מעצבת האופנה נועה גלר לא האמינה שזה קורה לה. בערב פסח, רגע לפני שיצאה לארוחת ליל הסדר עם משפחתה, חשכו עיניה. "קיבלתי הודעה מאחיינית שלי שגרה בדרום תל אביב, מול הסטודיו שלי: 'אל תשאלי, שמעתי פיצוץ מטורף והבניין של הסטודיו שלך קרס'. אז במקום לצאת לליל הסדר, טסתי לשם עם בן הזוג שלי". הסטודיו של גלר שוכן בדרך יפו באזור לוינסקי. כן, באותו בניין שהחליט להתמוטט לפתע בצהרי יום רביעי, 1 באפריל, כמו מגדל קלפים מפויח. מתיחה בחסות הקוסמוס, הגורל, או פשוט מציאות שלא יודעת מנוח.

>> המקום שבו קורה הקסם ורחובות לטייל בהם // העיר של מגי אוצרי
>> קפה על גלגוליו ומחילת ארנב ליקום קסום // העיר של סנונית ליס
>> פאב הדייטים הנצחי והמקום שנסגר במלחמה // העיר של נגה קדם

"מדובר במבנה עצום בגודלו, ומה שקרס בפועל הוא פאה בצד המזרחי. בדיעבד מתברר שהמבנה היה מסוכן – ואף אחד מהדיירים לא ידע את זה", מספרת גלר. "כל הסיפור מורכב מאוד, והמהנדסים חוששים שהבניין ימשיך לקרוס. במשך כמה ימים לא ידעתי מה קורה בפנים; אני חולקת שם סטודיו ענקי בשכירות משנה, ולא היה לי מושג אם הוא שרד. אני מחזיקה שם סחורה לשנה קדימה, כולל חומרי גלם בשווי מאות אלפי שקלים, שהיו תקועים בפנים".

אחרי כמה ימים מורטי עצבים גילתה גלר שהסטודיו יצא יחסית ללא נזק – אבל הסיפור היה, ועודנו, רחוק מלהסתיים. "הנחיית פיקוד העורף במצב כזה היא לפרוץ לכל הנכסים ולוודא שאין פצועים בין ההריסות, אז פרצו לי לסטודיו באופן יזום ונתנו לי בערך חמש דקות להתארגן על העניינים. בהתחלה לא ידעתי אם בכלל יאפשרו לי לחלץ משם משהו, כי כל הזמן שידרו את המסר שהבניין עומד לקרוס כולו בכל רגע".

ואז, ברגע אחד, מעכשיו לעכשיו, קיבלה גלר הודעה להגיע ולפנות מה שאפשר. "מדובר בפינוי מורכב מאוד – של טון וחצי סחורה. הכול נעשה תחת לחץ של זמן, ובמקביל הייתי צריכה, מהרגע להרגע, למצוא לוקיישן חדש לפנות אליו את הדברים. ולכי תמצאי בחג בעל נכס פנוי. ניסיתי לעזור גם ליצרן שלי, שיושב שלוש קומות מעליי. אני מרגישה מחויבת אליו. הוא יצרן של המון מעצבים ומותגים בתעשיית האופנה המקומית, אז אם הוא נופל – המון מעצבות מקומיות ורשתות קטנות קורסות יחד איתו".

בקיצור, סרט רע מכל כיוון.
"מבצע החילוץ שלו היה אפילו מורכב יותר משלי. ניתקו את החשמל, אז היו צריכים לפנות ידנית את המקום שלו ולרדת ארבע קומות ברגל עם כמות לא נורמלית של סחורה – עם ציוד מגן, מפקחים ומהנדסים. אני ובעלי לקחנו על עצמנו לסייע לו עד הדקה האחרונה. אחרת הוא לא היה שורד את זה, וכתוצאה מכך עוד הרבה מעצבות אחרות היו נפגעות".

עשית כבר בקרת נזקים? את יודעת כמה הברדק הזה יעלה לך?
"אני עדיין לא יודעת לאמוד את הנזק הכלכלי שספגתי. אני כרגע במוד מלחמה – להציל את מה שאפשר מהעסק שלי".

