Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
המאבק לא עוצר. כיכר אתרים (מתוך עמוד הפייסבוק "לא למגדלים בכיכר אתרים)
המאבק סביב פרויקט כיכר אתרים נמשך כבר חמש שנים והוא רחוק מסיומו. עכשיו, אחרי מספר ניצחונות משפטיים, מתארגנים תושבי השכונה להמשך הקרבות עם כנס מקצועי והופעה של יהלי סובול
חשבתם שזה נגמר? הקרב על עתיד כיכר אתרים נמשך ומתנהל בכל הכוח, וכעת מצטרפים אליו גם יהלי סובול, דרור גלוברמן, פאנל שלם של מומחים ואפילו נציגי מועצה; את כולם הצליחו חברי עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים" לסחוף אל הכנס השכונתי "כיכר אתרים לאן" שיתקיים בחמישי הקרוב ב-19:00 בבית חנה.
כבר כארבע שנים נלחמים תושבי השכונה בתוכנית העירייה לבנות מגדלים רבי קומות שיחסמו לתושבי העיר את הים, את הרוח ואת המרחב הציבורי. היו להם לא מעט ניצחונות; אולי המשמעותי בהם הוא החלטת בית המשפט לחייב את העיריה למגלים לשני מגדלים של 25 קומות כל אחד ומבנה ציבור נוסף בן 6.5 קומות, במקום התכנית המקורית שכללה 4 מגדלים בני 40 קומות כל אחד. אבל המאבק רחוק מלהסתיים.
איפה נכנס פה כביש עילי של שישה מסלולים ולמה? כיכר אתרים והמרינה (צילום: שאטרסטוק)
"מטרת הכנס היא לחבר את התושבים בשכונה שעדיין לא מחוברים לנושא למאבק", אומר עידוֿ, מוותיקי הקרבות בכיכר. "חשוב מאוד להבין שהמאבק רחוק מלהסתיים ובניגוד למה שמצטייר מכתבות בעיתונות המיינסטרים, שכנראה משרתת אינטרסים כאלו ואחרים, המגדלים הם לא דבר מוגמר ויש טעם למאבק. אנחנו רחוקים מלסיים. ביקשנו מכל חברי המועצה לבוא אבל רק מיטל להבי ושולה קשת הביעו הסכמה".
הכנס שהרימו חברי העמותה יארח פאנל מקצועי בהשתתפות פרופסור רחל אלתרמן מהטכניון, מחלוצות התכנון העירוני בישראל, פרופסור טליה מרגלית מבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב והאדריכלית ליאת אייזן, מתכננת ערים וכיום מהנדסת המועצה במבשרת ציון. כל הפעילים עימם שוחחנו הדגישו את חשיבות הצפת המידע המקצועי והנתונים לציבור. "הסיפור של כיכר אתרים מאוד מורכב", אמרה לנו פעילה שהעדיפה לא להזדהות בשמה. "ולעירייה יש אינטרס שהציבור בכלל לא יבין מה הולך שם, אבל כל מי שאכפת לו משטחי ציבור ובטח ובטח תושבי השכונה צריכים להיות מודעים למה שקורה".
עוד תוכנית שהמאבק הצליח לנטרל. מכל המגדלים המתוכננים נותרו רק שניים (הדמייה: פוסטר ושות' אדריכלים לונדון)
חלק ממה שקורה הוא תכנית העירייה לסיים את השדרה בבן יהודה ולהקים כביש עילי של שישה נתיבים, זאת בניגוד לתכנית המוצהרת שלה להקטין את מספר הרכבים בעיר ולעודד שימוש באופניים, תחבורה ציבורית והליכה ברגל. "זאת תהיה אוטוסטרדה מטורפת", טוען עידו. "בכל העולם בתכנון עירוני משקיעים את הכבישים למטה. רק אצלנו מעלים אותם למעלה. איפה ההיגיון?"; עוד קובלים הפעילים על פוליטיזציה של תהליכי תכנון, תהליכי קבלת החלטות לא תקינים וכפיית משמעת קואליציונית על חברי מועצת העיר, ונראה שהם אינם הולכים לוותר בקלות.
