Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
ביקרנו ב"ארוחת גיבורים וגיבורות" לאנשי בריאות הנפש, ויצאנו שפויים
לחיים לשוב החטופים. ארוחה סודית גרסת חרבות ברזל (צילום שרון בן דוד)
תמיד אהבנו ארוחות סודיות, אבל אמש (ב') התקיימה במסעדת קלארו ארוחה סודית מסוג חדש, במסגרת מיזם הארוחות הסודיות של גד המארח בשבועות האחרונים את אנשי מערכות הבריאות והביטחון לארוחות חיזוק חגיגיות, "אתם עוברים גיהינום ומנסים לסלק גיהינום של מישהו אחר. מגיע לכם הכול"
"אל תבכה, אני בוכה בשבילך", שרה משי קליינשטיין, ואף עין לא נשארת יבשה. 60 איש ואישה מצוותי מחלקת בריאות הנפש של בית החולים ברזילי באשקלון יוצאים לשעתיים מעמדת המטפל.ת, לאחר ששמעו הכול ונחשפו לעדויות מהתופת, וזוכים לחוויה יוצאת דופן במסעדה תל אביבית. אפילו מנהל בית החולים פרופ' חזי לוי, איש רפואה ותיק ומנוסה, מתקשה לברור מילים.
"לא תיתכן כזו חוויה בלי טראומה נפשית", הוא מספר במהלך הערב. "אנחנו רואים את המראות הנוראיים האלה של פצועים שמגיעים, חלקם מרוטשים. אנחנו רואים את החיילים שהתחילו להגיע בגל השני עם פציעות קשות, את המשפחות שמסתופפות, כל כך מסכנות, בדלפק כשהם מחפשים את קרוביהם ויקיריהם, מרביתם אלמונים. אנחנו לא יודעים בכלל לעכל, ובוכים יחד איתם". והוא ממשיך ומספר על החוויה האישית שלו, כמי ש"מנהל את הדברים כאוטומט ואז עוצר ודומע בצד".
הזמנה לדואט. משי קליינשטיין ומנהל בית החולים ברזילי פרופ' חזי לוי (צילום שרון בן־דוד)
המתח המובנה שבין המיקום לסיטואציה מבלבל: חלל האירועים היפהפה של מסעדת קלארו, שמארח סיקרט דינר בגרסת "חרבות ברזל". בשבע השנים שבהן הוא פועל, פרויקט הארוחות הסודיות של מחלבות גד קורץ לפודיז סקרנים – הריגוש שנובע מהחשאיות היכן יתקיים האירוע, מי השף שיבשל ומה יוגש, מספר המקומות המוגבל והצלחת אירועי השנים הקודמות גורמים לכך שהכרטיסים נחטפים במהירות. השנה החליטו במחלבות גד להחזיר את סדרת הארוחות במהדורת מלחמה, ולהקדיש אותה לכוחות הביטחון והבריאות.
בוראטה ופלפלים מעוטף עזה (צילום מחלבות גד)
הארוחה, שהתקיימה אמש בקלארו, היתה הרביעית במספר. לפניה ארז קומרובסקי בישל למפקדי כיפת ברזל ובנות זוגם, אוראל קמחי (פופינה) אירח את מפקדי החטיבה הצפונית עזה בבסיס האוגדה ברעים, ואסף גרניט הגיע לבסיס חיל האוויר והכין ארוחה מפוארת לטייסת 133. בכל אירוע הופיע אמן אורח – ולארי חמאתי, אניה בוקשטיין, הצמד ליילי (גל תורן וגיא לוי) ואתמול, כאמור, משי קליינשטיין. כשהיא מבקשת מפרופ' לוי להצטרף לדואט "קחי לך", הוא צוחק ואומר ש"אם אני אשיר כולם יצטרכו טיפול פסיכולוגי".
ארוחת גיבורים וגיבורות (צילום שרון בן־דוד)
בזמן שהאורחים מתיישבים ליד שולחן ארוך מקושט במסכות שחורות – הסמל המסחרי של הארוחות הסודיות – שף רן שמואלי וצוותו קוצצים, מטגנים ומצלחתים. על הדלפק מונחות מנות מוקפדות מגבינות וחומרי גלם מהעוטף: "סלט כל העגבניות מהעוטף" וריקוטה פרסקה, סשימי דג ים ויוגורט, פילה לברק צלוי על הפלנצ'ה ברוטב יוגורט ורשאד מגינת המסעדה וכיסוני ריקוטה ותירס.
שמואלי בזון ומרוכז בעשייה, אך כשירדן פל ממחלבות גד מבקשת ממנו לשאת דברים, הדמעות חונקות את גרונו. "אם לא נהיה ביחד זה לא ילך. אם לא נהיה ביחד לא נהיה מספיק חזקים ולא יתקיים הקסם שכל העולם מסתכל עליו כשישראל קיימת. כשרגע פספסנו את זה, הפסדנו". הוא מודה שקשה לו לא לדבר על פוליטיקה ובמקום זאת מודה לצוותים. "אתם עוברים גיהינום ומנסים לסלק גיהינום של מישהו אחר. מגיע לכם הכול".
המארח שף רן שמואלי (צילום יח"צ מחלבות גד)
ככל שהערב מתקדם, האירוע מקבל צביון של ערב כמעט רגיל במסעדה. דגש על הכמעט. האורחים מרימים לחיים לשובם של החטופים, מצטלמים בתמונה קבוצתית למזכרת, מדברים ואפילו קצת צוחקים. ואז עולה משי קליינשטיין והרגשות המודחקים פורצים החוצה. היא מקדישה את השיר "שמחות קטנות" לחיילים, לחטופים ולמשפחות המפונות, וממשיכה עם "הללויה" של לאונרד כהן, שחודר ישר ללב. 60 לבבות שספגו מאז השבעה באוקטובר כמויות אדירות של צער סופגים מעט נחמה וכוח להמשיך הלאה.
