1. הלילי רוז

הלילי רוז הוא בר הבית השכונתי שלי למעלה מעשור והיה לי המקום המנחם ביותר בלילות רבים. "בוא כמו שאתה, כמו שהיית" ממש כמו בשיר של קורט קוביין, כך מקבלים אותך בלילי רוז, מקום שכולו לב גדול של האנשים המנהלים אותו. כמו כל דבר טוב, גם הלילי רוז עבר פינוי בינוי אבלהפתיחה המחודשת בקרובממש באותה הכתובת.
אבן גבירול 148

2. קולנוע רב חן

רב חן היה תמיד מקום העליה לרגל שלי עוד כילד חיפאי שמגיע לעיר הגדולה. לחולה סרטים כמוני זה היה בית הכנסת הגדול והסרטים בו תמיד נראו לי טוב יותר. הסרט הראשון שראיתי בו היה "מת לחיות" והאחרון "סימנים" בו צפיתי עם אחייני, לייל סלומון צוקר ז"ל, והמקום הזה תמיד יהדהד לי אותו.
בן עמי 16

3. צוותא

לצוותא נכנסתי לראשונה כילד בן 14 וצפיתי בחזרות של "חלום ליל קיץ" בביצוע בוגרי ניסן נתיב ולא הפסקתי לחלום על הרגע שאולי יום אחד אעלה על הבמה הזאת גם אני. לימים הופעתי בערבי במה פתוחה של הדומינו גרוס ואח"כ עם אביב גפן (בהופעה הראשונה המקצועית שלי) ויותר מאוחר בהופעות שלי עצמי. הרגע שבו לולה המיתולוגית עלתה לתת לי זר פרחים בסוף ההופעה היה מרגש במיוחד ומלווה אותי תמיד.
אבן גבירול 30

4. הבית ברחוב הירשנברג

במשך שנים גרתי בדירת מרתף ברחוב הירשנברג השקט והנחבא. את הדירה הכרתי עוד כילד כי היתה שייכת למשפחה של חבר (שמוליק לוי) שהיתה תמיד אדיבה כלפי. בהמשך הרחוב התגוררה שילה פרבר, חברתי הטובה ושני אלבומי הראשונים נכתבו והוקלטו כשגרתי בה. לימים גרנו בה אני ודנה (עדיני) בתקופת "רבות הדרכים". הבית הזה והרחוב הזה יהיו תמיד לחלק בלתי נפרד מהמוזיקה שלי וממני.

5. סמטת ארבע ארצות

האמת היא שאחד הדברים האהובים עלי בעיר הן הסמטאות הקטנות המתחבאות בה. זאת שמתחילה את רחוב ארבע ארצות, זאת שמחברת בין רחוב פרוג לדב הוז, אלו בין שמעון התרסי לירקון. יש בהן משהו מרגיע, שקט, מופנם ויפה וכשאני עובר בהן אני לא יכול שלא לקנא בטירוף בברי המזל שהצליחו להתארגן על דירה בהן. אז אם אתם.ן שומעים על מישהו תהיו חבר.

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• רב חן
• דניאל סלומון
• צוותא

• Facebook
• Twitter
• Email

דניאל סלומון הוא אחד המוזיקאים העסוקים ביותר בישראל בשנים האחרונות, גם אם הוא פחות תחת אור הזרקורים. כרגע הוא עמל על כתיבת מוזיקה לשתי הצגות במקביל עבור תיאטרון החאן ותיאטרון בית ליסין, וכן לסדרת נוער שבה תככב נועה קירל. חוץ מזה הוא גם מפיק שירים ואלבומים לאמנים אחרים ועובד על חומריו שלו.

דנה עדיני עסוקה בפרויקטים מסוג שונה לגמרי. עדיני, לשעבר צלע מהטריו הבנות נחמה ובעלת קריירות משחק ושירה מצליחות, מעסיקה את עצמה בשנתיים האחרונות בבית כאם לתאומים. לעדיני וסלומון היסטוריה ארוכה ומשותפת, הן מוזיקלית והן רומנטית, ואחרי הפסקה של שנתיים הם משיקים מופע עם שירים חדשים, עם הרכב חדש וגם עם להיטים כמו "רבות הדרכים" שגרם ללא מעט זוגות (ורווקים) להתייפח.

מה הוביל לתהליך העבודה המחודש?

עדיני: "התהליך היצירתי מעולם לא נפסק. במהלך השנים דניאל אירח אותי בהופעות שלו, ותמיד היה בינינו קשר מוזיקלי, מעבר לחברות, אבל נפתח איזשהו מקום להופעה הזאת, וזה היה דבר שהמשיך לזרום".

