• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

[tmwdfpad]

Xylaroo – "On My Way"

הולי וקוקו הן צמד אחיות מפפואה גינאה החדשה שגרות ויוצרות בלונדון, ועומדות להוציא אלבום בכורה. יש משהו חצוף ומלא חיוּת בפמיניזם הניהיליסטי של השיר הזה. כיף בדרך לגיהנום.

"Aleister Crowley are you ready for me? 'Cause I'm on my way"

The Polyphonic Spree – "Soldier Girl"

הייתי חייל שרחוק מדי מחברה שלו כשיצא השיר הזה, כמו הרבה חיילים אחרים, וזה הפך להמנון שלי ושלה לתקופה ההיא. מתוך אלבום הבכורה של חבורת ההיפים, שאז מנתה כשלושים ומשהו חברים, ושאחת מהם ידועה היום כסיינט וינסנט.

Akron/Family – "Don't Be Afraid, You're Already Dead"

יכול להישמע מוזר ששיר כל כך קליט, בהיר ויפה רואה אור ב־"Young God Records" – הלייבל של איש להקת סוואנס האימתנית – מייקל ג'ירה. מצד שני, גם דבנדרה בנהארט הוציא שם שני אלבומים. Akron/Family הוא הרכב פולק נסיוני והשיר הנהדר הזה לקוח מאלבומו השלישי – "Love Is Simple".

Rare Bird – "Passing Through"

למרות שלא ממש הצליחו בארץ מוצאם, Rare Bird הבריטים זכו לקהל רב במדינות אחרות באירופה, במחצית הראשונה של שנות השבעים. הלהקה שילבה פרוגרסיב רוק רך עם ערמות של סינתיסייזרים ואחראית לכמה בלדות מושלמות – ממש כמו זאת.

Elton John – "Tiny Dancer"

שייזהר לא לבצע את השיר הזה ביום חמישי (26.5) בפארק הירקון. דיר באלאק אלטון.

Jennifer Warnes – "Coming Back to You"

האזנתי במשך שנה וחצי המון לאלבום הזה, משירי לאונרד כהן, מבלי לדעת שג'ניפר וורנס ששרה את כל השירים בו היא לא אחרת מאשר הזמרת ששרה את ה-שיר של "ריקוד מושחת". מה שכן ידעתי הוא שהיא הייתה זמרת ליווי של הכהן הגדול ושחילול הקודש שהיא עשתה בשיריו הוא יצירת אמנות בפני עצמה. אם אהבתם, אתם מוכרחים לשמוע את הגרסה שלה ל־"A Singer Must Die".

Cass McCombs – "I Went To The Hospital"

התאהבתי בקאס מקומבס ב־2011 כשהוציא את "Wit's End", ועד היום אני מגלה שירים מדהימים שלו. הפעם תורו של השיר הראשון מתוך האלבום הראשון שלו – "A" שיצא ב־2003.

"I want to be famous for falling in love"

Dorthia Cottrell – "Gold"

סולנית להקת הסטונר־דום־מטאל המעולה Windhand הוציאה בשנה שעברה אלבום סולו יפהפה, שנתן דרור לצד הפולקי שלה. ואיזה קול גדול, וואו.

"And is it cold in the hollow of the neon lights \ Sometimes a slave looks like an angel when you look at her right"

Modest Mouse – "Wild Pack of Family Dogs"

מהשירים האלה שעד שלא מקשיבים באמת למילים, לא קולטים עד כמה הם עצובים. ואם לא האזנתם עדיין לאלבום המופת "The Moon & Antarctica" – עזבו הכל עכשיו ועשו זאת. כן, זאת פקודה.

"A wild pack of family dogs came runnin' through the yard \ And as my own dog ran away with them, I didn't say much of anything at all"

D.R.Y – "זבוב"

הערב (רביעי 25.5) דראיי ישיקו את הסינגל החדש והמעולה הזה מתוך אלבום הבכורה – "Spring Comes" – יחד עם רם אוריוןבהופעה בלבונטין 7.

A Giant Dog – "I'll Come Crashing"

ההחתמה הטרייה של Merge Records היא להקה סופר אנרגטית מאוסטין, טקסס והשיר הזה הוא בחירה מייצגת ודי המנונית שלה. מי שאהב את Sheer Mag כנראה יעוף גם על A Giant Dog.

Bob Mould – "Voices in My Head"

קטע מעולה מתוך אלבום הסולו החדש, "Patch The Sky", של מנהיגה לשעבר של Hüsker Dü.

