Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
כמות האמנים שהכריזו על הופעות בישראל בחודשים הקרובים הולכת וגדלה. כדי שלא תפספסו כלום, הכנו לכם רשימה מסודרת של כל הופעות 2020. מדריך מתעדכן בימי קורונה
הפה הגדול מכה ברביעית. מוריסי חוזר לישראל (צילום: שאטרסטוק)
כמו בכל שנה, קצת לפני שהקיץ מכה על ראשנו, תיבת המייל שלנו מתחילה להזיע מרוב הודעות יח"צ על הופעות הקיץ הקרבות. המטר האינסופי הותיר אפילו אותנו מבולבלים, וכדי שלא תפספסו שום דבר – הנה הרשימה המלאה (והמתעדכנת) של הלהקות והאמנים הכי שווים שעומדים להגיע לישראל בחודשים הקרובים. את מי ביטלה הקורונה ומי מתעקש להגיע בשנה הבאה?
מוריסי
מתי:5.5.2021, 8.5.2021 איפה:אמפי שוני ואז אקספו תל אביב מחיר:החל מ-259 ש"ח.לרכישת כרטיסים
מוריסי (צילום: Getty Images)
אלפאוויל –טרם הוכרז על ביטול/דחייה
איפה:קודם תל אביב, אחר כך באר שבע מחיר:199-599 ש"ח
להקת הסינת'פופ האגדית מהאייטיז תחזור (או שלא) לשתי הופעות, ואנחנו בהחלט כבר לא צעירים.
סופי טאקר –בוטל
צמד האלקטרו דאנס הניו יורקי, שנתקע לנו בראש בעיקר בגלל "Best Friend", היה אמור להגיע לבארבי במאי. ההופעה בוטלה.
איירון מיידן –בוטל
אחרי שאווררנו את בלוטות הנוסטלגיה והתכוננו לחזור לתיכון, איירון מיידן – שאמורים היו להגיע בהרכב מלא – ביטלו את ההופעה בגלל הקורונה.
ניק קייב
מתי:7.6.2021 איפה:אצטדיון בלומפילד תל אביב־יפו מחיר:מ־289 ש"ח
נאמר זאת כך: מי שהיובהופעה הקודמתשלו כאן כבר קנו כרטיסים. מי שפספסו לא יכולים להרשות לעצמם לטעות שוב.לרכישת כרטיסים
ניק קייב בישראל (צילום: גוני ריסקין)
רד הוט צ'ילי פפרס
מתי:23.6.2021 איפה:פארק גני יהושע מחיר:390 ש"ח
פסטיבל פאנקיארד, שאמור היה להתקיים בגני יהושע ביוני הקרוב, נדחה בשנה עקב הקורונה. הכרטיסים שכבר נרכשו יהיו תקפים לתאריך החדש – ויזכו אתכם בהופעה של הרד הוט, קופי, להקת A-WA וג'ימבו ג'יי. הליינאפ המלא יתפרסם בהמשך.לרכישת כרטיסים
LP
מתי:27.6.2021 איפה:אמפי קיסריה מחיר:269-399
אחרי שפרצה לחיינו עם האלבום "Lost On You" והשריקה שהתנחלה ישר בתוך המוח, כבר היה ברור ש-LP היא הרבה יותר מכותבת הצללים של ריהאנה, כריסטינה ושר.לרכישת כרטיסים
פיקסיז
מתי:13.7.2021 איפה:ביתן 1 אקספו תל אביב מחיר:החל מ־259 ש"ח ההופעה האחרונה של הלהקה פה הייתה פצצת רוק'נרול עמוסה ברגש, וכנראה שאנחנו עומדים לקבל עוד מהטוב הזה. אם יגיעו, פיקסיז יבצעו חומרים חדשים לצד אלבומים מיתולוגיים – השנה יצא האלבום "Beneath the Eyrie", ומגזין NME כבר הכתיר אותו לאלבום הכי טוב של הלהקה.
