בנוף הקולנועי ובפרט ההוליוודי של השנים האחרונות, ה-IP הוא המלך. בדרך כלל זה אומר שהסרטים הרווחיים ביותר בכל שנה הם המשכים, רימייקים, המשכים לרימייקים או עוסקים בדמויות קומיקס מוכרות, אבל השנה קיבלנו טוויסט מהסוג שתאגידים הכי אוהבים: "ברבי" ו"האחים סופר מריו" כבשו את שני המקומות הראשונים בטבלת שוברי הקופות, והביאו איתם אינספור ישיבות קריאייטיב והודעות לעיתונות על המוצרים הנוצצים הבאים שיהפכו לסרט קולנוע.

בשנים הקרובות אנחנו צפויים לראות בקולנוע סרטים על פולי פוקט, בובות American Girl, משחק הקלפים אונו, משחקי Legend of Zelda ואפילו פלסטלינה. הצילו.אבל לא בזה מסתכמת הקדחת הקפיטליסטית שעוברת על עיר הסרטים – טרנד פחות זוהר אבל בהחלט נוכח מהשנה האחרונה הוא סרטים שחושפים את הסיפור מאחורי הדברים שקנינו, או לפחות שמענו על אנשים אחרים שקנו. מדובר בסרטים תקופתיים שהחזירו אותנו אחורה, גם אם רק כמה שנים ספורות, כדי לחשוף את סיפור המקור – או עלייתו ונפילתו – של מוצר כזה או אחר. אני רוצה להעניק להם את השם "סרטי כלכלה פופולרית".

התסריט כותב את עצמו. בובות "אמריקן גירל", בקרוב הסרט (צילום: יחסי ציבור)

לא מדובר בהמצאה חדשה לגמרי – סרטים על יזמים, ממציאים, אנשי עסקים או גאוני שיווק היו קיימים גם הרבה קודם, אבל הגל הזה כולל סרטים מסוג מאוד מאוד ספציפי. הם ערוכים בצורה כיפית ונגישה כמו "מכונת הכסף", אבל לא מעמיקים כמוהו. הם לא מתמקדים בגאונים שכולם מכירים כמו ב"רשת החברתית" או "סטיב ג'ובס", אלא באנשים אפורים או פחות מוכרים שפועלים שמאחורי הקלעים, קצת כמו בסרט "המייסד" על האיש מאחורי אימפריית מקדונלדס. הסרטים האלה לא באמת מצפים שנתרגש לראות את המוצרים האהובים עלינו קורמים עור וגידים, אבל המוצר חשוב יותר לסיפור מהגיבורים שלו, והיוצרים בונים על ההיכרות שלנו עם אותו מוצר כדרך למשוך אותנו לאולמות (או אתרי הסטרימינג).

כך קיבלנו את "The Beanie Bubble", שמדלג בין שנות השמונים והתשעים כדי לספר לנו איך נוצרה היסטריה המונית של אספני בובות פרווה חמודות וללמוד אותנו בדרך על שיווק, או את המותחן הקומי "טטריס" שמתמקד בקרב על הזכויות להפצת המשחק טטריס בארקיידים ביפן. אין סיפור או מוצר שהוא איזוטרי או מטופש מדי – תראו את "חריף אש", סרט אמיתי לגמרי על המצאת הצ'יטוס החריף. בשנה הבאה צפוי להגיע לאקרנים גם סרט בשם Unfrosted, שיתמקד בהמצאת הפופ-טארטס. ג'רי סיינפלד מביים את הסרט, אז אנחנו מקווים שהפרויקט יתגלה כפארודיה מטורללת שתעשה לתת הז'אנר הזה את מה ש-Walk Hard או Weird עשו לסרטי ביו-פיק על מוזיקאים.

