"האהבה היא עיוורת", פורמט הריאליטי-חתונות הלהיטי של נטפליקס, חזרה לעונה שנייה עם 30 רווקים ורווקות שמחפשים אהבה ומהמרים על בני זוג מבלי לראות אותם, פנטזיה מושלמת לעידן האינסטה. יש לילות שבהם זה כל מה שצריך
יש לילות כאלה שבהם כל מה שאתן רוצות זה להתבוסס בטראש, להתענג על גילטי פלז'ר, להתכרבל עם הבינג' שאתן יודעות שתתחרטו עליו בבוקר. "האהבה היא עיוורת" נוצרה למען לילות כאלה. להיט הריאליטי של נטפליקס חזר לעונה שנייה, חמישה פרקים ראשונים עלו אל שרתי הסטרימינג בתחילת השבוע, בשבוע הבא נקבל עוד ארבעה ובשבוע השלישי את תוכנית חתונת הגמר. כן כן אנחנו הולכים להתחתן עם הדבר הזה בעוד שבועיים, אבא ואמא, תזמינו אולם.
הפורמט של כריס קולן פשוט ויעיל: 30 רווקים ורווקות שמחפשים אהבה מבלים עשרה ימים בספיד-דייטינג משוכלל: הם יכולים להיפגש זה עם זה כשכל אחד נמצא בחדר אחר, לא מאוד שונה מחדר "האח הגדול", והם אינם רואים אחד את השני. אם אחד הגברים חש שמצא את אהבת חייו מעבר לקיר, הוא יכול להציע לה נישואין – כן, מבלי שהם ראו זה את זו – והם ייפגשו פנים אל פנים בשלב הבא, ואם יצלחו אותו הם גם יפגשו את המשפחות זה של זו בשלב שאחרי, ובסוף בסוף הם עשויים להתחתן באמת וכולנו נזיל דמעה כשושבינים.
סוד הקסם של "האהבה היא עיוורת", אם אפשר לקרוא לתחושת הבחילה המתוקה הזאת "קסם", הוא שהמשתתפים הם באמת אנשים מן השורה, לא מוצלחים מדי או יפים מדי ורחוקים מכל שלמות, אבל רובם באמת מחפשים אהבה והסכימו לנסות את מזלם גם בצורה הזאת, בדרך כלל מתוך ייאוש או לכל הפחות קושי גדול. זה הופך אותם למעוררי הזדהות ואת החיפוש שלהם למרתק. גם הרעיון שבבסיס הפורמט, "ניסוי חברתי" ששואל אם אפשר לרקום יחסים אינטימיים עם אדם מבלי לדעת איך הוא נראה, הוא החומר שממנו עשויות פנטזיות בעידן האינסטגרם. לפעמים לא צריך יותר מזה בלילה.
האהבה היא עיוורת 2, עכשיו בנטפליקס
