"אף על פי כן נוע תנוע" צריך להיות הסלוגן הרשמי של תחום המוזיקה הישראלית. קורונה, הפיכות, מלחמות וטילים אמנם מכבידים על מוזיקאים, אבל איכשהו אנחנו עדיין רואים הופעות שצצות פה ושם – אם לא במקומות מוסדרים, אז ב"המרתף" של בית רדיקל, ב"צבע סגול" של מרץ 2, במיזם מתמקלטים של עיריית ת"א או בפרויקט "עיר מקלט" שמתקיים במקלט של גן עופר, בשיתוף מרכז ענב. זה נחמד כפתרון זמני לבעיה עמוקה, אבל יוצרים ומוזיקאים שרוצים להחזיק ולהתקדם צריכים לראות אופק, ובדיוק עבור זה אותו מרכז ענב הוציא כעת שני קולות קוראים ליוצרים ויוצרות, להשתתפות בשני מיזמי הדגל של המרכז.

הראשון הוא קול קורא ל"פסטיבל בכורות 2026", שצפוי להתקיים זו השנה השלישית בדצמבר, אם ביבי לא יתחיל מלחמה חדשה נגד אינדונזיה עד אז. הפסטיבל כבר הפך למסורת מקומית, עם חשיפות ראשונות של אמני אינדי צעירים, עם רקורד של שנת פעילות אחת לכל היותר, וטרם הופיעו על במות המרכז. מרכז ענב מספק את הבמה, כמו גם מערכות סאונד ותאורה מתקדמות, וכלי נגינה נדרשים להרכב שרוצה לעשות את בכורתו שם (כאן נרשמים, עד ה-31.7), ומיועד למוזיקאים צעירים – אבל אל דאגה, אמנים משופשפים שכמותכם, כי גם לכם יש מקום במרכז.

הקול הקורא השני שהוציאו כעת הוא "זרקור ליצירה צעירה", שמזמין יוצרים ויוצרות לצלם קליפ ולהקליט שיר בסשן לייב על הבמה של המרכז. הקליפ צפוי להיחשף במדיות החברתיות של המרכז, עם זרקור על האמנים ויצירתם, ומיועד למי שהוציא פחות מארבעה אלבומים עד כה, וכן, זה כולל אפס אלבומים (כאן נרשמים, עד ה-1.9). מנהל מרכז ענב לתרבות תומר כהן הסביר את האג'נדה מאחורי המיזמים: "בשש השנים האחרונות מאז משבר הקורונה, התחדדה אצלנו בענב ההבנה שהתפקיד שלנו כמפיקי ויזמי תרבות הוא לא רק לספק תרבות ואסקפיזם לקהל, אלא להוות עוגן גם עבור האמנים גם כשהבמות מוחשכות והאולמות סגורים, ולייצר עבורם תקווה ופלטפורמה ליצירה". ובזמנים כאלו, זה פשוט לא מובן מאליו.

• ❤ תרבות
• מרכז ענב
• אמנים צעירים
• בכורה

נרקיס רעם (למה שלא תעקבו) היא זמרת־יוצרת וגיטריסטית, קול חדש ומסקרן בסצנת האינדי־ג'אז הישראלית. הסאונד מחבר בין עולמות הג'אז, נאו־סול ופולק, עם טקסטים אישיים בעברית שמכוונים ישר אל הלב. קול רך, גרוב חצוף ומרענן ונוכחות ייחודית כבר הצליחו למקד בה תשומת לב בהופעות ברחבי הארץ, כולל פסטיבל הג׳אז קווינטה ותוכניות רדיו כמו "דיבור מקומי" בכאן 88 וציפורי לילה עם יוסי פיין (המלך!) בגל"צ. כעת היא מגיעה למרכז ענב להופעה חגיגית עם להקה מלאה לציון שנה לאלבום הבכורה שלה, "אחיזה אחרת", בו היא חוקרת את גבולות הבדידות והאהבה, לצד שירים חדשים מאלבומה השני שבדרך. ההופעה תתקיים ב-24.12 בשעה 22:00 (כרטיסים כאן) במסגרת "פסטיבל בכורות תל אביביות הראשון" (24-30.12) שנותן במה לאמנים מבטיחים בתחומי המוזיקה, התיאטרון והאמנות בשבוע של אירועים בבתי התרבות של תל אביב-יפו.

