תמרה אברמוביץ׳, אוצרת הצילום החדשה של מוזיאון תל אביב לאמנות, מתגוררת ביפו. היא דוקטור לתולדות האמנות ומרצה במוסדות תרבות ואמנות שונים, ובהם האוניברסיטה העברית, בית הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל ובמחלקה לעיצוב אופנה, היסטוריה ופילוסופיה בשנקר. לאחרונה היא נבחרה לתפקיד אוצרת המחלקה לצילום במוזיאון תל אביב לאמנות, שנוסדה ע"י מיכה ברעם וכוללת אוסף מגוון עם אלפי פריטים של צלמים מקומיים ובינלאומיים. בחמישי הקרוב (3.7) ייפתח המוזיאון מחדש באירוע סופשבוע של אמנות שיכלול מפגשים וסיורים פתוחים, הפנינג שבוע הספר בגן הפסלים, פעילויות יצירה לילדים ועוד. הכניסה חינםוהפרטים כאן.

>> חנות קסמים ירוקה וקפה עם נשמה אורבנית // העיר של דורון אשכנזי
>> מקלט שמרחיב את הלב ובר בקצב הסמבה // העיר של דניאל גורי דה לימא

1. גן הפסגה ואמפי תירוש

המקום היפה בעיר וללא ספק האהוב עליי. כשיושבים על הדשא או על מדרגות האמפי אפשר לראות את הים והעיר פרושים לפניך, להציץ על חתן וכלה שבאו להצטלם, על תיירים מזדמנים שמתענגים על הכחול והירוק, על ילדים משחקים. יש משהו במקום הזה שנותן אוויר, פרופורציה. צלצול פעמוני כנסיית פטרוס הקדוש הוא הדובדבן.

2. צלטנר – בית מלאכה לספרים

אני ממליצה בחום לקפוץ לביקור בבית צלטנר שבשוק היווני ביפו – מקום קטן שמוקדש כולו לספרי ילדים (אבל לא רק), שנעשים באהבה גדולה. זו לא רק חנות ספרים, אלא גם בית הוצאה לאור ובית מלאכה למוצרי נייר. מעבר לאסתטיקה מהממת, המוצרים שלהם מוכיחים כמה אהבה יכולה להיות לספר.
הגמנסיה העברית 8 יפו

3. קפה דאמה

קל לי להמליץ על דאמה לא רק כי זה הקפה השכונתי שלי, אלא כי הם מגישים קפה מצוין בספלים יפים. לחובבי הז׳אנר יש מגשי מאפים מיוחדים (למשל פיננסייר סומק ואוכמניות או טארט דבש מלוח), ואפשר גם לקנות הביתה לחמים שנאפים במקום.
רבי נחמן 1 יפו

4. אברמנטו

מעדנייה קטנה ומתוקה (אפילו שם הרחוב חמוד) עם הזיתים הכי טעימים בעיר. היא נמצאת בשוק לוינסקי, אבל מחוץ להמון, וזה מוסיף לתחושה של מקום קצת נסתר.
דה פיג'וטו 8 תל אביב

5. הרכבת הקלה

נכון, לקח לה עשור להגיע, אבל עכשיו כשהיא פה – הרכבת הקלה היא הדרך הנוחה והמהירה להתנייד בעיר. אני משתמשת בה הרבה יותר ממה שחשבתי, היא אמינה, מרגיעה, ומזכירה שיש תקווה לתחבורה ציבורית גם בתל אביב.

מקום לא אהוב בעיר:

האמת שאין לי "מקום שנוא" קונקרטי, בעיקר תחושת המחנק של הבנייה לגובה. העיר מטבעה צפופה ומוצפת, והמגדלים גוזלים מאיתנו גם את השמיים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
סבב ההופעות האחרון של "מסמך ללא שם" מאת ארי טפרברג: יצירה מופלאה שמתפתחת לאט, בעדינות וברגישות – ואז, בשיאה, מצליחה לגעת במקומות הכי עדינים בנפש (לפחות שלי). לא אגיד יותר כדי לא לעשות ספוילרים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני מאוד אוהבת פודקאסטים, ובמיוחד את "Fiction" של הניו יורקר, שבו סופרים מקריאים סיפורים קצרים שהם אוהבים ומדברים עליהם.לאחרונה שמעתי את "The Pet" של נדין גורדימר, שמוקרא בקולו של ג'וזף או'ניל– סיפור שקשור ליחסי גזעיים בדרום אפריקה בשנות ה־60. קראתי אותו בעבר, אבל לשמוע אותו כעת, בישראל של 2025, הרגיש אחרת. לא בטוחה אם זו תקווה או השראה, אבל זו הייתה תזכורת לכך שיצירה טובה חוזרת אלינו בגלגולים שונים.