קשה לומר למה זה קורה דווקא עכשיו, אבל זה כנראה קשור להצלחה של סרטים קודמים שזכו להצלחה ביקורתית או עוררו עניין. כלכלה היא נושא מרתק ומושך, בטח בארצות הברית שמקדשת את אתוס היזמות ואת הרעיון של איש עסקים ש"בונה את עצמו מאפס". כבר ציינו את "מכונת הכסף" או "הרשת החברתית" זוכי האוסקר, אבל אפשר להוסיף לרשימה גם סרטים כמו "פורד נגד פרארי", "להציל את מר בנקס", "מאניבול" ו"ג'וי". אם נרחיב מעט את ההגדרה, אפשר לחבר את הטרנד גם לפופולריות המתמשכת של סיפורים על רמאים, שרלטנים או סתם כישלונות וקריסות, שמגיעים לא פעם עם סיפורי "עלייתו ונפילתו" – "הזאב מוול סטריט", "להמציא את אנה", "WeCrashed", "הממציאה", "דופסיק" או "אימפריית הכאב" על משבר האופיואידים, הסרטים הדוקומנטריים של פסטיבל Fyre וכן הלאה.

דוגמאות העבר הוכיחו שסיפורים כאלה יכולים לעבוד – כלכלה היא הרי הכל, וכל נושא או עולם תוכן יכול להיות חלק. יש גם חשיבות מסוימת ליצירות המיועדות לקהל רחב, שמנתחות את המציאות התאגידית שבה אנו חיים בלי שנצטרך תואר ראשון כדי להבין אותן. אבל היצירות מהגל הנוכחי ברובן נוסחתיות, נטולות אדג' ואמירה נוקבת, סיפורים כמעט אנקדוטליים על מוצר שעלה לגדולה וקרס או הפך לאימפריה. הבולט ביותר בין כל אלה הוא כנראה "אייר", שמתאר את סיפור האנדרדוג שמאחורי ליין הסניקרס הסופר-פופולרי של נייקי, וזה אומר הכל. עם כל הרצון הטוב לספר את סיפורם של "האנשים הקטנים", יש גבול עד כמה אפשר להתרגש מסיפור על מותג נעליים מפלצתי בגודלו. אפילו אם מייקל ג'ורדן קשור לזה. ואלהסרטי הכלכלה הפופולרית שראינו השנה בסדר איכות עולה:

6. חריף אש // Flaming Hot

איפה רואים: דיסני פלוס
אווה לונגוריה (כן, ההיא מ"עקרות בית נואשות") ביימה כאן סיפור סינדרלה אמריקאי מאוד על שרת שהופך, כנגד כל הסיכויים, לביג שוט בתאגיד החטיפים פריטו ליי. הסרט מבוסס על האוטוביוגרפיה של ריצ'ארד מונטנז, בה הוא מספר איך המציא, פיתח והציג להנהלת החברה את הצ'יטוס החריף, חטיף ראשון מסוגו המיועד לקהל יעד היספני. מאז כבר פורסמו תחקירים שטוענים שהסיפור לא מדויק, אבל גם בלי קשר למידת האותנטיות זה סרט די גנרי ולא מאוד מעניין. יש פה הרבה רצון טוב ואמירות על הסללה וגזענות בחברה האמריקאית, עד שמגיע הסוף הטוב ופשוט הופך את כל זה לפורנו השראה או פרסומת לשיטה הקפיטליסטית.

5. The Beenie Bubble

איפה רואים: אפל טי.וי פלוס
בשנות התשעים הפכה חברת הצעצועים Ty להיסטריה בזכות ה-Beanie Babies, בובות פרווה קטנות וחמודות. הביקוש לבובות היה גדול מההיצע ואספנים מכרו וקנו את הבובות הדרושות להשלמת האוסף בסכומי עתק באתר החדש דאז ebay. הקומדיה הזו קופצת בין הסיפורים של שלוש נשים הקשורות למייסד החברה טיי וורנר: שותפתו העסקית ולפעמים גם בת זוגו (אליזבת בנקס), ארוסתו שבנותיה סייעו בעיצוב הבובות הראשונות (שרה סנוק מ"יורשים") ועובדת צעירה שהופכת לחלוצת שיווק באינטרנט (ג'רלדין ויסוונת'ן). זאק גלאפינקיס כמעט בלתי מזוהה בתפקיד טיי וורנר, ילד מגודל עם כישורי ניהול מפוקפקים וכישורים חברתיים כמעט לא קיימים. התוצאה היא סרט מבלבל יותר ממה שהוא צריך להיות, ובתכלס לא מאוד מעניין, אבל מהנה לצפייה.כמו כן, מוכנים לניימדרופינג הכי רנדומלי בעולם? את הסרט הזה ביימו קריסטין גור, הבת של אל גור, ובן זוגה דמיאן קולאש, שהוא גם סולן להקת OK Go.

