Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
"זה היה בסביבות גיל 18, היא גרה בתל אביב ואני לא. הכרנו שנתיים לפני כן ואז קרה בינינו משהו. היינו מדברים הרבה בטלפון (עשור פלוס לפני הווטסאפ והסמסים). קשה להגיד שהיינו בוזגיות כי זה היה לא ברור, אבל כן היה קשר וגילויי חיבה הדדיים גם כשהיינו נפגשים וגם כשהיינו מדברים. זה חם־קר כזה והייתי ממש תמים. בתקופה שקדמה למקרה מבחינתי זה התחמם וזה היה זה. דיברנו באחד הערבים בטלפון וקבענו שניפגש למחרת אצלה בבית. ממש שמחתי כי היא הייתה ממש מגניבה. הגעתי לתל אביב, עליתי במדרגות אל הדירה שלה ודפקתי בדלת, אחיה פתח ואמר שהיא לא בבית. הוא אמר שהיא יצאה לפגוש מישהו ובשיא התמימות אמרתי 'כן אני המישהו', והוא כזה, 'לא, היא יצאה אתמול לפגוש מישהו ועוד לא חזרה'. לא הרגשתי שזו ממש פרידה לכל דבר, אבל זה כן שבר לי את הלב. במשך שעתיים אחר כך כל מה שיכולתי לעשות היה לשבת על ספסל, לעשן סיגריות ולהסתכל על יונים בפארק".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"לא הייתי מגדירה את עצמי כבחורה קנאית. מעולם לא כעסתי, זעפתי או קיטרתי על כך שהחבר שלי לשעבר מסתובב עם בנות. הוא היה ישן אצל חברות שלו, מבלה איתן בלילות ואני אפילו תמכתי בכך ועודדתי אותו להיפתח ולחזק את הקשרים החברתיים שלו. סמכתי עליו עם כולן, חוץ מבחורה אחת. היא הייתה החברה הכי טובה שלו ותמיד הרגשתי שהיא מנסה לחתור תחתיי. בין אם זה היה להתקשר אליו שש פעמים בערב כשאנחנו מבלים ביחד, לבלות איתו שעות כל יום או אפילו לנסות להרחיק אותו ממני בישיבות משותפות. ידעתי שמשהו מסריח שם ובכל פעם שהנושא עלה הוא ניסה להרגיע אותי שדבר לא קורה ושהוא בחיים לא ייצא איתה. פעם אחת הוא הודה בפניי שלפעמים הוא נותן לה יותר תשומת לב בכוונה כדי לגרום לי לקנא.
"בסוף הקשר הרגשתי שהוא נוזל לי מבין האצבעות. הוא לא ענה לטלפונים שלי, לא רצה להיפגש ובייסיקלי נעלם כלא היה. בשיחה שעשינו שבועיים לאחר שנפרדנו אמרתי לו שמה שהוא עשה לי עם החברה הכי טובה שלו לא היה הוגן והכאיב לי מאוד. אפילו ביקשתי ממנו לא לחזור על הדבר הזה כשהוא יהיה עם מישהי אחרת. שוב, הוא נשבע בפניי שמעולם לא היה ולעולם לא יהיה ביניהם משהו. כמה חודשים לאחר מכן גיליתי שלמעשה הוא עזב אותי בשביל להיות איתה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אחרי עשר שנים של שימוש, אין מנוס מלהודות: נתקעתי עם כתובת ג'ימייל היתולית (לא מביכה, אבל היתולית). לא ידעתי שזה רגע מכריע ולא התייחסתי אליו בכובד הראש ההולם. האם אנשים שופטים אותי על כך לרעה והגיע הזמן לעבור לכתובת "רגילה", על הצרות הכרוכות בכך? משבר דיוור, רח' תש"ח
