כאילו שלא מספיק קשה כאן גם ככה, עם המלחמה ועם ההפיכה המשטרית ועם יוקר המחיה ועם הלב השבור והמכווץ מדאגה נון-סטופ, תל אביב חוטפת בימים האחרונים מכה מלחיצה נוספת: קדחת הנילוס. שלושה מקרים של המחלה המסוכנת, המועברת בעקיצת יתוש, התגלו בצפון העיר במהלך השבוע האחרון, שניים מהם במצב קשה.

>> נרגענו: עקירת עמודי חסימה אינה פתרון למצוקת החנייה בעיר
>> המחיר הגבוה של חניה בחינם: פתרון לא פופולרי והכרחי לתל אביב

במשרד להגנת הסביבה מיהרו להבהיר שמדי שנה ישנם מספר מקרים של קדחת הנילוס בארץ וכי לא מדובר באירוע חריג ואין סיבה אמיתית להיכנס להיסטריה, אבל אז נזכרנו מי עומדת בראש המשרד ונכנסנו להיסטריה. מדובר בסך הכל בחמישה מקרים באזור המרכז בשבועיים האחרונים, וזאת לעומת שישה מקרים בסך הכל לאורך המחצית הראשונה של שנת 2023 ושני מקרים בלבד בתקופה המקבילה ב-2022.

המחלה היא מחלה נגיפית שפוגעת באופן קשה יותר במבוגרים וקשישים, והסתבכותה עשויה להוביל לפגיעה עצבית מתמשכת. היא מועברת בין בעלי חיים שונים באמצעות יתושים, וככלל היא אינה נחשבת מדבקת בין בני אדם. במרבית המקרים של הידבקות בקדחת הנילוס לא מופיעים תסמינים כלל, ובכרבע מהם מופיעים מחלת חום, עייפות, חולשה, כאבי ראש, כאבי מפרקים ולעיתים גם פריחה. רק בחלק קטן מהמקרים (אחוז מהנדבקים) עלולה להופיע מחלה חמורה שפוגעת במערכת העצבים וגורמת לדלקת קרום המוח ולדלקת ברקמת המוח.

בעיריית תל אביב-יפו מיהרו לנסות ולהרגיע את הציבור בפנייה ישירה לתושבים, ודיווחו כי בעקבות הפרסומים בתקשורת זינקו הפניות למוקד 106 על מטרדי יתושים. "חשוב לנו שתדעו שיצאנו לפעולה באופן מיידי ושאנחנו בשטח", כך נמסר מהעירייה לתושבי העיר בערוצי הווטסאפ, "צוותי הדברה מתוגברים יצאו לאזורים שבהם מתגוררים החולים שאובחנו. עובדי העירייה איתרו מספר מוקדי מים עומדים בהם נמצאו זחלי יתושים וייבשו אותם. בנוסף, אנו מדבירים בתעלות הביוב ובמערכות הניקוז. כל הפעולות נעשות בתיאום מלא עם המשרד להגנת הסביבה".

בעירייה הוסיפו כי צמצום הופעת יתושים הוא מאמץ משותף, ציבורי ופרטי, וכי כל תושב יכול לבצע מספר פעולות מצמצמות סיכון במרחב הפרטי:
1. הימנעות מהשקיית יתר (שלא תזיק גם לעירייה בחלק מגינות העיר)
2. טיפול בברזים דולפים
3. ייבוש מקורות מים עומדים – באדנית, על הגג, בחצר, במרתף ובכל מקום בסביבת המגורים
4. אמצעי מיגון אישיים בחומרים דוחי יתושים
5. הפעלת מאווררים בתוך הבית
6. על בעלי בריכות שחייה ונוי להקפיד במיוחד ולמנוע התפתחות של זחלי יתושים בתחומם. מומלץ להכניס דגי גמבוזיה לברכות נוי.