>> איך מגבירות את התקווה עכשיו: לשפוך אור על המציאות. אור ורוד
>> די כבר עם זה: 13 תופעות תרבות שלגמרי נמאס מהן ב-2025
>> סילבסטר ונובי גוד בתל אביב: 28 מסעדות לחגוג בהן סוף ל-2025

ישבתי עם חברה טובה שלי איוי לקפה, וסיפרתי לה שהציעו לי לספר על היצירה שלי ועליי. ישר חשבתי על זה שאני צריכה באמת להגיד ולספר. להיות כנה. הרבה יותר קל לי להגיד את האמת כשזה במוזיקה. הלחן והסיפור הכללי מרגישים כמו להיכנס לסיפור שמקריאים לך. כניסה לעולם מקביל, עם התחלה אמצע וסוף. משהו בכל הסטינג הזה הרבה יותר נוח לייצר כנות. אבל בטקסט אמיתי? שחור על גבי לבן? זה קשה. הבנו ביחד שעל זה אני צריכה לכתוב.

איוי אמרה – על זה את צריכה לכתוב. וכך יצא.
בזמן האחרון אני מרגישה שהחברה שלנו מתקשה להביא כנות. כזאת אמיתית, יפה, מכוערת וכואבת. הכל כביכול פתוח ומדובר אבל עדיין יש משהו ששומר פנימה. המון הגנות, לא לחשוף מדי, לא להראות חולשה, לא להישבר. אנשים מסתובבים עם שריונות מפוארים שמצד אחד מגנים על הלב ומצד שני כולאים אותו. שלא תתפסו אותי מבקרת, אני איתם. שריון זה מנגנון חשוב. אבל יש בו דילמה מובנית: כמה הוא באמת מגן? וכמה הוא פשוט מונע מאיתנו להרגיש או להתחבר עם אדם אחר?

המורכבות הזאת הולכת יחד עם משהו רחב יותר. אנשים מחפשים חיבור אבל מפחדים להיחשף. רוצים כנות, אבל רק בתוך גבולות שלא יערערו את הדימוי שהם בנו לעצמם. וכשכואב לנו אנחנו כמעט מתנצלים על הכאב ואומרים "הכל טוב, יהיה טוב". כאילו האמת שלנו עלולה להיות כבדה מדי לאחרים או לעצמנו.ובדיוק במקום שבו המילים הרגילות מפסיקות לעבוד נולדת האמנות. יש איזה משהו שמאפשר שמאפשר חופש, חיבור אמיתי ואפילו ריפוי.

האלבום“אחיזה אחרת”נולד בדיוק מהמקום הזה.
לפני 3 שנים הייתי במקום שהחזיק המון בפנים, חלומות, מחשבות וכאבים. עשיתי שינוי גדול בחיי. עברתי פרידה מזוגיות של תשע שנים, סיימתי תואר בפסיכולוגיה ומדעי המחשב, ובגיל 27, אחרי שנים שלא נגעתי בכלל במוזיקה, חזרתי לגיטרה והתחלתי לכתוב שירים. החלטתי לשנות מסלול בחיי ולנסות להיות מוזיקאית. ככה אמרתי לעצמי גם – אני רק מנסה. חוויתי פרידה מכל כך הרבה דברים בחיי – בן זוג, מסלול חיים, מקצוע, חברים. ובעיקר מהתפיסה שלי כלפי עצמי. מצאתי את עצמי צוללת חזרה פנימה ולאט לאט שירים התחילו לבוא. המילים, המקצבים והלחנים, הכל הביא ביחד את מה שהרגשתי. התהליך הזה ליווה אותי והרגשתי שהאפשרות לכתוב, לנגן ולשיר, פתחה וריפאה פצעים. הביאה ללידה מחדש.

