אפליקציית ה-VOD של ערוץ קשת, 12+, התמלאה לאחרונה בתוכן ישן של הזכיינית הפופולרית בישראל - אז כמובן שצללנו לעומקה כדי למצוא לכם את הפנינים אבודות ששכחתם שאי פעם שודרו על המסך, וחלקם גם דברים שלא היו שורדים דקה כיום בערוץ מסחרי. נגיד, טל פרידמן בתפקיד אלוהים
אנחנו הישראלים לא חזקים בשימור ארכיונים. למרות ההיסטוריה הרחבה של הטלוויזיה בישראל (בשנה הבאה נחגוג 55 שנים לשידור הישראלי הראשון), גופי שידור מתייחסים בעיקר להווה ומוותרים על אחזקת העבר. דווקא קשת, שלאחרונה השיקה את אפליקציית "12+" (זמינה בכל חנויות האפליקציות), הרימו בעזרתה ניסיון מעניין ומציעים, לצד התכניות העדכניות, גם מציעה שפע של חומרים מההיסטוריה של קשת: סרטים דוקומנטריים, תכניות אולפן וגם לא מעט יציאות פחות מוכרות ששווה לחזור אליהן. אז אספנו בשבילכם כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב באפליקציה מימי השיא של הזכיינית/ערוץ. כי אלוהים יודע שהיום המצב פחות מוצלח.
"החטא ועונשו"
אייל קיציס וטל פרידמן נמצאים היום עמוקבליבו של המיינסטרים. קיציס הוא מגיש החדשות של "ארץ נהדרת", פרידמן הפך לאחרונה למגיש של מוסד טלוויזיוני אחר – אולפן ליגת האלופות. אבל פעם שניהם הרשו לעצמם יותר, למשל במסגרת "החטא ועונשו" – השעשועון החתרני ששודר בערוץ "ביפ". חשבתם ש"חלומות בהקיציס" הלכה רחוק? מה דעתכם על שעשועון שבו אלוהים בכבודו ובעצמו הוא דמות קפריזית שמחליטה על גורלם של המתחרים באופן שרירותי ומתגמלת את השקרנים בביצה של ג'יפה ירוקה? קבלו את התכנית שהיום לא היתה שורדת דקה בערוץ מסחרי, אבל למזלנו, פרקים של התכנית שרדו באפליקציה.
"מעצר בית"
עדיין באזורי קיציס ופרידמן, שהתנסו לראשונה ב-2010 במשהו משותף במקביל לארץ נהדרת – סדרה קומית טובה, אך כרגיל, קצרת ימים. סיפור הרקע הוא שקיציס ופרידמן, שמגלמים את עצמם, ניסו להקים פארק שעשועים שנגמר בטרגדיה גדולה – מה שמוביל אותם למעצר בית, למפגש עם לא מעט כוכבים (גם הם, בתפקיד עצמם) ומספק מבט קצת משועשע על תעשיית הבידור הישראלי, מאת שני כוכבים שהיו בשיא מעמדם באותה העת. מומלץ בחום.
"עפרה נגד ירדנה: זמרת השנה"
בתקופה שבה הארץ מלאה בסכסוכים אמיתיים וכואבים, זו הזדמנות טובה לחזור לסכסוך קטן שהסעיר מדינה שלמה: היריבות האדירה בין עפרה חזה לירדנה ארזי בשנות השמונים. היא קרעה מעריצות משני הצדדים, עברה דרך מצעדי שנה ואירוויזיונים שהפכו לזירת קרב, ואפילו הובילה לתקרית שבה צבע נשפך על השמלה של ארזי. הסרט של אורי סלעי ורז חיה בן הרוש מחזיר אותנו לרגע קאלט אדיר בתרבות הישראלית, כזה שמחייב כל אחד לקחת צד (אני הייתי בטים עפרה, אבל מוכן להושיט יד גם ליריביי. עת פיוס).
"האזרח קופטש"
אחד החלקים המעניינים ביותר באפליקציית "12 פלוס" היא התחייה של ערוץ "ביפ", שהיווה חממת גידול ללא מעט כוכבי בידור חדשים. תכניו לרוב נעלמו במעמקי ההיסטוריה, אבל עכשיו הם מקבלים סוף סוף בית VOD. דווקא אחד מותיקי הקומיקאים שקיבלו שם במה הוא גיל קופטש, שסדרת הדוקו המוצלחת הזו ליוותה את הניסיון שלו להפוך לפוליטיקאי. במסע של ארבעה פרקים, דמיון ומציאות מתערבבים: בתוך מערכת בחירות סוערת, שכללה סכסוך עם מייסדי "עלה ירוק", נסיקה והופעה תקשורתית (כולל חיקוי ב"ארץ נהדרת"), דרך מלחמה וירי של לחמניות עם שוקולד על עזה – ועד להפסד הבלתי נמנע. אל תפספסו את הרגע שבו קופטש דופק לאברום בורג את האוטו. בלתי נשכח.
