• Facebook
• Twitter
• Email

מה נעים יותר מלהתעטף בסריג ולבהות באפרוריות שמבעד לחלון משל היינו דמות של נערה שברירית ומופנמת בפיצ'ר ישראלי מהניינטיז? התשובה היא שיותר נעים להיות שמחים. אבל אם אתם לא שם וכנראה גם לא תהיו שם בקרוב, הנה לכם כמה שירים אפופי מלנכוליות נוגה שיעניקו לחוויית החורף שלכם פסקול מושלם, ויגרמו לכם לראות את היופי שבכל הרטיבות הזאת. נא לזכור מטרייה מעל האזניות.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
איך לחזור לגזרה תוך כדי דיכאון
למה קשה לנשים למצוא סקס?
כל הכישלונות הצפויים לשנה הקרובה

1. בלאגן – שלח לי שקט

ככה נשמע הפחד הקיומי בהתגלמותו. בעצם, חלק די גדול מהשירים העבריים שיצאו בשנות השמונים ובתחילת התשעים נשמעים כמו חרדה, אבל עם הלחן המדוייק והטקסט הנוגע שכתבה יונה וולך, אין ספק שהשיר הזה הוא אחד החזקים בז'אנר.

2. The Doors – People are strange

לביטוי של תחושות זרות, בדידות וניכור, אין כמו אווירת הקריפינס האגדית של הדלתות. "Faces come out of the rain". כמה ביזאר, ככה מדוייק.

3. הנשמות הטהורות – חלפה שנה

בסאונד עמוק ועשיר שאין שני לו, הנשמות הטהורות מציפות בכל פעם מחדש את תחושת הנוסטלגיה הסגרירית. חורף על פניו הקצביות.

4. החלונות הגבוהים- הבובה זהבה

מדובר כנראה בשיר המקריפ ביותר שנכתב אי פעם על ילדים ובובות. אבל היי, החושך ילד טוב.

5. Amy Winehouse – Wake Up Alone

אחד השירים הכי נוגעים של זמרת הסול שופעת הכישרון והכאב, שנותן קול לכל מי שנמאס לו לחזור בסוף היום אל מיטה ריקה.

6. דפנה דקל- אחכה לך

אחכה לך בין סדינים לבנים עם דלי בן אנד ג'ריז ומסקרה על כל הפרצוף. קאבר רוקיסטי בועט של דפנה דקל לשיר הנפלא של הנשמות הטהורות.

7. Fleet Foxes- White Winter

שיר שמגיש יער גשום הישר לתוך אזניכם האורבניות.

8. יהודית רביץ – למחרת

רוק ישראלי במיטבו, עם מילותיה של גדולת הסגריריות בשירה העברית, לאה גולדברג.

9. Sixto Rodriguez – Couse

רודריגז במשבר אמריקאי-חורפי קלאסי, מאבד את עבודתו שבועיים לפני כריסמס. באופן כללי, מומלץ להאזין למוזיקאי המסתורי והמדוייק הזה במיוחד בעונה הגשומה.

10. The Smiths – There Is A Light That Never Goes Out

במה שקשור להתכרבלות בשמיכה, אין ספק שהסמית'ס הם הגדולים מכולם. לכל הרומנטיקנים שבורי הלב שזקוקים להתבוססות קלה בכאב, הנה לכם השיר ששום חורף לא יכול בלעדיו.

[interaction id="59db5abd8bb04f000197a281"]

• מוזיקה
• איימי וויינהאוס
• הסמית'ס
• החלונות הגבוהים
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

1.

לטיטוס הרשע נכנס יתוש באוזן, כך סיפרו לנו בילדותנו, ושיגע אותו. סיפור ללא שום סימוכין היסטוריים, כמובן, אבל כל כך ציורי שאין פלא שזה הדבר הראשון שחשבתי עליו, כאשר לילה אחד – בגיל עשר – עלה לי החום, ואמא השאירה אותי במיטה עם טרנזיסטור מזמזם מתחת לכרית, חצי ער וחצי הוזה, וכמו טיטוס נחשפתי במשך שעתיים לסאונד בלתי נשלט שנכנס לי ישר למוח; רק שאצלי הסאונד הזה היה מסע על הסקאלה בין ״קול השלום״ של אייבי נתן, לבין גלי צה״ל האגדית. שעתיים של רוק מתקדם, תסכיתי מתח, ושדרנים מסתוריים עם חוש הומור ביזארי: רדיו של מבוגרים!

כלומר, רדיו של פעם. לא זה של היום, שנע בין הצו האלוהי לא להרגיז אף אחד עם המוזיקה, לצו הלא פחות אלוהי להרגיז כמה שיותר עם הדיבורים. לא, הרדיו ההוא חשב שתפקידו להיכנס לך למוח, ולהגדיל אותו. ולא שהטכניקה אבדה – היא קיימת עד היום, בעולם המופלא של הפודאקסטים.

2.

כי זה בדיוק מה שפודקאסט טוב עושה לך: נכנס ישר למוח, מטלטל את הנוירונים, משלב מחשבות ומוזיקה וסיפורים וקולות, ומשנה לך את תפיסת העולם. וזה לא בגלל האמירה, או הסיפור, ובטח שלא בגלל מוסר ההשכל: זה הצליל. הצליל באוזן, שמשגע אותך, או מציל את חייך.

