אם כולם שרים יפה בדה וויס, למה זה בכל זאת צורם?
פרק הבכורה של העונה החדשה סימן וי בכל צ'ק־בוקס של ריאליטי מוזיקלי, אבל בסופו של דבר, התוכנית היא לא כלי לייצור מוזיקה, אלא כלי לייצור רייטינג
"היא מדהימה, היא כמו מים" (יובל דיין על המתמודדת שירה זלוף, לאחר שבחרה בה)
קטלין רייטר, לינא מח'ול, אלקנה מרציאנו וספיר סבן. השמות האלו ודאי מוכרים לכם מהפלייליסטים שלכם בספוטיפיי. רגע, לא? הלם. אז במקרה שהייתם צריכים, כמו עבדכם הנאמן, לפתוח ויקיפדיה בשביל להיזכר או להיוודע לראשונה במי מדובר – אלו הזוכים בארבעת העונות הקודמות של "דה וויס".
בשביל להצטרף לרשימה הזו יצטרכו מתמודדי העונה להרשים את צוות המנטורים החדש כמעט לגמרי: היחיד שנשאר מהעונה הקודמת הוא שלומי שבת, אליו צוותה יובל דיין. אביב גפן (שכנראה רוצה להתמקד כרגע בלמכור טי־שירטס ב561 ש"ח), מירי מסיקה ואברהם טל הוחלפו בעברי לידר, נסרין קדרי ודורון מדלי. גם החוקים שונו קלות וכעת כל מנטור יכול לחסום מנטור אחר מלבחור במתמודד. שימוש באופציה זו מוגבל לפעמיים בלבד בעונה לכל מנטור (אם זה נשמע מסובך אל דאגה, ידאגו להסביר לכם את זה טוב טוב במהלך הפרק. כמה פעמים), שינוי שבהחלט מוסיף לדרמה הטלוויזיונית ולדינמיקה בין המנטורים שגם היא נאמנה מאוד למסורת בז'אנר. עברי לידר, שמגיע מ"אקס פקטור", יהיה המנטור הקול, המקצועי והעדכני; נסרין, עם סל מניירות שצברה ב"גולסטאר" תהיה הצבעונית ומוחצנת מהשאר; הצמד שבת־דיין יהיה ה"רגיש אמצע הדרך"; ומדלי, שנראה מתאהב בדמות שהוא ייצר כל יום יותר ויותר, יהיה הזחוח והעוקצני. סוג של באד גיי, אבל שיודע בדיוק כמה ללחוץ בשביל שלא באמת תכעסו עליו.
פרק הבכורה סימן וי בכל צ'ק־בוקס של ריאליטי מוזיקלי. העריכה קצבית, תנועות המצלמה תזזיתיות, הקהל תמיד מתרגש נורא בסוף השורה הראשונה של הביצוע ובסופו, המנטורים נותנים לחיצה טובה כזו עם סאונד אפקט שעושה בבטן והשהיות שבונות מתח בריא לפני החלטות. הכל עובד ומתקתק טיפ טופ. המניפולציה הכי יעילה, בעיניי לפחות, היא השקט שלפני הנאמבר. שקט מוחלט. השימוש בו יעיל מאוד מאוד והוא סותר בצורה מושלמת את הרעש שבא לפניו ואחריו. העובדה שהתוכנית לא כוללת אודישנים רעים שנועדו לבדר את הצופה על חשבונו של מתמודד קלולס (במקרה הטוב) או שלא הכי איתנו (במקרה הרע) גם יותר ממבורכת.
אז כולם שרים ממש ממש יפה. רק שמשהו בכל זאת טיפה צורם. התוכנית היא לא כלי לייצור מוזיקה, אלא כלי לייצור רייטינג, ובריאליטי, כמו בריאליטי, אין זמן לבנות סיפור מורכב מדי מכל מתמודד. מה גם שבאמת חבל להיקשר כי, מרובם ניפרד במוקדם או במוקדם יותר. הניסיון לתקתק את ההיכרות מביא בהכרח למסגור מהיר מאוד של הדמויות והסיפור שלהן: "מוכר השווראמה" שרוצה שהשירה תציל אותו מקריירה במזנון, "העולה הבודד" מדרום אמריקה, ה"מבוגרת" (היא בת 42, כן?) – הכל צפוי ותבניתי. כולם חולמים על קריירה במוזיקה, אלא שב־99 אחוז מהמקרים, אם זו תתחיל בכלל היא כנראה תסתיים בג'ינגל לשמפו ולא בקיסריה. וקשה לשכוח את כל זה בשביל ליהנות. הכל מאד יעיל, הכל מאד מדויק, והכל ממלא את הפונקציה או את הכלי לצורך העניין בצורה מושלמת. לא כמו מוצק, שנשאר כמו שהוא בלי קשר לכלי ולא כמו גז שמתפזר בכלי. כמו נוזל. כמו מים.
