Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
השף-קונדיטורית מיה הופמן והשף יונתן גלעדי חברו ליקב תבור לארוחה יחידה במינה, בה לכל מנה מצוות יין מיוחד לה. שרון בן דוד יצאה לארוחת EatWith מחוייכת במיוחד
[tmwdfpad]ביום רביעי בערב מתחילים להריח את סוף השבוע וההפתעות שהוא מביא איתו. לכן אפשר להבין את החיוך על פני כל מי שנכנס בפתח דלתם של מיה ויונתן – שף ושף־קונדיטורית שהם גם בני זוג. הלוקיישן מרשים כשלעצמו: דירת סטודיו יפהפייה באזור השוק היווני ביפו, מעל סמטה קטנה ושקטה בקרבת שוק הפשפשים. מהמטבח הפתוח עולים ניחוחות מפתים והשולחן ערוך בכלי חרסינה רומנטיים ובנרות. כדי לשבור את הקרח עוד לפני שהוא נוצר מקבל כל אורח כוס יין אדמה סוביניון בלאן 2016 צונן ופירותי, המשקה המושלם להפיג בו את החמסין המפתיע.
יונתן ומיה. צילום: פרדי מולי
האיש שאוחז בבקבוק הוא דיוויד מונטיפיורי מיקב תבור. בשלב ההכנות הוא ישב עם מיה ויונתן על התפריט והצמיד לכל מנה יין תואם. כעת הוא כאן כדי ללוות את המסע, למזוג יין ללא הגבלה ("לא חייבים לסיים את הכוס, ואם היין מוצא חן בעיניכם תמיד אפשר לבקש עוד") ולהעמיק עם מי שמתעניין על כל שאלה שקשורה במשקה האציל.
דיוויד מונטיפיורי מיקב תבור. צילום: פרדי מולי
כשבא אחרון האורחים – מיה מזמינה את כולם לשבת לשולחן ויונתן מציג את המנה הראשונה: קרפצ'ו דג ים עם קרם שום שחור, איולי ליים, ג'ל תפוח ירוק ופלפל אדום. "כשהדייג אמר שמחכה לי מוסר ים טרי קפצתי על המציאה. זה דג שכמעט נכחד מהים התיכון והוא טעים יותר מלוקוס".
השף יונתן גלעדי. צילום: פרדי מולי
עוד סוביניון בלאן נמזג לכוסות ודיוויד מסביר שבחר בו בגלל הארומות הפירותיות־פרחוניות המאוזנות שמתאימות לחמצמצות של הדג. האורחים מתרכזים בטעמים וברקע נשמעים המהומי שביעות רצון. כשיונתן מפנה את הצלחות הריקות מיה עורכת סבב היכרויות: כל אורח מציג את עצמו ואומר מהי החיה האהובה עליו. מפה לשם השיחה עוסקת בפוביות. האווירה מתחממת וסודות אפלים פורצים החוצה. אחת האורחות מתוודה שיש לה פוביה מתרנגולות, ואורחת אחרת מספרת שפעם ראתה לטאה ומרוב פחד החליקה ונקעה את הרגל. אורח בקצה השולחן מודה שהוא פוחד מגמלי שלמה ובאופן כללי לא סומך על גמלים.
ארוחת ה-EatWith של מיה ויהונתן. צילום: פרדי מולי
עוד יין נמזג, הצחוק כבר משוחרר יותר, והקסם שמאפיין את הארוחות של EatWith מתחולל שוב. המנות הבאות הן סלט חסה רענן עם שרימפס חלוט, קממבר ברולה וקשיו מקורמל ("אני מוכנה לגור בתוך הקשיו הזה", אומרת מישהי), שאחריו מוגש Air Bread – שני כיסנים קטנטנים במילוי מסקרפונה כמהין ופרמזן. יונתן מספר על השראה ממסעדה בברצלונה, ודיוויד מוזג אדמה רוזה ברברה מכרם אקולוגי בכפר תבור.