גלר הקימה ב-2015 את Galler, המותג הנושא את שמה, אחרי עשור שבו עסקה בייבוא בגדים מהמזרח. מאז היא מקפידה על ייצור מקומי – בשכר ובתנאים הוגנים – ומייצרת את הבדים באיטליה או מייבאת אותם משם. "מדובר בבדים עודפים של מותגי-על כמו פראדה", היא מסברת את האוזן, "במקום שזה ילך למטמנות, אני קונה את הסטוקים הנותרים, אז יש פה גם פן אקולוגי". ייצור הבגדים עצמו נעשה כאמור בישראל, בשיתוף פעולה מתמשך עם אותם יצרנים ואנשי מלאכה לאורך השנים.

בנוסף, גלר ניחנה במודעות חברתית מפותחת ובאכפתיות עמוקה לזולת. אחרי השבעה באוקטובר היא עיצבה וייצרה חולצות שסימלו את המאבק להחזרת החטופים, כשההכנסות הוקדשו לכיסוי הוצאות המחאה. לצד זה, היא מקדמת את פרויקט נשים מסידרא – עמותה המסייעת לנשים מהפזורה הבדואית בדרום המתמודדות עם מצוקה ומצבי חירום ("כרגע המצב שם הכי גרוע שהיה אי פעם"). במסגרת הפעילות המשותפת היא יוצרת איתן קולקציות, במטרה לייצר להן אפיק הכנסה, כאשר חלק משמעותי מהרווחים מועבר אליהן.

כרגע, לרגל המצב,מציעה גלר באתר שלה הנחה מיוחדתשל 15% על הקולקציה החדשה עם הקוד BFF15 – ולצדה גם קטגוריית אאוטלט שווה עם פריטים מעונות קודמות בהנחות משמעותיות, וכן קטגוריית עודף ממאה. תוכלו למצוא שם בין היתר שמלת פסים מעונות קודמות (99 שקלים); מכנסי ג'ינס כהים עם פנסים, בגזרה משוחררת (כולל גומי מאחורה – גאוני!) ודיטייל של חגורה הנסגרת באבזם (199 שקלים); גופיות קיציות בעלות פוטנציאל חרישה אינסופי (259 שקלים לפני 15% הנחה); שלל עליוניות קימונו יפות, קלילות וצבעוניות מהקולקציה החדשה (359 שקלים לפני 15% הנחה); ויש גם תופינים כמו מטפחות וינטג' גדולות עשויות משי, בהדפסים יפהפיים (149 שקלים) מאת מותגים מרגשים – סטייל פייר קרדן, אונגרו ועוד – כל אחת וואן אוף אה קיינד. קצת כמו גלר עצמה.
>> פורסם לראשונה במגזין "את"

• הבועה
• אופנה ישראלית
• לוינסקי

שוק לוינסקי המשתנה תמידית התחדש במקום טרי. RPM התמקם בחלל בו כבר עברו צ'נטרו, ואזמוניקה, ועכשיו מספק בית לתקליטי הוייניל שעל שמם נקרא המקום, ולאוכל המסקרן של השף עמית אללי – שכבר הספיק להכיר את השכונה דרך מסעדת ג'ורג' החביבה שהיתה בשדרות וושינגטון, ואולי מוכר לכם כמתמודד מוביל בעונה הנוכחית של משחקי השף, למי שרוצה לחוש קצת אבק כוכבי ריאליטי.
>>בלוקיישן אייקוני ברוטשילד נפתחה O, המסעדה החדשה של תומר אגאי

