Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
ההווה כבר כאן: מעכשיו ניתן לשלם בקווי דן גם עם כרטיס אשראי
ממש כמו בכל מקום אחר! סליקת כרטיס באוטובוס דן (צילום: יח"צ)
בתום פיילוט מוצלח, חברת דן מצטרפת לשלל בתי עסק, בהם המכולת השכונתית שלכם, ומאפשרת תשלום ישיר באמצעות הצמדת כרטיס האשראי שלכם (או הטלפון, או השעון החכם). מתי כבר נוכל לשלם על הנסיעה באמצעות כוח המחשבה?
חברת האוטובוסים דן הודיעה כי היא תשיק היום (חמישי, 27.10) את האפשרות בכלל האוטובוסים שלו (כ-1,400 אוטובוסים בתוך יותר מ-100 קווים, הפועלים בכל גוש דן) את האפשרות לשלם על הנסיעה בכרטיסי אשראי ובטלפונים ושעונים חכמים, זאת בעקבות פיילוט שבוצע בחודש שעבר במספר קווים.
במילים אחרות: אתם כבר לא צריכים יותר את הרב-קו וגם לא את האפליקציות, מה שיפנה לכם שלל זמן להיזכר בימים הטובים של פעם, כשברדיו היה רוקנ'רול, שכנים דיברו אחד עם השני והייתם משלמים לנהג במזומן ומחכים לעודף מדויק תוך כדי שהוא נוהג בקופסת מתכת עצומה במשקל 15 טון. היו ימים.
תגהץ לי נסיעה. אוטובוס של דן בתל אביב (צילום: שאטרסטוק)
הפיילוט פותח תוך שלושה חודשים בלבד והנה הוא כבר יוצא לדרך. השירות החדש, לפי דן, פונה ל"נוסעים מזדמנים, שעד היום נמנעו מלהשתמש בתחבורה ציבורית בגלל הצורך בשימוש ברב-קו או באפליקציות התשלום השונות, נוסעים ששכחו להטעין בכסף את כרטיס הרב-קו או אינם מחזיקים בטלפון חכם המאפשר להטעינו ותיירים מחו"ל". ו
גם לכל האנשים שפשוט רוצים לשלם על נסיעת האוטובוס שלהם בכרטיס האשראי שלהם, כמו בני תרבות. מה אתם אומרים, אולי לרגל המאורע נחזיר אתמדור ביקורת קווי האוטובוס שלנו?
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מכת חשמל:בחודשים האחרוניםסיפרנו כאן על הבשורה המתקרבת– הגעתם המחודשת של האוטובוסים החשמליים הכתומים והשקטים של דן שהיו אמורים לרדת לכביש עוד ב־2017. עם זאת, נכון לרגע זה ובניגוד ליעדי הממשלה פועלים בעיר רק חמישה אוטובוסים כאלה. 16 אוטובוסים נוספים היו אמורים כבר להיכנס לשימוש, אך הם יגיעו לארץ רק השבוע ועמדות הטעינה הנחוצות להפעלתן טרם הוקמו, מלבד שתיים שכבר פועלות, ואישורים נחוצים להקמתן טרם התקבלו. את המחיר נשלם אנחנו – הנוסעים באוטובוס, הגרים בסביבתו וכל מי שנושם את האוויר בעיר.
לפי גורמים שונים המעורבים בפרויקט יעברו עוד חודשים עד ש־16 האוטובוסים יפעלו בעיר, אף על פי שכבר ב־2016 הכריז המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם קק"ל, שיתמוך כספית בחברות שיעברו להשתמש באוטובוסים הללו ויזנחו את האוטובוסים ממונעי הדיזל. עד סוף 2017 היו אמורים לפעול 62 אוטובוסים חשמליים ברכבי הארץ, וחברת דן לבדה זכתה במימון ל־21 אוטובוסים שעתידים לפעול בקווים 4 ו־5 העוברים באזור אלנבי – הלוקיישן הכי מזוהם בגוש דן.
