• Facebook
• Twitter
• Email

מלכה | סינגל

הבירה הזאת מוגדרת כבירת Smash. לא, היא לא הולכת לרסק אף אחד, אלו בסך הכל ראשי תיבות של Single Malt and Single Hop. חובבי הבירה המכורים נותנים כבוד לבירה הזאת, המיוצרת מסוג לתת אחד בלבד וסוג כשות אחד (Summit). כך הלוגם יכול להבחין בטעם המיוחד לסוג הלתת, בטעמים ובארומות המיוחדים לזן הכשות בלי "רעשי" רקע.

שורה תחתונה:בירה רגועה מבחינת האלכוהול (4.5 אחוזים) וארומטית מאוד עקב הוספת הכשות לא רק בזמן הבישול כמקובל אלא גם בזמן התסיסה (Dry Hop).

אלכסנדר | Milk & Honey

את השם מיקל בורג ואת המותג מיקלר חובבי בירה מכירים היטב. בורג נחשב בסצנת בירת הקראפט לאחד מפורצי הדרך ומבשלי הבירה היצירתיים יותר. לא מזמן הוא הגיע למבשלת אלכסנדר שבעמק חפר לבישול משותף. התוצאה של הבישול הייתה בירת אלכסנדר מילק אנד האני. קודם כל אזהרה: זוהי לא בירה לסובלים מאי סבילות ללקטוז או לשומרי הכשרות שרוצים ללגום את הבירה עם איזה סטייק טוב. הסיבה לכך פשוטה: הבירה מכילה לקטוז – סוכר חלב – ולכן מוגדרת כחלבית.

שורה תחתונה:בירה קרמית, מתוקה ועשירה בגוף. נוסף על 8.4% אלכוהול היא מכילה גם דבש וקליפות תפוז – הכל כדי לחבר את הבירה לארץ ישראל.

הדובים | גריזלי

האחים דגן ורותם בר אילן ידועים בחיבתם הרבה לכשות ולבירות מרות. אם תחפשו מכנה משותף לבירות שלהם תוכלו בקלות להבחין בשימוש הנרחב שהם עושים בזני כשות שונים ומיוחדים. מותג הדובים שבבעלותם מבושל כיום במבשלת הארץ שבקרית גת. לקראת התערוכה יצאה המבשלה במהדורה מיוחדת של בירת Double IPA: בירה בסגנון IPA שמותחת את גבולות הארומה, המרירות ורמות האלכוהול עוד קצת מעבר. 8.6% אלכוהול עם כמויות מכובדות של כשות היוצרות מרירות גבוהה וארומות מורכבות וחזקות.

שורה תחתונה:לא בירה לשבת איתה על שפת הים ביום קיץ לוהט, אלא לשתייה בכובד ראש.

ג'מס | ברי אייל

מבשלת ג'מס התחילה בפתח תקווה והתפרסה עם בתי בירה בכפר סבא, רעננה, רמת החייל ועוד היד נטויה. בזמן האחרון החליטו במבשלה לשחק כמה פעמים בשנה עם בירה עונתית במהדורה מוגבלת, והפעם זו בירה עם טעמים טבעיים של פטל ופירות אדומים.

שורה תחתונה:בירה של 7.5% אלכוהול, מתקתקה, עם סיומת מרירה ומלאה בטעמי פירות יער.

מוסקו | מתי המקלל

הבירה המסורתית הנושאת את שמו של מתתיהו לנדשטיין, הידוע יותר בכינויו "מתי המקלל". מתי מחזיק מוסד תל אביבי ותיק בלוינסקי הנערץ על ידי חובבי שתייה. לא תמצאו שם בירות קראפט מכל מוצא שהוא אלא בירה אחת בלבד – גולדסטאר, אבל במזיגה מושלמת שנעשית מהלב. בירה "מתי המקלל" היא בירה ייחודית לתערוכת Beers. בכל שנה מבושלת הבירה במבשלה אחרת – השנה הייתה זו מוסקו שנבחרה למשימה. ועוד נקודה חשובה: כל ההכנסות ממכירת הבירה נתרמות לעמותת שורשים הדואגת לקשישים ולניצולי שואה.

שורה תחתונה:אל תצפו לבירה משוגעת, אייל ענברי פשוט וטוב.

