בין שתי ערים: תל אביבים שעברו לבת ים מספרים על ההבדלים
השכירות נמוכה, הטיילת כיפית והקלישאות על הישראליות השכונתית והחמימה דיי נכונות. שישה תל אביבים שעברו לבת ים מספרים על ההתאקלמות והשוני בין תל אביב לבת ים
לאון פלדמן
45, קריין פרסומות ושדרן בקול הקמפוס וברדיו הקצה, ארבע שנים בבת ים
מתי עברת לבת ים ולמה?
"יש לי כבר הרבה שנים משפחה בבת ים וסבתא שלי זיכרונה לברכה גרה שם. לפני ארבע שנים הצעתי לחברתי נישואים ודבר הוביל לדבר. ההחלטה ההגיונית הייתה לעבור לבת ים לדירה של המשפחה, בתשלום באמת סמלי. זה היה פתרון כלכלי כל כך נוח שאחר כך לא הבנתי למה לא עשיתי את זה הרבה שנים קודם לכן. השד לא נורא כל כך. זה לא רחוק מתל אביב. למי שיש רכב זה סבבה, התחבורה הציבורית נוחה, ולגדל ילדה פה זה יותר מגניב מהשכונות שאני גרתי בהן – דרום תל אביב, פלורנטין וכאלה. לא הייתי רואה שם ילדים. פה הקאנטרי והים קרובים. שלא לדבר, שוב, על החיסכון בשכר דירה. אפילו הגן עולה פחות".
תל אביב חסרה?
"היא חסרה בקטע החברתי כי נהגתי לארח. נראה לי שזה גם חלק מהשינוי בסטטוס המשפחתי, אבל אנשים גם רואים בירידה באיילון איזה משהו דרמטי. בשביל לבקר אותך בבת ים צריך לתכנן חצי יום. אני מתגעגע למיידיות ולנוחות, אם לקפוץ להופעה אני חושב פעמיים, אני אוהב לצאת וגם לשתות איזה דרינק ואם אני מגיע עם רכב אני מעדיף לא לשתות, אז לפעמים אני מוותר ולא מגיע. אבל אם באמת רוצים אז מתארגנים, יש לי חבר שנוסע כמעט כל ערב לראות הופעות בתל אביב, ובדרך כלל הוא הנהג התורן. לא מצאתי יותר מדי חברים בבת ים מלבדו ומלבד טובי מבום פם".
איך היית משכנע את החברים מתל אביב לבוא לבקר?
"אמנם גם בתל אביב יש אחלה חופים אבל לשבת פה ולראות את השקיעה בחוף טאיו זאת חוויה מאוד נעימה. לעשות סיור במתחם שבו יושבים החבר'ה של סיסטם עאלי ועושים אמנות ויצירה עצמאית זה מעולה. יש פה הצגות, לפעמים שי צברי עושה איזה קטע מקומי. יש פה את החומוס של הסורי".
הסורי? זה סקופ.
"הסורי בבת ים, הוא חזר פה לפעילות באזור התעשייה. האבא, האוריגינל. חומוס מעולה".
אתה רוצה לחזור לתל אביב?
"מבחינת חיים, החיים פה הרבה יותר שלווים. אני לא מתגעגע לשנייה לפלורנטין. אני מסתובב שם בפגישות וזאת הרגשה לא טובה ולא כיפית. אין שום חן בהרס ובגועל נפש. אין מה לעשות, פה זה עיר לוויין, הדברים קורים בתל אביב וככה זה צריך להיות".
[tmwdfpad]
בועז גולדברג
42, עיתונאי ויוצר, כמעט שבע שנים בבת ים
מתי עברת לבת ים?
"בינואר 2010, נולדתי וגדלתי בתל אביב. זה לא היה מתוך חלוציות אידיאולוגית להפריח את השממה. ניתנה לי הזדמנות מהמשפחה לקנות דירה ויכולתי לבחור בין שכונת התקווה לדירה ברחוב סלמה או צ'לנוב או דירה בגבול יפו בת ים. היה נראה לי שזאת עסקה טובה יותר".
שבע שנים אחרי, אתה מרוצה?
"מאוד. ההבטחה של העיר לא מומשה לדעתי. שמעתי מהרבה חברים הבטחות שתוך כמה שנים יבואו עוד תל אביבים וזה לא קרה. אבל בת ים היא לא ראשון לציון ולא פתח תקווה, היא כמה בניינים מדרום ליפו. זו לא ממש עיר מבחינתי".