היום (שלישי) תתקיים הארוחה האחרונה בסדרה, לרגל הפתיחה המחודשת של תחנת משטרת שדרות, שנהרסה באותה שבת שחורה, כולל שוטרים שעדיין נמצאים באשפוז, ויובאו כדי להתארח במחיצת חבריהם. על הכנת הארוחה יפקד שף אייל שני, ובתכנית האמנותית תופיע להקת כנסיית השכל משדרות בהמנון התקופתי "שום דבר לא יפגע בי". והחוסן שצוותי הרפואה והביטחון מפגינים כבר חמישה שבועות ללא הפסקה מוכיח שבהם באמת שום דבר לא יכול לפגוע.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אם שאיפות גבוהות של ההורים מובילות להישגים גבוהים של ילדיהם, או שמא דווקא הישגים גבוהים של הילדים מביאים את הוריהם להציב להם רף גבוה יותר ולשאוף רחוק יותר?
הילד שלכם חזר הביתה עם ציון נמוך בבחינה. כיצד תגיבו? האם תדרבנו אותו להשתדל יותר ולהגיע להישגים גבוהים יותר בפעם הבאה, או אולי תחליטו שאין מה לעשות והילד אינו מסוגל ליותר? מחקרים רבים שפורסמו מצביעים שאמונות ועמדות של הורים על הישגי ילדיהם קשורות להישגיהם הלימודיים של הילדים בפועל. כך למשל, נמצא כי קיים קשר חיובי בין שאיפות ההורים להישגים גבוהים בלימודים לבין הישגי הילדים. ממצא זה בא לידי ביטוי בתרבויות שונות ובקשת גילים רחבה.
הממצא כה עקבי עד כי שתי שאלות מרכזיות הוזנחו עד עתה: הראשונה היא שאלת הביצה והתרנגולת, מה גורם למה: האם שאיפות גבוהות של ההורים מובילות להישגים גבוהים של ילדיהם, או שמא דווקא הישגים גבוהים של הילדים מביאים את הוריהם להציב להם רף גבוה יותר ולשאוף רחוק יותר? המחקרים שנעשו עד כה בדקו את שני המשתנים (הישגיות ושאיפות ההורים) הללו בו זמנית, כך שאי אפשר היה להשיב על השאלה מה מוביל לְמה.
השאלה השנייה שלא נבחנה עד כה היא אם לשאיפות גבוהות של ההורים עלולות להיות גם השלכות שליליות: כל המחקרים שעסקו בקשר בין שאיפות ההורים והישגיות הדגישו את ההשלכות החיוביות של שאיפות ההורים. השלכות שליליות, אם ישנן, לא הובאו בחשבון. מעניין לציין כי הורים בעלי שאיפות גבוהות הם לרוב כאלה המעורבים בחיי ילדיהם ומחויבים להצלחתם, מה שלרוב מוביל להישגים גבוהים. אולם, מה קורה כאשר להורים ישנן שאיפות מוגזמות, הרבה מעבר ליכולות האמיתיות של ילדיהם? מצב זה עלול להוביל למעורבות יתר של ההורים, ללחץ רב מדי על הילדים ולרמות גבוהות של שליטה על התנהגות הילדים. ואמנם, בהקשר אחר, מחקרים קודמים מצאו כי התנהגויות שתלטניות של הורים קשורות להסתגלות לקויה של ילדיהם.
שאיפת יתר
והנה, במאמר המתפרסם בכתב העתJournal of Personality and Social Psychologyמנסה צוות מחקר בראשות קוי מאראימה ((Murayama להשיב על שתי השאלות שטרם נחקרו: מה מוביל לְמה – שאיפות הורים להישגיות או להפך, והאם קיימות השלכות שליליות לשאיפות יתר של הורים.
במחקר השתתפו 3,530 ילדים (כמחציתם בנות) הלומדים בבתי ספר בגרמניה בכיתות ה'־י', ונבחנו הישגיהם במתמטיקה. המחקר נמשך כמה שנים, וילדים שהצטרפו אליו בשלבים מוקדמים נבחנו בכל שנה. מחקר נוסף, ששחזר את המחקר הראשון, כלל מדגם של 16,197 ילדים אמריקאיים בכיתות י'־י"ב.
בסוף כל שנה נבחנו הילדים בשני המדגמים בבחינה במתמטיקה והוריהם מילאו שני שאלונים. בראשון נבחנו שאיפות ההורים להישגים גבוהים של ילדיהם: כלומר, משאלת הלב או המאוויים של ההורים ביחס לרמת ההצלחה הרצויה של ילדיהם ("אנו רוצים שהילד שלנו יקבל ציון גבוה"). בשני נבחנו ציפיות ההורים ביחס להישגי ילדיהם, כלומר האמונה או השיפוט של ההורים על יכולותיו של הילד להצליח באופן מציאותי ("אנו מאמינים שהילד שלנו יכול לקבל ציון זה").
מתוצאות שני המחקרים עולה כי במענה לשאלה הראשונה קיים קשר הדדי חיובי בין ציפיות הורים לבין הישגי ילדיהם במתמטיקה – ציפיות גבוהות של ההורים מובילות להישגים גבוהים של הילדים – מה שמביא את ההורים לשוב ולהציב רף גבוה של הישגיות.
