• Facebook
• Twitter
• Email

בתשעה בדצמבר 1918 התקיימה במלון "ירושלים" ביפו ארוחה לכבוד כיבוש העיר על ידי גנרל אלנבי ושיחרורה מידי הטורקים ובעלי בריתם הגרמנים. קפיצה בזמן למאה ה-21, לעבודות להקמת מלון הבוטיק דריסקו: בעבודת מחקר שנעשתה על ההיסטוריה של המבנה נמצא התפריט של הארוחה המיוחדת, ועתה הוא שמור בכספת המלון. אירוע חגיגי שיתקיים בחודש הבא ישחזר את הארוחה בהתאמות קלות לזמננו ורקע היסטורי-ספרותי בהרצאה של הסופרת דורית רביניאן.

בסוף המאה ה-19, הרבה לפני שמלון דריסקו נפתח ולפני מסעדת קרן של חיים כהן, רכשו האחים ג'ון וג'ורג' דריסקו חלקת אדמה במה שלימים ייקרא המושבה האמריקאית. רוב חברי המושבה הנוצרית-מורמונית פנו לחקלאות, אך האחים החליטו להקים מלון. הם בנו בית אבן בן שלוש קומות וקראו לו "לה גרנד הוטל", אלא שמציאות כלכלית קשה הובילה לגניזת החלום. המבנה נמכר והפך למלון ירושלים – מלון היוקרה הראשון מחוץ לחומות יפו. עשירי אמריקה, אנגליה וגרמניה התארחו במלון וגם הסופר מארק טווין, שתיאר את המפגש עם אנשי המושבה האמריקאית בספרו "מסע תענוגות לארץ הקודש".

במלאת מאה שנים לארוחה החגיגית ההיא יתקיימו שתי ארוחות בהשראת התפריט המקורי. "עבורי כאיש אוכל מרגש למצוא מסמך תקופתי, שמספר סיפור תרבותי על מה שהיה פה אז. זה משהו שקשה להתעלם ממנו כשפוגשים בו ובגלל זה החלטנו לעשות רימייק של הסעודה", אומר גיא הראל שף מלון דריסקו. "התפריט שונה מאוד ממה שמקובל כיום במסעדות שף. זו הייתה ארוחה גדולה שבה הוגשו לובסטר, בקר ועוף במנות גדולות. אני מנסה ללכת על הקו הדק שבין לתת לאנשים ארוחה שהם יוכלו ליהנות ממנה ולא ירגישו מפוצצים אחרי שתי מנות, לבין לספק תחושת סעודה ולא ארוחת טעימות. ניצמד עד כמה שאפשר למקור וניצור בכל זאת משהו יותר עדכני, שמתאים לחוויה שאנשים מחפשים כיום".

המנות בתפריט הישן נכתבו בשפה תמציתית וללא פירוט, למשל "בקר בנוסח ירושלים". לכן היכולת לדעת מה באמת הוגש מוגבלת, והראל יכול רק לנחש ולאלתר. גם לפן הכלכלי יש השפעה. "לובסטר כשלעצמו הוא חומר גלם יקר מאוד שיכול להקפיץ את מחיר הארוחה. מכיוון שאנחנו רוצים להנגיש את האירוע, נגיש במקומו קדירת פירות ים עם קונסומה ירוק על בסיס מלפפון וירקות נוספים. זו מנה שמדברת בשפה דומה". התפריט עדיין לא נקבע סופית ותלוי בדגה שתהיה זמינה ביום האירוע. לאורחים יוגשו שש מנות: מרק, מנת ים, עוף, בקר, סלט וקינוח. הארוחה תיערך באווירת הספר "גטסבי הגדול" עם מפות לבנות ואור נרות. את הערב תפתח הרצאה של הסופרת דורית רביניאן על ההיסטוריה של המושבה האמריקאית דרך יצירתו של מארק טווין. 380 ש"ח לאדם. ניתן להוסיף תפריט התאמת יינות בייעוץ חברת הכרם במחיר 100 ש"ח לאדם.

The Drisco Hotel, אוארבך 6 יפו, שלישי-רביעי (11-12.12) מ-19:30, 03-7410000

• אוכלים שותים
• זאדה
• מלון דריסקו
• חדשות האוכל

• Facebook
• Twitter
• Email

כאן גרים:אורי וורנר (28), אמן רחוב פוליטי & בן פרידהיים (29), הייטקיסט ומדבב, אייזיק מאראצ'ה (27), הייטקיסט/איפה:רחוב ארליך ביפו /ותק:כשנה /מה הקטע:דירת קיבוץ גלויות מעוצבת ביפו.

