טנגו
• ג'ואנה ניוסום
• סיכום 2015
• ג'ים אורורק
• ניקול דולנגאנגר
• מוזיקה
• Low
• לואו
• פאדר ג'ון מיסטי
• ג'ון גרנט
• סוזן סנדפור
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזוויות
• שרון ואן אטן
• ג'וליה הולטר
• אור בזויות
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

Alex G – "Station"

נער הפלא הפסיכדלי מפילדלפיה יצר פלאים בחדר השינה שלו, שהניבו לא פחות משישה אלבומים עצמאיים, לפנישהוחתם בדומינו רקורדס. השנה הוציא את "Beach House" המצוין.

ניר מטרסו – "יש חדש"

במפגן אופטימיות ביזארי ויפה מורד ניר מטרסו בקהלת ומפציר כי יש חדש תחת השמש, שלא הכל הבל. מתוךהאלבום המעולה "זרע לוויתן", שיצא מוקדם יותר השנה ואסור שיחמוק מתחת לרדאר מיטיבי הלכת שביניכם.

Editors – "Oh My World" feat. Rachel Goswell

רייצ'ל גוסוול בעלת הקול השמיימי מלהקת סלואודייב מתארחת באלבום החדש של האדיטורס? כבר שווה בדיקה, לא ככה? מסתבר שגוסוול משתפת פעולה בעוד כמה קטעים באלבום החדש והחמישי של ההרכב הבריטי, שזכה עד כה להצלחה לא מבוטלת וללא מעט השוואות ללהקות גדולות ובהן אקו אנד דה באנימן, אינטרפול וה-Chameleons.

ישי קיצ'לס – "קח את המנגינה הזאת"

לפני חמש שנים הוציא קיצ'לס, לשעבר מלהקת פוריטנים צעירים, את האלבום "מוזיקה למזמוזים" שאהבתי במיוחד, ועכשיו הוא חוזר עם אי.פי חדש, ששמו מעיד כי הוא הראשון בסדרת ריליסים עתידיים. פנינות סינג-אלונג קליטות, כיפיות ונוראיות כמו שרק הוא יודע לעשות; הומור שחור משחור, חצים שמופנים פנימה, כתיבה כרגיל מעולה ולא שבלונית. נראה אתכם לא שרים בסוף – "קח את המנגינה הזאת – ודחוף – אותה לתחת!".

Grimes – "Scream" feat. Aristophanes

גריימס הופכת לאחת מיוצרות הפופ הכי שוות בעולם. רגע, אמרת פופ? כן, גריימס הקנדיתחתכה לפופ, אך כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, זאת עדיין היא ולכן הפופ הוא גם שיקוף של אישיותה יוצאת הדופן. עף על האלבום החדש שלה, "Art Angels". האמת היא שהשיר הזה מתוכו פחות מעיד על הפופ של רבים מהשירים בו; זהו קטע קשוח עם דרייב נהדר שעל גבו רוכבת ראפרית טייוואנית.

Melvins – "Black Betty"

לא מספיק אנשים מכירים את אלבום הקאברים הפסיכי של המלווינס, "Everybody Loves Sausages" מ-2013. הם מבצעים בו, למשל, את "In Every Dream Home a Heartache" של רוקסי מיוזיק (שיר על יחסים בין גבר לבובה מתנפחת), כמו גם שירים של קווין, דיוויד בואי והקינקס. פה הם מביאים אותה בקאבר רוק מחורע לבטי השחורה – שיר שמיוחס לבלוזיסט לד בלי, אך מוכר בעיקר בביצועה של להקת Ram Jam.

Parquet Courts – "Borrowed Time"

חברי "מגרשי הפרקט" מכנים את סוג הרוק שהם מנגנים "אמריקנה Pאנק". וואלה, שיקראו לזה איך שבא להם, העיקר שזה שנשמע מצוין. מזכיר קצת את The Feelies, למען האמת, וזה לא יכול להיות דבר רע.

The Meatballs – "Restless"

המיטבולס, בראשות הסולן והסקסופוניסט רועי בר יהודה, הם הרכב גראז', רוקנ'רול עם וייב פיפטיזי מרקיד ולסירוגין נותן בראש – כמו שאפשר לשמוע בקטע שבחרתי מתוכו. אלבום הבכורה שלהם, "Cut to the Chase", יצא עכשיו. הםישיקו אותו בהופעה בחמישי (12.11) בפסאז'.

Protomartyr – "Dope Cloud"

"The Agent Intellect", האלבום החדש של הרכב הפוסט-Pאנק מדטרויט גודל עלי משבוע לשבוע, ועושה רושם שהופך לאחד מאלבומי הרוק המוצלחים של השנה לטעמי. ב-"Dope Cloud", הסולן ג'ו קייסי שר על זמניותך בעולם הזה, על כך ששום דבר לא יציל אותך, אתה רק חלל מושכר. הבנאדם לא כל כך עקבי, שכן בסינגל הראשון מהאלבום, "Why Does It Shake" הוא מצהיר “I’ll be the first to never die”. עקבי או לא – שיר בן זונה.

