Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

גדי וילצ'רסקי

כתבות
אירועים
עסקאות
גדי וילצ'רסקי (צילום: איליה מלניקוב)

גדי וילצ'רסקי מבטיח להיות הראשון שידליק ג'וינט במליאת הכנסת

גדי וילצ'רסקי מבטיח להיות הראשון שידליק ג'וינט במליאת הכנסת

קוראים לו עידן מור, אבל כולם מכירים אותו בתור גדי וילצ'רסקי, הפנים המוטרפות של מאבק הלגליזציה. עכשיו הוא לוקח את הדמות שלו לכנסת עם משה פייגלין, מתכנן על שאכטות במליאה ולא מוטרד במיוחד מעלה ירוק ומהאופציה לבית המקדש השלישי

גדי וילצ'רסקי (צילום: איליה מלניקוב)
גדי וילצ'רסקי (צילום: איליה מלניקוב)
14 בפברואר 2019

הקרב על האלקטורט הסטלני – קצת יותר ממנדט אחד של מצביעים שלגליזציה היא שיקול מאוד משמעותי בהצבעתם ונעים ב־15 השנים האחרונות בין מרצ לעלה ירוק – קיבל תפנית מפתיעה בבחירות 2019: משה פייגלין, ראש ומייסד מפלגת זהות, החליט לקחת את תמיכתו הידועה בקנאביס ולתת לה פנים. ליתר דיוק, את הפנים של גדי וילצ'רסקי.

ההודעה על השתלבותו במפלגתו של פייגלין גרמה לרבים להשתעל את השאכטה שלהם: הסטנדאפיסט והפעיל החברתי וילצ'רסקי הוא דמות שמגלם עידן מור (39) והפכה זה מכבר לפיצ'ר אהוד ופופולרי בהפגנות נגד שחיתות ובאקטיביזם למען לגליזציה. מיקומו ברשימה טרם נקבע אך הוא מככב בסרטוניה הפונים לקהל היעד הסטלני. החיבור המשונה הזה נתפר לדבריו על סמך האינטרס הפוליטי הקר והמחושב. "הוא רואה בי בן אדם שאפשר להיעזר בו בדברים מסוימים ואני רואה בו בן אדם שדרכו אני יכול להיכנס לכנסת עם מפלגה שלא רוצה להתפרק אחרי הלגליזציה. פייגלין הבטיח שלגליזציה היא תנאי סף שלו לכניסה לקואליציה, אז אני איתו", מסביר וילצ'רסקי/מור את האסטרטגיה.

מבחינתו מדובר בריצה למרחקים ארוכים. במשך השיחה הוא מסמן דווקא את בחירות 2023 כיעד והודף את התהיות על בחירתו במה שנחשבת למפלגת ימין קיצוני. פערים בתפיסות עולם בינו לבין פייגלין? כן, אז מה.

"אתה יודע איך הוא מסתכל עליי על זה שהבן שלי לא עשה ברית מילה?", הוא שואל רטורית, "הוא אומר לי 'אתה דפוק'. אני מסתכל על זה שהוא רוצה בית מקדש שלישי ולי זה נראה דפוק. אבל הדברים שאנחנו כן מסכימים עליהם מספיק רחבים וחשובים ועמוקים בשביל שנשתף פעולה, יש פה עניין של אינטרס משותף".

עוד כתבות מעניינות:
אמילי מואטי בדרך לכנסת ומנבאת לגבאי 20 מנדטים
גבי לסקי ממרצ לא מוכנה להיות ילדה טובה
מי שלא רצה את ענת ניר כבעלת בר ללסביות עוד יקבל אותה כחברת כנסת

שאכטות בכנסת עם פייגלין

מעבר לעשן המערפל של הקנאביס שואף וילצ'רסקי לסמן גם את הפרדת הדת מהמדינה ואת הפיכת צה"ל לצבא מקצועי כנקודות מפתח משותפות בינו ובין פייגלין. הזוג המוזר החדש של הפוליטיקה הישראלית חושל באש של חזית המאבק לרפורמה בחוקי הסמים. "אנחנו מכירים כבר כמה שנים, מכל מיני שיחות ופאנלים וכנסים שסובבים סביב קנאביס, קנאביס רפואי בעיקר ולגליזציה מלאה", הוא משחזר. "אנחנו שונים לחלוטין מבחינת האופי, ההשקפה והדעות, אבל הנקודה הזאת חיברה אותנו מאוד".

