החדש של ניק קייב: אל תצפו לבלדות רצח, סקס אפיל או הומור מקאברי

האם האלבום שהוציא ניק קייב אחרי מותו המחריד של בנו הוא אחד מאלבומיו הטובים ביותר? לא בטוח, אך הוא בהחלט היוצא דופן שבהם

ניק קייב. צילום: Getty Images

21 בספטמבר 2016

בלתי אפשרי להאזין ל"Skeleton Tree", אלבומם החדש של ניק קייב והבאד סידס, מבלי לחשוב כל הזמן על האקספוזיציה הטרגית ליצירתו: מותו הפתאומי של ארתור, בנו בן ה־15 של קייב, כתוצאה מנפילה מחרידה מצוק. לא רק שהאסון סוקר באופן נרחב כשהתרחש ביולי לפני כשנה, אלא גם שהאלבום יצא במקביל להקרנה בינלאומית של "One More Time with Feeling" – הסרט המדובר שמתעד את הקלטת האלבום ובעיקר את הצער הבלתי נתפס שליווה אותה. אך האלבום אינו אסופת שירים המספרים על אבל ושכול. מתברר שאפילו ניק קייב, מספר הסיפורים הגדול, לא מסוגל לתאר במילים כאב שכזה.

אף שרוב השירים נכתבו טרם האירוע הקשה ואינם עוסקים בו, מותו של ארתור נוכח בכל שיר ושיר ובייחוד בקולו של קייב, שמעולם לא נשמע כל כך שבור קודם לכן. "Skeleton Tree" אכן נדמה כעץ שמענפיו תלויים שלדי שירים שלא הספיקו להבשיל לפני שמתו בטרם עת. מילות השירים נשמעות יותר כמו רצף תודעה של אדם שלבו נקרע לגזרים מאשר כמו יצירה עם התחלה, אמצע וסוף. הדרמה מוגשת באיפוק, היא מצועפת ומסוגרת. אין בה פאתוס או בומבסטיות. במקום זאת קייב נשמע חשוף ופגיע באופן מדאיג.

חבר הבאד סידס הוותיק, הכנר והמלחין וורן אליס, שעיבד וניצח על הפקת האלבום, דאג לכך שברובו המוחלט קייב נשמע כאילו הוא שר בחלל מבודד. הוא נשמע לגמרי לבד, נישא בעיקר על גבי משטחי אמביינט אוונגרדיים משהו (רק שיר הנושא מובל על ידי גיטרה ורק "I Need You" מזכיר במבנה בלדת רוק קלאסית). אפילו בשיר היפהפה "Distant Sky", שאותו שר קייב עם זמרת האופרה הדנית אלזה תורפ, קולה המושלם של הזמרת רק מבודד עוד יותר את קולו השבור. העיבודים וההפקה המינימליסטיים יוצרים תחושה של ריק. השירים פרומים בקצוות. מדובר באלבום שהוא כמעט אסופת גרסאות דמו לשירים חסרי נרטיב קוהרנטי.

אל תצפו לבלדות רצח, לסקס אפיל, להומור מקאברי או לקריאות לישועה שאפיינו את הקטלוג של קייב עד כה, רק לכאב גולמי, צער ושכול. האם זהו אחד מאלבומיו הטובים ביותר של ניק קייב? לא בטוח, אך הוא בהחלט היוצא דופן שבהם.

מה באלבום?
ניק קייב כמו שמעולם לא שמעתם אותו

לשמוע?
כן. שני שירים, הפסקה, ואז עוד אחד ונשימה עמוקה

ניק קייב והבאד סידס, "Skeleton Tree", 2016

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״טיים אאוט״לאישור אנא סמנו

פרינס באסטר

האזינו: אור בזויות 269 – Reincarnation

ניק קייב קשה להכלה ומזל שיש לו את וורן אליס, אוצרת הפולק האגדית שירלי קולינס חוזרת עם אלבום אחרי 36 שנה, חדש מגרנדדי המתקמבקים וסוזן סנדפור הנורווגית בשיר חדש ויפהפה

שירלי קולינס. צילום: אווה ורמן

מאתאורי זר אביב

14 בספטמבר 2016

אור בזויותבפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי

[tmwdfpad]

The Aprons – "Fear of Heights"

צמד הדרים־פופ הקסום (ולעיתים מכושף) של טליה פרי (Pits) וחווה כהן השיק את "Any Human Heart" – אלבום שני ויפהפה בהפקת נעם רותם, וזה השיר שפותח אותו.דיברתי איתן קצת על האלבום החדשוהן סיפרו לי שהאלבום מרגיש להן כמו יצירה מהמימד ההפוך של היער בסדרה "Stranger Things". בכל היופי הזה תמיד הן דואגות שמשהו יהיה עכור. כמו שאני אוהב.

