Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

עדי עזרא

כתבות
אירועים
עסקאות
המושכות בחוטים (איור: shutterstock)

מפת הקשרים: הנשים הגאות הכי משפיעות

מפת הקשרים: הנשים הגאות הכי משפיעות

מאחורי כל אישה מצליחה עומדת אישה עוד יותר מצליחה. הן מוכשרות ומזיזות עניינים: אלו הן הנשים המשפיעות של הקהילה הגאה

המושכות בחוטים (איור: shutterstock)
המושכות בחוטים (איור: shutterstock)

לחצו להגדלה

(עיצוב: רועי שרימפס)
(עיצוב: רועי שרימפס)

רנן מוסינזון

פעילה חברתית ויזמית בתחום התרבות והתקשורת העצמאית. ממקימי "החדשות מהירקון שבעים" וגלריית החללית. ערכה במגזין "כביש ארבעים" והשנה זכתה באות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני.

רנן מוסינזון. צילום: איליה מלניקוב
רנן מוסינזון. צילום: איליה מלניקוב

דנה אולמרט

פעילת שמאל וחוקרת ספרות. זכתה בפרס בהט לספרי עיון. מרצה באוניברסיטת תל אביב והקימה את "תחנת כתיבה" לייעוץ לסופרים עם ארנה קוזין ודפנה בן צבי, זוגתה לשעבר שאיתה היא מגדלת שתי ילדות.

[tmwdfpad]

עמליה זיו

דוקטור, משוררת וחוקרת פמיניסטית העוסקת בתיאוריה קווירית. אחת מעורכי "מעבר למיניות" שריכז לראשונה מאמרים קווירים בעברית, הייתה מהמייסדים ומהכותבים ב"הזמן הוורוד" וייסדה את כנס סקס אחר.

רונה קינן

הרבה זמן חלף מאז שרונה קינן הופיעה מול יודעי ח"ן בתיאטרון תמונע, והיום היא נחשבת לאחת הנשים הבולטות במוזיקה הישראלית. כלת פרס אקו"ם, הייתה האמנית המצטיינת של הקרן למצוינות בתרבות. גרמה לנו לרייר כששיתפה פעולה עם גידי גוב.

רונה קינן. צילום: עמית ישראלי
רונה קינן. צילום: עמית ישראלי

טלי יעקבי

האישה שמזיזה את האלפיון העליון. בעלת משרד הפקות על שמה. בין לקוחותיה הבולטים: משפחת עופר, אריסון ודנקנר. הפיקה את מסיבת יום ההולדת ה־50 של מדונה ואת החתונה של בר רפאלי ועדי עזרא.

יהודית רביץ

קשה להתחיל לתאר את העשייה המוזיקלית המפוארת של יהודית רביץ, שהשפיעה על דורות שלמים של מוזיקאים ומאזינים להוטים. אחראית לכמה מנכסי צאן הברזל של המוזיקה הישראלית ומוכתרת כגירל קראש הראשון של כולנו.

יהודית רביץ
יהודית רביץ

נסלי ברדה

ברדה היא אחת העיתונאיות הצעירות הבכירות והמבטיחות בישראל. כתבת התכנית "עובדה". בין היתר חשפה את פרשת רונאל פישר, חקרה את סיפור ישי שליסל ואת הקשרים בין המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו לקצינה זוטרה.

ד"ר טלי פורטר

מנהלת מחלקת טיפול נמרץ ביניים ומרפאת לב האישה בבילינסון. פורטר פועלת לקידום המודעות לבריאות האישה וגורמי הסיכון הייחודיים לנשים, בתוך עולם הרפואה ומחוץ לו: באקדמיה, בכנסת ובוועדות של משרד הבריאות. היא גם הקימה כנס ראשון מסוגו בארץ בשם Cardio Femme, שאליו מגיעים אנשי מקצוע והוא מוקדש ללימוד בריאות האישה.