טורטליני קרבונרה במילוי כבד אווז מביא את הארוחה לשיאים חדשים ומזכיר את פסטה 40 החלמונים של יועזר בר יין הסמוך, מוסד אהוב שיונתן זכה לעבוד בו. יין סופה מחוספס ועז טעם מלווה את המנה, והיא מצדה מרככת והופכת את היין לנעים יותר לשתייה. כשהצלחות מתרוקנות מיה מכריזה על הפסקה קצרה. היא מצטרפת לכמה מהאורחים שיוצאים למרפסת לעשן, ואחרים מפתחים שיחה עם אנשים שהיו בקצה השני של השולחן. חברויות נרקמות וחוויות מוחלפות, רובן על אוכל בארץ ובחו"ל ועל התנסויות קולינריות מומלצות. כשהאורחים חוזרים לשולחן בכוסות כבר מנמנם יין מרסלאן מכרם רבדים, Single Vineyard מסדרה חדשה עם ארומות נפלאות. היין משתלב בחזה ברווז רך כחמאה שמוגש על ניוקי פריזאי ופטריות בציר ברווז, מנה שממלאה את הפה בשילוב מרתק של טעמים ומרקמים.
השף קונדיטורית מיה הופמן. צילום: פרדי מולי
את הפרק העיקרי של הארוחה (בעצם תלוי את מי שואלים, כפי שתכף יובהר) חותם ביס מושלם: קוקי סן ז'ק ברוטב קרם פרש, שרימפס ושאלוט מלווה ביין שחר – ריזלינג שמחזיר את הלבנים לתמונה ומרגיע את תחושת הכובד שהיינות האדומים שקדמו לו יצרו. כעת יונתן מפנה את הצלחות לכיור ואת הבמה למיה, שאת הכישרון שלה פגש כל מי שאכל בפאסטל וקלארו.
ארוחת ה-EatWith של מיה ויונתן. צילום: פרדי מולי
סורבה קוקוס וג'ינג'ר קליל אך עוצמתי מוגש בקערית מצדפת אויסטר ומנקה את החך לקראת הקינוח: מונט בלאן באינטרפרטציה אישית. מיה מספרת שמדובר בקינוח צרפתי קלאסי שהיא פירקה אותו לגורמים, הרכיבה מחדש והוסיפה עוד כמה דברים לשדרוג – קציפת ערמונים, מוס שוקולד מריר, קרמבל קינמון, ג'לי ויסקי ודבש, פילטים של קלמנטינות ומרנג לימון תפוז. צלחות יפהפה מוסיף לעונג הרב חושי וחותם את הארוחה בטעם מתוק וסקרנות לעוד. האורחים משתרעים על הספות ומרגישים כמו בבית, ומיה ויונתן שולחים זה לזו חיוכים של סיפוק ושמחה. עוד אירוע מוצלח הסתיים, ועכשיו הם כבר עם הפנים לארוחה הבאה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שוב פסח איתנו, ושוב עולות השאלות איזה יין לקנות, מה להביא כמתנה ואיזה בקבוק לפתוח כשמארחים בבית, שיהיה טעים ולא יקרע את הכיס - אבירם כץ עם המלצות יין לחג
פסח הוא שעתם היפה של המבצעים השווים, אז כדאי לנצל את ההזדמנות ולהצטייד בבקבוקים שישמשו אתכם גם בחודשים הקרובים. היינות נטעמו בפורום של חברים, על ידי החברים שחלקם אנשי יין וחלקם אנשים "מן השורה". גם השנה מרבית ההמלצות הן על יינות בעלי אופי ים תיכוני, כאלה שאינם כבדים במיוחד, ולפיכך יודעים ללוות היטב את האוכל. עם הקברנה והמרלו הסליחה – יש מלכים חדשים בשכונה.
עד 50 שקלים
רמת הגולן, הר חרמון לבן, 2014
שרדונה, סוביניון בלאן, ויונייה וסמיון חוברים כאן לכדי אחד הלבנים הפשוטים והמשמחים על המדפים. הניחוחות של פירות ההדר והפירות הטרופיים ממלאים את האף ומלטפים את הפה. זה יין קליל שמחליק בגרון, והבקבוק נגמר תמיד בלי ששמים לב. זה יין שתמיד טוב להחזיק במקרר ולפתוח בלי לדפוק חשבון.35 ש"ח.
טפרברג, רוזה, סילבר, 2014
רוזה הוא יין האביב המושלם בעיני, וזה של טפרברג מענבי קברנה סוביניון פוגע בול. צבעו ורוד עמוק וסקסי, פרי אדום ועסיסי באף ובפה, חמיצות מרעננת ואחוזי אלכוהול נמוכים יחסית. אתם תצטרכו רק לקרר היטב ולשתות בלי סוף, אפילו בכוס נמוכה וקרח, מהבוקר ועד הלילה.39 ש"ח.
