בחיינו שלא ידענו שזה בכלל משהו שאנחנו רוצים, אבל מרגע ששמענו על "מונסייר ספייד" אנחנו לא מפסיקים לחשוב עליה – צמד יוצרי טלוויזיה מוערכים חוברים ליצירת סדרה קטנה לרשת AMC שמחזירה, סתם ככה על הדרך, את הגיבור הבלשי הכי חשוב בז'אנר הפילם-נואר, גיבור "הנץ ממלטה", סם ספייד.

>>

ההפקה האמריקאית-צרפתית מוצאת את ספייד – הארכיטיפ לכל הבלשים הקשוחים שאתם מכירים, החל מבאטמן ועד לג'ו מ"העיר הזאת" – אחרי שכבר פרש מימי הפרייבט דיק, וחי את חייו בבוזול שבדרום צרפת, עד שכמובן – רצח מתרחש! למעשה, רצח של שש נזירות, אז אתם יודעים שהוא חמור. ספייד מגלה שהרציחות קשורות באופן מסוים בילד בעל כוחות מיוחדים, ובכלל שאנחנו מכירים את הז'אנר, יש בטח גם פאם פטאל כזו או אחרת.

לתפקיד הבלש הבלתי נלאה, שגולם באופן אייקוני על ידי המפרי בוגרט, לוקח קלייב אוון הבריטי, ובהתחשב בעובדה שנטען שהיה אמור לגלם את ג'יימס בונד, זה ליהוק די הגיוני. העובדה שמאחורי הפאן-פיק המושקע הזה עומד טום פונטה (יוצר "אוז") וסקוט פרנק (יוצר "גמביט המלכה" והתסריטאי של "לוגן" ו"תפוס את שורטי") מרגיעה אותנו מאוד שהם ידעו למתוח את חומרי המקור בדיוק לפינה הרצויה, ואולי גם יצליחו לבנות חידה בלשית הולמת.
"Monsieur Spade", פרק ראשון זמין, פרק חדש מדי יום ראשון ב-AMC

• המסך
• מה רואים הלילה
• בלש
• ספרות בלשית
• מתח

מזמן לא הייתה לנו הצלחה ישראלית חדשה ומשמעותית בשווקי הטלוויזיה העולמית, ומה שנותר מתעשיית הטלוויזיה המקומית נמצא בסכנת הכחדה אליה מוביל סוכן הכאוס שלמה קרעי, כך שהחדשות הטובות הבאות מגיעות לנו: קשת אינטרנשיונל תהפוך את רומן הריגול הבלשי המעולה של דב אלפון, "לילה ארוך בפריז", לסדרה בהפקה צרפתית שתשודר בערוץ הצרפתי המוביל TF1,כך חשף שגיא בן נוןב"וואלה תרבות" מוקדם יותר היום.

דב אלפון, העורך הראשי לשעבר של "הארץ", הוציא לאור את ספר הבכורה שלו ב-2016, חמש שנים אחרי שעזב את התפקיד הנחשק ועבר להתגורר בפריז ככתב המערכת. "לילה ארוך בפריז" הפך לאחד מרבי המכר הגדולים של אותה שנה, תורגם למספר שפות וב-2019 זיכה את אלפון בפרס מאריון הצרפתי ובפרס פיגיון הזהב הבינלאומי למותחני ריגול. מאז לא פרסם אלפון ספר נוסף, ולפני כשלוש שנים עלה לליגת העל העולמית של עורכי העיתונות כשמונה לעורך הראשי של ה"ליברסיון" המוערך.

>> עיתונות, פרנויה ו-8200 על האש: ריאיון עם דב אלפון (2016)

עלילת הספר מתרחשת מאחורי הקלעים של יחידת 8200 הנחשקת, בה שירת אלפון בצעירותו, ועל רקע האפליה העדתית-מעמדית ביחידה לאורך השנים. בריאיון ל"טיים אאוט" עם צאת הספר סיפר אלפון ש"כל החלק הטכנולוגי ביחידה מושפע מהשכלת ההורים ובפועל יש שם בעיקר אשכנזים. רוסים לא נחשבים אשכנזים לצורך העניין. כל תפקידי ההאזנה, לעומת זאת, זה בעיקר מזרחים ורוסים. יש קיטוב מעמדי ועדתי ברור ביחידה, וזה ברור לכולם שיוצאי האגף הטכנולוגי הם אלה שיעשו מיליונים בהיי־טק".