ומתי הוא אומר לך "גדי, אני מקים מפלגה, בוא תצטרף"?
"לפני פחות משנה, כשהתחיל הריח של הבחירות, הוא פנה אליי. זה לא שהוא חיפש את מספר 2 האולטימטיבי, הוא מגבש לעצמו איזו נבחרת שבה כל אחד בקיא בתחומו. בי הוא ראה בן אדם שלקח על עצמו להוביל את עניין הלגליזציה".

איך זה לעשן איתו?
"הייתי יכול לספר לך אם הוא היה מעשן. הוא לא מעשן. ככה אתה רואה כמה טהור המניע של הבן אדם. אני לא בעד שאנשים יעשנו, אני בעד שאם בן אדם מחליט שהוא מעשן שאף אחד לא ייכנס לו לווריד ושלא יעלו אותו לניידת. פייגלין, אגב, החיבור האמיתי שלו לנושא זה שאשתו חולת פרקינסון ומטופלת בקנאביס רפואי. הוא ראה במו עיניו את תלאות הביורוקרטיה".

בבחירות האחרונות למי הצבעת?
"עלה ירוק".

הם לא כל כך אהבו שהצטרפת לפייגלין.
"הם לא אהבו את זה כי באופן טבעי בן אדם שטיפה יש לו קהל ועובר לתמוך במפלגה אחרת, זה מבאס בשבילם. זה טבעי. מה ציפית שהם ישמחו? כאחד שרוצה לגליזציה אני מסתכל על השחקנים שעשויים להביא את המהלך הזה והולך עם מי שנראה לי הכי רציני".

נראה שאכטות בכנסת?
"יש שאכטות בכנסת. זה שאתה לא רואה על דוכן הנואמים זה דבר אחד, אבל יש חברי כנסת שמודיעים בגלוי שהם צורכים קנאביס".

אז נגיד שעכשיו 2023, נכנסת לכנסת, נאום ראשון. איך זה נראה, אתה מדליק פייסל במליאה?
"ברור, גם אם אין לגליזציה אני נהנה מחסינות כפולה, גם מטופל בקנאביס רפואי וגם עם חסינות של חבר כנסת, מה תעשו לי? אני אאדה. רק בשביל הלוק נראה לי שעדיף להדליק ג'וינט, ואני אזכיר לכולם את המשפט 'להיות עם חופשי בארצנו'. עם שחושב שהוא חופשי אבל הוא לא. אנשים עובדים כמו אוגרים בשביל לכלכל את עצמם".

לונה פארק על הר הבית

וילצ'רסקי מעיד על עצמו שאינו ימני במיוחד, וכשמזכירים לו את הסעיפים המשיחיים במצעו של פייגלין, כמו הקמת בית מקדש שלישי על הר הבית, הוא ממהר להדוף. "בסדר, אז הוא תומך בבית מקדש שלישי", הוא נושף, "אז מה?!".

נשמע לי כמו משהו שיכול לעשות פה בלגן.
"אז בסדר, הבן אדם רוצה לפתוח בית מקדש שלישי ואני רוצה לפתוח לונה פארק בנגב. אז מה?!".

לונה פארק בנגב זה כיף. בית מקדש שלישי יבעיר את כל האזור.
"זה מה שאתה חושב. אני חושב שהאזור כבר עד כדי כך מלוקח שאם תפתח לונה פארק בירושלים גם הוא יתלקח. יש פה איזה סכסוך שאני לא רואה לו סוף או פתרון. הבן אדם רוצה לפתוח בית מקדש שלישי, אז מה, אני מתחתן איתו? זה כמו שאני טבעוני כמעט עשר שנים ואז אני מכיר בחורה, אם היא אוכלת בשר אני אקום ואלך? לא, אני אהיה איתה ואעשה מה שאפשר כדי לגרום לה לרדת מאכילת בשר. אותו הדבר עם פייגלין, אני מדבר איתו בפגישות על העניינים האלה. צריך להיות פרקטיים, הוא לא יקים בית מקדש, אז מה אכפת לי שהוא רוצה".