לאיזו מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בתקופה הזו?
לצערי יש אינספור מטרות דחופות. כרגע צו השעה הוא לעמוד לצד משפחות החטופים והחטופים ששבו, ולתמוך בתנועת "דגל שחור" בדרישה ברורה להפסקת המלחמה והשבת כל החטופים. גם מצב החירום בתחום האלימות במשפחה זועק (בכל המגזרים) ובמיוחד יש לציין את העבודה החשובה שלפורום מיכל סלה.

מי התל אביבי שצריך להרים לו כרגע?
גיל דיקמן, בן הדוד של כרמל גת שנחטפה ב־7 באוקטובר ונרצחה בשבי חמאס באוגוסט 2024. אני עוקבת אחריו ורואה אותו מרחוק בהפגנות, ואפילו שאיננו מכירים הוא הפך עבורי לעוגן במאבק הזה. הוא מייצג תקווה. אני רוצה גם להזכיר את ד"ר גיא שלו, מנכ״ל עמותת רופאים למען זכויות אדם. הוא אנתרופולוג רפואי וחוקר מחונן, שבחר להשקיע את זמנו במטרה שבימינו לא צריך להסביר כמה היא חשובה.

5. מה יהיה?
אני מנסה לענות על השאלה הזו כל בוקר. אבל שאלה שמטרידה אותי עוד יותר מ"מה יהיה" היא "מה נהיה": איזה אנשים יחיו כאן? איזו חברה צומחת פה? אני רוצה להאמין שיש לנו עוד הזדמנות לתת תשובות ראויות לשאלות האלה.

• העיר שלי
• מוזיאון תל אביב
• צילום
• גן הפסגה
• דאמה קפה
• אברמנטו
• הרכבת הקלה
• מגדלים בתל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

אתמול בערב הציגה סופסוף עיריית תל אביב-יפו את המלצותיה בעניין כיכר אתרים, לאחר קרבות משפטיים ואזרחיים מרובים ותהליך שיתוף ציבור שהגיע בעקבותיהם. החלופה החדשה שהציגה העירייה כוללת את הריסת הכיכר ובניית שני מגדלים בני 25 קומות למלונאות ולמגורים שיכללו גם מבני ציבור "בהיקף משמעותי" ושש קומות מסחר בצד הפונה לשדרות בן גוריון. בנוסף, תבטל התוכנית המוצעת את שיקוע הכביש ותעלה אותו למפלס רחוב הירקון ותוסיף עליו חניון ציבורי תת קרקעי גדול.

הכיכר, שמחברת בין שדרות בן גוריון לחוף הים, נחשבת כבר עשורים לאזור אסון עירוני שהוזנח עקב סכסוך בין העירייה ובעליו הקודמים, ולאחר מכירתה לחברת הפיתוח JTLV הוצגה תוכנית שכללה שלושה מגדלים בני 40 קומות, עוררה את זעמם של התושבים והובילה למאבק אזרחי נחוש. עמותת התושבים "לא למגדלים בכיכר אתרים" הגיבה לחלופה הנבחרת של העירייה בפוסט פייסבוק נזעם, שבו נטען כי העירייה פשוט אימצה את הצעת היזמים ולא התייחסה כלל לחלופות אחרות שהוצגו.

"במצגת שהוצגה הערב על ידי מנהל ההנדסה אכן ניכרת עבודה ארוכה ויסודית, רק חבל שרובה נעשתה ככל הנראה על ידי היזמים", טוענים חברי העמותה. "שתי החלופות הראשונות שהוצגו, המתבססות על ההצעות האלטרנטיביות של אסף לרמן ואמנון רכטר, הוצגו ובוטלו כלאחר יד. לעומתם, החלופה השלישית המבוססת באופן מלא על הצעת היזמים זכתה לשבחים מכל עבר, כאשר באופן מפתיע לא שולב בה ולו מרכיב אחד מההצעות החלופיות".

תושבי האזור מבטיחים ש"לכל מי שחשב שהמאבק הגיעו לסופו, נשוב ונבהיר – אנחנו רק התחלנו, יש לנו את כל הזמן והכח שבעולם להילחם בתכנית ההרסנית הזו עד שעמדתו של הציבור תנצח".

בעירייה הדגישו כי "בקשתם המקורית של היזמים, קרן JTLV, הייתה להקים במקום שלושה מגדלים, אך לאחר שנים של דיונים הסכימו להציג תוכנית שתכלול שניים בלבד. מסמך המדיניות הוא תוצר של הליך שיתוף הציבור שהתבצע בעת האחרונה, במסגרתו הציגו בעלי העניין את הסוגייה לנציגי הציבור שמצידם גיבשו עמדותיהם בנושא. העירייה טרם קבעה את מדיניותה לגבי מיקום מדויק מבני הציבור בתוך הפרויקט כולו אך כבר כעת ברור כי יוקצו שטחים נרחבים לטובת הציבור".

