Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
נראה שליאונרדו דיקפריו מעולם לא שמע את הביטוי "חכם לא נכנס למצב שפיקח יודע להיחלץ ממנו". במהלך 20 ומשהו שנות קריירה הוא נאבק על חייו (מול המצלמה) יותר פעמים משנאלץ לנהל עם דוגמנית צעירה שיחת "יחסינו לאן". כך תשרדו את מה שכמעט הרג את דיקפריו.
דיקפריו מוצא את עצמו בין כמה גורי דובים חמודים לבין אמם הזועמת. אם תיכלאו בכלוב הדובים בגן החיות התנ"כי, רצוי לשכב ולא לנוע בתקווה שהוא ישתעמם וילך.
2. טביעה ("טיטניק")
כולנו זוכרים מה קרה לדיקפריו אחרי טביעת הספינה, ואף שעד היום לא שכך הוויכוח בנוגע לסיכוי של ג'ק ורוז לשרוד יחד על פיסת העץ הצפה, יש כמה דרכים להאריך את משך ההישרדות במים קפואים: אל תשחו (אלא אם החוף קרוב) ושמרו על מינימום תנועה. נסו לצוף במקום עד להגעת עזרה או מלאך המוות, מה שיבוא קודם.
3. הרעלה ("רומיאו וג'ולייט")
בתור רומיאו, דיקפריו שבור הלב עשה את מה ששייקספיר הכתיב לו: הוא בלע רעל לאחר שחשב שאהובתו יוליה התאבדה. אם לא שעיתם לעצה לא להתאהב ואם בכל זאת בלעתם רעל – התקשרו מיד למד"א ואחר כך דאגו להקיא.
4. היתקעות או מוות בחלום ("ההתחלה")
יכול להיות שהגיע הזמן ללמוד איך לכוון שעון מעורר.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אחת ולתמיד: וויד מאחסנים בצנצנת, קוק במקום חשוך ויבש, אמדי במקרר ופטריות ואסיד בפריזר
[tmwdfpad]
33. אתם בדודא ואין לכם כיוון
זכרו בטרם תצאו אל המסע המביך אל השאכטה – כולם היו או יהיו שם, ולכן יש אחוות סטלנים ברגעי צרה. אם לא מדובר בתקופת יובש קולוסאלית, תמיד כדאי לשלוח הודעה לחבר בכת, רצוי לפי הסדר הבא: חבר ששנורר מכם בעבר, חבר שקנה איתכם בעבר, חבר מדרגה ראשונה שמעשן לפעמים, מכר שתמיד יש לו, חברים מדרגה שנייה שמעשנים לפעמים. אם זה מישהו שלא דיברתם איתו יותר מחודשיים, לא לגיטימי לבקש. אם כל הכיוונים יבשים, לכו למנזר או לכל פינה בפלורנטין, עקבו אחרי הריח ובקשו לקחת שאכטה תמורת בירה/צ'ייסר. חוץ מזה תמיד אפשר לקפוץ לסופ"ש ספונטני באמסטרדם.
34. חבר מתחנגל לכם על הסמים
לכולנו היה חבר שלוקח את האחווה הירוקה צעד אחד רחוק מדי. דגש על היה. אם נתקלתם בחזיר סמים שלא מפסיק לשנורר ומסרב להבין רמזים, חשוב קודם כל להבין את מרקם החברות: אם מדובר בחברות שסובבת רק סביב עישונים, אין בעיה להתחיל לסנן ולהתרחק מהעלוקה שמוצצת לכם את הקססה. אם מדובר בחבר ממקור אחר, רצוי לנסות טקטיקה עדינה מעט יותר: ראשית הציעו לו לקנות יחד איתכם (כדי למזער את הנזק), ואם זה לא מספיק, טענו שהכיוון שלכם מתערער ושאלו אם יש לו כיוון. אם הכל נכשל, תמיד אפשר להיגמל.
35. קבעתם משהו כשהייתם שיכורים ועכשיו אתם ממש, אבל ממש לא בעניין
יש אנשים שטועים לחשוב שאלכוהול מוביל, במקרה הרע, לטעויות מהסוג שמביא מחלות מין או שחמת הכבד. אבל אלכוהול מסוכן גם כי הוא מוביל אותך לתוכניות שאין בכוונתכם לממש – בישול ארוחת ערב, לימודים משותפים וכו'. כל שתיין ותיק שמשום מה נדבק לו מוניטין של אדם עם טעם מוזיקלי ראוי, למשל, מכיר את שיחת הטלפון הבאה: "איפה אתה? היית אמור לתקלט בבר שלי לפני שעה, הוא בגודל צנצנת ואין בו לקוחות, אבל אתה צריך להעביר בו שירים עד ארבע בבוקר למרות שיום רביעי היום!".
אם לא התברכתם בריפלקסים מהירים בתחום השקרים ("אתה לא תאמין, בדיוק נמחק לי כל ההארד דיסק!"), האפשרות היחידה היא לסנן, לסנן ועוד פעם לסנן. זכרו – האנשים שנתתם להם התחייבויות שיכורות הם אנשים שממילא אין להם השפעה על החיים שלכם. הדבר היחיד שעוצר בעדכם הוא הנימוסים הדביליים שלכם.
36. בוקר טוב! שוב התעוררתם בדאון אחרי לילה מוגזם
דבר ראשון שתעשו כשאתם פוקחים את עיני הכפתור שלכם – תגידו תודה שקמתם ושאתם בחיים, ושגם הפעם שד משחקי התודעה לא שלח אתכם לקפוץ מהמרפסת. מיד אחר כך לכו לשתות המון מים כדי לשטוף את הגוף המחולל שלכם מהרעל שהכנסתם אליו אמש. מים עם לימון יזרזו תהליכי עיכול ויסייעו לכם להיפטר מארוחת הערב של אתמול ומעוד הרבה דברים רעים אחרים (חוץ מזיכרונות, מזיכרונות אי אפשר להיפטר. שכבת עם האקס שלך ואז הקאת לו על הרגל? חבל נורא!). אם הקיא כבר זורם מעצמו, נהדר. תנו לו לצאת. בננה, אורז לבן, בצקים, מאכלים שמנוניים, אקמול, שמש, מקלחת, כרבול. תהיו טובים לעצמכם. זה קשה להיות מטומטמים.