הדיקטטור | Laphroaig

הדיקטטור הוא מותג בירה שמבושל במבשלת הארץ בקריית גת. שלוש בירות נמכרות תחת כנפיו ושלושתן בסגנונות קלאסיים. המהדורה המיוחדת שיוצאת לתערוכה, שאותה תוכלו לדגום בפסטיבל, היא שילוב של בירת אייל אדמונית, אחד מהסגנונות הקבועים של המותג, עם וויסקי לפרוייג. שילוב טבעי לחלוטין כשאחד השותפים מזקק וויסקי במקצועו והשניים האחרים שקועים בתחום האלכוהול עד מעל לצוואר. מה שיצא מהשילוב היא בירה למיטיבי לסת – חזקה, מעושנת ומאתגרת.

שורה תחתונה:בדומה לסלוגן האולימפיאדה: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר", כאן זה: "חזק יותר, מעושן יותר ועוד פעם מעושן יותר".

בירה הפועל | אייל ענברי

"הבירה הסוציאליסטית של ישראל. בירה מהפכנית מעוננת, תוססת, טעימה וסוציאליסטית לגמרי", כך מתארים עצמם בעלי בירה הפועל (מה קורה לעולם הבירה הישראלי? קודם דיקטטור, עכשיו סוציאליסטים. מה הלאה? בירת האוליגרך?). הבירה הסוציאליסטית הזאת מבושלת במבשלת מוסקו. אייל ענברי עם מרירות כשות מודגשת, אך לא יותר מדי. הייתי יכול לחשוב על כמה אנשים בסביבתי שלא היו נוגעים בבירה הזאת מטעמים ספורטיביים, אלא אם היה יורד מהבקבוק סמל ארגון הפועל וצבעי התווית היו מקבלים גוון צהוב.

שורה תחתונה:קלילה? לא ממש, אך גם לגמרי לא כבדה.

בזלת | שיפון IPA

מבשלת הגולן היא אחת ממבשלות הבוטיק הישראליות הראשונות ובין הגדולות בשוק. שלא כמו מבשלות בוטיק קטנות, היכולת של מבשלות בסדר גודל כזה להוציא בירות "משוגעות" היא מוגבלת, אך המבשלה מכירה בחשיבותן של המהדורות המיוחדות ובכל עונה מוציאה בירה מיוחדת אחרת. לקראת התערוכה משיקה המבשלה בירת IPA שיפון, שילוב של בירת שיפון גרמנית עם תיבול כשותי אמריקאי.

שורה תחתונה:בירה אדמונית עם קצף קרמי, 5.5% אלכוהול וארומה פרחונית המתקבלת משימוש בזן כשות מיוחד.

שפרד'ס | סטאוט

נפת רמאללה מתחילה להתבסס כמרכז הבירה הפלסטיני. את הכפר טייבה שליד רמאללה אנשים מכירים בזכות מבשלת טייבה שבו, את ביר זית שליד רמאללה כולם מכירים בזכות האוניברסיטה המפורסמת השוכנת בו, אבל עכשיו נכיר את העיר הזאת בזכות מבשלת שפרד'ס השוכנת שם. המבשלה הפלסטינית החדשה מייצרת שלושה סוגי בירה: לאגר בהיר, אייל ענברי וסטאוט. המיוחד בסטאוט של שפרד'ס הוא תוספת הווניל, ששוברת את המרירות האופיינית לסטאוט.

שורה תחתונה:סטאוט רגוע עם טעמי וניל בפרונט ומרירות קלויה ברקע.

נצרת | חיטה אמריקאית

אמיר ובאסל, חברים מימי הלימודים בטכניון שעבדו יחד בחברת היי?־טק, נדבקו לפני כשנתיים בחיידק הבישול הביתי. לפני כמה חודשים הם סיימו את ההקמה של המבשלה הקטנה ברובע הקתולי בנצרת. הם בחרו לבשל בירות מרירות, עם ארומות כשות, אך בעלות אחוזי אלכוהול ממוצעים, במטרה להגיע למכנה המשותף הרחב ביותר. הטעמים הפירותיים וארומות הכשות שמאפיינות את הבירה הנצרתית החדשה קצת זרים לחך המקומי, אבל שניהם חדורי מוטיבציה ואופטימיות.