Soap&Skin – "Sugarbread"

שיר הנושא המצמרר והוואגנריאני מתוך האי.פי המושלם שהוציאה אנייה פלאשק האוסטרית ב־2013. האזינו גם לקאבר שלה ל־"Me And The Devil" של גיל סקוט הרון – עליו השלום.

"Try to break one's heart in perpetuity"

Bill and Murray – "The Silence Grows"

הוא אמנם לא עשה מספיק רעש, אבל לטעמי האלבום "A New Kind of High" של ביל ומוריי הוא אחד האלבומים הישראליים הכי יפים של השנה שעברה. והשיר הזה כבש אותי תוך האזנה אחת.

"Smile even if it hurts \ It's funny how the waves come back \ even when the shore gets mad \ and so it goes, the silence grows"

Sinéad O'Connor – "Drink Before The War"

ובכן, המשטרה מרביצה לבני מיעוטים ברחוב וראש הממשלה ממנה את אביגדור ליברמן לשר הבטחון. אני חושב שכדאי להתחיל לשתות לקראת המלחמה הבאה. שיהיה לכולנו בהצלחה.

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

• קאס מקומבס
• דראיי
• שינייד אוקונור
• בוב מולד
• מודסט מאוס
• rare bird
• Xylaroo
• פוליפוניק ספרי
• רדיו הקצה
• אלטון ג'ון
• מוזיקה
• D.R.Y
• ביל ומוריי
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

הגיע זמן הרוקנ'רול של סיכומי השנה עם הסיכום הרביעי והאחרון באור בזויות ל-2015. אני לא אשקר, אני מבסוט לאללה ממה שנמצא פה לפניכם. יש פה מגוון רחב של רוק מסוגים שונים, מהאינדי-רוק החצוף של קורטני ברנט דרך הגראז' הפסיכדלי של The Oh Sees וכלה בסטונר דום מטאל המושלם של Windhand. פזרו שיער וליחצו פליי!

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

The Intelligence – "Sex"

דה אינטליג'נס המעולים מסיאטל, מתוך האלבום החדש שלהם, "Vintage Future", משלבים לו-פיי גראז' עם ביטס ניו ווייב מונוטוניים של מכונות תופים – וזה עובד מעולה עם הגיטרות המחורעות. אם כי דווקא "סקס" הוא שיר יותר גראז'י וישיר, והוא כיפי לא פחות משהוא עגום: I want a true love that I can step out on / And that I can still count on / While she waits / With a warm plate. אחלה, ואני רוצה משמשים כל השנה.

Courtney Barnett – "Pedestrian at Best"

ללא ספק משירי הרוק הבועטים והמוצלחים של השנה עם ערימות של אטיטיוד ומשפטים שכיף לצטט. קורטני ברנט האוסטרלית לא מצליחה באלבום שלה Sometimes I Sit and Think, And Sometimes I Just Sit, לשחזר את הגדולה של השיר הענק הזה, או אפילו להתקרב אליה. עם זאת, עדיין מדובר באחלה אלבום ראשון ממישהי שעד לפני שנה כמעט ואף אחד מאיתנו לא שמע עליה. "תן לי את כל הכסף שלך ואעשה קצת אוריגמי, מותק".

Titus Andronicus – "Dimed Out"

האלטרנטיב אינדי-Pאנק רוקרז מניו ג'רזי הוציאו השנה את האלבום הכי שאפתני שלהם. תקליט משולש, כמעט אופרת רוק אבל לא ממש, שהיא בעצם סיפור בחמישה חלקים על איש המצולק על ידי התעללות, סמים ומחלת נפש, שפוגש את הכפיל של עצמו – שמוביל אותו למשבר פנימי שמתפוצץ לאלימות. נשמע כיף, לא? שמעו את השיר ותראו שאיכשהו – זה ממש כיף!

Jeff Rosenstock – "Get Old Forever"

השיר הפותח את "?We Cool" – אלבום הסולו של הPאנק-רוקר הניו יורקי ג'ף רוזנסטוק, לשעבר סולן הלהקות the Arrogant Sons of Bitches ו-!Bomb The Music Industry. קטע אמוציונלי מאוד שנפתח בהרמוניות ביץ' בויז קטנות על ביטים של אלקטרו זול, לפני שמתפוצץ בפנים עם גיטרות פאזז וצרחות. שיר נהדר.

Savages – "The Answer"

יקירותיי הלונדוניות יוציאו ב-2016 את אלבומן השני, "Adore Life" וכבר השנה חשפו מתוכו שני קטעים – ואת שניהם אהבתי מאוד. ב-2013 הן סיפקו את אלבום הרוק הכי בועט ששמעתי, כך שהציפייה לקראת החדש גדולה.