סלומון: "אני חושב שזה התחיל מ'רבות הדרכים', שם הקולות והמוזיקה של דנה ושלי פגשו את הקהל, שלחלופין פגש אותנו. השיר הזה השתית משהו ב'יחד' המוזיקלי שלנו ויצר משהו יותר גדול ממה שיכולנו לדמיין, רגע נדיר בזמן שבעצם מלווה אותנו עד היום".

איפה הזוגי והמוזיקלי נפגשים?

סלומון: "נפרדנו כחברים ומעולם לא היו בינינו יחסים עכורים. דנה היא מבחינתי כמו משפחה ואתה דואג למשפחה שלך. חלק מהדאגה הוא לקוות שטוב לה עם הפרטנרים שהיא הייתה יוצאת איתם, דאגה משפחתית שלא הייתה לפני שהכרתי אותה".

עדיני: "מעבר לזוגיות, זה פשוט משהו שנהיה חלק ממך. אנחנו כבר לא במקום של הזוגיות, אלא במשהו שהוא הרבה מעבר לזה. זה משהו נעים מאוד, ואני לא זוכרת מצב אחר".

סלומון: "דנה היא האדם היחיד שנפרדתי ממנו ושעדיין נמצא בחיים שלי".

ובכל זאת, זה לא טריוויאלי להמשיך לעבוד יחד כל כך הרבה זמן גם אחרי פרידה.

עדיני: "אני הולכת עם הדרך הזאת עד הסוף. לשבת לצד דניאל כל כך הרבה שנים זה דבר מעורר השראה באופן שאי אפשר להסביר אותו. לא הייתי משנה דבר".

סלומון: "אנחנו שרים היום הרבה יותר טוב מאי פעם. הופענו המון והשילוב בינינו נהיה חזק יותר. זה משהו שקורה רק עם השנים".

אם כבר שותפות מוזיקליות, דניאל הקליט בעבר עם שילה פרבר ודניאלה ספקטור. האם נוח לך יותר לעבוד עם זמרות?

"אני לא יכול להגיד שיותר נוח לי, כמו שאני יכול להגיד שכיף לי מאוד לשתף פעולה עם זמרות, בעיקר בגלל הניגוד שנוצר בין הקולות השונים, אם אפשר לקרוא לקול שלי גברי".

"או לקול שלי נשי", מגיבה עדיני, אמירה שגורמת לשניים לצחוק.

"אני חושב שפשוט היה לי מזל בכל שרוב האנשים שעבדתי איתם בחיים המקצועיים שלי הם נשים", מוסיף סלומון. "אני לא יודע למה זה קרה, כנראה זה בא באופן טבעי. זה לא מגיע מתוך העדפה מגדרית, אבל אולי זה אומר משהו לגבי".

אם מדברים על מגדר, האם את חווית סקסיזם ושוביניזם בתור מוזיקאית?

עדיני: "אני לא חושבת שיש אישה ביקום הזה שלא חוותה סוג כלשהו של הטרדה מינית. זה דבר שאנחנו מתמודדות איתו כבר שנים. אני כן מרגישה שיש סוג של שינוי, ואני מודה לנשים המדהימות שקמו ועשו את זה".

סלומון: "כל עוד יש אפליה ופערי שכר בין גברים ונשים, איך יהיה שוויון? כל עוד קיים הדבר הזה, שהוא בסיסי, קיומי והישרדותי – זה ימשיך להיות ככה, אם במוזיקה ואם בכל שאר הדברים".

בעוד סלומון שחרר השנה EP עדיני הלכה לכיוון שהולך והופך פופולרי והוציאה לפני שנה את אלבום הילדים "ריח של חלומות" עם אלון עדר. כשנשאלה אם היא מתכוונת להמשיך בדרך זו, התשובה שלה הייתה זהה לכל התשובות על הקריירה שלה: "למדתי להגיד Never say never. אין לדעת לאן החיים האלה יובילו ואני משתדלת לנסות להיות בהווה ובאופן כללי לא להצהיר הצהרות".

סלומון היה נלהב יותר לגבי הרעיון: "הייתי רוצה מאוד לעשות אלבום ילדים עם דנה. זה עולם עשיר מאוד שאין בו חוקים ואפשר לעשות בו כמעט כל דבר. זה נראה לי חשוב ונראה לי גם שיהיה לנו מאוד כיף לעשות את זה".

עדיני: "יש משהו מאוד כיפי בזה שיש עליך אחריות מסוימת, של מה אתה רוצה שהילדים שלך ישמעו, במובן החינוכי וגם במובן המוזיקלי. זה מאתגר ומאוד כיפי".

עברו עשר שנים מאז האלבום היחיד של הבנות הנחמה. מה עם קאמבק?

עדיני מחייכת. "Never say never".

דנה עדיני ודניאל סלומון יופיעו בצוותא, אבן גבירול 30 תל אביב, חמישי (30.11) 21:30, 129 ש"ח

• מוזיקה
• דנה עדיני
• דניאל סלומון
• תרבות