במענה לשאלה השנייה התברר כי שאיפות יתר של הורים – כלומר מצב שבו שאיפות ההורים גבוהות מציפיותיהם – עלולות להיות בעלות השלכות שליליות לילדיהם: שאיפות יתר של הורים נמצאו כקשורות דווקא ברמות נמוכות יותר של הישגים במבחני המתמטיקה.
למחקר הנוכחי יש גם השלכות יישומיות. מעיון בספרות המחקרית שעסקה עד כה בהישגיות של ילדים עולה מסר חד וברור: כדי להעלות את הישגי הילדים כדאי "לטפל" קודם כל בהורים ולטפח בהם שאיפות להישגים גבוהים של ילדיהם. ואמנם, כמה תוכניות התערבות שפותחו בארצות הברית ובאנגליה התמקדו בשאיפות ההורים כאמצעי להעלאת הישגי הילדים. אולם, מתוצאות המחקר הנוכחי עולה כי העלאת שאיפות ההורים גרידא עלולה במקרים מסוימים להביא דווקא לתוצאה הפוכה ולפגוע בהישגי הילדים. במקום זאת, מומלץ להורים לפתח ציפיות מציאותיות ביחס להישגי ילדיהם וליצור תנאים הולמים שיביאו למימוש ציפיות אלו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אנשים רבים שואלים: מהי היפנוזה? האם ישנים במהלך הטיפול והאם היפנוזה כרוכה בסכנה? הבה נשיב על שאלות אלו: היפנוזה היא מצב אחר של מודעות. בזמן הטיפול בהיפנוזה, האדם מרוכז בחוויות של עצמו ומגיע אל רמת מודעות אחרת של עצמו: חשיבה בתמונות, האטה של חשיבה לוגית־מושגית, חוויות חושיות של מראות, צלילים – מצב הדומה לחלום. אך בניגוד לאדם הישן וחולם – המטופל בהיפנוזה אינו ישן. היפנוזה אינה מצב של שינה – האדם המטופל בהיפנוזה מודע לכל המתרחש וחש אותו באופן מחשבתי, רגשי וגופני בזמן הטיפול בהיפנוזה. הוא שומע, מקשיב ומגיב. היפנוזה גם אינה מצב של חוסר הכרה – האדם המטופל בהיפנוזה הוא בהכרה מלאה, יודע, חש ומרגיש, וערנותו הפנימית (הפניית הקשב כלפי פנים) אף רבה יותר מערנותו הפנימית בחיי היומיום.
בטיפול בהיפנוזה אי אפשר "להביא", "להכריח" או "לשכנע" את המטופל למעשים ולהתנהגויות הנוגדים את המוסר, האתיקה או עקרונות החיים שלו. אין ההיפנוזה מנוגדת ליושר האישי של המטופל והיא פועלת על פי נורמות חיים המקובלות על ידיו.
ההיפנוזה אינה מסוכנת, בתנאי שהטיפול בהיפנוזה נעשה על ידי מטפל מיומן בכך. מטפל מיומן הוא בעל רישיון לטיפול בהיפנוזה על פי חוק ההיפנוזה שחוקקה הכנסת בשנת 1984. הרישיון הניתן למטפל בהיפנוזה נקרא בשם: "הרשאה להפנוט". זהו רישיון לעסוק במקצוע טיפולי כפי שמשרד הבריאות נותן רישיון לעוסקים ברפואה (רופאים), או בפסיכולוגיה (פסיכולוגים). אדם שלא הוסמך לכך אינו רשאי לטפל בהיפנוזה. המטפל בהיפנוזה ללא רישיון עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש על פי החוק. יש מטפלים העוסקים בהרפיה ובדמיון מודרך. שתי הטכניקות הללו משולבות בתוך הטיפול בהיפנוזה, אך הן אינן טיפול בהיפנוזה.
מהי ההגדרה של היפנוזה?
היפנוזה היא מצב של מודעות או מצב של תודעה אשר אפשר לעורר בו תופעות סמויות על ידי הליכים סוגסטיביים. הכוונה במילים "הליכים סוגסטיביים" היא לתהליך טיפולי שבו אפשר להעביר לאדם רעיון, מסר או הצעה חדשה העשויה לשפר את מצבו הנוכחי שבעקבותיו הגיע לטיפול. הסוגסטיה היא קבלה בלתי מבוקרת של אידיאה (רעיון). זוהי אידיאה המתקבלת על ידי המטופל לא מתוך שכנוע אינטלקטואלי, אלא תוך עקיפת תהליכי בקרה אינטלקטואליים. בזמן התהליך ההיפנוטי החלק האינטלקטואלי דומיננטי פחות והחלק החזותי־תמונתי והחושי ערני יותר. ואכן המטופל בהיפנוזה רואה תמונות, צבעים, צורות וכל מה שאינו מילולי, אינו אינטלקטואלי ואינו חשיבתי־לוגי.
התופעות ההיפנוטיות מתרחשות באופן ספונטני בחיי היומיום. מצבי טרנס, סוגסטיביליות גבוהה, קשב סלקטיבי ועוד מתרחשים למשל בטקסים דתיים, בריטואלים משפחתיים, בדפוס התנהגות של בני זוג ועוד. כאשר אדם יושב ליד הנהג במכונית, לעתים קורה שהוא מגיב בזמן הנהיגה כאילו הוא "לוחץ" על דוושת הדלק או על דוושת הבלימה. זוהי תגובה אידיאומוטורית, שפירושה קשר גומלין בין חשיבה ודמיון לבין תגובת הגוף. גם אם המאכילה את תינוקה נוהגת לפתוח את פיה כאשר התינוק פותח את פיו למראה כל כפית וכפית המוכנסת לפיו. גם בדוגמה זו מתקיים העיקרון של קשר גומלין בין מראה פי התינוק לתגובה ספונטנית מוטורית של הגוף.