אז בת ים היא עוד שלוחה של תל אביב?
"יותר שלוחה של יפו, אבל לא במובן הערבי. היא קרובה מאוד לתל אביב, יש בה ים ובחמש דקות על הטוסטוס אני בפלורנטין או בעג'מי. יש פה גם הרגשה אנדרדוגית שאני מחבב, ואני רוצה לנצל את הבמה ולקרוא לאנשים טובים שרוצים לבוא לשכונה שלי – אני מציע סיור בחינם. אם לצטט את פאלפ: 'איי וונט טו ליב ווית' קומון פיפל', ואני חושב שזה מיושם בבת ים ולא בתל אביב".
אתה מתגעגע לתל אביב?
"מאוד, אבל חוץ מהיכולת לרדת בשתיים בלילה בכפכפים ולקנות נייר גלגול אני לא מרגיש שממש נפרדתי מתל אביב".
אילו יתרונות יש לבת ים על פני תל אביב?
"אני גר על גבול יפו ד', אז היתרון הוא שאני נמצא בארבע ערים בו זמנית: בבת ים, בחולון, ביפו ובתל אביב. זה משולש דלתא כזה. אני מודה שאם הייתי צריך לשלוח את הבת שלי לבית ספר שם זה היה מורכב יותר, אבל הבת שלי לומדת בתל אביב ואני מנהל דירת רווקים בבת ים אז זה פתרון מושלם לאנשים שאין להם מספיק כסף לקנות דירה בתל אביב. אפשר לשכור פה דירת שלושה חדרים ב־3,500 ש"ח. בתחום האוכל יש מעדניות רוסיות מהממות. יש הרבה מגרשי ספורט. אפילו מצאתי סניף של פראג הקטנה בטיילת בבת ים. בטיילת בכלל יש אווירה, לדעתי היא אפילו יותר מוצלחת מהטיילת של תל אביב, ויש פה קהילה אתיופית מעוררת השראה. עדיין לא יצא לי להתערבב אבל זה עוד יתרון, כי בתל אביב פחות רואים אותם".
דנה סגל
31, אשת יחסי ציבור ושותפה בחברת ההפקות מונוקרייב, רכשה עכשיו דירה בבת ים
מתי החלטת לעבור לבת ים?
"כבר כמה שנים שאנחנו מדברים על רכישת דירה. בדקנו כל מיני אפשרויות בתל אביב ומבחינת התקציב זה אפשרי בעיקר בדרום העיר וביפו, וראינו שככל שאנו מתמהמהים עם הסיפור, מחירי הנדל"ן רק עולים והופכים לפחות אפשריים. לאחר חוויה לא מאוד חיובית של השקעה בפרויקט ביפו שהתפוצץ ובוטל – ובינתיים מחירי הנדל"ן קפצו שוב – בעלי התחיל לבדוק מה קורה בבת ים. לי יצא להכיר קצת את בת ים הודות לעבודה, והיה נראה שקורה שם משהו טוב. סך הכל זה קרוב למקום שאליו אנחנו רגילים, זו עיר חמודה עם אנשים אמיתיים והקרבה לים הייתה בהחלט חשובה לנו, אז כשנתקלנו בפרויקט מתאים הלכנו על זה מאוד מהר. נראה לי שלבת ים יש המון פוטנציאל ואני מקווה שהוא ימומש".
אומרים את זה גם על ילדים שמתקשים בבית הספר.
"כן, יש איפה להשתפר אבל נראה לי שזה תהליך שכבר החל. מבחינתי זו השקעה טובה, גם מבחינה כספית וגם מבחינת איזו רוח חדשה שמורגשת בעיר. יש צורך בדיור נוסף באזור המרכז ובהתחדשות עירונית, באלטרנטיבה לתל אביב. אם ינהלו את זה נכון אז ייצא מזה משהו מגניב".
בת ים עיר טובה יותר מתל אביב להורים צעירים?
"למען האמת, אני לא יודעת. העניין של ההורות הוא די טרי בשבילנו וקנינו את הדירה לפני שזהר נולדה. במעמד הרכישה התייעצתי עם חברים שעברו לפני כמה שנים לבת ים וקיבלתי מהם פידבקים מאוד חיוביים. בגיל הגן נראה לי שבטוח נמצא מקום טוב ונעים לשלוח אליו את הילדה, ובהמשך, כשתזדקק לבית ספר, נחקור ונראה. נקווה לטוב. לא נראה לי שזה אידיאלי בשום מקום בארץ".
