>>לארה סנואוהוא שם הבמה של ולרי שרמן, מוזיקאית, אמנית ויוצרת, שכבר עשתה רעש עם המיני-אלבום שהוציאה ב-2020 והופיעה בשנים האחרונות בפסטיבלים בארץ ובעולם. "Someone Else's Man" הוא הסינגל הראשון (בהפקת סאן טיילור) מתוך אלבום הבכורה שלה שיצא בקרוב, והוא מחכה לכם כאן ממש אחרי הפרסומות.

>> חנות ספרים מתוקה ובר עם אנרגיה נשית // העיר של קמה ורדי טהרלב
>> היא בת 93 והיא משגעת את סצנת האינדי // העיר של חואניטה כהן סמית'

1. קולנוע לב

קולנוע לב עבורי הוא סיפור התאהבות של נעורים, שהולך איתי מאז שאני זוכרת את עצמי. הייתי הולכת לשם עם האהוב הראשון שלי כשהיינו בני 20, הייתה לנו כרטיסיה והיינו הולכים כמעט כל שבוע, ואחרי הסרט היינו עולים לגג. הם תמיד מביאים את הסרטים הכי מיוחדים, סרטי אינדי וכאלו שמזיזים את הלב והתודעה. פנינת קולנוע נוסטלגית שכבר אין כל כך כמוה, ואיזה כיף שעוד יש אותם.

2. האודיופיל

מה שהתחיל בתור קאמפ במידברן, תפס צורה קבועה בשביל התנופה. האודיופיל הוא בר קוקטיילים/מיני קלאב יפהפה, שנראה כאילו יצא ישירות משנות ה-50. בפעם הראשונה שנכנסתי למקום הזה הרגשתי את התחושה הזו שמרגישים כשמשהו חדש ומרגש מדגדג בבטן ונוגע בנוסטלגיה. באותו רגע ידעתי שזה המקום שבו אקיים את ההופעה הראשונה שלי לקראת האלבום שעתיד לצאת.
שביל התנופה 7

3. רצועת החוף ליד כיכר השעון

אחד המקומות הכי יפים בעיר בעיניי, מקום שתמיד כשאני מרגישה הכי מרוקנת אני מגיעה אליו (בעיקר אם זה בשעות ממש מוקדמות של הבוקר כשעוד אין שם אף אחד) ומרגישה איך החול והמים ממלאים אותי מחדש.

4. ענן

אחד הדברים הכי טובים שקרו כאן בעיר לאחרונה, בר יין וחנות תקליטים עם סלקשן מיוחד ונדיר של הבעלים. הפסקול הוא תמיד תקליטים והוא תמיד מושלם. לאחרונה גיליתי שהםפתוחים גם כבית קפה בצהריים, אז מתכננת לנצל את זה יותר.
רענן 36

5. פארק המסילה

בואו נודה באמת, אין הרבה פארקים באיזור הזה של העיר. אבל מהרגע שפארק המסילה הגיע לעולם, הנקודה הזו הפכה בעיניי לאיזור הכי כיפי בעיר, יש שם הכל מהכל וזה לוקיישן מושלם לבירה עם חברה על הדשא.

מקום לא אהוב בעיר:

עזריאלי וכל האיזור של דרך השלום. אין לי הרבה מה להוסיף, אבל באמת כל פעם שאני צריכה להגיע לאזור מרגישה חרדה קלה עולה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
חואניטה כהן סמית'. לפני כמה שבועות הגעתי במקרה להופעה של חואניטה. האשה הזו היא באמת קסם ייחודי, בגיל 93 מופיעה כל שבוע בעיר הקטנה שלנו ומפזרת אור ותקווה לאנשים שצופים בה מהופנטים ומבינים שהם חלק מרגע ייחודי על ציר הזמן. היא ניגנה בעברה עם ענקי ג׳אז כמו נינה סימון, בילי הולידיי ולואי ארמסטרונג, ובחרה לעזוב את ניו יורק ולהתמקם כאן. לראות אותה מופיעה בגילה עם ככ הרבה תשוקה ורגש, נותן לי כוח להמשיך לקיים את האמנות שלי ולתת את היצירה שלי לעולם אפילו כשקשה. מבחינתי מוזיקה היא בריאה.ובריאה היא האנרגיה שמניעה את העולם, והיא חייבת להמשיך להתקיים בעיקר בזמנים אלו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
היצירה שלי ושל חברים שלי. בפרוץ המלחמה לא הצלחתי לנשום. במשך כמה שבועות לא הצלחתי אפילו להאזין למוזיקה. חברנו כמה חברים, שמנו את הציוד שלנו בחלל גדול של חבר, והיינו מגיעים לשם פעמיים שלוש בשבוע. הכל עמד מחובר, מלא סינת׳יסייזרים ומכונות תופים. בהתחלה באתי כצופה מהצד אבל אחרי כמה מפגשים תפסתי מיקרופון והתחלתי לפרוק את מה שבלב. בהתחלה כל מה שיצא היה חושך, אבל עם הזמן ככל שנתתי ליותר חושך לצאת, התחלתי לראות שוב ניצוצות אור.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת קהילת שבט נובה– העמותה פועלת לתמיכה והחלמה של הניצולים ולמאמצי ההנצחה לאלה שאיבדו את חייהם ב-7 באוקטובר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני בוחרת להרים לחבר קרוב מוזיקאי ומפיק מוכשר בטירוף, שהפיק איתי ביחד וניגן כמעט על כלי אפשרי בסינגל החדש שלי – Someone Else's Man – ארנון נאור אקא סאן טיילור, ויחד איתו לכל החברים שלי האמנים, המוזיקאים, שבוראים עולמות וחלומות ומביאים יופי לעולם.