ממושבר שלום, מצד אחד יצאת פיתה, מצד שני – מי כמוני מבינה ללבך ולתיבת המייל המצמררת שלך, iseehumus@gmail.com. הלוא חיי הם דאחקה מתמשכת שממתינה לתשואות למשמע משחקי מילים בעלי גוון מפגר כגון "נשבע לך לא בוגר". כן, דברים מצערים שעשינו בצעירותנו לעתים חוזרים לנשוך אותנו בתחת בהמשך החיים. כן, למרות הפתגם, אצל רבים דווקא הנעורים הם שמביישים את זקנתם. החדשות הטובות: לעומת הסרת קעקועים של טרולים על הכתף, דיוקן מפורט של שדיה של אמך על השכמות או ברקוד על העורף, הפתרון לבעייתך זו כאוב הרבה פחות. כך תיגמל משימוש במייל מגעיל: פתח תיבת מייל חדשה ובלתי מתחכמת, ברוח היום הראשון של שארית חייך. כעת גש אל תיבת המייל הקודמת, לחץ על אופציית Settings ואז על Forwarding והוסף את כתובת המייל הטרייה. מעתה הקפד להשיב למיילים אך ורק מכתובת זו, וכדי לוודא הריגה הוסף לחתימת השם למטה כיתוב: "שימו לב! החלפתי כתובת, אינני רואה חומוס יותר".
אחד מחבריי בוגד סדרתית – כבר שנים – בכל בנות הזוג שלו. ברוב המקרים מדובר במערכות יחסים קצרות וחסרות חשיבות ולא פגשתי את רוב בנות הזוג. הדבר לא מקרין על היחסים שלנו בשום אופן, אבל בכל זאת מטריד אותי, האם זה מוצדק? הוא יודע שאני לא מתלהב מההתנהגות שלו, אבל האם זו סיבה להתרחק ממנו?
דוחף את האף, סמטת בית השואבה
דוחף יקר, אמור לי מי חבריך ואומר לך מה נסגר. אתה מוטרד, ובצדק. אדם המפר את האמון הניתן לו על ידי הסביבה בשיטתיות ומכופף לטובת יצריו את המציאות, לא ידפוק ברקס מוסרי דווקא כשיגיע אליך. והוא יגיע אליך. נגיד, השאכטה שקניתם השבוע יחד? בדוק שהוא גרף לעצמו עוד פרח אחד. ועכשיו אמור לי מי האיש, הסתקרנתי.
קראתי השבוע מחקר מעליב המסמן אנשים שנוטים לתקן טעויות לשוניות של אחרים כסוציופתים. אבל אני נוהג לעשות זאת ובאמת חושב שזה חשוב. מי צודק – המחקר או אני?
בלשן פרטי, רח' נחמני
אהלן בלשן, סוף סוף אדם כלבבי. המשך כך, אתה איש קדוש. ובכל זאת, אני מתקשה להתאפק: לפני ה"אבל" יש לשים פסיק ולא נקודה. חשוב לדקדק.
יש לי חברה טובה שהיא נשמה טהורה. עושה הכל בשביל כולם, עוזרת, מקשיבה, מעבירה דירות – מה שמבקשים ממנה עושה. יש לה "חברה" שתמיד מתעלקת עליה לטובות, מכריחה אותה לשבת ולשמוע על הצרות שלה לתוך הלילה, אבל כשהחברה שלי מבקשת משהו בחזרה היא תמיד לא זמינה. להגיד משהו?
חשדני, שד' הציונות
היי חשדני, אתה ודאי יודע שלא רק פראיירים מתחלפים, אלא גם נצלנים כרוניים. התשובה לשאלתך: הסר דאגה חסרת פתרון מלבך – אני חוששת שלא משנה מה תאמר או תעשה, מצבה של חברתך לא ישתפר. תלך הטפילה הזאת, יבוא פרזיט אחר. שנית, אם אתה צריך לסנג'ר מישהו שיביא סוכריות גומי בדחיפות באישון ליל, אני אישית מזהה פה הזדמנות.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