הדיווה היחידה עם חוש הומור מפותח תגיע (בתקווה) בפעם הראשונה לישראל, והמארגנים מבטיחים לבנות אמפי פתוח במיוחד לאירוע, שיכלול 20 אלף מקומות ישיבה בלבד. סלין דיון תיפרד לזמן מה מהווניו הקבוע שלה בווגאס לטובת טור עולמי שיכלול 100 ערים ברחבי העולם. יהיה נוצץ.
סלין דיון (צילום: בריאן פורנל)
מארק מרטל
מתי:19.7.2020 איפה:רידינג 3 מחיר:249 ש"ח
החקיין המוכשר בטירוף של פרדי מרקיורי, ומי שתרם קולות לסרט "רפסודיה בוהמית", חוזר להופעה נוספת בישראל לציון 75 שנה לאיש ולאגדה.לרכישת כרטיסים
https://www.youtube.com/watch?v=Atb5AMkWHks
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
להקת הפרוג מטאל תגיע הנה ביולי עם אלבומה החדש, "Distance Over Time", שצפוי לצאת השבוע. המופע יתקיים כחלק מפסטיבל Israel Dream Fest שבו יופיעו הרכבים נוספים
להקת הפרוג מטאל דרים ת'יאטר תחזור להופעה אחת בישראל, שתתקיים ביולי בלייב פארק ראשון לציון. הלהקה תגיע הנה במסגרת טור עולמי עם אלבומה החדש, "Distance Over Time", שצפוי לצאת בעוד יומיים (22.2).
המופע צפוי להימשך כשלוש שעות, והלהקה תבצע את כל שירי האלבום החדש לצד כמה מהקטעים היותר מוכרים ואהובים. Dream Theater ידועים כמי שמקפידים מאד על סט ליסט מגוון ביותר בהופעות (עד לרמת בדיקת השירים שבוצעו במופע הקודם באותו מקום), ומעניין יהיה לראות כיצד הדבר ישתלב לצד מסה של אלבום חדש. דרים נחשבים לפרפורמרים מעולים, עם קטעי אילתור, החלפת כלי נגינה ביניהם, קרבות סולואים ויש מי שעוד זוכרים את הפעם ההיא בגני התערוכה, אי שם ב־2009, שבה התעופפה מהבמה מצילה בתום ההופעה.
זו תהיה הפעם הרביעית של הלהקה בישראל, והמופע הנוכחי יהיה חלק מפסטיבל Israel Dream Fest. יופיעו בו גם Tesseract הבריטית, Soen השוודית־אמריקאית, אמן הפרוג/פיוז'ן הישראלי יוסי סאסי עם ההרכב שלו וההרכב האינסטרומנטלי Artland.
← Dream Theater, לייב פארק ראשון לציון, חמישי (18.7) 21:00, 345־485 ש"ח.לרכישת כרטיסים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
סטון טמפל פיילוטס, אחת מלהקות הרוק הכי גדולות שפרחו בניינטיז, תגיע לישראל ביולי הקרוב להופעה בגני התערוכה. הלהקה תגיע בהרכב המקורי – דן דלאו (גיטרה), רוברט דלאו (בס) ואריק קרץ (תופים) – ואליהם יצטרף הסולן החדש ג'ף גוט, שהשתתף באקס פקטור האמריקאי והחליף אתצ'סטר בנינגטון, סולן לינקין פארק, שהתאבד לפני כמה חודשים (הוא, בתורו, החליף את הסולן המנוח סקוט ווילנד).
אלבומה האחרון של הפיילוטס, עם הסולן החדש, יצא במרץ השנה תחת שמה של הלהקה. אלבומם הראשון יצא בתחילת שנות ה־90 וזכה להצלחה מסחרית גדולה, אך יחד איתה הגיעה גם ביקורת: הלהקה, שהשתייכה לסצנת הגראנג', לא הגיעה במקור מסיאטל בירת הז'אנר, וכמו כן טענו נגדם שהם מחקים את פרל ג'אם.