The Intelligence – "Sex"

חבר מוסר: "שמע את 'דה אינטליג'נס', אבל מהר". אני מציית. תודה חבר, מדובר באחלה הרכב גראז', מהסביבה המוזיקלית של להקות כמו The Oh Sees ו- Sic Alps. "סקס" הוא שיר כיפי לא פחות משהוא עגום: "I want a true love that I can step out on / And that I can still count on / While she waits / With a warm plate". אחלה, ואני רוצה משמשים כל השנה.

Squeeze – "Sex Master"

אחת מהפקותיו הרבות והמוצלחות של ג'ון קייל הייתה אלבום הבכורה מ-1978 של להקת Squeeze. מסכנה הלהקה, קייל התעלל בה, הודיעה לה לזרוק לפח את כל השירים שהביאה עמה ולכתוב חדשים. וזה מצב קצת מסובך, אתם מבינים, כי הלהקה העריצה את האדמה עליה דרך קייל. אחרי הכל, מדובר באיש שהפיק את הבכורה של הסטוג'ס ושל המודרן לאברז. מלחיץ. מה גם ש-Squeeze קראו לעצמם על שם האלבום האחרון של קייל עם הוולווט אנדרגראונד. ב"סקס מאסטר" נשמע שהלחץ הזה הוציא מהם את המיטב.

The Gun Club – "Sex Beat"

שיר שלישי על סקס! כי.. כי סקס! זהו השיר הראשון באלבום הבכורה, "Fire of Love" מ-1981, של מי שתהפוך לאחת מלהקות הרוק האלטרנטיבי היותר משפיעות ונחשבות היום. כל כך הרבה אנרגיה חולנית הייתה אז בסולן והאיש שהנהיג אותה, ג'פרי לי פירס, עליו השלום. ברוק המשוגע שלה, שילבה הלהקה מלוס אנג'לס סייקובילי עם מאפיינים של גותיקה דרומית ודלתה-בלוז.

The Drive-By Truckers – "Sinkhole" (live)

מתוך אלבום הופעה משולש (או מחומש אם הוא בא בתקליטים!) חדש של האלטרנטיב-קאנטרי רוקרז שמערבבים השפעות של לינרד סקינרד עם אינדי-רוק.

Jason Isbell and the 400 Unit – "Blue"

איסבל היה גיטריסט בדרייב-ביי טראקרז במשך שש שנים (וניגן בגרסת האולפן של השיר הקודם בתוכנית, "Sinkhole"). אחרי שעזב, יצא לקריירת סולו ואף הקים סביבו להקה שלקחה את הרוק הדרומי של הלהקה שממנה יצא לכיוון מלנכולי יותר, כפי שאפשר לשמוע בבירור בשיר הזה.

Giles Corey – "No One Is Ever Going To Love Me"

גיילס קורי הואשם ב-1692 בכישוף – במשפטי סיילם המפורסמים. זו הייתה תקופת ציד המכשפות הידועה לשמצה וקורי, שהיה אז בן 81, סרב לטעון כי הוא אשם או חף מפשע. בנסיון להוציא ממנו הודאה, הוא הופשט, נזרק לתוך בור ועל חזהו ובטנו הונח לוח עץ שעליו הועמסו אבנים כבדות בזו אחר זו. הוא מת בצעקות "עוד משקל!". אני מניח שכך הרגיש דן בארט, האיש העומד מאחורי הפרויקט על שם גיילס קורי, כשכתב את האלבום שלו – שכולו התמודדות עם דיכאון אובדני.

Have A Nice Life – "Bloodhail"

דן בארט (מהשיר הקודם) חבר גם בלהקת Have A Nice Life, שהוציאה את אלבום המופת הכפול ב-2008 – "Deathconsciousness". היא ידועה בשילוב המיוחד שלה של פוסט-Pאנק עם שוגייז, דרון, רוק גותי ואינדסטריאל. אלבום כבד ונהדר.

לחצו על הפליי להאזנה לתוכניתאור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• פודקאסט
• אלטרנטיב קאנטרי
• גריימס
• מלווינס
• הגאן קלאב
• have a nice life
• אלכס ג'י
• Protomartyr
• מוזיקה
• אינדי
• ניר מטרסו
• פוסט-Pאנק
• ישי קיצ'לס
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• גראז'
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Dorthia Cottrell – "Gold"

הקול שובר הלב הזה, קצת קשה להאמין שהוא של סולנית להקת דום-סטונר מטאל אימתנית. דורת'יה קוטרל, מלהקת Windhand, מציגה באלבום הבכורה שלה את הצד האקוסטי, הקאנטרי-בלוזי האפל שלה. היא אפילו מבצעת בו קאברים לטאונס ואן-זאנדט וגראם פרסונס.

Gram Parsons – "Song For You"

רק בשביל הקונטרסט, זהו השיר שקוטרל מהשיר הקודם מבצעת באלבום שלה. זה הביצוע המקורי של מייסד להקת The Byrds ויוצר קאנטרי רוק נפלא בפני עצמו, גראם פרסונס. מתוך אלבום המופת "GP" מ-1973.