כיצד כל זה קשור להיפנוזה?
מתברר כי בזמן התהליך ההיפנוטי נקשרים קשרים בין כל מערכות הגוף. אפשר לחשוב על משהו, לדמיין אותו, ואז תגיע תגובה של הגוף. במילים אחרות, "את/ה חושב/ת על משהו ומדמיין אותו, והגוף מגיב בהתאם". דוגמה: המטופל חושב על "מיץ לימון", מנסה לדמיין "מיץ לימון" בעזרת ההנחיה של המטפל, ואז המטופל עשוי להרגיש בפיו טעם של מיץ לימון, להריח ריח של מיץ לימון וכו'. דוגמה אחרת: המטופל חושב על "אגם מים יפה בטבע", מנסה לדמיין "אגם מים יפה בטבע" בעזרת ההנחיה של המטפל, ואז המטופל עשוי להרגיש ירידה בטונוס השרירים במקומות שונים בגוף (רפיון שרירים), כביטויים של שקט, רוגע, שלווה ונעימות – תוצאות של החשיבה שלו והניסיון שלו לדמיין את "אגם המים היפה בטבע". כלומר, אפשר לעורר שינוי על ידי מסר מילולי הניתן כאשר המטופל נמצא במצב עמוק של הרפיה ומופרד מגורמי רקע מפריעים ומסיחים. אדם הנמצא בתהליך של היפנוזה מדווח כי הוא שומע כל מילה של המטפל, אך בעת ובעונה אחת גם נמצא במצב תודעתי אחר, למשל בשפת הים, בטבע, בעבודתו, בביתו, בשנות ילדותו, או בכל מקום אחר רלוונטי לטיפול בהיפנוזה.
שלבי הטיפול בהיפנוזה
הטיפול בהיפנוזה נעשה בדרך כלל בארבעה שלבים: השלב הראשון, שלב הריאיון המקדים, שבו המטפל בהיפנוזה מכיר את המטופל על כל ההיבטים הקשורים לבעייתו הרפואית ו/או הנפשית. בשלב זה המטפל גם מסביר למטופל על היפנוזה ובודק את אמונותיו של המטופל ביחס להיפנוזה ומספק מידע מהימן ואחראי על טיפול בהיפנוזה. בשלב השני, שלב שבו המטפל מסייע למטופל להיכנס למצב היפנוטי (טרנס הפנוט), בשיטות היפנוטיות שונות. המטפל גם מעמיק את המצב ההיפנוטי של המטופל כדי לעבור לשלב השלישי, שלב הטיפול עצמו בהתאם לבעיה של המטופל. השלב הרביעי בתהליך הטיפול בהיפנוזה נקרא דה־היפנוטיזציה, ובו המטפל מוציא את המטופל מהטרנס ההיפנוטי ומחזיר אותו לערנות הרגילה של חיי היומיום.
הטיפולים בהיפנוזה רבים ומגוונים: טיפולים בכאבכרוני – כגון כאבי צוואר, כתפיים, גב, גפיים תחתונות, כאבי פרקים, כאבי שרירים־שלד לאחר תאונות וחבלות; יתר לחץ דם, כאבים בחזה עם ובלי רקע של מחלת לב; מחלות הפוגעות במערכת החיסון של הגוף; אלרגיות, אסטמה; יבלות, נשירת שיער; הרטבת לילה; תופעות לוואי של טיפולים אונקולוגיים כגון: בחילות והקאות ונשירת שיער; חרדות, מתחים, פוביות, קשיי שינה ועוד.
אין בהיפנוזה כל ניסיון "לאחיזת עיניים", מניפולציה או "טריקים". רק מטופל המשתף פעולה יכול להיכנס למצב היפנוטי. יש אנשים שנולדו עם כישרון להיכנס בקלות יחסית למצב היפנוטי. במדינות שבהן היפנוזה בידורית (הופעה על במה) מותרת, ידועה התופעה שאנשים נכנסים לטרנס היפנוטי במהירות רבה. מצב זה מתרחש עקב הסוגסטיביליות הגבוהה של האדם המסוים שקנה כרטיס להופעה של מהפנט על במה. האדם המסוים הזה הוא מהופנט שיש לו יכולת גבוהה לחוות תופעות היפנוטיות – ובדרך כלל אלו אנשים שנמצאים בקהל על ידי ההפקה. גם המטופל בחדר הטיפול מביא איתו את הכישרון שלו להיכנס לטרנס היפנוטי. תכונות אופי של סקרנות, הרצון להשתנות, הרצון להתרפא, הרצון לקבל אחריות אישית גבוהה ומוטיבציה לטיפול בהיפנוזה – כל אלו הם גורמי רקע חשובים להצלחת הטיפול.
הטיפול בהיפנוזה יכול במקרים רבים להיות משולב כחלק ממהלך טיפולי ארוך יותר. כמו כן, אפשר לשקול שילוב של טיפול בהיפנוזה, במקרים שבהם הטיפול הרפואי והנפשי "תקוע" ויש תחושה הן אצל המטופל והן אצל המטפל כי שימוש בהיפנוזה יכול להניב תוצאות טובות יותר. השימוש בהיפנוזה הפך זה מכבר לאמצעי טיפולי סטנדרטי הן בפסיכותרפיה והן ברפואה.
