Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

מעוז אלונים

כתבות
אירועים
עסקאות
איל שני מכין קיגל עם סוניה טופל. צילום: שחר פליישמן

3 מתכונים מתוך "סבתא בישלה גורמה"

3 מתכונים מתוך "סבתא בישלה גורמה"

שיתוף פעולה של עמותת שורשים הפגיש קשישים וניצולי שואה עם 24 שפים מובילים בארץ. התוצאה: ספר מתכונים מרגש המורכב ממנה קלאסית מהמטבח השורשי של הקשיש וגרסה מעודכנת ומודרנית של השף

איל שני מכין קיגל עם סוניה טופל. צילום: שחר פליישמן
איל שני מכין קיגל עם סוניה טופל. צילום: שחר פליישמן

קיגל

מתכון של אייל שני וסוניה טופל

מצרכים:

  • 400 גרם ספגטי מסוג ״דצ׳קו״
  • 10 כפות סוכר
  • 100 גרם חמאה
  • 5 ביצים מופרדות
  • 1 כוס צימוקים מושרים במים ומסוננים
  • פלפל שחור גרוס
  • מעט מלח ים אלנטי

אופן הכנה:
מבשלים את הפסטה במים רותחים עם מעט מלח, עד דרגת אל דנטה. ממיסים 5 כפות סוכר על אש בינונית ומוסיפים את החמאה. מסירים מהאש ומצננים. מוסיפים לחמאה את החלמונים, כל אחד בנפרד, מערבבים היטב אחרי כל חלמון. מוסיפים את הצימוקים, חופן נדיב של פלפל שחור שנכתש במקום וקורט מלח. מוסיפים את הפסטה ומערבבים. מקציפים את החלבונים, תוך הוספת 5 כפות הסוכר שנותרו, עד קבלת קצף לבן, אוורירי ולא נוקשה מדי. מקפלים עם תערובת האטריות. שוטחים בתבנית משומנת בחמאה. אופים 4 שעות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה נמוכה מאוד, 130 מעלות, עד שהשחים.

קיגל של איל שני וסוניה טופל. צילום: שחר פליישמן
קיגל של איל שני וסוניה טופל. צילום: שחר פליישמן

באחש וסלוטי – אורז בוכרי עם קורקבנים וכבד

מתכון של מעוז אלונים ותמרה אהרוני

מצרכים:

  • 1/2 ק"ג קורקבנים
  • 1/2 ק"ג כבדי עוף
  • צרור גבעולי כוסברה
  • 1 ק"ג אורז
  • 1 כוס שמן
  • מלח ופלפל שחור
  • בצל סגול
  • נענע
  • פטרוזיליה
  • ראשד
  • שומן כבש, מחולק לקוביות קטנות
  • חסה עגולה

אופן הכנה:

ממליחים את הכבד וקולים מכל הצדדים כ-10 דקות במחבת ללא שמן. מבשלים את הקורקבנים כ-10 דקות בסיר עם מים. בעזרת כף מחוררת מוציאים מהמים וקוצצים. מחזירים לסיר עם המים שבהם בושלו הקורקבנים, מוסיפים את האורז והשמן ומתבלים במלח ופלפל שחור. מוסיפים את גבעולי הכוסברה, ללא העלים, יחד עם הבצל, הנענע, הפטרוזיליה, הראשד ושומן הכבש. מבשלים בסיר לא מכוסה ומערבבים מדי פעם בצורה מעגלית. אם הנוזלים מתאדים מהר מדי מנמיכים את האש. מכסים את הסיר במגבת ובמכסה. יוצרים מהחסה סירות, ולתוכן יוצקים את התבשיל.

אורז בוכרי עם קורקבנים וכבד של מעוז אלונים. צילום: עמית שעל
אורז בוכרי עם קורקבנים וכבד של מעוז אלונים. צילום: עמית שעל

טרטר לוקוס עם סלט מלפפונים

מתכון של יורם ניצן ורחל דיין

מצרכים:

  • 400 גרם פילה לוקוס חתוך לקוביות קטנות בגודל 1/2 ס"מ
  • 1 כף כוסברה קצוצה
  • 1 עגבנייה חתוכה לקוביות קטנות בגודל 1/2 ס"מ
  • 1 צ'ילי ירוק חריף קצוץ
  • מלח
  • 1 כף שמן זית
  • מיץ מלימון אחד

לרוטב:

  • 2 שיני שום קצוצות
  • 2 כפות שמן זית
  • מעט צ'ילי קצוץ
  • 1 כף פפריקה מתוקה
  • 1 כפית כמון
  • 100 גרם רסק עגבניות
  • 3\1 כוס מים
  • מלח