ב-RPM החדש תמצאו בכל ערב די.ג'יי אחר שמאייש את העמדה בחלל הפנימי, שמצויד במערכות סאונד מתקדמות להאזנה למוזיקה במיטבה. בחוץ נפרסים השולחנות שסופגים את הווליום באיזון מדויק, כזה שמשווה אווירה נעימה שלא מפריעה לשיחה בשולחן. חוץ מהשף אללי, מאחורי המקום עומדי רמי לוצ'יאנו ועמית לביא, שהיו מבין בעלי מוניקה, וגם מחזיקים בברטון קרפרי. אליהם הצטרפו קובי ביטון (מבעלי "השאלטר"), תמיר שמש וגל ענבר – חבורה למודת ניסיון שנחושה להביא ללוינסקי סאונד איכותי, אווירה מהנה ואוכל מצוין. "למרות שבערבי השבוע אנחנו יותר גסטרו-בר, על כל המשתמע מכך, בשישי בבוקר אנחנו מתחברים לאווירה של שוק לוינסקי, ומתכננים פה בראנץ' שווה עם מוזיקה שמתאימה לשוק", מסביר ביטון. "בהמשך נפתח גם בשישי בערב, ואז המקום ישנה את פניו – אנחנו מתכננים יותר ריקודים ברחבה של התקליטים".

עד שתפפזו ברחובות השוק, תוכלו לטעום מהמנות המעניינות של אללי, שניחנות באסתטיקה מדוקדקת ויצירתיות מתבקשת.כך למשל יוגש לשולחן לפתיחה סשימי אבטיח, מנה יפיפה ורעננה בשתי וערב של קוביות סשימי, צנונית ואבטיח, עם תוספת של שמן רוקט ירוק עז, פינגר ליים ומלח מלדון (49 ש״ח). פטריות ואספרגוס בחמאת מיסו, טופי ויין לבן חוגגת את התוצרת העונתית במנה נהדרת (54 ש״ח), וכך גם סלט עלי הליקוט, שהוא חגיגת טבע עם עלים שונים מהעונה הנוכחית, אגסים וגרנולה לקראנץ׳ הרצוי (48 ש״ח). ריזוטו דלעת, שמוגש ברוטב חמאה ויין לבן עם פרמזן ונתח מכובד של דלעת היא מנה חורפית ומנחמת שנהנינו ממנה מאוד (65 ש"ח).

המנות מתאפיינות בגודל קטן-בינוני, ולמרות שהמחירים לא גבוהים מדי ומאפשרים פתיחת שולחן נאותה, אנחנו היינו מעדיפים לשלם קצת יותר, ולקבל מנה מעט יותר גדולה. כך למשל הופתענו לגלות בתפריט מנת פילה בר ים במחיר של 72 ש"ח בלבד, והופתענו עם ההגשה לגלות נתח קטן במיוחד – ואמנם התרגלנו לשלם במסעדות כ-90 ש"ח ומעלה לנתח דג ראוי, אבל אין צורך להקטין עבורנו את המנות כדי לשמור על אשליית מחיר, באמת שנעדיף מחיר גבוה יותר ותמורה ראויה למחיר, לצד תחושת שובע. תג המחיר הזה, אגב, לא מוריד מהעובדה שהדג היה מצוין, מנתח טרי שמטופל כראוי ברוטב וולוטה טרגון, עם פירה ובאק צ'וי. במהלך ערבי השבוע ישנו 30% הנחה על האלכוהול בין 18:00 ל-19:30, וחבל שלא על המנות, אבל בכל זאת – בא לשכונה בחור חדש, וניתן לו צ'אנס לשפר ולתקן. לפחות הסאונד בול כמו שצריך.
לוינסקי 30, ימים א-ה בין 18:00-23:30. יום ו: 12:00-17:00

• אוכלים שותים
• לוינסקי
• משחקי השף
• גסטרו בר

תבלינים הם מה שמבדיל את בני האדם מן החי (ומן הבריטים). טעם החיים האמיתי, מנוע בלתי מבוטל להתקדמות אנושית, הגרגרים הקטנים שהניעו כלכלה עולמית. הם גם הופכים את הכל ליותר טעים. וכשאנחנו אומרים הכל, אנחנו בוודאות מדברים גם על ויסקי. מותג הוויסקי הסקוטי גלנמורנג'י משיק מהדורה חדשה ומוגבלת של הסינגל מאלט בשם Glenmorangie: A Tale of Spices, בהשראת שווקי תבלינים מרחבי העולם, ואין מקום מתאים יותר להשיק אותו מאשר בפופ-אפ שמתקיים בדבר הכי קרוב שיש לנו לשוק תבלינים – שוק לוינסקי.
>>שומרים על התדר: בית רומנו עובר לבעלות עיריית תל אביב-יפו