• הבועה
• כיכר אתרים
• מגדלים בתל אביב
• עיריית תל אביב
• הוועדה המקומית לתכנון ובנייה

מדי יום אני עומד נפעם מתחת למגדל שלום ושואל את עצמי "למה שלמישהו תהיה סיבה להיכנס למקום הזה?". עולה השאלה: למה שאעמוד מתחת למגדל ואדבר לעצמי בקול רם כמו איש שאבד עליו הכלח. התשובה היא: התמכרות לשוקולד. לפני חודש, באחד מלילות השבוע, חזרתי הביתה והגוף שלי זעק לסוכרים. כשחציתי את המעבר החשוך שמתחת למגדל הבחנתי באורות ניאון מרצדים מהאמפם שלמרגלותיו. כמו יתוש חולה סוכרת נמשכתי פנימה, לקחתי את חטיף השוקולד הראשון שראיתי, קרעתי את העטיפה ואכלתי אותו בזמן העמידה בתור לקופה.

כשהגעתי לדלפק, מלבד עטיפה קרועה וריקה (ופצפץ אורז עיקש שדבק לזקני) לא נותר ממנו זכר. הגשתי לקופאי את העטיפה בראש מורכן, אבל הוא לא שפט אותי, רק הציע לי בערמומיות של סוחר סמים לקחת עוד שניים כי זה במבצע. מאז הסתיים המבצע על החטיף אבל ההתמכרות רק החריפה. מבצעים חדשים חלו על חטיפים ישנים בעוד נותרתי נאמן לממתק ההוא. החלק החמור ביותר בהתמכרות הוא שמתברר שנדיר למצוא את החטיף בקיוסקים רגילים ובשאר סניפי AM-PM בעיר. כך מצאתי את עצמי מדי יום מקושש סוכרים ב־AM-PM שבפאתי מגדל שלום. מאז אותו ליל חטיפים הפכתי פנים מוכרות בסניף ומושא ללעג על ידי הקופאים שמכנים אותי "ביג קורני בראוני". אני סופח את ההשפלה, מחייך בכניעה, יוצא לרחוב, בולס את החטיף בעמידה מחוץ לסניף בערפול מוחלט, תוחב את העטיפה הריקה לכיס ושואל את עצמי "למה שלמישהו תהיה סיבה להיכנס לכלבו שלום?".

בזה אחר זה נסגרו פארק השעשועים מאירלנד, מוזיאון השעווה הישראלי הראשון, מתחם הבאולינג בקומה התת קרקעית ומצפה שלום שהוסב משטח המיועד לקהל הרחב לדירות יוקרה

וכך, באחת הפעמים הללו החלטתי פשוט להיכנס ולענות על השאלה הזו בעצמי. כלבו שלום הוא כינוי החיבה שדבק במגדל ושרד עד ימינו, שנים רבות לאחר סגירתה של חנות הכלבו הראשונה בארץ הקודש שעל שמה נטבע הכינוי. במובנים מסוימים חנות הכלבו ההיא הייתה אבטיפוס לכל ה־AM-PM ומרכזי הקניות שבאו אחריו, שאת מיני מזונותיהם בלסתי בבולמוס מחוץ למגדל. אלא שבהדרגה איבד כלבו שלום, שלב אחר שלב, את הילתו ההיסטורית שמלכתחילה הייתה מפוקפקת.

הקמתו ב־1965 עוררה מחלוקת מכיוון שהוקם על חורבותיה של גימנסיה הרצליה. הקמת גורד השחקים על חורבות בית הספר ההיסטורי סימל בעיני רבים את קצה של תל אביב הקטנה ואת ניצחון החומר על הרוח. בימיו הראשונים הצליח המגדל לפצות על עוגמת הנפש בכך שהתפאר בתואר "המגדל הגבוה ביותר באסיה", אך עוד בשנת 1968 נלקח ממנו התואר עם השלמת בניין קסומיגסקי בטוקיו. מאז הסתפק בתואר "המגדל הגבוה ביותר במזרח התיכון", אבל גם הוא נלקח ממנו ב־1979 עם השלמת מרכז הסחר העולמי בדובאי. גם את תואר גורד השחקים הגבוה בישראל הוא איבד בשנת 1999 לטובת מגדל עזריאלי העגול.

מאז ירד המגדל מכל נכסיו התרבותיים ששיוו לו לגיטימציה כלשהי כמחליף ראוי לגימנסיה: בזה אחר זה נסגרו פארק השעשועים מאירלנד, מוזיאון השעווה הישראלי הראשון, מתחם הבאולינג בקומה התת קרקעית (שיועדה במקור לשמש כתחנת רכבת תחתית) ומצפה שלום שהוסב משטח המיועד לקהל הרחב לדירות יוקרה. גם משרדי הממשלה ששכנו במגדל נדדו לגורד שחקים משלהם, סמוך למגדלי הנמסיס של הכלבו, הלוא הם מגדלי עזריאלי.

