Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הו מאי גאד: 10 המסעדות, הברים ובתי הקפה הכי חמים של מאי
נאיי (צילום אסף קרלה)
לא חגים, לא מועדים ולא שמחה יעצרו את סצינת הקולינריה של תל אביב מלחדש ולהביא מקומות טריים שמאכילים אתכם בדרכים שונות לגמרי - מהבר הממזר של בית תאילנדי ועד לחצר היין של חיים כהן, אלו המקומות שאתם רוצים לאכול בהם במאי
חודש אפריל היה זמן התאוששות, תקופה במהלכה העיר ליקקה את פצעיה מהמלחמה וניסתה להרים ראש – גם כשחופש פסח, וימי השואה והזיכרון יצרו פוקוס מעט אחר מאשר מסעדות חדשות. וגם בתוך כל התהליך הזה, אנשי הקולינריה של העיר מצאו את דרכם להתחדש, ולהביא מקומות חדשים ומעניינים לתוך העיר – מבית קפה שמוקדש כולו למשקאות קרים ועד לקומת אוכל חדשה ששואפת לקולינריה גבוהה ולשני יוסי שטריתים. אלו המקומות שתרצו לטעום במהלך חודש מאי.
1. נאי
השמועות על בר חדש מבית בית תאילנדי, שממוקם בחדר אחורי של קב קאם, טפטפו לאוזנינו כבר במהלך החודשים האחרונים – אבל רק כשהגענו למקום אפשר היה להבין עד כמה מדובר בפינה קסומה. חיפוי עץ ששימש בעבר לבתים כפריים בתאילנד בתור קירות, מנות שמרחיבות את הספקטרום המוכר והגם ככה עמוק של הבית התאילנדי ודרינקים יצירתיים במיוחד משושלת הברמנים של הקב קאם, הנקסט-דור הזה הוא תחנת חובה לביקור החודש. לפרטים נוספים
איזה וייב. נאי (צילום אסף קרלה)
2. חמארה דה פיג'וטו
שנים לפני שנחלת בינימין הפכה לנקודה הכי עמוסה בעיר, מנטנטן היו הראשונים לסמן את האזור כטרנדי. החמארה החדשה שלהם מסמנת את רחוב דה פיג'וטו הקרוב כעתיד הבילויים העירוני, אבל נכון לשלב הזה הוא עוד שקט יחסית, אז זה בדיוק הזמן להגיע, לשתות ולאכול מנות בפחות מ-50 ש"ח לפריט. מהר, לפני שכל עם ישראל יקלוט ויבוא להרוס. לפרטים נוספים
חמארה דה פיג'וטו (צילום אינסטגרם/hamara_de_picciotto)
3. גרציאני עגלת קפה
במשך יותר מדי שנים, בתל אביב היה איסור על עגלות קפה שהשאיר אותנו צמאים ותמהים מדוע צריך לקחת טייקאווי לכל הפארקים בעיר, במקום להתלהב מעגלה עם מזון ושתיה ממש ליד כמו בכל שאר המדינה. כנראה שלפעמים צריך קצת טילים כדי להזיז פה משהו, כי אחרי הסיבוב האחרון מול איראן העירייה – בהברקה די מדויקת – הציעה לעסקים שנפגעו לפתוח מחדש כעגלות קפה, לפחות עד השיפוץ. כך קרה עם בית הקפה האהוב ממרכז העיר, שפתח מחדש בגן קריית ספר. רואים? כשרוצים אז יכולים. לפרטים נוספים
איך המצב? מתגלגלים. עגלת קפה גרציאני (צילום יניב גרציאני)
4. לופה
הפורמט היחסית חדש של מסעדנייה – כלומר, מעדנייה שגם מגישה מנות לאכילה במקום – עובד לא רע בעיר שצריכה התאמות ושינויים, ואין ספק שהמפגש בין השף איתן ונונו (החלוצים 3) והמסעדנית דיה רז (האנוי) הופך את לופה לאחת המסעדניות היותר מעוררות תיאבון בעיר. אוכל ביתי איכותי בלי טריקים ושטיקים, ולזניה אחת ששווה ביקור מיוחד. ועם אוכל כזה, למי אכפת איך היא מגדירה את עצמה? לפרטים נוספים
קומת האוכל של קניון רמת אביב עברהשיפוץ מאסיבי וגיוס של מספר מסעדות ונקודות אוכל חדשותכמו סניף ענק של צייט פור ברוט, פופ-אפ קינוחים של יוסי שטרית ויוצרת האוכל עומר לוי ובעתיד גם סניף ראשון בעיר לג'אגר, המבורגר המדובר מקריית אונו. אבל עד שכל אלו יפתחו ויספקו תחרות ראויה לביג גלילות, המסעדה של יוסי שטרית השני ("דוד ויוסף") כבר נפתחה, ומציעה גרסה מורחבת לעגלת האוכל הצפונית שלו – בר ישיבה טרנדי מול מטבח פתוח וטאבון מרכזי שנותן את הטון יגרמו לכם לשכוח שבכלל נכנסתם לקניון. לפרטים נוספים
יוסי שטרית, ברטה (צילום שרון בן דוד)
6. Wine (open) House
והגענו שוב לטרנד ברי היין, שגם בכל שם אחר נשארים בר יין, אבל כשחיים כהן הופך את הכניסה של יפו-תל אביב לחצר יין, זה בר יין שתרצו לבקר בו. מנות קטנות ובמחירים יותר מסבירים (36-78 ש"ח) יוצאים מהמטבח של המסעדה, ואפילו יציאות שהשאיל מהטיקטוק – זו תכלס דרך קלילה וזורמת לאכול אצל כהן מבלי לשבור את החזיר. עדיין שומרים כסף בחזיר בכלל? לפרטים נוספים