כל השירים נכתבו מהמרחב הזה. לא רק על סוף של קשר, אלא על רגעים שבהם רציתי להיות כנה, עם עצמי, עם מישהו אחר, אבל עוד לא הייתי מוכנה. כל שיר הוא סוג של ניסוי בכנות: בין הרצון להתוודות בפחד לבין הפחד להיפגע שוב.כשאי אפשר להסביר את הפער בין מה שקורה בפנים לבין מה שאנחנו מסוגלים להגיד בקול, היצירה הופכת למקום שבו הרגש יכול להופיע בלי התנצלות. השיר, הציור והסיפור – כולם מרחבים שבהם אפשר לפגוש פחד שלא הודינו בו, כאב שלא ניסחנו, געגוע שלא משתחרר, אהבה שכבר לא קיימת אבל עדיין מחזיקה אותנו, ומה לא בעצם. כל מה שחי, יפה ועצוב ביחד.

ובסופו של דבר זו לא רק הפרידה האישית שלי. אני מרגישה שזו תופעה של החברה שלנו. הכל כביכול פתוח ומדובר אבל יש משהו ששומר פנימה. האומנות יוצרת עבורנו מרחב אחר: מקום בטוח לבדוק מה אנחנו מרגישים. אולי זו הסיבה שאנחנו כל כך נמשכים למוזיקה או לכל אומנות, כי היא מצליחה לומר את מה שאנחנו לא מצליחים לנסח לעצמנו.

ב-24.12 אני אופיע במרכז ענב בתל אביב בפסטיבל בכורות, עם עוד מוזיקאים בתחילת דרכם שעשו את הצעד האמיץ הזה. בהופעה שלי נחגוג את האלבום "אחיזה אחרת" ששינה את עצמי מבפנים החוצה. גם אם את או אתה לא תיקחו היום את הגיטרה או הצבעים ליד, אתם מוזמנים להופעה שלי ואולי להתחבר לעצמכם דרך אומנות של אחרים, שהיא בסוף של כולנו. אני באמת מאמינה שליצור זה הדבר הכי מדהים שיש לנו כאנשים בעולם הזה. ואני מאמינה ומקווה שכל אחד שאולי קורא את זה, יקח את עצמו לגעת באומנות שלו, לפגוש את עצמו, להרגיש חי ומחובר.

• יוצרים כותבים
• טור אישי
• מרכז ענב
• בכורה

עם כל הפסטיבלים שמתרגשים עלינו מאז סיום המלחמה, עולה ומתעוררת השאלה "כמה פסטיבלים צריך?", והתשובה היא כמובן "כמה שיותר". הייתם חושבים למשל שאחרי פסטיבל תל אביב במוזיאון, אינדינגב, חשיפה בינלאומית, פסטיבל הג'אז בתדר ופסטיבל VSounds, לא ישארו יותר מוזיקאים בארץ שלא הופיעו בפסטיבל החודש. אבל הייתם טועים. כי מה עם כל אלבומי ומופעי הבכורה שעוד לא הספיקו לצאת ולהרשים את מנהלי הפסטיבלים כדי שיזמינו אותם? בדיוק. גם להם מגיע פסטיבל.

פסטיבל "בכורות מוזיקליות" יגיע למרכז ענב לתרבות רגע לפני ש-2025 מסתיימת (27.12-24.12) זו השנה השנייה ברציפות, מה שאומר שהוא הופך למסורת (כן, שנתיים זה כבר מסורת בימינו). הרעיון מאחוריו הוא להעניק הזדמנות נדירה למוזיקאיות, מוזיקאים והרכבים בתחילת דרכם להתארח בהופעת בכורה מיוחדת על הבמות הגדולות.

