• Facebook
• Twitter
• Email

סיכום המוזיקה ששודרה באור בזויות ב-2015 ממשיך עם תוכנית שנייה שמתמקדת במיטב האינדי פופ, אלקטרוניקה ועוד כמה יוצאי דופן. בשבועיים הקרובים אשדר עוד שתי תוכניות סיכום; בשבוע הבא את תוכנית סיכום המוזיקה השקטה, מרגשת והלפעמים דאונרית שיצאה השנה ובעוד שבועיים את האחרונה והרביעית שתסכם את הרוק, הפסיכדליה והגראז'. אל תפספסו גם אתסיכום ההיפ הופ והסולששודר בשבוע שעבר. ועכשיו, לט דה מיוזיק פליי!

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Grimes – "Flesh Without Blood"

ההוכחה שאת יכולה להיות אמאמא של האלטרנטיב והאינדי המעודכן ובאותו זמן להיות מלכת פופ שבאמת אוהבת מיינסטרים. כלומר, זאת לא יצירה צינית בשום צורה. יש כאן אהבה טהורה לפופ מצעדים ועם זאת, מכוון שמדובר בגריימס, הזוויות עדיין מחודדות, האדג' שלה בולט מכל פינה. זה אלבום וורדרד במכוון ועקום כמתבקש. האלבום "Art Angels" הוא יצירה אדירה.

Susanne Sundfør – "Fade Away"

האלבום שמנפח את קלישאת ה"לרקוד עם דמעות בעיניים" למימדי ענק. סוזן סנדפור, מעבר לכך שהיא זמרת מדהימה, מצליחה לרגש אותי כאן למוות באלבום עמוס להיטים שמצליח איכשהו לחבר אייטיז, יורו-טראש ומוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס לכדי משהו שכל כך כיף להאזין לו. מאחר וזה האלבום שהאזנתי לו הכי הרבה השנה, ייתכן ואין וברירה אלא להכתיר אותו לאלבום השנה שלי. זה מפתיע גם אותי.

U.S. Girls – "Damn That Valley"

כמו סוזן סנדפור וגריימס, גם מג רמי מ-U.S. Girls יצרה מוזיקה הרבה פחות פופית עד האלבום שהוציאה השנה, "Half Tree", שראה אור בלייבל האהוב 4AD. בשירה שלה יש קריצה ללהקות נשיות מהסיקסטיז, אבל ההפקה רחוקה מאוד מהקלילות של אותן להקות. להפך, היא דחוסה עד התפקעות ומתחת לפני השטח הפופיים משהו חרד שם מאוד.

Unknown Mortal Orchestra – "Multi-Love"

מה עוד אפשר לומר על האלבום הזה של UMO? מדובר באחד הדברים הכי מרעננים שיצאו השנה, שמחבר בין אינדי-פופ, רוק פסיכדלי, אר'נבי וסול עם סיפור מעניין מאחורי התכנים (סיפור אהבה משולש) שמוגש באופן כזה שעושה כיף לזוז איתו. מי שהיה בהופעה ברידינג 3 לפני כחודש יודע עד כמה מרקידים החומרים האלו, עם כל כמה שיש בהם כובד ראש.

East India Youth – "End Result"

לא יודע לגבי האלבום בשלמותו, אבל לפחות כמה שירים מתוך "Culture of Volume", השני של East India Youth הלוא הוא ויליאם דוייל הלונדוני, הם בין האהובים עלי מהשנה האחרונה וכנראה ש"End Result" הוא הפייבוריט מביניהם. דוייל מחבר את האהבה לפט שופ בויז עם קול הטנור היפהפה שלו להשראה רצינית של אמביינט – בריאן אינו סטייל – לכדי שירים קליטים ובמקרה השיר הזה – עם אפיל אפל ומרתק.