התמיכה המדעית בהיפנוזה
ב־20 השנים האחרונות התרחב מאוד המחקר בתחום התופעות ההיפנוטיות ונערכו מחקרים רבים, כולם סביב חקר המוח, מרכזי המוח השונים והפעילות החשמלית של המוח בהקשר להיפנוזה.
היום יש תמיכה מדעית ברורה בחקר המוח לקיומן של התופעות ההיפנוטיות וחוקרים רבים עוסקים בכך. אחת הדוגמאות המדעיות למחקרים אלו הם מחקרים שבהם חוקרים ומדענים שוקדים על גיבוש ממצאים, שיתמכו בהשערה שכניסה למצב היפנוטי מבוססת על שינויים בתפקוד של אזורים שונים במוח. בעבר הייתה ההגדרה המדעית של ההיפנוזה מושא להתלבטויות ועברה לא מעט שינויים. פיתוח שיטת הדימות fMRI (Functional Magnetic Resonance Imaging) שינה את התמונה.
הדמיה תפקודית של המוח בתהודה מגנטית היא שיטה הקיימת מתחילת שנות ה־90. נוסף למיפוי המבני של המוח שמתקבל בסריקתMRI , בשיטה זו נעשה שימוש באותות המתבססים על שינוי מטבולי, כדי למפות אזורים המשתתפים בתפקודי שפה, שמיעה, ראייה, תנועה, תחושה, זיכרון ועוד. היתרון הבולט של ה־fMRI על פני שיטות מיפוי אחרות הוא שזו שיטה לא פולשנית, אשר אינה מבוססת על קרינה מייננת ואינה מחייבת הזרקת חומר ניגוד או חומר רדיואקטיבי כלשהו. לפיכך הבדיקה אינה מסוכנת ואפשר לחזור עליה כמה פעמים לפי הצורך.
מאז תחילת המילניום עורכים חוקרי מוח מחקרים על היפנוזה בשיטות fMRI. את המגמה סימן מאמר פורץ דרך שפרסמו ספיגל (Spiegel) ועמיתיו מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, שכותרתו: "דימוי היפנוטי חזותי משנה את תהליך ראיית הצבע במוח". במחקר זה נבחרו נבדקים בעלי יכולת היפנוטית גבוהה (כלומר, בעלי כישרון רב להיכנס למצב היפנוטי). הם התבקשו לראות צורה בשני מצבים: במצב הראשון הוצגה להם צורה ובתוכה צבעים שונים, והתגובות במוחם נרשמו בשיטתfMRI . במצב השני התבקשו הנבדקים להתבונן באותה צורה כשהם נתונים בהיפנוזה. הפעם הוצגה להם צורה זהה, אבל באפור־שחור, והם התבקשו להתייחס אליה "כאילו" יש בה צבעים. גם בבדיקה השנייה נרשמו תגובות המוח באמצעות fMRI.
תוצאות הרישום במוח הראו כי כאשר הנבדקים היו במצב היפנוטי, אזורי המוח המעורבים בזיהוי צבעים היו פעילים גם בשעה שהם התבוננו בצורה אפורה ורק התבקשו להתייחס אליה כאילו יש בה צבע. מסקנה: החוויה הסובייקטיבית (היפנוזה) של ראיית צורה ללא צבע הייתה דומה לחוויה של ראיית צורה אמיתית עם צבע.
טיפול בבעיות שונות
הטיפול בהיפנוזה נמצא יעיל כטיפול בבעיות רפואיות ונפשיות שונות. כמו כן הטיפול בהיפנוזה יכול לקצר את זמן הטיפול בבעיה שאיתה מגיע המטופל לקליניקה.
בעקבות תאונת דרכים:אישה בת 35 נפגעה בתאונת דרכים ב"צליפת־שוט" (Whiplash) שבעקבותיה סבלה מכאבים בצוואר ובכתפיים עם הקרנה לראש ולשכמות. היא סבלה מדיכאון, מקשיי שינה, עצבנות, מתח והתפרצויות בכי. היא טופלה בפיזיותרפיה, ברפלקסולוגיה ובכירופרקטיקה עם שיפור מה במצבה. היא הופנתה לטיפול בהיפנוזה וטופלה במשך 12 פגישות. במהלך הטיפול בהיפנוזה, יכלה לדמיין ולחוש כיצד אפשר לחמם את הגב התפוס ולבצע מסז' לצוואר. היא קיבלה טיפולים בהיפנוזה למצב רוח חיובי, לשיפור איכות השינה שלה ולשיפור דפוסי התקשורת המשפחתית עם בעלה וילדיה. בגמר הטיפולים הייתה המטופלת משוחררת מכאבים בצוואר, בגב ובכתפיים. היא הרגישה פעילה יותר מבחינה גופנית, ישנה היטב, מצב רוחה היה מרומם, היא הייתה שבעת רצון מעצמה, וחיי משפחתה שופרו ללא היכר.