Vexx – "Flattened Scenes"

הרכב שצץ אצלי בפיד השנה ומגיע מאולימפיה, וושניגטון העיף לי ת'מוח עם גיטרות יצירתיות, רעננות וחסרות רחמים וסולנית עם דרייב משוגע. זה השיר שהכי אהבתי באי.פי שלהם "Give and Take".

Fuzz – "Rat Race"

פרויקט הצד של טיי סגל הוציא השנה את אלבומו השני שממשיך לתת דרור לאהבה של נסיך הגראז' (שבאלבום הזה מתפקד כמתופף) לריפים כבדים ולג'אמים פסיכדליים בהשראת בלאק סבאת'.

Ghost – "Majesty"

גוסט היא להקת פופ-מטאל שוודית שעולה לבמה עם גלימות אנטי-אפיפיור כאלו ואיפור של גולגלות בקטע בלאק מטאלי, אני מניח. זה, אגב, הקשר היחיד בינם ובין בלאק מטאל. הלהקה מנגנת הרבה יותר בהשראת הרד-רוק, כמעט פרוגרסיב של פעם. השיר לקוח מתוך האלבום השלישי שלה, "Meliora", ומזכיר באופן מוזר ממש את אליס אין צ'יינס אילו הייתה להקת רוק כבד בסבנטיז.

Thee Oh Sees – "Sticky Hulks"

למה האלבום המדהים הזה של Thee Oh Sees לא הפך לקונצנזוס מעבר למעגל חובבי הגראז' והפסיכדליה? אולי כי הלהקה מוציאה אלבומים בקצב מסחרר ועוד אלבום שלה הוא לא אירוע מיוחד? לא יודע, אבל נראה לי שזה אלבום הרוק של השנה שלי. כל כך מקורי, מפציץ, פסיכדלי ובקטעים מסוימים אף נושק כמעט לפרוגרסיב כמו הקטע המושלם הזה.

Built To Spill – "All Our Songs"

אחרי שש שנים של שקט חזרו Built To Spill האהובים עם "Untetherd Moon" אלבום שמיני ומוצלח למדי. מדובר באחת מלהקות הגיטרות שאני הכי אוהב כבר הרבה שנים, שעושה אינדי-רוק עם ערימות של ריברב ודיסטורשן, כותבת מצוין ובעלת נטייה לג'אמים ארוכים בהשראת קרייזי הורס – שאף פעם לא מגיעים לשלב של אוננות עם מגברים.

Protomartyr – "Why Does It Shake"

הרכב הפוסט-Pאנק הדטרויטי הזה הוציא את אחד מאלבומי הרוק של השנה, The Agent" Intellect", ששואב השראה מפילוסופיה, הומניזם ובעיקר מהצדדים המכוערים של הקיום. כשאינטליגנציה מופרזת לא באה על חשבון הכוחניות של המוזיקה.

Zun Zun Egui – "Ruby"

בהפקת אנדרו האנג מ-Fuck Buttons, הוציא ההרכב הזה מבריסטול אלבום רוק סופר אקלקטי עם שילוב של אינדי-רוק, פוסט-Pאנק, את'יו-ג'אז ואפרו ביט. זה מתוך האלבום השני שלהם, שנקרא "Shackles Gift" ויצא בלייבל המצוין Bella Union. פירוש המילים זון זון אגי הוא קבוצת עצים בשפה הבסקית. אבל כשהקלידן יושינו שיגיהרה נתקל בו – הביטוי הזכיר לו את איך שאומרים ביפנית "מהר מהר מוזר". מייסד הלהקה האחר פה, אגב, הוא מאוריטני.

The Jon Spencer Blues Explosion – "Do The Get Down"

קצת בריחה מהכובד לרוק מסיבתי ומזיז ת'תחת מבית היוצר של הטריו הניו יורקי, שמאז הניינטיז מוציא אלבומי רוקנ'רול בלוזיים מוטנטיים שמפוצצים בFאנק, לכלוך וארנ'בי. האלבום שהוציא השנה, "Freedom Tower: No Wave Dance Party 2015", הוא מין מחווה לעיר ניו יורק ויש בו אפילו קריצות לאולד סקול היפ הופ.

Peaches – "Close Up" feat. Kim Gordon

לא יודע עד כמה מדובר פה בקטע רוק, אבל באווירה שלו הוא לגמרי רוקיסטי, שלא לדבר על שאשת סוניק יות' משתתפת בו. וראיתם את הקליפ המזעזע שלו (אם כי לא מזעזע כמוהקליפ של פיצ'ז לשיר "Rub")? בקליפ פיצ'ז מתחננת בפני גורדון להיות מאמנת האיגרוף שלה. איכס מה שקורה שם בזירה, איכס.