ANOHNI – "4 Degrees"

מי זו צצה לה פתאום? אנוהני היא לא אחרת מאשר אנתוני הגרטי בגרסה פופית ותחת שרביט ההפקה של היוצרים הצבעוניים ויוצאי הדופן, כל אחד בדרכו שלו, הדסון מוהוק ו-Oneohtrix Point Never. מדובר בקטע חדש מאוד, שטרם יצא באלבום, ולטעמי מדובר לחלוטין באחד השירים היפים בזמן האחרון. ועל הקול היחיד ומיוחד של אנתוני, סליחה – קולה של אנוהני, אין מה להוסיף.

Panda Bear – "Boys Latin"

האחרון של נוח לנוקס, איש אנימל קולקטיב, הוא כצפוי עוגת שכבות פסיכדלית בטירוף בהפקת פיט קמבר מלהקת Spacemen 3. אני לא בטוח עד כמה האלבום הזה מחדש על גבי מה ששמענו כבר מפנדה בר באלבום "Person Pitch", אבל עדיין מדובר באסופה מסחררת של שירים שאף אחר לא עושה שום דבר שמזכיר אותה.

Animal Collective – "Floridada"

בעצם, אולי היחידים שכן מזכירים את פנדה בר הם הוא עצמו יחד עם להקתו המופרעת, שבה חבר גם Avey Tare. "פלורידאדה" הוא קטע חדש שפותח את האלבום "Painting With" – שצפוי לצאת בסוף פברואר 2016. שיר כיפי לאללה. באלבום צפויים להתארח ג'ון קייל וקולין סטטסון.

Rysy – "Brat"

ריסי הם צמד פולני צעיר (שלעיתים קרובות מארחים זמרת) שהכרתי בפסטיבל Open'er השנה בפולין. הם קצת מזכירים את The XX, אבל יש להם לגמרי קטע משלהם. עד כה הוציאו את האי.פי "Ego" והאלבום "Traveler", שמחברים מלודיות יפות עם תכנותים יצירתיים ותיפוף חי שהופך את כל העסק לחווית לייב מצוינת.

Jamie XX – "OBVS"

לקח לי קצת זמן להכיר בכך, אבל האלבום של ג'יימי XX אכן מצוין. אני מאלה שתמיד טענו שהלהקה ממנה יצא, The XX, טובה בעיקר בזכות הרמיקסים שעשו לשיריה – ושבפני עצמה היא פחות מעניינת. אבל, כאמור, "In Colour" אחלה אלבום שבמידה מסוימת מזכיר לי את החומרים של הרכב אחר שאני אוהב בשם Dirty Art Club. בחרתי את אחד השירים שבהם הוא לא מארח לא את הזמרת רומי ולא את הראפר יאנג ת'אג שמתארחים בסינגלים הבולטים ממנו. "OBVS" הוא הראשון שנתפסתי עליו.

SEXWITCH – "Helelyos"

נטאשה קאהן מ-Bat For Lashes הוציאה השנה אי.פי מגניב של ביצועים משלה (יחד עם המפיק שלה ועם להקת הפסיכדליה הבריטית TOY) לקטעים ממרוקו, פרס תאילנד ועוד. התוצאה מעניינת וכייפית, אך לא כל האלבום שווה כמו השיר הזה. "Helelyos" במקור בוצע על ידי הזמר הפרסי Zia לפני המהפכה באירן. מדובר בקטע סייק Fאנק גראז'י מגניב לאללה, וקאהן מוסיפה לו את המכשפתיות האפלה שלה. אחלה הפתעה היה השיר כשיצא.

The Soul Surfers – "Time Is a Gun" feat. Shawn Lee

לא כל כך צפוי להיתקל בהרכב סול-רוק מלוכלך ולגלות שהוא רוסי, אבל הסול סרפרס הם אנומליה מדהימה, מלאת חיות, פאנקיים בטירוף שהשנה הוציאו את האלבום המלא הראשון שלהם- "Soul Rock". האלבום רואה אור בלייבל המצוין Ubiquity שבבעלות המולטי-אינסטרומטליסט האדיר שון לי, שגם משתתף בשיר הזה.