חדי העין ימצאו את השף. Wine (open) House, חצר היין במסעדת יפו תל אביב (צילום אלון ולנסי)
7. סברה
הקיץ הישראלי החם תיכף מגיע, ובבוגרשוב מתכוננים לקראתו עם מקום ראשון מסוגו בעיר – בית קפה למשקאות קרים. כ-40 וריאציות למשקאות צוננים על בסיס קפה, מאצ'ה ותה, לצד לא מעט ריבועי קינוח נוצצים ומקוריים (סנוב, טעמת פעם טירמיסו פאי לימון ומרנג איטלקי שרוף?), יש פה מקום שלא רק מתכנן לשרוף את האינסטה, אלא גם לקרר אותו אחר כך, ואז להקפיץ מרוב סוכר. איזה רכבת הרים. לפרטים נוספים
תפסו תמונה. סברה (צילום נועם פריסמן)
8. 51 Backyard
על בעיית העומס של נחלת בנימין כבר דיברנו, אבל הפיתרון היצירתי של מסעדת פיפטי אנד וואן בהחלט מספק אופציה אחרת – שביל לצד הכניסה למסעדה שמוביל לחצר מוריקה שתוכלו לשמוע בה את ציוץ הציפורים על פני המולת הרחוב, להזמין מהתפריט האיטלקי הכשר ועם מנות גדולות מהמקובל. קצת שקט בתוך כל ההמולה הזו. לפרטים נוספים
הייתם מאמינים שזה בנחלת בנימין?!. 51 בקייארד Backyard (צילום שרון בן דוד)
9. רמי בר
גם לבר האהוב "בר מימון" יש מקום איטלקי חדש שהולך דווקא למסורת האוסטריה האיטלקית – ברים לא מחייבים שממוקדים באוכל ברים פשוט וייחודי, כשגם כאן מוותרים על מנות פסטה פשוטות ומכוונים לאוכל שליד הדרינק. הזיתים המטוגנים היו הפתעת החודש עבורנו, אבל גם ארנצ'יני מעניין, קציצות תרד ייחודיות וסלט ענבים צלויים יעשו לכם כיף ליד המשקה. לפרטים נוספים
רמי (צילום: יעל רונצקי)
10. מיא בר יין
היו ימים שבהם ילידי ת"א חלמו לפתוח בר מלוכלך, אבל עבור חברי הילדות ינאי תורן ומיכאל ברקאי, החלום היה לפתוח בר יין. מיא הוא הגשמת החלום הזה, מתוך אזור המטבח של הלוקיישן המיתולוגי שאיכלס את הבר גאולה. מחירי יין סבירים, ייבואנים קטנים, צלחות נשנוש ואווירת מקום קטן ושכונתי זה בדיוק מה שצריך כדי להגשים גם את החלום שלנו. לפרטים נוספים
מיא. (צילום: Ofriki&co)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
נאי: האח הקטן והחריף של האחות הקטנה והפרועה של בית תאילנדי
איזה וייב. נאי (צילום אסף קרלה)
עם חיפוי עץ ששימש בעבר לבתים כפריים בתאילנד, מנות שמרחיבות את הספקטרום המוכר ודרינקים יצירתיים, נאי (Nai) הוא הנקסט-דור החדש שנצמד לקאב קם, והוא בדיוק מה שרציתם לקבל מהאנשים שהביאו את האוכל התאילנדי לישראל - עדכני, מקורי וחריף לאללה
בעוד שמוסדות קולינריים בגילה עסוקים בעיקר בשימור המיתוס ובמנוחה על עלי הדפנה,במסעדת בית תאילנדי החליטושהדרך הטובה ביותר לחגוג 30 שנההיא פשוט להכפיל את ההימור, ולפתוח מקוםחדש. השם Nai, "בתוך" בתאית, משקף את הלוקיישן בחלל פנימי בקאב קם, שבו פעלה סנדוויצ'יה שכונתית. רק דלת כבדה מפרידה בין הבר הוותיק והאהוב לנקסט דור/ספיקאיזי, אך האווירה שונה לגמרי – אינטימית יותר ובו זמנית דינמית וזורמת. "שקלנו אם נכון לעשות תוספת לקאב קם או שיש לנו משהו חדש לומר, והחלטנו שיש. עיבדנו בראש כמה חודשים איך המקום ייראה וזה מה שיצא, פרי האנד קאב קם", צוחק הבעלים יריב מלילי. >>לאכול את כל העיר: פסטיבל תל אביב Eat חוזר גדול וטעים מתמיד
למרות התיאור הקליל, מלילי ושותפיו איתמר ישראלי ואייל אפלבוים לא יודעים לעשות חצי עבודה. כלאחר יד הם מספרים שהלוחות שמחפים את הקירות והתקרה עשויים עצי טיק בני עשרות שנים, ששימשו בעבר בתים בכפרים בתאילנד. כשהבתים פורקו הם קנו את הקורות, שסימני הזמן ניכרים בהן, ושלחו אותן לארץ – אם כבר תאילנד אז עד הסוף.
נאי (צילום אסף קרלה)
המטבח נצמד לגבולות הגזרה המוכרים אך הוא מאפשר לעצמו חירות מסוימת, שנשענת על ניסיון, ידע מעמיק והרבה כבוד למסורת. "אני לגמרי דבק בקולינריה התאית ולא אכניס שום מוצר שאינו קשור אליה. בד בבד אני משדרג את מה שהתאילנדים לא יכולים לעשות בסוגי בשר ובאיכויות חומרי הגלם, למשל עוף ובקר. בתאילנד אלו חיות משק שבשרן קשה ורזה, ולא כיף לאכול אותן. אנחנו מקצבים נתחים ברמה גבוהה ולכן יכולים להשתמש בשיטות הכנה שאינן רק בשר קצוץ או בישול ארוך".