דלית רצ'סטר

עורכת בכירה בגלגל"צ ודי.ג'יי בולטת. רצ'סטר מנגנת בפסטיבלים בארץ ובעולם, ואם תהיתם מי הרימה לכם במסיבת הרחוב בכיכר המדינה בפורים, אנחנו שמחים לפתור לכם את התעלומה.

דלית רצ'סטר. צילום: תום זואילי
דלית רצ'סטר. צילום: תום זואילי

גלית בן שמחון

אשת שיווק ויועצת עסקית. לשעבר סמנכ"לית בהפניקס וניהלה את משרד השיווק מגזרים. מייסדת סוכנות אסטרטגיה עסקית ושיווקית.

דפנה בן צבי

אשת תקשורת לשעבר, עורכת ספרות וסופרת ילדים זוכת פרס דבורה עומר על ספרה "זוזי שמש".

אליוט

זמרת ודי.ג'יי. סולנית להקת פוליאנה פרנק ומלמדת תקלוט והפקה.

איילת לטוביץ'

השפית של שלושת סניפי ביתא קפה ועורכת ספרי בישול.

יהלומה לוי

לשעבר אשת תקשורת בכירה ומנכ"ל רדיו תל אביב. היום לוי היא שפית ובעלת מסעדת יהלומה בנמל.

מיכל רומי

מנכ"ל ומייסדת שותפה במשרד הפרסום מקאן ואלי, שלאחרונה זכה בפרס 100 למצוינות. רומי היא גם המייסדת, העורכת והמו"ל של מגזין התרבות "כביש ארבעים".

אורית רביבו

שותפה במסעדה המצוינת ומעוז הקהילה הנשית ג'וז ולוז עם עלמה פוגל, לשעבר בת זוגה.

עלמה פוגל

שותפה במסעדת ג'וז ולוז ובקפה בתה וגריגה.

יולי נובק

מנכ"ל שוברים שתיקה. בעבר רכזת מתנדבים ורכזת דירקטוריון בחושן.

מיה בנגל

אשת תקשורת, יועצת לארגון שוברים שתיקה ולפוליטיקאים מהשמאל. ייעצה לציפי לבני והגישה את "ערב חדש" לצד דן מרגלית.

איריס רחמימוב

פרופסור, חוקרת בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, בין היתר גם היסטוריה מגדרית ולהט"בית.

ציפי ורימה רומנו

ציפי היא אשת יח"צ ובעלת מותג האופנה רימה רומנו שאותו מעצבת בת זוגה רימה.

ציפי ורימה רומנו. צילום: נמרוד סונדרס
ציפי ורימה רומנו. צילום: נמרוד סונדרס

מורן רוזנבלט

במאית ושחקנית ("תפוחים מן המדבר", "שבלולים בגשם"). זכתה בפרס אופיר על תפקידה בסרט "חתונה מנייר".

מורן רוזנבלט. צילום: דניאל קמינסקי
מורן רוזנבלט. צילום: דניאל קמינסקי

קורין אלאל

זמרת, מלחינה וכוכבת אמיתית. מקומה בהיכל התהילה של המוזיקה הישראלית מובטח.

אסי לוי

שחקנית קולנוע ותיאטרון זוכת פרסים. זכתה בשני פרסי אופיר על משחקה ב"קשר עיר" ו"אביבה אהובתי".

אסי לוי. צילום: איליה מלניקוב
אסי לוי. צילום: איליה מלניקוב

גילי שם טוב

יועצת תקשורת ודוברת תאגיד השידור הציבורי. עיתונאית ספורט בדימוס.

חן יאני

מוזיקאית, די.ג'יי ושחקנית. הייתה סולנית המחשפות שבה ניגנה גם יפעת נץ. מקליטה אי.פי חדש לבדה ואנחנו מחכות לו.

חן יאני (צילום: גיא נחום לוי)
חן יאני (צילום: גיא נחום לוי)

אירית מגל

העורכת הראשית של תוכנית הבוקר של קשת. ערכה בחדשות 2 והייתה כתבת החינוך של גל"צ.