לכן החל מהיום ובמהלך הימים הקרובים (19.11-22.11) יתקיים פופ-אפ מיוחד בבית הקפה פאקינג סאנדיי, הנמצא על פתחו של השוק ברחוב העלייה, ויהפוך בערבים לבר מעוצב בהשראת המשקה. הפופ אפ Whiskey & Spice יהפוך מדי ערב (ובשישי – בצהריים) את השוק למסיבה של ממש, ויכלול סדנאות מעניינות, מוזיקה מרקידה וחיה, ביסים מרוקאים מעולים של השף עידו קבלן ("הקטן") וכמובן, ויסקי וקוקטיילים שמבוססים על המותג.

החגיגה תתחיל עוד הערב ב-20:00, עם תקלוט של די.ג'יי Shiwa Biwa הנהדרת והופעה של האחים קדוש, הרכב עם הייפ כל כך מוצדק שמערבבים ג'אז, מוסיקה ערבית קלאסית ורוק פרוגרסיבי. למחרת תתקיים חפלה אלקטרו-מזרחית (או, כל כך נמאס לנו מהמונח חפלה) של דיג'יי עינת טורוק ושירן ובקל, ובשישי בצהריים יהיה זה די.ג'יי WA JIMA שיספק מסע של סאונד בדרך המשי. בין לבין תוכלו ליהנות מביסים מרוקאים של השף קבלן, שיצר ביסים בהשראת חביות היין המרוקאיות בהן הוויסקי עובר יישון, וגם להשתתף בסדנאות של רוני ססלוב ושחר קרייזלר. הכניסה חופשית, הסדנאות בהרשמה מראש והוויסקי יזרום כמו מים בנהר. אחלה של דרך לתבלן מעט את החיים.
פופ-אפ Whiskey & Spice, פאקינג סאנדיי, לוינסקי 61, תל אביב. ד'-ה', ש' 18:00-23:00, ו' 15:00-18:00
לפרטים נוספים והרשמה לסדנאות

• אוכלים שותים
• פופ אפ
• לוינסקי
• תבלינים

אורי בלופרב, בן 29, הוא שחקן וראפר. הוא משחק בימים אלה בתיאטרון באר שבע במחזה "האמת", וישחק שם גם בהצגה "פינק ליידי" על פי סרטה של מינדי ארליך שתעלה ממש בקרוב. ביום שבת הקרוב (9.8) יראה אור האלבום של "ווירדוס", הרכב ההיפ הופ שלו ושל אחיו אילן, ושמו בישראל "ביצים חומות" ("זה לא משחק מילים, אנחנו מכינים את הביצים החומות הכי טובות בעיר. אז אולי שחקן, ראפר ושף של ביצים").חכו לו כאן בספוטיפיי, כדאי לכם.

1.בלנבי קריוקי

אין על המקום הזה, מרגישים שם בתאילנד. אני מאוהב בקובי בעל המקום, הילדים שלו שמנהלים איתו את הבר והקריוקי ובאנשים שמגיעים לשם מדי לילה. כולם חמודים! מומלץ לסיים שם כל ערב בחוץ. מומלץ גם לאירועים סגורים של חברים. חלום. הם בדיוק פתחו מחדש אחרי שהמקום נהרס מנפילת טילים איראנים. תגיעו.
אלנבי 35 תל אביב

2. מוזמביק

בר הדייטים שלי, למרות שאני לא צריך אותו יותר בהקשר הזה למה אני תפוס ומאוהב עד מוות. אבלללל זה בר מושלם, נעים, פשוט, קצת קלאס קצת שבור ואפשר לעשן בפנים.
נחלת בנימין 29 תל אביב

3. הגג של הסנטר (אחרי סרט)

אני כמעט מתבאס לכתוב את זה שלא יתחילו להופיע לי שם אנשים, אבל אני תמיד עולה לגג של הסנטר אחרי שאני רואה סרט בקולנוע לב, מסתכל על המכוניות למטה וחושב על הסרט שראיתי.
דיזנגוף 50 תל אביב

