אסף אבידן שבא להתארח לפני הפריצה בחו"ל, בחור צעיר עם ראסטות מרשימות וכלי נגינה מוזר שהתגלה בתור מארק אליהו והקמנצ'ה וגם אובדן בתולי הרדיו של הבילויים, מרסדס בנד ואינפקציה. לרגל מסיבת האיחוד של שדרני קול הקמפוס, הם רוצים להזכיר איזה אמנים הם גילו לכם
נמרוד (קיפי) הלברטל
את יקיר ששון הכרתי באחד הביקורים שלו בקול הקמפוס. לא זוכר אם זה היה עם התפוחים או כנגן לווי של זמר או זמרת אחרים… רק שלקראת פרידה הוא זרק לי: יש לי הרכב חדש, אולי נארגן אירוח? מפה לשם, היה אירוח ביג. להרכב קראו רבע לאפריקה.
שירן מוסטובוי
בשנת 2012 זמרת הרקע של בוני פרינס בילי החלה לשחרר מוזיקה משלה. איכשהו במהלך החיפושים השבועיים הקדחתניים אחר מוזיקה חדשה ומרגשת, נתקלתי באנג'ל אולסן ובשירה Sweet Dreams. בתום התוכנית כתבה לי עטר רפפורט (סימון) על השיר וכמה הוא יפה, כך הבנתי כי כנראה שיש פה גילוי. שלא נאמר עילוי, ושאני לא לבד בתחושה. אנג'ל המאנפפת עד עצם היום הזה בלבבותינו.
לאון פלדמן
התחלתי לשדר בקול הקמפוס לפני 25 שנה, אז לך תזכור. אבל לאורך השנים אכן עברו אצלי כמה חברעלך שזה היה להם שידור רדיו די בתולי ומופרע – בין השאר הבילויים, אינפקציה, מרסדס בנד, דף צ'ונקי, שעלת נפוצה, המידנייט פיקוקס ועוד.
גיל רוביו
בשנת 2005, במסגרת "כפר גלובלי", אירחתי מוזיקאי צעיר עם ראסטות מרשימות וסיפור חיים יוצא דופן. האורח בדיוק שחרר את אלבום הבכורה היפהפה שלו, "קולות יהודה", בו הלחין וניגן על כלי שדרש גם הוא הצגה והסבר. מאז הקמנצ'ה הפך להיות כלי שהוא כמעט בן בית במוזיקה הישראלית ומארק אליהו הזניק קריירה מוערכת שכללה ארבעה אלבומי סולו, עשרות שיתופי פעולה, פסקולים עטורי פרסים וסיבובי הופעות ברחבי העולם. וגם היום יש לו עדיין את אותו מבט סקרן וקצת חולמני שעושה אותו אחד המוזיקאים הייחודיים בסצנה המקומית.
שחר זלצמן
ב-2015 הייתה לי את התוכנית "מודולציה" שעירבבה בין כל מני גוונים של פופ/רוק פסיכדלי מכל הזמנים. באותה שנה, חברי לאולפן השידורים ניר חסון שלח לי לינק לתקליטון חדש שבדיוק יצא בלייבל Stones Throw Records. השם שהיה חתום על המוזיקה – Mild High Club תפס אותי. לחצתי פליי וידעתי שאני חייב לשדר את זה כבר באותו יום. היה שם רק שני שירים אבל הצלחתי כבר לקבל את כל התמונה – המוזיקה נשמעה כאילו זרקו לבלנדר את מק דמרקו וקונאן מוקסין, יחד עם עוד המון שירי איזי ליסנינג משנות ה-50. לא הפסקתי להסתקרן ולחפש עוד מידע על אלכס ברטין (האיש שעומד מאחורי הפרויקט) ובהמשך השנה ,שהאלבום המלא שוחרר, הוא הפך לאחד האלבומים האהובים עליי עד עצם היום הזה.