שורה תחתונה:בירת חיטה ללא הטעמים האופייניים לסגנונות החיטה האירופיים. בירה כשותית ומרירה מאוד, עם בשומת כשות בולטת, בעלת 5% אלכוהול.

• אוכלים שותים
• בירה נצרת
• BEERS 2016
• בירה אלכסנדר
• בירה בזלת
• בירה מוסקו
• בירה מלכה
• מתי המקלל
• בירה
• מתחם התחנה
• אלכוהול וקוקטיילים

• Facebook
• Twitter
• Email

דאנסינג קאמל

Funny camel, serious beer הוא המוטו של המבשלה וקשה להתווכח איתו. תוויות צבעוניות מטורללות ופורטפוליו של יותר מעשר בירות שונות (כולל כאלו המיוצרות עם רימונים, זרעי כוסברה וקליפות תפוז וגם אתרוגים). הבירות כאן עשויות לעילא, במקצוענות מרשימה. זוהי גם המבשלה התל אביבית הראשונה ואחת החלוצות בארץ, והיא עושה הרבה כבוד לעיר. יש בה בר שממוקם במבשלה עצמה (רחוב התעשייה 12) ומקרין שידורי ספורט בלי הפסקה, ועוד בר בפלורנטין (ויטל 10) שמגיש לצד הבירות של דאנסינג כאמל גם מבחר בירות בוטיק ישראליות.

בזלת

המבשלה הצפונית היא מחלוצות המבשלות הקטנות בארץ. הסיפור, לפי אנשי המבשלה, טמון במים הייחודים של רמת הגולן – אקווה בזלתית. המבשלה פועלת משנת 2006 וקנתה לעצמה לאט לאט שם בקרב שתייני הבירה בארץ. מייצרים כאן לאגר, אייל ובירת חיטה, ברצינות תהומית כמו שרק ברומאסטר שלמד בגרמניה יכול. מאז שנת 2010 שותפים במבשלה יקבי רמת הגולן, מה שמוליד שיתופי פעולה מסקרנים כמו בירת עוג העונתית שנעשתה בשיתוף ייננים מהיקב ועברה תסיסה בחביות יין.

אלכסנדר

נכון שגם הסיפור של מבשלת אלכסנדר מתחיל עם בחורים שתחילה בישלו בירה במטבח הביתי, אבל כשמדובר בטייסים לשעבר, לא פלא שמהר מאוד העסק נסק למעלה. אין כאן משחקים מיותרים של התחכמויות בדמות תבלינים מוזרים או פירות, יש פשוט בירות טובות העשויות בקפדנות עם חומרי גלם כמו שצריך. המבשלה ממוקמת ליד נחל אלכסנדר, מה שמסביר את הצב בלוגו. את הכנפיים של הצב אפשר להסביר בהיסטוריית הטיס של המקימים, אבל מניסיון – זו בירה שנותנת לך כנפיים.

ג'מס

הדבר הכי טוב שיצא מפתח תקווה הוא מבשלת ג'מס. יש פה סיפור ציוני על אחד ג'רמי שוויתר על משרה נחשקת בבית לבן, עשה עלייה, והוא משוכנע לחלוטין שעשיית בירה בארץ ישראל היא תמצית הציונות. הבירות עצמן בסגנון נקי (חביבה במיוחד הפילזנר), המיתוג מדויק, והבונוס האמיתי הוא להגיע למבשלה עצמה – שמתפקדת גם בתור בר־מסעדה – ולשתות את הבירות הטריות שנמזגות היישר מהמכל.

מלכה

עוד אחת מהמבשלות הקטנות־גדולות, עם נוכחות מרשימה בהרבה ברים ומסעדות. מלכה מגיעה מקיבוץ יחיעם, והבירות בסגנון אייל מדויקות ונקיות. אין כאן בירות של שמונה אחוזי אלכוהול או תיבול מוגזם של פירות ושאר מחשבות "יצירתיות" שמאפיינות תעשייה בחיתוליה. אם אתם בצפון, שווה לעצור לבירה קטנה על המרפסת היפה שלהם. עוד קטע נחמד ביותר עם מלכה הן חביות החמישה ליטרים – אידיאלי למסיבות ביתיות ומשהו שבהחלט נותן תחושה של בירה מהחבית.