מה יהיה?
כל שנדמיין לו יהי.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• פופ ישראלי
• קולנוע לב
• אודיופיל
• כיכר השעון
• ענן בר
• פארק המסילה

>> סמג' (סיסטר), בת 34, במקור מושבניקית ממועצה אזורית באר טוביה וב-15 שנים האחרונות מתגוררת בתל אביב. בימים היא מתפקדת כ-Head Of Membership and Communication בסוהו האוס, ובלילות היא DJ Smajj שמעבירה הילוכים כאלה ואחרים ברחבי הארץ."אין דבר שמרגש אותי יותר מלהעלות הילוך במקום קסום, לחבר בין אנשים וליצור פנטזיה קוסמית שתמלא את החסר – לי ולעוד רבים. בפורים הקרוב זה הולך לקרות! עדיין מוקדם לחשוף מידע, אבלפרטים נוספים בקרוב באינסטגרם שלי". אז תעקבו.

>> רחוב שלם בבר אחד ומקום של אמת // העיר של רועי פריצי פרידמן
>> קיבוץ בתוך תל אביב וחלום של כל גרגרן // העיר של עמרי הכהן

1. נואיבה

חנות תקליטים סופר מגניבה בבית רומנו שתמיד יש בה אווירה. זאת בועה שמגיעים אליה להאזין למוזיקה טובה מכל הסגנונות והתקופות, לשתות משהו ולקשקש. אני אוהבת שהבר קטן ומרגיש כאלו אתה יושב אצל משהו בסלון הפרטי שלו.
בית הבד 7

2. דלי אלהמברה

בדרך לעבודה, אחרי שקיבלתי דו׳׳ח בשדרות ירושלים, אעצור בבית קפה המתוק הזה. הוא גם מעדנייה ביום, ובשעות הערב הוא גם מקום ליין. המקום הוקם מתוך אמונה בחקלאות וקולינריה מקומית מבוססת "פארם טו טייבל". אני עוצרת שם לקפה וסנדוויץ' לעכל את הדו"ח שקיבלתי.
שדרות ירושלים 30

3. סוהו האוס

המקום הזה מספק לי מגוון כזה רחב של דברים. לפעמים אני שוכחת שזה מקום העבודה שלי. אולי זה נשמע שאני קצת משוחדת מתוקף תפקידי, אבל אני לא. הבניין הוא ביי פאר המבנה הכי יפה בתל אביב. המבנה ההיסטורי הוקם בשנת 1889 ושימש מנזר לאחיות של סנט ג'וזף, לאחר מכן הפך לבית ספר קתולי לבנות והיום הוא בית לקהילה היוצרת. בדגש על בית. זה הבית שלנו. מאז שאני פה אני כבר כמעט ולא יוצאת בעיר. יש פה מסיבות מכל הסוגים – מהפקות ענק ועד מסיבות אינטימיות שמשלבות את כל הסגנונות. יש הופעות של כל סוגי האמנים, סדנאות, הרצאות, אירוח שפים. בקיצור, כל מה שכיף. כמובן שבקיץ כיף לי להתחיל את היום בבריכה, ולעלות אחרי זה לאיזה אימון בסטודיו. בקיצור, קשה לצאת מפה.
יפת 27

4. פארק המדרון

אני משתדלת לרוץ 3 פעמים בשבוע, מעדיפה בזמן שקיעה או מוקדם בבוקר. אם בא לי להתחיל את היום נקי ואני לא גמורה מהלילה לפני, אני יוצאת מנווה צדק ועל הטיילת ומתחילה ריצה לכיוון יפו. אין אזור יפה יותר מפארק המדרון. זה פארק עצום, ירוק, כמעט ריק מאנשים, ומתחתיו חופים בתוליים יפים עם מים תכלת. זה רגע עבור עצמי להתנתק לרגע מהשגעת של העיר לתוך שלווה אמיתית לפני שהיום מרים הילוך.

