נטפליקס בהחלט יודעים לשחק על שני צדי המגרש. כש"אמלי בפריז" יצאה לאוויר העולם, היא הפכה ללהיט ענק וגררה על הדרך ביקורת לא קטנה על קלישאתיות העולם שלה – הבחורה היפה והלבנה שהכל הולך לה טוב גם כשהולך לה רע, אינפלואנסרית נבובה שנוחתת באירופה (הקלישאתית, ברור הקלישאתית) וכולם מסתדרים עבורה. ונטפליקס קשובים לביקורת, או לפחות רוצים למקסם גם אותה – כך שעכשיו הם מביאים את התשובה לאמלי – והיא שחורה, אמתית ובמידה גדולה.

https://www.youtube.com/watch?v=eOKrWpaG5kk

"שורדת בגדול" היא הבייבי של מישל בוטאו, קומיקאית לא רעה ושחקנית שאולי מוכרת לכם מכמה קומדיות רומנטיות שתפסתם בנטפליקס בערב בודד. הסדרה החדשה מבוססת על ספר זכרונות שכתבה (ונקרא באותו השם, שבאנגלית הוא Survival Of The Thickest), המתאר את חייה כאישה שחורה עם, רחמנא ליצלן, בטן! ותחת! ומשקל שלא נכנס לעולם האופנה אלא אם הוא מתוייג בקטגוריה מיוחדת! וכאן בדיוק הטוויסט, כי מייביס בומונט (הדמות שבוטאו משחקת, שהיא בעצם אווטאר לעצמה) עובדת בעולם האופנה, וצריכה להתמודד עם כל זה בעודה עוברת פרידה קשה.

הכריזמה החיננית של בוטאו היא המנוע של הסדרה הקטנה הזו, בינג' קליל של ארבע שעות במצטבר, ובניגוד לאמלי, הפעם הסדרה לא פוחדת לצחוק ללבן של העיניים בעולמות האופנה, הרווקות וגם הגזע. ההומור קליל אבל לא מיותר, העלילה מרימה (לבסוף), והאווירה הקלילה הופכים את הסדרה הזו לממתק נטפליקס קטן שאפשר לצרוך בזריזות שיא, ולא לחשוב עליו פעמיים. לפעמים זה בדיוק מה שאנחנו צריכות.

"שורדת בגדול", 8 פרקים,עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• נטפליקס
• קומדיה
• מידות גדולות

• Facebook
• Twitter
• Email

נסיינים של מותגי ביניים כמו אדידס, בנטון וגאפ מדווחים כי כמעט שליש מהנעליים והבגדים שהם מודדים גדולים או קטנים יותר משמצוין על התווית שלהם – כך דווח בסוף השבוע באתר Business of Fashion. בידיעה נאמר עוד כי חישוב מדויק יותר של מידות עשוי לסייע לחנויות רשת כמו אסוס לקצץ בעלויות ההחזרים ולשפר את חוויית הלקוח שלהם. "אם מודדים פריט של אותו המותג שהוא רק בצבע אחר, הוא לפעמים גם במידה אחרת", אמרה לאתר דוגמנית מדידה בשם סאבינה בלטו.

החזרים ללא עלות הם הוצאה משמעותית עבור חנויות מקוונות כמו אסוס, שדיווחה בשבוע שעבר על צניחה חדה במניותיה. מניית החברה צנחה בכ־41 אחוז – השיעור החד ביותר שידעה זה כמעט חמש שנים.

על פי Business of Fashion, החזרים מהווים נטל כה כבד על חברות האופנה, עד שענקיות כמו זארה ו־H&M החלו להשתמש בתוכנות שמחשבות את המידות של לקוחות שרוכשים בגדים ברשת על פי מידע שהם מזינים, על מנת למזער את הסיכוי שאלה ישלחו בחזרה פריטים על חשבון החברה. אולם, מיותר לציין שכל עוד המידה על התווית אינה תואמת את זו של הבגד כל מאמץ מסוג זה יהיה לחינם.

לצד ההביט הכלכלי, הדיון בנושא מידות טעון עבור רבים, החווים לחץ להידחק לתלבושת שהמידה שמופיעה עליה כלל לא רלוונטית. כתבה מקיפה שהתפרסמה בשנה שעברה במגזין "טיים", סקרה כיצד מידות בארצות הברית השתנו לאורך השנים במסגרת תהליך שכונה Vanity Sizing. כך למשל, בכתבה נאמר כי מה שנחשב בשנת 1958 למידה 12 (42 במידות ישראליות ואירופיות) הוא היום מידה 6 (או 36 במונחים מקומיים). זאת, אף ש־67 אחוז מהנשים בארצות הברית לובשות מידה 14 ויותר.