>> קבלו הצצה לדירות השותפים הכי מגניבות בתל אביב

אייזיק היה הראשון שנכנס לדירה. הוא עלה מגיברלטר לפני כשנה לאחר שהרגיש שהוא רוצה להיות ישראלי. "אבא שלי ישראלי", הוא מסביר. "דיברתי עברית כל חיי בבית ופשוט יותר כיף פה בישראל". הוא גר בדירה באותו זמן עם חברו הגרוש. אייזיק הכיר דרך חבר משותף את אורי, אמן רחוב בריטי־ישראלי שעלה לארץ בגיל 16 מלונדון, בקמדן. הם התחברו ואורי עבר לגור איתו ועם הגרוש בדירה. כשזה קיבל משמורת על הילדים הוא עזב את הדירה והתפנה חדר – בן נכנס. בן ואורי מכירים שנים והוא עלה לארץ לפני כחצי שנה. בן עשה את התהליך ההפוך: "נולדתי בארץ ואז חתכתי ללונדון".

הם נפגשו לפני כארבע שנים בעגלות באוסטרליה. "גרנו באיזה חמישה־שישה בתים ביחד", מספר אורי. "הוא ניהל אותי, אני ניהלתי אותו. היינו בכל מצב צבירה בערך ביחד". "גם גילינו שהיינו באותו הגן בלונדון", בן מוסיף. האמרה הרווחת בנושא היא "וואלה איזה עולם קטן" אך הם מסתייגים ממנה. "העולם היהודי בלונדון די קטן", אורי מעמיד דברים על תיקונם. את כל הריהוט הם אספו מהרחוב והם מאמינים בשימוש חוזר. "קנינו רק את המקרר ואת מכונת הכביסה", הם אומרים בגאווה. "אבל החלפנו ספות 80 אלף פעם".

אורי אחראי על הפן הדקורטיבי של הבית. עבודותיו, המעטרות את קירות הבית, קורמות עור וגידים במרפסת המוארת והמרווחת שמשמשת כסטודיו שלו. "הוא כפה עלינו את הסטודיו", בן מציין. "הוא גם מחלק את העבודות שלו לאנשים כל הזמן ואני עדיין לא קיבלתי מתנה ליום הולדת שלי אהמממ אהמממ".

לדירה שני מפלסים והיא בקלות יכולה לאכלס משפחה צעירה: הקומה העליונה המשמשת כניסה לבית היא הסלון ובקומה התחתונה ישנם חדרי השינה. "הקומה העליונה היא החלק הייצוגי של הבית", הם צוחקים. "הקומה התחתונה היא האזור המבולגן".

אבל תכלס רוב חייהם מתנקזים למעלה אז זה לא באמת משנה להם. לדירה יש גם גג עם נוף פסטורלי הצופה על יפו. הוא אמנם של הבניין אבל הם לקחו עליו בעלות: מסיבות ("נספר על זה? לא לא, זה יותר מדי, זה ישרוף אותנו ביותר מדי חוגים"), ישיבות או סתם האנג שיזוף – הוא לרשותם.

בן הוא המבוגר האחראי של הבית. הוא בעיקר מעיר על אי סדר ומעיר את כולם בבוקר. אורי ובן הם לפעמים ההורים של איציק, חזיר השינה, אבל איכשהו הוא זה שמנקה הכי יסודי בבית. "לפעמים הוא חוטף את הג'ננה", אורי אומר, "ומנקה בטירוף את כל הבית". "למרות כל אלה קשה לבלגן את הבית שלנו, הוא בנוי בצורה נוחה לתפעול", מוסיף בן. רוב הזמן שלושתם מסתדרים. כשנשאלים על ריבים לא עולה להם משהו קריטי, אבל לפעמים, כמו בכל דירת שותפים, יש חיכוכים. "לפני שהיו לכולנו בנות זוג היה איזה ערב שכל אחד בא הביתה עם מישהי", מספר אורי. "היה קונדום אחד וכולנו רבנו עליו. אחד צועק 'אני לא הייתי עם מישהי חודש', השני צועק 'אה כן? אני לא הייתי עם מישהי חודשיים'. בסוף יישבנו את ההדורים בינינו ואני אסיים את הסיפור כאן".

• זאדה
• דניאל ז'קונט
• יפו
• עיצוב ואדריכלות
• החיים היפים