כרמל, פרייבט קולקשן, מרלו, 2013
ככה צריכים להראות אדומים בקטגוריית המחיר הזו: קלילים, שופעי פרי ורעננים. זה יין בארומה של פרי בשל, בעל מתיקות מדומה, חנפנית שכזו. יין אדום שאפשר – ואפילו רצוי – לשתות צונן מהמקרר.40 ש"ח.
עד 80 שקלים
רמת נגב, נווה מדבר לבן, 2014
האם לזה התכוון בן גוריון כשדיבר על הפרחת השממה בנגב? אם לשפוט לפי הפריחה בדרום, אני בטוח שהזקן היה שמח. יקב רמת נגב (לשעבר יקב קדש ברנע) נמצא במגמת שיפור בשנים האחרונות, והיין הלבן הזה, מסדרת הבסיס, נותן אותות אופטימיים להמשך. מממסך של 80 אחוזי שרדונה עם סוביניון בלאן, ללא חבית, מתקבל יין פירותי – על הסקאלה שבין תפוח עץ ואגס לבין פירות טרופיים. תמצאו בשלות נעימה ומשקל על החך, אך בלי להכביד.69 ש"ח.
טוליפ, טוליפ וויט, 2014
הטוליפ הלבן הוא אחד היינות, כמדומני, היותר פופולריים בפורטפוליו של היקב. יש לו ממסך לא שגרתי של סוביניון בלאן וגוורצטרמינר, וזה יין יבש אבל ממש על הגבול, ארומטי מאוד ושופע פרי, ועם זאת לא מגיע למתיקות מוגזמת. הגוורצטרמינר נותן את סלסילת הפירות הטרופיים והפרחים (ליצ׳י ומי ורדים) והסוביניון נותן את עמוד השדרה החומצי והמרענן. זה יין מצוין לפתיחה, במיוחד לצד מנות סלטים קלילים ורעננים המשלבים פירות טריים.69 ש"ח.
הרי גליל, בלאן דה נואר, 2014
יין לבן המיוצר מענבים אדומים (פינו נואר וגרנאש) שעוברים סחיטה עדינה המפיקה יין בצבע לבן (הפיגמנט של הצבע נמצא בקליפת הענב, לכן כל עוד הנוזל לא בא במגע עם הקליפות, אפשר להפיק יין לבן גם מענבים אדומים). מדובר אם כך ביין מקורי למדי, לפחות בשיטת הייצור שלו. הוא שופע פרי (אפרסק, שסק) ורעננות, ממוקם בחצי הדרך בין יין לבן לרוזה, ונפלא כאפרטיף לפתוח איתו את הערב.70 ש"ח.
ויתקין, מסע ישראלי אדום, 2013
בציר חדש ליין הבסיסי של יקב ויתקין המשפחתי, ורגע לפני שהיקב עובר למשכנו החדש והופך להיות כשר, רחמנא ליצלן. יש לו ממסך של קריניאן המגיע ממורדות הכרמל, בירה מהגליל העליון, וקברנה פרנק מהרי ירושלים- זה הרעיון של הסדרה, מסע ישראלי בין אזורי גידול שונים. העץ משולב בעדינות, אחוזי האלכוהול נמוכים יחסית, הגוף בינוני, ושוב עסקינן ביין לא מתלהם שיודע לפנות את הבמה לאוכל. עוד כיף גדול מהיקב המשפחתי הקטן.75 ש"ח.
אבידן, נביולו, 2013
יקב אבידן יצא לדרך בבציר 2004, אך ב־2012 אירעה טרגדיה, עת צינה אבידן, הייננית והרוח החיה מאחורי היקב, נפטרה בטרם עת. על בציר 2012 החליטו לוותר, אך בבציר 2013 שב היקב לבקבק את יינותיו, בינתיים בכמויות קטנות, בחסות יקב טריו שבבעלות משפחת שקד, המשווקת את היינות ברשת דרך היין שבבעלותה. נחמד לראות את אבידן שוב על המדפים, גם אם הקשר בין היקב המקורי לעשייה הנוכחית מעט רופף. מכל מקום, הנביולו מבציר 2013 מציג יין צנוע למדי, בעל נפח פרי טוב, חמיצות גבוהה, עץ שכמעט לא מורגש, גוף בינוני או בקיצור: יופי של יין לאוכל – לא משתלט ולא מפגיז בטעמים אגרסיביים. בארץ אין דוגמאות רבות לנביולו, זן קשה לגידול שפוגשים כמעט אך ורק בפיימונטה שבצפון איטליה, ונחמד לפעמים לצאת מהקופסה ולפגוש יין חביב כזה אצלנו.79 ש"ח.