התפריט עונתי, משתנה לבקרים ונוגע במגוון בים וביבשה במנות קטנות ועזות טעם. למשל נתחי דג (טונה במקרה שלנו) בכבישה קרה עם ג'ינג'ר, כוסברה ובצל סגול (68 ש"ח), כרע עוף מפורקת, עסיסית ונהדרת, עטופה בעלה פנדן עם פלפל לבן ושום (48 ש"ח), נתחי בטן בקר פריכים כבושים ומטוגנים (64 ש"ח) ותבשיל אונטריב ארומתי עם ירקות שורש תאיים, לוביה ובזיל תאי (62 ש"ח). הרשימה ורסטילית מספיק כדי למצוא בה מנות כמעט קלאסיות לצד ביסים למיטיבי לסת.
נאי (צילום אסף קרלה)
מי שמבקש להישאר בגבולות המוכר יוכל להזמין סום טאם קאי קם עם ביצה כבושה (52 ש"ח), ולאמיצים מחכים מוח עגל פריך (68 ש"ח) ולב, כבד וכרע עוף בתיבול איסאן, בדרגת חריפות של שלושה פלפלים (64 ש"ח) – נסו ותיהנו, והבעירה בחיך על אחריותכם. בתפריט המשקאות בולטים תאי-פיריניה, קורן פאשנד ועוד קוקטיילים שמשקשק בר ניומן, בנו אדי ניומן, הברמן המיתולוגי מקאב קם (50-58 ש"ח). טייק אופים על נגרוני, מגוון נאה של סאקה וצ'ו היי על בסיס סוצ'ו יפני חותמים את הפריסטייל האלכוהולי, שנותן פייט לאוכל.
נאי (צילום אסף קרלה)
השילוש הקדוש אוכל־אלכוהול־אווירה נתמך בעיצוב שמתכתב עם התרבות התאילנדית ועם תל אביב 2026. לקורות העץ האותנטיות נוסף בר ארוך שמכתיב את הדינמיקה, כשאורחים, ברמנים ודיג'יי חולקים אותו משטח – אוכלים, שותים ומתקשרים בגובה העיניים. מותר ואף רצוי להציץ בצלחת של השכנים כדי לשאוב השראה – למרות שמה שנראה תמים עלול להתברר כחריף ברמה לא סבירה – ופלייליסט אקלקטי מטשטש את המרחק שבין תל אביב לבנגקוק.
נאי (צילום אסף קרלה)
מדי ערב מתארחים על הפטפונים די.ג'ייאים שמביאים איתם את האוספים האישיים שלהם (לא מוזיקה תאילנדית, ותודה על זה), ובעתיד יתקיימו הופעות מוזיקה חיה. עם כל הרכיבים האלה, משויפים בקפידה, נאי מצליח לשמר את הנוסחה המהודקת שעובדת כבר שנים רבות בבית תאילנדי וקאב קם, ומייצרת בועת אסקפיזם נהדרת. הבעיה היחידה היא שאחר כך ממש קשה לחזור למציאות. נאי/Nai, לינקולן 11, תל אביב. א'-ו' 23:30-17:00,תאי אפרטיבו א'-ה' 19:00-17:00 יתן לכם 20% הנחהעל כל התפריט
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מלחמה על כל ביס: 10 משלוחי אוכל שבכל זאת שווים כל שקל
שלמות. המבורגר חוק וצ'דר, הדסון (צילום: דן פרץ)
כמעט בלאו ברירה, המשק התחיל להתעורר והמסעדות חזרו לפעילות - אבל זה עדיין לא אומר שאתם מרגישים בנוח לצאת מהבית כשפיסות טיל עשויות ליפול מהשמיים - לכן אספנו עבורכם מנות שעוד שווה להזמין במשלוח למרות המחיר, שחלילה לא תישארו רעבים
עם כל חוסר הכבוד להנחיות פיקוד העורף, אנחנו עדיין צפונים בביתנו בין אזעקה לאזעקה. כן, הרחובות חזרו לחיים (בערך) ותל אביב כתל אביב, נוע תנוע – אבל קשה לומר שאנחנו מרגישים בנוח לצאת בכל יום ולהינות מבילוי כמו שצריך. לכן, כמו בכל עת צרה, נחזור למשלוחים. חדי העין ישימו לב שכאן בטיים אאוט הורדנו משמעותית את סיקור המשלוחים, בין היתר כי הרגשנו שזה כבר לא משתלם להזמין מוולט ודומיה, אבל כמו שבמלחמה חוזרים לעשן, כך גם חוזרים להזמין. ואם כבר, אז אלו המנות ששוות את הכסף שלכם במשלוח.
1. שניצל מקפה נואר
קפה נוארהוא הגו טו הקבוע לשניצל מושלם, זהוב ופריך ועסיסי בגודל שתופס כמעט את כל הצלחת, עם פירה מושלם לא פחות (יש עוד סוגי תוספות אבל בקלאסיקה לא נוגעים). מגיע בגרסת עוף (78 ש"ח) ובגרסת שניצל עגל נהדרת למתקדמים (93 ש"ח).
ככה עושים שניצל (צילום: קפה נואר)
2. המבורגר מהדסון
ביס הראשון בקציצה שלהדסוןשולח אדוות של טעם בשרי עמוק, שמתפשט בכל הגוף כמו קרני שמש מחממות. ניחוח בשר צלוי מכה באף והחך מתמסר לעסיסיות ב-220 גרם של עונג קרניבורי צרוף (88 ש"ח). תמורת סכום נוסף אפשר להוסיף בייקון, צ'דר ועוד טופינגז, אבל באמת שאין צורך כי כל תוספת רק תפריע לדיאלוג המושלם בין המרכיבים.