מאז הם הפכו לאחת הלהקות המצליחות בעולם, עם מכירות של יותר מ־18 מיליון אלבומים בארה"ב ו־40 מיליון ברחבי העולם. עד 2001 הם הוציאו עוד ארבעה אלבומים, ובשנת 2002 הלהקה התפרקה וחבריה פרשו לפרויקטים עצמאיים. שש שנים לאחר מכן הם התאחדו לסיבוב הופעות ואלבום הנושא את שם הלהקה (בדומה לאלבום מהשנה) – האחרון עם הסולן ווילנד, שמת בטור ב־2015 לאחר שנים של מאבק בהתמכרות לסמים.
← סטון טמפל פיילוטס, ביתן 2 גני התערוכה תל אביב, רביעי (3.7) 21:30, 289־319 ש"ח.לרכישת כרטיסים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
לידיה לאנץ' לא מדברת במשפטים. צורת הביטוי המועדפת עליה היא מניפסטים ארוכים ומהירים, מלאים בתיעוב ובתשוקה; המשפט הבא מתחיל עוד לפני שהקודם נגמר, וכל התשובות שלה נגמרות בסימני קריאה. "במשך כל השנים של האמנות שלי, אני עדיין אובססיבית מסביב לאותם הנושאים", היא אומרת בריאיון סקייפ שנערך בעיצומו של סיבוב הופעות, שבמהלכו תגיע בסוף החודש לראשונה גם לתל אביב. "הפטריארכיה, דת, הקלפטומניה של התאגידים, רוצחי הפלנטה הזו. הנושאים האלו לא הולכים, אז אני ממשיכה למצוא דרכים חדשות לדבר עליהם. בין אם זה בספוקן וורד, מוזיקה, וידיאו או צילום. אמריקה תמיד הייתה השקרנית והצבועה הגדולה, היא מתחזה לכל מה שהיא לא: זה מאד מעניין כי זה לגמרי 1984 של ג'ורג' אורוול. אני מרותקת על ידי זה, וזה גם דוחה אותי".
באופן לא מפתיע, גם על הביקור הקרב שלה בארץ יש לה מה לומר: "יש מחלוקת אם לבוא לישראל או לא", היא מסבירה. "אני לא יכולה להאשים את האנשים באסהוליזם של הממשלות, רוצחי ההמונים והתאגידים שלהם. אני גרה באמריקה, היא הכי גרועה. אם מישהו מתלונן ושואל איך אני יכולה ללכת לשם, אני אומרת להם, מה עם האנשים שלא מרוצים מהמצב? אמנות יכולה להיות הישועה שלהם, ההקלה שלהם, הכיף שלהם לשעה אחת. אי אפשר להאשים את האנשים בפוליטיקה של המדינה שלהם. לא משנה כמה נמחה, אנחנו עדיין תקועים אוניברסלית במעגל הבלתי נגמר של התעללות. אם זה כבר ככה, אז לפחות שתהיה לנו בלילה פאקינג מסיבה. אני חייבת להביא את המסיבה לאיפה שאנשים הכי צריכים אותה. אני יודעת שיש אנשים שמוחים נגד זה, אבל אני לא מבינה נגד מה. אם הם באמת היו רוצים לעשות שינוי, הם היו הולכים לפוליטיקה".
אז אולי זה מה שצריך לומר לרוג'ר ווטרס? "זה מה שאני אומרת! הלו, תקשיבו לי אנשים. אני לא הראשונה לומר את זה, אבל אני אגיד את זה לאוד אנד פראוד – חייבים להביא מוזיקה לאנשים. הסיבה שלא הייתי עדיין בישראל היא בגלל סיבה טכנית – ביטחון בשדה תעופה וכל השטויות האלה, את יודעת. אבל עכשיו אני לוקחת את הסיכון".