הפחד הקמאי להיתפס על ידי אדם לא רצוי במצב תודעתי מעורפל מתאחד עם החשש הבלתי נגמר לאכזב הורים, ובינינו – החשש הזה ריאלי מאוד. ברגע האמת אסור להילחץ. זכרו את שלוש ה־ה': התרעננות, הטעיה והלאה. ראשית פתחו את החלונות ואווררו את הבית, לפחות עד כמה שניתן במאורת פרטר בפלורנטין. נצלו לטובתכם את מצבכם המעוך, העיניים האדומות ואטיות הדיבור וזייפו מחלה. התה יעזור להעביר את הבל הפה המעושן, מגבת מים חמימים על המצח תזייף חום עדין והשמיכה תכסה אתכם וגם את פירורי הדוריטוס.
38. אכלתם הרבה יותר מדי חריף כדי לנסות להרשים את החברים שלכם
אין הרבה מה להגיד במקרה כזה, כי מגיע לכם. אתם לא באם מרג'רה וגם לא בארוחת גדוד בקניון עמק חפר, ואף אחד לא ייתן לכם עשרה ש"ח אם תעמדו בגבורה במשהו שאתם לא מצליחים לעכל או לא בנויים אליו. על הבגידה בעצמכם – מגיע לכם. שתדעו. אחר כך תדאגו לאכול מלח (באמת) שינטרל את החריפות האיומה, ביס לחם שיספוג, עשרה שלוקים של חלב או של בירה, ואתם אמורים להיות בסדר.
39. מישהו לא מפסיק להזמין אתכם להופעות שלו בכל פלטפורמה אפשרית
בצ'ט של פייסבוק, בווטסאפ, באוויר וביבשה. הנודניק לא מפסיק לשגע אתכם שתבואו למופע החדש שלו ("זה רק אני, מפוחית ומצגת תמונות נדירות של וולט ויטמן מאחוריי"). מובן שאם מדובר בחבר מהמעגל הראשון עדיף להיכנע מראש, אבל אם מדובר במכר שספק אם הייתם פוקדים את ההלוויה שלו, אתם ממש לא מחויבים להגיב. אם ההודעה לא כוללת פנייה אישית, לגיטימי לגמרי להתעלם. אם ההודעה כוללת פנייה אישית ונדמה שהיא כללה קצת מחשבה יצירתית, אפשר לפרגן באטנדינג בפייסבוק ולהשתדל לא להיתקל באותו הנודניק בפרק הזמן של שבועיים לפני ההופעה ושבועיים אחריה. וולט ויטמן היה עושה את אותו הדבר.
40. שלחתם מייל שאתם מתחרטים עליו?
לא ייאמן שהשנה 2015 ועוד לא הפעלתם את מנגנון ההשהיה של ג'ימייל
41. מכר רחוק מתיישב לידכם באוטובוס ומרגיש חובה מוסרית לנהל אתכם שיחה
מהרו להעמיד את המכר הרחוק על טעותו. ההיגיון העקום שלו, שלפיו הוא מחויב לנהל איתכם סמול טוק (גם הוא לא רוצה בו, אתם עושים לו טובה), הוא בעיה שלו בלבד. התעלמו מקיומו, שימו אוזניות, העליבו אותו עד שיעבור מקום. זכרו, הוא שם אתכם במצב לא נעים ולכן האחריות עליו. עוד אפשרות: להשתעל בקולניות ולהכריז שבדיוק החלמתם ממחלה מידבקת ביותר.
42. הגבתם לסטטוס של ינון מגל ואתם מצטערים על הרגע שבו נולדתם
משום מה לא יכולתם לסתום את ג'ורת המקלדת שלכם והשארתם תגובה לכל מתפעל פייסבוק פעיל ופולמוסי במיוחד? מנסים לגרור אתכם לשיחה על נושאים גדולים ואתם רוצים להתרכז בשקט שלכם? לא בושה ללחוץ על Stop Notifications. זכרו, בניגוד לחיים האמיתיים, באינטרנט מי שאומר את המילה האחרונה הוא מי שיצא מושפל.
43. חבר פייסבוק שלכם משאיר תגובות מוזרות/חסרות טקט/ימניות לאללה על סטטוסים שלכם ולא נעים לכם למחוק אותו
אחת הדילמות הקשות של תקופתנו. מצד אחד גדלתם יחד, אכלת שניצלים של אימא שלו כל החיים ובאופן כללי הוא תמיד היה שם בשבילך. מצד שני הוא ימני וגזען ועושה לכם פדיחות קשות בפייסבוק מול החברים השמאלנים המתוחכמים שלכם. הפתרון? שנו את הגדרות הפרטיות שלכם, ככה שהוא לא יוכל לראות סטטוסים שלכם. כה פשוט, כה חוסך בושות.
44. לא משנה כמה חריף משבר הדיור, יש דבר אחד שחובה לזכור.
לא. חותמים. על. חוזה. מול. השותף. לעולם. נקודה. תודו לנו אחר כך.