כנס "כיכר אתרים לאן" יתקיים ביום חמישי הקרוב, 15.07, 19:00, בית חנה, שדרות בן גוריון 75.כל הפרטים בעמוד האיוונט
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מחאת בני העדה האתיופית חוזרת: מאות מפגינים התכנסו אמש (ראשון) בסמוך לקריית הממשלה בתל אביב כדי למחות נגד האלימות המשטרתית והאפליה המופנות לטענתם כלפי בני הקהילה האתיופית. במהלך האירוע נרשמו מספר עימותים אלימים בין שוטרים למוחים, אשר חלקם ניסו לחסום בגופם את נתיבי איילון, את רחוב קפלן ואת דרך בגין. בעקבות האירועים עיכבה המשטרה מספר מפגינים לחקירה.
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
"אנחנו דורשים צדק ושוויון זכויות. לא באנו לדרוש או לבקש משהו שלא מגיע לנו", אומרת המפגינה טהון קסה, בת 20 מרחובות. "המשטרה יוצאת בכמויות מטורפות כאילו אנחנו במלחמה, אבל מלחמה מול מי? תנו לנו לחיות, תנו לנו ללכת עם ראש מורם, ששוטר לא יבוא ויעצור אותי סתם כי אני שחורה. שאגיע למקום עבודה ושיקבלו אותי גם כשאני שחורה. ההפרדות בגנים, בבתי הספר, אלו הדברים שמוציאים אותנו לרחוב, אנחנו כבר לא מסכימים לחיות ככה".
כזכור, לפני כשנה נערכו מספר הפגנות בהן השתתפו אלפים מבני העדה האתיופית. הגדולה והמשמעותית שבהן נערכה בכיכר רבין, בה החיכוך בין המפגינים למשטרה גלש במהרה לאלימות, לפצועים ולסדרה של מעצרים משטרתיים. במהלך סבבי המחאה, כמו זה הנוכחי, המפגינים שבו והזכירו את שמו של יוסף סלמסה, צעיר בן קהילת יוצאי אתיופיה אשר נמצא בשנת 2014 ללא רוח חיים סמוך למקום עבודתו בבנימינה. לפני מותו, שהוגדר על ידי המשטרה כהתאבדות, עבר סלמסה מקרה של אלימות משטרתית – אך חקירת המחלקה לחקירות שוטרים בעניין נסגרה ללא הגשת כתבי אישום.
"בהפגנה הזאת אנחנו מתנגדים בגופנו לאלימות המשטרתית נגד הקהילה", אומרת בנצ'יאמלק מששה סלמסה, אחותו של יוסף סלמסה. "אנחנו פה כי סגרו עשרות תיקי חקירה נגד שוטרים אלימים במחלקה לחקירות שוטרים מחוסר עניין לציבור, ובמיוחד את התיק של אחי, יוסף סלמסה, שהפך לסמל למחיר של האלימות המשטרתית. את יוסף שלנו אף אחד כבר לא יחזיר, אבל אנחנו יכולים למנוע את המוות הבא, את הקורבן הבא. אם היה מדובר בבחור לבן שהיה נופל קורבן לאלימות משטרתית אני יכול לומר לך בבטחון, 99 אחוז מהמדינה היו מזדהים עם העוול הזה, אבל זה לא קורה כשמדובר בבחור אתיופי שחור. זאת החובה שלנו לעמוד פה ולמחות נגד המציאות הזאת".