לא אנחנו קבענו, זה החוק. חוק וצ'דר מ"הדסון לילינבלום" (צילום: אינסטגרם/hudson_lilienblum)
3. סושי מ-TYO
הקנקן הזה דווקא כן מעיד על תוכנו, כי בקופסאות המעוצבות שלTYO, היפנית הוותיקה משבזי, מסתתרים רולים פנטסטיים מדגים טריים, אורז ואצות, שמטופלים במיומנות (בכל זאת השף יפני). אם מתרחקים מכבד אווז ושאר חומרי גלם יוקרתיים, אפשר גם להישאר בגבולות תקציב הגיוני (מ-46 ש"ח לרול).
TYO (צילום מתוך עמוד האינסטגרם tyo_tlv@)
4. מרק טום יאם מבית תאילנדי
כשהחופשה שתכננו מתרחקת, מה נותר חוץ מאשר לחפש נחמה בצלחת?בית תאילנדימחבר בין הגעגוע לחופי קופנגן למציאות התל אביבית, במנות שנושאות עמן טעמים וניחוחות מחופים לבנים עם ים כחול ותפאורת עצי קוקוס. מרק טום יאם צלול עם עוף וירקות (86 ש"ח) מחמם את הגוף והלב גם כשמזג האוויר בחוץ מזכיר את מוסקבה יותר מאשר את צ'וואנג.
טום יאם, בית תאילנדי (צילום: אסף קרלה)
5. פיצה בייקון ומייפל מפיצה לילה
כל מה שיש בתפריט שלפיצה לילה, במיוחד פיצה בייקון ומייפל (94 ש"ח). השילוב בין מתוק לחריף בתוספת זיתי טאסוס, פלפל חריף, דבש, מוצרלה פרסקה ופרמז'ן מנחם גם כשמסביב עפים טילים.
פיצה לילה (צילום אינסטגרם/pizza_lila)
6. קריספי צ'יקן האני באטר מאהרוני'ס פרייד צ'יקן
צריך גאון כמו אהרוני בקונספט שלאהרוני'ס פרייד צי'קןכדי להמציא מנת פרגית מטוגנת בזיגוג דבש וחמאה בתוך לחמנייה רכה עם חמוצים אסיאתיים, חסה ואיולי סריראצ'ה. פצצת פריכות ואוממי שמזכירה בין אזעקה לאזעקה את טעם החיים (66 ש"ח).
עוד גאון שכבר שנים משגע את העיר עם הפיתות המושלמות שלו הוא שף חמודי אבולעפיה, שהתמקם בחזית של מה-פאו. מן הסתם המלחמה צמצמה את התור מול החלון אבל במשלוח מפיתה לוינסקיתוכלו לקבל עד הבית את הקבב המופלא, קפיצי ועסיסי ומתוגבר בסלטים בועטים ממש כמו במקום (50 ש"ח).
מלך הפיתות. חמודי אבולעפיה (צילום יניר תדמור)
8. אושפלוב מסמרקנד
בחנן מרגילן אין משלוחים אז נתנחם בסקנד בסט, האושפלוב שלסמרקנד– קערית גדושה אורז רך ומתמסר משובץ נתחי בקר וגזר בבישול ארוך (60 ש"ח). רק אל תרדו איתו למקלט שהשכנים לא יתבאסו.
אושפלואו מפואר. סמרקנד (צילום מתוך עמוד האינסטגרם samarkand_israel@)
9. מרק עוף וקניידלעך מלילוש
גרסה חמה ומחממת של הפניצלין היהודי תמצאו בלילוש– מרק עוף שבתוכו שטים קניידלעך רכים וירקות ממש כמו בבית של סבתא (44 ש"ח). אין צורך להיות חולים, מערכה כלל־אזורית זו לגמרי סיבה טובה להזמין.
מרק עוף, לילוש (צילום מאתר המסעדה)
10. פנקייק יפני מקוקו נקו
בימים שבהם הנפש מחפשת עוגן של שקט, הפנקייקים האווריריים שלקוקו נקונוחתים בפתח הדלת כענן מתוק וצבעוני. מרקם קטיפתי ולוק kawaii מזכירים שבנסיבות הנוכחיות מותר לוותר על ספירת קלוריות וסתם להתגעגע ללכת לאיבוד בטוקיו (54 ש"ח).
דיס איז פיין: 24 מסעדות הפיין דיינינג הכי טובות בתל אביב
סוג של חסד. גרייס (צילום: אסף קרלה)
גם במצב מלחמה ותחת איום טילים בליסטיים, סצנת הפיין דיינינג ממשיכה לעמוד על הרגליים ולעזור לנו לדמיין שתל אביב יכולה להיות מקום נורמלי. זאת הזייה, כמובן, אבל זאת הזייה טעימה כמו חלום. איזו מסעדה יצאה מהרשימה, מי חזרה אליה, ומי הם האנשים שאוכלים במסעדות כאלה בזמן כזה? אין לנו את כל התשובות
אחרי שנתיים וחצי של מלחמה, מסעדות הפיין דיינינג של תל אביב – הטופ של הטופ של הקולינריה הישראלית – עדיין עומדות על הרגליים. המלחמה באיראן עשויה להיות הקש שישבור אותן, אבל לפחות בינתיים הן מגלות עמידות מופלאה גם עמוק בתוך המשבר החריף שעובר על ענף המסעדנות בעיר. מאז העדכון האחרון של הרשימה איבדנו את אייבי הנהדרת וקיבלנו בחזרה את ג'ורג' וג'ון בפורמט קצת נגיש יותר. מרבית המסעדות ברשימה מנסות לחזור לתפקוד בימים אלה, למרות שפיין דיינינג בזמן מלחמה נשמע כמו הזיה, פשוט כדי לשרוד. וכאן אתם, קוראינו מהעשירון העליון, נכנסים לתמונה.