45. הליכה לבד בלילה
בתקופה האחרונה כולנו הולכים בלילה בחשד. כאילו לא מספיק שנשים רבות מתהלכות כדרך חיים ברחוב כשהן מביטות מעבר לכתף מחשש לתקיפה מינית, הפעם אנחנו גם מפחדים ומפחדות לחזור הביתה כשיפוד אנושי. כתבנו כאן לא אחת על חשיבותו של ידע מקצועי בכל הקשור להגנה עצמית, ורק באפריל האחרון פרסמנו את המדריך המלא לקורסים ברחבי העיר. הכתבה יועדה אז לנשים, שלמרבה הצער מוצאות את עצמן לא פעם בעמדת הקורבן, אך בימים אלה גם גברים מרגישים שהדבר הכי בסיסי שהמדינה אמורה לספק לנו – ביטחון אישי – אבד. בעיר אפשר למצוא מאמנים באמנויות לחימה שמעבירים שיעורי הגנה עצמית דרך קבע. הבולטים שבהם הם עדי רותם (כיכר אתרים) ומרחב מוהר (פיור, סניף בן יהודה). בסוף החודש יערוך איתי ליבוביץ', מאמן ג׳יו ג׳יטסו ברזילאי, סמינר הגנה עצמית לנשים במרכז קהילתי בבלי (פרטים בעמוד הפייסבוק של ליבוביץ'). ומה לגבי קיצורי דרך שמסייעים לתחושת הביטחון? בחנויות למטייל השונות תוכלו לרכוש גז מדמיע, שאולי לא יציל אתכם מהגורל אבל יעזור לכם להרגיש שאתם שולטים בו.
46. אתם בהפגנת שמאל ומותקפים מילולית על ידי הצל ושות'
ראשית, זכרו: הוא יותר פוחד מכם יותר משאתם פוחדים ממנו. רגע, או שזה ג'וקים? בכל מקרה, אל תעשו תנועות חדות. נסו לאמוד את הסביבה: האם מדובר בטריטוריה סמולנית מובהקת? האם יש סביבו אריות? עד כמה הכובע לוחץ לו על הווריד במצח? אחרי שהבנתם את הסטטוס אתם יכולים לבחור בין שיטת ההתעלמות (הוא יצעק עליכם ססמאות חוזרות, יצלם בטלפון ויעלה לקול צהלות האספסוף) או תקיפה (אתם תצעקו עליו משהו, הוא יצעק עליכם ססמאות חוזרות, יצלם בטלפון ויעלה לקול צהלות האספסוף). בקיצור, חבל על המאמץ. במקרה הכי גרוע משכו לו בגוזייה.
47. הכיור מלא ואף אחד מהשותפים לא לוקח אחריות
הגיעו מים עד נפש והפכו לירוקים כהים כאלה. מתחת למצולות מסתתרים סכינים, צלחות, וסביר להניח שגם עיר תת ימית כמו אטלנטיס, אך של בקטריות ורימות. מה עושים עכשיו? מי מהשותפים אמור לטפל בזוועת העולמים הזאת? בהנחה שלא סיכמתם מראש על דיל ברור ("אתה עושה כלים ואני מארגן וויד"), כדאי לנסות לחלק את העומס, אולי בצורה שרירותית ואולי על פי כלים ("אתה צלחות, אני סכו"ם, את הכוסות נשטוף בפברואר"). אפשר גם לסכם ששותף אחד ישטוף את הכלים הפעם והשותף השני בפעם הבאה. נסו לא להגיע למצב שבו אתם משאירים שוב ג'יפה בכיור כל כך הרבה זמן עד שהיא מפתחת תודעה משלה.
48. לשותף לדירה אג'נדה קולינרית שונה מהותית משלכם
נבצר מכם לממן מגורים פרטיים ואתם נאלצים להעביר את חייכם בדירה עם אדם זר שעמו אינכם מקיימים יחסי מין, רק יחסי ארנונה־חשמל־חלב. מה עושים כשאותו אדם שמתחלק איתכם בשכר הדירה לא בדיוק חולק אתכם אג׳נדה קולינרית? פשוט מתחשבים. בין שהוא צמחוני ואתם טבעונים, הוא טבעוני ואתם קרניבורים, הוא קרניבור ואתם סולדים מתעשיית הבשר – אין טעם להיכנס לשותף לדירה לצלחת, מספיק שאתם נכנסים לו בטעות למקלחת. חלקו ביניכם את המדפים במקרר ואת ארונות המטבח כך שלכל אחד יהיה אזור מוגדר ומגודר משלו. קשה לכם לטגן על מחבת שספגה שמן מן החי? רכשו לעצמכם ציוד משלכם. לדרוש מהשותף לצמצם את עצמו בעבורכם זה פשוט מוגזם.
49. החברה של השותף שלכם הופכת אט אט לדיירת סמויה
החלב נעלם במהירות מדאיגה, הספה הטובה תמיד תפוסה, מרוב שערות בחור הניקוז – המקלחת הפכה לשכשוכית. ברגע שהבנתם שהנזק הסביבתי הגדול ביותר לדירה הוא החברה של השותף, חשוב מאוד לפעול בחוכמה וזהירות: ראשית, אל תשכחו שהבעיה שלכם היא לא עם החברה אלא עם השותף. לתקוף אותה, לריב איתה או להילחם בה? זה רק יגרור אנטגוניזם ונזק לטווח הארוך. לכן חכו לרגע הנדיר שבו השותף יהיה לבדו ושבו איתו לשיחת "זה לא בשבילי, זה בשבילך". נסו לצייר תמונה שלפיה החברה מנצלת את טוב לבו ושואבת את חייו האישיים. במקרה הרע הם יחלו לבלות אצלה טיפה יותר, במקרה הטוב פירקתם מערכת יחסים. מזל טוב, חארות.
50. נתקעתם מחוץ לבית בלי מפתח
זה קורה לאנשים המאורגנים ביותר: המפתח אובד, נשכח אצל היזיז, נרדם על שולחן המשרד, ואתם בוהים בדלת דירתכם בדמעות. כדי להימנע מתחושת האפסיות האופפת כל אדם שמרגיש כה קרוב אך כה רחוק, הכינו שלושה העתקים של מפתח הדירה. את הראשון השאירו אצל שכן בבניין שאתם סומכים עליו; את השני השאירו במכולת או בבית הקפה השכונתיים, כאלה שמנוהלים על ידי צוות שמכיר אתכם ולעולם לא יפרוץ למשכנכם בחיפוש אחר חשיש; והשלישי אצל חבר או אצל ההורים, בהנחה שהם גרים בתל אביב. שלושה העתקים, לא פחות. אתם עוד תודו לנו, ראשי כרוב.
