>> המחזאית והיוצרת עדנה מזי"א הלכה אתמול (10.12) לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן. עם עלייתו המחודשת של המחזה האייקוני שלה "משחקים בחצר האחורית" לפני כשנתיים, התארחה מזי"א במדור הפופולרי "העיר שלי" ושיתפה אותנו במקומות האהובים עליה בעיר, בחירות קלאסיות בין כיכרות העיר, שדרות העיר, תיאטראות העיר ובתי קפה עם מילים חכמות שהדגימו בדיוק כמה היא אוהבת את תל אביב, ותל אביב אהבה אותה. כבר מתגעגעים.

1. קפה מסריק

אני שם מאז שנפתח עם הסנדוויץ׳ ביצה המהולל. אין שם בערך. זה טעים, איכותי ובלי קישוטים מיותרים. הפואטיקה של הענייניות. טלי ונועה, מנהלות מקום כמו שצריך. בלי זעקות התרגשות ובלי הסתחבקות ריקה. מתאים.
שדרות מסריק 12

2. כיכר דיזנגוף

צפיתי בו בכל גלגוליו. בילדות הוא היה שטוח כמו עכשיו אבל הוא היה מובן מאליו ולא היתה לנו שום רפלקסיה לגביו. בגלגול הנוכחי כבר הגעתי עם מודעות והתפעמות. אני גרה מאד קרוב וכך ליוויתי את ההקמה החדשה על בסיס יום-יומי. מבחינתי הייתי בצוות המקימים. הנכדה בת השנתיים שלי גרה בירושלים, ובכל פעם שאנחנו מתקרבות לכיכר והיא רואה את המזרקה, היא זועקת בהתלהבות ׳הנה תל אביב׳.

3. שדרות סמאטס

׳העבר הוא ארץ אחרת. אנשים מתנהגים שם באופן שונה׳, כתב מישהו. זה מה שאני מרגישה כשאני מגיעה לשדרות סמאטס, שכונת ילדותי. חזרה לשכונת הילדות תמיד הציתה מועקה אוטומטית. האֶרץ האחרת ההיא מתעוררת בלי שמתבקשת. השנים הקהו את הדרמה, ומה שנשאר זה יופייה האובייקטיבי של השדרה הקטנה שלנו.

4. הגרין רום של תיאטרון לפני תחילת ההצגות

בארץ ובחו"ל. אין הבדל. חשפניות יושבות עם קציני אס-אס שמשחקים שח עם חייזר יהודי. יש הכל. לקח שנים לאבסורד להפוך בשבילי למנהגו של עולם.

5. תולעת ספרים. חנות ובית קפה

מהחנות הקטנה בסֶנטר לבאזל, ומשם לכיכר רבין. אליענה, הייקית רבת הקסם, בנתה עם שותפתה פאני מוסד עירוני לתפארת מדינת תל אביב. בית מקדש חילוני לתולעי ספרים. ופלפל ממולא משובח לשאר בני אדם.
מלכי ישראל 9

• העיר שלי
• עדנה מזי"א
• המלצות של מקומיים
• בית ליסין
• מסריק
• כיכר דיזנגוף
• תולעת ספרים

עולם התרבות הישראלי מרכין ראש: המחזאית והסופרת המוערכת עדנה מזי"א הלכה הבוקר לעולמה בגיל 74, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. עם מותה אבד קול צלול ובהיר של יוצרת שתיעדה סיטואציות ומערכות יחסים מקומיות שעל אף הקושי שבהן, תמיד נשארו מעט אופטימיות.

מזי"א נחשבת לאחת המחזאיות המצליחות בתיאטרון הישראלי, יוצרת פורצת דרך שכתבה וביימה חלק מההצגות המצליחות ביותר בארץ, ואף זכתה להכרה בינלאומית. היא נולדה בשם עדנה קוטלוביץ' בתל אביב לפני 74 שנים ("גדלתי בשדרות סמאטס, בצפון המתפתח של תל אביב, שיכון דרום אפריקה קראו לזה",סיפרה בעבר בריאיון), בת יחידה לאם פעילה בארגון לח"י ולאב שפיקד על תא ארגון אצ"ל בדרום אפריקה, ושימש ראש מחלקה בסוכנות היהודית. לימים תשמש אותה הביוגרפיה כהשראה למחזה "המורדים", שהוצג בתיאטרון הקאמרי וזיכה אותה בפרס מחזאית השנה לשנת 1998. את צעדיה הראשונים בכתיבה עשתה בשנות ה-80 כתסריטאית, אז כתבה בשיתוף עם במאי הקולנוע עמוס גוטמן ז"ל את התסריטים ל-"נגוע", "בר 51" ו-"חימו מלך ירושלים", שעסקו בהומוסקסואליות מזוויות שונות. המחזה "וינה על הים", שנכתב בהשפעת מלחמת המפרץ והועלה בתיאטרון חיפה, סימן בתחילת שנות ה-90 את המעבר שעשתה למחזאות.

>> עדנה מזי"א על המקומות האהובים עליה בתל אביב

הפריצה הגדולה של מזי"א הגיעה ב-1993, כאשר בתיאטרון חיפה, ובהמשך בתיאטרון הקאמרי הועלה "משחקים בחצר האחורית" – מיצירותיה המפורסמות ביותר שנכתבה בעקבות פרשת האונס הקבוצתי בקיבוץ בשמרת. המחזה המטלטל תורגם לשפות רבות והוצג ברחבי העולם, הפך לתחנה קבועה של תלמידי תיכון, ובשנה שעברה אף הועלה מחדש בתיאטרון בית ליסין.