Big Wild – "Aftergold"

הקטע הזה תפס אותי חזק השנה ואחראי לו מפיק אלקטרוניקה מ-L.A שהוציא אותו בלייבל החדש יחסית – Foreign Family Collective. זהו הסינגל השני בסך הכל שהלייבל מוציא והוא נשמע קצת כמו אם קאריבו היה יוצר היפ הופ אינסטרומנטלי.

Shamir – "Make a Scene"

השנה הוציא הילד האנדרוגיני מלאס וגאס את "Ratchet", אחרי שחרך רחבות ותוכניות רדיו עם הסינגל החצוף "On The Regular". ובכן, את השיר הזה אני אפילו עוד יותר אוהב. חצוף לא פחות והרבה יותר מכוון-הרמות! אגב,יצא לי לראיין אותו מוקדם יותר השנה, וכן, הוא מודע לכך שיש לו שם של ראש ממשלה משופם מהאייטיז.

Seven Davis Jr. – "Good Vibes" feat. Julio Bashmore

מבית נינג'ה טיון האהוב הגיח השנה האלבום "Universes" של זמר סול-גוספל חובב היפ הופ, שבשלב מסוים בחייו מצא את עצמו נמשך יותר מכל לגזרות ההאוס ודיסקו. פה הוא מארח את חוליו באשמור באחד הקטעים היותר ממכרים באלבום האופטימי והמשמח הזה. האלבום גם מאפשר הצצה להיסטוריה העשירה של המוזיקה השחורה האמריקאית וגלגוליה לאורך השנים.

Herbert – "Strong"

מאת'יו הרברט הגאון לא הוציא אלבום דאנס מזה כמעט עשור, לכן הציפייה ל-"The Shakes" שיצא השנה הייתה גדולה. אני שמח לומר שהיה שווה לחכות. אמנם גם באלבום הזה ישנה הנסיוניות של מקורות צליל הזויים (פרקשן שמקורו בקליעים משומשים, סימפול של צלילי צעדת מחאה ועוד), אבל מדובר במוזיקה נגישה וכיפית עם סאונד חם ושילוב מושלם של קול גברי ונשי לסירוגין בשירי האלבום.

Yula Kasp – "Leisure"

התוודעתי למפיקה הפולנייה הלא מוכרת הזאת דרך אלבום הסלקשן הראשון של הלייבל "You and Your Hippie Friends" שהקימו הפצ'נגה בויז. "Leisure" לטעמי הוא הטוב ביותר בו ומציג אינדי האוס מכושף ואפל.

Jaga Jazzist – "Oban" (Todd Terje remix)

מפיק הדיסקו-האוס טוד טרייה הפך את הקטע הזה של הרכב הג'אז הסינמטי מנורווגיה למשהו שלחלוטין נשמע שלו, עם האוס פסנתרים אופורי, סינת'יסייזרים חלליים ותיפוף כבד שלאורך כעשר דקות הופכים מסע טריפי לגמרי. רמיקס מושלם.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• סיכום 2015
• אנימל קולקטיב
• גריימס
• שמיר
• ג'יימי XX
• Unknown Mortal Orchestra
• סוזן סנדפור
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• שון לי
• U.S. Girls
• פודקאסט
• מוזיקה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

האלבום שהכי מתאים להרמות בסלון

"In Colour" | ג׳יימי XX

תחושת ההחמצה שמגיעה עם ההחלטה להישאר בבית בסוף השבוע מתפוגגת לצלילי האלבום של ג׳יימי XX. באלבום הסולו הראשון שלו, המוזיקאי הבריטי תופר באלגנטיות אווירה שנמצאת על הפער בין הימרחות במיטה להרמה במסיבה. לו רק היה לנו כוח לקום מהספה.