51. בעל הבית החדש מסתמן כקומוניקטיבי ומסתחבק במיוחד?
צאו לפעולת מנע וחסמו אותו בפייסבוק טרם יחפש ויוסיף אתכם.
52. השכן גונב לכם את העיתון בקטע שיטתי
אתם אולי האנשים היחידים שאתם מכירים שעדיין טורחים לשלם על נייר מגולגל, ולא כזה שמעשנים איתו או זה שאתם מחזיקים עכשיו. אתם מתעוררים בשישי בבוקר, יוצאים בתחתונים לחדר המדרגות ומגלים ששוב העיתון לא הגיע. אתם תוהים: מי אתה, איש מוזר? מספיק אינטליגנט כדי לפתור 20 שאלות ולהנהן על הטור של יוסי ורטר – אבל גונב (!) בשביל זה? מי אתה, האיש שחרד לרווחתם של הפלסטינים אבל גונב (!) בשביל זה? למצב יש שני פתרונות אפשריים: הראשון הוא לסכם עם נציג המכירות של העיתון על מקום סודי שבו השליח יטמין את העיתון. השכן יחשוב שביטלתם את המינוי ("הדיגיטל הזה זה משהו"), ואתם תקבלו עיתון בבוקר ותחושה שאתם מינימום ירון זהבי. פתרון שני הוא לכוון שעון מעורר ל־4:45 ולאסוף את העיתון מוקדם מוקדם, רגע לפני שהשכן מלמעלה (כן, אנחנו יודעים שזה אתה) עושה את זה. אם אתם כבר שם (כלומר, ערים לפני הזריחה), אתם יכולים לעשות לו טריק ולהניח ליד הדלת את העיתון המגולגל של אתמול עם פתק אישי בפנים שמאיים: "מחר תקבל 'ישראל היום'".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
18. התחלתם לצאת עם חבר של חברים, ועכשיו אתם רוצים להיפרד
זה התחיל מצוין: נפגשתם במסיבת בית או ביום הולדת של חבר משותף, היה קליק ואפילו יצאתם פעם לבילוי משותף עם החבר המשותף, אבל הקיץ נגמר וגם האנרגיה, ועכשיו צריך למצוא דרך לפרק את הדיל בלי לשרוף גשרים. אם הצד שרוצה להיפרד מרגיש קרוב יותר לחבר המשותף, ראוי לדבר איתו ולגשש כיצד לבצע את הפרידה. אם אתם מרגישים שבן/בת הזוג קרובים יותר לחבר המשותף, נותר רק לנסות להוריד את הפלסטר בעדינות רבה ככל האפשר ולקוות שזעם העיזבון לא יוביל להלשנות וללכלוך באוזני החבר המשותף. אם יש זמן ראוי לשליפת קלף ה"נישאר ידידים", הרי שהוא הרגע הזה.
[tmwdfpad]
19. התחלתם לצאת עם מישהי וכעבור שבועיים יש לה יום הולדת. לקנות מתנה?
"מתנה" היא מילה גדולה. צריך להסתפק במחווה יפה שלא תסגיר את כוונתיכם לעתיד (רציניות או לא). דוגמאות? מיקסטייפ מהאתרSuan, ארוחת בוקר מפנקת בחוץ, עותק DVD של סרט שהיא זרקה באחד הדייטים שהיא אוהבת, ברכה מצולמת מהחבר הסלב שלכם.
20. מישהו שאתם מכירים עשה לכם לייק בטינדר, ואתם לא יודעים מה לחשוב על זה
השיטה האולטימטיבית היא שליפת תגובה מבודחת שאפשר לסייג. מומלץ להשתמש בפיקאפ ליין האלמותי של נשיא סוריה בשאר אסד: "היי וחצי" (יש להקפיד על קרדיט לרודן האזורי).
21. זוג חברים שלכם נפרד וצריך לבחור צד
מה זאת אומרת בצד של מי להיות? בין שמדובר בזוג חברים שהתחבר ובין שבחבר שהביא חברה, חברים בזוגיות בילו את פרק הזמן האחרון בלהוכיח לכם שהם איומים בתור חברים. יש לכם הזדמנות פז לצמצום המעגל החברתי שלכם ולהוספת עוד קצת שקט מיוחל לחייכם. חוץ מזה, אף אחד לא רוצה להסתובב עם אנשים שהרגע יצאו ממערכת יחסים – הם עצובים ורגשניים ומדברים על עצמם כל הזמן, וזה התפקיד שלכם. עשו לעצמכם טובה: אמרו לכל אחד מהמעורבים שבחרתם בצד השני, ובזמן שהתפנה לכו לנמנם.
22. איך לשרוד את זמן ההמתנה במוקד הטלפוני בלי להתחרפן
ראשית, חשוב לדאוג להכנה מוקדמת. אל תתקשרו בדרך לעבודה ולא לפני שאתם יודעים בוודאות שיש לכם שעה וחצי פנויות. הכינו חטיפים למקרה רעב, מחשב זמין ומשחקי קופסה. אם אתם מעשנים, דאגו לקופסה מלאה בהישג יד. אם אתם לא מעשנים, זה זמן טוב להתחיל. חייגו, עברו את שלב ניתוב השיחות ושימו את הטלפון על רמקול לידכם. חשוב מאוד שהווליום יהיה מספיק נמוך כדי להישאר ברקע, אבל מספיק חזק כדי שלא תפספסו את ה"הוט שלום מדברת ורדית" חסר החשק.