למה אתה צריך אותו?
"כי אני צריך מסגרת פוליטית. אני לא אקים מפלגה ואני רוצה להיות בכנסת. תמיד אמרתי שאני לא רוצה ללכת למקום המטונף הזה, עד המאבק סביב רפורמת האי הפללה, כשארדן תקע את הכל, ואתה מבין שאת כל המאבק הציבורי והרעש והבלגן וההבטחות מפוליטיקאים מחץ בן אדם אחד, ארדן. שם אמרתי די".

אתה באמת חושב שיש לפייגלין סיכוי?
"כן, בשיא הרצינות, אני חושב שנעבור את אחוז החסימה".

ועל הסרטונים הוויראליים שאתה עושה להם משלמים לך?
"לא, אמרתי להם אם הם רוצים שאעבוד כקמפיינר, הפעילות הדיגיטילית החיצונית ספציפית שאני עושה ומקבל עליה תשלום מהמפלגה, המהלך הזה פוליטי לחלוטין… זה באמת בקטנה".

איפה נגמר עידן ומתחיל גדי, או שבשלב הזה אתה כבר לא סגור?
"לא סגור על זה מההתחלה. בהתחלה הייתה תקופה שעשיתי הפרדה מוחלטת ולא עמדתי בזה נפשית".

אז אתה גדי.
"אני גדי".

לפעמים אתה עידן גם?
"לפעמים בבית, בפרטיות, עם חברים טובים, עם אישה".

קשה לעשות את הסוויץ' חזרה לעידן?
"מסתכל על עצמי כמו גיבור על. כמו פיטר פרקר שמוריד את החליפה".

עם פייגלין אתה גדי.
"גדי לגמרי, שאלו אותו אם אני אכנס לכנסת עם הדמות, בלי הדמות. בכל זאת, אתה לוקח איתך למסע פוליטי בן אדם שחי בתוך דמות. אמרו לו 'מה גדי וילצ'רסקי, קח גם את קרמיט הצפרדע', אמר 'תעזבו, זה הבן אדם".

אז בכנסת נראה את גדי וילצ'רסקי.
"ברור שאם אני נכנס לכנסת אני אהיה גדי וילצ'רסקי. תן ליהנות".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

קוראים לו עידן מור, אבל כולם מכירים אותו בתור גדי וילצ'רסקי, הפנים המוטרפות של מאבק הלגליזציה. עכשיו הוא לוקח את הדמות...

מאתעדי סמריאס14 בפברואר 2019
החיים. כדרוגל. צילום: Shutterstock

מדעי הדשא: סיפור כדורגל מאת בני בשן מתוך הספר "מה עשה הנוער?"

מדעי הדשא: סיפור כדורגל מאת בני בשן מתוך הספר "מה עשה הנוער?"

44 אוהדים ואוהדות כדורגל הצטרפו לנבחרת של "מה עשה הנוער?", אוסף סיפורים קצרים על כדורגל שצובר תאוצה בהדסטארט

החיים. כדרוגל. צילום: Shutterstock
החיים. כדרוגל. צילום: Shutterstock

שיחת ווטסאפ שניהלו לפני כמה חודשים האחים מוטי ורפי דה פיצ'וטו התפתחה לכיוון לא צפוי. השניים העלו זיכרונות מילדותם בשנות ה־80, על מכבי חיפה ועל הטיפוסים המשונים שפגשו במשחקי הקבוצה לאורך השנים. "שוב תהינו למה אנחנו לא מעלים את זה על הכתב ומוציאים ספר, ואז החלטנו שמעלים את זה על הכתב ומוציאים ספר", אומר מוטי דה פיצ'וטו, לשעבר פרשן כדורגל בעיתון "הארץ" ומיוצרי "בובה של לילה". "הציפיות היו צנועות מאוד. פנינו לכמה כותבים שאנחנו מכירים וההיענות המיידית והנרגשת שכנעה אותנו שצדקנו ויש כאן צמא למשהו כזה".

אל התוצר הסופי, "מה עשה הנוער?", נכנסו לבסוף טקסטים קצרים על כדורגל מאת 44 כותבים וכותבות. יוסי שריד, אסף גברון, נטע אחיטוב, גדי וילצ'רסקי, רון קופמן, בני בשן ואיתי אנגל הם רק חלק קטן מהם.