להגשה:
מלפפון חתוך לרצועות דקות

ההכנה:

תחילה מכינים את הרוטב, מחממים סיר קטן על אש נמוכה, מוסיפים את שמן הזית ואת שיני השום, מאדים מעט ומוסיפים את הצ'ילי, הפפריקה והכמון ומערבבים לתערובת אחידה. מוסיפים את רסק העגבניות, המים ומלח ומבשלים על אש נמוכה עד הסמיכות הרצויה. מקררים היטב. להכנת הטרטר, מערבבים בקערה את קוביות הלוקוס עם הכוסברה וחצי מכמות העגבניות. מוסיפים את הצ'ילי, מלח, שמן הזית ומיץ הלימון.

להגשה, טובלים מברשת ברוטב העגבניות ומברישים את הצלחת, מניחים במרכז תבנית מרובעת בגודל 5 על 5 ס"מ ובגובה 2 ס"מ וממלאים בטרטר, מסירים בעדינות את התבנית ומכינים ריבוע נוסף. על כל צלחת מניחים שני ריבועי טרטר. מערבבים את רצועות המלפפון עם העגבניות שנותרו ומתבלים בצ'ילי, מעט שמן זית ומיץ לימון. חלק מהסלט מניחים על קוביות הטרטר והשאר ליד.

טרטר לוקוס עם סלט מלפפונים של יורם ניצן. צילום: שונית וייס
טרטר לוקוס עם סלט מלפפונים של יורם ניצן. צילום: שונית וייס
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

שיתוף פעולה של עמותת שורשים הפגיש קשישים וניצולי שואה עם 24 שפים מובילים בארץ. התוצאה: ספר מתכונים מרגש המורכב ממנה קלאסית...

מאתמערכת טיים אאוט2 באוגוסט 2016
מעורב מזרח ירושלמי, המעורב. צילום: נטע אלונים

המעורב חוזר: האחות הקטנה של הבסטה עושה קאמבק לערב אחד בלבד

המעורב חוזר: האחות הקטנה של הבסטה עושה קאמבק לערב אחד בלבד

קהל מעריצים רעב ונוסטלגי, חומרי גלם מעולים וסיבה למסיבה יקימו לתחייה את "המעורב", האחות הקטנה והשובבה של הבסטה לערב אחד בלבד. אל תפספסו

מעורב מזרח ירושלמי, המעורב. צילום: נטע אלונים
מעורב מזרח ירושלמי, המעורב. צילום: נטע אלונים

רגע לפני שפרצה המחאה החברתית ב-2011 החליטו החבר'ה של הבסטה לפתוח מקום קטן ושמח, אחות קטנה ושובבה עם אוכל רחוב מקומי. הם קראו למקום המעורב על שם המנה הפופולארית של הבסטה: חלקי פנים של בקר (טחול, כליות ולב) עם שומן כבש, כמון, הל ופלפל שחור שבושלו בתנור בחום נמוך במשך שש שעות. ככל שהמנה תפסה תאוצה במסעדה ליד השוק, כך פינטזו הבעלים לפתוח מקום שכולו אוכל רחוב שכזה: אותנטי, מקומי ובלי מניירות.

עיצוב גרפי: אור איילון
עיצוב גרפי: אור איילון

"תמיד צחקנו שחייבים לפתוח מקום שהוא רק מעורב" נזכרת מיכל לויט, המנהלת המיתולוגית של המקום. "הצחוקים הפכו למציאות ופשוט פתחנו. בשבוע הראשון, כשהיה ריח של מחאה באוויר, הוצאנו גסטרונומים עם המון אוכל לדיירי האוהלים ובסוף כל ערב ראשי המחאה הגיעו לשבת אצלנו. מאוחר יותר הבאנו את המיץ גת שהפך ללהיט היסטרי והפך את כל הלקוחות שלנו לשמחים יותר".

מעוז אלונים, מיכל לויט ואיתי הרגיל. צילום סלפי: מעוז אלונים
מעוז אלונים, מיכל לויט ואיתי הרגיל. צילום סלפי: מעוז אלונים

ארבע שנים אחרי הסגירה והמעורב חוזר לערב פופ-אפ חד פעמי עם אותו תפריט רחוב: עראייס עסיסי מרחובות נצרת, פאנלה מרחובות סיציליה עם ממרח לימונים כבושים, טוסט שוויצרי מרחובות ציריך (היוש פיתה עם מלא גבינות והמון מיונז), סופלקי חזיר מרחובות יוון וכמובן המעורב המזרח-ירושלמי המפורסם.