Moon Duo – "Night Beat"

הצמד ריפלי ג'ונסון (Wooden Shjips) וסאני ימאדה יוצרים יחד נאו-פסיכדליה בהשראת הקראוטרוק הרפטטיבי מהסבנטיז עם עקיצות של נויז ומכונות תופים א-לה Suicide. השנה הם הוציאו את "Shadow of the Sun", שמעבר לכך שהוא אלבום נהדר, יש מצב שיש לו את העטיפה הכי יפה ב-2015.

The Wytches – "Wasteybois"

הלהקה הבריטית הזאת מביאה שילוב כוחני ומפחיד של גראז', סרף ופסיכדליה אפלה. האלבום שלה משנה שעברה, "Annabel Dream Reader" היה אחד מאלבומי הגראז' הכי טובים ששמעתי מזה שנים, עם אווירת וינטאג' קשוחה ושטופת אסיד. מוקדם יותר השנה הוציאה את הסינגל הזה מתוך האלבום הבא שלה ונראה לי שזה הקטע הכי אגרסיבי שלהם אי פעם.

Chelsea Wolfe – "Carrion Flowers"

מתוך האלבום "Abyss" של צ'לסי וולף המחברת פולק גותי, אלקטרוניקה ומטאל לכדי משהו אפל ודי יוצא דופן. יש באלבום הזה בלדת פסנתר, קטע שמפלרטט עם טכנו ובשיר הזה ספציפית – מקצב תעשייתי ומאיים שמניח מצע לקולה המרוחק ההופך לצלול יותר מבעבר. אחלה אלבום.

Myrkur – "Onde Børn"

דוגמנית שוודית, לשעבר חברה בלהקת אינידפופ, מוציאה אלבום מטאל? סבבה, למה לא. כל עוד זה טוב, אין תלונות. מירקור היא אמלי ברון שהוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה, "M", תחת השם מירקור. יש בה גותיות, אהבה גדולה לבלאק מטאל סקנדינבי ולמטאל סימפוני ובקטע שבחרתי, נשמע שגם חיבור לא קטן לשוגייז. מדובר דווקא באחד השירים היותר עדינים מהאלבום שלה.

Windhand – "Two Urns"

אלבום המטאל של השנה שלי הולך ללהקת הסטונר דום-מטאל מריצ'מונד וירג'יניה. Windhand הוציאה בלייבל Relapse את "Grief's Infernal Flower" האיטי והמצוין שמצליח למשוך קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר (אולי בזכות המפיק ג'ק אנדינו שעבד עם נירוונה וסאונדגארדן?). מעבר לריפים מפוארים וכבדים ולסייק בלוז, אפשר לשמוע בו השראה מיוצרי אמריקנה אלטרנטיביים דוגמת טאונס ואן זנדט וג'פרי לי פירס (דה גאן קלאב). בייחוד בשני השירים האקוסטיים והשקטים ששרה הסולנית המדהימה דורתי'ה קוטרל, שבעצמה הוציאה אלבום סולו יפהפה השנה.

Deafheaven – "Brought to The Water"

אחרי "Sunbather" האדיר מלפני שנתיים, הציפייה לקראת אלבום חדש מדפהבן הייתה ענקית והשתלמה עם "New Bermuda" – אלבום מופרע של מטאל שוגייזי. יחסית לקודמו, זהו אלבום אמנם פחות מגווןאך הרבה יותר כבד ומטאלי (ומדכא). זה הקטע הכי טוב בו. חכו לסולו הפסנתר בסוף. כמה כעס ויופי.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• סיכום 2015
• טיטוס אנדרוניקוס
• קורטני ברנט
• פאז
• fuzz
• טיי סגל
• בילט טו ספיל
• built to spill
• פרוטומרטיר
• Zun Zun Egui
• ג'ון ספנסר
• Wytches
• מירקור
• myrkur
• דפהבן
• גראז'
• מון דואו
• מוזיקה
• מטאל
• Thee Oh Sees
• רוק
• פסיכדליה
• אור בזויות
• אור בזוויות
• פיצ'ז
• vexx
• windhand
• צ'לסי וולף
• Protomartyr
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• deafheaven
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

חיכיתי לתוכנית הזאת, שפחות מתמקדת בז'אנר מסויים אלא יותר בהלך רוח. אלו השירים השקטים, היותר mellow, שהכי ריגשו אותי השנה. וכמובן שכמו ביתר תוכניות הסיכום שלי, גם בזאת יש חריגות מבורכות. בשבוע הבא חג הסיכומים של אור בזויות יגיע לקיצו עם תוכנית סיכום הגראז', פסיכדליה ואינדי-רוק שיהווה את הפינלה. אל תפספסו את שני הסיכומים הקודמים שלההיפ הופ והסולואתסיכום האינדיפופמשבוע שעבר.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Other Lives – "English Summer"