בניסיון להבין את הגורם לעיכוב התברר לנו כי מספר גדול במיוחד של גופים ורשויות מעורבות בנושא, מה שמקשה על מציאת האחראי וככל הנראה לא עוזר לקדם את הפרויקט. חברת דן היא זו שאמורה להפעיל את האוטובוסים ואת עמדות הטעינה, עיריית תל אביב־יפו אמורה לסייע לה, המשרד להגנת הסביבה מממן את הפרויקט בחלקו, חברת החשמל אמורה לחבר את עמדות הטעינה לרשת החשמל, ומשרד האנרגיה, כפי שהעיד השבוע מנכ"לו אודי אדירי בכנס בנושא באוניברסיטת תל אביב, אמון על הרגולציה לאותן עמדות הטענה.
(צילום: שלומי יוסף)
כשפנינו לחברת החשמל כדי לבדוק מה באשר לעמדות הטעינה, נמסר כי הפרויקט מקבל "עדיפות עליונה בקיצור תהליכים" כדי לחבר את עמדות הטעינה מהר ככל הניתן, שכן החברה רואה במהלך "פרויקט לאומי". שם הפנו אותנו לחברת דן, שנדרשה להמציא לחברת החשמל את המסמכים והאישורים הנדרשים בחוק, ונכון לפגישה שנערכה בין החברה לדן לפני כחודשיים, עדיין לא העבירה את המסמכים הנדרשים. עם זאת מסרו בחברה כי נפתחו כבר עשר הזמנות לחיבור עמדות טעינה, אך כאמור רק שתיים כאלה פועלות כבר היום. בדן אומרים שהם "נערכים כמתחייב עם האוטובוסים ועמדות ההטענה, ממתינים לאישורים מהרשויות ומחברת החשמל ומקווים שייכנסו לשימוש מהר ככל שניתן". גם בעירייה פועלים לסיוע כדי לזרז את הקמת עמדות הטעינה, וסגנית ראש העירייה מיטל להבי, מחזיקת תיק התחבורה, דאגה שהטיפול בנושא יועבר לחברת נתיבי איילון כדי שזו תקדם את הקמת התשתיות הנחוצות וחיבורן לחשמל.
במשרד להגנת הסביבה אמרו בתגובה לפנייתנו שחייבו את דן להצטייד באופן הדרגתי באוטובוסים כאלה, שהם פועלים מול הרשויות לזירוז ההליכים בנושא והוסיפו: "דן עדכנה את המשרד על העיכוב במועדי הפעלת האוטובוסים עקב קשיים טכניים בחיבור עמדות הטעינה וביצוע שיפוצים בחלק מהחניונים".
כעת נותר לנו רק לתהות מה יקרה קודם: האוטובוס הכתום והירוק ישטוף את תל אביב או יעבור לנו כאב הראש מניסיון לחבר בין הפקידים הביורוקרטיים של לפחות שישה גופים ציבוריים וממשלתיים שאמורים לדאוג לנו.
[interaction id="59c8f7abb92f030001d752b5"]
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
האדם נגד המכונה:לא חסרות בעיות בתחבורה הציבורית בישראל. חלקן מצריכות אמנם טיפול יסודי, יקר ומסובך, אבל לא כולן. באוטובוסים בישראל ובתל אביב בפרט, הנהג – שתפקידו חשוב גם כך – הוא גם הכספר. הוא זה שאחראי לבדוק תעודת חוגר לחייל, להטעין רב־קו ולהחזיר עודף. בקיצור, הוא עסוק בשלל עניינים שתוקעים את האוטובוס זמן רב בתחנות וגם גורמים לנהג להתרכז בדברים שאינם קשורים בנהיגה. לפני כשלוש שנים וחצי יצאו משרד התחבורה וחברת דן במהלך דרמטי שנועד לטפל בדיוק בזה: אז הושק בדן קו 1, שלבד מאורכו, מהלוק החללי והמרשים, גם מנתק לגמרי את התקשורת עם הנהג, והעלייה אליו מתבצעת אך ורק באמצעות ממשק אדם מול מכונה. ההנחה הייתה שהמהלך ימנע תאונות דרכים וגם יהפוך את הנסיעה למהירה הרבה יותר – האוטובוס יעצור בתחנה, נוסעים יעלו במהירות, והאוטובוס ימשיך בנסיעה.
