"טיים אאוט\טיון אין", מדור ובו אנחנו מעלים לעמדה די-ג'יי מקומי שיספר על הדרך שעשה, האהבות המוזיקליות שלו והשפעות השנה האחרונה. והפעם: משה אבוטבול שמספר על 5 השניות הארוכות ביותר בחייו, על הבית שגדל בו באשדוד (להורים חירשים-אילמים, ועדיין עם המון מוזיקה) וגם על ההידבקות בקורונה והמקומות שאליהם התפתח מאז
טיון אין עם משה אבוטבול \\ מעדיף לספר לנו סיפור
תעודת זהות
משה אבוטבול (30), יליד אשדוד, נולד להורים חירשים-אילמים ועדיין מוזיקה ליוותה אותו כל חייו. הוא סיפר לנו על האהבה לחפור ממש עמוק (במוזיקה) ועל חמש השניות הכי ארוכות בחייו. הקורונה גרמה לו בדומה לאחרים לשבת על התחת ולהתפתח מוזיקלית, הוא התחיל לעבוד במשרד פרסום והוא גם הדי-ג'יי הראשון במדור שלנו (ככל שאנחנו יודעים) שנדבק בקורונה (והחלים).
"גדלתי בבית להורים חירשים אילמים, אבל יש לי שני אחים ואחות גדולים ממני ששמעו הרבה מוזיקה בבית: מייקל ג׳קסון, ג׳ורג׳ מייקל ומיקס מהאייטיז והניינטיז, אז תמיד הייתי סביב מוזיקה למרות המגבלה של ההורים. בגיל 16, הייתי מפיק מסיבות מטאל ורוק וגם דיג׳יי כבר, בעיקר בפופאי שזה מקום בראשון לציון. כשהתבגרתי, הייתי נוסע למסיבות טבע של מוזיקת פרוגרסיב, בעיקר הפקות של האימפריה השלישית. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות מאחורי העמדה וכשהשתחררתי מהצבא, עברתי לתל אביב והמקום הראשון שנתן לי במה היה המיכטרוניקס".
"הקשר עם ההורים תמיד היה טוב. אמא שלי תומכת בכל מה שאני עושה, היא תמיד תגיד לי אמן, למרות שלא שמעה מה שאני עושה ומנגן – היא חיה מהסיפורים". לא רק על הקשר עם ההורים דיברנו, אבוטבול מנגן כבר הרבה שנים וברקורד שלו שילובים שתפסו מקום בלא מעט ליינאפים כמו הקשר עם אורון קיי: "החברות עם אורון התחילה במיכטרוניקס שם ניגנו גם עם תומר אלמוג, נקראנו 'פריפריה בויז' ומאז גיליתי שאני ואורון יושבים כמעט על אותו טעם מוזיקלי ויש לנו חיבור מעולה".
הקסם של משה
"הסגנון שלי היום לא מוגדר, הפסקתי עם זה. מה שאני רוצה זה לספר סיפור. אז כשאני מכין סט, אני פורס את הדברים לאורך התקלוט, על הרבה גוונים ואני מרגיש את הקהל והאנרגיה – ככה אני יודע מה אני רוצה לעשות. חשוב לי לתת ערך מוסף לסט, לשים קטע אחרי קטע זה קל, לבנות סיפור זה קצת אחרת. אין משהו חדש שאני מפספס, אני חופר ממש עמוק ומתאים את עצמי ואת הסט למקום. אני משתדל להיות מאוד רגיש לקהל וחושב שלושה-ארבעה קטעים קדימה וזה כל הקסם".
מה הרגע שהבנת שאתה במקום הנכון?
"לפני הקורונה, באחד הסטים הכי טובים שהיו לי אי פעם. זו היתה מסיבה של האי בודד בפורים. תקלטתי והרגשתי כל כך טוב עם עצמי, הכל שם התחבר לי בצורה שאני לא יכול להסביר במילים. לשם נועדתי, לרגעים כאלה".
פדיחה שזכורה לך במיוחד?
"ניגנתי סגירה באלפבית לפני כ-4 שנים עם קרני שמש שנכנסות מהחלון ואני עף על החיים שלי, זה היה בערך ב-11 בבוקר. ניגנתי כבר מלא שעות ואני שיכור. שמעתי קטע באזניות והנהנתי עם הראש ופתאום אני רואה שהקהל לא זז יותר. הורדתי את האוזניות וקלטתי שאין מוזיקה. רק אני שומע אותה באוזניות ושכחתי להרים את הפיידר. אחראי המשמרת רץ אלי ומעלה את הפיידר. זה היה עניין של כ-5 שניות אבל זה הרגיש כמו נצח. אני יכול רק לדמיין שהקהל חשב שהמסיבה נגמרה והתבאס".
טיים אאוט-קורונה
"קודם כל היתה לי קורונה! עברתי תהליך מסוים שהושיב אותי בבית. עשיתי הרבה מוזיקה וגם החלטתי לפתוח את הראש לאפיקים אחרים שהם לא מוזיקה. לקחתי קורס של קידום בגוגל ואחרי זה של אי-קומרס באמזון כי רציתי ללמוד איך להתקדם ולהיכנס לכיוון שהעולם הולך. היום אני עובד בחברת פרסום.
השינוי שהקורונה עשתה זה פשוט – דניאל פרנקל כתב את זה באיזה סטטוס ממש מדויק: 'זה כמו בקבוק שמפניה שניערו והכל יוצא החוצה'. מצד אחד הכל פאן אבל גם נורא אגרסיבי ולא נעים". ועדיין, חשוב לו לציין "שזה מתמתן והולך לחזור למה שהיה. עדיין אשמח אם מקומות שנסגרו ייפתחו בדגש גדול על האלפבית, ואם מדובר על ליינים אז כמובן שאי בודד".
איפה נתפוס אותך בסופ"ש הקרוב?
"בחמישי אני מנגן במיני קלאב בדרמה מ-2:00 ועד הסוף ובשישי בברקפסט עם תור גופר וסטפן בזבז. בקרוב אפתח לייבל שיקרא 'מיס רקורדס' והריליס הראשון יהיה שלי והשני הוא של יוצר מאפריקה ואני סופר מתרגש להתחיל את זה. השותף שלי לכל זה הוא נתי גוזלן (מבעלי הספוטניק וההולי) שיהיה יותר בצד העיצובי ואני יותר על המוזיקה".
5 טראקים נבחרים
1. השיר הכי מושמע בבית משפחת אבוטבול
2. הייתי חזק במטאל בגיל 16 (לא לבעלי לב חלש)
3. השיר ששמעתי הכי הרבה ושתמיד ירגש אותי מחדש
4. ימים ראשונים של התאהבות בהאוס
5. בטופ 10 שלי של 2020 קל