השיר הכי יפה באלבום השלישי של הרכב האינדי-רוק הסינמטי מאוקלוהומה נשמע כמו פסקול לקיץ נטול אור שמש. אומרים שהלהקה מזכירה את פליט פוקסס ואלט-ג'יי. לשמחתי אני לא שומע את הקשר אל השתיים. עם זאת, החיבור עם רדיוהד, שאותם חיממו בסיבוב ההופעות של האלבום "The King of Limbs", דווקא די ברור. באמת יש במלנכוליה שלהם משהו מאוד בריטי.

Dorthia Cottrell – "Gold"

הרכב הסטונר-מטאל המצוין Windhand הוציא השנה את "Grief's Infernal Flower" – אלבום ענק לטעמי שקולע לטעמו של קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר. בצדק הוא זוכה למקום נכבד בסיכומי המטאל של השנה (במקום ראשון במצעד של סטריאוגאם, למשל), עם זאת פחות אנשים נחשפו לאלבום הסולו של הסולנית שלו, דורת'יה קוטרל, שגם יצא השנה. נשמע כמו הצד המשלים והשקט לאלבום הרועם של להקתה, עם אמריקנה מאובקת ואפלה וקול ענק שעלול לגרום לכם לבכות. נראה לי שהתאהבתי.

Sharon Van Etten – "Remembering Mountains"

הסינגר-סונגרייטרית הנהדרת קארן דלתון, מעולם לא הפכה לכוכבת פולק-בלוז כמו חבריה, בוב דילן ופרד ניל, אבל היא לגמרי הייתה ראויה לכך. השנה יצא פרויקט מחווה יפהפה של זמרות שרות שירים שלה, שלא ראו אור, וביניהן ג'וליה הולטר, מריסה נדלר, איזובל קמפבל ושרון ואן אטן – ששרה את שיר הנושא המושלם מתוכו.

Julia Holter – "Sea Calls Me Home"

למרות שלא ערכתי (עדיין) רשימה ממוספרת של אלבומי השנה שלי, סביר מאוד להניח ש"Have You In My Wilderness" של ג'וליה הולטר ייכנס בטופ 3. יש בו חיבור שמיימי בין עיבודים נסיוניים אך עדיין פופיים-משהו, כתיבה אישית ונהדרת ונגיעות של מוזיקה קלאסית. ורוחה החיה של קייט בוש מעופפת מעל כל זה ומשרה אווירה מוזרה. שימו לב לקראת סוף השיר לסולו הסקסופון הקצרצר והמחורע שמערבל ת'מוח בתוך כל העדינות הזאת.

Majical Cloudz – "Downtown"

אני סאקר של רומנטיקה אובדנית. וכמה יופי יש בהגשה האינטימית כל כך של דבון וולש:

"There's one thing I'll do \ If it ever goes wrong \ I'll write you into all of my songs \ And if suddenly I die \ I hope they will say \ That he was obsessed and it was okay"

Chromatics – "Just Like You"

איפה האלבום שלהם, איפה? אני עדיין מחכה ל-"Dear Tommy" שכבר היה אמור לצאת השנה. בינתיים, החבר'ה מהלייבל הנהדר Italians Do It Better הספיקו להוציא לא פחות משבע גרסאות כיסוי ל-"Girls Just Want to Have Fun", אבל אלבום לא אופק. לטעמי "Just Like You" הוא עדיין השיר הכי יפה, מרגש (ועצוב) שלהם מהזמן האחרון, עם ביט אלקטרוני וקול מלחשש שמתאים ללילה לבד מול קיר.

Jaakk Eino Kalevi – "Deeper Shadows"

הבטחתי קצת חריגות והנה מגיעה אחת: ז'אקו אינו קאלבי הוא אמן אלקטרוניקה פיני שיוצר קטעי איטלו-דיסקו נגועים בסופט-רוק הזייתי. זה צ'יזי בדיוק במידה המודעת לעצמה כדי להפוך את החומרים שלו לפנינות פופ מוזרות.

Low – "Into You"

לואו היא אחת הלהקות האהובות עלי, אבל אני מוכרח לומר שהאלבום החדש שלה, שלראשונה "חוטא" באלקטרוניקה, לא הפיל אותי מהרגליים. יש בו כמה קטעים יפים מאוד, כמו זה, אבל הוא לא בין האלבומים הגדולים שלה. בהזדמנות זו אפנה אתכם לריאיון שעשיתי מוקדם יותר השנה עם סולן הלהקה, שהיהאחד הראיונות המיוחדים שיצא לעשותאי פעם. קרה שם משהו בשיחה ההיא.

