במספר מיקומים מרכזיים בעיר, ביניהם כיכר דיזנגוף, הוחלפה הצמחייה במשטחי דשא מפלסטיק. תושבים ופעילים אקולוגיים תוהים על המהלך של העירייה, שבעיני רבים נתפס כלא אקולוגי, לא בריאותי ומכער. יצאנו לבדוק מה הן באמת השפעותיו השליליות של דשא הפלסטיק - ומה יש לעירייה לומר בנושא
לפחות בארבעה מקומות בעיר הוחלפו באחרונה מדשאות, אדמה חשופה או צמחייה טבעית במשטחי דשא סינתטי: כיכר דיזנגוף – הגדול והבולט שבהם, מקטע בשדרות בן ציון, כיכר ׳השוטרת׳ ברחוב טשרניחובסקי פינת בוגרשוב, ומקטע ביהודה הלוי פינת נחלת בנימין. כעיר (ועירייה) שמנסה לקדם מדיניות ויזמות ירוקה ואקולוגית שלוקחת שיקולי אקלים בחשבון, תהינו, ואיתנו תושבים וארגונים אקולוגיים נוספים, מה פשר המהלך.
תגובות הקהל ברשתות ציינו השפעות סביבתיות מזהמות ואפילו פליטה של חומרים שעלולים לסרטן, לכן ביקשנו לבדוק את ההנחות הללו עם יונתן אייקנבאום, מנכ״ל גרינפיס ישראל, הארגון הסביבתי המרכזי שהביע ביקורת על המהלך. ״ישנן השפעות מינוריות של ההחלפה, וגם השפעות משמעותיות יותר, אקלימיות בעיקר״, הוא מציין, ״למשל – דשא סינתטי הוא במקורו מנפט, וכתוצאה מזה כשהוא מתחמם הוא משחרר כימיקלים לאוויר". על פי מחקר שערך הארגון האמריקאי PEER (עובדים ציבוריים למען אחריות סביבתית) ומרכז האקולוגיה האמריקאי, נמצא בדשא סינתטי כימיקל רעיל בשם PFAS בריכוז גבוה, שהשפעותיו עלולות לכלול פגיעה במערכת החיסונית ואף סרטן.
״ההשפעה הסביבתית המשמעותית ביותר היא שהמשטחים הללו יוצרים בעצם אי של חום״, מסביר יונתן, ״הטמפרטורה של הסביבה משתנה לפי מה שיש לך על הקרקע: אזורים שיש בהם ריכוז גבוה של יערות או צמחיה בוודאות יהיו שונים בטמפרטורה מאזורים שיש בהם ריכוז גבוה של בניינים, למשל. סוג המבנים וסוג הנוף יכול ליצור הבדל של עד 10 מעלות בטמפרטורה שמורגשת. אז למה הדשא הסביבתי הוא איוולת? כי לייצר משטחים שסופגים חום בתוך העיר, כשבעיר עצמה יש ריכוז בניינים גבוה שהופך אותה לחמה יותר, המשמעות היא אוטומטית ייצור סביבה פחות טובה שלא תואמת את ההקצנה של משבר האקלים״.
נשמע מינורי? אולי עכשיו, אבל כשתחזיות אקלים מצביעות על כך שבעוד 30 שנה יהיו פי 9 ימים של חום קיצוני בישראל, עם 8 חודשים של עומס חום בדרגות שונות בשנה – השפעותיו של הדשא ׳המזויף׳ יוצרות קשיים אקלימיים לטווח הארוך. ״זו חובה להשקיע בצמחייה שתמשיך להתקיים ב-30 השנים הקרובות ולמזג את מידת החום״, אומר מנכ״ל גרינפיס בנחרצות, ״זה הצעד שיאפשר לתושבים סביבה שאפשר עדיין להתקיים בה בנוחות ולסבול פחות״.
גם בתגובת העירייה שתובא כאן בהמשך וגם בתגובות שעלו ברשתות החברתיות, נעשית הבחנה בין ההשפעות הסביבתיות של דשא סינתטי לדשא רגיל (שגם לא נחשב לפיתרון סביבתי אידיאלי, בעיקר בכל מה שקשור לצריכת המים שנדרשת להשקייתו). למרות זאת, אייקנבאום מדגיש שזו כלל לא השאלה שבה צריך להתעסק. ״ההסתכלות על מה עדיף – דשא רגיל או דשא סינתטי, היא מאוד מצמצמת ולא מסתכלת בצורה נכונה על רווחת התושבים״, הוא מציין, ״זה נכון שמשתמשים ביותר ויותר מים למדשאות טבעיות, אבל מה שנכון וחשוב יותר הוא שכלל שיהיו עצים, שיחים, ערוגות – תנאי הלחות בתוך העיר יהיו טובים יותר, יהיו יותר אזורים מוצללים, ולכן הקרקע תהיה פחות יבשה ויותר נעימה״.