נגב

לזה התכוון בן גוריון כשהוא דיבר על להפריח את השממה, לא? המבשלה הממוקמת בקריית גת ומגדירה עצמה "בירה דרומית" בהחלט עושה שמח. שלוש בירות מייצרים שם, אמבר אייל, פורטר ובירת פסיפלורה (שמקבלת לקראת סוף הכנתה תוספת של פסיפלורה הגדלה במושב ליד המבשלה. סנסציה). ואפילו שבירה פסיפלורה נשמע כמו חלום בלהות עבור שתיינים שמרנים, חייבים להודות שמדובר במוצר גאוני.

מבשלת הארץ

מבשלת הארץ הוקמה בקרית גת במקום שבו הייתה מבשלת הנגב על ידיביר בזאר, רשת ברים המתמחה בבירות תוצרת הארץ. מטרתה העיקרית של המבשלה היא לקדם את תעשיית הבירות המקומיות ולתמוך ביצרנים קטנים חסרי יכולת ייצור עצמאית. המבשלה מייצרת את כל הבירות של הביר בזאר (חתול שמן, בינדי, דודה'שך), ובירות נוספות בבישול חוזי תחת מותגים פרטיים. המבשלה נפתחה במאי 2016 ומייצרת כעשרת אלפים ליטרים של בירה כל חודש, המשווקים ברשת ביר בזאר ובחנויות מתמחות.

הרצל

בירה מעיר הבירה זה אולי משחק מילים נדוש, אבל בכל זאת מדובר במבשלה היחידה ששוכנת בירושלים. הרצל הוא הילד החדש בשכונה של מבשלות הבוטיק, וכבר עושה הרבה רעש: המיתוג צבעוני וצועק, והשמות של הבירות לקוחות מתוך הז'רגון הירושלמי, שזה אומר שמות מוזרים שמצחיקים ירושלמים – "שש אחוז כפרה", "דולצ'ה דה עסל" ו"IPA וזה". הבירות מתובלות, דעתניות, אבל מלאות חן. בקיצור, בירה ירושלמית אסלית.

שפירא

האמת, בזכות סרטוני היוטיוב הקצרים של החבר'ה האלה מגיע להם להיות ברשימה. אבל בתכל'ס, גם ללא הסרטונים המשעשעים הם יודעים לעשות בירה. מדובר בשני אחים ירושלמים שהתחילו לבשל בירה בבית וראו כי טוב. אמנם המבשלה לא נמצאת בירושלים, אבל הבירות עצמן – עם הפונט והלוגו של האריה – זועקות ירושלים. הבירות עשירות, ויש יציאות עונתיות מקוריות כמו בירה מחוזקת עם שבבי עץ שהושרו בג'ק דניאלס. לא ברור מה עובר על הירושלמים שמנסים להמציא את הגלגל מחדש בכל האמור לבירות, אבל זה די עובד להם.

שריגים

המבשלה מהיישוב שריגים מייצרת בירה בשתי סדרות שכמעט אין קשר ביניהן. בסדרת עמק האלה תמצאו בירות בסגנון אירופי (כלומר ייצוג למגוון סגנונות אירופאיים קלאסיים), ואילו סדרת רונן מעניקה את הפרשנות של החבר'ה לבירות הבוטיק האמריקניות, דהיינו בירות עשירות בארומות ובטעמים. יש פה מעין מבוא קצר לסגנונות שונים בתכלית, כך שקשה לדבר על המבשלה כעל מקשה אחת. תחת עמק האלה אפשר למצוא למשל בירה בסגנון בלונד אנגלית, טריפל בלגית עמוסת אלכוהול או חיטה בווארית. תחת רונן יש בירות כמו כהה מרושעת או הודית מכוערת ועוד, עם אחוז גבוה יחסית של אלכוהול וטעמים עשירים, כלומר בירות מרשימות למדי אבל לא כאלו שאפשר לחסל מהן שישייה ברצף.