David Crosby – "What Are Their Names"

חבר של גראם פארסונס מלהקת The Byrds, דיוויד קרוסבי, ידוכ גם בזכות להקת Crosby, Stills & Nash – שאליה הצטרף גם ניל יאנג. השיר היפה הזה הוא מתוך אלבום הבכורה שלו מ-1971, "If I Could Only Remember My Name". מוקדש לממשלת ישראל של ימי הסכינאות הפוקדים אותנו.

Diane Coffee – "Hymn"

ידעתם שהמתופף של Foxygen מוציא אלבומי סולו? גם אני לא – והוא ממש טוב. יכול להיות ששמעתם אותו בשיר"Crown" של Run The Jewels. לפני שנתיים, בתקופה בה היה חולה-מת ומושבת בבית מפעילות עם להקתו, הוא הקליט את אלבום הבכורה שלו, "My Friend Fish" – סולפול פופ פסיכדלי מצוין. מאז כבר הספיק להוציא אלבום שני ממש לא מזמן.

Saintseneca – "Sleeper Hold"

"גן עדן הוא כמיקל / שוחה במעגלים בתוך קערת גולגלתך". האם זהו שיר על שינה? לא סגור על זה, אבל יש יופי של הרמוניות בשירה המשותפת של מארין ג'ונס מ-All Dogsוהסולן זאק ליטל. לקוח מתוך אלבומה השלישי והחדש, "Such Things", של סיינטסנקה מקולומבוס, אוהיו.

Of Montreal – "Heimdalsgate Like a Promethean Curse" (live)

לאוף מונטריאול יש אלבום הופעה חיה חדש עם שם מוזר, כמו שהם אוהבים, "Snare Lustrous Doomings". הוא הוקלט במהלך השנה שעברה, בשני מועדונים בסן פרנסיסקו ופורטלנד. אז מי שכבר מתגעגע ללהקה, שביקרה אותנו פעמיים בשנים האחרונות, מוזמן לטחון את 90 הדקות של האלבום הזה.

Alex G – "Brite Boy"

ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.

Sebadoh – "Soul & Fire"

זה לא מחזה יפה לראות אהבה אוזלת, גוססת ומתה, אבל השיר הזה של Sebadoh הוא אחד היפים שלה והוא בדיוק על זה. סבאדו היא להקתו של לו בארלו (Dinosaur Jr), שתגיעלהופעה בבארבי ב-18 באוקטובר. אם יש בכם איזושהי אהבה לאינדי-רוק אז לא ברורה לי איזו סיבה יש לכם לפספס אותו. מוזמנים להאזיןלספיישל סבאדו שהגשתי ברדיו הקצה.

Protomartyr – "Clandestine Time"

כשאינטליגנציה מופרזת לא באה על חשבון הכוחניות של המוזיקה: פרוטומרטיר הם הרכב פוסט-Pאנק מדטרויט השואב השראה מפילוסופיה, הומניזם ובעיקר מהצדדים המכוערים של הקיום. מתוך האלבום החדש והשני – "The Agent Intellect".

John Grant – "No More Tangles"

יש שטוענים שזהו האלבום הטוב ביותר שלג'ון גרנט. עוד לא יצא לי להאזין לכולו, אבל השיר הזה, מתוך "Grey Tickles, Black Pressure", הוא בחלט אחד הטובים ביותר שלו עד כה.

Pallbearer – "Ashes"

הקטע הקצר והשקט מתוך האלבום האדיר, "Foundations of Burden", של הרכב המשלב רוק קלאסי עם דום ובלאק מטאל. פה הם דווקא נשמעים יותר כמו משהו שבריאן אינו היה מפיק בסבנטיז.

Chelsea Wolfe – "Carrion Flowers"

אז אנחנו בשלב הכבד יותר של השעה וצ'לסי וולף היא החוליה המקשרת המושלמת בין האינדי והפולק של תחילתה לדום ולמטאל שבסופה, עם אלקטרוניקה שמתווספת לכל השחור הזה. זה הקטע הפותח את אלבומה החדש – "Abyss".

Gojira – "The Axe"

בשלישי (13.10) להקת המטאל הצרפתית הענקית הזאתעומדת להופיע בישראל, במועדון התיאטרון ביפו. אני לא מטאליסט גדול, זה בטוח, אבל הלהקה הזאת קנתה אותי עם האלבום האדיר שלה מ-2012, "L'Enfant Sauvage".

Windhand – "Two Urns"

פתחנו את השעה עם הבלוז-פולק האפל של דורת'יה קוטרל המדהימה. עכשיו תשמעו מה היא עוד יודעת לעשות.

לאור בזויותבפייסבוק

• Protomartyr
• אלכס ג'י
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• גראם פרסונס
• צ'לסי וולף
• מוזיקה
• ג'ון גרנט
• סבאדו
• הרדיו הבינתחומי
• windhand
• אור בזויות
• תרבות