Sufjan Stevens – "Should Have Known Better"

השנה חזר סופיאן סטיבנס למקורות הפולקיים שלו, רק שהפעם הוא לא מתאר מקומות באמריקה, כפי שעשה באלבומיו מהעשור שעבר, אלא את חייו שלו, והתוצאה היא הדבר הכי אינטימי שאי פעם יצר. בשיר זה הוא מתאר את האבל על הקשר האבוד עם אמו האלכוהוליסטית הדכאונית שנטשה אותו ואת אחיו כשהיו קטנים ואת החרטה על אי יצירת הקשר עמה אחרי מותה. בראיון מהשנה סיפר כי הוא לא מעוניין לגדל ילדים בעקבות הילדות שחווה. כואב.

Jim O'Rourke – "Hotel Blue"

רשימת האמנים שאורורק עבד איתם כמפיק ארוכה להחריד (סוניק יות', ג'ואנה ניוסום, ווילקו. וזה רק על קצה המזלג). בעצמו הוא גם הוציא אינספור אלבומים, רבים מהם מגיעים לאוונגארד ואימפורביזציה, אך השנה הוציא את "Simple Songs" – שכשמו כן הוא. טוב, לא בדיוק, אבל אלו שירים הרבה יותר פשוטים ממה שהוא הרגיל אותנו לצפות. השיר הזה, שהוא האהוב עלי באלבום, מתחיל בגיטרה קטנטנה ומסתיים באורקסטרה ענקית. שיר נהדר עבור מי שמרגיש שלא נשאר לו מקום.

My Morning Jacket – "Big Decisions"

אנומליה מספר #2 בסיכום הזה. אי אפשר לומר על השיר שהוא שקט או בלדה כלשהי, אבל האפקט שלו עלי הוא לגמרי של שיר נוגה למרות הרוקיסטיות שלו. ג'ים ג'יימס, הסולן, שר כאן, תוך הפגנת אהבה גדולה, על מישהו או מישהי שהוא כבר לא מסוגל לעזור לו/ה, לא מסוגל להחליט הכל עבורו/ה. ויש פה גם אחלה של פזמון סינג-אלונג. מיי מורנינג ג'אקט הוציאו השנה את האלבום הטוב ביותר שלהם מזה שנים.

Father John Misty – "I Love You, Honeybear"

רומנטיקה חסרת תקנה שכוללת סכיזופרניה, דיכאון, את בנו של השטן, ספינה טובעת ומצעים עם כתמי רורשאך של מסקרה, אפר, שפיך ודם. מה עוד אפשר לבקש? מתוך האלבום השני שהוציא השנה פאד'ר ג'ון מיסטי, שהתגלה גם כחיית במה נרקיסיסטית לא נורמלית. אם לא ראיתם אותו עדיין בהופעה (אני פספסתי אותו השנה בפולין), תתנחמו לפחות ביוטיובים.

John Grant – "No More Tangles"

עוד נרקיסיסט מודע שהוציא אלבום נהדר השנה הוא ג'ון גרנט (שרבים מתבלבלים בינו לבין פאד'ר ג'ון מיסטי, בגלל גוון קול דומה). "Grey Tickles, Black Pressure" הוא אלבום מורכב מאוד, וגם הכי מגוון מוזיקלית של גרנט עד כה.

Kurt Vile – "Pretty Pimpin"

בשיר הפותח את "…b'lieve i'm goin' down", האלבום שקורט וייל הוציא השנה, הוא נשמע כמו מישהו שנמצא במשבר אישיות חמור, מי שלא מזהה את ההשתקפות שלו במראה. אבל גם כשוייל שר על הילד-איש שהוא ועל המרחק בינו ובין מי שהוא מדמיין שהוא רוצה להיות – הוא נשמע תמיד כל כך נינוח, כזה laid back.

Alex G. – "Brite Boy"

ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.

Nicole Dollanganger – "You're So Cool"

תודה לך גריימס, על שחשפת את ניקול דולנגאנגר לעולם. גריימס הקנדית החליטה לעשות מהלך ולהקים לייבל קקיוני בשם "Eerie Organization", שמטרותו העיקרית היא לדאוג שהיוצרת, העונה לשם המשפחה הארוך והמסובך הזה, קנדית גם היא, לא תישאר אלמונית. האזינו למילות השיר ותגלו שהוא לא מתוק כפי שהוא נשמע.

