Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: הדוקו הכי מקיף על טופאק מגיע בתזמון מדהים
הו מאמא. טופאק ב"אמא יקרה". צילום: יח"צ
כשאלן יוז (שגם יצר את "המתריסים" על ד"ר דרה) יצר את הסדרה הדוקומנטרית הכי מקיפה שנוצרה על טופאק הוא לא יכל לנחש שעד שהסדרה תגיע לדיסני+, יתפסו כבר חשוד ברצח שלו. אבל גם החדשות המעניינות האלו לא משנות את הסיפור המרתק על הראפר המבריק, ומערכת היחסים עם אימו הפנתרה השחורה
מבין כל הראפרים שהיו ועזבו, אין אחד שזוכה להילת מסתורין והערצה כמו טופאק. זה לא רק המוות הלא פתור, הדמות המתריסה או השמועות העיקשות על היותו עדיין בחיים, אלא בעיקר אייקוניזציה. טופאק הפך את עצמו לסמל עוד בחייו, ולכן נשאר כזה גם במותו. והסמל הזה הוא מאתגר במיוחד, כי לצד אדם מבריק, רהוט, מצחיק ומוכשר כמו שד, הוא גם היה גם נוטה להתפרצויות אלימות, והורשע בתקיפה מינית. ומול כל המורכבות הזו, או בעצם מעל, ריחפה דמות אם דומיננטית מאין כמוהה – אפני שאקור.
מי שמכיר את הקריירה של טופאק שרוב הצדדים החיוביים באישיות שלו הושפעו מאימו, שהיתה חברה בפנתרים השחורים, ואף נשלחה לכלא בהאשמת קשירת קשר נגד ממשלת ארה"ב (זו היתה דרכם לבצע מעצרים פוליטיים) בזמן שהיתה בהיריון עם הראפר העתידי. לכן הבחירה לקרוא לסדרה הדוקומנטרית החדשה על חייו "אמא יקרה" (Dear Mama: The Saga of Afeni & Tupac Shakur) לא רק מרפררת לשיר המצוין, אלא מציבה את העדשה מזווית ברורה – זו הולכת להיות קריאה של חייו של טופאק, כפי שנקראו מנקודת מבטה של אימו (שאכן, מתראיינת באריכות לסדרה).
ישנם אינספור דוקומנטרים על טופאק, בעיקר כאלה שמנסים לפענח את תעלומת מותו, אבל אף אחד מהם לא הרגיש אולטימטיבי כמו הסדרה הזו של Hulu – שנחתה היום בדיסני+ – שאמורה לכסות באופן יסודי את פרטי חייו (ולא רק להתמקד ברצח). וזה לא מעט בזכות אדם שכבר הביא לנו מאסטרפיס דוקומנטרי על ז'אנר ההיפ הופ – אלן יוז, שהחל את יחד עם אחיו ביצירת הקליפ ל-"Brenda's Got a baby", המשיך ביצירת הסרט "סכנה לציבור" ולבסוף יצר את סדרת הדוקו הנפלאה "המתריסים", על הקריירה של ד"ר דרה וג'ימי אייבין. אם כך, גם עבור מומחי הטופאק וגם אם סתם הסתקרנתם מהרצח, זו סדרה שאתם חייבים לראות. "אמא יקרה", 5 פרקים, זמין בדיסני+
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
המיניאפוליס סאונד שיצר פרינס – תערובת של Fאנק, פופ, ניו-וייב וסינת'פופ – היה מוזר מדי, סליזי מדי ופשוט טוב מדי מכדי להישאר בין גבולות העיר עליה קרוי. גם הוא כמו פרינס, נולד במיניאפוליס והדהד לרחבי העולם. אלו לא רק האמנים שהושפעו מפרינס ואימצו חלק מהסאונד (ביונסה, מדונה, ג'סטין טימברלייק, דאנג'לו, פארל וויליאמס, אנדרה 3000 ועוד אינספור) – הרוח התמיד־תזזיתית של פרינס נוכחת גם בשירים שסימפלו את המוזיקה שלו. השאילו, בתורם, את האנרגיה הבלתי ניתנת לפספוס שטענה כל שיר שלו בחַיּוּתבלתי רגילה. אספנו כמה מאותם שירים שסימפלו את פרינס, ולא רק לקחו את המוזיקה שלו למקומות שונים ומשונים, אלא גם הדהדו עוד קצת מהסאונד הבלתי רגיל הזה.