4. כסף טיפש // Dumb Money

איפה רואים: עלה בקולנוע בחו"ל, לא ברור אם ומתי יגיע לישראל
קצת כמו הסרט הקודם ברשימה, גם כאן מדובר בסרט על תופעה כלכלית מפתיעה – ספציפית פרשת GameStop. ללא אמריקאים ולא מעודכנים שבינינו נסביר שבתקופת הקורונה זינקה המנייה של רשת חנויות מחשבים, מעין מקבילה אמריקאית לרשת באג. בעידודו של יוטיובר השקעות בשם קית' גיל, השקיעו במניות של החברה המוני אנשים רגילים, חלקם בלי ניסיון בתחום. הסרט עוסק בפרשה דרך מספר דמויות – גיל, בת זוגו ואחיו, משקיעים קטנים לצד ברוקרים מנוסים שמנסים לרסן את הטרנד כדי לא להפסיד כסף.הבחירה באנסמבל במקום להתמקד בסיפור של דמות אחת מתאימה לסיפור ויוצרת תמונה שלמה ומעניינת, מה גם שהקאסט סופר כיפי – פול דאנו, פיט דיווידסון, אמריקה פררה, סת' רוגן, ניק אופרמן, אנתוני ראמוס ועוד (הרבה) אחרים. החיסרון הוא שריבוי העלילות הופך כל אחד מהסיפורים לבסיסי וצפוי יותר, כי שום רעיון לא מקבל העמקה של ממש.

3. בלאקברי // Blackberry

איפה רואים: חכו ל-VOD
זוכרים איך לפני עידן האייפון אנשי עסקים הסתובבו עם טלפון גדול ומעט מסורבל שנראה כמו מחשבון קאסיו? "בלאקברי" מנסה להחזיר את הכבוד לפרוטו-סמארטפון שכבש את העולם בתחילת המילניום. זה היה יכול להיות סיפור די משעמם' אם התסריט לא היה ממוקד בדיוק בזווית הכי מעניינת – התנגשות העולמות בין החננות שפיתחו את הטכנולוגיה אבל לא ידעו מה לעשות איתה לבין עולם העסקים הקר, הבוגר והמקצועי. בפינה האחת ניצבים ג'יי ברושל ומאט ג'ונסון בתפקידי מקימי החברה, בשנייה גלן האוורטון ("פילדלפיה זורחת") כאיש עסקים שמבין את גודל הפוטנציאל, אבל לא את גודל הברדק שנוצר בחברה לפני בואו. זה מפגש מעניין שמעלה כמה שאלות ומחשבות על תעשיית ההייטק ועולם העבודה המודרני בכלל, אבל העיקר פה הוא צעקות. המון המון צעקות. אוהבים לראות אנשים רבים בצעקות? זה הסרט בשבילכם.זה גם הסרט היחיד ברשימה שמרשה לעצמו להיות קצת פיל באד, ולא תצאו ממנו במחשבה שהקפיטליזם הוא המצאה נהדרת שמתגמלת אנשים נחמדים שעובדים מספיק קשה.