Jenny Hval – "That Battle Is Over"

ג'ני חבל? רק לאחרונה התחלתי להאזין לאלבום המיוחד שלה, שבו משתתפים מוזיקאים מ-Swans ו-Jaga Jazzist. בסינגל הבולט הזה, מתוך "Apocalypse, Girl", ג'ני תוהה מה לקחנו מכל מהפכות הדורות הקודמים, האם באמת התקדמנו ולאן?

"You say I'm free now, that battle is over, and feminism is over & socialism's over. Yeah, I say I can consume what I want now"

Yo La Tengo – "I'm So Lonesome I Could Cry"

קלאסיקת אמריקן סונג-בוק של האנק וויליאמס זוכה לגרסת כיסוי נהדרת באלבום החדש של יו לה טנגו. שמעו גם אתהקאבר המעולה שהם עשו לקיור.האלבום שהם הוציאו השנה מורכב בעיקר מקאברים, רובם מוצלחים.

Matthew E. White – "Feeling Good Is Good Enough"

איזה שיר אופטימי ויפה זה, אני גם כל כך מתחבר למסר שהוא בעצם שם השיר. מאת'יו אי. ווייט איכשהו מצליח בקלות לערבב רגאיי, טרופיקאליה, פולק וגוספל לכדי פנינות אינדי חכמות, אך באלבומו החדש והשני, Fresh Blood, הוא מתמקד בעיקר בארנ'בי דרומי.

Joanna Newsom – "Divers"

אלבום חדש לג'ואנה ניוסם והפעם למזלנו הוא לא משולש, כך שאולי נצליח להשתלט עליו לפני שתוציא עוד אחד. החדש משלב בארוק, פולק אמריקאי מהמאה ה-19, מחשבות על מושג הזמן, רעיונות שיכולים להפוך לסרט מדע בדיוני וכמובן את נגינת הנבל וקולה היפהפיים. כמו שבטח אתם כבר יודעים, במקרה שלה דרושה האזנה מעמיקה לשירים – הם מאוד מילוליים. עוד לא צללתי ליתר האלבום כי תקוע על שיר הנושא. טוב לי איתו בינתיים.

Susanne Sundfør – "Memorial"

גם בתוכנית הקודמת, של האינדיפופ, השמעתי את סוזן סנדפור, הלוא היא מלכת נורבגיה. אלבום הפופ של השנה וכנראה גם אלבום השנה שלי. ב-"Ten Love Songs", סנדפור מצליחה, איכשהו, לחבר בין אייטיז, יורו-טראש ופופ לבין אקטרוניקה עדינה ואפילו מוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס – לכדי שירים עצובים ורקידים להפליא. לדפוק באמצע אלבום פופ יציאה של 10 דקות (שחולפות כמו שתיים)? שלמות.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

נ.ב. בכל ארבע תוכניות הסיכום אין מוזיקה ישראלית, לא כי אני לא אוהב או חושב שהיא לא ראויה חלילה, אלא כי בשבילה שידרנו אני ובר פלג אתסיכום השנה העברית.

• אלכס ג'י
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• קורט וייל
• יו לה טנגו
• ג'ואנה ניוסום
• סיכום 2015
• ג'ים אורורק
• ניקול דולנגאנגר
• מוזיקה
• Low
• לואו
• פאדר ג'ון מיסטי
• ג'ון גרנט
• סוזן סנדפור
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזוויות
• שרון ואן אטן
• ג'וליה הולטר
• אור בזויות
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Dorthia Cottrell – "Gold"

הקול שובר הלב הזה, קצת קשה להאמין שהוא של סולנית להקת דום-סטונר מטאל אימתנית. דורת'יה קוטרל, מלהקת Windhand, מציגה באלבום הבכורה שלה את הצד האקוסטי, הקאנטרי-בלוזי האפל שלה. היא אפילו מבצעת בו קאברים לטאונס ואן-זאנדט וגראם פרסונס.

Gram Parsons – "Song For You"

רק בשביל הקונטרסט, זהו השיר שקוטרל מהשיר הקודם מבצעת באלבום שלה. זה הביצוע המקורי של מייסד להקת The Byrds ויוצר קאנטרי רוק נפלא בפני עצמו, גראם פרסונס. מתוך אלבום המופת "GP" מ-1973.

David Crosby – "What Are Their Names"

חבר של גראם פארסונס מלהקת The Byrds, דיוויד קרוסבי, ידוכ גם בזכות להקת Crosby, Stills & Nash – שאליה הצטרף גם ניל יאנג. השיר היפה הזה הוא מתוך אלבום הבכורה שלו מ-1971, "If I Could Only Remember My Name". מוקדש לממשלת ישראל של ימי הסכינאות הפוקדים אותנו.