בסוף אותו עשור עברה מזי"א לתיאטרון הקאמרי, שם כתבה וביימה שנים רבות, והיה זה המקום בו נרקמה שותפות פוריה בינה לבין הבמאי עומרי ניצן ז"ל, שביים את מרבית מחזותיה וביניהם "סיפור משפחתי", "היה או לא היה" (שמאוחר יותר עובד לקולנוע), "האריסטוקרטים", ״היריון” ועוד. בתיאטרון הקאמרי נוצר גם שיתוף הפעולה בין מזי"א לבין המחזאית ענת גוב ז"ל – ההומור המושחז של גוב וגישת הנו-נונסנס של מזי"א מצאו זה את זה, ומזי"א ביימה את כל מחזותיה של גוב. "חברות הכי טובות" ו"סוף טוב" הועלו מאות פעמים, ופתחו דלת לקהל שאינו נמנה עם באי התיאטרון בדרך כלל, אך נשבה בקסם התמות האוניברסליות, המציאות הישראלית המורכבת ששורטטה ביד אמן והערבוב הבלתי נמנע בין צחוק לבכי.

בשנים האחרונות התרכזה מזי"א בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר, שם כתבה את "זוג" בבימויו של אילן רונן, העוסק באלימות רגשית של בעל כלפי אשתו, ובימים אלה מתקיימות חזרות ל-"סטמפניו", מחזה שעיבדה לרומן הקלאסי של שלום עליכם ויעלה בסוף ינואר. כסבתא אוהבת הקדישה מזי"א את כישרון הכתיבה שלה לנכדיה בספרים "סבתא עוד פעם", "הרפתקה בתיאטרון", "ילד יום ילד לילה", "מה עושים עם סבתא" ו-"קוקולולי" (הוצאת כנרת זמורה-ביתן), בעוד שעבור קהל קוראים מבוגר היא כתבה את "רומן משפחתי", העוסק בזהות היהודית בארץ ובחו"ל, ו-"התפרצות x" העוסק באהבה ורצח.

הלווייתה של עדנה מזי"א תתקיים ביום רביעי בשעה 11:30 בבית העלמין במושב נהלל.
יהי זכרה ברוך.

• ❤ תרבות
• עדנה מזי"א
• הספד
• תיאטרון
• הקאמרי

• Facebook
• Twitter
• Email

מיזם עירוני חדש שיצא לדרך בתחילת החודש מנסה להחיות את אירועי "עונג שבת" שנהג לערוך חיים נחמן ביאליק בתחילת המאה הקודמת, כשאירח מדי שבת מפגשי תרבות ברוח ההשכלה היהודית.

מיקי גיצין, חבר מועצת העיר ומנכ"ל התנועה ישראל חופשית שעומד מאחורי היוזמה, מספר: "הייתי מעורב במלחמה על השבת בעיר וחשבתי שחוץ ממסחר יש לנו עגלה שלמה של היצע תרבותי שהתפתח במשך הרבה שנים. החלטתי לארגן פעילות קהילתית בעיר, וכשאתה חושב על תרבות בשבת הרפרנס הראשוני הוא כמובן ביאליק".

את אולם אוהל שם, שבו התארחו אירועי עונג שבת של ביאליק, מחליף מרכז פליציה בלומנטל שממוקם, איך לא – ברחוב ביאליק, ואת אנשי הרוח של אז, בהם הסופרים שמואל נבון והמשורר יצחק ליב ברוך, יורשים שמות עכשוויים כמו איה כורם, ארז ביטון, ערן צור ועדנה מזי"א. פרט להרצאות, הקראת שירה ומופעים מוזיקליים, תיערך בכל שבוע שעת סיפור לילדים.

"אני מגיע מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, וחוץ מהוויכוח המוכר על דמוקרטיה, אני מאמין שחשוב שהשמאל ייקח חלק בעיצוב דמותה היהודית של המדינה, לאו דווקא בהקשר הדתי", מסביר גיצין. היוזמה מתאפשרת הודות לשיתוף פעולה בין עיריית תל אביב לפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA), בין השאר מתוך מטרה ליצור גשר מחבר בין הערים בדמות עושר תרבותי יהודי. בהתאם לרוח הקהילתית של הפרויקט, מזמינים המארגנים את הציבור הרחב לקחת בו חלק פעיל. "אנחנו קוראים לקהל ולארגונים להציע תוכן רלוונטי ומתכננים לתמוך בקהילות שכבר מקיימות פעילויות הקשורות בתרבות יהודית".

עונג שבת

מרכז פליציה בלומנטל, ביאליק 26, הכניסה חופשית

• מיקי גצין
• מועצת העיר
• פליציה בלומנטל
• איה כורם
• ארז ביטון
• עדנה מזי"א
• ישראל חופשית
• חיים נחמן ביאליק
• תל אביב
• עיריית תל אביב
• שעת סיפור
• שמאל
• ערן צור
• הרצאות
• עונג שבת
• UJA
• עירוני
• שירה
• תרבות