• מידות גדולות
• אדידס
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

בשבוע האחרון געשו וסערו הרשת והעיתונות הכתובה על שערוריית דוגמנית המידות הגדולות של קלווין קליין. הדבר עבר ממדורי האופנה אל ראש החדשות והיה אחד הנושאים החמים בטוויטר במשך ימים. אם לא נתקלתם בתגובות, הנה סקירה מקוצרת: בית האופנה האמריקאי יצא בקמפיין לקו הלבשה תחתונה. לצד הדוגמניות ה"סטנדרטיות" לוהקה מיילה דלבסיו בת ה־27 שמידת בגדיה שוות ערך למידה 40 אצלנו. הבחירה עוררה גל מחאה על כך שמידה זו נחשבת בחברה בכלל ובתעשיית האופנה בפרט כ"פלאס סייז"; ושדלבסיו החטובה אך המקומרת יחסית היא בכלל "דוגמנית למידות גדולות".

הסטנדרט הרזה והאחיד מאוד מבחינות משקל, מבנה גוף, מוצא, גון עור וגיל של נשים בעולם האופנה הוא לא פחות ממקומם, ולמרות הביקורת הקשה שהוא מעורר, נראה שהוא רק הולך ומקצין.

האחידות הבעייתית הזאת היא סיבה טובה לברך על ההחלטה של קלווין קליין, או להבין את משמעותה לעומק לפני שנוקטים עמדה נחרצת בעניין. סטנדרטים, שגויים ככל שיהיו, אינם משתנים בן לילה. הדבר נכון לכל תחום ולכל ענף, על אחת כמה וכמה במערכת הסבוכה של עולם האופנה.

ארגונים שקוראים להצגת מודל יופי מגוון ואחראי יותר, כמו All Walks הבריטי, נתקלים במלכוד של "ביצה ותרנגולת": עורכי המגזינים טוענים שהדגמים שהם מקבלים מהמעצבים לצילומים הם במידה 36, בעוד המעצבים טוענים שהם חייבים לייצר במידה הזאת בשביל להיכלל מראש בהפקות האופנה.

אבל גם בקמפיינים – שבהם יכולים בתי העיצוב לעשות כרצונם – נשמר האידיאל השגוי הזה, מלבד במקרים מעטים שבהם מתיימרים בעלי הקמפיין לתעד "נשים אמיתיות", כאילו הדוגמניות הרזות אינן בנות תמותה.

בשביל לתקן את העוול הזה חייבים להרחיב את המנעד, שכעת כמעט אינו קיים. הופעתה של דלבסיו בקמפיין של קלווין קליין – חברה שבניינטיז עוררה את תופעת ההירואין שיק בקמפיינים בכיכובה של קייט מוס – הוא צעד קטן אבל משמעותי מאוד לטווח הרחוק. 40 היא לא באמת מידה גדולה, והשתתפותה בקמפיין יכלה לחלוף על פני הרדאר ללא סערה מכיוון שלמעשה הדוגמנית לא נראית חריגה במיוחד לצד עמיתותיה. זה כל היופי שבדבר: כשהעין תתרגל לראות בקמפיין אחד מידות שונות 36, 38, 42 ועוד – יתחולל בהדרגה שינוי חיובי, בעיקר בקרב נשים צעירות שעל פי מאות מחקרים מושפעות לרעה מקונצנזוס המידה הקטנה – דבר שמוביל לפגיעה פסיכולוגית או אף גופנית.

מיילה דלבסיו היא אישה אמיתית כמו כל דוגמנית אחרת, כמו כל אחת מאיתנו. העובדה שאחרי הצילומים היא העידה שחשה לא בנוח לצד הדוגמניות הדקיקות, מעידה שהבחירה בה היא עדיין צעד אמיץ וקריאת תיגר עדינה ולא קוריוזית מול מוסכמה נוקשה – קריאה שעשויה לעודד את התעשייה כולה ליצור דגמי צילום במידות רבות יותר, ואולי לשבור את אידיאל האחיד והקשה מאוד להשגה של מידה קטנטנה.

• קלווין קליין
• מידות גדולות
• מיילה דלבסיו
• אופנה
• החיים היפים