4. כדורסל בגן מאיר

לאחרונה חזרתי לשחק שם קצת ונזכרתי כמה כיף ומרגש הפלירטוט הזה, שאתה מגיע עם כדור וזורק עם עצמך לסל ,ואז עוד מישהו מגיע וזורק עם עצמו, ופתאום יש איזה מבט קטן, ואז כזה מחזירים אחד לשני את הכדור שעף מהקרש… ככה עד שזה מבשיל לכדי זה שאחד מעז להציע את מה ששנינו כבר יודעים שיקרה ומתחילים לשחק אחד על אחד… ואז מגיעים עוד אנשים, ורק מסתכלים בהתחלה, ידה ידה ידה, עד שמהר מאוד נהיה משחק וזה פשוט כיף ומרגש אין לי מה להגיד.

5. הפסטה בלוינסקי

הפסטה הכי טעימה בעיר. אי אפשר לטעות. הייתי בשוק כשאכלתי שם לראשונה, הבנאדם מכין לך על המקום פסטה לפי בחירה שלך של בשר/דג/צמחוני וזהו, אתה בוחר והוא עף. זה באמת לא יאומן כמה טעים וסטייל.
נחלת בנימין 84 תל אביב

>> גריל-בר אותנטי וגעגוע לישראל נעימה יותר // העיר של מלווין מוריס
>> תל אביב כולה בכדור בדולח ויער לפוקימונים // העיר של רחלי רוטנר

מקום לא אהוב בעיר:

העיר. סתם אבל לא סתם. הכל הפוך, זה בלתי אפשרי. אלנבי, הרגתם את אלנבי. אי אפשר שלא לעשות עבירות תנועה, אני נוסע עם הטוסטוס, זה כמו הו צ׳י מין וייאטנם. ועוד מצלמים אותי, שולחים לי דו"חות בדואר, חוצפנים. קשה עכשיו הקלה אחר כך?? מתי?? קשר רעיל.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא יודע אם אירוע אבל המקלט הציבורי מול העבודה 10. בלחימה עם איראן מצאנו את עצמנו יום-יום ולילה-לילה במקלט השכונתי. זווית לראות את הפרצופים מהקפה פתאום מתחת לאדמה, מי תופס איזו פינה, מי שקט, מי מדבר, מי מתחבר עם מי, מי מחלקות בראוניז… מי לוקחים מהבראוניז ומי מסרבים בנימוס. בכל מקרה הלב שלי נפתח ונסגר כמו משוגע בימים האלה, כל רגע קטן כזה מתחת לאדמה, מתיקות של מישהו או שבירות של מישהו, הלך איתי הרבה זמן אחרי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"תולעת שלא חייבת כלום לאף אחד", האלבום הראשון של הראפר אדמ שיצא ממש לא מזמן. הוא פשוט יוצר פצצה ומרענן ששר מהבטן ואני עף על מה שהוא עושה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קודם כל משפחות החטופים. לא מצליח לחשוב על מקום אחר להתנדב בו חוץ מלעזור למשפחות החטופים, בכל דרך זה טוב. עד שלא כל החטופים ישובו יהיה לנו פה מאוד עצוב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
סבתא שלי, חוה אלוביק-שטיגליץ. חגגה 92 בשבוע שעבר! נשמה גבוהה, שמחה, מלאת צ'יל ושיק, היא לגמרי התל-אביבית שלי. 60 שנה פלוס שהיא גרה בטשרניחובסקי, ולאחרונה גם סבא יואל (92 בעצמו) חזר מסיבוב ארוך בארה"ב והצטרף אליה. תמצאו אותה בשוק הכרמל, לה מולאן כל שישי בבוקר, על ספסל בגן מאיר, עושה סידורים בסנטר, או לקראת הסופ״ש הולכת לקיוסק בבוגרשוב להביא לה את העיתון שהיא אוהבת. אני אוהב אותך סבתא את מהממת ומתוקה.(:

מה יהיה?
תראו התחלנו ממאה אחוז טוב ונסיים במאה אחוז טוב, זה קודם כל טוב לי לזכור. עכשיו הדרך לשם תלויה במלא בחירות קטנות עד גדולות של מלא אנשים. אני מנסה לחשוב על עצמי ועל הבחירות הקטנות שלי ואני מנסה בעיקר להיות אותנטי. הלוואי שכל אחד יעצום עיניים רגע ויבחר מהלב (אפשר גם בעיניים פקוחות), אמיתי לא אכפת לי מה, רק שנהיה כנים עם עצמנו.