מאז התפשטה המגמה גם לקווים בודדים אחרים של דן (189, 289), ובקווים אחרים יושמה המהפכה חלקית, כך שמתאפשר לעלות *גם* מהדלת האחורית ולשלם עם הרב־קו, אבל אפשר גם להשתמש בנהג כדי לשלם במזומן. פנינו למשרד התחבורה ולחברת דן כדי לקבל נתונים שיאששו את ההערכה שניכרת לעין שלפיה הנסיעה באמת מהירה בהרבה. אלה סירבו להעביר לנו נתונים על התוצאות בשטח, אבל לפי ארגון 15 דקות, הפועל לשיפור התחבורה הציבורית בישראל, אפילו למיני מהפכה של התשלום בדלת האחורית יש תוצאות. "באוטובוסים שבהם יש עלייה מהירה מכל הדלתות, זמן הנסיעה מתקצר ב־10־20 דקות, תלוי כמובן במסלול הקו, בחברה ובמכשיר התיקוף", נמסר משם. "אין סיבה שזה לא יקרה מהר יותר, ובכל האוטובוסים. זו פעולה פשוטה וצריך לשים אותה בראש סדר העדיפויות". גם הנוסעים מסכימים. "אין ספק שזה שיפר את איכות הנסיעה", קובעת יובל (28), סטודנטית ותושבת העיר. "יכול להיות שאנשים קצת שכחו מה היה כאן לפני כן, אבל זה היה סיוט. היינו צריכים להשתרך בתור ארוך ליד דלת האוטובוס, היו אנשים שעקפו, אנשים שהתעכבו אצל הנהג משום שהגיעו עם שטרות גדולים מדי. הכל השתנה מאז".
כניסה מהדלת האחורית של האוטובוס (צילום: שלומי יוסף)
נשאלת השאלה אם לא בשלה העת להתרחב. האם לא ראוי להתקין מערכות תשלום אוטומטיות שיוציאו את הנהג מסיפור הכסף? תמר קינן – מהנדסת אזרחית וסביבתית ומנכ"לית ארגון תחבורה היום ומחר – מאמינה שמהלך כזה יעזור מאוד לתחבורה הציבורית בעיר. "זה משחרר את הנהג מלהיות כרטיסן או פקח, וכך הוא בעצם ממוקד ומרוכז יותר בנסיעה. יש גם עניין הזמן: אם לעשרה אנשים לוקחת דקה לעלות לאוטובוס מדלת אחת, לאותה כמות של אנשים לוקח חצי דקה בשתי דלתות. בסופו של דבר האוטובוס צריך להתחרות בנסיעה ברכב פרטי והחיסרון המובהק שלו הוא העצירה בתחנות. ככל שמצליחים להקטין את העצירה הזאת כך מאפשרים לאוטובוס להיות יותר מהיר ולהתחרות ברכב הפרטי". נכון, מהלך כזה יצריך חינוך של הנוסעים ובעיקר הרבה כסף בהתאמת האוטובוסים למהלך החדש, אבל זה לא שחסר פה כסף להשקעה בתחבורה – פרויקט כזה הרי יעלה הרבה פחות מהעלות של השמשת פרויקט אוטותל, למשל.
כניסה מהדלת האחורית של האוטובוס (צילום: שלומי יוסף)
אף שסירבו למסור נתונים, מחברת דן נמסר כי בהחלט נמדד שיפור בזמן קליטת הנוסעים. "את הנתונים מטבע הדברים אנחנו שומרים אצלנו". באשר לפרויקט "עלייה מדלת אחורית", המאפשר תשלום ברב־קו אך גם מאפשר לשלם דרך הנהג, נמסר: "בהחלט יש כוונה להגדיל את הנפח ולהגיע למצב שבו כל קווי התחבורה הציבורית יעבדו במתכונת זו. חברת דן היא פורצת דרך בתחום זה ומשתפת פעולה באופן מלא לצורך הגשמת החזון".
ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
דמיינו לכם את התרחיש הבא: אלנבי, אמצע היום, אוויר נקי, שקט. זה אולי נשמע דמיוני למדי שהרחוב הכי מפויח ורועש בתל אביב יהפוך לנעים יותר, אבל זה לא חייב להישאר חלום וזה גם לא צריך לדפוק לנו את תשתית התחבורה הציבורית הבעייתית גם ככה. כ־100 אוטובוסים חשמליים שאושרו לאחרונה לשימוש על ידי משרד התחבורה והאוצר ואשר אמורים להגיע ארצה בשנה הבאה עשויים להפוך את החלום למציאות. את הסנונית הראשונה לכך יכולים לראות בכביש כבר היום: חמישה אוטובוסים חשמליים ובצבע כתום בוהק פועלים כבר כיום בקו 4 (הנוסע ממסוף רדינג דרך אלנבי ובן יהודה ועד לתחנה המרכזית החדשה), ואליהם יצטרפו בקרוב שישה נוספים שעושים את דרכם לישראל ממש בימים אלו וייכנסו לפעילות סדירה בקרוב.
ההיתקלות בהם ברחוב מדהימה, ומעט מבהילה אפילו: דמיינו אוטובוסים שטסים על בן יהודה ועושים פחות רעש מזוג אופניים. הסיפור הזה נשמע מוכר ולא במקרה לתל אביבים ותיקים. אוטובוסים חשמליים דומים, גם הם בצבע כתום, החלו לנסוע בכבישי העיר כבר ב־2013, איישו בין היתר את קו 5 ונתנו לנו תקווה לשינוי. עם זאת, זמן קצר לאחר הגיעם לארץ הוצאו האוטובוסים משימוש לאחר שנמצאו בהם ליקויים. כך נגוז לו באחת החלום לרחובות מלאים ושקטים. כעת הגיע אלינו הדגם המשודרג, שנטען באמצעות כבלים בתחנת המוצא, טעינה שמאפשרת לו לנסוע לטווח של 30 ק"מ – טווח שאמור להספיק לקו העירוני הארוך ביותר של דן, ופי שלושה מאורכו של קו ממוצע. עלות הפעלתו נמוכה והוא גם נחשב לבטוח יותר.
הירשמו לניוזלטר העירוני של טיים אאוט:
הירשמו עכשיו >>
"אנחנו עובדים מאוד קשה בשיתוף פעולה עם דן כדי להשמיש את עמודי הטעינה שלהם האוטובוסים זקוקים כדי לפעול", מספרת סגנית ראש עיריית תל אביב־יפו הממונה על תחום התחבורה, מיטל להבי. "זו אחת המשימות המרכזיות ואחד האתגרים הגדולים של העיר. אנחנו מאוד רוצים להפחית את זיהום האוויר שרובו נגרם בגלל התחבורה. אם אני מסתכלת על תחבורה ברחוב אלנבי למשל, שבו אין תחבורה פרטית אלא רק ציבורית, אין ספק שהוא מקור מרכזי לזיהום".
לדבריה מתקרב היום שבו האוטובוסים המונעים בדיזל יידחקו החוצה וייראו לנו ככלי מיושן. "זו לא תקווה, זו משימה וזה החזון", מבהירה להבי. "צריך להעביר את הפן של התחבורה הציבורית למונעת חשמלית, כולל הרכבת – צריך לחשמל אותה. אם מישהו עומד בתחנת רכבת למשך כמה דקות הוא נושם זיהום. אני חושבת שחשמול התחבורה הציבורית בעיר הוא משימת חובה. זיהום אוויר זו הסיבה מספר 1 שבגללה מתים, חייבים לעצור את זה".