טייבה

מבחינת כמויות מדובר במבשלה שמייצרת יותר מכל הבירות ברשימה עד כה, גם יחד, ועדיין האופי הבוטיקי נשמר כאן היטב ואם טרם טעמתם – הגיע הזמן. מדובר גם בבירה שמיוצאת למדינות רבות בעולם, ואפילו מייצרת בירה בגרמניה תחת המותג טייבה. זה סיפור שיכול להתקיים רק אצלנו – בירה שמיוצרת בטייבה, תחת הרשות הפלסטינית (בכפר טייבה הסמוך לרמאללה), כשרה בהשגחת הרב של ההתנחלות עפרה, ויותר קל למצוא אותה בגרמניה או יפן מאשר בישראל. אבל עזבו עכשיו פוליטיקה, מדובר ביופי של בירה. ספינת הדגל היא הגולדן, בירה בהירה ומעודנת שלא באה להתחכם יותר מדי אלא פשוט לעשות את העבודה – מרווה, מאוזנת ונעימה – והיא עושה את זה מצוין.

מבשלת הגליל

במרכז הגליל, למרגלות הרי הגליל העליון, שוכן קיבוץ מורן. בתוך הקיבוץ פועלת למעלה מחמש שניםמבשלת הגליל. המבשלה מייצרת 7 סוגי בירה מעניינים, ביניהם גם בירת דלעת. המבשלה הקטנה מייצרת בירה טרייה ואיכותית בעיקר לעצמה ולמספר נקודות נבחרות. בסופי השבוע מופעל במקום פאב שמושך אליו תושבים רבים מהאזור. נוסף לבירות של המבשלה, מציע הפאב גם עשרות בירות בוטיק ישראליות ממבשלות אחרות ותפריט אוכל ליד הבירה, הכולל גם בשרים מעושנים.

בית בירה פס

בדרום רמת הגולן, מעל הכנרת, ממוקם בלב קיבוץ גשורבית הבירה פס. חגי ואור, אחים לבית משפחת פס, יזמו והקימו בחדר האוכל הישן של הקיבוץ את חלום בית הבירה כפרויקט משפחתי באווירה חמה וביתית. בסוף שנת 2010 התחילו האחים לבשל בירה בבית הוריהם שבקיבוץ וכשנעשה הדבר צפוף מדי הם התחילו לבנות את בית הבירה, שלימים גדל והתפתח למבשלה ולפאב מקומי. האחים פס (פירוש המילה FASS בגרמנית הוא חבית) מייצרים בעבודת יד שלושה סוגים של בירת בוטיק ולעיתים משתעשעים בבישול בירות ספיישל משתנות, מתובלות בטעמים מיוחדים.

בירה מוסקו

מבשלת בירה מוסקו ממוקמת במושב זנוח שבאזור בית שמש. זהו סיפורם של שני חברי ילדות מראשון לציון: ירון (הוא ה"מוסקו"), מוזיקאי חילוני ואמיר, אגרונום חרדי, ששנים רבות החזיקו בתשוקה לייצר וויסקי ועראק ולבסוף מצאו את עצמם מייצרים בירה עם הרבה אהבה. בימים אלה המבשלה עוברת תהליך של שדרוג והגדלת כושר הייצור. המותג מוסקו כולל 4 סגנונות בירה, אחד מהם הוא סטאוט שחור ועשיר בטעמי קפה ושוקולד מריר.

מבשלת הערבה

אי שם בערבה, במקום קשוח ולוהט החולש על מרחבים אינסופיים של נוף מדברי, מחוספס ומסמא עיניים החליטו הדס ואוהד כץ לעשות מעשה – והקימו מבשלה.מבשלת הערבהנמצאת בישוב צוקים שבערבה, סמוך לכביש 90 בדרך לאילת. המבשלה הזעירה מייצרת שלושה סגנונות בירה, אותם אפשר למצוא בעיקר באזור הדרום (בירה מהחבית ניתן לטעום במבשלה). המבשלה פתוחה בקיץ בימי חמישי בערב ובחורף בימי שישי בצהרים, שם ניתן לרכוש בקבוקים וליהנות מהבירה בהמשך הטיול. ניתן לערוך ביקורים במבשלה בתיאום טלפוני מראש.

מבשלת אייסיס

שמה של המבשלה לא נבחר סתם כך: איציק לוי, הבעלים של מבשלת Isis, ישמח לספר לכם שאייסיס היא אלה מצרית, אלת השפע והפריון. מבחינת לוי זה הכי טבעי – שהרי המבשלה שלו ממוקמת במושב דקל, שזה, פחות או יותר, בקצה העולם שמאלה, נושק לגבול מצרים. אין ספק שלחלוק שם יחד עם אנשי החליפות האסלאמית זה דבר שיוצר הרבה אקשן, שמושך גם כתבים אמריקאים שבאים לסקר את המקום.