23. אין לכם שום עניין בריטואל העברת הכסף במונית שירות
הסוד ליצירת מינימום אינטראקציה אנושית בחממת החיידקים שהיא מונית השירות הוא תכנון מקדים. מקום הישיבה הוא קריטי. באופן כללי החוק הוא כזה: הצד הרחוק מהנהג (ימין של הנוסעים) עדיף, וככל שהמיקום שתבחרו יהיה אחורי יותר, כך יקטן הסיכוי להעברה. הספסל האחורי הוא אזור ה"לא להעביר" האידיאלי, אבל הוא מלווה בסיכון גדול להיתקע בין גבר שמן ומיוזע למשנהו, כך שהמיקום האידיאלי הוא המושב הכי קרוב לספסל מצד ימין. אם עליתם מאוחר ובחירת המושב כבר לא בידיכם, שימו אוזניות והעמידו פני ישנים. אף אחד לא באמת קונה את זה, אבל מה אכפת לכם?
24. נהג המונית מנסה לנהל סמול טוק
לא נהגוס, גם בין הרצל לירמיהו לא נספיק לפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני. מה הטעם? הדרך הקלאסית להימנע משצף של עצות מאדם ששיא חייו היה הסעת מיכל ינאי לאולפני הרצליה היא כמובן לזייף שיחה טלפון. שימו לב, שקיעה בפייסבוק לא תעבוד, שכן היא משמשת תירוץ לשיחת "כל הדור הזה שלכם והמסכים שלו". אם יכולת זיוף השיחה שלכם לא מוצלחת, תוכלו לפתוח את השיחה בהצהרה קיצונית ובטון רם ומכני. הנהג, שיהיה בטוח שהוא מתמודד עם אדם על הספקטרום, ישתתק. אפשר קבלה?
25. שוב נגמרה לכם הסוללה
אל תאמינו לאף מקום שבו אומרים לכם ״סורי, אין לנו מטען לאייפון 5״. את אמנם מחייכת אליי, מארחת עם גבה אחת, אבל את משקרת! כי זה שקר! כי יש שם מטען לאייפון 5! והוא שלך! בימינו הצרה הזאת כבר כמעט ולא קיימת, כי בכל מקום ובכל מצב אפשר למצוא מטען ולטעון (בהנחה שלא משקרים לנו במצח נחושה), ועם זאת אפשר לכבות אפליקציות, לשנות למצב טיסה כדי לחסוך סוללה, להוריד בהירות או להפסיק לדבר עם סירי לרגע אחד בלבד. עוד אפשרויות: להסתדר בלי טלפון, להסתכל על אנשים, להתיידד עם צב – הרשימה אינסופית. או שפאקינג תקנו כבר מטען נייד.
26. האורח מחו"ל מתעקש לדבר על פוליטיקה?
הכינו לו מפת אטרקציות (העיר העתיקה, נצרת, בית לחם), ציידו אותו בחולצת "I <3 IDF" וקוו לטוב
27. מישהו אומר לכם שלום ברחוב ואין לכם מושג מי זה
מחול הזיהוי העדין דורש תנועה נכונה ומהירה, זריזות לשון ובעיקר עמימות גדולה מפרויקט הגרעין הישראלי. שמרו על שיחה קצרה ככל האפשר ואף הצהירו עוד ברגע הפגישה שאתם ממהרים. חשוב להעביר את משקל השיחה לפרטנר המטריד בעזרת שאלות כלליות בסגנון "אז מה עם העבודה?" או "איך החיים?", וללקט פרטי מידע מהתשובה בניסיון להבין מאיזה אגף בחייכם הוא מגיע. בכל מקרה הימנעו מכינויי חיבה גנריים כמו "אחי/אחותי/כפרה/מותק". הם הבלוף השקוף ביותר.
28. או שאתם דווקא מזהים אבל אין לכם זין להגיד שלום
זהו מצב סבוך בהרבה ופה יש להביא בחשבון גורמים רבים, בהם רמת הקרבה והאינטרסנטיות. אפשר להיפטר מהמטרד בקלות יחסית בעזרת השלום המסתובב – אמירת שלום תוך כדי המשך תנועה קדימה, סיבוב לעבר האדם בתנועה פרד־אסטרית ותירוץ מהיר בסגנון "היי, מת לראות אותך, מאחר לפגישה והשארתי את החתול על האש, נדבר בקרוב".
29. אתם חייבים להשתין במועדון ויש תור שטני
תשתינו בכיור ותאשימו את הסמים/תצעקו "יש לו סכין" ותחכו שכולם יברחו/תבקשו בנימוס: "אפשר להידחף לראש התור? אני אנדרוגינוס ויש תחרות בין שני האיברים שלי מי ישתין ראשון"/תצעקו: "אני הדי.ג'יי, תנו לי להידחף".
30. יש לכם מטען לפרוק ואתם רחוקים מאוד מאסלה
אתם ברחוב, באמצע סידורים, בדרך לפגישת עבודה, בעוד יום שבו אתם כובשים את העולם, ואז משהו קטן וחום מחזיר אתכם לקרקע, מזכיר לכם שאתם רחוקים מלהיות גיבורי על. אתם צריכים אסלה ואתם רחוקים מהבית, ובתרחיש הזה גם שקית לא תעזור. היכנסו לבית הקפה או המסעדה הסמוכים, הזמינו סודה מהבר, ובזמן שהברמן משחרר לכם את הפקק מהבקבוק שחררו את עצמכם בשירותים. זכרו: לחופש יש מחיר. שמונה ש"ח בערך.
31. הכלב מחרבן ואין לכם שקית
נוסף לסיכון בקנס, השארת מתנת רחוב שכזו היא בעיקר מעשה מחורבן. חשבו באופן זהיר ומדוד מהו הסיכוי שבן אנוש אחר יעבור באזור וייתקל במוקש. אם הסיכוי עולה על חמישה אחוזים, חובת הפינוי מוטלת עליכם. עיתון זרוק (רצוי "ישראל היום"), קרטון קרוע, ערמת עלים – אתם יודעים מה לעשות. המינימום הוא לכסות.