5. סנט ג'אפה

זה בר יין וסטודיו לנרות בעיר העתיקה ביפו. הפרויקט נולד במלחמה על ידי חגי אשל, שהוא איש של אירוח ואירועים, ומאחר שלא היו אירועים בתקופת המלחמה, הוא החל לעצב נרות ואירח ערבים אינטימיים אצלו בבית ביפו, ולאחר מכן עבר למיקום הנוכחי שלו בנמל יפו. החלל מעוצב בסטייל שמתאים גם לאירועים קטנים וסדנאות. אפשר להביא כלים מהבית ולהכין בהם נרות, אפשר לקנות כלים בסטודיו ולמלא בהם נרות בחותם אישי ואפשר גם לקנות נרות מוכנים בסטודיו.
מזל דגים 3

מקום לא אהוב בעיר:

כיכר השעון ורחוב יפת. גם ככה אנחנו מדינה של סטרס והאזור הזה מעלה אותי קומה בדרגת הסטרס. תמיד פקוק, כולם צופרים ונוסעים כמו משוגעים. אין פעם שאני נוסעת על יפת ולא חושבת על כמה החיים פריצים והם יכולים להסתיים ברגע. וממש שם, ברחוב יפת.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"אשד" במוזיאון תל אביב. בחצות הלילה של יום חמישי הלכתי עם חברה למופע "אשד" של מוחמד אבו סאלמה במוזיאון תל אביב. חשבתי שאני הולכת לעוד הופעה של בירה ונשירה ואז נכנסתי פנימה. וואו! הרגשתי שאני במיצג של הברנינג מן. מה הסיכוי לראות דבר כזה בתל אביב? המיצב משלב אלפי מטרים של שרשראות מתכת, כמו מבול כבד על פני הרצפה, עם תאורה שמכניסה אותך לטריפ וכל זה בליווי מוזיקלי של יונתן דסקל על הפסנתר. הרגשתי שאני בחוויה רוחנית, זה היה מרחב מטורף, נוצץ ושטוף אור אבל יכול להיות גם תהום פסיכולוגית. ממליצה מאוד למי שרוצה להיכנס פנימה, להתמסר לחוויה ולא לדעת איך לצאת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה השתתפתי בסדנת כתיבה של חברה טובה וקולגה, יפעת טללייבסקי, כאשר בכל מפגש עוסקים בנושא אחר: אהבה ויחסים, לב שבור, תשוקה, חופש ובחירות. מלבד העובדה שהמשתתפים בסדנא שיתפו קטעים מרגשים ומעוררי השראה, זו הרגשה מיוחדת לשבת בחדר עם אנשים ששמים את הלב שלהם על הבמה ומשתפים באותנטיות רגעים חשופים של החיים. הסדנא בקונספט של סלון תרבות – יין, אוכל, אנשים מעניינים ומלא סיפורים מפתיעים. הייתה מוזיקה טובה, קיבלתי השראה ומצאתי את עצמי לראשונה משתפת את חברי הקבוצה בטקסט שכתבתי. זו הייתה סביבה כל כך תומכת, מכילה ומרימה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת "לשובע". נחשפתי לעמותה במסגרת העבודה ואני ממשיכה להתנדב עצמאית עם חברים. בכל יום העמותה מגישה בעזרת מתנדבים מאות ארוחות חמות, מלאות, מזינות וכשרות, לנזקקים החיים בשולי החברה. בין הסועדים זקנים עריריים, דרי רחוב, מובטלים, מכורים ונגמלים. כולם מתקבלים במאור פנים, ללא שאלות או שיפוטיות. זאת חוויה שמכניסה לפרספקטיבה ועושה טוב על הנשמה. מעבר לעזרה עם הארוחות, יש שם תחושה של קהילה אמיתית וזה פשוט כיף לראות ולהיות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אחות שלי, נועה הולצמן, הסיסטר שאיתה ניגנתי לראשונה בחיי והיינו תקופה ארוכה צמד של ממש על העמדה. נו ואיך קראו לנו? הסיסטרז כמובן. מאז גיבשתי את האנרגיות והיום לרוב אני לבד על העמדה. נועה היא די.ג'ייאית-על ומפיקה בנשמה שיודעת לאגד סביבה אנשים טובים ולייצר קסמים, במיוחד בתקופה כזו מורכבת שאנשים צריכים מקום לפורקן.

מה יהיה?
מה יהיה? יהיה טוב, נתחבר לצד הטוב של החיים, נרים הילוך ונעלה קומה לפנטהאוז – משם הנוף הרבה יותר יפה.

• העיר שלי
• חיי לילה
• פארק המדרון
• דלי אלהמברה
• נואיבה
• כיכר השעון