[tmwdfpad]

האלבום שהכי מתאים כפסקול חדר כושר לעצלנים

"Mr. Wonderful" | אקשן ברונסון

אם לראות את בטנו העגלגלה של ברונסון לא מהווה אמצעי הפחדה מספיק שיריץ אתכם לחדר הכושר, תוכן האלבום יעשה את העבודה. באלבום מככבות אינטרפרטציות היפ הופ מודרניות למוזיקה שליוותה מונטאז'י אימון בסרטי אייטיז, כולל הדרמה המוגזמת והטראש. רגעיו הטובים ייתנו זריקת אנרגיה והשראה גם לעצלנים ביותר מבינינו.

האלבום שהכי כיף לשיר בקולי קולות מול המראה

"No Cities to Love" | סליטר קיני

השלישייה הרותחת מאולימפיה, נציגות תנועת הריוט גירל, חזרו השנה לחיינו בסערה. המילה קאמבק תעליב את האלבום המעולה והמהודק הזה, שמתפקע מרוב אנרגיות וכוח נשי בלתי מתפשר. בהזדמנות הבאה שאתם לבד בבית תגבירו את הווליום, תאחזו במשהו דמוי מיקרופון ותדמיינו שאתם קרי בראונסטין.

האלבום שילך טוב עם התקף מיזנתרופיה קשה

"I Don't Like Shit, I Don't Go Outside" | ארל סווטשירט

שם האלבום של חבר קולקטיב ההיפ הופ אוד פיוצ'ר מסכם יפה את אופיו – מהורהר, כן ואפל במובן הכי טוב של המילה. חצי השעה המדויקת הזאת תכניס אתכם לזון בכל הקשור לבוז ולחשדנות, ואיכשהו תמצאו את עצמכם חוזרים אליה שוב ושוב.

האלבום המושלם למי שרוצה להרגיש מעודכן ועמוק

"To Pimp a Butterfly" | קנדריק לאמאר

מה יותר קול מלדבר על המשמעות הפילוסופית, הפוליטית וההיסטורית של אלבום היפ הופ? לאמאר הוכיח שהדרך הכי טובה לגרום לאנשים לדבר על אלבום במשך חודשים, הוא פשוט ליצור משהו שלם ועמוק כל כך שהמאזינים יצטרכו לחפור באינטרנט ולנתח את ההשפעות, ההצדעות והרקע החברתי שהצמיחו אותו.

האלבום הכי טוב לרקוד לצלילו בלב שבור

"Ten Love Songs" | סוזן סנדפור

באלבומה החמישי, סנדפור הנורבגית שוברת את הלב ועושה חשק לרקוד בו זמנית, עם להיטים עמוקים לא פחות משהם קליטים, כגון “Delirious" שכבר נטחן בגלגלצ, "Fade Away" ו-"Kamikaze". השפעות יורו טראש מחד גיסא ומוזיקה קלאסית מודרנית א־לה פיליפ גלאס מאידך גיסא, לצד עבודת הפקה של אנשי רויקסופ ואנתוני גונזלס (M83) – הופכים את האלבום ללא פחות ממושלם.

האלבום שירים לכם יום עבודה אפור במשרד

"?Why Make Sense" | הוט צ'יפ

אמנם יש להם לא מעט שירים מרימים, אבל הוט צ'יפ משתייכים לצד היותר עגמומי, או אולי היומיומי, של האלקטרוניקה. "?Why Make Sense" הוא אלבום נינוח אבל אנרגטי, בדיוק מהסוג שתרצו לנגן באוזניות כדי לחזק את הפרודוקטיביות. ואם לא השירים, אולי ההספק המשוגע של חברי ההרכב יעורר בכם השראה.

האלבום שמתאים לאירועים עם אוכלוסייה מעורבת

"Uptown Special" | מארק רונסון

המעודכנים יתלהבו משיתופי הפעולה עם סולן טיים אימפלה קווין פארקר, הגיקים יאהבו את המחוות ואת הקריצות שרונסון אוהב להחביא, המבוגרים ימותו על הווייב הג'יימס בראוני־סטיבי וונדרי, והאחים הקטנים יעופו על ברונו מארס. מהאלבומים שאפשר להשמיע בכמעט כל התכנסות חברתית וכולם יגידו "טוב נו".