1. אתם מחפשים עבודה אבל רועדות לכם הביצים מריאיונות
מכירים את זה שאנשים כבר לא יוצאים ל"דייטים"? כלומר, הם יוצאים למפגשים חברתיים של אחד על אחד שמטרתם הסופית היא הזדווגות, הם פשוט לא קוראים לזה "דייט". אותו הדבר בראיונות עבודה. השאיפה שלכם צריכה להיות נטרול כל האלמנטים שהופכים את האירוע לריאיון עבודה – מיקום ניטרלי ("בוא ניפגש לקפה ונדבר על העבודה?"), פורום מצומצם ("אולי נשב אתה ואני, ואם זה יסתדר אפגש גם עם השאר?") וכו'. נכון שמדובר לרוב בפריבילגיה של בעלי מקצועות חופשיים שפועלים בתוך קליקות עסקיות (עיתונות, פרסום, סטארטאפים, טלוויזיה), אבל זו בכל זאת גישה שעשויה להציל חיים.
לא עזר ואתם מוצאים את עצמכם בקומה ה־13 בעזריאלי, לבושים בחולצה מכופתרת מהבר מצווה מול שלושה אשכנזים קירחים עם מבט של רצח בעיניים? חשוב מאוד: אל תתמקדו רק באחד המראיינים, אלא פזרו את תשומת הלב שלכם בין כולם. מדובר באנשים שכל חייהם חלמו להיות בפוזיציה הזאת (עמדת כוח, יושבים מול אדם חלש שעתידו הכלכלי תלוי בהם), אז תנו להם תחושה שאתם סופרים אותם. אה, ותשתדלו לא להזיע, לגמגם, להצטייר כשמאלנים מדי או כאנשים שיש להם חיים.
2. מזמינים אתכם לחתונה השמינית החודש ואין לכם זין או מזומן לזה
העם היהודי, מה נותר לו אם לא שמחות? המונוגמיה ממשיכה לשלוט בעולם, כך שעונת החתונות לעולם אינה נגמרת. אם זו בת דודה, החברה הכי טובה או החבר מהצבא – אין ברירה אלא לשלשל נתח מכובד ממשכורתכם לתיבה בעבור ארוחה בינונית ומוזיקה שמעלה את הטוגנים; אבל לעתים מדובר בחבר לעבודה, שכן או שאר כלות וחתני שמחה שנכנסו לחייכם בעל כורחכם. אין באמת חובה לשמוח בשמחה ממעגל שלישי. מה עושים? הטריק הכי ישן בספר: מתנצלים מראש על חתונה אחרת באותו זמן, על בייביסיטר לבת של החברים הכי טובים שנסעו לחו"ל, על ארוחה משפחתית גדולה, ואם כל אלה נראים לכם מוגזמים – אשרו הגעה והבריזו בדקה ה־90 בתירוץ של שפעת אכזרית. זה אולי קצת לא נעים, אבל בחייאת, מישהו פעם הביא לכם צ'ק כי בחרתם לא להתחתן?
3. נקרעו לך המכנסיים במשרד
בהנחה שאתם לא דמות מסיטקום אמריקאי כושל מהניינטיז, כדאי שתנקטו את הפעולות הבאות: 1. חזרו לקיוביקל שלכם במהירות. 2. שלחו מייל בתפוצת נאט"ו: "נפרדים מלילך מהנהלת חשבונות עכשיו במשרד שלה, נשארו פיצות/קרמבו/עוגות מהבייקרי, כל הקודם זוכה". 3. התחמקו הביתה בעזרת גט טקסי. 4. החליפו מכנסיים וחזרו למשרד כאילו כלום לא קרה. ניצחון.
4. פונים אליכם עם חוב מפתיע ממס הכנסה או ביטוח לאומי
רגע, לא להתאבד. אם אתם עצמאיים ומשלמים ריטיינר חודשי לרואה חשבון, עכשיו תורו לפרוע את החוב ולהוציא אתכם מהבלגן שנקלעתם אליו. אם החוב ישן (לפעמים לוקח להם שנים להתעורר שם), כדאי שתדעו שבתחילת 2015 נקבע כי ביטוח לאומי לא יכולים לגבות מכם חוב שעברו שבע שנים ממועד תשלומו המקורי. אם מדובר בחוב חדש יחסית, אין לכם ברירה אלא לשאוף להסדרתו (מה שטוב לנוחי דנקנר טוב גם לכם). המשמעות? ביטוח לאומי יפרסו לכם את תשלום החוב, ובחלק מהמקרים יש מצב שיוותרו לכם גם על הקנסות והריביות. ההמלצה שלנו – חפשו את עורך הדין הכי מאכר בשוק ותנו לו לטפל לכם במשבר הזה.
5. נתקעתם בלי כסף לטיפ?
אל תהיו שגיא כהן. נכון, עדיין יש מקומות שבהם לא מקבלים טיפ באשראי, ובכל זאת – לא אתם תובילו את המהפכה
6. מנסים לקצץ לכם את המשרה או לספר לכם את השכר בעבודה
לצערנו אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי מר ואכזר, ולכן גם אם תיפלו על ברכיכם ותתחננו לבוס "יש לי שני ילדים חולים, משכנתה וגידול במצב מתקדם", זה לא יעזור לכם למנוע את הקיצוץ המתוכנן (אבל בטוח יעביר אתכם את שלב האודישנים ב"מאסטר שף"). הדרך היחידה היא להקדים תחבולה למכה ולנסות לתפור לכם תחומי סמכות אחרים שימנעו את הקיצוץ שלכם. לדוגמה: גורם חיצוני מטפל בפרסומים ברשתות החברתיות עבור החברה שאתם עובדים בה? נסו לברר כמה הוא גובה (כלומר, מה הריטיינר החודשי) והציעו לבוס שלכם הצעה שאי אפשר לסרב לה: "אני אעשה את הפייסבוק שלנו תמורת תוספת קטנה למשכורת שלי". אל תשכחו לצייץ אחר כך בטוויטר איך זיינתם את המערכת (אבל תיזהרו שזה לא יהיה מהפרופיל של מקום העבודה).