ויש גם כמה פרקי מופת שאתם חייבים לראות
"מ.ק. 22": רובו רבי, 2004
לדעת רבים (וכותב שורות אלו ביניהם), "מ.ק. 22" היא מהסדרות היותר טובות שנעשו כאן. היא החזיקה רק עונה אחת בת 10 פרקים, אבל הפכה לקאלט שמצוטט לא מעט. "רובו רבי" הוא אולי הפרק האייקוני ביותר – זה שבו חבורה של רבנים מחליטה להתנקם במצעד הגאווה ולבנות רובוט-על שיבער את השיקוץ וישמיד את התועבה. אבל הרובוט נתקל בחנוכה, שולמן, לוינשטיין וגם יוסי ובאבר (טייק אוף על הסרט המפורסם של גל אוחובסקי ואיתן פוקס), שמחזירים מלחמה ומצליחים לנצח. בתקופה שבה זכויות גאים וגאות שוב עומדות על הפרק, יש בזה משהו כמעט מעודד שהיה פעם דבר כזה על המסך, גם אם בדרך דבילית במיוחד (ולמרות כמה בדיחות מאוד לא פוליטיקלי קורקט).
"ארץ נהדרת": משדר בחירות, 2009
ציפי לבני ובנימין נתניהו עומדים על הבמה. כל אחד מהם מכריז על נצחונו ומודה ליועץ שלו – אייל ארד. עד הרגע שבו החושך יורד, והמוזיקה של דארת' ויידר מ"מלחמת הכוכבים" מתחילה. מלפנים שני כלבים, עליהם רוכב אביגדור ליברמן. הוא תופס את מקומו ומכריז על נאום הניצחון האמיתי. "אזרחים", הוא פותח בדבריו, "אזרחים סוג ב', אזרחים סוג ג', וערבים". ליברמן קיבל 15 מנדטים בבחירות האלה, וזה נראה לכולם כמו סופה של הדמוקרטיה הישראלית. הימים אחר כך הוכיחו אחרת, בין היתר גם בזכות העמידה של תכנית כמו "ארץ נהדרת", שדאגה להשמיע קול מול הרגעים שבהם חופש הביטוי עמד בסכנה. בכל מקרה, זו תזכורת טובה לכך שלפעמים גם מה שנראה לנו נורא – מתברר בדיעבד כפחות. וחוץ מזה, זה היה אחד הרגעים החזקים בתולדות התכנית.
"כוכב נולד": הגמר הראשון, 2003
הרגע שבו מהפכה גדולה עמדה להתרחש. היום כוכב נולד/הכוכב הבא היא טייקון טלוויזיוני שאי אפשר להתכחש אליו. אבל אז? העונה הראשונה של "כוכב נולד", ששודרה בקיץ 2003, היתה בתולית לגמרי, אבל נגמרה באירוע שאי אפשר שלא להתרגש מולו – מצביקה הדר, שלראשונה עמד מול קהל גדול וחי בכפר המוזיקה של "קוקה קולה" בניצנים, ועד נינט טייב שבעטה בתקרת הזכוכית מול מדינה שלמה. וגם, אם כבר שכחתם, השמלה של שירי מימון ב"דון קיחוטה", שי גבסו קורא "ניצנים, שירו איתי" לפני השיר "אש" – אחרי כל אלה המוזיקה הישראלית, הטלוויזיה הישראלית ואולי אפילו מדינת ישראל כולה, כבר לא נראו אותו דבר.
"עובדה": רוני קובן על ענת גוב, 2013
רוני קובן הוא אחד המתעדים היותר טובים שצמחו כאן, שהיום מצליח בעיקר בתור מראיין ב"פגישה", שמשודרת זו את עונתה הרביעית ב"כאן 11". אבל הוא גם דוקומנטריסט מצטיין, והפרק המרגש הזה של "עובדה" הביע זאת היטב. שנה אחרי מותה, הוא חזר עם בני משפחת גוב והחברות הקרובות (עדנה מזי"א וענת וקסמן) אל הימים האחרונים של המחזאית המוערכת, שהפגינה גם גישה מעוררת הערצה לחיים ולמוות המתקרב. מישהי שלא רק השפיעה על היצירה הישראלית, אלא גם על הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם הנורא מכל. אחת הכתבות היותר טובות של "עובדה" אי פעם, וזיכרון מאישה יוצאת מן הכלל.
"ברוורס": מוטי קירשנבאום ז"ל, 2014
קירשנבאום, שנפטר בספטמבר 2015 בגיל 76, היה אחד מענקי הטלוויזיה הישראלית. כזה שעבר בכל הרגעים החשובים של הענף במהלך חייו, ושיחק תפקיד מרכזי בכל הערוצים. אבל האם הוא באמת נחשף? בפרק הזה של הפורמט קצר-הימים בהגשת ארז טל, קירשנבאום הולך בין תחנות חייו – מהרהר בראשית ימיה של רשות השידור, חוזר לסצנה אחת מדהימה בקיבוץ ואפילו משוטט בבית "האח הגדול" (שהיה, דאז, עוד שייך "קשת"). תזכורת חשובה לאיש בלתי נשכח.