לאנץ' היא מהיוצרים שלא מפסיקים לעבוד עד שהם מתים. במרכז האמנות שלה נמצאת ההתנגדות: לאלימות מינית, לקפיטליזם, להסכמה שבשתיקה עם הרעות החולות בעולם. בגיל 60 היא מלכת אנדרגראונד שאין לה מקבילה – הן מבחינת רוחב היריעה שבה היא יוצרת והן מבחינת ההתמדה והעקשנות שלה. זה 30 שנה שהיא יוצרת בלי הפסקה: מוציאה ספרים, אלבומים ורומנים גרפיים, מופיעה באירועי ספוקן וורד וכזמרת רוקנ'רול מחאתי, יוצרת ומשתתפת בסרטים ובתערוכות מסביב לעולם. לאנץ' צרחה על במות עם ניק קייב ועשתה ספוקן וורד עם הנרי רולינס, הייתה ממובילות התנועה המוזיקלית הניו יורקית המשפיעה נו ווייב, יצרה והשתתפה בסרטים מלאי אלימות מינית קיצונית והשפיעה על דורות של יוצרים, מקים גורדון ועד לניקולאס ז'אאר. גם מדונה וקורטני לאב הושפעו מהדימוי הסקסי, הגותי והמסוכן שלה, שלא לומר – גנבו את הלוק שלה בבוטות. בסוף החודש (רביעי, 29.5) היא תבוא עם אחת מהלהקות הנוכחיות שלה, Big Sexy Noise, להופעה במועדון הגגארין, בפעם הראשונה בישראל.
"ביג סקסי נויז זו הלהקה למהפכה הבאה שאין לה סוף", היא אומרת על ההרכב שהקימה לפני כעשור. בניגוד להרבה מהחומרים המוקדמים של לאנץ', שהיו לא מלודיים וחסרי מבנה סטנדרטי, ההרכב הזה הוא כמעט מסורתי ברוקנ'רול הכבד שלו. הסקסופון הקקופוני בהרכב הוא כוכב לא פחות גדול מהקול הבוער, הנמוך והמתגרה של לאנץ', שאפשר לשמוע בו כל בקבוק טקילה וכל סיגריה.
"בסבנטיז קראו לזה קוק רוק", היא אומרת."זה סוג של טוויסט על זה. השירים הם לא אנטי גברים, אבל אנחנו עושים טוויסט על הז'אנר, שזה כיף. אין הרבה הארד רוק ויש מעט מאד עם נשים בפרונט. בגלל זה ההרכב הזה חיוני לדעתי, אין מספיק נשים". כצפוי, לאנץ' לוקחת ברצינות את תפקידה כאישה בפרונט. כשהיא מופיעה על הבמה, היא משמידה אותה: היא גוש פרוע של התנגדות וכעס. היא מזיינת את המיקרופון, זורקת דברים על הקהל: היא לא שמה זין.
אחד מהשירים במופע הקרוב (ספוילר!) הוא קאבר לשיר "Kill Your Sons" של לו ריד. "השיר הזה מתאר את מה שקורה היום בעולם ומאז ומתמיד", מסבירה לאנץ', "הורגים אותנו עם תרופות, מלחמה, בולשיט, עם פחד. אז במובן מסוים זה מדבר על יותר ממה שהשיר עצמו מדבר עליו (הלם חשמלי וטיפולי המרה לגייז, שריד חווה בעצמו – נ"פ). אני חושבת שאנחנו סובלים מהלם חשמלי בכל רגע בעצמנו, כי אנחנו כל כך מוקפים על ידי חשמל. אולי כולנו בשוק, אנחנו צריכים להיות בשוק מהמצב של העולם".
זו הסיבה שחזרת לגור עכשיו בארה"ב? "כן, כשעזבתי את ארה"ב זה היה בגלל בוש (הבן, בשנת 2001 – נ"פ) אמריקה הפכה ליותר פשיסטית אז עברתי לספרד, שבה הפשיזם נגמר. אני מופיעה בכל מקרה יותר באירופה, אבל המצב עכשיו כל כך מטורף שמעניין להיות פה. אבל תראי, כשהלילה יורד, אני מעיפה את השיט הזה מהחיים שלי ואני הולכת לעשות כיף".