דלתון, עלמה, 2012
סדרת עלמה של דלתון, כפי שנכתב כאן לא פעם, הוא בעיניי דוגמה לתמורה הולמת למחיר על מדף היינות המקומיים בארץ. בציר 2012 של העלמה היםÎתיכונית טומן בחובו שינוי קל: בעבר היה היין ממסך של שיראז, גרנאש וויונייה ואילו השנה הוויונייה הוחלף במורבדר. החילוף הזה מעניק לנו את השילוב הקלאסי של דרום צרפת, הידוע בכינוי GSM. היין משלב נפלא את הפרי העסיסי עם התיבול האופייני לזנים – כמו מרקחת פירות אדומים וטימין, רוזמרין ושאר תבלינים מקומיים. זה יין לא מכביד, נעים לשתייה ועם זאת בעל נפח בפה.79 שקלים.
תבור, אדמה 2, שחר, 2014
שחר הוא החבר החדש בסדרת אדמה 2 של תבור. זה ריזלינג בסגנון יבש המגיע מחלקה נבחרת של גפנים בהרי יהודה. לא פשוט בכלל לייצר ריזלינג, ענב חובב קור, באקלים החם של ארצנו, אבל תבור עשו כאן עבודה מצוינת בבציר הבכורה. כמו ריזלינג במיטבו הוא מציג שילוב של אלגנטיות, מורכבות ורעננות קלילה וכיפית. הוא ארומטי, פרחוני, באף ובפה פירות הדר ונגיעה של פירות טרופיים וחמיצות שתומכת יפה. מנות פיקנטיות, בעיקר בגוון אסייתי יהלמו את היין (בסדר, אני יודע , כנראה לא מגישים אצלכם סושי בחג, אבל יש חיים גם אחרי ליל הסדר, ומצד שני גם חריימה יעבוד כאן מצוין).79 שקלים.
עד 120 שקלים
לאטור, נטופה לבן, 2013
היין הלבן של נטופה על טהרת שנין בלאן, מכרמי היקב בגליל התחתון, עבר יישון בחביות, וטעמו מלא ומעודן, פרחוני ובעל ריחות של אפרסק ומשמש, מאוזן למדי ושמנוני. זהו לא יין לבן פריך ורענן, אלא דווקא יותר שמנמן ועגול, ומתאים למנות עיקריות, עוף לסוגיו, למשל.85 ש"ח.
צובה, מצודה שרדונה, 2014
יקב צובה עבר לא מעט תהפוכות מאז הוקם לפני עשור. הכרמים בבעלותו ניטעו כבר ב־1996 ותמיד סיפקו חומר גלם מצוין (בעיקר ליקבים אחרים) אבל בקיבוץ לא תמיד ידעו מה לעשות בו. אולם כבר כמה שנים היקב נמצא בתנופה מבורכת, והשרדונה הזה הוא אולי המוצלח שהוציא היקב עד כה. התיישנות של שמונה חודשים על השמרים בחביות מעניקה ליין נפח ונוכחות, בלי לתת לטעמי העץ או לטעמי חמאה אגרסיביים להשתלט על היין. יין מעודן למדי, שילווה היטב מנות עוף לסוגיו, ויוכל להתמודד גם עם מנות עיקריות שונות, למי שמעדיף – ואפשר בהחלט להבין את זה במזג האוויר שלנו – להישאר עם לבן לאורך כל הדרך.89 ש"ח.
כרם שבו, אדום, 2012
בציר חדש שיוצא לשוק ממש עכשיו של היין שהפך, בצדק רב, לחביב המסעדות בעיר. היין הוא אותו היין, ממסך של סירה, גרנאש, מורבדר וברברה, טיפה יותר גרנאש על חשבון המורבדר ביחס לבציר הקודם, אם מתעקשים. הפרי הים תיכוני העסיסי נוכח כאן היטב, העץ, כרגיל, נמצא רק ברקע ולא מפריע, והתוצאה היא, לדעתי, הבציר הטוב ביותר של האדום של כרם שבו . יין פשוט נהדר לליווי ארוחה, במיוחד כזו בגוונים ים תיכוניים, על שלל טלאים ועשבי תיבול מקומיים.95 ש"ח.