המבשלה מייצרת חמישה סגנונות בירה קבועים ועוד שניים עונתיים. אם אתם רוצים לבלות כמה שעות באזור זמן אחר, תוכלו לבקר במבשלה ולשבת לכוס בירה בחצר – בימי שישי מהבוקר ועד כניסת השבת. על אירועים והופעות במקום תוכלו להתעדכן בדף הפייסבוק של המבשלה, אובאתר.

מבשלת Soof

המבשלה הכי דרומית בישראל ממוקמת באילת. שלושה חברים – יעקב, נתן ותומר, שכל אחד מהם הגיע לעולם הבירה מכיוון אחר – החליטו להקים את המבשלה הצעירה ביותר בשוק מבשלות הבוטיק הישראליות. סוף מייצרים שישה סוגי בירה המוגשים מחבית במסעדה הצמודה למבשלה ועוד שני סוגים למכירה בבקבוקים. במבשלה מבשלים בירה בנפחי בישול קטנים של כ־200 ליטר. הבירות של סוף מכילות מרכיבים מיוחדים כדבש, סילאן, גוג'י ברי, פירות יער ועוד הפתעות.

• אוכלים שותים
• ג'מס
• בירה בזלת
• בירה אלכסנדר
• מבשלת נגב
• בירה הרצל
• הפסקת שתייה
• דנסינג קאמל
• בירה
• בינדי
• בירה מלכה
• בירה מוסקו
• מבשלת טייבה
• חתולים

• Facebook
• Twitter
• Email

בחפירות שנערכו על ידי רשות העתיקות סמוך לרחוב המסגר בתל אביב נתגלו לפני כשנה שרידים של שברי חרס עתיקים המעידים על כך שייצרו במחוזותינו בירה עוד לפני 5,000 שנה. אז נכון שחפירות התשתית לרכבת הקלה הפכו את תל אביב להפסקה ללא עיר, אבל לפחות בכל מה שקשור לבירה – הסאטלה נמשכת. בסביבות 1927, תקופת המנדט הבריטי, החלו נוהרים ארצה גלי עלייה מאירופה. אבל חם בלבנט ואין מה לשתות כדי להרוות נפש הומייה.

[tmwdfpad]עוד כתבות שישכרו אתכם:
עיר בירה: כך תבחרו בירה נכונה למנגל שלכם
סודות הגרעין: חזרנו מבמברג – המקום שבו בירה בוטיק היא דבר מאד רציני
פי אלף יותר טיים אאוט: ביקורת שיכורה על הקונסיירז'

עד מהרה עשה הראש היהודי חושבים והחלו לצוץ מבשלות קטנות ביפו ובחיפה. מבשלה בשם Max Brau נפתחה בעכו בשנת 1927 על ידי האחים מרדכי וצבי רוזנברג, עולים מפולין. פאוזה. בשנת 2015 איתרו בעלי מבשלת אלכסנדר את צאצאי משפחת רוזנברג והציעו להם לשחזר את הבירה ההיסטורית ההיא. כצפוי, מתכונים מדויקים לא נמצאו, אבל על בסיס מסמכים ישנים שאותרו נולדה מחדש הבירה החלוצית של הרוזנברגים, וכיום היא מיוצרת בשם אלכסנדר מקס.

מדובר בבירה זהובה ובהירה, 5.2% אלכוהול בסגנון לייט פילזנר, כפי שמעידה עליה התווית, שהיא, אגב, שחזור מדויק של התווית ההיסטורית. שורה תחתונה: בירה נעימה וקלה לשתייה, עם טעם לוואי מיוחד שמעניק לה מין חספוס צברי שמאתגר את החך. אחלה יציאה לקיץ בתנאי שקיררתם טוב טוב.

אלכסנדר מקס, כ־15 ש"ח

• אוכלים שותים
• צבי רוזנברג
• Max Brau
• לייט פילזנר
• בירות
• בירה
• מבשלת בירה
• אלכוהול וקוקטיילים
• מרדכי רוזנברג
• בירה אלכסנדר