רוית הכט

עיתונאית ופובליציסטית. עורכת מדור הדעות של "הארץ" בדיגיטל וסגנית עורך מדור הדעות בעיתון.

רוני ססלוב

ססלוב היא ייננית ומנהלת את הטייסטינג רום בשרונה.

רוני ססלוב (צילום: איליה מלניקוב)
רוני ססלוב (צילום: איליה מלניקוב)

יעל משעלי

ד"ר משעלי היא מרצה בתוכנית ללימודי נשים ומגדר ובחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקרת מיניות ותיאוריה קווירית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וממארגני כנס סקס אחר. משעלי היא גם פעילה חברתית וכותבת בהקשרים פמיניסטיים, מזרחיים וקוויריים, פרפורמרית ומשוררת.

אורנה אושרי

המעצבת הראשית של "ידיעות אחרונות". ערכה את "הזמן הוורוד".

דנה גילרמן

אוצרת אמנות ומבעלי מיזם ויטרינה ארט – יצירות במחירים נגישים. מבקרת האמנות ב"ידיעות אחרונות".

מאיה בקר

עורכת הספרות של "ידיעות אחרונות".

אפרת טולקובסקי

חברת מועצת העיר תל אביב־יפו מטעם סיעת מרצ והמרימה הרשמית של מצעד הגאווה 2016.

טלי שלום עזר

במאית ותסריטאית ("פרינסס", סרוגייט").

ליבי טישלר

מנהלת קריאייטיב. הייתה מנהלת תוכן במשרד הפרסום מקאן ואלי. טישלר היא בת הזוג של טלי שלום עזר והן מגדלות תאומות מתוקות.

ענת ניר ודנה זיו

יוזמות ומנהלות פסטיבל הקולנוע "לסבית קטלנית". ענת היא חברת הוועד המנהל באגודת הלהט"ב. עמדו מאחורי ליין המסיבות דנה וענת והיום מפיקות את ליין CULT.

ליאור אלפנט

המנהלת האמנותית של פסטיבל "לסבית קטלנית". ממנהלות פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה וממייסדות עיתון "פוליטיקלי קוראת".

נרקיס טפלר

די.ג'יי, רזידנטית מועדון הברקפסט ומפיקת הליין XCCV עם תמי ביברינג. ממפיקות פסטיבל האמנות בורדליין.

נרקיס טפלר להילי ארי. צילום: הילה שייר
נרקיס טפלר להילי ארי. צילום: הילה שייר

תמר אייזנמן

זמרת ויוצרת ששיתפה פעולה עם אמנים כמו אסף אבידן והדג נחש.

תמר עמית יוסף

כוכבת הסדרה "גאליס", עיתונאית, שדרנית רדיו וחברה בתא העיתונאיות. ביסקסואלית.

יעל דקלבאום

זמרת ויוצרת, חברת להקת הבנות נחמה, ששירן "להיות" ("So Far") זכה בפרס הישג השנה של אקו"ם. אלבומן הראשון הגיע למעמד של אלבום זהב.

נירית אנדרמן

עיתונאית. החלה את הקריירה שלה ברדיו ובטלוויזיה, והיום משמשת כתבת ועורכת קולנוע בעיתון "הארץ".

ירדן סקופ

כתבת החינוך של "הארץ" וממקימות תא העיתונאיות.

נועם זדה

מפיקת הליינים סבן אילבן וצ'ארט פארטי. מפיקת הליין SHABAT עם קרן דותן ומיטל תוהמי, איתן יצרה את מותג המסיבות BE PROUD.

גלי שטרקמן

מנהלת הפקה במשרד הפרסום באומן בר ריבנאי.

אליס חיון

חיית לילה שמוכרת בעיקר מליין המסיבות קרן ואליס זצ"ל. מפיקה את הליין ONE WAY.