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
"הערב אני כאן כדי לעמוד בגאווה עם האחים והאחיות שלי", אומרת ישראלה נאוי, בת 70 מפתח תקווה. "אני אמנם בקושי הולכת, אבל עשיתי את הדרך עד לכאן כדי להעביר מסר. אנחנו משפחה גדולה, מאוחדת, שלא מוותרת על מה שהיא ומי שהיא ולא נותנת לאחרים לרמוס את הזכויות שלה. אני מסרבת להשלים עם זה שהנכד שלי ירגיש פחד לצאת החוצה לרחוב מחשש שיבוא שוטר ויעצור אותו ללא שום סיבה. אני מסרבת להשלים עם זה שבבתי הספר מפרידים את ילדי קהילת יוצאי אתיופיה מכל שאר האוכלוסייה. אני מסרבת לחיות במציאות שבה אני חוששת לחיים שלי, לחיים של הילדים שלי, של הנוער, של הקהילה. זה עצוב שאנחנו נמצאים כאן היום במצב הזה. אנחנו נמשיך להיאבק עד שנבטיח את הצדק שמגיע לנו".
ממשטרת ישראל נמסר:"במהלך המחאה בחרו כמה מפגינים להפר את הסדר הציבורי וחסמו צירי תנועה למעבר כלי רכב בניגוד לחוק. מאחר שלא נשמעו לפניות השוטרים לפנות את הדרך החלה המשטרה לבצע מעצרים. מדיניות המשטרה היא לאפשר את חופש הביטוי והמחאה, אך יחד עם זאת לאכוף את החוק באופן נחוש וללא פשרות נגד כל מי שייבחר להפר את החוק והסדר".
מחאת האתיופים, אתמול (צילום: אורן זיו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עולי ברית המועצות יישארו עם פנסיה של 3,000 ש"ח בחודש
עלייה לצורך ירידה: הם עבדו כל חייהם, אבל הפנסיה שצברו לפני שעלו ארצה פשוט נעלמה. עכשיו עולי ברית המועצות וילדיהם יוצאים למאבק ומזהירים: "צריך לצאת לרחובות"
מי יכול לחיות מ־ 3000 ש"ח בחודש?. צילום: Shutterstock
בספטמבר 2015, לאחר פגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוציאה ממשלת רוסיה הודעה כי בתקופה הקרובה תעביר כספי פנסיה לכ־30 אלף עולים שהגיעו לארץ לפני 1992. הבטחה זו (שטרם התממשה) הציגה מציאות אבסורדית שהיא מנת חלקם של רוב העולים ממדינות חבר העמים. ההכרזה של פוטין היא בין היתר תוצאה של קמפיין של קבוצה של בנים ובנות לעולים ממדינות אלו, שהגיעו לארץ בשנות ה־90, דור ה־1.5.
"יש התארגנות בנושא שכוללת בין היתר פגישות עם חברי כנסת", מספרת י' שמעורה במאבק והעדיפה לא להיחשף בשם מלא. "הזקנים לא ייצאו לרחוב, זה לא במנטליות הרוסית. המחשבה על הפגנות מזכירה להם קומוניזם ועושה להם אלרגיה חוץ מזה, בתפיסה שלהם אסור לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. חייבים להבין שאלו אנשים שגדלו בתוך קושי ומחסור מלידה, זה אנחנו, דור 1.5, שרואים את הדברים בצורה ביקורתית. אנחנו שולטים לרוב יותר בשפה ולכן יש לנו גישה ליותר מידע".
אם הרגשתם שהנושא לא בדיוק הציף את מהדורות החדשות, אתם צודקים. פעילויות קודמות של התארגנות עשו רעש ציבורי מועט מאוד, אם בכלל. "הייתה הפגנה לפני כמה זמן שהתנהלה בצורה טיפשית", מוסיפה י'. "ערכו את זה ביום חמישי בערב, יום שכלי התקשורת לא ממש מתפקדים בו. הגיעו אולי 100 איש. שמעתי גם על הפגנה אחרת שנערכה בכנסת ביום של חגיגות 25 שנה לעלייה הרוסית. היו שם שניים וחצי קשישים עם שלטים. בשיירה של הממשלה אף אחד, כולל נתניהו, לא התייחס אליהם. התקשורת הישראלית לא מתעניינת ברוסים, חייבים להעלות את הנושא למודעות הציבורית, להציף את זה, להוציא אנשים לרחוב".