>> פסטיבוס בפתח: 10 פסטיבלים שלא תרצו להחמיץ החודש
>> נחשפות: 9 ישראליות שהולכות לכבוש את העולם עם הקול שלהן

בחודשים האחרונים הוציאו במרכז ענב קול קורא למוזיקאים, ובחרו את המיטב שבהם מבין מאות מועמדויות שהוגשו. התוצאה היא פסטיבל מגוון בן ארבעה ימים שישלב מופעי רוק, פופ, היפ הופ, מוזיקה אלקטרונית ועוד, ויהיה חלק מפסטיבל "בכורות תל אביביות" – פסטיבל רב תחומי שיתקיים בבתי התרבות של העיר. "פסטיבל בכורות הוא חלק מהמחויבות שלנו לקידום תרבות תל אביבית מקורית, צעירה ואיכותית", אמר תומר כהן, מנהל מרכז ענב. "אנחנו שמחים להוות במה משמעותית ראשונה לאמנים והרכבים מעולים שעוד נשמע עליהם רבות בהמשך ושהקהל הרחב מוזמן לגלות כאן ולהתאהב".
אז מי מופיעים? טוב ששאלתם:

בר רוז ושרון סקסטון

מופע להקה של עם סאונד ייחודי של גיטרות נקיות. בר היא יוצרת אנדרגראונד עצמאית שמחברת בין מודרני לווינטגו, וזוכה להשמעות ברדיו בעולם ובארץ כיוצרת מסקרנת במיוחד.

נרקיס רעם

קול חדש ומסקרן בסצנת האינדי־ג׳אז הישראלית, זמרת, יוצרת וגיטריסטית בהופעה חגיגית עם להקה מלאה, לציון שנה לאלבום הבכורה שלה "אחיזה אחרת". רעם מביאה לבמה סאונד שמחבר בין עולמות הג׳אז, נאו־סול ופולק עם טקסטים אישיים בעברית.

מאחורי הגב

הרכב חדש שמסמן את שובה לעניינים של יעל קראוס, מהכישרונות הווקאליים הגדולים שצמחו כאן בעשורים האחרונים. אליה חוברים ניצן בר ואדר בן עזרא במופע אינטימי ואקוסטי, ויחד הם שלושה יוצרים ייחודיים במוזיקה הישראלית העכשווית ששוזרים הרמוניות קוליות עשירות, נוגעים ברוח שנות ה־60 ובאהבת השפה העברית ומציירים דיוקן של החיים בישראל בתקופה סוערת זו.

הילל סנדמן

מוזיקאי תל אביבי, יוצר בעל קול ייחודי ונפש רגישה שיופיע עם שירים מתוך אלבום הבכורה שלו, "קרוב", בו הוא חוקר נושאים כמו אהבה, געגוע והנפש המסוכסכת והמבולבלת של נער בן 19 ברגישות, כנות ובשפה אישית ומוזיקלית.

טל סודאי

גיטריסט, זמר ויוצר ישראלי שיעלה לבמה עם להקתו, הבדלאקס. טל הוציא EP בכורה בשם "כישלון בזיהוי פנים". שיריו שזכו להשמעות רבות ברדיו ועוסקים באופן כן וחשוף בהתמודדות עם אנורקסיה גברית, חרם קשה, כלא צבאי והתמודדות עם רצח חברו ספי גניס ז"ל במסיבת הנובה ב-7.10; טל הוא סינגר-סונגרייטר ורסיטילי ששורשיו מגיעים מעולם הרוק, אבל הוא משלב אלמנטים של היפ הופ, פאנק, ספוקן וורד ואפילו סלסולים בשיריו.

נועה פיזיק

הזמרת נועה ‎פיזיק במופע להקה משלבת מוזיקה ישראלית עם פופ עכשווי – ז'אנר לו היא קוראת "פופ חרדות". נועה משלבת בשיריה טקסטים כנים ורגישים שמאפיינים את הדור שלה.

ענבל ויין

זמרת-יוצרת המסמנת את דרכה על מפת המוזיקה הישראלית והבינלאומית, שתשלב בהופעה במרכז ענב בין עולמות של פופ עכשווי, רגש חשוף והפקה מוקפדת בשילוב עם להקה חיה.