כמו אנדרטה לשיח' מוניס באוניברסיטת תל אביב

נכנסתי דרך המבואה המערבית. חלפתי על פני שני מאבטחים שעל מדיהם השחורים רקום תג לבן בצורת המגדל. הם התעלמו מקיומי ושוחחו ביניהם: "היא צריכה בשמים, ציפורניים, תספורות, תוסיף לזה את כל הגנים והצהרוניות ולא נשאר לי שקל, אז פלא שאני מוציא הכל על לוטו?". הלובי היה שומם. בהיתי בקפטריה המנומנמת. חביתות ירק טריות הונחו בלחמניות חלה שמנמנות. ריחן המגרה התמזג בניחוח פולי קפה שטפטפו לכוס חד פעמית. כמו קשישה מאופרת בכבדות או גבר בפאה נוכרית מעוררת חשד, דווקא ניסיון ההסתרה הבליט את פגעי הזמן של הקפטריה – מבט ממושך במדפים החבויים חשף שכבות ארכיאולוגיות קדומות: בלוני מיקי מאוס מפונצ'רים (זכר לפארק השעשועים), תחתיהם חפיסות מאובקות של ערגליות תות, שצבע המילוי שלהן ומרקמו הזכיר לי את מרקם בובת השעווה של גולדה מאיר אשר ממנה פחדתי כילד.

הבלונים והערגליות הכניסו אותי למערבולת. הרגשתי שאני טובע בבריכת כדורים נוסטלגית. אני בן 5, לבוש אוברול ג'ינס, עולה עם אימא שלי בדרגנוע בדרך למאירלנד. בזו אחר זו מתקפלות המדרגות וקורסות אל תוך עצמן. השרוך שלי פתוח ואני חרד שאני עומד להיבלע בין החרכים של הדרגנוע הראשון בישראל. את הפלאשבק קטעו עשרות תלמידי יסודי בכובעי "ו3 האלופה" שהשתרכו אחר מדריך שנראה בדיוק כמו המורה שלי לשל"ח מהחטיבה (תימני, 60 פלוס, תלתלים אפורים קשיחים, משקפיים, עור פנים חלק וחיוך המעיד על פעילות מינית מוגברת). הצטרפתי בחשאי לטיול השנתי ועליתי אחריהם בדרגנוע לקומת הביניים. בעבר פעלו בה מוזיאון השעווה ופארק השעשועים וכיום היא משמשת עם קומת המבואה מוזיאון לתל אביב הקטנה ולגימנסיה הרצליה, תחת השם "המרכז להכרת תל אביב", שבהתחשב בכך שהוא פועל במגדל שקם על חורבות הגימנסיה נדמה כמו פליטת פה פרוידיאנית.

תלמידי בית הספר עציון גבר מאילת התיישבו סביב מודל מוקטן של תל אביב. המדריך סיפר שהמגדל נבנה על חשבון הגימנסיה שאותה תיאר כ"מבנה יפהפה עם שני עמודים יפים, ממש כמו בית המקדש". המורות נשאבו לסמארטפון בעוד התלמידים היו מרותקים כשהמדריך פרס את משנתו על תל אביב. "זו עיר שמקבלת את כולם: מבוגרים, צעירים שחזרו מהודו, חרדים, ערבים. מה שאתם שומעים בתקשורת לא נכון. כולם מסתדרים פה עם כולם. נכון, לפעמים יש מתיחויות, אבל גם אצלכם במשפחה זה ככה, בסוף מתפייסים". בזמן חזון אחרית הימים חלפו ברקע פועל ערבי עם דליי טמבור וחרדי צעיר עם אוזניות איירפודס. אחד הילדים העיר: "המודל זה לא תל אביב האמיתית, במודל לא רואים את הפקקים".

הסיור הבית ספרי המשיך ל"פסיפס לזכר גימנסיה הרצליה" של נחום גוטמן, מעליו, על פיגום, עמד הפועל והחליף נורה. במהלך היום המגדל אוכלס ברובו על ידי קבוצות מודרכות של בתי ספר, יהודים אמריקאים מגיל תגלית עד גיל הזהב טחונים בכסף ואשמת ציון, וקוריאני שבזמן שבהיתי בעיניהן החלולות של חמש בובות שעווה ניצולות המוזיאון ז"ל נעץ בי מבט קפוא שנדמה כניסיון ליצור בינינו שותפות גורל של תיירים בודדים.

המשכתי להסתובב בקומת המאוזוליאום שכללה תמונות היסטוריות של תל אביב, מפות, דגמים ארכיטקטוניים של מבני העיר וחלל שמוקדש לגימנסיה הרצליה וכולל צילומים, ציורים ומודל מוקטן שלה. מתקרת החלל השתלשל כבל מאריך. התקע שלו חובר לשקע, התלפף סביב עצמו ויצר לולאה שהזכירה חבל תלייה. תהיתי אם זו רשלנות אדמיניסטרטיבית או עבודה פוסט מודרנית שמסמלת את הריסת הגימנסיה כמעשה התאבדות היסטורי. תחקיר גוגל זריז חשף שהמרכז להכרת תל אביב פועל תחת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל שהוקמה בעקבות הריסת המבנה, ואף הציבה את חזית הגימנסיה הישנה כלוגו שלה. זה בערך כמו שיקימו אנדרטה לזכר שיח' מוניס באוניברסיטת תל אביב.