יוסי חלילי
קצת אחרי שהתחלתי לשדר את "גרוב כבוש", גיליתי בתוך מאגר הרגאיי של הספרייה הדיגיטלית אוסף דאב שמאוד אהבתי. בתוכו הופיע רמיקס מגניב ממש להרכב שבחיים לא שמעתי עליו, קראו לו Binder & Krieglstein והוא למעשה הרכב של איש אחד, אוסטרי מוכשר בשם ריינר בינדר-קריגלשטיין. אז כמובן שבדקתי וקראתי את מה שאפשר היה עליו, וזה לא היה הרבה. כן הצלחתי לגלות את שם האלבום, "Alles Verloren" ("הכל אבוד" בגרמנית), ואיתו טסתי ישר לדיסק סנטר בדיזנגוף (כן ילדים, פעם קנו דיסקים כאלה מפלסטיק עם מוזיקה עליהם). אני עדיין זוכר את הפרצוף של המוכר כשאמרתי לו את השם. למזלי הוא היה מספיק שירותי כדי לקחת טלפון ושם למקרה שיצוץ משהו כזה, ומה אתם יודעים – כמה דקות אחרי שיצאתי מהסנטר הטלפון שלי צלצל. הוא אמר שבדקו ולא ממש ברור איך, אבל יש שם עותק אחד בלבד של האלבום שאני מחפש. כמובן שלא הפסקתי לנגן מתוכו בתכנית ובתקלוטים שלי, וקטע אחד שאהבתי נכנס גם לתכנית הסיום שלי ברדיו. אבל השיא היה שאורי בנקהלטר, העורך הראשי של הרדיו אז, גילה שהשגתי אותו ולא האמין. אני עדיין זוכר את הגאווה בגוף כשהוא ביקש ממני את הדיסק כדי להעתיק. לפי מספר הצפיות בספוטיפיי לא ממש בטוח שגיליתי אותו לכל כך הרבה אנשים, אבל בשבילי זאת היתה אחת התגליות היותר שוות שקול הקמפוס יכלה להציע.
https://www.youtube.com/watch?v=KXlyc9iIMhs
אסף קפלן
המתופף דור קורן, תמיד היה אומר לי: "אני לא אשכח שאתה הראשון שהשמיע אותנו". אני לא אשכח שנתקלתי בציטוט המסקרן שנכתב על ידי העיתונאי בעז גולדברג, משהו בסגנון "הסוד השמור ביותר במוזיקה הישראלית". בימים ההם הייתי מסתובב המון בחנות התקליטים "קצת אחרת" ובדרך לא דרך הגיע אליי האיפי הראשון והסגול (2009) של הרביעייה הקיבצוניקית המשובחת Tree. האחים קורן שניגנו בס ותופים, ביחד עם השירה של בן גולן והקלידים של יאיר ורמוט הביאו סאונד אחר שטרם נשמע כאן עם הופעות אנרגטיות, ג'אמים פסיכדליים שנמשכים לתוך הלילה. הייתה לי הזכות להשמיע אותם ראשון ברדיו, לארח אותם בלייב ולראות עשרות הופעות שלהם. ועד היום הם חלק בלתי נפרדמהתכנית שלי.ואם תתאמצו מספיק תוכלו לתפוס אותם באחד מהברים בעמק חפר.
גלית גרינר
נברתי בשעתו אחרי כל פיסת Deep Funk אפשרית. אלבום מושלם בשם Free Your Mind של הרכב בשם Amnesty, האלבום יצא ב- 73' ונתגלה רק ב-2007, השמעתי אותו ללא הרף בתכנית שלי בוץ ואח"כ הושמע המון בקול הקמפוס ובתחנות אחרות.
עופר רגב
אי שם ב-2008 המפיק המוזיקלי של קול הקמפוס נתן לי EP קטן של בחור מירושלים, "נראה לי שתאהב", הוא אמר. עוד לא הייתה לי תוכנית משלי ובקושי ידעתי מה אעשה ברדיו, אבל אותו ידעתי שאארח. כמה חודשים אחר כך, באירוח השני שלי בתחנה, הגיע אסף אבידן לתכנית שלי "גשם מקומי". אחר כך הוא יצא לעולם הגדול אבל גם לא שכח לבוא להיפרד מהתוכנית שלי כשעזבתי את התחנה בפעם הראשונה. אז אני חושב שמותר לי להגיד שהכרתי אותו קצת לפני כולם.
מסיבת איחוד של שדרני קול הקמפוס לדורותיהם תקיים באוזן, חמישי (22.12) 21:00, 50-80 ש"ח,כרטיסים כאן