לויט, שלומדת באוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה מבית סלואו-פוד באיטליה, חזרה לביקור מולדת ורתמה את כל החברים מהבסטה להחזיר עטרה ליושנה. מחר, אחרי הכנות ובניית תפריט, הם יפתחו את המעורב בתוך החצר של הרמלה (אלנבי 97) ממש ליד הלוקיישן המקורי לערב אחד בלבד. "חזרתי לחופשה קצרה, תמיד מתחשק לנו לעשות דברים טעימים, אנחנו קצת נוסטלגים ואוהבים את הרמלה – אז למה לא?"

רמלה, אלנבי 97, שלישי (5.4), 18:00

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

קהל מעריצים רעב ונוסטלגי, חומרי גלם מעולים וסיבה למסיבה יקימו לתחייה את "המעורב", האחות הקטנה והשובבה של הבסטה לערב אחד בלבד....

מאתנועה רוזין4 באפריל 2016
קובנה בורגר במזללה. צילום: אנטולי מיכאלו

שפים מסכמים את השנה הקולינרית, ומנבאים את הטרנדים הבאים

שפים מסכמים את השנה הקולינרית, ומנבאים את הטרנדים הבאים

והרי התחזית: טבעונות - מסתלקת או מתחזקת, בצקים, דגים, מסעדות קונספט ומטבחים לטיניים. שפים מובילים מסכמים את השנה שהייתה, ומהמרים על הטרנדים הצפויים של השנה הבאה

קובנה בורגר במזללה. צילום: אנטולי מיכאלו
קובנה בורגר במזללה. צילום: אנטולי מיכאלו
10 בספטמבר 2015

מעוז אלונים, הבסטה

השנה שחלפה:"אני יכול לומר שהמילה "עונתי" חזרה על עצמה הרבה השנה.

בשנה הבאה:טרנד הטבעונות יירד מגדולתו הקצרה, אני מזהה מעין עדנה לסחורה טרייה ומגוונת מהים, בניגוד לשנים קודמות; משום מה פתאום אנשים מתגעגעים לסחורה שמגיעה מהדייגים. נוסף לכך אני מאמין שנראה התמקדות בתחום הבצקים והתפתחות של מטבחי חוץ ומהגרים, ויש פה לא מעט כאלה: מטבחים אפריקאי ואריתריאי, מקסיקני ופרואני. בקיצור, כל מה שאפשר לארוז בבצק מכל מיני מדינות יתחיל לתפוס פה חזק.

מעוז אלונים. צילום: חיים יוסף
מעוז אלונים. צילום: חיים יוסף

[tmwdfpad]דיוויד פרנקל, פרונטו, זו ביזו

השנה שחלפה:הטרנד של השנה הנוכחית היה משהו שאני קורא לו "היפסטר קווזין" – מטבח לא מתאמץ – מלונץ שנסגרה עד סנטה קתרינה. פחות שמים על פאסון, מפסיקים לשפוך כסף על עיצוב ומתמקדים יותר באוכל. הז'אנר הלא מתאמץ הזה הוא יותר מדי לא מתאמץ. הוא צריך להיראות לא מתאמץ, אבל בעצם להתאמץ מאוד.

בשנה הבאה:אנחנו צפויים לראות יותר מטבחים לטיניים ואקזוטיים, ואם זה לא יהפוך לטרנד אני מאמין ששפים ישלבו יותר נגיעות מהמטבחים האלה.

דיוויד פרנקל. צילום: איליה מלניקוב
דיוויד פרנקל. צילום: איליה מלניקוב

ירון קסטנבוים, מיט מרקט,25m

השנה שחלפה:מיצינו את המסעדות מהסוג של "אוכל מבית אימא".

בשנה הבאה:נראה פחות "טרנדים" ויותר "קונספטים" שלקוחים מחוויות חיים של אותה פרסונה שמבשלת. אוכל פשוט, אך עם המון מיקוד, אווירה ודיוק. אני מאמין שקונספט טוב עם תשתית אמיתית סופו שיהפוך לקבוע. השנה הקרובה גם תהיה המשך למגמת המסעדות ובתי אוכל השכונתיים, שמביאים במלואם את סיפור בעל הבית – במיקום, בתוכן וכמובן באוכל עצמו. אולי גם נראה עוד שפים מעניינים שיחליפו מסעדות פועלים ותיקות.

ראיינו את ירון כי זו לגמרי הייתה השנה שלו

ירון קסטנבוים. צילום: איליה מלניקוב
ירון קסטנבוים. צילום: איליה מלניקוב

רותי ברודו,R2M

השנה שחלפה:בשנים האחרונות הייתה מגמה ברורה של מטבח אסייתי. זה התחיל בטרנד תאילנדי, שהוחלף בווייטנאמי ואחר כל בקוריאני. עכשיו אנחנו בעיצומו של הטרנד הטייוואני.