• Jamie xx
• ג'יימי XX
• אקשן ברונסון
• ארל סווטשרט
• סוזן סנדפור
• Earl Sweatshirt
• Kendrick Lamar
• Hot Chip
• הוט צ'יפ
• המלצות
• מארק רונסון
• היפ הופ
• סליטר קיני
• קנדריק לאמאר
• mark ronson
• מוזיקה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

.A$AP Rocky feat. Bones – Canal St

האלבום החדששל אסאפ רוקי מלא ברגעים מוצלחים, אבל העובדה שהוא הכניס את בונז פנימה היא הדבר הכי מעורר אופטימיות ששמעתי השנה. בעצם, רוקי לקח את"Dirt״של בונז, השאיר את הפזמון, הרים קצת הביט והוכיח שהסאונד של SESH יכול להתאים לעולם כולו. עכשיו, כשכולם כבר שמים לב, אני ממש מקווה שבונז יוציא עוד שירים כמו"No Shirt״או״WeDontBelieveYou״ויהפוך למי שהוא צריך להיות.

Lolawolf – Every Fuckin Day

Endgame x Kamixlo feat. Blaze Kidd & Uli-K – Sniper Redux

(Jamie xx feat. Young Thug & Popcaan – I Know There's Gonna Be (Good Times

בכל מקום אפשרי כתבו שהשיר הזה יהיההלהיט הכי גדולשל הקיץ ואני חייב להסכים עם ההמון.

Palmistry – Memory Taffeta

Eyedress feat. Jasmine – Watch Your Front

לשיר הזה יש גם פזמון יותר מידי קליט וגם טייטל ממש מבריק.

Prayers feat. Travis Barker – Young Gods

החלטתי שאני רוצה להפוך לצ׳ולו גות׳ ואני מקווה שזה לא מאוחר מידי בשבילי.

Felicita – wwwwwubit

GFOTY & Spinee – Money Me

ל-GFOTY וספיני יש את החברות הכי יפה בעולם ובמיקס החדש שלהןהחברות הזו רק משתפרת כי היא מתרכזת אך ורק בכסף.

Laura Clock – Cold

ללאורה קלוק קראו פעם Butterclock. היא עבדה עם oOoOO, הוציאה כמה שירים יפיפיים ואז נעלמה לבערך שנתיים. הלוואי שהיא חזרה בכדי להשאר.

Horse Head – Running Thru My Mind

lil nast -Empty

קול נאסט אמרה שהאי-פי החדש שלה,"Shiver״, מיועד ״STRICTLY FO DA EMO THUGS״ ואין לי שום סיכוי להסביר את מה שהולך עליו בצורה טובה יותר.

Eddy Baker feat. Elliott O' Connor – Retire

Girl you should win an Oscar

The way you start some drama

I love you like my momma

Michelle to my Obama

You like to smoke that la la

And always roll that fire

Girl you my baby

Together we'll retire

3>

Malportado Kids – I’m On Fire

כל מי שאהב את Gravy Train!!!! או התרגש מתישהו מהבלק קידס חייב לשמוע את ״Total Cultura״, האי-פי החדש והדי מושלם של מלפורטדו קידס.

(Sum 41 – In Too Deep (Hemsworth's Canadian Heritage Version

החלום שלי זה שלכל שיר בעולם יהיה רימיקס של ריאן המסוורת׳ ולאט לאט זהמתחיל להתגשם.