כאבי ראש מסוג מתח שרירים: גבר בן 43 פנה לטיפול בהיפנוזה לאחר שסבל שנים רבות מכאבי ראש שהופיעו לאחר מאמץ גופני ושרירי, למשל בעקבות הליכה ממושכת, ריצה ועוד. כאבי הראש שלו אובחנו ככאבי ראש על רקע של מתח שרירים עורפי. במהלך הטיפול בהיפנוזה, הוא למד להרפות את שרירי הצוואר והעורף, ובזמן הטיפול בהיפנוזה יכול היה לחשוב ולדמיין את נטילת האחריות הרבה שלקח על עצמו בכל מהלך חייו, החל מתקופת ילדותו בבית הוריו, שם היה הבן הבכור ו"לקח על עצמו" את כל העול שהיה כרוך בטיפול בהוריו ובבני משפחתו האחרים. מתברר, שתמיד הוא מתוח, דאגן וחששן "שמא יקרו דברים רעים לבני משפחתו". את כל המתחים, הדאגות, החששות וחוסר השקט הפנימי שלו "העביר" אל מערכת השרירים בעורף ובגב העליון. טיפול בהיפנוזה פתח עבורו אפשרויות חדשות של ראיית עצמו באור אחר, כאדם ששם לעצמו גבולות למידת השקעת מאמצים בכל הקשור ללקיחת אחריות אישית למשפחתו, ביכולתו לסמוך על אנשים אחרים (אשתו, ילדיו הבוגרים) ולהאציל להם סמכויות. בעקבות הטיפול בהיפנוזה הפך לאדם היודע יותר לדאוג לעצמו, לא להתיש את עצמו במאמצים עודפים ולדעת "לפרגן" יותר לעצמו. בעקבות הטיפול בהיפנוזה כאבי הראש נעלמו כמעט לחלוטין והוא למד שלא "להעביר" מתחים ולחצים בחיים לצוואר ולעורף.
טיפול במעי רגיש:אישה בת 50 הסובלת שנים מכאבי בטן, מצורך תכוף ללכת לשירותים ותחושות "לא נעימות" בבטן. במהלך הטיפול בהיפנוזה המטופלת למדה להעלות את הטמפרטורה בכף ידה ולשים אותה על הבטן, וכך להשיג הרגעה של הבטן והמתחים הפנימיים שלה. היא למדה לצמצם את תכיפות הצורך ללכת לשירותים ולשפר את היכולת שלה להתאפק זמן רב יותר ממה שחשבה שביכולתה. היא למדה להתרכז בנושאים מ"חוץ לה" בעת התקפים של כאבי בטן. בעקבות הטיפול בהיפנוזה, השיגה המטופלת שליטה טובה מאוד בעוצמת כאבי הבטן שלה. היא דיווחה על ירידה בתכיפות ההליכה לשירותים, ירידה ב"תחושות הבלתי נעימות" בבטן, והרגשות של שחרור פסיכולוגי ממצב של טרדה גופנית ונפשית מעיקה שהייתה לפני הטיפול בהיפנוזה.
תמיכה בירידה במשקל:אישה בת 40 הסובלת מהשמנת יתר פנתה לטיפול בהיפנוזה. בתוך התהליך ההיפנוטי היא קיבלה סוגסטיות לאכילה מועטה בלבד של מזון דיאטטי, והפיכת האכילה לעניין של "תדלוק" הגוף בלבד ולא כצורך פסיכולוגי. נוסף על כך, היא קיבלה סוגסטיות לצמצום התיאבון ודרך שבה תוכל "לשים את האכילה בחיים כעניין שולי ולא מרכזי". לבסוף קיבלה סוגסטיות לפעילות גופנית. בסוף הטיפול היא ירדה למשקל הרצוי לה והיא ממשיכה לשמור עליו.
קשיים בשינה:אישה בת 37, גרושה, סבלה מאז הגירושים מנדודי שינה. מדיווחיה מתברר שהיו לה רגשות אשם על מה שכינתה "כישלונה בחיי הנישואים שלה". ערך הנישואים היה חשוב לה ביותר. המחשבות הציפו אותה ו"חדרו" לתוך שנתה. בעזרת הטיפול בהיפנוזה למדה להרגיע את עצמה לקראת השינה, ידעה טוב יותר לשים "גבולות" טובים בין היום לבין הלילה וריכזה את כל מצוקותיה למשך היום. כך למדה להשאיר את הלילה "פנוי" לשינה. כתוצאה מן הטיפול, איכות השינה שלה השתפרה והיא החלה לישון טוב יותר.
שליטה בכאב:אדם צעיר בן 35 סבל מכאבים בכל הגוף לאחר שנפל ונחבל בגב. טיפול בהיפנוזה החזיר אותו למצב של שליטה על גופו. טיפול בהיפנוזה, מלבד היותו מקטין חרדה ומתח, מאפשר לאדם לחוות שליטה בגופו ופותח בפניו אפשרויות לשינוי פרספקטיבה כלפי הכאב וניתוקו כמשהו עצמאי ולא שייך לגוף. כך אפשר לטפל בכאב ב"הרדמה" של האיבר הכואב באמצעות ההיפנוזה או במשמעות הסבל של האדם הכואב.
ד"ר שאול נבון הוא פסיכולוג רפואי מומחה־מדריך, מורשה להִפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בכל יום אנשים נותנים ביטוי למחשבותיהם ולרגשותיהם באמצעות כתיבה ברשתות החברתיות. בכל יום? התכוונו בכל שעה או דקה. את התוצרים, חשובים או מיותרים ככל שיהיו, כולנו חולקים עם חברינו הקרובים, מיודעינו הרחוקים, עם הפרופיל הפיקטיבי שהוסיף אותנו בפייסבוק ומשום מה אישרנו, עם Ḟäćeƅoộk Šĕčủrıtƴ או אפילו עם העולם כולו. התוצאה: השפה הכתובה, הנאגרת בפוסטים ברשתות החברתיות באין מפריע, הפכה למקור עשיר ובלתי נדלה של מידע פסיכולוגי על אנשים.