הבלדה הרגשנית של טימברלייק, שהופיע ב־"FutureSex/LoveSounds" והוקלטה מחדש עם ביונסה, נעזרת בתופים המסונתזים של השיר על הבחורה עם הברט בצבע הפטל. האטת המקצב המקורי משאירה את הבמה לטימברלייק וביונסה להזכיר דווקא את הקרבה שלהם לבלדות האהבה האיטיות של פרינס, בחצי מחווה נעימה לנסיך.
ג'אסטיס לא חיכו הרבה זמן לפני שחשפו את אחת ההשפעות המוזיקליות המשמעותיות על צמד האלקטרו הצרפתי. 2:17 דקות לתוך השיר שפתח את אלבום הבכורה שלהם "Cross" מתפוצץ פנימה ליין הגיטרה המרהיב של פרינס, באופן שמצליח להרים אפילו את הטראק המקפיץ הזה עוד שלב.
עדות לאפיל הרחב של פרינס אפשר למצוא בלהיט ההיפ-האוס הבלתי נשכח הזה, שהוא כל כך ניינטיז עד שיש לופארודיה של הקומדי סטור. כן, זה נשמע מיושן להחריד, אבל האוזן מזדקפת כשקולטים שמיד אחרי קשקוש ה"בום בום בום", לפתע מפציע הלחן המהפנט שבנה פרינס עבור שילה אי.
לטופאק היתה חיבה מוזרה לסימפולים של פרינס. מוזרה, כי על פניו לגנגסטר־ראפר המאצ'ואיסטי מלוס אנג'לס ולחייזר החלקלק ממיניאפוליס אין דבר משותף מלבד לצבע עור, וגם זה בקושי. אבל מגע הקסם של פרינס הגיע למקומות רחוקים, ובידיו של המפיק QD3 (בנו של קווינסי ג'ונס) שיר האהבה של פרינס זכה לטיפול ווסט־קוסטי למהדרין והפך להמנון ג'י־פאנק אוהב ל־L.A. מיניאפוליס לא מקנאת.
צוות המפיקים האגדי של פאבליק אנמי, The Bomb Squad, היו ידועים במגע הזהב שלהם בכל הנוגע לסימפולים. מלאכת הסאונד־קולאז' הייחודית להם יצרה שכבות צליל שהורכבו מכמויות בלתי רגילות של סימפולים, עם ערבובים של מקצבי Fאנק, דיסטורשנים, תופים הולמים ושריקות מוזרות. ואז הם ארזו את הכל לאגרוף דחוס לאוזניים. כשצליל הגיטרה הכמעט צורמני של פרינס מצטרף לשכבות הסאונד כאן בשנייה ה־18, ההשפעה שלו על הצליל שלהם בולטת מעל כל יתר הצלילים.
די.ג'יי זי-טריפ לא היה צריך לעבוד קשה כדי להפוך את Kiss לביט מרקיד עבור הראפר מארס. למעשה, צריך פשוט לא להפריע. הסליז המינימליסטי של הלהיט הגדול של פרינס הוא גם כך פצצה מהודקת מספיק בשביל להחזיק כל שיר.