הצליל נמצא בדיוק בחצי הדרך בין נוכחות פיזית לרוחנית. הוא לא כמו התמונה, שטוענת בעצם היותה ״אני המציאות״; ולא כמו הדיבור, שכולו פרשנות. הוא פיזי, אבל הוא נוגע בנימי נפש דקים. הצליל הוא הקסם שרדיו יכול להטיל עליך, כשהוא טוב. וזה אולי המקום להגיד מילה על תוכנית הרדיו שהצילה את חיי: ״מופע הרדיו והטרנזיסטור״ של יואב קוטנר, מדי חמישי בחצות, בגלי צה״ל.

3.

השנים: ראשית האייטיז. האווירה: ״בגין לשלטון, כל ביצה שוקלת טון״. המוזיקה השלטת: שלמה ארצי בישראלי, אוליביה ניוטון ג׳ון בלועזי. הסרטים הנצפים ביותר בארץ הם סרטי המתיחות של יהודה ברקן. עוד מעט מלחמת לבנון, אך אל דאגה, אריק אומר שזה רק לארבעים קילומטר, נכנסים-יוצאים. אבל חוץ מכל אלה – יש גם את יום חמישי בחצות. יהלום שלא היה כמוהו, ולא יהיה.

לא בגלל המוזיקה החדשה והנפלאה, והלא מוכרת; לא בגלל ההומור האבסורדי, החד, הכואב; לא בגלל האומץ (האמנותי, והפוליטי – ואפילו האומץ הרגשי); בגלל ההקשר. בגלל אמנות ההקשר.

שהיא היכולת לקחת את השירים והצלילים והבדיחות והדמעות, ולאגד את כולם לאמירה ברורה אחת. אמירה חולפת, רגעית, מרחפת, כמעט חסרת ממשות – אבל אמירה: זה העולם, כמו שאני רואה אותו. והוא מורכב מכל הדברים השונים ומשונים האלה. אבל הוא אחד. ובאשר הוא אחד, הוא מופלא.

וטוב, כן: בגלל הסמית׳ס, וטוקסידו מון, והאלבום ״זה יגמר בדמעות״, ובגלל שממנו למדתי שגמד נכה וצרוד כמו איאן דיורי יכול להיות גיבור, ובגלל ״להישאר באור״ של טוקינג הדס, ובגלל ״הם באים לקחת אותי, הא הא!״ – עולם מופלא שלא הייתי מגיע אליו, בלעדיו; ובגלל שפעם בשתיים בלילה, בצבא, כשלא הצלחתי להירדם כי כל הזמן חשבתי על א. והגעתי למסקנה שאין לי יותר מושג בשביל מה לחיות, פתאום בקע מהרדיו של הש״ג ״אני עושה את זה בשביל אהבתך״ של פול סיימון, ומאותו רגע ידעתי למה אני עושה דברים בעולם, וידעתי שלעולם לא אפקפק שוב בעובדה שיש משהו אחד, מאחד, כולל הכל, שממנו נובעים כל הדברים ההפוכים והשונים שמסתובבים לי במוח.

הוא נתן אוקיאנוס, בארץ של שלוליות. הוא נתן מוזיקה, בארץ שבה מוזיקה היא ענף של פוליטיקה. הוא נתן מסתורין, בארץ שבקושי יש בה צל. ומעל הכל, הוא הרים את המסך וגילה שמעבר למובן מאליו, מסתתר משהו כל כך יפה, ששווה לקום בבוקר בשבילו.

4.

אז תודה, יואב.

• אנשים
• טוקסיקו מון
• יהודה ברקן
• אוליביה ניוטון ג'ון
• מנחם בגין
• פודקאסטים
• גלי צה"ל
• פול סיימון
• יואב קוטנר
• רדיו
• שלמה ארצי
• אייטיז
• עוזי וייל
• טורים אישיים ובלוגים
• טוקינג הדס
• הסמית'ס

• Facebook
• Twitter
• Email

כפי שדווח לראשונה בטיים אאוט, מוריסי צפוי להגיע בפעם השלישית לישראל לשתי הופעות ב־23 באוגוסט בהיכל התרבות תל אביב וב־24 באוגוסט באמפי קיסריה. מחירי הכרטיסים עוליםהחל מ- 199 ש"חובהתאם למקומות הישיבה.מוריסי, שהופיע בישראל גם ב־2008 וב־2012, צפוי גם להגיע באוגוסט להופעה בטורקיה.

מוריסי, בן 57, התפרסם בשנות השמונים כסולן להקת הסמית'ס שהוקמה במנצ'סטר, בריטניה, והתפרקה ב–1987. במסגרת קריירת הסולו שלו הקליט עשרה אלבומי אולפן. האחרון בהם, "World Peace Is None of Your Business" יצא לפני שנתיים. הוא סירב עד כה לכל הצעה לאחד את הסמיתס.

בביקורו האחרון בישראל בשנת 2012, סיים את הופעתו אחרי שהתעטף בדגל ישראל ולא לפני שהתבטא בחריפות בחדשות ערוץ 2 כנגד החרם התרבותי של ה־BDS. באותו ביקור אף קיבל מראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, את מפתח העיר כאות של כבוד. מוריסי ידוע כפעיל קולני למען זכויות בעלי חיים ובשתי ההופעות הקודמות שלו בישראל אסר הזמר על מכירת בשר במתחם. לאחרונה אף הוזמן להתמודד על ראשות עיריית לונדון מטעם המפלגה לזכויות בעלי החיים.

וידאו מהופעתו הראשונה בישראל

• מוזיקה
• הופעה
• הסמית'ס
• מוריסי
• תרבות