מקור עשיר – אבל לא מנוצל. חִשבו על כמות המידע שאפשר היה להפיק ועל איכותו – לו ידעו החוקרים לתרגם את השפה הכתובה הנאגרת ברשתות החברתיות לכלי מדידה אמינים ותקפים. למה הכוונה? דמיינו שיכולתם לקבל מידע מפורט ומהימן על האישיות של אנשים ששלחו לכם הבוקר מייל, בלי להצטרך להשתמש בשום מידע נוסף, אפילו לא בילוש נוסף אחריו בפייסבוק.
כעת נראה שהמציאות הזו קרובה מתמיד: במאמר שפורסם בכתב העתJournal of Personality & Social Psychologyמציג צוות חוקרים בראשות גרגורי פארק שיטה לניתוח אישיות באמצעות אלגוריתמים לניתוח של השפה הטבעית בטקסטים שאנשים כתבו על עצמם ברשתות החברתיות באינטרנט.
השיטה שפיתחו המדענים מושתתת על תחום שנקרא "עיבוד שפה טבעית". כחלק מתחום ידע זה נבנים אלגוריתמים משוכללים שמטרתם לנתח באופן ממוחשב טקסטים שנכתבו ב"שפת בני אדם" (כלומר, בשפה טבעית). התחום מושתת על אוצר ידע מדיסציפלינות שונות, בהן מדעי המחשב ובלשנות.
איך הכתיבה שלנו מעידה על האופי שלנו?
במהלך העשור האחרון התפרסמו כ־100 מחקרים שקישרו מאפיינים שונים של שפה – למשתנים פסיכולוגיים. כך, למשל, נמצא כי אנשים שקיבלו ציונים גבוהים יותר בשאלונים הבודקים נוירוטיות, נטו יותר להשתמש יותר בשם הגוף "אני" בכתיבתם; כך גם התגלה, אולי שלא במפתיע, אבל באופן מוכח – שאנשים מוחצנים נטו להשתמש יותר בשמות תואר כמו "גדול" ו"אדיר" במסגרת הכתיבה שלהם.
הכל פרוץ. צילום: Shutterstock
עד להתפתחות הרשתות החברתיות, חוקרים בתחום השפה הטבעית נאלצו לנתח טקסטים "ישָנים" או "היסטוריים", כפי שהם מכונים על ידי החוקרים, כלומר – הם ביססו את מחקריהם על קטעי ספרות, מאמרים או מכתבים, או שביקשו מנבדקים לכתוב טקסטים חדשים במיוחד עבור המחקר. נשמע מסורבל לעומת המצב כיום – ההתפתחות העצומה של הרשתות החברתיות מימשה עבור חוקרי השפה הכתובה מאוויים נכספים שבעבר יכלו רק לדמיין: מעבדה טבעית שמייצרת מיליוני טקסטים חדשים מדי יום. כדי לסבר את האוזן, לפי דיווחים רשמיים, משתמשי הרשת החברתית טוויטר כותבים יותר מ־500 מיליון פוסטים ("ציוצים") ביום.
לניתוח של השפה הטבעית ברשתות חברתיות יש יתרון משמעותי נוסף כמובן, מעבר לכמות המידע האדירה -והוא שמדובר בשפה שנכתבת מתוך הקשר אמיתי של חיי היומיום, ושרובה מושתתת על כתיבה לחברים ולידידים, או לפחות לאנשים עם תחום עניין משותף ועניין הדדי אלה באלה – ולפיכך רמת הפתיחות בה גבוהה ביותר. ואמנם, לא מפתיע לגלות כי מחקרים קודמים הצביעו על כך שנושא הכתיבה החביב ביותר על אנשים ברשתות החברתיות הוא – אתם יושבים? הם עצמם. אלא שהמחקרים גילו גם כי רבים נוטים להציג את העצמי האמיתי שלהם, ולא פרסונה מזויפת.
אלוהים אדירים, מה גיליתי! צילום: Shutterstock
קחו את זה אישית – כך בוצע המחקר
במחקר הנוכחי שפורסם השתתפו לא פחות מ-66,732 נבדקים, שנדרשו להתקין אפליקציה בפייסבוק בה הם ענו מעת לעת על שאלונים פסיכולוגיים, וקיבלו משוב מידי מצד החוקרים. המשתמשים גם אישרו לחוקרים לעשות שימוש בפרסומים שכתבו למעגל החברים שלהם בפייסבוק. החוקרים השתמשו בפוסטים שנכתבו מינואר 2009 עד נובמבר 2011, ובסך הכל -בלמעלה מ־15 מיליון הודעות.
החוקרים בנו אלגוריתמים מורכבים לניתוח השפה של המשתמשים; הם כללו מדדים כמו תדירות שימוש במילים, תדירות ההופעה של ריגשונים (סמיילים. דוגמת 🙁 ), סימני פיסוק (!!!), איות לא קונבנציונלי (u במקום you) ותדירות השימוש בביטויים ובנושאים שונים. החוקרים הצליבו את נתוני השפה ושאלוני האישיות, ובנו מודל המאפשר לתאר את אישיות הכותב על בסיס ניתוח השפה בלבד. לאחר מכן, בדקו החוקרים את יכולת הניבוי של המודל שפיתחו על קבוצה חדשה של 4,824 משתמשי פייסבוק אחרים, שסיפקו אף הם גישה לפוסטים שלהם ומילאו שאלוני אישיות. חלק מנבדקי הקבוצה השנייה התבקשו גם שאדם קרוב יספק מידע נוסף וחיצוני על אישיותם.