חמלה לגוש בטון

ריח של אבקת מרק משך אותי לכיוון מסעדת מונופול הסמוכה. המקום עוד לא נפתח, הנירוסטות בפס החם והקר היו ריקות ועובדי המקום עסקו בהכנות בגבם לדלפק. רק פסלון של מלצר בחליפה אדומה ופפיון אוחז במגש עם פליירים של התפריט עמד בכניסה וחייך אליי בזימה סבאית.

כמו המסעדות במגדל, גם הספרייה נראית כאילו קפאה בשנות ה־80, רק עם אינטרנט וסמארטפונים. הספרנית בדלפק התכתבה בווטסאפ ומולה שתי נשים דתיות בנות 50 עיינו בעותק עוטף ברישול של "ספר השיאים של גינס 1990" ושוחחו על הצגה חדשה בכיכובו של גדי יגיל.

נכנסתי לאגף ספרי הילדים ונשכבתי על פוף שלרגע עורר חשד שהוא ממולא באבק במקום בקלקר. גיגלתי "מסעדת מונופול" וגיליתי שהיא נפתחה ב־1965, שנת הקמת המגדל, מה שהופך אותה לשריד האותנטי האחרון בו ולמוסד קולינרי תל אביבי של ממש.

המשכתי לשוטט והגעתי ללובי של משרדי הבנק הבינלאומי הראשון. התקדמתי לעבר מעלית צדדית שנפתחה מעצמה, ממנה יצאה בחורה שנראתה כמו ציפי לבני הצעירה, והיא פנתה אליי: "אתה מוכר לי, אתה מדובב?". השאלה הייתה תמוהה כל כך שלא ידעתי מה לענות, פשוט שאלתי אם היא עובדת כאן. היא ענתה "אולי בקרוב", איחלתי לה הצלחה והיא איחלה לי "בהצלחה בלמצוא את עצמך בבניין הזה".

עליתי לקומה החמישית שהייתה חשוכה לגמרי. האור היחיד בקע ממכונת מזון אוטומטית. מעולם לא ראיתי שילוב אזוטרי ואקראי כל כך של מזון במכונה אחת: כריך תחנת דלק שווארמה, קרואסון שוקולד, דגיניות (פריכיות אנונימיות), חטיפוני גזר, חבילת סלמי, חבילת גבינה צהובה, חבילת פסטרמה, יוגורט דנונה וביג קורני בראוני – החטיף שאליו התמכרתי ושהביא אותי מלכתחילה למגדל.

התעורר בי הקריז ולא היה עליי כסף קטן. ניערתי את המכונה וברחתי במדרגות שהלכו והוחשכו עד שנחסמו בקיר גבס סגול ומכוער. יצאתי בקומה הרביעית שגם היא הייתה חשוכה והריחה מסיגריות. אשנב הקבלה היה עשוי שיש ובו ישבה אישה מבוגרת, דיברה בטלפון, עישנה סיגריה והסתכלה בי באדישות מוחלטת. נבהלתי לאללה. שאלתי אותה בגמגום אם נטוש כאן והיא אמרה "לא, זה של הבנק". היא נראתה כמו מזכירה ותיקה שלא הודיעו לה שהמקום נסגר והיא ממשיכה להגיע כל בוקר כדי להיות המזכירה של אף אחד.

פתחתי דלת צדדית ונכנסתי לחלל ענקי ונטוש של מאות מטרים, מוקף חלונות משני צדדיו ושטוף אור טבעי נעים. צד אחד השקיף על נווה צדק והים והצד השני – על הגג הפתוח והמוזנח של המגדל שבעבר אכלס את מאירלנד. התקרות היו ללא שכבת הקלקר המשרדית המוכרת וחשפו צינורות מים אדומים ותעלות אוורור מפורקות. על הרצפה שכבו יונה מתה, קלסר ריק וארגז קרטון ובתוכו שעון קיר, שני ציורים קטנים ושלט עם הכיתוב "קומה 4". ליד הארגז שכב כיסא מחשב ועל הקיר שמעליו השתמרה בשלמותה מודעה: "הנחיות הפעלה לשעון נוכחות". אנדרטה לעובד השכיר.