״מהבחינה הזו, מדשאות טבעיות הן אכן לא הדבר הנכון להשקיע בו. הדבר הנכון להשקיע בו הוא צמחייה שתשרוד, והשקעה בדשא סינתטי פשוט גוזלת מקום שצמחייה כזו הייתה יכולה למלא״, הוא מסביר. ״מה שמחליטים היום בתל אביב מבחינת גידולים ירוקים, עידוד בנייה, תכנון העיר – לא רק קובע את איכות החיים בעיר, אלא את מידת הסבל או אי הסבל שיחוו בעיר הזו״.
ניצלנו את התזמון כדי לשאול את מנכ״ל הסניף הישראלי של התנועה האקולוגית המשמעותית ביותר בעולם – מה דעתו על המדיניות האקולוגית של העיר בכללותה. לאחרונה אנחנו מגלים על צעדים לא אקולוגיים במיוחד שננקטים על ידי העירייה, כמו החרמת 300 פריטי היד השנייה בשכונת שפירא (קישור לכתבה), על אף שזו ממתגת את עצמה כעירייה ׳ירוקה׳.
״יש לציין שעיריית תל אביב היא עירייה מאוד מאפשרת ומעודדת יוזמות ירוקות בתל אביב״, אומר אייקנבאום, ״כשמגיעים למדיניות עצמה, יש בה המון מתחים וזה לא פשוט, יש דברים שהעירייה מצליחה להתמקד בהם ודברים שפחות. שתילת צמחייה ועצים במקום כריתה שלהם, למשל, או איסור פלסטיק וכלים חד פעמיים במתקני עירייה. צעדים שעיריות כמו הרצליה ואילת למשל כבר ביצעו בשאפתנות, ותל אביב עוד מאחור בהם. על אף שתל אביב אירחה פורום של מדיניות מזון מקיימת, למשל, העירייה יכולה להפחיד מאוד את כמות המוצרים מן החי שניתנים במסגרות שתלויות בה, ולעודד מעבר למזון מבוסס על הצומח. ההשתדלות שם – אבל הנושא הזה, לצערי הרב, עדיין נתפס כמשהו שנחמד שיהיה אותו, ולא כעניין קיומי והכרחי״.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: ״בניגוד לנטען, לא הייתה החלפה באופן נרחב של משטחים ירוקים בעיר לדשא סינתטי ואין כל מגמה שכזו. בוצעה החלפה ב-4 מקומות בלבד. בשלושה מהם, כיכר דיזנגוף ,שדרות בן ציון ליד בית הקפה, ולפני כשנה וחצי בכיכר השוטרת ברחובות טשרניחובסקי פינת בוגרשוב – נאלצנו להחליף את הדשא לאחר מספר רב של ניסיונות לשתול מחדש דשא טבעי שלא צלחו עקב דריסת רגל גבוהה של אזרחים. כמו כן, בפינת הרחובות יהודה הלוי ונחלת בנימין בוצעה התקנה של דשא סינתטי במקום ערוגה שגרמה לסחף חול בכל מקרה גשם. העבודות בוצעו על ידי שני קבלנים שונים שזכו במכרז עירוני של אגף שפ"ע (חברת א.ס. גינון, עזבא שירותי גינון). נכון לכרגע אין כוונה להחליף דשא טבעי בדשא סינתטי בעוד מקומות, אך במידה וימצאו עוד מקומות עם דריסת רגל שלא ניתנת לשליטה הנושא יישקל״.
עוד נמסר: ״היום, כמעט רבע משטחה של תל אביב-יפו (כ-24%, שהם ב-12,257 דונם) מכוסה ירוק – פארקים, גנים, חורשות, שדרות, פסי ירק, מצוקי כורכר, חולות החוף, שטחי בור ובריכות חורף. כאשר מצרפים לכל אלה את הגינות הפרטיות, העצים ברחובות, השטחים הירוקים במוסדות הציבור – מתקבלת ריאה ירוקה נהדרת, שמקררת את העיר, מייפה אותה ומשמשת גם בית גידול למינים מגוונים של חי וצומח, מצויים ונדירים. בזכות התכסית הירוקה הזו, תל-אביב-יפו דורגה בין עשר הערים שבהן יש הכי הרבה עצים בסביבה העירונית צפופה. העירייה תמשיך ותטפח סביבה עירונית איכותית המלאה בריאות ירוקות״