#MeToo לפני 30 שנה
הנושא הבולט ביותר ביצירה של לאנץ' הוא אלימות מינית וההתמודדות איתה. הפתרון של לאנץ' הוא להפנות את הזעם כלפי חוץ באמצעות אמנות ולא כלפי פנים בהרס עצמי. את הזעם שלה על התעללות המינית שחוותה בידי אביה כילדה היא ניתבה אל היצירה, מאז שברחה מהבית בגיל 16 עד היום. זה 30 שנה שהיא מדברת על הנושאים שתנועת #MeToo הביאה לפרונט רק לאחרונה, אבל היא לא חושבת שהמסרים של תנועת #metoo מספיקים.
"אין מספיק שינוי", אומרת לאנץ'. "אבל מובן ששינוי צריך לקרות. אנחנו צריכים לדבר גם על האחריות של הורים שלא מלמדים את הילדים שלהם איך להגן על עצמם ומה זה כבוד. אני מאשימה את ההורים, גם את שלי. כשהייתי בת 12 כבר הייתה לי הבנה טובה של מה שאני לא הולכת לסבול יותר".
"כשרק התחלתי לדבר על הנושאים האלו, ב־1982, כמובן שאף אחד אחר עוד לא דיבר על זה", היא אומרת. "אבל הסיבה שהיה לי את הכוח ואת הדחיפות לעשות את זה היא כי ידעתי שהמצב שלי לא היה הכי גרוע. יכולתי לדבר על הסיטואציה שלי בתקווה שאחרים לא ירגישו כל כך בודדים. כולנו עברנו התעללות, על ידי דת, פוליטיקה, המשפחה כיחידה שהיא מיקרוקומוס של החברה הפשיסטית. זה כוכב לכת ממושטר. הבעיה היא שאפילו ילדים הופכים לבריונים, אז אנחנו צריכים לחזור ללמד ילדים כבוד והגנה עצמית. הללויה!".
מבחינתה של לאנץ', המסרים של #metoo רחוקים מלהוביל לשינוי הרצוי. "כל הכבוד שיש יותר מודעות, אבל התמונה היא כל כך עצומה בגודלה", היא אומרת. "יש כל כך הרבה התעללות מחרידה נגד נשים שהיא יותר חמורה מזה שמישהו קרא לך 'מותק' או צבט לך בתחת. אני לא רוצה שהתנועה תעבור רדוקציה לזוועות הקטנוניות ביותר, אלא לזוועות בסקאלה הגדולה – כמו סחר בנשים, נשים שנסקלות למוות במזרח התיכון. יש נושאים גדולים שכוללים גם גברים שעוברים התעללות, ולא כוללים אותם".
כשורדת אמיתית, לאנץ' מציעה הומור כדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסקסיזם שהיא חוותה, כאמנית וכאישה. "כשהייתי טינאייג'רית שברחה מהבית ברחובות ניו יורק הייתה הרבה התעללות פיזית ומילולית, ולא יכולתי להילחם בכל העולם", היא מסבירה. "אז התמודדתי בעזרת הומור. כשהיו אומרים לי: 'היי יש לך אחלה תחת', הייתי עונה ב'היי, גם לך יש אחלה תחת!', והם היו צוחקים. זה היה מוריד את המתח. אם זה לא עובד, אז כמובן מכה חזקה לגרון. אני איפשהו בין קומיקאית למתנקשת – אני חייבת להחליט באיזה דרך ללכת. אני מנסה ללכת עם הומור. לפעמים את צריכה להלחם עם אש באש, ולפעמים את צריכה פאקינג משאית מכבי אש".
עבור לאנץ', האמנות שלה היא יותר מעבודה: מדובר בשליחות, ייעוד – להיות הקול הברור של ההתנגדות בעולם מתפורר. "אני מדברת בשביל אנשים שאין להם את הקול לעשות את זה", היא אומרת, "לא לכולם יש את הניסיון או את האינטנסיביות שלי, אבל אני חושבת שבשביל אנשים שמרגישים כעס, אכזבה או פשוט כמה הכל פאקינג מגוחך שאנחנו ב־2019, והכל עדיין כאילו אנחנו במערה. זו פארסה קומית. מתי בני אדם ילמדו שכל הכסף בעולם לא יעזור? מתי בני אדם ילמדו שמלחמה היא לא התשובה? אני לא מבינה את תאוות הבצע, ואיך לכל כך מעט יש כל כך הרבה, והם לא זורקים את הכסף במורד הרחוב לאנשים. אני מפלנטה אחרת, אני מצטערת".