כשיצא לראשונה "Darling Nikki" בפסקול הסרט "גשם סגול" ב־1984, ישבה טיפר גור – אישתו של הסנאטור דאז אל גור – יחד עם ביתה בת ה־11 קרינה, והזדעזעה עד עמקי נשמתה. "המילים הוולגריות הביכו את שתינו", כתבה מאוחר יותר. "תחילה, הייתי המומה – ואז התעצבנתי. מליוני אמריקאים קונים את 'גשם סגול' כשאין להם מושג מה מצפה להם". אותו הרגע הוביל את גור להקים תנועת הורות שתגן על ילדיהם הרכים משירים על מין, סמים, אלימות וכל מה ששווה בחיים. סלאג, הראפר של הצמד אטמוספיר, מכיר את הצדדים האלו היטב. בגרסה שלו לשיר, ניקי המכורה למין הופכת ללוסי – דמות מיתולוגית מיצירתו שמייצגת את כל הפיתויים המוצעים לאדם בעולם. הפעם היא לובשת דמות גרופית מזמינה. לכל אחד הניקי שלו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אחרי כעשור של עשייה ועבודה מסביב, הראפר נתי חסיד מוציא בימים אלו את אלבום הבכורה שלו, "זה מה יש", שמצטרף לגל נכבד של אלבומי ראפ ישראלים משובחים שיצאו הקיץ. את האלבום הצליח חסיד לממן בעזרת אתר מימון ההמונים "הדסטארט" ואת יציאתו יחגוג במסיבה מיוחדת שתערך מחר (30.7) במסגרת ליין הוייב שרץ בלוקיישן הנושן של הלימה לימה (לילינבלום 42). רגע לפני בחר נתי חסיד כמה שירים שהוא אוהב במיוחד עבור קוראי טיים אאוט:
Maria Bethania, Gilberto Gil & Caetano Veloso – Alguém Me Avisou
נגנו את היצירה המופלאה הזו כשאתם עם הפנים לים עם/בלי חברים לצידכם ועם/בלי בירה ביד – תודו לי אחר כך.
Borat – You Be My Wife
חלק מלהיות גבר מאורס הוא לחשוב על שירים שתרצה לשמוע בחתונה שלך. הבוקר, כשהצעתי לארוסתי שזה יהיה השיר לסלואו שלנו, היא אמרה שבחתונה הזו כנראה שארקוד לבד. בסדר, יש לי עוד זמן לשכנע אותה. לכן הזמנתי ביקיני כמו של בוראט מהאיביי.
Yelawolf – Have a Great Flight
עם כל הכבוד לקנדריק למאר, ילהוולף שיחרר את אלבום השנה שלי – ראפ־קאנטרי מלא בנשמה שמקיים את כל מה שרצינו שאמינם יהיה. השיר הספציפי הזה – שהוקדש לסתבא-רבא של ילהוולף – בולט עבורי במיוחד מכיוון שעזר לי להשלים עם פטירתו של אבי, שהלך לעולמו לפני שנה. ההרמוניות בחלקו האחרון של השיר מעלות בי צמרמורות ודמעות ולא נשאר לי אלא לאחל לאבא שתהיה לו טיסה נעימה…
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מהומות על רקע גזעי שהתקיימו בעיירה פרגיסון, מיזורי באוגוסט 2014. המהומות חשפו מתח בין-גזעי שנבנה לאורך תקופה ארוכה בארה"ב והוצתו בעקבות הריגתו של מייקל בראון, נער אפרו-אמריקאי בן 18, ע"י שוטר לבן באירוע שנוי במחלוקת. המהומות, יחד עם מספר אירועים נוספים בהם נורו אפרו-אמריקאים ע"י שוטרים לבנים, עוררו את תעשיית ההיפ הופ והזכירו לרבים כי מדובר בז'אנר עם DNA מחאתי.
איפה שומעים את זה?
האלבום כולו נוצר בצל המתח הבין-גזעי הזה ומכיל מאפיינים רבים של גאווה שחורה ואפרוצנטריות שעלו בקהילה השחורה בתקופות הפנתרים השחורים ובז'אנר ההיפ הופ בתקופת הזולו ניישן (ע"ע). באופן ספציפי, השיר "The Blacker The Berry" נכתב בעקבות אותן מהומות ומעלה מספר שאלות חשובות בנושא גזענות והאופן שבו האדם הלבן רואה את אחיו השחור, אך גם מעמיק את סימני השאלה עם שורה אחרונה שהופכת את השיר על פיו ומפנה אצבע מאשימה דווקא לבני הקהילה האפרו-אמריקאית עצמה.
"אל תיגע בזמיר"
ספרה של הרפר לי, שעובד מאוחר יותר לסרט, המתאר עיירה דרומית גזענית בשנות ה-30 ומשפט טעון שנערך נגד נער שחור טוב לב בטענות שקריות כי אנס נערה לבנה. הספר מציג מערכת שבנויה כנגד האדם השחור שבכל דרך שלא יפנה, נועד ליפול למלכודות של הפליה.
איפה שומעים את זה?