פתחתי את החלון שהשקיף על נווה צדק, בריזת ים רעננה שטפה את החלל המטונף. צפיתי בגגות הרעפים האדומים, שרידים לתל אביב הקטנה שנגדעה עם הקמת מגדל שלום. 54 שנים חלפו מאז בלע המגדל את הגימנסיה ועד היום היא אוכלת אותו מבפנים, כאילו נבנה על חורבותיו של בית קברות רדוף. תל אביב של שנות ה־60 ניסתה להתנתק מאחוזת בית, מכוס התה ומהסגפנות הציונית החלוצית, וכמהה לאמריקאיות – גורדי שחקים, המבורגרים וחנויות כלבו. מאז, אם מתוך מחסור בשטח ואם מתוך תאוות בצע, מגמת הבנייה לגובה רק מתעצמת, וקו האופק מתמלא גורדי שחקים. שיטוט בקומות העזובות של מגדל שלום, אבי גורדי השחקים בישראל, גורם לך לתהות מה יעלה בגורל המגדלים הללו בעתיד.

במקביל לתנופת המגדלים, בשנים האחרונות הולך וגובר פרץ נוסטלגי לתל אביב הקטנה, ועל כך תעיד החזרת עטרת כיכר דיזנגוף ליושנה. בכל זאת, לא נראה שבשנים הקרובות ייחרב מגדל שלום לטובת שחזור הגימנסיה הרצליה. בינתיים נדמה שהוא מקבל את הדין לשמש כאנדרטה, להיות מגדל מקולל. מעולם לא חשבתי שארגיש חמלה כלפי גוש בטון, אבל יש משהו עצוב בבניין שמשדר כולו אשמה על עצם קיומו.

• עירוני
• הבועה
• מגדלים בתל אביב
• מגדל שלום

• Facebook
• Twitter
• Email

מגדלי מגורים

פארק בבלי

מיקום:שכונת בבלי

סטטוס:באכלוס

כמה גדול?44 קומות

פרויקט ראוותני ועצום, שאכלוסו מתחיל כבר הקיץ וכולל כ-1,000 יחידות דיור בשישה מגדלי מגורים. השטח מתפרש על פני 100 דונם שהיו שייכים לשכונת גבעת עמל, ובניית המגדלים הובילה לפינוי והפיצוי המתוקשר של 130 משפחות שהתגוררו באזור מזה עשרות שנים והתנגדו לפרויקט. המגדלים, שבנייתו של הראשון שבהם כבר הושלמו, יכללו גם מרכז מסחרי ופארק חורש טבעי דרומית לפארק הירקון.

מידטאון תל אביב

מיקום:דרך בגין
סטטוס:בבנייה
כמה גדול?50 קומות

תאומים לא זהים למטרות ביזנס ופלז'ר, שניהם בגובה 50 קומות. האחד הוא מגדל משרדים המעוצב כמו שתי קופסאות; השני ישר, מלבני ונחשב למבנה המגורים הגבוה בישראל. בין שניהם מחבר "כפר קניות" של 19 אלף מ"ר, עם מבנים מסחריים נמוכים, כיכר קהילתית וחיבור לתחנת הרכבת הקלה שצפויה להיפתח במקום סמוך. באופן מפתיע למדי, במגדל מוצעות דירות להשכרה במחירים ממוצעים למדי יחסית לעיר, למשל דירת 3 חדרים ב-7,000. מי שמעוניין במגורים במגדל שכזה ומוכן לשלם את דמי הניהול הגבוהים יכול למצוא שכירות משתלמת בהחלט ביחס לתמורה.

מגדלwe

מיקום:עזריאלי

סטטוס:באכלוס

כמה גדול?28 קומות

פרוייקט נוסף המאוכלס בימים אלה ממש ומשלב ביזנס ופלז'ר של שני מגדלים, כאשר באחד מהם ישנן גם דירות הנמצאות מעל 18 קומות משרדים. על אף שהוא משווק כמגדל יוקרה, כמו בפרויקט המידטאון הסמוך, גם כאן אפשר למצוא דירות חדשות להשכרה במחירים ממוצעים יחסית לעיר. בפרויקט יוקצו 10 דירות לזכאי דיור להשגה, בהן שמונה דירות של שני חדרים ושתי דירות של שלושה חדרים.

מגדל רום

מיקום:פארק צמרת
סטטוס:הבנייה הושלמה
כמה גדול?50 קומות

מגדל המגורים ה-12 והאחרון שהשלים את פאזל המגדלים של פארק צמרת והוא הגבוה ביותר במתחם. המגדל, בעיצוב האדריכל אבנר ישר, כולל 189 דירות בגדלים שונים: דירות שלושה, ארבעה, חמישה או שישה חדרים, וגם פנטהאוזים ודופלקסים. רום ממוקם בחלק הדרומי של המתחם, שלשמחתם של הדיירים גובל בשטח ירוק ופתוח. עכשיו רק צריך לרדת מאות מטרים במעלית כדי להגיע אליו.