>> עוד מידע על ההתמודדות עם מפגעי יתושים באתר העירייה. מידע נוסף גם באתר משרד הבריאות

• הבועה
• יתושים
• עיריית תל אביב

אם אתם חיים בתל אביב, לא משנה באיזה חלק שלה, בוודאי כבר שמתם לב שבנוסף לכל היופי והטוב שמתרחש סביבנו, כולל אזעקות, נפילות ומלחמה קשה וכואבת, נמצאת העיר תחת מתקפה אגרסיבית נוספת ממש בימים אלה, כשהאויב התוקפני מכה בנו ללא רחם מדי לילה. אנחנו מתכוונים, כמובן, לגדודי היתושים שפשטו על העיר ומוצצים את דמנו כאילו היו תומכי חמאס.

בכל רחבי העיר מתגרדים ומדווחים תושבים על ריכוז גבוה בהרבה מהרגיל של יתושים, וגם מעיניהם של אנשי יחידת ההדברה העירונית לא חמקה העובדה הזאת. בהודעה לציבור שפרסמה עיריית תל אביב-יפו נמסר כי "בשל שינויים במזג האוויר ובשל מים עומדים בנקודות רבות ברחבי העיר, יש דגירות רבות של יתושים ברחבי העיר והעירייה עובדת ביתר שאת למגר את התופעה". ​

בעירייה מדגישים כי יחידת ההדברה פועלת כל השנה במרחבים ציבוריים ובמקומות קבועים וידועים בתוך העיר ומחוצה לה – וואדיות, ביצות, תעלות ביוב, בריכות מים, אגני חמצון, אתרי בנייה, בורות רקב בחצרות, מקלטים מוצפים ושאר מקומות פוטנציאליים להיקוות מים עומדים, אך מנועה חוקית מלפעול בשטחים פרטיים ומבקשת את שיתוף הפעולה של התושבים והתשובות. ויש גם כמה וכמה טיפים:

1. ערכו אחת לשבוע בדיקה יסודית בכל החצר וייבשו כל מקור מים.
2. רוקנו תחתיות עציצים, דליים, חביות ואגרטלים ממים שנאגרו בתוכם.
3. מנעו הצטברות שלוליות עקב דליפת מים.
4. אטמו את מערכת הביוב הביתית.
5. ייבשו מים עומדים בגגות, במקלטים, בחביות, בדליים ובתחתיות של אדניות.
6. לכסות ולאטום היטב כל מקור מים שאי אפשר לנקזו.
7. יש לחורר או למלא בחול כל צמיג שצובר מים.
8. הימנעו מהשקיית יתר בגינה. לחות גבוהה מדי מושכת יתושים עוקצים.
9. על בעלי בריכות שחייה ונוי להקפיד במיוחד ולמנוע התפתחות של זחלי יתושים בתחומם. מומלץ להכניס דגי גמבוזיה לברכות נוי.

בנוסף, מבקשת העירייה מהתושבים להגביר עירנות ולדווח למוקד שירות 106 פלוס על מוקדי דגירה במרחב הציבורי, ולהקפיד על נקיטת אמצעי התגוננות אישיים כדי להימנע מעקיצות יתושים וחיוני לנקוט באמצעים אלה כאשר קיים חשש להעברת מחלות.

• הבועה
• עיריית תל אביב
• יתושים
• ❤ תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

מבוא לעוקץ: בשבוע שעבר עברנו סוף סוף לשעון קיץ, והאביב החל לעשות את צעדיו הראשונים בעיר. לצד אור השמש הנעים והמשמח וסגירות החורף שמוסרות אחר כבוד מחצרות הברים ובתי הקפה, מביא עמו האביב גם את היתושים. כבכל שנה, זו התקופה שבה מתחילים להופיע על קירות החרקים המכונפים משושי הרגליים. מגרד לנו לדעת – למה דווקא עכשיו ואיך נדע מאילו מהם יש להתחמק?