שמו של האלבום, "To Pimp a Butterfly", בנוי על משקל שמו המקורי של הספר, "To Kill a Mockingbird", ובכך מייצר השוואה בין הדימוי המרכזי שבו – הזחל שהופך לפרפר – לבין הדימוי המרכזי בספר – על כך שהפשע הגדול ביותר שניתן לעשות הוא להרוג זמיר, שכן הוא תכלית התמימות. ואם עוד לא ברור מי הזמיר או הזחל שיהפוך בבוא היום לפרפר, כל מה שצריך זה לקרוא את שם השיר שסומפל לפתיחת האלבום – Every Nigger is a Star.
קומפטון
עיר קטנה ומסוכנת באזור לוס אנג'לס שנודעה בתור אחת הערים העמוסות במלחמות כנופיות – במיוחד שלוחות של הכנופיות האגדיות "הקריפס" ו"הבלאדס". למרות גודלה הקטן, יצאו משם להקת N.W.A, הראפר דה גיים וכמובן – קנדריק לאמאר עצמו.
איפה שומעים את זה?
לאורך כל האלבום, ממש כמו כל הקריירה של קנדריק. ההשראה ועולם המושגים שלו נשאביםמשכונת ילדותו. זה בולט במיוחד בשירים"Momma" ו-"Hood Politics". בראשון מדבר קנדריק על ה"בית שלו", שלמרות התיאור הצבעוני שלו מצליח להישאר מעורפל מספיק בנוגע למיקומו האמיתי – קומפטון או אפריקה. בשני קנדריק מעמיד אחד לצד השני מלחמות הכנופיות של השכונה שלו (המסומלות בצבעי אדום וכחול) ומלחמות בין מפלגות פוליטיות (המסומלות בצבעי אדום וכחול). דמוקריפס ורבלאדליקנס פו לייף.
ווסלי סנייפס
כן, בדיוק אותו ווסלי סנייפס שאתם מכירים. מהשחקני האקשן השחורים המצליחים ביותר תפקידים ראשיים בסרטים כמו "איש ההרס" ו-"בלייד" ששלטו בניינטיז. בשנת 2006 הואשם בהעלמת מס ולאחר משפט ארוך ומתוקשר נכנס למאסר בן 3 שנים.
איפה שומעים את זה?
השיר הפותח באלבום, שקרוי "תאוריית ווסלי" ("Wesley's Theory"), מתאר את האופן שבו המערכת (ארה"ב, תעשיית המוזיקה וכו') מפתה את הבני הקהילה השחורה לעבר ההצלחה והכסף הגדול למרות שבכל רגע שרק ירצו יוכלו להפיל אותו בפח. הוא לא טוען שווסלי תמים, אבל כן מרמז על תופעה ידועה – אנשים מרקע קשה שנתקלים בכמויות גדולות של כסף גדול ובמהירות, דינם לפשל בשלב זה או אחר. חוץ מזה, במערכת שבנויה כנגד האדם השחור (ע"ע "אל תיגע בזמיר") רשות המיסים תמיד מחכה מעבר לפינה.
קונטה קינטה
הדמות הראשית בספרו של אלכס היילי, "שורשים", שעובד בשנות ה-70 למיני סדרה. סיפורו של קונטה קינטה, לוחם מנדינקה שנולד בגמביה ונחטף ע"י סוחרי עבדים שהביאו אותו לארה"ב. הסדרה, ש-8 הפרקים שלה שודרו בסדר עוקב במהלך 8 ימים ב-1977, הפכה לרגע מכונן בתרבות האפרו-אמריקאית בכך שחשפה בפני רבים מחברי הקהילה השחורה (וגם בפני קהל לבן רב) את ההיסטוריה האפלה של העבדות, האכזריות הרבה שספגו העבדים ואת המאבק המרשים שלהם להישאר קרובים למורשת.
איפה שומעים את זה?