גינדי TLV

מיקום:החשמונאים-קרליבך
סטטוס:בבנייה
כמה גדול?48 קומות

אל 11 בנייני המגורים וקניון האופנה החדש של מתחם גינדי TLV צפויים להצטרף ארבעה מגדלים זהים בגובה כ-180 מ' כל אחד בפרויקט המכונה Love Tel Aviv. נכון להיום נמצאים בבנייה ובשיווק . האפיל של מגדלי היוקרה הללו טמון לא רק בדירות שבהם אלא גם במה שסביב להן – בקומה האחרונה של כל מגדל יפעל מתחם שיכלול בריכה ובר, ולמרגלותיהם מוסדות חינוך, מרכזי ספורט ואמנויות, ים ירוקים – ובעיקרון בפרסומת גם הבטיחו לנו שלומית מלכה.

מגדל ליבר

מיקום: נווה צדק

סטטוס:מאוכלס

כמה גדול?28 קומות

המגדל ממוקם בצומת הרחובות פינת והמסילה, על התפר בין פלורנטין לנווה צדק. מאז החלו עבודות הרכבת הקלה איכות המיקום האסטרטגי ירדה, לא רק בגלל הרעש של העבודות – אלא גם כיוון שהרחוב נחסם לסירוגין לתקופות ממושכות. במגדל תוכלו למצוא בעיקר דירות יוקרה גדולות (מעל 75 מ"ר) בנות ארבעה וחמישה חדרים לבעלי אמצעים. בבניין יש את כל הפסיליטיז שבאים עם ההגדרה "יוקרה", מחדר כושר ועד נוף לים.

דה וינצ'י

מיקום:קפלן-דה וינצ'י
סטטוס:לקראת תחילת עבודות
כמה גדול?42 קומות

אחרי מתחם שרונה, גם במתחם כנרית שמצדו השני של הכביש יוקמו שני מגדלי מגורים יוקרתיים. המתחם נחשב לאחד היקרים היקרים והמבוקשים בעיר. הוא פונה על ידי משרד הבטחון ונרכש בסוף שנת 2016 על ידי קנדה ישראל ואקרו נדל"ן בלא פחות מ-830 מיליון דולר. לפי הדיווחים, העשירים שבעשירים מיהרו לתפוס לעצמם חתיכה, אבל בעל ההון האמיתי פה הוא בסיס הקריה השכן, ששטח המבינה היה בעבר חלק ממנו.

מגדל ארלוזורוב

מיקום:רחוב ארלוזורוב 17

סטטוס:באכלוס

כמה גדול?29 קומות

מגדל ארלוזורוב מחזיק בגאווה בתואר המגדל שבו נמכרה הדירה הכי יקרה בארץ. פנטאהוז של 850 מ"ר מרובע שהוצע למכירה בלא פחות מ-200 מיליון שקל. פאן פקט, רק עלות האלומניום בבניין עומדת על כמעט 600 אלף שקל בממוצע לדירה, סכום שהיה יכול להספיק לכם לקנות דירה בפריפריה. בסך הכל, כולל המגדל 131 דירות יוקרה, לובי ענק, בריכה אולימפית ובקיצור – תמשיכו לחלום.

מגדלי ויתניה

מיקום:לה גוורדיה

סטטוס:בבנייה

כמה גדול?40 קומות

אם גם אתם שמתם לב לפרויקט אדיר המימדים שמתרומם לו במחלף לה גוורדיה, תנו לנו לספר לכם על מגדלי ויתניה. בסך הכל יכלול הפרויקט 3 מגדלי משרדים בני 40 קומות, ובהם שטחי מסחר, מלונאות, 130 דירות (שחלקן יושכרו במסגרת מגורי סטודנטים או דיור מוגן) ושטחים ציבוריים שיימסרו לעיריית תל אביב. בנסיעה באיילון אי אפשר לפספס את המגדלים, ובעיקר את אולמות תצוגת המכוניות העצומים שמשתרעים למרגלותיהם. האם משפחות צעירות ינהרו לגור בין נתיבי איילון לנווה שאנן? נחכה ונראה.

מגדל השחר

מיקום:מתחם הבורסה

סטטוס: אכלוס

כמה גדול?57 קומות

מגדל חדש יחסית שאימץ גם הוא את קונספט השילוב, והלובי המגורים שלו מתחיל בקומה ה-38. לאחרונה יצאו להשכרה מספר דירות בבניין, כולן במחירים שפויים יחסית למצב השוק. מבינה טכנית, מי שיגור במגדל יוגדר כתושב גבעתיים, אך הוא ממוקם ממש על משולש הזהב של תל אביב-רמת גן-גבעתיים, ובסמוך אליו צפויים להתרומם גורדי שחקים נוספים שיתקבצו למתחם אחד.

מגדלי עסקים

מגדל בין ערים

מיקום:בין דרך בגין לז'בוטינסקי ברמת גן

סטטוס:בתכנון

כמה גדול?100 קומות

על הגבול בין תל אביב, גבעתיים ורמת גן מתוכנן לקום המגדל הגבוה בישראל, מפלצת בגובה 400 מ' ובעלת שלוש חזיתות, כדי ששום עיר לא תיעלב. רוב המבנה ישמש למשרדים, ובתחתית יפעל מתחם מסחרי ועליו גינה בגודל שלושה דונם. ב-15 הקומות העליונות יוקם בית מלון לתיירים אמיצים במיוחד. המתכננים, אמנון שוורץ וגיא מילוסלבסקי, הגדירו אותו עוד ב-2014 כמבנה שיהפוך לסמל תל אביבי "כמו מגדל אייפל בפריז". בניין גלי/מקופל באמצע -בקרוב בצרור המפתחות של תיירי תגלית?