בשנה הבאה:העתיד הוא בטרנד היפני, ואהרוני היה מספיק חכם לעשות את זה לפנינו – אני מאחלת לו המון בהצלחה. אני דווקא רוצה להתייחס לטרנד אחר, שמגיע מעולם תוכן לא פחות קרוב אליי – עולם העיצוב. חוויית האוכל קשורה לא מעט בכלים, ולדעתי בשנה הבאה ימתקדו בכלי הגשה. אני רואה את תחילתה של מגמה שבה יזנחו את הזכוכית והפורצלן הלבן ויעברו להגשה בכלי קרמיקה עדינים ובכלים מיוחדים בעבודת יד.

רותי ברודו
רותי ברודו

מאיר אדוני, כתית, מזללה, בלו סקיי, לומינה

השנה שחלפה:הרבה מהשפים התייחסו בצורה כזו או אחרת לעניין הטבעונות, החל מספיישלים יחידים נוסף לתפריט, עד תפריטים מלאים אשר פונים לקהל הולך וגדל של טבעונים. במזללה לכל שולחן מוגש תפריט טבעוני נפרד וההיענות אליו גבוהה גם בקרב הלא טבעונים. כל זה קורה לצד תאוצת ז'אנר רחב של מסעדות שוק ישראליות, המציעות קולינריה פשוטה ונגישה במחירים סבירים.

בשנה הבאה:הטבעונות תתחזק, לצד מסעדות קונספט.

המנטור המנצח. מאיר אדוני. צילום: טל גבעוני
המנטור המנצח. מאיר אדוני. צילום: טל גבעוני
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

והרי התחזית: טבעונות - מסתלקת או מתחזקת, בצקים, דגים, מסעדות קונספט ומטבחים לטיניים. שפים מובילים מסכמים את השנה שהייתה, ומהמרים על...

מאתנרי אשכנזי10 בספטמבר 2015
מתוך התערוכה "אוכלים לאט". צילום: חיים יוסף

הצלם חיים יוסף רוצה שתחשבו מאיפה הגיע האוכל שלכם

הצלם חיים יוסף רוצה שתחשבו מאיפה הגיע האוכל שלכם

הצלם חיים יוסף ביקש להעביר בתערוכת הצילומים החדשה שלו, "אוכלים לאט", מסר ברור: תחשבו על האוכל שנח לכם בצלחת, על המקור שלו, על הזמינות שלו ועל המקום שממנו הגיע

מתוך התערוכה "אוכלים לאט". צילום: חיים יוסף
מתוך התערוכה "אוכלים לאט". צילום: חיים יוסף

כל אחד יכול להיות בשלן חובב. גם צילום חובבני הוא פרקטיקה שאיננה נחשבת אקסקלוסיבית במיוחד, אך בעיר הזאת, כפי שיודע כל תל אביבי עם חשבון אינסטגרם פעיל, יש יותר מדי בשלנים חובבים שהפכו לצלמי אוכל חובבים. ההשלכות הכואבות הן פסטות מחוממות במיקרו המוצגות בפיד שלנו חדשות לבקרים.

חיים יוסף, לשם שינוי, עשה את כל הדרך עד למעלה: תחילה הוא התמקצע כצלם במסגרת לימודיו בבצלאל, וכשהחל להתעניין בצילום אוכל הוא נכנס למטבחים של מסעדות כמו פופינה והבסטה כדי לחקור את האובייקטים שלו מנקודת מבט של טבח. הניסיון הדו כיווני שרכש מוצג כעת בתערוכת היחיד הראשונה שלו, "לאכול לאט", המבקשת מאיתנו להניח לרגע את הסכין והמזלג ולקחת כמה שניות כדי לחשוב על מה שנמצא בצלחת.

"'אוכלים לאט' הוא פרויקט צילומים שמתאר יחסים באמצעות אוכל", אומר יוסף, החבר בין היתר בתא התל אביבי של תנועת סלואו־פוד הדוגלת באכילת מזון מקומי ולא מעובד. "היחסים שהפרויקט מתאר נבנו על שני יסודות: אמון ואוכל טוב. הזמנתי אנשים לסטודיו שלי, בישלתי עבורם מחומרי גלם מקומיים וטריים עד כמה שאפשר, והם נדרשו להתאים את עצמם לתבנית המוכתבת: ישיבה מאחורי שולחן, מול המצלמה ואכילת מנה שהוכנה במיוחד עבורם. מכאן הבמה הייתה כולה שלהם".

