Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
בשבוע שעבר סיפרנו לכם על מצוקת גיוס העובדים בחיי הלילה למלצרות. בצל המצוקה, הולך ומתפתח ענף חדש לתעסוקה בסצינה, נוצץ ומסקרן בהרבה: המרימים. הפונקציה שהולכת וצוברת תאוצה בברים ובמועדונים התל-אביביים היא בעיקרה יחצ"ן משודרג שנהנה מהחיים. בעוד שהיחצ"ן, (שחייו הפכו קלים בהרבה עם כניסת הרשתות החברתיות לתמונה, שחסכו לו את שיחות הטלפון המביכות של "אחי רושם אותך" למכריו, והחליפו אותן בפתיחת איוונט), אמון על הזמנת האנשים באינטנסיביות, גם המרים עוסק בזה – אבל בצורה מחייבת הרבה פחות. עיקר תפקידו הוא דווקא באירוע עצמו.
"יח"צן עושה יחסי ציבור למקום, מרים זה אירוח בתוך המקום", מסביר רועי מייקל שפי, סופר ביום ומרים ברדיוEPGBבלילה. בדומה ליח"צן אתה צריך להיות מוקד חברתי ושהסובבים אותך יגיעו למועדון. ההבדל הוא שאתה עובד לכל דבר של המקום עצמו, כך שאתה יותר מחובר אליו, ולאו דווקא אל הליין". מה זה בכלל אומר "להרים"? המילה שבעבר שימשה ללעג על סחים, הפכה פתאום למונח לגיטימי, שנועד לתאר אחריות לאווירה כייפית שנשפכת מהקירות, שגורמת לכל המקום ויושביו לקחת חלק ממנו. "בעיקרון אני הסיבה שאנשים לא ילכו למקום אחר", ממשיך שפי. "מגיע, שואל, מתעניין, מזמין צ'ייסר עליי – ועכשיו כיף פה".
"כל הזמן לרקוד, כל הזמן להנות", מסיבה בבוטלג. (צילום: ישראל ג'ושוע)
עדי, גם היא מרימה באחד המקומות הגדולים בעיר, מסבירה שהמטרה של המרימים היא להנות – ולגרום לאחרים להנות. "כל הזמן לרקוד, כל הזמן להנות. גם כשהרחבה ריקה, תפקיד המרים הוא לעשות אווירה שמחה, ולגרום לכך שהיא תתמלא". חוקרים כבר הסכימו מזמן שבסביבת אנשים שמחים, אנשים אחרים ירגישו שמחים גם הם. וכך גם אצל המרימים: אתה מרים, אנשים סביבך מרימים. ואם שמחה זו לא סיבה מספיק טובה, מסתבר שבעיר גם משלמים יפה על התענוג. על שלוש-ארבע שעות של הרמה, יקבל המרים בין 150 ל-200 שקלים. אם אתן גם טובות מראה, וכל פוסט שלכם מגיע בקלות למספר תלת ספרתי של לייקים, כבר ידברו אתכן על 300 שקלים ואפילו יותר.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בסיבוב הרביעי של מדור "מרימים" פגשנו במושך בחוטים – המפיק המוזיקלי נוי אלוש. אלוש, חובב מאש-אפים מושבע, שדרן רדיו, עיתונאי, כוכב רשת ויש האומרים שהאדם שהביא לנפילת מועמר קדאפי, מאמין שהישועה לפופ הישראלי עומדת להגיע – ומי אנחנו שנגיד שלא? אחרי שתוכנית הרדיו שלו בגלגל"צ הפכה למובילה הרשמית של המוזיקה הישראלית העדכנית הוא מחליט להרים למפיק המוזיקלי הבא. "הגענו סופסוף לתקופה שבה אמני פופ לא צריכים להתחנן כדי שישמיעו אותם", הוא אומר. "יש כאן מוזיקה טובה ומפיקים מצוינים והגיע הזמן שניתן לה את הבמה הראויה".
"החלטתי להרים למפיק רובי פאייר. שמעתי עליו פעם ראשונה כשהוא הפיק עם עידו נמר את הסינגל הראשון של חנן בן ארי. היה בזה משהו אחר. חנן בן ארי הוא מוזיקאי שונה ממה שאני בדרך כלל שומע, גם בגלל שהוא דתי, כך שהרגשתי שזה לא משהו שאני אמור להתחבר אליו ובכל זאת – היה לשיר וייב היפ הופי ופתאום התחברתי. ההפקה לא הייתה ישראלית באופיה, הסתקרנתי והתחלתי להיחשף לחומרי סולו של פאייר באנגלית שהוא הקליט עם זמרים, ולהפקה המוזיקלית ברמה בינלאומית שהוא עשה עם נמר לאולטראס. הזמנתי אותו להתארח בתוכנית הרדיו שלי בגל"צ כי עד לפני שנתיים הפופ הישראלי היה די נאחס ופתאום יש איזשהו שינוי מבורך שהוא חלק ממנו".