"עם בוא האביב חסרי החוליות ופרוקי הרגליים מתעוררים ומתחילים להתרבות", מספר עמיר בלבן, רכז טבע עירוני בחברה להגנת הטבע. "היצורים הללו זקוקים לטמפרטורות גבוהות, משום שלא כמו בני האדם, ויסות החום שלהם תלוי בסביבה. הם זקוקים לקרני השמש ולסביבה חמימה כדי לתפקד. אם יש להם תנאי מחיה טובים, הם מתרבים בקצב הולך וגובר אל תוך הקיץ".למרות העובדה שביקורם של החרקים הללו על הקיר הצמוד למיטה הוא לא נעים, בלבן אומר שחלקם מועילים לנו. "חלק מהמינים טורפים חרקים אחרים, כמו שפיריות או מיני חיפושיות, כאלה שגורמים לנו לעוגמת נפש כשהם מתרבים בעציצים שלנו או בכל מיני דברים שזורקים בשטח".

ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מסביר שקל להבחין בין היתושים הזכרים שאינם עוקצים, ובין הנקבות העוקצות: "היתוש הזכר גדול בהרבה מהנקבה ואטי ממנה משמעותית. היתושות לצערנו קטנות יותר וזריזות, ולכן קשה לתפוס אותן. יתוש הבית המצוי הזכר אמנם לא עוקץ, אבל הוא זה שעוזר לנקבה להתרבות".איך אפשר למנוע את המרבץ? ניחשתם נכון. "היתושים מתרבים באזורים של מים עומדים", מוסיף ד"ר לוי, "אלה יכולות להיות אדניות או מכלים ישנים שנשארו בחצר או במרפסת ויש בהם מים".יאללה, לייבש.

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• עירוני
• יתושים

• Facebook
• Twitter
• Email

• תל אביב
• חרקים
• יתושים
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

האירנים כבולים בהסכם הגרעין, חמאס ספג מכה קשה וחיזבאללה עסוק במלחמת האחים בסוריה; נותר רק גורם אחד, ערמומי, מניפולטיבי ועקשן יותר מכל אויבנו גם יחד, המטיל עלינו את אימתו לקראת הקיץ הקרב ובא. הוא מנצל את שאננותנו הבורגנית כדי להתמקם בחצרות ביתנו, מתחת לעציצים ובבטנות צמיגים משומשים, וממתין בסבלנות לשעת כושר. לא תעזור לנו כיפת ברזל, ואפילו במישור הדיפלומטי נראה שאין ממש עם מי לדבר. במאבק נגד האיום היתושי, אנו יכולים לסמוך רק על קבוצה קטנה ומובחרת של אנשים – חברי יחידת ההדברה של עיריית תל אביב.

מדביר, אוהב יתושים?

כדי להבין בדיוק בידי מי אנחנו מפקידים את ביטחוננו, חברתי השבוע לשניים מחברי היחידה, אבי מגור ושלומי אלאלוף, במהלך סיור שגרתי בצפון תל אביב. מגור, מדביר למוד קרבות עם ותק של 30 שנה בעירייה, מכיר את האויב המזמזם טוב יותר מכל אחד אחר. לדבריו יש לו על הידיים דם של יותר מ־30 אלף יתושים.

"תראה את כל העציצים האלה, כמה דגירות יש שמה בטח!", הוא אומר לי תוך כדי נהיגה, כהלום קרב אמריקאי המזהה קומוניסט בצמרתו של כל עץ.

"אתה שונא יתושים?", אני שואל אותו.

"תשמע, זה לא שאני שונא", הוא מיתמם, "זה פשוט מזיק". אלאלוף מסכם זאת עבורו: "אם הוא היה מקבל שקל על כל יתוש שהוא הרג, אתה לא היית מראיין אותו עכשיו".

מגור ואלאלוף לוקחים את עבודתם ברצינות יתרה. כשאני מבקש מהם להצטלם עם מסכת מדביר כדי ליצור פריים דרמטי, הם מסרבים בתוקף. "זה ייראה כאילו אנחנו עושים צחוק מהעבודה", מגור מסביר. "נגד יתושים אנחנו לא מרססים חומר כימי, אז אין מה לשים מסכות". עבודתם, אם כך, מתמקדת במניעה – איתור של מקורות מים עומדים וריסוס שמן המייצר בתוך המים שכבה החונקת את הזחלים וקוטלת אותם. לעתים מדובר בפעולות יזומות ולעתים בביקורת שנעשית בעקבות פניות תושבים.