קרן סוויסה

מפיקת ליין המסיבות זותי עם בתי עזרי ומורי באום.

מיכל שר

די.ג'יי, מנגנת בפסטיבלים ברחבי העולם, רזידנטית ליין IT’S BRITNEY BITCH.

מיכל שר. צילום: דויד פרל
מיכל שר. צילום: דויד פרל

יעל גל

מבעלי השפגאט והמיני קלאב.

אלינור דוידוב

עיתונאית וממייסדי ארגון העיתונאים ותא העיתונאיות.

מיה דנון

די.ג'יי ומפיקת מוזיקה אלקטרונית. מלמדת בבית הספר למוזיקה הכיתה ומגדלת דור חדש של מפיקים.

אריאלה לנדה

המלכה של חיי הלילה הלסביים. בעלת הבר בית אריאלה. בעבר הייתה בעלת המינרווה והבר ג'ואיש פרינסס.

אריאלה לנדה. צילום: איליה מלניקוב
אריאלה לנדה. צילום: איליה מלניקוב

עדי קייזרמן

ניהלה את מינרווה, ולאחר שהמקום נסגר לקחה בעלות על בית השואבה, בזמנים שללסביות היה רק פאב אחד. מבעלי חנות היין מנו וינו.

רוני הלפרן

דוקטור, מרצה בתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב. מחברת הספר "גוף בלא נחת".

נינה הלוי

הקימה את מאפיית לחמנינה עם בת זוגה, דגנית הלוי. נציגת הציבור בוועדה לשינוי מין. קיבלה אות יקירת הקהילה לבריאות טרנסג'נדרית.

כרמן אלמקייס

אקטיביסטית מזרחית, ממקימי לא נחמדים – לא נחמדות. מנהלת הפרויקטים בתנועת אחותי וממלווי המאבק לשחרור יונתן היילו.

כרמן אלמקייס. צילום: יולי גורודינסקי
כרמן אלמקייס. צילום: יולי גורודינסקי

רעות נגר

מבעלות בר האמזונה, מפיקה ועורכת באתר WDG – חדשות הקהילה הגאה.

חן אריאלי

יו"ר שותפה באגודה ומרצה במסגרות שונות בנושאי דימוי גוף.

נעם נבו

תסריטאית ("גאליס", "נויורק"), כותבת לפרומואים ופרסומות ומוזיקאית.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מאחורי כל אישה מצליחה עומדת אישה עוד יותר מצליחה. הן מוכשרות ומזיזות עניינים: אלו הן הנשים המשפיעות של הקהילה הגאה

מאתמערכת טיים אאוט3 ביוני 2016
בר רפאלי. צילום: Getty Images

הערב שבו בר רפאלי תהפוך לאישה מושלמת

הערב שבו בר רפאלי תהפוך לאישה מושלמת

העיסוק האובססיבי בחתונתה של בר רפאלי לימד אותנו לקח עגום: להיות רווקה מוצלחת בישראל זה פשוט לא מספיק

בר רפאלי. צילום: Getty Images
בר רפאלי. צילום: Getty Images
24 בספטמבר 2015

בזמן שאתם קוראים וקוראות את הטקסט הזה, בר רפאלי כבר יצאה מהמקלחת האחרונה שלה כרווקה. אולי היא השתמשה בפילינג אורגני מים המלח בניחוח פצ׳ולי-וניל-טרטר, אולי בשמפו ארל גריי ששלחה לה פיפה מידלטון, מישהו כבר יטרח לסקר את זה. אחר כך היא תאכל גרנולה שנצלתה במיטת שיזוף בגליל (החברה כבר תעדכן אותנו עם תמונה באינסטגרם פלוס הכיתוב ״גרנולית לברבורית״), ולסיום היא תפגוש במאפר ובמעצב השיער בני המזל שבשנים הקרובות לא יצאו לחופש מרוב בריידזילות המתדפקות על דלתם. ואז – זה יקרה. בר רפאלי, הרווקה המסוקרת בארץ, תשבור את הכוס, את הלב של כל חבוב שהגיע לבגרות מינית, ואת האינטרנט.