את חושבת שהמעבר לבת ים יכול להשפיע לרעה על העבודה?
"ממש לא. זה מוסיף כולה חמש דקות לנסיעה לתל אביב לעומת יפו, למשל, ולזה כבר התרגלתי. הבניין שאליו נעבור יהיה ליד הרכבת הקלה לכשתיסלל. אולי זה יעשה את הדרך לנוחה יותר. בכל מקרה גם במצב היום צריך רכב, אלא אם כן אתה גר בתל תל אביב. לא רואה בזה מכשול בכלל".
עמי קאופמן
43, עיתונאי ופרשן בערוץ i24News, שש שנים בבת ים
מתי עברת לבת ים?
"לפני שש שנים. הסיפור הרגיל. גרנו בבבלי, העלו לנו את השכר דירה אז עברנו לבית של המשפחה בבת ים".
אתה מרוצה?
"ההחלטה הייתה לא הכי פשוטה, כי יש סטיגמה על בת ים, של אוכלוסייה חלשה יותר מבחינה סוציו־אקונומית. אשתי ואני גרנו בתל אביב ואהבנו את תל אביב, אבל בסוף גילינו את היתרונות של בת ים. אנחנו מרוצים ואוהבים את העיר עד כדי כך שלאחרונה רכשנו פה בית".
אתה אב לשתי ילדות. אתה לא מרגיש שמבחינת חינוך הן יכלו לקבל יותר בתל אביב?
"לא חושב. אני יודע שבתל אביב יש 35־40 ילדים לכיתה וכרגע הבת הגדולה שלי נמצאת בכיתה של 20 ילדים. אז עם כל הכבוד לתדמית של חינוך יותר טוב, אם יש לך מורה על 40 אתה לא תיגע בכולם. חוץ מזה נוכחנו לדעת שיש לנו מורים מצוינים".
מה תל אביבים לא יודעים על בת ים?
"אני חושב שהם יודעים שיש שם חוף שהוא יותר יפה מהחוף התל אביבי, שיש מסעדות גרוזיניות וטורקיות מעולות, מסעדות דייגים טובות. אני חושב שהאוכלוסייה כאן, בעתם כל האוכלוסיות השונות שכאן, מייצגת יותר טוב ונכון את מה שישראלי".
למה הכוונה?
"תל אביב היא ברובה אליטה אשכנזית לבנה, בת ים ממש לא כזאת. היא רוסית ומזרחית וגם אשכנזית מבוגרת יותר. אני חווה את זה על בשרי, מרגיש שאני יכול להתערות עם יותר סוגים של אנשים".
מה התושבים ירוויחו מאיחוד בין שתי הערים?
"אני חושב שהוא יהיה טוב, כרגיל, לאחוז אחד. תמיד בסוף מי שמרוויח אלה הכרישי נדל"ן והג'ובניקים בעיריות. לתושבים עצמם בבת ים אני לא בטוח שזה יועיל. לפחות בהתחלה היא תהיה שכונה תל אביבית מוזנחת. אבל יהיו גם יתרונות – בת ים משום מה לא עוברת תהליך ג'נטריפיקציה, אנשים לא עוברים בגלל הסטיגמה. האיחוד הזה יכול לשבור מחסום פסיכולוגי לזוגות צעירים והמעבר לבת ים יהיה יותר קל בשבילם. זה יכול לשנות את האופי של העיר, לא בגלל תקציבים אלא בגלל אנשים. אני אוהב את העיר ולמדתי שהסטיגמה לא נכונה. אמנם יש אוכלוסייה חלשה אבל אני למדתי לאהוב את זה. אני מקווה שזה יהיה סוד שמור, ככה לא יותר מדי תל אביבים יגלו את בת ים והיא תשמור על האופי שלה".
שי צברי
42, זמר, יליד בת ים, בסיבוב הנוכחי גר בה שלוש שנים
מתי עברת לבת ים?
"נולדתי פה וחזרתי לפני שלוש שנים".
מה הקסם של העיר?