מתברר שגם תחת איומי טילים בליסטיים, אנשים עדיין רוצים להוציא ממיטב כספם (ולא מעט ממנו) כדי לאכול לרגע ברמת חלומות, ואולי לדמיין לשניה קלה שאנחנו נמצאים במדינה נורמלית שאפשר להתעסק בה בבזיליקום גבישי. מטרתנו בסימון המסעדות המצטיינות – עדיין, גם בזמן מלחמה – היא לתמוך בתעשיה במצוקה, אך בעמנו אנו חיים, וברור לנו שבמיוחד בתקופה כזו, רבים מדי האנשים שלא יכולים להרשות לעצמם (או לא מרגישים בנוח) להוציא כל כך הרבה כסף על מסעדת יוקרה. לכןהרשימה של טיים אאוט מסודרת לפי רמת תמחור – מהיקר, ליקר מאד, ליקר לאללה. את השיקולים אם זה שווה לכם או לא תעשו לבדכם, אבל אלו המסעדות שלא יאכזבו אתכם לטעמנו. בכל מקרה, כל עוד מצב החירום נמשך, כדאי לצלצל ולוודא שהמקום פתוח גם אם הזמנתם מראש.אם הרגשתם שחסרה פה מסעדה כזו או אחרת, אולי תמצאו אותה ברשימתמסעדות הקז'ואל שלנו.
יקר
ג'ורג' וג'ון
קאמבק מרגש אל הרשימה: אחרי תקופה של זעזועים וחוסר יציבות מאז עזיבתו של שף תומר טל, קיבל בנובמבר האחרון שף ירון פישניאק את ההגה של מסעדת היוקרה. בגיל 27, מי שהיה יד ימינו של טל בתקופת הזוהר של המסעדה מחזיר כעת עטרה ליושנה עם תפריט עכשווי ואקלקטי במחירים קצת יותר, הכולל גם את ספגטי הסרטנים האייקוני בשינויים קלים. אוארבך 6 יפו
חוזרת לעצמה. ג'ורג' וג'ון (צילום אנטולי מיכאלו)
OPA
הימים שבהם שפית שיראל ברגר קטפה פרסים בינלאומיים נראים רחוקים, אך אין בכך משום לגרוע מהקסמים שהיא עושה במטבח שאין בו גרם חלבון מן החי. הנטייה הטבעית היא לשייך את OPA לטבעונות, אך למעשה מדובר באטלייה שעושה כבוד לתוצרת חקלאית, ומתייחס אליה כאמנות – וזו גם העדשה שדרכה צריך לשפוט אותו. התפריט משקף את עונות השנה באדיקות וכל פרי וירק זוכים לפרשנות חדשנית ומקורית. בפרפראזה, יש יפות ממנה אך אין יפה כמוה. OPA. החלוצים 8 תל אביב
אמנות הצומח. OPA (צילום ורה בלו)
דוק
אז כאמור, איבדנו זמנית את אייבי שנסגרה לטובת נדל"ן, אבל דוק עדיין איתנו והיא נושאת את אותם ערכי מקומיות ועונתיות, אם כי בפרשנות שונה. בשבתה כמעבדה של שף אסף דוקטור, דוק משתמשת בחומרי גלם שונים ולעיתים אף משונים, ומתבססת על מסורות גידול וליקוט וקנאות לתנובת האדמה שמתורגמות למסע קולינרי צנוע אך מרהיב. דוק. אבן גבירול 27 תל אביב
גם הצילחות פיין. דוק (צילום מהאינסטגרם dok.restaurant)
הוטל מונטיפיורי
בכל פעם שבה אנחנו חוזרים אל הוטל מונטיפיורי, וחזרנו הרבה פעמים, קשה לנו שלא להתפעל ממכונת האירוח המשומנת והאלגנטית, מהאוכל הנהדר והלא מתחכם ומהרמה הגבוהה שתמיד נשמרת. זאת מסעדה שהיא אנומליה בנוף המקומי, חוויית פיין דיינינג עם שיק אירופאי שקשה מאוד להשיג במחוזותינו, בטח לא ביציבות כזאת לאורך שנים.השינויים העדינים שהכניס בתפריט שף ברק חסוןעם הזמן (ועם המגפה והמלחמה) משאירים את הוטל מונטיפיורי דינמית, רלוונטית ומבוצרת במעמדה כאחת המסעדות הכי מיוחדות בתל אביב. הוטל מונטיפיורי, מונטיפיורי 36 תל אביב
כל מילה. הוטל מונטיפיורי (צילום: אסף קרלה)
בית תאילנדי
כבר 30 שנה שבית תאילנדימצליח לשמור על הרמה, על הווייב הנכון והכי חשוב – על טעמים אותנטיים בועטים, שמזכירים מקומות רחוקים עם ים כחול ופוט מסאז' על החוף. הדבקות בחומרי הגלם מגיעה עד לירקות מחווה שעובדת עם המסעדה ולייצור חלב קוקוס, פרטים קטנים אך מהותיים שבגללם המסעדה הפכה למוסד. בחדר הפרטי קואה קון לק ("המטבח של גברת לק", השפית ואשתו של הבעלים יריב מלילי) התאילנדיות היא עוד יותר הארדקור, בארוחות אינטימיות לזוגות או לקבוצות קטנות. ולא לשכוח את הלאנץ' העסקי, מהמשתלמים במחוזותינו. בית תאילנדי. בוגרשוב 8 תל אביב להזמנות
פתחנו את בית תאילנדי באביב של שנת 1996, כבר אז האמנו שעם הזמן, הישראלים יתחברו וילמדו לאהוב את המטבח התאי האותנטי. כיום, המטבח של בית תאילנדי מציע טעימה רחבה מכל אזורי תא...