האינטרנט אוהב את בר רפאלי, בזה אין ספק. בטח כשמחברים את המוסד הבינלאומי הזה למוסד הבינלאומי היחיד שאולי גדול ממנה ברמת הההתלהבות, הסגידה והאובססיה שהוא מעורר אצל אנשים – מוסד הנישואין. ההכנות לחתונה הגדולה שתתקיים ממש הערב ביערות הכרמל זוכות לסיקור כבר חודשים מכל זווית אפשרית, והפיק, זה ששבר לציבור את הכוס בטרם נשברה הכוס – היה האישור לסגירת המרחב האווירי של האירוע על מנת שמשפחת רפאלי תוכל לשמור על פרטיות, או יותר נכון למסחר אותו על פי החוקים שלה, אישור שלבסוף בוטל על ידי שר התחבורה.

אך חוץ מאותה סערה ציבורית בכוסית מרטיני, נראה שעד שנגעו לנו במרחב האווירי עפנו על כל חלקיק מידע שהרשת זרקה לעברנו, שואפים אותו לריאות כאילו מעולם לא התחתנה כאן רווקה לוהטת. נשאלת השאלה: למה אנחנו כל כך נרגשים מהחתונה של רפאלי את עזרא? מדוע נמהר להקליק על האייטם שיבטיח לנו פרטים על אריחי הקרמיקה בשירותי הכלה? למה אנחנו מתעכבות על עוד תמונה באינסטגרם ממסיבת הרווקות השלישית (השלישית!) של האייקון, תוהות מי המותג שעומד מאחורי השמלות התואמות של חברותיה (מיס גיישה, ותודה ליח״צ)?

ובכן, האירוע של בר מאפשר לנו לסגוד במקביל לשני המקדשים הגדולים בתרבות הפופולרית שלנו כיום, אלה שמורידים אותנו על הברכיים בתפילה המונית בתקווה שנוכל להשתייך אליהם: יופי ונישואין. איכשהו, התרבות שלנו עדיין מצליחה להטמיע בנו הנשים את הרעיון שהדבר המשמעותי ביותר שנעשה בחיינו הוא למצוא בן זוג שבסופו של דבר יעלה על חליפה ויזמין לנו יהלום וצלם מגנטים. בלי זה אין לנו באמת כוח, ולא משנה כמה אנחנו מצליחות, מוכשרות, מאושרות. אם עד גיל 30 החברה משחררת לעברנו קריאות של ״יאללה, אודרוב!״, אחרי 30 הן מתחלפות במרפקים לאמא שלנו במפגשים משפחתיים ובמבטי רחמים, כאילו אנו מדיפות ניחוח חמוץ של כישלון. לכן, בעוד הרווק הממוצע מסתפק בערב של שתייה עם החבר׳ה (כזה שכולל אלכוהול במקרה הטוב וחשפנית במקרה הממש רע, אבל זה כבר טקסט אחר), את היציאה מחיי הרווקות האומללים חוגגת בעלת השמחה וחברותיה במגוון טקסים פומפוזיים שבהם כל טריק ושטיק הוא לגיטימי, ובלבד שהכלה לעתיד תצהל עד שהענבל שלה יעוף מגרונה ויכה את אחד מכתרי הבולבולים המהבהבים של חברותיה. לרובנו אמנם יחגגו במסיבת רווקות אחת, אך גם מסיבת הרווקות הממוצעת כוללת השקעה חסרת פרופורציות, בטח בהשוואה לזו של החתן. הוא מה אכפת לו, זה לא חלום שהוא גדל עליו.