רקנאטי, פטיט סירה רזרב 2013, 119 ש״ח
מהסדרה הים תיכונית האהובה עליי של יקב רקנאטי, זהו הבריון שבחבורה. ענבי הפטיט סירה מגיעים מכרם בוגר בעמק יזרעאל, והדבר ניכר ביין: עוצמתי, מרוכז, דחוס, עסיסי, עז טעם ומפולפל. אין הרבה התלבטויות בקשר לאוכל לצדו – סטייק מדמם יהיה הכי טוב או כל מנת בשר רצינית ושמנונית, ואם נשאר קצת במקרה לבוקר שלמחרת, אז גם גבינת בקר קשה ובוגרת תהיה ליווי מוצלח.119 ש"ח.
מעל 120 שקלים
ברבדו, לנדמרק 2 בי, 2012
סדרה חדשה ויוקרתית מיקב ברבדו, היקב של הפרופסורים (בן עמי ברבדו ועודד שוסיוב) שהחליטו כי הגיעה העת שגם הם יתהדרו בסדרה של יין דגל יוקרתי. היין הוא ממסך של קברנה סוביניון ומרלו שעברו השריה על זגים של קברנה פרנק – שתרמו או לא תרמו – והתיישנו זמן ארוך (24 חודשים) בחביות חדשות. בקיצור: זה יין דגל כמו שאוהבים אצלנו: עם פרי בשל, אלכוהול מורגש, נוכחות עץ אגרסיבית ובומבה של טעמים שמפגיזים את החך. זה יין עשוי טוב מאוד לחובבי הסגנון.170 ש"ח.
ברקן, קברנה סוביניון סופרייר, 2011
סדרת הדגל של יקבי ברקן מפיקה בשנים המוצלחות יינות עשירים, מלאים וכבדים, והקברנה הזה לא יוצא דופן. יישון ארוך ומורגש, פרי בשל ועסיסי, והאופי של בציר 2011 – שנה קרה יחסית ומוצלחת בארץ- גם הוא בא לידי ביטוי ברעננות שאפשר למצוא ביין. זה יין טכני ומדויק, הוא ירשים את האורחים ויזעק למנת בשר כבדה לצדו.225 ש״ח.
אמפורה, קברנה פרנק, 2010
קברנה פרנק בכל הכוח, בירקרקות המזוהה עם הזן שקופצת דבר ראשון באף. יש לו גוף עשיר, בפה פרי אדום בשל יחד עם ירקרקות של פלפל ירוק. שנת 2010 הייתה שנה חמה כאן, וזה ניכר ביין, שכבר הספיק להתבגר מעט בבקבוק כך וליצור חוויית שתייה נעימה ומורכבת למדי.175 ש"ח.
צרעה, מיסטי הילס 2012
יין הדגל של צרעה מורכב מקברנה סוביניון וסירה בחלקים שווים, המגיעים מחלקה קטנה בשם חלקת המאובנים בכרם שורש. החלקה נקראת כך בשל הרכב הקרקע הייחודי לה. היא מלאה אבני מאובנים ימיים, וגדלים בה הענבים הטובים ביותר של היקב. זהו אחד היינות הישראליים הטובים ביותר שאפשר למצוא לדעתי, מהקברנה שנותן את עמוד השדרה המוצק והסירה שמוסיף את החינניות הים תיכונית המתובלנת. זה יין שופע פרי אך רענן, אלגנטי למכביר ומלא ניואנסים ומורכבות. הוא נגיש למדי עכשיו, אך כמובן שבערב פסח של 2020 הוא יהיה הרבה יותר מוצלח. זו מתנה נהדרת אם אתם מתארחים אצל חובבי יין, ופינוק נהדר לעצמכם.210 ש״ח.
קסטל, גראן וין, 2012
מבכירי היינות המקומיים המפיק שנה אחר שנה יין ברמה בינלאומית גבוהה, בלי יותר מדי שינויים או ניסיונות להמציא את הגלגל בכל בציר מחדש. זה יין ממסך בורדול זי (קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטי ורדו ומלבק) מהכרמים של היקב בהרי ירושלים, ששומר על הקו של היקב: יין עצמתי אך אלגנטי, עם נוכחות עץ מודגשת (בכל זאת, שנתיים בחביות חדשות) אך עם פרי שיודע להתמודד היטב עם כל העץ הזה. זהו יין למרחקים ארוכים, מי שמצליח מוטב יעשה לו ימתין לפחות חמש שנים עם היין, אבל אי אפשר להאשים את מי שלא מצליח להתאפק, רק מומלץ לפתוח את הבקבוק כמה שעות מראש.215 ש"ח.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
