הסרט הביוגרפי על אלביס בוחר להתעלם מהשנים המאוחרות שלו, בהן אלביס היה שואב כמויות מסחריות של תרופות וסנדוויצ'ים - וללכת רחוק בשביל לקבל את מה שרצה. כריך אחד הפך למזוהה עמו במיוחד. למרבה הצער, הכתבה הזאת מכילה גם מתכון
הסרט הביוגרפי של באז לורמן על אלביס פרסלי אמנם נמשך יותר משעתיים וחצי, אבל הוא מוצא זמן בעיקר לאלביס מסוג אחד: הצעיר, החצוף, מנענע האגן. אבל יש עוד אלביס, אגדי לא פחות, לפרקים – לפחות אם מתייחסים לחיקויים – אפילו יותר. אלביס המבוגר משנותיו (הוא היה רק בן 42 כשמת), המנופח, המסומם, המרוחק, המלא בעצמו. אלביס של פאות לחיים גרוטסקיות ומשקפי שמש, גם בלילה. אלביס שגר באחוזת זהב ענקית בממפיס, טנסי, בולע כדורים ואוכל פודינג בננה ועוף מטוגן כל היום, עד שנופח את נשמתו על אסלה (מזהב).
>> הסרט החדש על אלביס פוגע בליהוק, מפספס בכל השאר
>> ההופעות הכי מוזרות של אלביס על המסך
נכון, זה לא אלביס סקסי, אבל זה אלביס איקוני – עד כדי כך שהתזונה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, של אלביס באותן שנים הפכה למקור של עניין, תהייה, וגם חיקוי. יש לא מעט ספרים, גם ספרי בישול, שעוסקים במנות האהובות עליו באותן שנים, שהטבחים של אחוזת גרייסלנד היו מחויבים להיות מסוגלים להוציא בכל שעות היממה (והם אכן נדרשו לכך) – רובן soul food אופייני לאזור בו נולד (מיסיסיפי) וחי (טנסי). אבל המנה המזוהה ביותר עם אלביס של אותן שנים היא "כריך אלביס". מהו בדיוק כריך אלביס?
התשובה הקצרה היא שמדובר בכריך שערורייתי של בננות, חמאת בוטנים ובייקון. לפי העדויות, אלביס היה יכול לשאוב כריכים כאלו, אחד אחרי השני, במשך חצי לילה. אבל השם של אלביס והפמלייה שלו, "המאפיה של ממפיס", נקשר במקביל לסנדוויץ' דומה, מוגזם אפילו יותר: ה-Fool's Gold Loaf ("כיכר זהב של שוטים", במשמעות של כיכר לחם, כמובן) – ולנסיבות המוגזמות לא פחות בהן הוא אלביס טעם אותו לראשונה. הכריך המדובר הוא לא פחות מכיכר לחם שלמה, מרוקנת, שממלאים בצנצנת ריבת ענבים, צנצנת חמאת בוטנים וכחצי קילו בייקון.
הכריך המוגזם הזה הוגש בדיינר בדנבר, קולורדו. לפי ספר של דיוויד אדלר, שכתב ביוגרפיה קולינרית של אלביס (לא פחות), בפברואר 1976 אלביס, שני חבריו, בכירים במשטרת דנבר וחברי פמלייה נוספים המריאו לקולורדו לאחר שהחברים סיפרו לאלביס על הכריך המופרע. במטוס הפרטי הם פירקו ארגזים של שמפניה ופרייה, וכשנחתו בדנבר כבר חיכו להם שם בעלי הדיינר עם לא פחות מ-22 כריכים כאלו (שוב, כל כריך הוא כיכר לחם שלמה).
בהשוואה למפלצת הזאת, כריך אלביס פתאום נראה כמו יצירה צנועה יחסית, שאפשר לשחזר לבד, אם רוצים. אבל רק אם ממש רוצים:מטגנים שתי פרוסות לחם בחמאה במשך כדקה. על פרוסה אחת מורחים שכבה נדיבה של חמאת בוטנים, שמים פרוסות בננה ומעליהן גם ארבע רצועות בייקון מטוגן – ואת כל היצירה הזאת דוחפים לטוסטר לבערך שלוש דקות. משם אפשר להמשיך ישירות לאסלת הזהב שלכם.