7. עוד לא 10 בחודש והגעתם לתחתית האוברדראפט. איך לשרוד יום שלם בלי מזומן?
1.כרטיס האשראי לא מוציא כסף אך מאפשר גיהוץ: הולכים ל־Yellow או לסופר פארם ומגהצים מזומן. שיטה נוספת וטובה לא פחות – שבו עם חבר/ה לקפה, גרמו להם להזמין הרבה אוכל, ועם הגשת החשבון מהרו לשלם באשראי ולבקש שיחזירו לכם מזומן. 2.כרטיס האשראי לא מאפשר גיהוץ והכספומט לא משחרר כסף: קחו שק של בגדים מכוערים ונסו למכור אותם לחנות יד שנייה כלשהי. בקשו זיכוי במזומן, קחו 19 ש"ח והרווחתם שלוש מנות פלאפל בקינג ג'ורג' ועוד נשאר לכם שקל לתת לקבצן בחוץ. צריכים יותר מ־19 ש"ח? זה הזמן לעדכן את הפרופיל שלכם באייר בי אנד בי, ללכת לישון שני לילות אצל חברים תמימים שחושבים שהתגעגעתם או שלבכם נשבר ולהרוויח לפחות אלף ש"ח. זהו גם זמן מעולה ללכת לגנוב משהו מאיקאה ואחר כך לבקש החזר במזומן, או פשוט למצוא עבודה. כסף קל – להתערב עם אנשים על שטויות (50 ש"ח שהם לא זוג), ואם זכיתם – לדרוש את הכסף באמת. 3.האשראי לא עובר, נשארתם עם 100 ש"ח אחרונים וגם הכספומט לא חבר: קחו מונית להורים, אם יש לכם (הורים), קנו כרטיס חיש גד (יש סיכוי גבוה לזכות, בייחוד בכרטיסי הכדורסל וסוסי המירוץ), לכו לאכול ארוחה מגעילה ומנחמת במקדונלדס ושקעו בשינה עמוקה של הדחקה עד שיטלפנו אליכם באורח פלא כדי להציע עבודה שמתחילה עכשיו ומשלמת מזומן (לא יקרה). אגב, לאבא שלנו יש בדיחה על איך רוטשילד התעשר: יום אחד, כשרוטשילד היה ילד קטן, הוא קנה בשוק תפוז בלירה אחת, אחר כך הוא חצה אותו לשניים ומכר כל חצי בלירה, למחרת הוא קנה שני תפוזים ואז אבא שלו מת והוריש לו הון.
8. פתאום כולם עושים ילדים
זה קורה במשפחות הכי טובות: מישהו מתחיל לרוץ בתלם, ואתם נותרים לבד עם הבירה במנזר ועם 70 דייטים פוטנציאליים בטינדר. החברים שלכם התחתנו ולפתע החלו גם להתרבות? אין מה לעשות, איבדתם את החבר'ה לטובת הסטטיסטיקה. לא שמעכשיו הם לא ישתינו עליכם, הם פשוט עסוקים בניגוב קקי. זכרו, התסכול הדדי: אתם נותרים לבד עם תחושת הרווקים המזדקנים ומקללים אותם על המרת הסמים והמועדון בגינת הילדים ובבמבה בומבה, והם מקללים אתכם על אורח החיים הפזרני, הפרוע והחופשי. ההמלצה שלנו: מצאו חברים אחרים, רצוי צעירים יותר, עד שהילדים של החברים הוותיקים יעלו לכיתה א׳. אם לא בא לכם לשחרר את העבר, קחו בחשבון שתיאלצו להתגמש בהתאם לשעות ההורים הטריים, שלא לומר לדבר איתם כשברקע מתנגן החדש של מיכל הקטנה. בהצלחה עם זה.
9. אתם מופגזים בהודעות בקבוצת הווטסאפ המשפחתית
אימא, אבא, סרטון של דודה בלומה מהחופשה באיי נאפה. קבוצות ווטסאפ משפחתיות – אי אפשר איתן, אי אפשר גם לעשות השתק לשנה כי זה יתנקם בכם בקרב על הירושה. אין ברירה אלא לפתוח כל שבוע בהצהרה מסוג "וואו, אני נכנס לשבוע טרפת של עבודה/לימודים/מחלת הנשיקה". אחת לכמה זמן יש לבצע דפדוף מהיר על השיחות האחרונות שהתקיימו ולשגר איזו בדיחה, הערה או אימוג'י לב. פרגנו גם באיזה סלפי שלכם מדי פעם, אנשים זקנים מתים על השיט הזה.
10. סבתא, ההורים ובני דודיהם מנדנדים לכם שתגיעו לביקור ואתם מעדיפים לירות בעצמכם
החיים העצמאיים כבר זורמים כמו הגנגס, ושוב בוקע קול צורם ומוכר ממעמקי השאול. גזים? מפלצת בארון? ג. יפית? לא ולא, זהו קולה של אימא ששואל מתי תגיעו לביקור. מי ירצה עכשיו לנסוע לעפולה כדי לחלום סיוטים פרוידיאניים במיטת היחיד המצחינה שעליה איבד את בתוליו לפני 18 שנה? אף אחד. אתם לא לבד. וירוס בן 24 שעות, עומס בעבודה, "אגיע שבוע הבא", מחלה טרופית מידבקת, חור באוזון, מלחמה שם בחוץ – כולם מומלצים בחום, אבל הסוד האמיתי הוא להבין שארוחות משפחתיות זה בסדר, והן יכולות להיות אפילו נעימות אם מצליחים להשתכר מיין. חוץ מזה יש גלידוניות וגם זה נגמר בסוף, ולא תמיד בבכי.