חוגגים 30
בית תאילנדי חוגג 30 שנים של חריף בלב ובלשון עם תפריט מיוחד, החל מה15.4 ולמשך חודש שלם. זה הזמן להתחבר לגעגוע עם המנות הכי אייקוניות של שלושת העשורים האחרונים, המבוססות על...
ניתן לחנות בחניון גן לונדון בכתובת הירקון 83 או בחניוני סנטרל פארק (לחונים בחניוני סנטרל פארק ניתן הוריד הטבה לחניה בהודעת SMS שהתקבלה על אישור ההזמנה)
יותר זול מכרטיס לתאילנד. קואה קון לק בבית תאילנדי (צילום יהונתן בן חיים)
משייה
שף גיל דהאן כבר לא, אבל משייה מתכוננת לצעד הבא, שצפוי להזניק את הקריירה של אחד השפים המוכשרים מהדור הצעיר. בינתיים הבראנץ' חזר כסימן לבאות, ויש למה לחכות. משייה, מנדלי מוכר ספרים 5 תל אביב
בראנץ' במשייה (צילום גיא אשכנזי)
סנטי
בפרק שאחרי משייה שף גיא אריש מתרכז בסנטי, מקום שרשמית הוא בר יין אך כל דבר בו צועק פיין דיינינג: התייחסות רצינית ומרשימה לאלכוהול ובמיוחד ליין, שירות שבאמת אכפת לו, אווירת חו"ל (למרות שאפשר לבוא בכפכפים) וקולינריה תואמת. אריש שואב השראות מיפן וסקנדינביה ונמצא עם אצבע על הדופק של הגסטרונומיה העולמית, ובו"ז מפתח סגנון ייחודי משלו. ביד עדינה אך בוטחת הוא יוצר אוכל שונה ומסקרן, שבהפי האואר נגיש גם למי שהכפכפים שלו קרוקס ולא פראדה. סנטי, גורדון 17 תל אביב
קטן אבל ממזר. סנטי (צילום: אסף קרלה)
תריסר
שנתיים וקצת מאז הפתיחה, תריסר כבר אינה קוריוז אלא מקום רציני עם אג'נדה מנומקת. המסעדה שבתחילת דרכה נטתה להכפיף את הבישול לקונספט שינתה כיוון, והמטבח של שף ענר בן רפאל־פורמן השתכלל והתעדן. החיפוש אחר מקורות השראה לחיזוק התמה המקומית־עונתית משתקף במנות מקוריות ולא שגרתיות, וגם אם רמתן לא תמיד אחידה – החשיבה והעטיפה כולה מכוונת בבירור לפיין דיינינג. תריסר הולכת בדרך לא זרועה, והסיפור שהיא מביאה יחיד ומיוחד בנוף העירוני. תריסר. נמל תל אביב, האנגר 12 תל אביב
חמין תמנונים של ענר בן רפאל פורמן והילה אלפרט, תריסר (צילום אסף קרלה)
יקר מאוד
פאסטל
מאז נפתחה לפני יותר מעשור עברה פאסטל מספר גלגולים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות. הגעתו של שף גל בן משה (שני כוכבי מישלן עבור מסעדת PRISM בברלין) יישרה את הקמטים והעניקה למסעדה את הילת המישלן הנחשקת, שהולמת את הלוקיישן במוזיאון תל אביב. תשומת לב קפדנית לפרטים במטבח ובפלור מרשימה, ועדינות הטעמים משקפת רוגע ואלגנטיות שחסרים כל כך בהווייה הישראלית. הדברים אמורים גם לגבי גרייס, האחות הצעירה והסקסית בחדר הפרטי, שם מלהטט בן משה אפילו יותר מהרגלו (והמחיר בהתאם). פאסטל. שד' שאול המלך 27 תל אביב להזמנות
פאסטל היא מסעדת שף בהובלתו של גל בן משה, זוכה כוכב מישלן. המטבח של בן משה, שואב את עיקר השראותיו ממטבחי מזרח אגן הים התיכון, לצד טכניקות בישול קלאסיות. בפאסטל ישנו חיבור ...