• העיר שלי
• היפ הופ ישראלי
• קריוקי
• ברים בתל אביב
• דיזנגוף סנטר
• גן מאיר
• לוינסקי

לרגע קט במהלך ימי הקורונה, נדמה ששוק לוינסקי זכה להתעוררות מיוחלת. המרחב הפך למדרחוב, עסקים חדשים נכנסו לאזור, העירייה חידשה אותו עם קצת מדרכות צבועות ופתאום נהיה לנו שוק תוסס ועמוס בימי שישי, עם לא מעט אופציות להשביע את התיאבון שלנו. אז נכון, מדרחוב נחלת בנימין גנב את ההצגה כמה מאות מטרים צפונה משם, אבל בשוק עדיין מסתתרות כמה אופציות לאוכל פשוט יוצא דופן. היום אנחנו ממליצים על 3 מסעדות שוק בלוינסקי שמכינות אוכל מצוין וייחודי.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>ג'אפה בלאפה: 38 מסעדות ומזללות שאפשר לאכול בהן טוב ביפו

הקטן

למה כדאי:אם המקום של שף עידו קבלן הזה היה ממוקם בחלל נינוח וממוזג, כנראה שהוא כבר היה מככב ברשימת הפיין דיינינג שלנו – אבל אווירת השוק היא בדיוק מה שהופך אותו לייחודי. תוצרת מקומית משובחת, הקפדה על הכנת כל מרכיבי הארוחה והתססת כל מה זז וצומח. אז מה אם אפשר גם להגיע בטריינינג, זה לא אומר שהאוכל פחות פיין.
מה טעים:התפריט מתחלף, אבל הרמה תמיד נשמרת בטופ.
אווירה:יוקרה בלב השוק, אין יותר מושלם מזה.
>> הקטן, לוינסקי 46

באן מי 13

למה כדאי:הכריך הוויאטנמי המבריק של אביה קזום פרנס ועמרי זקהיים נחת בשוק לפני כמעט שלוש שנים, בשיא פלישת האוכל הויאטנמי לעיר, והוא גם הגלדיאטור האחרון שנשאר עומד, ולא בכדי – מדובר בכריך עשוי לשלמות, שירענן לכם את עצם המחשבה על איך כריך בגט יכול להרגיש בפה.
מה טעים:כריך הבאן מי כמובן, עמוס ברכיבים מפתיעים כמו פטה בקר, חמוצים אסייתים, עלי תיבול, רוטב מאגי וסערה לחוש הטעם.
אווירה:פינה נסתרת בשוק, רק כריך אחד – אתם יודעים בדיוק מה האווירה. המנוסים יתגנבו לגינה האחורית להתחמק מחום השוק ולהתפנק על הכריך בכבוד.
>> באן מי 13, נחלת בנימין 107

אוזריה

למה כדאי:השילוב בין אוכל ים תיכוני מצוין לאווירה משוחררת ורועשת הופך את האוזריה כבר יותר מעשור לתופעה ייחודית – מסעדת שוק שהיא בדיוק כמו שאתם מדמיינים שמסעדת שוק צריכה להיות, פלוס הטמעה חכמה של מסורות אוכל בלקניות מהסביבה הקרובה.
מה טעים:כל מה שעולה על הגריל שווה את הצלחת שלכם, אבל מנות הסופלאקי הן כבר מתנה לחיך.
אווירה:חמארה ים תיכונית מדוקדקת עד הפרט האחרון.
>> אוזריה, מטלון 44

• אוכלים שותים
• לוינסקי
• שוק לוינסקי
• הקטן בלוינסקי
• אוזריה
• באן מי 13