Love Drugs Economy

צמד האלקטרוני ייחודי המשלב בין האוס מלודי, דאנס וטכנו. בהרכב חברים JIGI – זמר יוצר ומפיק פעיל בסצנה האלקטרונית עם שיתופי פעולה רבים, ביניהם עם סקאזי, תמיר מוסקט ויוסי פיין, ונדב כהן הפועל תחת שם הבמה Nsee – פסנתרן, מפיק ומלחין פעיל ולו עשרות מיליוני האזנות ושימושים רבים במוזיקה על ידי מותגי ענק ורשתות כגון Netflix ו-BBC.

אבישי מלכה

זמר ויוצר מנהריה שעושה את דרכו אל אלבום הבכורה "גר פה קרוב" – חלום שמתגשם אחרי שנים של יצירה, חיבורים וחלומות משותפים. בשנה האחרונה הצטרף לפרוייקט גם חיים שמש, שמוביל את הפצת האלבום והוצאתו אל העולם. לקראת יציאתו, אבישי מופיע ברחבי הארץ ומביא לבמה את הלב, החברים והמוזיקה החדשה.

עמנואל מרון

הזמרת והיוצרת עמנואל מרון תופיע על הבמה יחד עם הלהקה שלה במופע הכולל בתוכו את EP הבכורה שלה שיצא השנה, "טוב לה ככה", ושירים חדשים מהאלבום הבא. המוזיקה שלה נעה בין פופ, היפ הופ, נגיעות אתניות וראפ ומשלבת את העולמות והצלילים שגדלה עליהם ליצירת סאונד אישי, חדש ולא צפוי.

• ❤ תרבות
• מוזיקה ישראלית
• פסטיבלים
• מרכז ענב
• עיריית תל אביב
• בכורה

• Facebook
• Twitter
• Email

"פסים במדרכות" הוא הסינגל הראשון מתוך אלבומה המלא הראשון של הלהקה – "סילבי ז'אן 2". האלבום עתיד לצאת בפברואר 2017 בלייבל החדש – נוער אבוד – של יובל הרינג (ועדת חריגים). נוסף להיותה כדורגלנית הישראלית הגדולה בכל הזמנים, סילבי ז'אן היא גם להקתם של בן אבגיא, עדן אטד, דוד גורנשטיין, גיא סטריער, ואלי אוריאן. בפברואר האחרון יצר אבגיא את EP הבכורה של ההרכב ושחרר אותולהורדה חופשית.

סילבי ז'אן יוצרת שירי פופ עקומים, מלוכלכים וקליטים בהשראת בריטפופ ולהקות פסיכדליה וכבר הספיקה להופיע באינדינגב האחרון. ב-2 לינואר היא תופיע במועדון הבוקסה בתל אביב.

• מוזיקה
• בכורה
• פסים במדרכות
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

זמן רב אנחנומחכים לאלבום הבכורה של נגה ארז, מהיוצרות הבולטות בסצנת הפופ האלקטרוני בישראל. כעת, חושפת ארז שיר ראשון מתוך האלבום שייצא במהלך 2017 ועוד בלייבל הנחשב מאוד City Slang (קאריבו, ארקייד פייר ורבים וטובים אחרים). את הסינגל "Dance While You Shoot" כתבה, הלחינה והפיקה ארז ביחד עם השותף שלה אורי רוסו. בקרוב היא צפויה לצאת לסיבוב הופעות בערים מרכזיות בעולם ובהן לונדון, ברלין, פריז וניו יורק.

עוד בטרם שחררה סינגל רשמי אחד, ארז הופיעה בפסטיבל פרימוורה, במשחקים האולימפיים בריו ובפסטיבלים שונים ברחבי אירופה, והיא עתידה לפתוח הופעות של הרכבים מוכרים ומצליחים בתחום המוזיקה האלקטרונית כגון Moderat ,Roosevelt ו־Crystal Castles.

• מוזיקה
• בכורה
• סינגל
• נגה ארז
• תרבות