האובססיה השניה של התרבות שלנו הוא יופי. אותם נתונים חיצוניים שנותנים לאישה המודרנית כוח. הרבה כוח. בעוד גברים מחזיקים ב-99 אחוז מההון הכלכלי העולמי, ההון שנותר בידי נשים הוא יופיין החיצוני, הון שניתן לתרגם להון כלכלי. רפאלי, המייצגת את היופי האידיאלי, מדגימה זאת היטב, כשיופייה איפשר לה להסתובב בעולם, להתרועע עם היפים והנכונים, לתחזק רומנים עם גברים עשירים ומפורסמים ולעשות הרבה מאוד כסף. במילים אחרות: בר רפאלי הפכה למעצמה ששוה מיליונים בזכות יופיה עוצר הנשימה, הסגידה של התרבות שלנו ליופי שלה, והיכולת שלה לתרגם את אותו הון להון כלכלי. היא צברה כוח עצום כי היא בית המקדש עצמו, היכל היופי שבצלו כולנו מעוניינים להתכנס.

אבל מה שווה כל הכוח הזה אם את רווקה? עד שקיבלה רפאלי את הצעת הנישואין הנחשקת, למרבית הראיונות שהתקיימו איתה נדחסה השאלה ״נו, אז מתי?״. זה היה בתקופת עדי עזרא, זה היה בתקופת ליאונרדו דיקפריו, וזה היה בין לבין, כשרפאלי איימה לערער לנו את התפיסות החברתיות המקובלות והמקובעות בהיותה רווקה שטוב לה. ההנחה שאישה יכולה להיות מבסוטה מחייה גם בלי שייבה על האצבע היא כמעט קוריוז, ולא משנה שרפאלי, מאז שחדרה לחיינו, היא אישה מצליחה מאוד. השלמות החיצונית הזו שלה החלה לבלבל אותנו, כי היא לעולם לא יכולה להיות שלמה בלי חתן, ואיך עם כזה חיוך אין לך חתן, נשמה? כשיופי חיצוני לא מתרגם את עצמו לחופה, משהו כנראה לא בסדר.

ועכשיו הכל בסדר. התקשורת, שמשמרת את הסדר הקיים עם כל ידיעה נרגשת על עוד סלבית שקיבלה הצעה, שהתחתנה, שנכנסה להיריון ושילדה (כשאחרי הלידה הידיעות מתמקדות בחזרה לגזרה, כי שוב, צריך לשמור על סטנדרט אחד ואחיד של יופי), חוגגת את ההליכה של האישה החזקה בתלם. של הבחורה שיש לה הכל, אבל עד שאין לה את הרב גרוסמן במסוק היא קצת מאכזבת אותנו, כי בכל אגדה שמכבדת את עצמה הבחורה היפה מסיימת עם נסיך ועם נשף. אם רפאלי היתה חוצה את יום ההולדת ה-30 בלי הטייטל ׳מאורסת׳, המרחב האווירי שלה היה מתחיל להיסגר עליה, עם טוקבקיסטים שהיו מטיחים בה שככה לא מהווים דוגמא לכל כך הרבה מעריצות. בר רפאלי כמעט הכתיבה לנו דרך אחרת, בראיונות מצויינים שבהם אמרה שחתונה היא לא משהו שהיא חלמה עליו, ושהכי חשוב לה אהבה, בטח לא כל הטקסיות, אבל בסוף הלכה בדרך המקובלת, והאינטרנט קרס מרוב כפיים. האובססיה הכפייתית שלנו לכל אחד מהטקסים שהיא עורכת בדרך להפיכתה לאשת איש כדת משה וישראל היא אנחת רווחה קולקטיבית; הקלה וסיפוק מכך שהאישה היפה בתבל עושה את מה שנשים יפות אמורות לעשות, בלי למרוד ולערער לנו את הסדר הקיים. בשביל זה יש לנו את המכוערות.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

העיסוק האובססיבי בחתונתה של בר רפאלי לימד אותנו לקח עגום: להיות רווקה מוצלחת בישראל זה פשוט לא מספיק

מאתרתם איזק24 בספטמבר 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!