Diane Coffee – "Hymn"

ידעתם שהמתופף של Foxygen מוציא אלבומי סולו? גם אני לא – והוא ממש טוב. יכול להיות ששמעתם אותו בשיר"Crown" של Run The Jewels. לפני שנתיים, בתקופה בה היה חולה-מת ומושבת בבית מפעילות עם להקתו, הוא הקליט את אלבום הבכורה שלו, "My Friend Fish" – סולפול פופ פסיכדלי מצוין. מאז כבר הספיק להוציא אלבום שני ממש לא מזמן.

Saintseneca – "Sleeper Hold"

"גן עדן הוא כמיקל / שוחה במעגלים בתוך קערת גולגלתך". האם זהו שיר על שינה? לא סגור על זה, אבל יש יופי של הרמוניות בשירה המשותפת של מארין ג'ונס מ-All Dogsוהסולן זאק ליטל. לקוח מתוך אלבומה השלישי והחדש, "Such Things", של סיינטסנקה מקולומבוס, אוהיו.

Of Montreal – "Heimdalsgate Like a Promethean Curse" (live)

לאוף מונטריאול יש אלבום הופעה חיה חדש עם שם מוזר, כמו שהם אוהבים, "Snare Lustrous Doomings". הוא הוקלט במהלך השנה שעברה, בשני מועדונים בסן פרנסיסקו ופורטלנד. אז מי שכבר מתגעגע ללהקה, שביקרה אותנו פעמיים בשנים האחרונות, מוזמן לטחון את 90 הדקות של האלבום הזה.

Alex G – "Brite Boy"

ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.

Sebadoh – "Soul & Fire"

זה לא מחזה יפה לראות אהבה אוזלת, גוססת ומתה, אבל השיר הזה של Sebadoh הוא אחד היפים שלה והוא בדיוק על זה. סבאדו היא להקתו של לו בארלו (Dinosaur Jr), שתגיעלהופעה בבארבי ב-18 באוקטובר. אם יש בכם איזושהי אהבה לאינדי-רוק אז לא ברורה לי איזו סיבה יש לכם לפספס אותו. מוזמנים להאזיןלספיישל סבאדו שהגשתי ברדיו הקצה.

Protomartyr – "Clandestine Time"

כשאינטליגנציה מופרזת לא באה על חשבון הכוחניות של המוזיקה: פרוטומרטיר הם הרכב פוסט-Pאנק מדטרויט השואב השראה מפילוסופיה, הומניזם ובעיקר מהצדדים המכוערים של הקיום. מתוך האלבום החדש והשני – "The Agent Intellect".

John Grant – "No More Tangles"

יש שטוענים שזהו האלבום הטוב ביותר שלג'ון גרנט. עוד לא יצא לי להאזין לכולו, אבל השיר הזה, מתוך "Grey Tickles, Black Pressure", הוא בחלט אחד הטובים ביותר שלו עד כה.

Pallbearer – "Ashes"

הקטע הקצר והשקט מתוך האלבום האדיר, "Foundations of Burden", של הרכב המשלב רוק קלאסי עם דום ובלאק מטאל. פה הם דווקא נשמעים יותר כמו משהו שבריאן אינו היה מפיק בסבנטיז.

Chelsea Wolfe – "Carrion Flowers"

אז אנחנו בשלב הכבד יותר של השעה וצ'לסי וולף היא החוליה המקשרת המושלמת בין האינדי והפולק של תחילתה לדום ולמטאל שבסופה, עם אלקטרוניקה שמתווספת לכל השחור הזה. זה הקטע הפותח את אלבומה החדש – "Abyss".

Gojira – "The Axe"

בשלישי (13.10) להקת המטאל הצרפתית הענקית הזאתעומדת להופיע בישראל, במועדון התיאטרון ביפו. אני לא מטאליסט גדול, זה בטוח, אבל הלהקה הזאת קנתה אותי עם האלבום האדיר שלה מ-2012, "L'Enfant Sauvage".

Windhand – "Two Urns"

פתחנו את השעה עם הבלוז-פולק האפל של דורת'יה קוטרל המדהימה. עכשיו תשמעו מה היא עוד יודעת לעשות.

לאור בזויותבפייסבוק

• Protomartyr
• אלכס ג'י
• דורת'יה קוטרל
• פודקאסט
• גראם פרסונס
• צ'לסי וולף
• מוזיקה
• ג'ון גרנט
• סבאדו
• הרדיו הבינתחומי
• windhand
• אור בזויות
• תרבות