מה עומד מאחורי הכותרת של התערוכה?

"הכותרת 'אוכלים לאט' מתייחסת לרצון שלי לאפשר לאורח המצולם להתרפק על הארוחה ולחשוב על האוכל שהוא אוכל. אכילה אטית מעלה שאלות לגבי טיב המזון, זמינותו, מקורו ואופן הכנתו. חוץ מזה, הכותרת מתכתבת גם עם המסר העיקרי של תנועת הסלואו־פוד העולמית".

צילום: חיים יוסף
צילום: חיים יוסף

מהם קווי הדמיון שמצאת בין בישול לצילום אוכל?

"בעיקר האסתטיקה. כשאתה מצלם אתה חושב כמו מישהו שאוכל, אתה מנסה להוציא החוצה את מה שהטבח עשה בצורה הטובה ביותר. אבל זה עובד גם הפוך: כשאתה מבשל אתה חושב אסתטי – אתה תחתוך יפה, תצלה בצורה מדויקת. אפילו ברמה של תמונות אינסטגרם – אתה תחשוב איך זה הולך להצטלם ותשקיע באסתטיקה של המנה".

איך בחרת את המצולמים לפרויקט ואת המנות שתגיש להם?

"רוב המצולמים בפרויקט באים מעולם האוכל – השף עומר מילר, הכתבת ריטה גולדשטיין, השף אוראל קמחי, מעוז אלונים ואיתי הרגיל מהבסטה. לגבי המנות היה לי חשוב קודם כל שהאוכל יהיה מקומי וטרי, כמה שפחות מהסופר וכמה שיותר מהשוק. אחר כך התחשבתי במה שכל אחד אוהב, כי רציתי שההנאה מהאוכל תעבור בתמונות".

צילום: חיים יוסף
צילום: חיים יוסף

אתה חושב שלתערוכה כזו יכולה להיות השפעה אמיתית על הרגלי האכילה של מי שיבקר בה?

"אפשר להגיד שבשיחות שלי עם המצולמים נוצר שיח חדש, ואני מתאר לעצמי שגם הדברים שהעליתי בפייסבוק מעוררים מחשבה בחלק מהאנשים שנחשפו אליהם. בסופו של דבר אני לא יכול להגיד אם תהיה לזה השפעה אמיתית, אבל זה בטוח תרם לרצון שלי להתעסק עם אוכל ועם אנשים ולזקק את המחשבות שלי על אוכל למשהו מעניין".

"אוכלים לאט", 11.6־20.6 בקובייה (סלון יפו לאמנות), מחסן יפו 2

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הצלם חיים יוסף ביקש להעביר בתערוכת הצילומים החדשה שלו, "אוכלים לאט", מסר ברור: תחשבו על האוכל שנח לכם בצלחת, על המקור...

מאתגיא פרחי10 ביוני 2015
חלומו של מעוז אלונים. איור: גפן רפאלי

החולמים: מעוז אלונים

החולמים: מעוז אלונים

מסעדן, בעל קפה אירופה והבסטה

חלומו של מעוז אלונים. איור: גפן רפאלי
חלומו של מעוז אלונים. איור: גפן רפאלי
28 בנובמבר 2014

יש שולחן מאחורי המטבח. מסביב יש לא מעט יין, בכוסות יש בורגון מבציר "מחורבן". שקט. שיר חולף דרך המטבח הריק.

"מעוז, שאולי על הבר".
יצאתי, שאול רכן על הבר מחויך כרגיל.
"שאולי, איזה כיף שבאת. בדיוק פתחתי יין".
"בטח", הוא ענה, "באתי לטעום את הבציר החדש".

איור: גפן רפאלי
איור: גפן רפאלי

ישבנו קרובים מאוד, לא דיברנו הרבה, שתינו לא מעט. שום מוזיקה לא התנגנה ברקע ושאולי אמר שזה נעים. אני הצעתי שנחכה לאיתי עד הבוקר, נבקש מהדייגים שרימפס בלי אבקה ונכניס איזה בקבוק לקרח. שאול אמר שהפעם הוא בא לקצרה, אבל יהיו עוד הזדמנויות.

שאלתי לאן. “נעים לי שם, שקט. לא מבלבלים לי במוח", השיב. שוב נשארתי להביט בגב המוכר כל כך.

בדיוק שנתיים עברו מאז ששאול מת. מאז אין יום שהוא לא מגיע.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מסעדן, בעל קפה אירופה והבסטה

מאתמעוז אלונים28 בנובמבר 2014
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!