האם יש מחיר שהיא משלמת על היותה קולם של הדחויים? "זה לא כאילו שעשיתי את הבחירה הזו", היא אומרת. זה היעוד שלי", היא מסבירה. "יש אנשים שנועדו להיות אסטרופיזיקאים או מנהלי בית לוויות. אני מרגישה שזה הייעוד שלי, אז זה לא נטל. מישהו חייב להגיד את הדברים האלה, ואני חייבת להגיד אותם בעצמי. אני מניחה שזה ההבדל בין אמן אמיתי או למישהו שיש לו תחביב. אם התשוקה זורמת בדם שלך, כך שאם לא תעשי את זה תתחרפני אפילו עוד יותר, אז את חייבת לעשות את זה. למה למישהו לעשות את זה אם הם לא חייבים? הייתי משלמת מחיר יותר גדול אם לא הייתי עושה את זה כי היו שמים אותי במוסד".
https://www.youtube.com/watch?v=kAiziUZdIW4
מתכונים של מכשפה
לאנץ' ידועה לא פחות בזכות הספרים שלה מאשר בזכות המוזיקה. הספר "Paradoxia: a Predator's Diary" שיצא ב־1997 ומתעד את ההרפתקאות המיניות המאוד הארדקור שלה זכה להצלחה מפתיעה, והוא תורגם לשמונה שפות. בחודש יולי הקרוב צפוי לצאת ספר חדש בשם "So Real It Hurts", שמאגד מאמרים שונים בעריכתה.
אולם לא הכל קודר בעולמה של לאנץ'. לראיה – ספר הבישול הקליל שלה (יחסית, כמובן) The Need to Feed. "אני מאכילה אנשים כבר שנים" היא אומרת. "זה התחיל מזה שגנבתי אוכל בשביל אנשים אחרים (מה שהוביל לשם הבמה שלה לאנץ' – נ"פ). תמיד בישלתי, הרעיון הגיע בגלל דמות ב"True Blood" – מריאן, מכשפה מדהימה שתמיד בישלה ואמרה שאני ההשראה הכי גדולה שלה.
אוכל, כמו סקס, הוא אחד מהדברים הכי אינטימיים שאפשר לעשות עם מישהו. את נוגעת בכל מה שנכנס לפה שלהם. כשאני מאכילה אותך את אוכלת את ה־DNA שלי, אז במובן מסוים אני מכניסה אותך להריוןץ אני מתה על זה, זה כזה witchy".
לידיה לאנץ ו־Big Sexy Noise, גגארין, סלמה 46 תל אביב, רביעי (29.5) 20:30, 170 ש"ח
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הצמד טירז פור פירז, שהביא לעולם את "Mad World", צמח מתוך פצעי ילדות בבתים הרוסים. כל היצירה שלהם עוסקת בזה – החל מהשם שלהם ועד לשירים – אבל רוב המעריצים כלל לא מכירים את הסיפור
הכל התחיל ב"Mad World". רולנד אורזבל, חצי מטירז פור פירז, כתב אותו בגיל 19. הוא היה ילד מדוכא לאב שסבל מפוסט טראומה אחרי מלחמת העולם השנייה והתעלל באמו. גם חברו לצמד, קורט סמית', הגיע ממשפחה הרוסה. המורה שלהם לגיטרה הכיר להם את הספר של הפסיכולוג ארתור ג'אנוב, "The Primal Scream", ששינה את התפישה שלהם לחלוטין. לפי ג'אנוב, הדרך להתמודד עם טראומות ילדות שיצרו ההורים היא לבכות ולצרוח, על מנת לשחרר את הכאבים ולהתגבר עליהם. מכאן גם השם שלהם – Tears For Fears, ושם האלבום הראשון שלהם – "The Hurting", שחוגג 36 שנים וייצא מחדש בוויניל במאי הקרוב. בקיץ הם יחזרו לישראל אחרי הופעה בלתי נשכחת לפני שנתיים.