• אסאפ רוקי
• ג'יימי XX
• Jamie xx
• GFOTY
• משהו משהו
• מוזיקה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

יש מוזיקאים שמבלים חיים שלמים בניסיון לחמוק מצלם של האלבומים הראשונים שקנו להם את שמם. ג'יימי xx לא מתבייש בו לרגע, ואף נושא את זכר להקת האם שלו במקום שם משפחה. גם שמו של אלבום הבכורה שלו כמפיק וכיוצר סולו, "In Colour", קורץ בבירור לאסתטיקת השחור־לבן של The xx – להקה קטנה, רגועה ועדינה מלונדון שהפכה, באופן מפתיע לחלוטין, להצלחה כבירה.

את הבסיס של "In Colour" יצר ג'יימי xx (סמית') – יליד לונדון וחי בה גם היום – במהלך סיבובי הופעות ותקלוטים, כשהוא יושב בחדרי מלון ומתגעגע הביתה. אבל הגעגועים ב"In Colour" שונים בתכלית מהגעגועים באלבומים של The xx. אם באחרונים הכמיהה היא לרוב רומנטית או מופשטת, באלבום הסולו היא מתבטאת גם באינספור מחוות לצלילי המוזיקה האלקטרונית הבריטית לדורותיה (כולל אירוח מיותר למדי של זמר הדאנסהול Popcaan). להבדיל מעמיתיו האמריקאים שהרכיבו בשנים האחרונות את הסגנון שלהם מנוסטלגיית אייטיז ודיסקו, כגון Washed Out או Toro y Moi, אצל ג'יימי xx הרטרו בא ללא פילטרים המטשטשים ומערפלים את הסאונד.

"In Colour" הוא אלבום חד ומדויק, שכל תפקיד וכל תו בו יושבים בדיוק במקום שהם אמורים לשבת. הדוגמה הטובה ביותר לכך הוא התזמור המתוקתק של "Obvs". הוא מתחיל ממהלך סינתיסייזר המתנגן כמעט אוף־ביט, מתפתח לקטע טרופי מינימליסטי ואי שם באמצע פוגש ליין גיטרה שמהדהד היטב את ההרמוניה המצומצמת של הקלידים. "In Colour" נוטל הימור אמיץ: ללא האווירה הקודרת במובהק שלThe xx המינימליזם שלו עלול היה להישמע – בידיים של מפיק פחות חכם – מתיילד או לא גמור, כמו סקיצה לקטע האוס. אך ג'יימי xx מצליח לקחת את הנוסחה הבסיסית שהפכה את להקתו לענקית פופ ולשפוך עליה כמויות נדיבות של חום, צבע ואהבה.

שני חבריו של ג'יימי ל־xx, אוליבר סים ורומי קרופט, מתארחים בשלושה שירים באלבום. שניים מתוכם – "Seesaw" ו"Stranger in a Room" – נשמעים כמו בי־סיידים סבירים מהאלבום האחרון של הלהקה. הקטע השלישי והמצוין "Loud Places" מצליח לתמצת את האלבום: "I go to loud places to be find someone to be quiet with" שרה קרופט ומזכירה שהטקסטים הם לא בדיוק הצד החזק של היוצר.

למרבה המזל ג'יימי xx הוא מפיק אינטליגנטי מספיק ולכן מצליח להביע באמצעות ההפקה שלו את מה שהוא לא בהכרח מצליח להעביר בטקסטים, והדבר מסכם היטב את הסאונד שלו, הקלאברי לכאורה אך המלנכולי.

בפזמון של "Loud Places" פורץ ביט האוסי כמעט לחזית הסאונד, אך זו תרמית – הוא נותר מוחלש, חנוק, כופה על המאזין את הריחוק של קרופט, שמרגישה לבד במסיבה. מי שמחפש הרמות, מוזמן לחפש במקום אחר. כאן יושבים, מרגישים בשקט, פוגשים את הזריחה מהצד הנכון.

השורה התחתונה:הצלחה נוספת של יוצר מפוקס

• ביקורות
• ביקורות מוזיקה
• ביקורת
• אלבום
• XX
• ג'יימי XX
• תרבות