"הים. מהיום שעברתי לגור בבת ים אני רואה את הים בכל יום, וזה לא משנה אם אני הולך לעשות קניות או לצאת לשתות קפה. בעיניי זה החוף העירוני הכי יפה, הוא נפרד מהעיר והוא תמיד שקט מאוד. בקצה של בת ים יש שארית של המפרץ שהיה המפרץ של יפו, זה נקרא סי פאלאס. אני ממש אוהב להגיע לשם, יש לגונות יפהפיות ואפשר ללכת לאורך החוף עד תל אביב".
בת ים נותנת משהו אחר ליוצרים?
"מה שקורה בבת ים קורה ברחוב. יש פה קהילה לא קטנה של אנשים שיוצרים גם בתחום של תיאטרון רחוב וסדנאות אמנים מדהימות בתחום. הימים הפתוחים שלהם ממש מרשימים. יש גם בית סיסטם עאלי. לא נתקלתי אף פעם במקום שהוא כל כך שאר רוח. עושים עבודת קודש עם ילדים מכל מיני מגזרים ועדות. מעורר השראה".
אתה רואה את עצמך חוזר לגור בתל אביב?
"אני לא חושב. תל אביב הפכה להיות עיר של אנשים מאוד עשירים והדברים המעניינים קורים פחות ופחות במרכז תל אביב ויותר בשוליים, לפחות הדברים שמעניינים אותי. אז לא, אני לא רואה את עצמי חוזר ללב העיר. גרתי בלב העיר, אבל כשגרתי שם זה היה קצת אחרת".
אתה רואה את בת ים הופכת להיות מוקד של יצירה?
"אני חושב שבסוף זה יקרה, זה כבר קורה יותר ויותר בדרום תל אביב ופחות בלב תל אביב, ואיכשהו נראה לי שהכיוון הוא דרום, אז אולי זה ההמשך הטבעי".
יואב יפת
43, שדרן רדיו ב־88FM, קריין ושחקן, שנתיים וחצי בבת ים
מתי עברת מתל אביב?
"לפני שנתיים וחצי, מיפו".
יש יתרונות במגורים בבת ים?
"יש משהו הרבה יותר שכונתי. ברחובות הקטנים יש משהו שקט עם צביון כזה של סבנטיז, ובתור מי שגדל בסבנטיז בפרבר של תל אביב – ברמת גן – זה מחזיר אותי אחורה, לצורת חיים שכונתית. אתה שומע את השכנים ממול ואתה מדבר עם השכן שלך מהדלת ליד, מה שבתל אביב קורה פחות. יש גם ים קרוב, שזה נורא כיף. הטיילת נחמדה. יש מוזיאון שאני אוהב לבקר בו עם הבן שלי. הרבה דברים נחמדים קורים במוזיאון בת ים".
חסרונות?
"זה פשוט עיר מבוגרת, אבל זה לא חיסרון. המקום די נוח וקרוב לתל אביב, אני נוסע כל בוקר מבת ים דרך העורקים הראשיים של יפו וזה לוקח לי 35 דקות. בסך הכל זמן סביר, אם אני מתכנן את התזמון שלי כמו שצריך. יש הרבה דברים נחמדים שקורים פה: הרבה מוזיקאים שעברו לבת ים, הפעילות של בית סיסטם עאלי שיש בו מתחם חזרות, אמנים שרוצים לעשות דברים. זה מקום שמאפשר ליהודים ולערבים ליצור ביחד".
מתגעגע לתל אביב?
"לא. אני עובד כל יום בתל אביב, וכשאני רוצה לבלות אני יוצא לתל אביב וזה באמת לא מסובך, זה קרוב".
אתה רואה אנשים צעירים מגיעים לעיר ומצעירים אותה?
"לגמרי, נראה לי שאם יעברו לפה עוד אנשים צעירים, אם שכר הדירה יישאר באופן יחסי קצת יותר נמוך מתל אביב – למרות שאם יאחדו את שתי הערים אני לא בטוח שזה יישאר ככה – אז על הכיפאק, זה יכול להצליח".
יש לך איזה זיכרון יפה מהעיר בשנתיים שאתה גר בה?
"יום שישי באיזו מסעדה די גרועה בטיילת, אבל הילדים אכלו והיו מבסוטים וישבנו ליד הים. היה פשוט כיף. יש פשטות. זאת לא אוכלוסייה של מרכז או צפון תל אביב, זאת אוכלוסייה של עיר לוויין על כל המשתמע מכך, אבל יש בזה איזה קסם".