2. אייר // Air

איפה רואים: אמזון פריים וידאו
מצד אחד, הסיפור ש"אייר" מבקש לספר לנו הוא הכי פחות דרמטי ברשימה: איך נייקי השיגו את מייקל ג'ורדן כפרזנטור לנעלי אייר ג'ורדן המיתולוגיות? ובכן, קבלו ספוילר, הם שילמו לו הרבה כסף. אין כאן יותר מדי הפתעות או גילויים וג'ורדן עצמו אפילו לא באמת דמות בסרט, וכן, הסרט מאוד מתרפק על הרגע ההיסטורי שבו שחקן שחור קיבל הזדמנות עסקית ראשונה מסוגה, אבל אף אחד לא יזיל דמעה מהתרגשות כי ג'ורדן קיבל צ'ק, או בגלל שחברת הנעליים הקצת פחות מצליחה הפכה לממש מצליחה.אז למה בעצם "אייר" כל כך גבוה בדירוג? כי הסיפור האפור למדי הזה מועבר לצופים ברמה טכנית כל כך טובה שכמעט אפשר להשתכנע שזאת לא פרסומת ארוכה לנעליים. מאט דיימון חמוד ברמות בתפקיד בורג קטן במערכת שרק רוצה לעשות קצת טוב, בן אפלק ביים וגם מספק הפוגה קומית בתפקיד המנכ"ל הקצת היפי פיל נייט, כריס מסינה, ויולה דיוויס וכריס טאקר קופצים לביקור גם כן. התסריט מדויק, הטון מהנה והתחושה היא שכל המעורבים מבינים שאנחנו לא עוסקים פה בדיני נפשות אלא ב– נו, סניקרס. זה כיף, אבל כנראה תשכחו הכל אחרי שבוע.

1. טטריס // Tetris

איפה רואים: אפל טי.וי פלוס
הסרט הכי טוב ברשימה, בפער, משלב את כל מה שסרט כלכלה פופולרית צריך: שחקנים טובים, סיפור nr,e, הקשר היסטורי שהופך את הסיפור ליותר מסתם "איך המציאו את הזה", מודעות עצמית והומור. זהו סיפורו ההזוי לחלוטין של האנק רוג'רס, יזם אמריקאי המתגורר ביפן שנתקל במשחק הטטריס בתערוכת משחקים ומתאהב עד מעל הראש. רוג'רס נחוש להשיג את הזכויות לשיווק המשחק ביפן ואפילו מצליח לעניין את ענקית המשחקים נינטנדו, אבל מסתבך עם חברות משחקים מתחרות ובעיקר עם ברית המועצות. כיוון שהמשחק הומצא על ידי מפתח רוסי, הבירוקרטים המקומיים מציבים שלל קשיים ברכישת הזכויות החוקית, והבלאגן מסלים עד כדי כך שלא פחות ממיכאיל גורבצ'וב מפציע בסרט."טטריס" הוא בו זמנית מותחן ריגול וקומדיה דבילית בקטע הכי טוב, עם המון מוזיקת אייטיז ועיצובי 8-ביט חמודים שמפציעים ונעלמים מהמסך. זו צפייה קלילה ומהנה מאוד, ועל הדרך גם שיעור היסטוריה מפתיע על תולדותיו של אחד המשחקים המפורסמים בעולם. טארון אגרטון פשוט אדיר בתפקיד הראשי ועובר בקלילות בין צחוקים, שטויות ורגש אמיתי. בקיצור – כיף לאללה. הקאץ' – הוא יגרום לכם לזמזם את הנעימה המפורסמת מהמשחק גם שבועות אחרי הצפייה.

• המסך
• סרטים מומלצים
• הוליווד
• נייק
• קפיטליזם

בואו נודה באמת: אנחנו בטטות. גם אם אנחנו עושים כושר, פילאטיס, יוגה, קוואליה ו-TRX, במהותנו אנחנו בטטות שרוצות לרבוץ על הכורסה ולהשריש מול בינג'ים בנטפליקס. עד לרגע זה ממש ידענו שנטפליקס היא בת ברית אמיתית במאבק בין הבטטה הפנימית האהובה שלנו ובין הרצון השטחי לכאורה – אך נשגב בדרכו! – להיראות כמו אלות יווניות ואלים יווניים שלקו באנורקסיה והשירו את כל שיער הגוף שלהם כולל הפושפוש. נטפליקס הייתה מקום המפלט הבטוח שאינו שופט אותנו. לא עוד. תם עידן. עכשיו גם נטפליקס רוצה להכניס אותנו לכושר.

https://www.youtube.com/watch?v=TSESgxZ0VJ0

החל מהשבוע הבא תציע נטפליקס למנוייה 30 שעות תוכן של "נייק טריינינג קלאב", תוכנית האימונים הפופולרית של מותג ההנעלה וההלבשה הספורטיבית שמבוססת על אפליקציה באותו שם שנהנית מפופולריות גבוהה בקרב מתאמנים כבר כמעט עשור. הגרסה הנטפליקסית תציג מגוון אימונים לכל רמות הכושר כולל שיעורי יוגה ואימוני כוח, כשמחצית מהתוכן (45 פרקים בסך הכל) יעלו לאוויר כבר בשבוע הבא והיתר במהלך 2023.