השיר השלישי באלבום, הקרוי "King Kunta", מפגיש בין שתי נקודות קיצון – המלך והעבד. קנדריק מייחס לעצמו את שני התארים ומעמיד אותם בהשוואה למקומו בתעשיית הראפ – מצד אחד בעל הכח ומצד שני מחובר לעברו, לאנשיו ול"תחתית". בשורת הפזמון אומר קנדריק "כולם רוצים לחתוך את רגלו", משפט המתייחס לרגע בו בעלי העבדים של קונטה קינטה חתכו את רגלו לאחר ארבע נסיונות בריחה ולאחר שנאלץ לבחור בין איבוד רגלו לבין סירוס. הבחירה ברגל שמסמלת את הסירוב להכנע ל"סירוס" של האדם הלבן מתאימה מאוד לקנדריק, שבתורו יוכל להמשיך לזיין את העולם במשך 72 שעות עם מגדל האייפל הפאלי שלו.
ג'ורג' קלינטון ו-P-Funk
כמוזיקאי פורץ דרך, אגדה עוד בחייו, לקח קלינטון את הפאנק שהתפתח בסיקסטיז לעבר החלל. עם שתי להקות שפעלות במקביל (הפרלמנט והפאנקדליקס) וגישה טריפית שכללה לחייב את חברי ההרכב לקחת אסיד (לכאורה! לכאורה!) ולהתפרע בג'אמים בלתי נגמרים, יצר קלינטון תנועה מוזיקלית שחורה, חופשית ופרועה. ה-P-Funk הוא השם המקוצר לשני ההרכבים שהוביל וכינוי לסגנון המוזיקלי המאוד מובחן שיצר.
איפה שומעים את זה?
ה-P-Funk השפיע רבות על ההיפ הופ המערבי של שנות ה-90 בכך שסיפק רוח הולמת וכמות סימפולים נכבדת למה שנודע בתור ה-G-Funk, הגדרה שאימץ ד"ר דרה לרוב המוזיקה שלו. קנדריק, שגדל על ברכיו המוזיקליות של ד"ר דרה, חזר למקורות ובעזרת מפיקי האלבום יצרו סאונד שמושפע בחלקו מהצליל היחודי של קלינטון ומהרוח החופשית והמבנה המשוחרר שלו. מעבר לכך, ניתן לשמוע את ההשפעה באופן בולט במיוחד בשיר הפתיחה, בו מתארח קלינטון עצמו, ובשיר הפאנקי "King Kunta" שקורץ באופן בולט לשיר הבא
דרום אפריקה
מדינה, כמה מפתיע. ובהקשר הנוכחי, המדינה שניהלה משטר אפרטהייד ארוך שנים ולאחר מאבק מתיש, הצליחה לשנות את דרכיה והפכה לדוגמה בעיני רבים מהאפרו-אמריקאים על כך שבעזרת מאבק ראוי, אפשר לשנות גם את הגזענות המעמיקה ביותר.
איפה שומעים את זה?
חלק גדול מהאלבום מושפע מביקור שעשה קנדריק בדרום אפריקה במאי 2014. מסתמן שהביקור ביבשת השחורה, במדינה אכולת הקולוניאליזם שהצליחה להתאושש, הצליח לחלחל לליבו וראשו של קנדריק. היבשת מזוכרת, בצורה זו או אחרת, בשלושה שירים באלבום – "Momma", שמתייחס לחזרה הביתה, "How Much a Dollar Cost" בו מתאר קנדריק סיטואציה בה פגש בהומלס בתחנת דלק בדרום אפריקה, שהתגלה בשלב מאוחר יותר כמבחן של מוסר מאלוהים עצמו, ובמיוחד בשיר הסוגר – "Mortal Man" – שמתמודד עם שאלות על מנהיגות בהשראת כוחו הגדול ורוחו של נלסון מנדלה.
הזולו ניישן של אפריקה במבטה
אפריקה במבטה גדל באחת הפינות הארורות והעזובות ביותר בארה"ב – דרום ברונק של שנות ה-70. מכיוון שמדובר בבחור גדול וחכם לא פחות, גם הוא לקח חלק במלחמות הכנופיות של האזור ובמהרה הפך למנהיג של הכנופיה הכי גדולה בברונקס – העכבישים השחורים. כשהיה בן עשרים, טיול שעשה באפריקה שינה את חייו. הוא חזר לארה"ב עם רעיונות על מהפיכה וחיוביות וכח לאדם השחור, מהפיכה שהתאימה באופן נפלא לתחילתו של ז'אנר ההיפ הופ שתפח בערך באותה התקופה ממש מהשכונה בה גדל. הוא לקח את כל הזעם העצור וכח האדם שלן הכנופיה והפך אותה מדבר שלילי לכח חיובי בקהילה ומאוחר יותר בעולם – תנועת ה"יוניברסל זולו ניישן" שצעדה יד ביד עם ז'אנר ההיפ הופ, ועד היום ניתן לראות את גליה מהדהדים במיי הז'אנר.