תגובת חברת דן תפורסם לכשתתקבל.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אבודים בתחנה:מסוף 2000, מתחם התחבורה הציבורית בעל אלף הכינויים (רכבת מרכז, רכבת צפון, סבידור, רכבת ארלוזורוב ועוד כמה, בטוח), הוא אחד המרכזים החשובים ביותר לאוטובוסים בעיר. יוצאים ממנו כמה מקווי האוטובוס החשובים והעמוסים בעיר, בהם קו 18, קו 10, וכמובן העמוס מכולם – קו 5, וגם כמה מקווי האוטובוס העיקריים שיוצאים מתל אביב לערים אחרות, למשל קו 480 של אגד לירושלים. המעבר בין התחנות והחלפת אמצעי התחבורה – מהרכבת לאוטובוס ומקו אחד של אוטובוס לאחר – מסובך במתחם הענקי גם ככה, ובאחרונה הוא הפך למסובך עוד יותר, עם עבודות שיפוצים שהפכו את התנועה בו לבלתי אפשרית. המגיעים אל המתחם נתקלים בגדרות שהופכות את ההליכה למבוך, מסופי העלייה לאוטובוסים והכבישים הסמוכים אליהם נהרסו, ותחנות האוטובוס התפזרו לכל עבר. התוצאה: לנוסעים אין מושג לאן הם אמורים ללכת.
"ירדתי מהרכבת מחיפה, יצאתי מהתחנה והלכתי לכיוון תחנת האוטובוס שבה אני עולה על קו 18 כבר שנים, ופתאום קלטתי שכל המתחם נהרס", אומרת בעצבים רותם טל (27), תושבת העיר, "לא היה שילוט, לא הכוונה, לא חץ, כלום. לא היה לי מושג לאן ללכת". טל מספרת כי לא הייתה לבד במסע למציאת האוטובוס. "היינו קבוצת אנשים מבולבלים שחיפשו את התחנה שממנה יוכלו לעלות על קו האוטובוס שלהם. הסתובבנו שם אבודים בכל המתחם, שגם ככה הפך בתקופה האחרונה לבלגן אחד גדול בגלל עבודות הרכבת הקלה. בסוף, מרוב ייאוש, החלטתי לקחת מונית שעלתה לי 60 ש"ח. זה לא הגיוני". ענבל (24), ירושלמית שהגיעה לתחנה בקו אגד וביקשה להמשיך בקו 18, נתקלה גם היא בקשיים. "כשהגעתי כהרגלי ראיתי פתאום אתר בנייה ענקי. יחד איתי הגיעו כמה תיירות אמריקאיות שניסיתי לעזור להן להגיע למרכז היער. הסתכלתי במפה, אבל לא הבנתי ממנה כלום. מצאתי את עצמי מסתובבת רבע שעה ולא ראיתי אף אחד מדן שיוכל לעזור, או אפילו איזשהו שלט".
מכאן לוקחים את האוטובוסים, מסתבר. מסוף 2000 (צילום: שלומי יוסף)מסוף 2000 (צילום: שלומי יוסף)
מחברת דן נמסר כי השינויים פורסמו מבעוד מועד באתר החברה וכי מדובר בפרויקט של חידוש המסוף בשיתוף חברת נתיבי איילון ועיריית תל אביב־יפו. "המסוף לא נהרס אלא נמצא בשלבי ביצוע של עבודות זמניות", אמרו לנו שם. "חברת דן פועלת לפי הנחיות משרד התחבורה ובתיאום עם חברת נתיבי איילון שאחראית על הפרויקט. מספר ימים לפני ואחרי השינוי הסתובבו במקום דיילים שהכווינו את הנוסעים ותלו חצי הכוונה שחלקם עדיין קיימים". מחברת אגד לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון. אם תתקבל כזו, היא תפורסם באתר Time Out.
שיפוצים במסוף 2000 (צילום: שלומי יוסף)עוד בלגן, בנוסף לעבודות הרכבת הקלה. מסוף 2000 (צילום: שלומי יוסף)אווירת אתר בנייה. מסוף 2000 (צילום: שלומי יוסף)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