"כשאתה מוצא זחלים, אתה מרגיש סיפוק", אומר מגור, מבוסם מתחושת השליחות שבמקצוע. "אתה יודע שאתה מקל גם על ילדים קטנים, שנעקצים הרבה".

איך אפשר לדעת שיש לי בדירה בעיה חריגה, ומה אפשר לעשות עם זה?

"הגיוני שמדי פעם תראה יתוש בחדר, אבל אם יש מסה של יתושים בבת אחת, זה חייב להיות ממקור מסוים", אומר אלאלוף. "צריך לבדוק מקורות מים עומדים כמו אדניות, צמיגים ובורות משאבה (אפשר לראות את הזחלים מתרוצצים במים בעין בלתי מזוינת, המראה מגעיל למדי – ג"פ), ואפשר כמובן להתקשר למוקד".

אפליה מגדרית

כמו מצביאים דגולים אחרים, גם חברי יחידת ההדברה מתייחסים לאויביהם במידה של הערכה. משני הזנים הנפוצים בארץ – היתוש המצוי (המכונה גם "קולקס") והנמר האסייתי – ביחידה מכבדים בעיקר את האחרון.

"הקולקס משמיע קולות זמזום ועוקץ רק בלילה", מסביר מגור. "הוא גם פחות מסוכן. הנמר האסייתי יפה ממנו, ממש אפשר לראות שהוא זוהר. הוא שקט, עוקץ בכל שעות היום, מסתובב בעיקר מחוץ לבית ויכול להעביר מחלות. הוא זה שמעביר גם את הזיקה בדרום אמריקה".

"ליתושה אין דרך לראות את המים שבהם היא דוגרת", הוא ממשיך. "היא מרגישה את הלחות, את האידוי של המים, וכך היא יודעת איפה לנחות ולדגור. גם במקומות שבהם יש לחות מזערית, כמו בעציצים שהושקו טיפה יותר מדי, היא יכולה למצוא מקום לדגור בו".

אבל אם רק היתושות עוקצות, מה אתם בכלל רוצים מהזכרים?

"הזכרים נמצאים ליד מקורות המים כדי למשוך את הנקבות", אומר אלאלוף. "אבל כן, כמו בחיים, הנקבות הן אלו שעוקצות".

תשעה דברים שיתושים (ויתושות) לא סיפרו לכם // מתן שרון

1. לא כל עקיצות היתוש נעשות על ידי נקבות. חלקם מגדירים את עצמם כגברים, ואנחנו מכבדים החלטה זו.

2. יתושים אינם נמשכים לנשים בהיריון כי יש להן זוהר טבעי. זה פטיש, אבל אנחנו לא שופטים.

3. עד היום מעולם לא תועד מקרה של עקיצת יתוש אצל ארנבים, כי מי יבדוק דבר כזה טיפשי?!

4. בקהילת היתושים נתפס המונח “מוצצי דם" כפוגעני, הם מעדיפים “שואבי פלזמה".

5. אורך חיי יתושה בוגרת הוא עד 21 ימים, אך אורך חיי יתושה בוגדת הוא עד יומיים.

6. הם אינם נמשכים למנורת קוטל יתושים בגלל האור, אלא בגלל ריח הגופות השרופות.

7. הליגה נגד השמצה יתושית הוציאה הודעה רשמית נגד קוטל היתושים בצורת מחבט טניס. רצח עם זה לא משחק ילדים.

8. יתוש הנמר האסייתי אינו נמר.

9. גודלו של יתוש בוגר הוא 5 מ"מ, אבל הוא בטח יגיד לך שהוא בדיוק יצא מהבריכה.

• תל אביב
• יתושים
• המשוטט
• הדברה
• עירוני