אחרי שמכירים את ההיסטוריה של טירז פור פירז מבינים כמה המוזיקה שלהם מתעתעת. הם עשו במוזיקה את מה שדיוויד לינץ' עשה ב"טווין פיקס" – הפכו את הבית, שאמור להיות מקום מוגן, למקור סכנה, ושברו את המיתוס לפיו הילדות היא התקופה הכי מאושרת בחיים. "Mad World" הוא שיר קצבי ומרים, אך ספוג בעצב קיומי: "החלומות שבהם אני גוסס הם הטובים ביותר שהיו לי", שר אורזבל בפזמון. הוא מתאר את התעלמות המורים מהמצוקה, את חוסר האונים של ילד שמרגיש שאין לו נקודת אחיזה בעולם. אירוני שהשיר מלא הצער הזה הפך ללהיט הראשון והענק שלהם, שהרקיד טינאייג'רים במסיבות ברחבי העולם. "Mad World" כבש את המצעדים, שהיו באייטיז המדד החשוב ביותר להצלחה, וסימן את הצמד כדור הבא של הפופ הבריטי ובכלל (שנים לאחר מכן, דור חדש של אוהבי מוזיקה יכיר אותו בזכות קאבר הפסנתר הקיטשי של גארי ג'ולז ומייקל אנדרוז לסרט הקאלט "דוני דארקו").
המטרה שהציבו לעצמם השניים הייתה להצליח לומר, מבלי להתבייש, שעצב הוא דבר שאפשר וצריך לדבר עליו, שטראומות לא חייבות לאמלל אותנו כל החיים, ושמותר לכעוס על זה שהאנשים שהביאו אותנו לעולם לא דואגים לנו. למרות המסרים הטעונים, "The Hurtin" הגיע למעמד פלטינום וכבש את המקום הראשון במצעד הבריטי רק שבועיים לאחר שיצא. על עטיפת האלבום מופיע ילד קטן ויחף, בודד על רקע לבן וריק. בניגוד לנהוג באייטיז, טירז פור פירז לא הופיעו על עטיפת האלבום בצילום סטודיו מחמיא עם שיער מנופח, אלא הביאו את עצמם כילדים, ובעצם את כל הילדים שהמצוקה שלהם לא נראית לעין.
גם בסינגל "Pale Shelter" מתוך האלבום אפשר למצוא את הניגוד בין מוזיקה פסטורלית למילים טראומטיות. אורזבל וסמית' מתחלקים בשירה והופכים את השיר לסוג של דיאלוג: הקול הרך להפליא של סמית' מציג בעדינות את הסבל מההורים, ואורזבל מוכיח ומאשים אותם בפזמון: "אתם לא נותנים לי אהבה", כמעין נקמת הילד הדחוי. "זה סוג של שיר אהבה, אבל כזה שמתייחס להורים שלך יותר מלבחורה", הסביר אורזבל בסרבול כשניסה להכיר לעולם הפופ נושאים חדשים ומושתקים.
בהרבה מובנים "Mad World" פתח לטירז פור פירז את הדרך, אבל השיר שבזכותו (או בגללו) הם זכורים הוא "Shout", קפסולה של הרעיונות שהם הביאו לעולם המוזיקה. השיר יצא באלבום הבא של ההרכב, "Song from the Big Chair", וכאילו חתם לנצח את מקומם בפופ הבינלאומי. מקהלת הילדים שמצטרפת בקליפ האייטיז הקלישאתי, כולל סולו צוקים בנוהל, מהדהדת את אורזבל ששר: "בזמנים אלימים אתה לא חייב למכור את הנשמה שלך", וקורא לנו לשחרר את כל הפחדים והכעס באמצעות צעקות.
ריוט! מוזיקה מהפכנית, להט"בית, קווירית ואנטי גזענית. משודרת בכל יום שני בין 14:00־15:00 ברדיו הקצה.להאזנה באתר|לעמוד הפייסבוק
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![פיקסיז (צילום: יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/12/הפיקסיז-1000x667.jpg "פיקסיז (צילום: יח"צ)")