נוי אלוש ורובי פאייר. צילום: דניאל ז'קונט
למה דווקא הוא?
"ההפקות שלו מאוד ורסטיליות. הוא נע במיומנות בין ז'אנרים וניכר בשיריו שיש כאן אוזן שמבינה עניין. עשור אחורה הייתה מלחמה לשכנע את הרדיו שפופ, היפ הופ ואלקטרו זה סבבה. בשנתיים האחרונות הרדיו מתחיל להגיב בצורה חיובית לז'אנרים האלה ולתת להם במה. רובי מייצג מבחינתי חילופי דורות, הישארות והתמקצעות במוזיקה איכותית והוא נותן הפקות עדכניות למוזיקה ישראלית. הוא עושה דברים ברמה בינלאומית ואני שם לב שיש פה בן אדם שיכול לשמוע אינדי, היפ הופ ופופ טראשי ולמצוא בזה השראה. שירים שהוא הפיק הופיעו במשחקי מחשב (בטריילר של אססנס קריד – נ"ב) ובבלוגים וזה מאוד מגניב בעיניי. חוץ מזה, הוא לא תל אביבי ואני עף על זה. הוא לא גר בפלורנטין ואני לא פוגש אותו בתדר, הוא לא במעגלים ה'קולים'. זה מוציא את העוקץ מכל התת מודע המתנשא שחושב שמפיק מוזיקלי 'חם' חייב לשבת בעיר הגדולה. זה מסוג האנשים שיתפוצצו בשנתיים הקרובות וכבר יש דיבורים שנעבוד ביחד בקרוב".
המורם: רובי פאייר
מה השאיפה שלך ולאן אתה מעוניין להגיע?
"אתחיל מזה שאני אדם מאוד מסופק. אני שמח על מה שקורה בחיי ונהנה מהדרך. בשנתיים האחרונות דברים החלו להתפתח ולקרות עם המוזיקה שלי וזה כל כך מספק לראות ולהרגיש איך אני גדל לאט לאט. באשר לשאיפות שלי – אני מעוניין לעשות פרויקטים גדולים בעולם, בין אם זה להפיק זמרים מוכרים מהבילבורד, או ליצור מוזיקה לטריילרים, משחקי מחשב וסרטונים. באשר לארצנו הקטנה – אני רוצה להפיק טראקים כיפיים ומוצלחים לאמנים הטובים שיש פה ולעשות כמה שיותר דברים משוגעים שישאירו חותם. אני רוצה להגיע רחוק עם הפרויקט שלי, בו אני יוצר פופ מודרני עם נגיעות פסקוליות שהניב המון דברים מגניבים, ולהופיע איתו כדי לראות את הסביבה מקבלת אותו".
רובי פאייר. צילום: דניאל ז'קונט
מהו נוי אלוש בשבילך?
"את נוי חיית הרשת הזה הכרתי מהסרטונים הויראלים שלו ומיד לאחר מכן פנים מול פנים. אני חושב שיש לנו הרבה במשותף, שנינו אוהבים את הפופ העולמי ומה שקורה בשנים האחרונות בעקבותיו בתעשייה המקומית. מלבד זה שהוא חבר אמיתי, אני שמח שיש מי שדואג לפופ בישראל. אני גאה בו על תוכנית הרדיו המעולה שלו. הוא משלב בין השמעת טראקים חדשים ונכונים לצד הסברים מעניינים ומידע חיוני על כל שיר. הוא הבין את הצורך לתוכנית פופ ברדיו הישראלי ויישם את כמו שצריך. מגיע לו כבוד".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בעולם שבו אנשים משתלחים זה בזה כדי להגיע לעמוד הפייסבוק של הצינור, המדור "מרימים" שם לעצמו למטרה לטפח פרגון בין-דורי, אהבה חופשית ושלום עולמי. הפעם: אסף אמדורסקי מסמן את המסך הלבן כדבר הגדול הבא שייצא מסצנת האינדי התל אביבית
בסיבוב השלישי של המדור תפסנו לשיחה את אסף אמדורסקי, זיקית הרוק-אלקטרוניקה שהפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית וחיי הלילה של תל אביב. עם אלבום אלקטרוני חדש ומוצלח, לצד תקלוטים בעמדות הכי שוות בעיר, אמדורסקי עדיין קשוב לרחשים התת-קרקעיים בסצנת האינדי התל אביבית, ויש לו המלצה שכדאי לכם לקחת בחשבון.
"המסך הלבן – דואו שהפך לאחרונה לשלישייה. על שעלת נפוצה, הגלגול הקודם שלהם, שמעתי פה ושם. למרות הכריזמה והנכונות לא התחברתי לגמרי לחומרים שלהם. מתישהו לפני שנתיים הכרתי דרך רם אוריון את הצמד כשהם הופיעו רק עם אקוסטית וטמבורין. הם הצטיינו בטקסטים מעולים ולחנים פשוטים אך המנוניים. רם הפיק להם אי.פי מוצלח ואמנם את רוב הופעותיהם ראיתי ביוטיוב, אבל לאורך השנתיים האלה הרגשתי שאני עד להתפתחות שלהם מקרוב".