"זה לא רק סיפורים קצרים, אם כי זה הרוב המוחלט", מפרט דה פיצ'וטו. "יש גם שירים, איורים ואנקדוטות. כל כותב קיבל מעין אזור אישי שבו יופיעו הטקסטים שהוא כתב. רובם באורך של בין עמוד וחצי ל־20, אבל יש עוד הפתעות". החל מהשבוע מוצע הספרבמכירה מוקדמת דרך הדסטארט, והוא יירד לדפוס כשיגויס הסכום המינימלי להוצאתו. "אנחנו צופים ומאמינים שזה יקרה בשבועיים הקרובים. עד כה בפחות מ־24 שעות גייסנו יותר מ־10,000 ש"ח וזה כשאנחנו עדיין בשלב ההרצה".

אילו סיפורים הפתיעו אתכם במיוחד?

"הכי הופתענו מהרמה הגבוהה של הספרות שקיבלנו. קשה להצביע על סיפור אחד כי הם מאוד שונים זה מזה וזה לא יהיה הוגן. אנחנו רק יכולים להבטיח שמדובר בספר ברמה גבוהה מאוד גם בלי קשר לעובדה שזה על כדורגל, ושמי שיקרא אותו יבכה, יצחק בקול, יתרגש ובעיקר יזהה את עצמו בהרבה נקודות".

לתמיכה בפרויקט

"למה זה טוב בז'?" / בני בשן

מתוך הספר "מה עשה הנוער"

נדמה לי שבז' כבר בן 23.
הוא רווק, עדיין אחרי צבא, ועדיין לפני משהו אחר.
הוא יפה, וצנום, ומוכשר, אבל אין לו את הבלוז, ואין לו יום כתום, ככה הוא – בז'.
וזהו – נגמר לו הזמן להסס.
הימים חולפים, שנה עוברת.
גם עלינו.

אני פוגש אותו מדי פעם לטורניר FIFA ב-PLAY STATION.
ככה הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו וככה גם האחרונה.
הרי אצלנו, המכורים לאושר שהמציאו לעצמם, בעובי הרגלינו הגדולים, זה תמיד אותו דבר, מתחבקים, משחקים, מתחבקים, אני הולך והוא נשאר.

ככה זה עם בז'.

הוא תמיד יודע מה הוא רוצה וזה תמיד אותו דבר.
זה עד כדי-כך תמיד אותו דבר, שאפשר אפילו להגיד, שבארבע השנים האחרונות כל מה שבז' היה עושה במשך היום, זה להתעורר כל יום בשתיים-שלוש בצהריים, להדליק את ה PLAY-STATIONלהכין קפה, לשתות אותו, ו…
נעשן קטנה?

וזהו.
עכשיו מתחילים לשחק.
ככה כל יום, ככה כל היום.

קפה, קטנה, FIFA, קטנה, קפה, קטנה, קטנה, FIFA, מגיעים חברים, קטנה, קטנה, FIFA, קולה, קפה, חיבוק, שוב לבד, קטנה, FIFA, ולישון, או לאכול ולישון, או לזיין ולישון.

הכדורגל הכי נפוץ בעולם. צילום: Shutterstock
הכדורגל הכי נפוץ בעולם. צילום: Shutterstock

ככה זה עכשיו, וככה זה כבר ארבע שנים. זה התחיל במדי צה"ל עם FIFA 98, והיום זה כבר עם החולצות של השחקנים ו-FIFA 2001 .

פעם באתי אליו, לבז', ואמרתי לו שזה קצת מוגזם ושיש עוד הרבה דברים טובים בחיים, אבל בז'? הוא רק חייך בהבנה, והסתכל על המסך במבט המבויש שלו.