זקנים נזקקים. צילום: Gettyimages
פשוט מתכננת לאכול פחות
"עליתי לארץ בדצמבר 1990, אבל התחלתי לעבוד קבוע כרופאה בבית חולים נהריה רק בשנת 1992", מסבירה רוזה מיכלין (80) מאזור הקריות את המצב הקפקאי שבו היא נמצאת. "התחלתי כתורנית חוץ, ואף שעבדתי דרך משרד הבריאות לא קיבלנו קרן פנסיה". רק ב־2008, עם כניסתו לתוקף של חובת הביטוח הפנסיוני לעובדים, התחיל המעסיק של מיכלין להפריש לה פנסיה מסודרת, וביולי 2015 היא כבר קיבלה הודעה מהמדינה שהיא צריכה להתכונן להפסיק לעבוד. "אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי כרגע", אומרת. " זה אומר לחיות מ־2,800 ש"ח בחודש".
למיכלין אישרו בסופו של דבר להמשיך לעבוד, אבל רק שנה אחת נוספת, ובעוד חודש היא תצטרך להתחיל לחיות מ־3,400 ש"ח, שיורכבו מהפנסיה ומקצבת הזקנה. "אני בת 80, מה בדיוק אני יכולה לעשות?", היא אומרת. "אני פשוט מתכננת לאכול פחות, לצמצם ולנסות לחיות מהסכום הזה כל חודש".
מיכלין בהחלט לא לבד. פתיחת השערים של מדינות חבר העמים החל משנות ה־90 העלתה לישראל יותר ממיליון אזרחים. צבירת הפנסיה של אותם עולים ממדינות המוצא נמחקה כליל והתחילה מחדש ביום שמצאו עבודה בישראל. כמעט 200 אלף איש ייצאו בקרוב לגמלאות עם קופת פנסיה שלא ממש אפשר להתקיים ממנה בכבוד, אם בכלל.
"ב־25 השנים האחרונות, חלק גדול מהעולים שהגיעו לא צברו מספיק בקופת הפנסיה כדי לאפשר רמת חיים נורמלית", מסביר ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר סיעת ישראל ביתנו. "כשעולה מגיע לכאן בשנים הראשונות הוא לומד את השפה ורק אחר כך מנסה למצוא עבודה. לכן גם בן אדם שהגיע לפני כ־30 שנה מגיע למצב שהצבירה היא רק ב־15 השנים האחרונות. הצבירה הזאת איננה מספיקה, וקבוצות גדולות של עולים יוצאים לפנסיה ומגיעים לפת לחם".
בלי פנסיה, בלי כסף למצרכים בסיסיים. צילום: Gettyimages
בלי שמאל או ימין
נושא הביטוח הפנסיוני של העלייה מחבר העמים אינו חדש, אך נדמה שאל מול הקולות ההולכים ומתרבים שקוראים לטיפול בנושא, מעדיפה הממשלה להפנות מבט. סעיף הפנסיה היה אחת הסיבות המרכזיות לביטול הברית הקואליציונית בין הליכוד לישראל ביתנו. "אנחנו חייבים למצוא פתרונות שבהם אנשים יוכלו לעלות עם המשפחות שלהם", אומר אילטוב. "מדינות הגירה שונות מעודדות עלייה של מעמד ביניים ואנשי מקצוע רק כדי שיגיעו ויחזקו את הכלכלה, ולא ייתכן שאנחנו כמדינה לא נותנים לזה פתרון הולם".