מניתוח של נתוני השפה של קבוצת הניבוי (קבוצת הנבדקים השנייה), התברר כי המודל המנתח את השפה של משתמשי הרשת החברתית מספק מידע תקף ואמין על אישיותם. המידע שהפיק המודל עלה בקנה אחד עם המידע שאפשר היה להפיק משאלוני האישיות שמילאו המשתמשים ועם המידע שסיפקו המקורבים שנבחרו על ידי המשתתפים והעריכו חיצונית את אישיות הנבדק.
הרשתות החברתיות מהוות כר בלתי נדלה לאותה "שפה טבעית" העשירה במידע אישי על משתמשים, אולם חשוב לזכור כי הנתונים שהוצגו במחקר הנוכחי תקפים למשתמשי פייסבוק שהיו מעוניינים בניתוח אישיותם, ושאפשרו לחוקרים גישה לדברים שכתבו. כמובן שעולה השאלה עד כמה הם יהיו תקפים למשתמשי פייסבוק שלא אפשרו גישה חופשית לסטטוסים שלהם, או לאוכלוסייה בכלל. עם זאת, הפוטנציאל הגלום בשיטה זו הוא אדיר.
מפחיד? כי זה כבר כאן
לפני סיום, בשבועות האחרונים געשו הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט מהשקתו של אתר המאפשר שירות חדשני: מקלידים את שמו של אדם, והאתר מספק ניתוח אישיות מפורט. לדברי יוצרי האתר, הם עשו שימוש בנתונים שאנשים כתבו על עצמם בפרופילים שלהם ברשת החברתית עסקית Linkedin. כמו פארק ועמיתיו, גם יוצרי אתר זה בנו אלגוריתם של עיבוד שפה טבעית המתרגם מידע הזמין לכל לתכונות אישיות. "מבהיל", "מחריד" ו"מבעית" טענו גולשים רבים שהקלידו את שמם והצטמררו לגלות ניתוח מדיוק למדי של עצמם.
ההשלכות של אתר זה, כמו של תחומי מחקר נוספים המתבססים על הממשק שבין ניתוח שפה טבעית ופסיכולוגיה, הן רבות. בעתיד אולי אפשר יהיה לנבא את מצב רוחו של הבוס מתוך המייל האחרון שכתב לכם, או להפיק מידע על עמדותיהם ואמונותיהם של אנשים בלי שפגשתם אותם כלל. המרחק מכאן לשאלות קיומיות קצר: האם זה סופו המוחלט של עידן הפרטיות? האם אי פעם הייתה לנו בכלל פרטיות מאז עלייתן של הרשתות החברתיות? יתכן שלא נדע בוודאות. אולי תשאלו את החברים שלכם בפייסבוק.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
במחצית הסופרבול של 2013 עצר העולם את נשימתו. בר רפאלי, היפהפייה הבוערת תוצרת ישראל, נישקה לעיני עשרות מיליוני צופים חנון אמריקאי שמנמן בפרסומת ששברה את הטלוויזיה. החברה המפרסמת, Go Daddy, שמוכרת שטחי אחסון אתרים ודומיינים, דיווחה על שיא מכירות חדש וזינוק במספר הלקוחות. אבל עכשיו טוענים חוקרים אמריקאים שאין קשר בין הדברים – כי פשוט סקס לא באמת מוכר.
המחקר, שנערך באוניברסיטת אוהיו ופורסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי Psychological Bulletin, טוען כי בניגוד למה שמקובל לחשוב, הצגת אלימות וסקס בפרסומות ובמודעות לא בהכרח גורמת לנו לרכוש מוצרים. "אנשי מכירות ופרסום חושבים אמנם שסקס יגרום לנו לקנות יותר, ולכן הם קונים זמן פרסום בתוכניות שבהן משדרים מיניות ואלימות, מה שגורם למפיקים להמשיך ליצור תוכניות מיניות ואלימות שמושכות הכנסות מפרסום", כתבו מחברי המאמר.
אחד מהם, הפרופסור לתקשורת בראד בושמן, הסביר בראיון למגזין "טיים" שזה לא שסקס ואלימות לא תופסים את תשומת לבנו: כמובן שהם עושים זאת, אבל משם ועד לשליפת כרטיס האשראי הדרך עוד ארוכה. "כאשר אדם מציג מוצר, למשל חומר ניקוי, המוצר עצמו לא מושך את תשומת הלב כמו המיניות שמוצגת", אמר בושמן. "הסקס הוא מסיח את הדעת, ויש לנו יכולת מוגבלת לשים לב לפרטים. כשמנסים למכור מוצר על ידי סקס, הצרכנים פחות ישימו לב למוצר עצמו".
החוקרים השתמשו ב-53 ניסויים שונים שאותם ערכו בקרב 8,489 נבחנים מרחבי ארה"ב. מהמחקר עלה כי התגובה הייתה שונה בין נשים לגברים: נשים נטו לשים לב למוצר המפורסם, וגברים שמו לב יותר למתרחש מסביב. אנשים מבוגרים, למשל, הגיבו בסלידה ובגועל ממודעות שהציגו סקס ואלימות – וכלל לא הבחינו במוצר שניסו לפרסם. לתשומת לב המפרסמים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![המארח שף רן שמואלי (צילום יח"צ מחלבות גד)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2023/11/1701164228_1312529_60693-1000x563.jpg "המארח שף רן שמואלי (צילום יח"צ מחלבות גד)")