אפשר להגיד שזה היה רגע מביך, אבל זה לא יהיה מדויק. מה שכן יהיה מדויק להגיד זה שהיו כמה דקות של שתיקה, ואז בז' התחיל לדבר ברצף ובמהירות, ולא הפסיק עד שחייכתי:"אתה לא מבין, אה? אתה לא מבין… זה לא משנה במה אתה מיומן כל עוד אתה מיומן במשהו באמת. אתה חושב שאני זורק את החיים שלי, אבל אני, יש לי בראש איזה שקט כזה… של אמונה בטוב, אתה מבין? פעם, כשהייתי ילד, קראתי אגדה יפה, שמספרת על נסיכה ערבייה אחת, שכל היום הייתה יושבת בארמון ותופרת. וכל האנשים החשובים של אותם ימים באו אל אבא שלה, המלך, ואמרו לו שיגיד לה להפסיק, ושזה לא מכבודה של אישה במעמדה ועוד כל מיני דברים כאלה. בא המלך החכם, לביתו החכמה עוד יותר, ושאל אותה: 'למה את כל היום רק תופרת בתי?' ובלי לחשוב הרבה היא ענתה לו שכל אדם חייב להיות מיומן במשהו עד הסוף. המלך החכם הבין וחייך. שבוע אחר-כך חטפו את הנסיכה חמישה שודדים וכלאו אותה בתוך מערה. שומע? הם כלאו אותה בתוך מערה ודרשו מהמלך משהו שאני כבר לא ממש זוכר. ומה עשתה הנסיכה החכמה שלנו? היא סיפרה להם שהיא יודעת לארוג שטיחים הכי יפה בכל הממלכה, והציעה להם שבינתיים, היא תכין בשבילם שטיחים, כדי לא להשתעמם, והם ימכרו אותם בשוק תמורת איזה נתח-כסף יפה. הטיפשים כמובן התלהבו מהרעיון וכבר למחרת הביאו לה את כל החומרים הדרושים להכנת שטיח. והיא, הנסיכה הזאת, שהייתה יפה עד-מאוד, וחכמה עד-בלי-די, הכינה עשרות שטיחים מרהיבים ביופיים וצבעם, כשעל כל אחד מהם רקומים כל מיני פרטים שמרמזים על מיקומה של המערה. כמה ימים אחר-כך המלך עבר עם פמלייתו ליד דוכני השטיחים שבכיכר השוק וכבר מרחוק היה נדמה לו שהוא מזהה את הסגנון של הבת שלו על חלק מהשטיחים. הוא ניגש, הבין, הציל, ואז חזר הביתה. בטח שאיתה! אתה מבין?"

בז'…
הוא אוהב גם כדורגל אמיתי, הגיבור המהודק של הסיפור המנוון הזה.
כזה עם שחקנים בשר ודם, שלא בנויים מאלקטרודות, ושבשובם הביתה משחקים גם הם עצמם ב-FIFA. הוא אוהב גם כדורגל אמיתי. אני מניח שאפשר לכתוב הרבה דברים שלא קשורים בשום צורה כרגע וזה עדיין לא ישנה את איך שהסיפור ממשיך.
כי הוא אוהב גם כדורגל אמיתי.
כי בשביל לאהוב כדורגל צריך גם לאהוב, וגם לאהוב כדורגל.
כי אחרת אתה אוהד.
כי הכול מגיע לכדי הגדרה בתחילתו ובסופו של עניין.
כי אם נישיר מבט אל תוך הפוני המתוק של בז', נראה שאהבתו לכדורגל עלולה בהחלט להיות חשודה כאהבה התלויה בדבר, ושבעצם, בזכות אותם המשחקים שבז' נהג ללכת לראות במגרש ובזכות ההם שלכבודם הוחשך הבית וראה בטלוויזיה, הוא צבר את כל הידע שצבר על כל האסטרטגיות והשחקנים, ואז פשוט חזר אל הספה, והתחיל ליישם.

כדור יתום. צילום: Shutterstock
כדור יתום. צילום: Shutterstock

ופיטרו, כי למה שלא יפטרו אותו מעבודות,
וזרקו, כי למה שלא יזרקו אותו בחורות,
וההורים שלו צרחו עליו מרוב ייאוש,
אבל הוא היה עסוק.