דבר אלי בדגים, אהובי. צלחת דגים זוגית בפאסטל (צילום: אסף קרלה)
a
מאז פתיחתה בתרועה רמה a מוכיחה שיש דברים בגו, ושהיא לא רק פריטי פייס. שף יובל בן נריה וצוותו מחוללים קסמים ברטבים, התססות וחומרי גלם מיוחדים, ברמת שאפתנות ותחכום שרק הולכת ועולה. כשמדריך מישלן יגיע מתישהו לארץ בשש אחרי המלחמה – a היא ללא ספק מועמדת ודאית לכוכב. בארוחת הצוהריים אפשר להתענג על האיכות הבלתי נתפסת של האוכל במחירים ידידותיים יותר. a. דרך מנחם בגין 121 תל אביב
כוכבת. a (צילום מתוך האינסטגרם a_restauranttlv)
OCD
לאחר חודשים רבים שבהם לא הייתה פעילה שבה OCD לכבוש את מקומה בצמרת המסעדות בארץ, כשהיא חדה ובוגרת יותר. למרות המחיר (685 ש"ח לסועד) לא קל להשיג מקום, ובבורסת ההעברות נרשם ביקוש ער. מה זה אומר עלינו עוד לא החלטנו – פומו, פריקת תסכול או תחושת אכול ושתה כי מחר נמות. כך או כך, שף רז רהב ראוי להערכה בזכות ההתעקשות לעשות בארץ קטנה עם שפם קולינריה גבוהה ובלתי מתפשרת. OCD. תרצה 17, שכונת נגה יפו
זה כל היופי. OCD (צילום: חיים יוסף)
בר 51
זו לא בדיוק מסעדה וגם לא ממש בר. אם תקראו לו גסטרו בר הוא אולי יענה, אך בר 51 הוא הרבה יותר מכך – סדנת יצירה של שף מושיקו גמליאלי (מונא), שהתמקם בחלל מלא נשמה ואווירה. התפריט הולם את כל אלה: קרודו וסשימי דגים טריים עם בת טעם מקומית, מנות פסטה עדינות וצלחות שמלוות אלכוהול אל מחוזות של ריגוש וסיפוק גרגרני. במקביל משייף גמליאלי קצוות אחרונים לקראת פתיחת פרונטו בגרסתה החדשה, ויש למה לחכות. בר 51, הירקון 59 תל אביב
בר 51 (צילום מהאינסטגרם bar51tlv)
הבסטה
הלוק שוק, הטעם מישלן: המסעדה המינימליסטית למראה בפאתי שוק הכרמל אולי לא נראית או מרגישה כמו מקום של פיין דיינינג, אך אוספת חומרי גלם עונתיים נחשקים ורעיונות שמלוקטים בשיטוטים בארץ ובעולם, ומחברת אותם לחוויה קצת שיכורה ומלאת תשוקה לבישול וקולינריה על גווניה, ושיקוף של סלואו פוד במלוא הדרו עם תפריט יינות שמבהיר את כוונותיה האמיתיות. הבסטה, השומר 4 תל אביב
היסטוריה עירונית בבצק. בורקס סרטנים. הבסטה (צילום: נטע אלונים)
דריה
את מקומו של שף הלל תווקולי שפרש בחודש יולי מחליף רונן אליהו, מי שהיה השף בפועל, שמנסה לשמור על המוניטין שדריה צברה מאז פתיחתה – מסעדה כשרה שכל מי שדורך בה (כולל מבקרים אכזריים במיוחד) נפעם מעושר הטעמים. מסורת האוכל שסביב דרך המשי מתורגמת לתפריט שמחבר באלגנטיות בין מטבחי פרס, בוכרה והסביבה לטכניקות מודרנית, מעין אלף לילה ולילה בגרסה קולינרית, מבלי לתת לכשרות להפריע. דריה. הירקון 205 תל אביב
השף התחלף, הטעם נשאר. דריה ( צילום: אוהד קב)
טאיזו
האסייתית הוותיקה של שף יובל בן נריה מציגה פרשנות אישית צבעונית ובועטת לקלאסיקות מהמזרח ומקפידה להשאיר מקום להפתעות וחידושים. לכן גם כשאוכלים דאמפלינג שנחניזי בפעם האלף הטעם נותר מסחרר כבפעם הראשונה, ומוסד שמפגין כזו עקביות וקפדנות ראוי לכל הערכה. טאיזו אינה רק מניה בטוחה אלא ממש יוניקורן. טאיזו. דרך מנחם בגין 23 תל אביב
קלאסיקה אסיאתית. טאיזו (צילום אסף קרלה)
יפו־תל אביב
למרות מעמדו של השף חיים כהן כסלבריטאי־על, קשה לכפור בכנות כוונותיו, שממשיכות להקרין על עבודתו לאורך השנים. יפו־תל אביב משקפת את נקודת המוצא של כהן, אוכל אורפלי של אמא מלווה בהשפעות אירופאיות שרכש במרוצת הזמן. מתוך טאבון שבלב המסעדה מגיעות מנות שפורטות על מיתרי הנפש, מטבח חף מציניות ומהתחכמות, ששואף להזין את הסועדים ברגשות חמימים של ניוקי סרטנים ושישברק (תמצאו אותו ברשימת המנות המיתולוגיותשלנו). יפו תל־אביב. יגאל אלון 98 תל אביב
יפה כאילו לא חלפו 13 שנים. יפו תל אביב (צילום מהאינסטגרם yaffotelaviv_restaurant)
מלגו ומלבר
שף מוטי טיטמן מביא ידע שצבר בצרפת וניו יורק וניסיון בעבודת מטבח מורכבת, ומכין מנות עמוקות טעם וסקסיות להפליא. אפשר להעביר כאן ערב מענג בישיבה על הבר מול המטבח הפתוח בצפייה בטבחים ובציפייה דרוכה לעוד מנה נהדרת שתונח על הדלפק. הדי.אן.איי של המקום מכתיב עבודה קשה ותהליכים מורכבים, אך שום דבר מאלה אינו נוכח בחוויה עצמה. באווירה ובהתנהלות מלגו ומלבר קלילה, קולית ולא מאיימת – שילוב שמייצר מקום כיפי עם אוכל נפלא. מלגו ומלבר. רוטשילד 142 תל אביב
שרקוטרי מתוצרת בית, מלגו ומלבר (צילום בר כהן)
הדסון
