בודגה ספרדית נפתחה בלב שוק לוינסקי, והיין נשפך כמו יין

אנחנו תמיד שמחים להיות אלו שמספרים לכם על מקום חדש, והפעם זה הזמן להכיר את לה בודגה – בר יין ספרדי. שלא תטעו, לא מדובר פה בעוד בר יין גנרי כמו כל מקום שני שנפתח בעיר, אלא בודגה כהלכתה, המשלבת בין שוק לוינסקי השוקק למסורת הכפרית של הבודגות בספרד. התוצאה טעימה, משכרת ומוזיקלית במיוחד.

>> הרחוב התאילנדי: תאי סטריט פוד היא בדיוק המסעדה שצריך עכשיו

למקרה ועוד לא ביקרתם בספרד, בודגה היא מקום שבו שותים יין מיקב המקומי, על רקע בעל הבודגה עם מגבת על השכם שפורס נקניק וגבינות מול עיניכם הרואות. מקום נונשלנטי ולא יומרני שהרעיון המרכזי שלו היא לארח את תושבי המקום, וכן להאכיל ולהשקות אותם מהתוצרת המקומית. לה בודגה מתאפיינת גם בטאץ' מקומי מתבקש, וקריצה למרוקו, השכנה מדרום ספרד.

דרינק קליל ליום רגיל. לה בודגה. (צילום: מרים בן חמו)

מאחורי לה בודגה עומדים יונתן חליוה ורועי רובינגר, במקור ירושלמים בעלי ניסיון עם מוסדות חיי לילה בולטים בירושלים. בעיר הבירה השניים למדו והתמקצעו בחיי הלילה, כאשר רובינגר אף המשיך לטעום גם מחיי הלילה בספרד, כשחי בדרום המדינה במשך ארבע שנים, אשר במהלכן למד את סודות הבודגה, והוסיף לטעום ולדגום חומרי גלם מקומיים וטריים.

את לה בודגה, ואתם כבר שמעתם את הסיפור הזה בהמון גרסאות, התכוונו לפתוח טרם המלחמה. הם שיפצו את המקום למשעי (בעבר שכן באותו הלוקיישן הבר "ברחוב"), עיצבו אותו בקו אקלקטי שמתכתב עם ספרד ושוק לוינסקי, וגם עם הסלון של הסבתא המרוקאית של חליוה. מכאן התוצאה היא ערב רב של השפעות תרבותיות, ניחוחות וצבעים שכולם מתבטאים באווירה ובתפריט של הבר החדש.

השתכרנו. לה בודגה. (צילום: מרים בן חמו)

הפתיחה כמובן נדחתה, והשניים אף התלבטו תחילה אם ומתי לפתוח, אולם כשראו שבתל אביב מנסים לחזור לשגרה מסוימת, הם החליטו לפתוח את בקבוקי היין, לפרוס את הגבינות ולהפעיל את התקליטים. אגב, לתקליטים חשיבות מיוחדת בלה בודגה, ובמקום מנגנים דיג'יים מקומיים מתקליטי ויניל, ויש במקום גם רחבה שאפשר לפזז ולרקד בה בנעימים.

התפריק מורכב ממנות קטנות שתפקידן ללוות את היין, ולא להפך – על כן תמצאו כאן פלטת גבינות של גאודה מהולנד, גבינה כחולה אנגלית וגבינות משק מקומיות ממשק יעקבס, או צלחת נקניק מיובא – דוגמת בראוזלה, פרשוטו, קופה איטליאנה, פפרוני בשר לבן ופפרוני עגל – במחירים שנעים בין 20 ש"ח לנקניק בודד ועד 84 ש״ח לפלטת נקניקים.

אתם חלבי? לה בודגה. (צילום: מרים בן חמו)

מלבד זאת יש לחם ומטבלים, סלט עגבניות איטלקי משלושה סוגי עגבניות שרי, בייבי מוצרלה של משק יעקבס, בלסמי מצומצם, שמן זית יווני, מיץ לימון ומלח אטלנטי (46 ש״ח) או סלט אוליביה חצי רוסיה חצי מרוקאית, שמורכב  מקבנוס, ביצים קשות, מלפפונים חמוצים, תפוחי אדמה, אפונה, גזר ומיונז (42 ש״ח). שאפו על הכינוי, אולי קצת גזעני. לקינוח אפשר להזמין תותים בקצפת ומסקרפונה שאי אפשר לטעות איתם. 

בגזרת הדרינק – חלק די חשוב בבר יין – תמצאו יינות שנבחרו בקפידה, וגם ייצוג ליקבים שטרם הכרתם כמו יקב מקנס המרוקאי, ממנו הביאו השניים יין אדום מתקתק, וגם רוזה מרוקאי למהדרין. גם ליקבים הספרדים יש, כמובן, ייצוג הולם, עם יינות טבעיים מטנריף ועד קטלוניה. יש מקום גם ליינות איטלקיים ויוונים, וגם לישראלים המקומיים כמובן. חלק מהיינות מוצעים בכוסות במחירים שנעים בין 38-55 ש״ח, והשאר בבקבוקים שנעים בין 130-290 ש״ח. פינה קטנה באמצע השוק לנשנש, לאכול, ואולי גם לרקוד מעט.

לוינסקי 33, שעות פעילות: ימים א' – ה', 12:00-00:00, ו' 10:00-18:00, ש' 16:00-00:00