את הפרקים השונים מגישים מאמנים מוסמכים של נייק, חטובים וחטובות עם חיוך מושלם, ולמה שלא יחייכו – מדובר בעסקת תוכן שיווקי מושלמת בין נייק ונטפליקס שמסמנת את כניסתה של ענקית הסטרימינג לתחום התוכן האטרקטיבי הזה, תחום שהפוטנציאל המסחרי שלו עצום. בתחילת 2022 העלתה נטפליקס לשרתיה שיעורים במדיטציה ומיינדפולנס של חברת HeadSpace, ונראה שעם הזמן יתקלו מנויי החברה ביותר ויותר תוכן מהסוג הזה. "לא תמיד קל למצוא בעצמך את המוטיבציה להתאמן, אבל האפשרות להתאמן ברבאק ואז לעבור ישר אל אחת התוכניות האהובות עליך די מושכת. ועכשיו זה בדיוק מה שאתם יכולים לעשות",הכריזה נטפליקס בפוסט חגיגי בבלוג שלה. למה הדבר דומה? זה כאילו שהדילר שלכם יציע לכם תוכנית גמילה. לאן נוליך את החרפה.

• המסך
• נטפליקס
• נייק
• כושר ובריאות

לאחר דחייה בת כמעט ארבע שנים, צפוי קניון עזריאלי שרונה להיפתח רשמית מיד אחרי החגים בתחילת חודש נובמבר. על פי דיווח ב"כלכליסט", מה שמאפשר את פתיחת הקניון הוא הסכם חדש עם רשת פוקס, שתשכור לא פחות מארבע חנויות ענק המשתרעות על פני חלק ניכר משטח הקניון הכולל, ותאכלס בו את חנות הדגל של נייק (שצפויה להיפתח כבר ביום רביעי הקרוב), כמו גם חנות למותג הנעליים "אולסטאר", חנות של רשת המשקפיים הבינלאומית "Sunglass Hut" וחנות דו קומתית של מותג הרשת Terminal X.

זקני העיר בוודאי זוכרים שההכרזה על הקמת הקניון בשרונה בישרה על פתיחתו עוד ב-2018, אולם שלל בעיות עיכבו את פתיחתו במשך תקופה ארוכה: כשלונו של קניון האופנה גינדיTLV הבריח שוכרים, והיומרה להקים קניון אופנה אקסקלוסיבי בשרונה נתקלה בקשיים בגיוס מותגים בינלאומיים גדולים, ביניהם גאלרי לפאייט הצרפתית, אפל סטור ורשת המעדניות היוקרתית Eataly. מגיפת הקורונה עיכבה את פתיחת הקניון בשנתיים נוספות, אולם גם מאז החזרה לשגרה התקשה תאגיד עזריאלי לאכלס את שטחי המסחר בתמהיל היוקרתי אותו ביקש לייצר.

הקניון בשרונה, שבנייתו החלה עוד ב-2012, יאוכלס בין היתר על ידי חנויות הדגל של מותג הקוסמטיקה לאוקסיטן ומות הקומסטיקה הקוריאני הרבוריין, כמו גם בידי רשת חדרי הכושר הלונדונית סטודיו Rebel1 וסניף של סטודיו אלהיוגה שכבר פועלים במקום. גם בתחום האוכל ינסה הקניון לבדל את עצמו באמצעות כמה מהמותגים הקולינריים האהובים בתל אביב, ביניהם מסעדת a של יובל בן נריה שכבר פועלת בשטחו, מסעדת תבשילים כשרה של ארז קומורובסקי, סניף של קפה טאטי וביסטרו מבית מלגו ומלבר. עכשיו אתם מדברים.