למה דווקא המסך הלבן?
"המסך הלבן ממלאים לראשונה חלל שהיה ריק למעלה מ-25 שנה, מאז פינו אותו נושאי המגבעות. אני נמנע מלהגדיר אותם כיורשים מפני שהשפה שלהם מאוד עצמאית ומקורית, אז רק אטען לקווי דמיון באוריינטציה האמנותית – פוליטית, תיאטרלית, האומץ להישמע צורמים ולא מתחנפים, וההבדלות מיתר הסצנה. מה שמאוד כיף לי אצלם זו ההקפדה על התלבושות והאיפור, והדרך שבה הם מזיזים את עצמם כשהם יורקים את השירים המצוינים שלהם על הקהל".
גבריאל:"השאיפה שלי היא להמשיך להתפתח, שהדברים ימשיכו לזוז כל הזמן. אני רוצה להופיע כמה שיותר פעמים וכמה שיותר חזק, להמשיך להתקרב ללב. אני רוצה להשתפר על הקלידים, לדעת לנגן את כל המנגינות שבעולם ולכתוב עוד מלא שירים. אני גם רוצה לאבד את הבושה. היא רק מפריעה לי". גילברט:"אני רוצה לחזור בתשובה רק בלי הקטע של הדת. בהרבה מובנים הדת שלי היא המסך הלבן. אני רוצה שהמסך יתרחב ויתפתח ושנמשיך לכתוב שירים מכל הלב. אני חושב שהלהקה הזאת יכולה לפתוח את הראש של הרבה אנשים. הלוואי והמגמה תמשיך ובסוף אני לא אצטרך לעבוד יותר בפלאפל, למרות שזה גם כיף, ויתאפשר לעסוק רק במוזיקה. בעיקר אני רוצה שההרפתקה הזאת תמשיך, שנופיע יותר ויותר בכל מקום שיש בארץ, וגם מחוץ למזרח התיכון. אנחנו רוצים לדבר לכל האנשים ומאמינים שזה אפשרי. בקיצור – שהמסך הלבן ישתלט על העולם". סתו:"תמיד רציתי להגיע לדיסנילנד אבל אחרי הבחירות קצת פחות, אז השאיפה שלי היא לנגן כל עוד ייתנו לי".
המסך הלבן בפסטיבל גרזן. צילום: רוי גיא
מהו אסף אמדורסקי בשבילכם?
גבריאל:"אסף אמדורסקי הוא אייקון. אמנם פעיל כבר שנים והוא מהווה חלק אינטגרלי מדור אחר של מוזיקה עברית, אבל עדיין רלוונטי, משתנה ומתפתח. הוא שומר על ה'קוּל', נשאר אלגנטי ומסתורי, אפילו שלקרוא לו סלבריטאי לא תהיה הגזמה. יפה לראות אמן שמצליח להביא מוזיקה מודרנית עם הפקה חדשנית, לא רק 'רוק ישראלית' לתוך המיינסטרים המקומי, וזה בהחלט ראוי להערכה. אמדורסקי הוא אדם טוטאלי שלא מתבייש לשים את האמת שלו מקדימה והוא עושה זאת בסטייל. הוא לא מפחד להתמזג עם הלילה ועם מוזיקת המועדנים. למה לא? אסף עושה את מה שבא לו".
אסף אמדורסקי. צילום: בן פלחוב
גילברט:"אמדורסקי הוא בן אדם עם המון ביטחון ואמונה במה שהוא עושה. יש לו מסר בסיסי שהוא הולך איתו כבר עשרים שנה והוא כל הזמן מחפש את הדרך להעביר אותו לעולם. שומעים את זה בסאונד ובמילים שלו. אפשר לאהוב אותו ואפשר שלא, אבל מה שבטוח הוא שהבחור לא מפסיק לחפש את העניין שלו. אסף מביא אדג' של מקצועיות, פנאט אמיתי של סאונד וזה נותן השראה ודוגמה אמיתית לאיך להתאבד על המוזיקה שלך, לא משנה מה האופנה באותו היום, רק מה שאתה מאמין בו. היום זה נראה מובן מאליו אבל הוא הביא הרבה וייב אלקטרוני וגרובי לרוקנ'רול והיה אחד שעשו את זה כאן". סתו:"הופעתי עם אליוט בירושלים לפני כמה חודשים והיא שמה את האלבום החדש שלו ברקע. זה ממש תפס לי את האוזן וישר שאלתי אותה בהתלהבות מי ומה זה. היא ענתה בביטחון שזה החדש של אסף אמדורסקי. אחלה אלבום".
!["כל הזמן לרקוד, כל הזמן להנות", מסיבה בבוטלג. (צילום: ישראל ג'ושוע)](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2016/06/sizes/037-1_p_wo_500_333.jpg ""כל הזמן לרקוד, כל הזמן להנות", מסיבה בבוטלג. (צילום: ישראל ג'ושוע)")