איפה שומעים את זה?
הגישה הכללית של האלבום מאוד תואמת לגישת ה"זולו ניישן", אבל זה בולט בשני קטעים יותר מהכול – ראשית בשיר "Institutionalized" שמדבר על ההבניה החברתית שמחייבת את הקהילה השחורה להתנהג בדרך מסוימת, וכולל את הפזמון המעולה "Shit don't change until you get up and wash yo' ass, nigga", נפתח (עם שינוי הביט המעולה) בזמזום המוכר של אפריקה במבטה מתוך "Planet Rock". מעבר לכך, השיר "Complexion (A Zulu Love)", שמדבר על כך שלאהבה אין גוונים, ומבטל רעיונות מושרשים בנוגע לגוון העור, גם בתוך הקהילה, שופע בגישתו של אפריקה במבטה.
מרטין לותר קינג ומלקולם אקס
כפי הנראה שני המנהיגים הגדולים ביותר שהקהילה השחורה הוציאה לאורך הקרב הבין גזעי. הראשון כומר בפטיסטי שדגל בשיטות לחימה לא-אלימות, נשא את הנאום המיתולוגי "יש לי חלום" ומצא את מותו כאשר נורה ע"י מתנקש ב-1968. השני מנהיג אפרו-אמריקאי שהמיר את דתו לאיסלם, דגל בשיטות לחימה אקטיביות ואף אלימות ונרצח ב-1965, ככל הנראה ע"י חבריו לשעבר בתנועת "אומת האיסלאם". ביחד השניים מייצגים את שתי הגישות השונות למאבק האפרו-אמריקאי – בעזרת אהבה או בעזרת זעם.
איפה שומעים את זה?
גם כאן, ההתייחסות בולטת בשיר "Mortal Man" המדבר על מנהיגים ואנשים אל-מותים, אך הדואליות של השניים שזורה לאורך האלבום בדרכים שונות. טארנס "פונצ'" הנדרסון, נשיא הלייבל של קנדריק TDE וחבר טוב שלו, צייץתמונה של קינג ואקסאחד לצד השני. מתחת לקינג כתוב שמו של סינגל האהבה העצמית "i". מתחת לאקס כתוב שמו של הסינגל הלוחמני "The Blacker The Berry". זה מתבטא כאמור לאורך כל האלבום, אבל ההשוואה הזו מייצגת את שני הצדדים של קנדריק למאר באופן מושלם.
טופאק שאקור
ראפר אגדי, נחשב כאחד הראפרים הגדולים בהיסטוריה וללא ספק מהדמויות המרתקות והמורכבות ביותר בהיסטורית הז'אנר. גדל בניו יורק כבן ליוצאי הפנתרים השחורים, עבר ללוס אנג'לס והפך לראפר הבכיר בחוף המערבי. ראפר כריזמטי ומעורר השראה באותה המידה שהיה דמות שנויה במחלוקת. נרצח ב1996 בגיל 25 בלבד.
איפה שומעים את זה?
איפה לא שומעים את זה? קנדריק שאב השראה מטופאק לאורך כל הקריירה שלו, אבל האלבום הזה הוא המחווה הכי יפה שיכל לספק לראפר המנוח. בגישתו, ברוחו ובנושאים שלו, האלבום מהדהד את קולו של טופאק. למעשה, האלבום גם מהדהד את קולו של טופאק באופן מעשי בעזרת שיחה מדומיינת שקנדריק מקיים עם פאק בסיומו, שנשזרה מחלקיםמראיון נדירשל שנערך עם פאק ב-94. מעבר לכך, שורה שלו מתוך השיר "Keep Ya Head Up" מסומפלת בשיר "The Blacker The Berry" ורוח שירי המסיבה שלו מרחפת מעל "You Ain't Gotta Lie (Momma Said)", בין היתר. אך בפועל, נדמה שכל שיר נכתב עם עם מחשבות על פאק.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