מרכז עזריאלי, המגדל הרביעי

מיקום:דרך בגין
סטטוס:בתכנון
כמה גדול?85 קומות

על חורבותיו של בית "ידיעות אחרונות" צפוי לקום האח הצעיר של מגדלי עזריאלי, שעל פי התוכניות יעקוף גם את הגבוה שבשלישיה המקורית ב-36 קומות. התוכנית תרחיב את מגדלי עזריאלי עד רחוב מוזס. פרסומים קודמים חשפו כי כ-40 קומות ישמשו משרדים ובשאר יוקמו דירות קטנות ובינוניות, דיור מוגן ושטחי ציבור. הכל כדי שלחיילי הקריה יהיה עוד קצת מרחק לשרוף בהפסקת הצהריים.

בית אגד

מיקום:דרך בגין
סטטוס:בתכנון
כמה גדול?70 קומות

בין עזריאלי, מסוף ארלוזורוב ונתיבי איילון ניצב לו בניין משרדים מרובע, חום וחביב משנות ה-60, המעוטר בעבודת מתכת של האמן משה שטרנשוס. זהו בית אגד, שעם מגרש החניה הסמוך לו יפנה בקרוב מקום לטובת מגדל נוסף בשרשרת המתארכת על דרך בגין. בתכנון המקורי דובר על כ-70 קומות, אך בחברת נצבא מקווים להשתדרג ל-90 קומות בעקבות אישור תוכניות המתאר העירונית.

עזריאלי שרונה

מיקום:מתחם שרונה
סטטוס:מאוכלס
כמה גדול?53 קומות

עוד לפני שנולד והושלמה בנייתו תפס המגדל את תואר גורד השחקים הגבוה בישראל. אם הוא נראה לכם עקום, זה לא כי חיפפו בבנייה, אלא בשל בחירה עיצובית מכוונת "היוצרת מראה של מגדל הסובב על צירו". המגדל משמש למשרדים, חוץ משלוש קומות בתחתית שיהפכו לקניון בוטיק, למקרה שהמרחק בין מתחם שרונה, קניון האופנה של גינדי ומרכז עזיראלי פשוט קשה מדי עבורכם.

מגדל לייטהאוס

מיקום:פארק הים, בת הים
סטטוס:בבנייה
כמה גדול?41 קומות

פרויקט הדגל של בת ים בשנים הקרובות הוא פארק הים, מתחם מגורים ותעסוקה בדרום העיר, סמוך לגבול בת ים-ראשון ולחוף הים. אם החזון יתממש כמתוכנן, תוך כמה שנים יוקמו באזור אלפי דירות וכן בתי מלון, מתחמים מסחריים ומוסדות חינוך, עם שמורת טבע סביב וחוף ים במרחק הליכה. הגבוה שבמבנים המתוכננים, שלנו לפחות נותן תחושה טראמפית במיוחד, הוא גם פרויקט המגורים היקר בתולדות בת ים.

עזריאלי טאון

מיקום:דרך בגין
סטטוס:לקראת תחילת עבודות
כמה גדול?40 קומות

קבוצת עזריאלי מתכננת להקים בין דרך בגין ונתיבי איילון מתחם שיכלול בניין משרדים, מגדל יוקרה למגורים, מלון שטחי מסחר ענקיים וגם חניון תת קרקעי ענקי. בניין המשרדים יחולק לשלושה אזורים בעלי לובי ומעליות נפרדים, שיאפשרו לו לפעול כמו שלושה בניינים שונים במקביל. הפרויקט מתוכנן כך שיתחבר אל תחנת הרכבת הקלה שאמורה להיפתח באזור בעוד כמה שנים. אמורה.

טיים טאוור

מיקום:בסמוך למתחם הבורסה ברמת גן
סטטוס:מאוכלס
כמה גדול?38 קומות

גם לרמת גנים מגיע מגדל יוקרה, עם בריכות נוי, לובי מפואר, חדר כושר שקוף "בקופסת זכוכית הצף על בריכת מים" וכל זה. טיים טאוור הוא מגדל מגורים הכולל 194 דירות, לא מהסוג בר ההשגה. כדי לפצות על העובדה שהשכנים הם בעיקר עכברי תאגיד, השיווק חוזר ומדגיש את הקרבה של הפרויקט לתל אביב, כאשר כל הדירות בפרויקט פונות מערב, כלומר תל אביבה.

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• מגדלים בתל אביב
• קו הרקיע של תל אביב
• עירוני