הניו יורק סטייקהאוס הוותיק הוא קונצנזוס בכל הקשור לבשר: נתחים מובחרים מיושנים במקרר ענק ונצלים במיומנות שמוציאה מהם את הביס הבשרי המושלם. המחיר מן הסתם גבוה מאד, אך בשביל בשר איכותי צריך לשלם. הדסון. הברזל 27 תל אביב
הדסון (צילום דן פרץ)
פופינה
משמעות המילה פופינה היא "מטבח" בלטינית. בפופינה המטבח הוא הלב הפועם וכל תשומת הלב נתונה למתרחש בו. לאחר שנים שבהן שמר על תפריט קבוע שינה שף אוראל קמחי את הפורמט לתפריט המחולק למנות דגל ( כולל השרימפבורגר האיקוני) ומנות עונתיות, ולאחרונה הוא הוסיף ארוחת טעימות בהתאמה אישית, שמתעדכנת יחד עם התפריט העונתי. וזהו גם סוד קסמה של פופינה, במפגש שאף פעם לא מאכזב בין מקצוענות במטבח לקלילות באווירה. פופינה. אחד העם 3 תל אביב
טעימות בהתאמה אישית. פופינה (צילום חיים יוסף)
פרא
אחרי שני ביקורים מתוקשרים של קושנר וויטקוף כבר אפשר לומר בפה מלא שפרא פורעת את השטר. מי שאכל בה לא יופתע, כי המסעדה של יוצאי רותי ברודו מגשימה את התחזית, משווה ומעלה במנות שכבר נכנסו ללקסיקון המקומי (כנף דג ממולאת) ומצליחה לשמור על רעננות ומקוריות כמו ביומה הראשון. עכשיו בהצלחה לכולנו עם רשימות ההמתנה. פרא. נחלת בנימין 27 תל אביב
כשמסעדת הדגל במלון היוקרה של קבוצת R2M נפתחה, המבקר שלנו הכתיר אותה כהצלחה וקבע ש"כשאתה מבין שמדובר בארוחה נהדרת משולבת עם קפיצה קטנה לחו"ל עם המארחת המושלמת, זה לגמרי ערב שהוא אחד הדילים הכי משתלמים בעיר". אחרי חודשים ארוכים מאוד בהם עמדה סגורה מאז פרוץ המלחמה, היא נפתחה מחדש ומציגה את הרמה הגבוהה (על תפריט החורף כבר מדובר רבות) והמחירים הגבוהים שאפשר היה לצפות להם. אפשר גם לסמוך על רותי ברודו ועל שף אוהד סלומון שהתמורה תהיה מוצדקת. R48. רוטשילד 48 תל אביב
חוויית פיין דיינינג של חמישה כוכבים. סשימי ב-R48 (צילום: אסף קרלה)
היבה
שף יוסי שטרית עושה דברים מדהימים במסעדה שלו, ותפריט בן כ-15 מנות הוא רק אחד מהם. מעבר לאוכל יצירתי, שנשען על מסורת וזיכרונות ילדות אך מעז לעוף לשמיים, ההקפדה על כל פרט בהיבה מכוונת בבירור למישלן – החל בטקס קבלת פנים, עבור בכלי פורצלן בעבודת יד וכלה בתשורה קטנה למזכרת בסוף הארוחה. בשורה התחתונה: אין הרבה חוויות קולינריות ברמה הזאת בישראל. היבה. דרך מנחם בגין 144 תל אביב
ארץ הפלאות של שף יוסי שטרית. היבה (צילום: אסף קרלה)
טוטו
לאחר תקופת שיפוצים וקורונה פתח שף ירון שלו את מסעדת טוטו בעיצוב חדש. מאידך, טורטליני זנב שור, ניוקי ערמונים ושאר מנות דגל נותרו על מקומם כדי לא להפריע את שלוות נפשו של האלפיון העליון. מה עוד קורה בחלל המעוצב נותר רק לנחש, כי אתר המסעדה שומר על עמימות ברמת FBI. כשהאמצעים הכלכליים מאפשרים, טוטו היא בחירה משובחת. טוטו, ברקוביץ' 4 תל אביב
טוטו (צילום מתוך האינסטגרם toto_rest)
שילה
מה שהתחיל כגסטרו בר חלוצי של שף צעיר, מוכשר ונמרץ, הפך מזמן לאחת המסעדות הנחשקות בעיר. התפריט הוא חגיגה של דגה ופירות ים שמוגשת על מפות לבנות באווירה סקסית ולא מחייבת, שקורצת לאורחים שממונם בידם. עם המעבר של שילה אל משכנה החדש ברחוב מונטיפיורי, היא השתדרגה לכדי מקדש פיין-קז'ואל מרהיב עם אקווריומים ללובסטרים ואויסטרים ומחירים בהתאם, ומצדיקה את מעמדה הקבוע בטופ העירוני. שילה. מונטיפיורי 9 תל אביב
שילה מונטיפיורי (צילום אסף קרלה)
MOSHIK&
אחרי שנתיים מאתגרות אפשר להודות שמושיק רוט הצליח במשימה להעתיק למרכז תל אביב את מסעדת שני כוכבי המישלן מאמסטרדם שנסגרה בעקבות הקורונה. MOSHIK& נוגעת בכל האספקטים שעושים פיין דיינינג למה שהוא: סגנון קלאסי, שירות מופתי, שילוב של כבוד להיסטוריה ולמסורת ומינימליזם ותפריט בהתאם – שילוב אלגנטי בין השראות מחו"ל ותחנות בחייו של השף לתוצרת מקומית. המחיר גבוה, אולי הכי גבוה בשוק כרגע – 950 ש"ח לאדם לפני אלכוהול ושירות ותוספות מיוחדות כמו קוויאר וכמהין. ועדיין, הפעלת מסעדה שאפתנית ויוקרתית בתקופה הכי מורכבת שמדינת ישראל עברה מעודה, זהו מעשה שרק מי שבאמת אוהב את המקום שהוא נמצא בו יכול לעשות – ועל כך אנו מסירים בפני רוט את הכובע. MOSHIK&. צבי סטרכילביץ’ 4 תל אביב
![לא אנחנו קבענו, זה החוק. חוק וצ'דר מ"הדסון לילינבלום" (צילום: אינסטגרם/hudson_lilienblum)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2024/05/Snapinsta.app_412840774_17988984410582331_6875547992799362471_n_1080-1000x699.jpg "לא אנחנו קבענו, זה החוק. חוק וצ'דר מ"הדסון לילינבלום" (צילום: אינסטגרם/hudson_lilienblum)")