בהתחלה זה באמת היה בסך-הכול שעתיים ביום עם FIFA98, אבל מהר מאוד זה גם פלש לשאר חלקי היממה, עד שבאמצע העונה הראשונה הוא כבר התחיל לחלום בלילה על כל מיני מהלכים. אבל רק כשהגיע לבסוף אל עומק מבצרינו FIFA 99 זה נהיה חולני באמת.
אז, לא רק שזה מה שהוא עשה כל היום, הוא גם לא נהנה מזה כבר יותר.
הוא היה יושב בעיניים כבויות מול המסך ולוחץ, ולוחץ, ולוחץ, ולא מחייך לרגע.
הוא הפסיק להתייחס ל FIFA כמו אל חברה, והתחיל לראות בזה חתונה.
איך בז' אמר פעם: "אני שחקן FIFA".

ואחרי שהוא הצליח לעצור לי את המתפרצת הוא המשיך:
"אלה החיים שלי, אהוד ברק ראש-ממשלה – אני שחקן FIFA".
והוא נהיה גאון.
עילוי מעולה ונעלה של FIFA.
הוא היה הבטחה בתקופת ביבי, הגשמה בימי ברק, וגאון נוצץ ומפואר בימי שרון העליזים.
ב-28.5.99 היה ההפסד האחרון שלו, ומאז אף-אחד אפילו לא הצליח להתקרב אליו.
הוא היה עושה למחשב עשר-אפס, ב-world CLASS, כשהוא הפועל ת"א והמחשב נבחרת צרפת. הוא ידע כבר במחצית המגרש אם יהיה גול או לא.
הוא ידע איזה חלקים של המגרש רטובים כשיש גשםואיזה שוער מסוגל לעצור באיזה זווית בעיטה של איזה שחקן, אחרי ריצה של כמה מטרים.
בדיוק.

עילוי, גאון, מקצוען, שחקן FIFA.

אני זוכר שלפני שיצא FIFA 2002, הוא התקשר אליי גמור, וסיפר לי שהוא כל היום משלשל מרוב פחד. ואני מייד: “משוגע. תעשה משהו עם החיים שלך. תעשה משהו עם החיים שלך. אלה החיים שלך, משוגע, תעשה אתם משהו!!!”.

יום אחרי זה בז' התקשר אליי ערני מתמיד. "זהו, אני לוקח חופשה. הגעתי למסקנה שזה שיגעון, ושאני צריך לעשות משהו עם החיים שלי."
והוא פרש.
וטס.
לשבועיים.
לניו-יורק.
בלי FIFA.

והוא נחת, וישן אצל חבר, ואכל במסעדות, וראה תערוכות, וטייל ברחובות, וזיין, ועישן קטנות ושתה קפה. והיה לו טוב. הוא הבין שהוא בעצם הגזים, ואולי אפילו טעה, ושהבן אדם צריך עבודה רצינית, ואישה אמיתית, ותשוקות פיסיות, ואיך אמרו לו כולם – לעשות משהו עם החיים שלו.
את כל זה הוא הבין והפנים.
עד אותו היום.
אלוהים…

יום אחד, בדיוק כשבז' יצא מאחד הפאבים הקטנים שברחוב 79,
והילך לו ברחוב שמח וטוב לב,
יום אחד,
קרה מקרה.

לפי מה שבז' מספר זה היה עוד לפני שהג'וינט הראשון של הבוקר נגמר,
עם תומה של כוס קפה אחת בלבד, בפאב השכונתי שלו בזמן האחרון
(אותו בחר רק בגלל שבו היה אפשר גם לשתות קפה וגם לעשן סגריה במקביל),
זה היה אז לפי מה שבז' מספר,
שלפתע ניגש אליו בחור מוזר ויוקרתי שנראה כמו ביל גייטס,
הציג את עצמו בתור ביל גייטס,
ושמאוחר יותר הסתבר,
שגם באמת היה ביל גייטס.

האגדה, כמו ששמעתי אותה ממש במו אוזניי, אומרת שמר גייטס פשוט התקרב אל המושב של בז' ושאל אותו בעדינות ובנימוס אם אפשר ברשותו להציע לו הצעה.

בז' החליט לשתוק ולראות מה יקרה.

לעמוד ההדסטארט של הספר "מה עשה הנוער"

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

44 אוהדים ואוהדות כדורגל הצטרפו לנבחרת של "מה עשה הנוער?", אוסף סיפורים קצרים על כדורגל שצובר תאוצה בהדסטארט

מאתמערכת טיים אאוט18 באוגוסט 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!