11. זרקו אתכם לאחר מערכת יחסים ארוכה
העיר מלאה באנשים שמתהלכים בינינו ברחוב וחולקים עמנו אוויר, אבל לא באמת נושמים אותו. בבית יש להם כבר מינוי לטישיו, לגלידה ולסדרות קיטש – קלישאות פרידה עתיקות יומין. איך שורדים את זה? בעיקר עם סביבה תומכת. בימים הראשונים שלאחר הפרידה השתדלו להיות עסוקים יותר ממישל אובמה: מפגשים חברתיים, ארוחות צהריים משרדיות ודרינקים ליליים עם אנשים שלא יבקשו מכם כלום חוץ מנשימה סדירה.
אם עזבתם בית משותף, עברו לחבר או חברה טובים בעיר, שכן מעבר לבית ההורים יכול להוסיף שמן למדורת הצער. אם טרם עברתם להתגורר יחדיו, זה הזמן לשדרוג דירתכם: קנו פרחים בשוק, הזמינו עוזרת בית ופנקו את עצמכם במשלוחי אוכל שווים. זה לא זול, אבל ירומם את הנפש לא פחות מפסיכולוג. אל תוותרו על השגרה – עבודה לחוצה או לימודים הם הדבר הכי טוב שיכול לקרות לפרוד הטרי. אל תרחמו על עצמכם. זה אמנם קל, אבל הקורבנוּת הזאת לא מסייעת להחלמה. והכי חשוב: מצאו זיווג הגון ללילה, כזה שירים לכם את מצב הרוח ויזכיר לכם שיש חיים אחרי שהאהבה מתה.
12. ההורים שלכם עוברים לתל אביב?
בשלוש מילים: הגירה או חרקירי. במשפט: עולים לברלין או שנופלים על החרב
13. נתקלתן באקס הטרי במסיבה, והנה הוא כבר בתוך הלוע של בחורה זרה
לא יפה. מצד אחד מותר לו, מצד שני אחד הצדדים הנפוצים (אם כי לא סקסיים) של האהבה הוא תחושת הבעלות שאנו חשים ביחס למושא תשוקתנו, משל היה פקינז גזעי ומוברש בתחרות כלבים. אז מה עושים? פשוט שומרים על פאסון, גם אם הוא מזויף. החיים אינם טלנובלה ושפיכת יין על האקס או על זוגתו החדשה מביאה רייטינג רק בערוץ ויוה. עברו לצד השני של המועדון. אם נתקלתם במפגן האהבה הזר הזה במסיבת בית עדיף לכם לנטוש, שהרי גם אם תמצאו מישהו לצחקק איתו או סתם קערית פיצוחים לרדת עליה, יחשדו בכם שאתם על סף קריסה. אם הזוג החדש מבחין בכם, פשוט נופפו לשלום והשתדלו שלא להיראות מוכי אפילפסיה. אם האקס הנדיב שולח לכם ביום שאחרי המאורע הלא משמח הודעה בפייסבוק בסגנון ״תגידי, יכול להיות שראיתי אותך אתמול בבלוק?״, כל שצריך הוא לענות: ״זה היית אתה? וואו, ממש השתנית. חזרת לאכול גלוטן?״. הלו, גם לפאסון יש גבול.
14. אתם מתים להתחפף מבית של סטוץ לפני שמגיע הבוקר
שתיתם, נמשכתם, הסכמתם לעלות לשמוע תקליטים ולראות ציורים והתחככתם במצעים זרים, ועכשיו הבית קורא לכם. המעוניינים והמעוניינות להימנע מה״ווק אוף שיים״ יעדיפו להתחפף לפני עלות השחר, וכאן צריך עוז כי זה לא נעים, בכל זאת הערווה של הצד השני עדיין בין השיניים שלכם. באמצע השבוע התירוצים הלגיטימיים ביותר הם עבודה (פגישה חשובה על הבוקר) או חיית מחמד (שצריך להוציא על הבוקר). בסוף השבוע יש לבחור בתירוצים מתחום הפנאי: אימון כושר מוקדם עם מאמן (שעליו כבר שילמתם מראש), טיול למערות בית גוברין עם המשפחה, ארוחת בוקר לרגל אירוסיה של חברה. כל אלה יוכיחו לסטוץ שיש לכם מפתח לבית שלכם ושאינכם מהססים להשתמש בו.
15. נרדמתם שם?
ולפתע עצמתם עין ולפתע בוקר ולפתע אדם שלא ראיתם בחיים מרייר על הכר לידכם. אם הסטוץ עדיין נם, יש להתלבש בשקט מופתי ולחפש פתקית. על הפתקית כתבו את האיחול הגנרי והלא מחייב ״שיהיה לך יום טוב״. אם הסטוץ כבר ער ואף מכין לכם חביתה, השתמשו באחד מתירוצי הסעיף הקודם. אם הסטוץ הוא שף, אל תוותרו על החביתה.
16. מישהו מטריד אותך בים
״סליחה, מה השעה?״, ״את באה לפה הרבה?״ ו״תגידי, אבא שלך גנן בוטני?״. אלה לא קלישאות של מדריכי דייטינג, אלא אשכרה דרך החיים של חלק מהרובצים והרוחצים בים. אם דבקה בך קרצייה אנושית בים, כל שנותר לך הוא להצטייד באוזניות. המשיך העלוקה לפטפט עמך בעודך מאזינה לחדש של ריהאנה? הראי לו את גב כף היד, שאותה תעטרי מבעוד מועד בטבעת אירוסין מזויפת. יש לו רק חלום לקנות לך יהלום? שיט, מישהו כבר עשה את זה. הוא לא אמור לדעת שהמישהו הזה הוא סבא שלך. אם זה לא עובד, ספרי לו שאת מכורה למשחת אגיסטן. פורטה.
17. ראיתם את אליל נעוריכם בלייב לראשונה בחייכם והוא בדיוק שיכור במנזר?
חבל על הילדות שלכם, אל תיגשו לקשקש איתו. חכו לפעם הבאה, ועדיף – לאף פעם