• הבועה
• עזריאלי
• שרונה
• נייק
• מלגו ומלבר
• ארז קומורובסקי
• יובל בן נריה

• Facebook
• Twitter
• Email

זוכרים שהיינו בטוחים כי חברת הנעליים וואנס היא אנטישמית לחלוטין אחרי שגילינו מגני דוד על הסולייה? עכשיו מגיע תורה של האיסלאם לצאת כנגד חברת נעליים. כ-6,000 בני אדם חתמו על עצומה הקוראת לנייקי לבצע ריקול לנעליים מדגם Air Max 270, שנושאת על סולייתה מילה שזהה למילה אללה בערבית. לצד העצומה באתר האמריקאי change.org נכצב כי "קרבת השם לאדמה יגרום לכך שיהיה אפשר לרמוס, לבעוט בשמו וללכלך אותו".

>> שוז אובסשן: חשבון האינסטגרם שידהים ויגעיל אתכם בו זמנית

"זה שערורייתי ומפחיד שנייקי מאפשרים לעצמם לציין את שמו של אלוהים על נעל", צוין בנוסף. "זה לא מכבד לא את האיסלאם ולא את המוסלמים וגורם לחילול הקודש. האיסלאם מלמד על חמלה, חסד והגינות כלפי כולם. אנחנו קוראים לכל המוסלמים ולכל מי שאכפת לו מחופש דת לחתום על העצומה".

אחד החותמים על העצומה אף הגיב כי זו לא ה"טעות" הראשונה שעושה נייקי בכל הנוגע לאיסלאם. ב-1997, על דגם שנקרא Air Nike Bakin, ניתן היה לקרוא כמו במקרה הנוכחי את המילה כאללה בערבית. אז נייקי השתכנעו, הורידו את הנעל מהמדפים ושיחררו את הדגם שוב עם שינויים אסתטיים. "אחרי הריקול של נעלי ההתעמלות ב-1997 נייקי הבטיחה שזה לא יקרה שוב. אז איך יכול להיות שעיצוב דומה התקבל?". מה דעתכם – נייקי אנטישמיים או שמדובר בעיצוב לגיטימי?

• ספורט
• נעליים
• איסלאם
• נייק
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים: כאלה שאוהבים לחרוש על הסניקרס שלהם עד שהן הופכות לרוח רפאים (אהלן שפוטים של וואנס) וכאלה שקונים סניקרס בג'יפה בבוגרשוב, הולכים איתן רק על משטח סטרילי, וחוזרים להציג אותן בגלריה היפה שהם הכינו בחדר שהוסב למקדש מעט עבור המטרה הנעלה.

עוד כתבות מעניינות:
SneakerBox TLV: היכן שמביני העניין קונים שוז פיגוז
SHOT: מה עושות הבלייניות בלילות? מפגיזות בסטייל
העתיד הוא פאשניסט: הכירו את בני הנוער שעושים את זה הכי נכון

כך או כך, יש גם את האנשים באמצע שלא שייכים לשום קצה, אלה שפשוט קונים נעליים ומעוניינים שתהיה להן צורה ריאלית למשך זמן כי 350 ש"ח זאת השקעה לעשר שנים אם אתה מעמד פרולטריון, אוקיי????

בכל מקרה, לטובת כל הציבור, קבלו מספר טיפים שיעזור לכן לנקות את הסניקרס שלכן כמו שצריך – ולא, זה לא אומר לשים אותם במכונת כביסה כפי שאמא וודאי לימדה אתכם. כיום ישנן דרכים הרבה יותר הומניות ומוסריות לטפל בכתמי בירה, ביוב, זוהמה עירונית רנדומלית, בונגלכים של עצי פיקוס וכן הלאה וכן הלאה. הרי הן לפניכם:

איך לנקות נעלי ספורט

כיצד להטיב ניקיון עם נעלי ספורט שעשויות מעור – למשל ריבוק, אייר ג'ורדן או סטן סמית של אדידס? מרטיבים קלות ספוגית (עדיף אחת מאוד צפופה – כזאת שאמא שלכם מנקה איתה דברים במטבח, נגיד ספוגית הקסם של ניקול אם זה אומר למישהו משהו) ומתחילים לשפשף כמו מאדרפאקרס. ליכלוך רגיל יירד בעזרת מים, וליכלוך עיקש יירד עם קצת סבון נוזלי שגם אותו מספיגים בספוגית ומשפשפים, בעדינות כמובן. כשמדובר בסוליה צפופה כמו של ריבוק קלאסיות או מחוספסת כמו דגם אולסטאר של אדידס – אפשר לשפשף בפראות, רק ככה זה יירד כמו שצריך.