הפתרון שח"כ אילטוב מנסה לקדם חוצה מחנות פוליטיים, ונדמה שבסוגיה זו יש תמימות דעים בכל חלקי המפה הפוליטית. "אני עובדת על חקיקה שאמורה לספק הבטחת סכום מינימום לכל קשיש", אומרת ח"כ קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני. "אנחנו נגיש אותה בעוד כחודש, אך לצערי זה לא נמצא בתקציב השנה, וגם אם בדרך נס הקואליציה תאשר, אני לא רואה איך המדינה תוכל ליישם את זה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
החברה הגבוהה להגנת הטבע: המאבק נגד ביטול המיונים בבתי הספר נמשך
החל מהשבוע הבא, כולם יוכלו להירשם לבית הספר לטבע, כאשר הקבלה תעשה באמצעות הגרלה. משרד החינוך קבע כי לא ייערכו עוד מיונים לבתי הספר הייחודים, וההורים יוצאים למאבק אחרון
"התחושה שעלתה היא של יהירות, כמו איזה סיירת מובחרת, כאילו שזה או ללמוד בבית ספר לטבע או ללכת לבית ספר לעבריינים", מספרת מ', אימא לילד בכיתה א' שנכחה ביום פתוח בבית הספר לטבע בשנה שעברה. "כן, הם מנסים לעשות שם משהו אחר, ויש מה לקחת משם לכל בתי הספר, אבל למה לעשירים ומקושרים בלבד? למה דרך הקבלה לא שקופה? מאוד קשה לחדור לשם ואתה לא באמת יודע במה הילדים צריכים להצטיין חוץ מלהיות בן של".
התחושה שמתארת מ' ממש לא ייחודית לה.טענות רבות הועלו נגד בית הספר לטבע ושיטת המיון שלו, שבוחנת את התאמתם של ילדים בני 5 ללימודים. בשנה שעברה ניהלו הורים שילדיהם לא התקבלו לבית הספר מאבק משפטי ארוך נגד ועדות הקבלה ומבחני המיון. בעקבות עתירה שהגיש עו"ד הרן רייכמן בשם ההורים הללו, משרד החינוך קבע בסוף החודש שעבר כי אסור לערוך מבדקי קבלה לבתי ספר ייחודיים ציבוריים, ובמקום זאת תיערך הגרלה. כך, לראשונה מאז שהוקם, יהיה בית הספר לטבע מחויב לקלוט ילדים מרקעים שונים, ובהם גם כאלה שאולי לא היו עוברים את המבדקים הקפדניים. בית הספר לאמנויות בעיר יהיה מחויב גם הוא להחלטת משרד החינוך, אך רק החל מהרישום לשנת הלימודים תשע"ז.
חולדות? לא בבית ספרנו
אך ההורים של תלמידי בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות לא מקבלים את ההחלטה ויוצאים למאבק. בבית הספר לטבע החליטו ההורים להגיש עתירה מינהלית נגד החלטת משרד החינוך. עוד נודע שמנהלי המאבק פנו לבוגרים בולטים כדי שיעניקו עדות על בית הספר ואופיו. יש לציין שבניגוד לבתי הספר העירוניים הרגילים, בשני בתי הספר הייחודיים לומדים הילדים עד שעות אחר הצהריים ומקבלים שיעורי העשרה, אף שמדובר בבתי ספר ציבוריים.
"איך בדיוק מתאפשר למסגרת ייחודית לשרוד ללא היכולת לברר התאמה לתוכנה הייחודי?", תוהה האב גיל אביעזר בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק של המאבק. אביעזר, אב לשני ילדים הלומדים בבית הספר, טוען כי לאט לאט המסגרת תצטרך להתקפל ולהתאים עצמה לתלמידים, "ובכך תיאלץ להיפרד לצמיתות מייחודיותה".
אביעזר אינו היחיד שמשמיע דברים בסגנון זה. הטיעון האליטיסטי משהו של "בית ספר ייחודי ללא תלמידים ייחודיים" חוזר על עצמו בשיחות עם גורמים שונים המעורבים במאבק. "בעקבות הדו שיח הזה, שינה בית הספר את שיטת ההתאמה בהתאם לדרישות שעליהן הורתה ועדה של משרד החינוך וכללו הפסקה של המבחנים הקוגניטיביים והתמקדות בטבע", אומרת יושבת ראש מועצת ההורים בבית הספר, הילה דיין. "בחמש השנים האחרונות בדיקות ההתאמה בוחנות אם לילד יש איזושהי זיקה לכל מה שקשור ללימודי טבע, סביבה וחברה. בדיוק כמו שלא תיתן למישהו שאין לו רישיון לנהוג ברכב, סביר שלא תקלוט ילד שאין לו שום זיקה לטבע ועניין בלימודי טבע. יש ילדים שאם תראה להם חולדה העיניים שלהם יבהקו ויש כאלו שמיד יגידו 'איכס'. כל אחד והנטייה שלו".
בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)
ההורים המנהלים את המאבק מתייחסים להחלטת משרד החינוך כאל מהלך הרסני. חלקם מדברים על אינטגרציה בין ילדים שונים כדבר שעלול לחסל את המסגרת של בית הספר לטבע, ודבריהם ומעוררים לא מעט ביקורת. "ברגע שבית הספר יחל לשנות את פניו ממחזור כיתה א' זה לא יעצור", אומר עו"ד מוטי ארד, חבר בראש מטה המאבק. "התלמידים החדשים מזינים את בית הספר. אי אפשר להפריד בין שתי אוכלוסיות, אחת שמתאימה ואחת שלא ממש מתאימה. אני גם לא יודע מה תהיה המוטיבציה של המורים ברגע שבית הספר יהפוך לבית ספר שכונתי רגיל".
"משמעות ההחלטה היא שבית הספר לטבע יחוסל", אומרת אם ממטה המאבק המעורה בפרטים. "כאשר אתה מקבל את כל הילדים ללא מבדקי התאמה, אתה מגיע למצב שבו לרוב הילדים לא תהיה זיקה לתוכני הלימודים, מה שאומר שבעוד כמה שנים בית הספר לטבע לא יוכל להתקיים במתכונתו הנוכחית ויהפוך להיות בית ספר רגיל. אני לא מקבלת את הטיעון שמשמעות ההחלטה היא שבית הספר יהיה פתוח לכולם. גם עכשיו בית הספר פתוח לכולם. כל מי שרוצה להירשם יכול לעשות את זה. אם יש ילד בעל זיקה ללימודים בסביבה של טבע הוא יתקבל לבית הספר הזה".
גם בבית הספר לאמנויות התארגנו באחרונה ההורים בניסיון להיאבק בהחלטת משרד החינוך. במכתב פנימי שקיבלו ההורים לאחרונה נכתב: "אנחנו פונים אליכם בנושא חשוב מאין כמותו, שמאיים על עצם קיומו של בית הספר שבו לומדים ילדינו". עוד נכתב שם: "במצב כזה לא תתאפשר עוד כל ייחודיות לבית הספר, ולמעשה הוא יהפוך לבית ספר רגיל לגמרי ככל בית ספר שכונתי אחר… כעת אין מנוס מלעלות מדרגה במאבק".
הציבור מממן את האליטות
אף שהחלטת משרד החינוך כבר התקבלה, הורים שונים הביעו חשש כי ההגרלה לא תיעשה בשקיפות ותהו כיצד מתכוון משרד החינוך לפקח על ההגרלה ועל הייחוס המשפחתי של הילדים העולים בה. "שום דבר במבדקים האלה לא בודק 'זיקה ללימודי הטבע'", אומר גורם המעורב בעתירה שהוגשה נגד בית הספר. "לכל הילדים בגיל 5 יש פוטנציאל דומה ללימודים כאלה. המבדקים האלה פשוט מאפשרים להם לעשות סלקציה. כך, למשל, בחינת נתוני המיצ"ב של בית הספר לטבע בשנת הלימודים תשע"ג מעלה כי כל התלמידים שנבחנו במבחני כיתות ה' היו ממעמד סוציו־אקונומי גבוה".