בסדרה יככב הזמר-שחקן היהודי פטריק ברואל שיגלם את קצין המודיעין הישראלי זיו עבדי, ולצידו נטשה לינדינגר בתפקיד מפקחת המשטרה המקומית שמסייעת לו לנסות ולפענח שרשרת רציחות שמזעזעת את פריז ומתחילה ברצח של קצין מודיעין ישראלי. "Unite 8200", כפי שיקראו לסדרה בצרפת, נוצרה בשת"פ של ליאורה קמינצקי ("כפולים") עם התסריטאי השוודי דיווד דוסה והתסריטאית הצרפתיה ונגר דיאוואדי; הסדרה תהיה דוברת צרפתית ואנגלית וגם קצת עברית, ונקודה נוספת לגאווה הישראלית היא שדן סחר ("השוטרים") יביים. נמתין במתח.

• המסך
• דב אלפון
• צרפת
• פריז
• ספרות בלשית
• קשת אינטרנשיונל

• Facebook
• Twitter
• Email

אליש בן זקן, גיבור הרומן הראשון של שמעון אדף, "קילומטר ויומיים לפני השקיעה", חוזר בספר חדש, "קובלנה של בלש". יותר מעשור עבר מאז הספר הקודם, שבו אליש חקר את התאבדותו של מרצה לפילוסופיה ואת הרצח של דליה שושן – הסולנית של להקת בלאזה אה סן לומייר שמתה לפני שהספיקה לחזור לשדרות היישר מחיבוקה החם מדי של סצנת הרוק של תל אביב בתחילת שנות ה־90.

מאז הספיק אליש להיות בלש וסופר ובן זוג ועכשיו הוא לא זה, לא זה ולא זה. הוא פרש מעסקי הבילוש, הוא כבר לא מקשיב למוזיקה. הוא כתב סדרת ספרים על בלש שחוקר מעשי רצח שלא פוענחו ומתקשה להשלים את הספר האחרון. אחייניתו תהל, הזכורה מהספר הקודם, מתקשרת אליו כשהוא נמצא בכנס ספרותי בצרפת כדי לבקש את עזרתו בפתרון תעלומת היעלמה וחזרתה של כלנית, שכנתה תושבת שדרות שנעלמה וחזרה ואיבדה את זיכרונה.

אליש עובר לשדרות למורת רוחה של אחותו ולמרות פרישתו מעסקי החקירות, כמעט כנגד רצונו. הספר מתרחש בקיץ 2014, בזמן צוק איתן, והמלחמה מופיעה בספר לא רק כאירוע בעל משמעות פוליטית, אלא גם כשאלה של שייכות ונאמנות. אדף כותב על משפחה ובית כקשר דם ועל היחס בין תבונה לגוף.

חקירת הזיכרון המחוק של כלנית היא גם חזרה לזיכרונות המחוקים של אליש. "קובלנה של בלש" כתוב בתנועה מתמדת קדימה ואחורה – קדימה אל פתרון התעלומה ואחורה אל עברו של אליש, הפרידה מאשתו, כתיבת הרומנים הבלשיים והפגישה עם גרושתו לעתיד. התנועה הסיפורית המנוגדת יוצרת מעגל שלם.

להוצאת הספר מתלווה הוצאה מחודשת של "קילומטר ויומיים לפני השקיעה", המזמינה השוואה מעמיקה עוד יותר מהמתבקש בין שני הספרים. בשניהם בולט העיסוק של אדף בשאלת הכתיבה בכלל ובפעולתו של הרומן הבלשי בפרט. אבל בשונה מהספר הקודם, הספר החדש כתוב בגוף ראשון, כאילו אליש – או אדף – כבר לא מסוגל לשאת את הריחוק המתחייב מהפער בין הגיבור למספר, ומה שהיה אפיון של הדמות בספר הראשון הוא חלק מהסיפור בספר החדש, וזה עובד פחות טוב.

מחשבות על הצדקת הכתיבה, עד כמה שהן מעניינות ויפות, מתפקדות כפיגומים לסיפור, פיגומים שהמספר יכול להותיר בתוך הספר או לפרקם לאחר הכתיבה. לפעמים הפיגומים נדמים כחלק אינטגרלי מהבניין השלם. לפעמים, בגלל יופיים, הקורא מתמקד בהם במקום בבניין העומד בפני עצמו. כך גם ב"קובלנה של בלש", שבו ההרהורים המטא־ספרותיים תופסים מקום נכבד מדי. אליש מספר שלפני כתיבת הרומנים הבלשיים הוא רצה לכתוב מסות על ספרות בלשית. "תכננתי להגיד לה שאני חוקר דבר מה, ומנגנון החקירה נעשה לי מוחשי יותר מהידע שנועד להשיג", הוא אומר על המסה הרביעית שלא נכתבה.

"קובלנה של בלש" הוא מנגנון חקירה שלם שיכול לפעול היטב גם בלי הוראות ההפעלה.

השורה התחתונה:רומן בלשי לבלשים ספרותיים

• ביקורות
• שמעון אדף
• קובלנה של בלש
• ספרות בלשית
• ספרות ישראלית
• ביקורות ספרים
• תרבות