אחרי שסיימתם, קחו מטלית נייר רכה ויבשה ועברו על כל הנעל עד שהיא יבשה. טיפ למתקדמים – נעליים לחות יש להשאיר בחוץ לייבוש מוחלט. אם קיץ לוהט בחוץ, שימו אותן בצל. השמש היוקדת עלולה להשאיר אותן במצב משונה (תחשבו מה היה קורה לקרטון רטוב שהייתם משאירים בשמש). חשוב — תמיד עדיף לבחור מקום עם צל וכמו כן מאוורר, ולתת לנעל לחה להתייבש לחלוטין לפני שנועלים אותה שוב, בכדי לא לפגום במרקם ובצורה של החומר והגזרה.

איך לנקות אולסטאר

ובכן, בהנחה שמדובר על אולסטאר לא לבנות – אתם יכולים להשתולל עם אותה ספוגית בדיוק מהסעיף הקודם על סוליית הגומי. קחו בחשבון – אולסטאר נקיות זה חתיכת דבר מוזר.

איך לנקות וואנס

ניקיון בד, כמו למשל בנעלי וואנס או סופרגה, דורש יותר עדינות. שימו לב – אם מדובר בכתמים פשוטים של סתם שלולית או בירה, כנראה שמים וסבון יספיקו. אם מדובר בדברים קשים יותר (דם, או זרע… סתם סתם. סתם?), אסכולה אחת גורסת כי יש להכין בבית תמיסה שעשויה מכמויות שוות של חומץ לבן, סודה לאפיה ומים, עמה מנקים את הנעל. אם גם השרוכים מג'ויפים – אפשר לטבול אותם באותה תמיסה. אחרי זמן מה בייבוש, הנעליים יקבלו מעין שכבה עליונה מתפוררת, שאחרי שמפוררים אותה סופית – הן נראות חדשות כביום קנייתן.שימו לב – הטריק הזה רלוונטי רק לנעליים במצב צבירה סופני. אל תנסו אותו על נעליים שנראות טוב וזקוקות לקוסמטיקה קלה בלבד. עוד דיסקליימר: מדובר בטיפ שרץ ברשת אך לא ניסינו אותו אישית.

טיפול מניעתי לנעלי זמש

יש כאלה שמאמינים שתרסיסים למיניהם ויש כאלה שפשוט מאמינים בלתת לנעל לנוח בסופ"שים, ממש כמו שכתוב בתורה, מיינד יו. השאלה אם רוצים להשתעבד לתרסיס כלשהו או שכן רוצים לגרום לנעל להיראות כמו פריט שלכם, שהולכים איתו וחורשים עליו בכיף. מה שכן חשוב לדעת – נעלי זמש יכולות להגיב טוב לכתמים קלים עם ניקוי במים, אך זה צריך להיעשות בשיא העדינות, כנ"ל לגבי הייבוש. בא לכם תרסיסים? סבבה, רק וודאו שזה משהו טוב ולא תרסיס שיושב בחנות כבר 50 שנה מחכה לישועה. וגם איתו – אל תגזימו.

טיפים למתקדמים:

"אני נגד ניקיון ספריי ששמים לפני השימוש, אני בעד ללכלך נעליים כמה שיותר", מכריז אוהד להב, מבעלי חנות הסניקרס "סניקר בוקס טי אל וי". כשדוחקים בו, הוא נאלץ להתפשר ולהגיד כי הוא מחזיק אצלו בחנות תרסיס הגנה של Crep שמיועד לכל סוג של נעל – בד, עור או זמש.