לדבריו המבדקים מאפשרים להנהלת בית הספר לשמור על "רמת התלמידים וההורים". "צריך להבין שלבתי ספר כמו טבע ואמנויות יש עמותה ובעלי הון שילדיהם לומדים שם תורמים לה כספים", הוא מוסיף. "יש הורים חזקים ומקושרים שכל ילדיהם לומדים שם, והם עכשיו צועקים את צעקת הקוזאק הנגזל. אין שקיפות ואין פיקוח על התהליך, וזה מאוד נוח למיין ולקבוע מי טוב לבית הספר ומי לא. טוב עשה משרד החינוך ששם סוף לחגיגה הזו. זה בית ספר ציבורי שממומן על ידי משרד החינוך ועיריית תל אביב".
אמנויות. צילום: אורן זיו
לטענת ראשי המאבק, כל ילד יכול להתקבל לבית הספר.
"לצערי הנהלת בית הספר מנפנפת בססמה הזו, אבל מעולם לא חשפה את הנתונים. אין באמת שום מנגנון עירוני שדאג שאכן 30 אחוז מהמתקבלים לבית הספר יגיעו מאוכלוסייה מוחלשת כפי שקבע משרד החינוך. גם אם הם מציינים שיש להם תלמידים משכונות הדרום, סביר להניח שהם בררו את הקצפת מהשכונות האלו. צריך להבין שבשכונות הדרום יש גם אנשים אמידים מאוד, והם בעצם זוכים להיכנס על חשבון אוכלוסיות חלשות. את מה שנעשה בעבר אין להשיב, אבל לקראת שנת הלימודים הבאה צריך לדרוש מעיריית תל אביב פיקוח ושקיפות על כל התהליך, החל מניהול ההגרלה עד מנגנון שיידע לשלב בבית הספר אוכלוסייה מוחלשת באמת. הצדק צריך גם להיראות".
"אני מודה שבהתחלה חשבתי לשלוח את הילד שלי לבית הספר לטבע", אומרת אם לילד באחד מבתי הספר בעיר. "שיטת החינוך והסביבה נראו לי מתאימים. לאחר שנחשפתי לסיפורים שונים מתהליך המיון הגעתי למסקנה שלא ייתכן שבית ספר שמתוקצב על ידי העירייה יערוך מיונים ויוגדר כייחודי. ייחודיות במימון ציבורי זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אם מדובר בבית ספר פרטי זה סיפור אחר, אבל מצב כזה יוצר הפרדה חברתית שרק מעמיקה פערים בין שכבות ולכן החלטתי שהילד ילמד בבית ספר ממלכתי רגיל".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:עיריית תל אביב־יפו סבורה כי יש לשמור על ייחודו של בית הספר לטבע, שבו נבנה מודל חינוכי ייחודי ושוויוני הנותן מענה לכלל תלמידי העיר, תוך מתן עדיפות לתושבים משכונות דרום העיר ויפו. בית הספר לטבע מתנהל לאורך כל השנים, כפי שנעשה בכל המערכת הממלכתית, תחת פיקוח וביקורת משרד החינוך והעירייה כנדרש. העירייה ובית הספר יפעלו באופן מלא על פי החלטת משרד החינוך בנושא המיונים, כל עוד לא ייקבע אחרת".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אלימות מינית מתרחשת ועשויה להתרחש בכל מקום. כדי לעורר את המודעות לקראת יום זה, חברו יחדיו המרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב, עמותת 'אחת מתוך אחת' ו'רוח נשית' לפרויקט דיגיטלי, במסגרתו קראו לנשים מכל רחבי הארץ להצטרף להגברת המודעות. במסגרת המאבק, התבקשו נשים שונות מרחבי הארץ, לסמן על גבי מפה את המקומות בהם הוטרדו או הותקפו מינית.
בנוסף, יתקיים מצעד מחאה ביום רביעי ה-25.11.15 שיצא מכיכר רבין, לאורך אבן גבירול ושאול המלך עד לרחבת מוזיאון ת"א, שם תתקיים העצרת. את העצרת תנחה השחקנית אסתי זקהיים ותשתתף בה הזמרת דיקלה. נשים המייצגות את קשת החברה הישראלית תיקחנה חלק באירוע המרכזי והן תבקשנה להשמיע את קולן של חברותיהן. התכנסות בשעה 18:30 בכיכר רבין.