אבל מה לגבי אנשים אסטניסטים שחייבים לנקות כל הזמן את הסניקרס, גם אחרי הליכה פשוטה למכולת וחזרה? בדיוק בשביל אותם אובססביים מצאתי את עמית עמית גלסקה, איש כה פדנט לניקיון שוז שחבריו מכנים אותו קליני ג'י (!!!) ואף מעבירים לו את הסניקרס שלהם לניקיון אורוות טוטאלי.

עצות מהמומחה קליני ג'י:

"אני לא הטייפ של הלוק החרוש, מעיד ג'י מעיד על עצמו. "אני אוהב את הלוק הנקי. שהכל יהיה נקי, שהבגדים יהיו מגוהצים. פעם, תמיד רציתי נעליים ולא היה. כשאני גדלתי, הורגלתי לזה שעד שזוג לא נקרע – לא קונים אחד חדש. עכשיו כשיש לי המון זוגות, אני שומר עליהם. אני זוכר שהיה שלב בגיל 9 שאמרתי לאמא שלי שאני רוצה שכל הנעליים יהיו בצבע של החולצות שלי. זה לא קרה, ועכשיו אני מכפר על זה".

https://www.instagram.com/p/BaJutgDgPoy/

באשר לסוגיה הכי חשובה, הלא היא נקיון זמש, ג'י ממליץ להשתמש ב"מברשת הכי עדינה שיש, שקונים חנות לחומרי בניין, שהיא בעצם מגרדת את השכבה העליונה באופן הכי דק שיש" (להב כינה זאת "נייר זכוכית אפס" – שהוא נייר הזכוכית הכי עדין שיש). לצד זאת, הוא מדגיש כי אי אפשר לנקות זמש ממש במאה אחוז, או כדבריו "אין משהו שהוא ממש ממש ממש טוב. למשל, כתמי רטיבות תמיד יראו". בנוסף, בזמש כדאי להשתמש בסבון מאוד חלש, לטבול במברשת מאוד עדינה ולנקות את השאריות עם מטלית מיקרופייבר.

דבר אחד חשוב הוא מבקש להדגיש בפני קהל הקוראים: "לא לכבס, סימן קריאה! זה הורס את הנעל. יש דבק בתוך הנעל והוא לא אמור להתערבב עם הנוזלים של הכביסה, שמכילים מלא כימיקלים. לכבס זה מיתוס של אימהות. גם אל תשימו בתוך סדין ואז תשימו במכונה. גם לא בתוך רשת. פשוט אל".

מה לגבי נעלי עור?

"נעלי עור הכי קל לשמר כי בתכלס פשוט מעבירים מגבון. יש כמה סבונים שמחזירים את הנעל למצב הקודם, ואם אתם מגיעים למצב של לכלוך שלא יורד עם מגבון, נסו מברשת שיניים כי עדינה, ממש של תינוקות, עם סבון כלים או סבון ידיים או מה שיש לכם בבית. הסבון של החברות הייעודיות לניקיון נעליים יותר פעיל וזה הפלוס שלו, אבל צריך להבין מתי יש בו שימוש ומתי אין צורך".

יש מיתוסים על סודה לשתייה, חומץ לבן וכו'. ניסית? במה אתה אישית משתמש?

"אני הכנתי לעצמי תערובת ייחודית, לא ניסיתי את המיתוסים שציינת. בזוג הראשון של וואנס שקניתי, אמרו לי לנסות מברשת שיניים עם משחת שיניים ובסוף זרקתי את הזוג. היום אין כזה מצב. כל הנעליים נקיות ומתוקתקות".

https://www.instagram.com/p/BG41to_h_Bb/

איפה מייבשים?

"בצל. תמיד תמיד מייבשים בצל".

טיפ לעזרה ראשונה מצילת חיים?

"יש לי מגבון של Crep בארנק כל הזמן למקרי חירום והוא באמת נותן עבודה במקרה חירום. אם קורה שאתה עם נעל לבנה באירוע ולא רוצה להתבאס – כדאי להתארגן על אחד".

• אופנה
• נעליים
• וואנס
• נייק
• החיים היפים