האייפרונס. מימין: חווה כהן וטליה פרי. צילום: ולדה קירילוב

Massive Attack – "The Spoils" (feat. Hope Sandoval)

האם יכול להיות שיר שבו הופ סאנדובל תתארח והוא לא יהיה יפהפה? שיר הנושא מתוך החדש של מאסיב אטאק.

Susanne Sundfør – "Reincarnation"

המלכה הנורווגית חוזרת בשיר חדש שנשמע שונה לחלוטין מהשירים שבאלבום הקודם שלה, "Ten Love Songs". בניגוד אליו, שהיה מאוד אייטיזי ומרים לעיתים קרובות למרות שעצוב כל הזמן, השיר החדש בכלל נשמע כמו משהו פולקי יותר, עם סלייד גיטר. האם אתם מאמינים בגלגול נשמות? ובכן, כשסוזן שרה עליו – כן.

Thalia Zedek Band – "Afloat"

הכרתי את טליה צדק דרך אלבום הבכורה שלה מ־2001, "Been here And Gone". כמו רובנו, גם אני לא הייתי ער בזמן אמת ללהקות שבה הייתה חברה – Live Skull ו־Uzi – שבאייטיז היו ידועות בעיקר באנדרגראונד של בוסטון. כעת צדק מוציאה את "Eve" – אלבום שישי שלה והוא נהדר, עדין ומחוספס, רועש-שקט-רועש.

Nick Cave & The Bad Seeds – "I Need You"

אלוהים אדירים, הסרט החדש על ניק קייב לא יוצא מהראש. עוד לא צללתי לעומקו של אלבום השכול החדש, שאת הקלטותיו הסרט מלווה. קצת מפחיד אותי אז אני עושה את זה צעד צעד. אבל אם יש משהו שלא עוזב אותי מצפייה ב־"One More Time With Feeling" זה הרגע בו קייב מצהיר שהוא ואשתו החליטו להיות מאושרים – כדרך של נקמה.

מתוך הסרט One More Time With Feeling. ניק קייב

Dirty Three – "Sue's Last Ride" (live)

בסרט על ניק קייב, למרות שהדבר לא מדובר באופן ישיר, ברור מבין התווים שוורן אליס מלהקת הבאד סידס הוא הרבה יותר ממוזיקאי ומעבד, אלא חבר שבלעדיו ייתכן וקייב לא היה מצליח להקליט את האלבום אחרי מות בנו, ובטח שלא לצלם סרט. גם לאליס יש נסיון עם מוות, והקטע הזה שלו עם להקת Dirty Three נובע ישירות מהנושא והוא יצירה כאוטית, עדינה ואגרסיבית בו זמנית, עצובה וכעוסה עד הקטרזיס הבלתי נמנע.

Current 93 – "Idumæa" (feat. Shirley Collins)

דיוויד טיבט וקורנט 93 תמיד נעו על הציר שבין העגום לאפוקליפטי והם עשו זאת באמצעות קקופוניה מוחלטת דרך אלקטרוניקה וכלה בפולק גותי, כמו בשיר המורבידי הזה מתוך האלבום "Black Ships Ate The Sky" מ־2006. ההרכב מארח את בשיר זה את שירלי קולינס הקשישה, זמרת פולק בריטית נערצת, אוצרת שירים ומי שאחראית במידה רבה לתחיית הפולק בבריטניה בשנות החמישים והשישים בזכות שליקטה, אספה והלחינה שירי עם ישנים יחד עם שותפה לדירה –אלן לומאקס המיתולוגי.

Shirley Collins – "Cruel Lincoln"

ועכשיו, כשהיא בת 81 ואחרי שלא הוציאה אלבום משלה במשך 36 שנה, חוזרת שירלי קולינס באלבום חדש, "Lodestar", שמורכב משירים אמריקאיים, אנגליים וקייג'ונייםשנכתבו מאז המאה ה־16 ועד שנות החמישים. זה סינגל ראשון.

Grandaddy – "Way We Won't"

שיר חדש! אחד מתוך שניים שהוציאה הלהקה המתקמבקת שאחראית לכמה אלבומים נהדרים ולאלבום הסיפתח המושלם של המילניום – "The Sophtware Slump" מ־2000.

Prince Buster – "Judge Dread"

נסיך הסקא הלך לעולמו בחמישי (8.9.16) בגיל 78 אחרי שהשפיע רבות על המוזיקה הג'מייקנית, על הרגאיי והדאב (שעוד לא היו קיימים כשהוא החל את המהפכה), ובהמשך על להקות כגון מאדנס והספיישלס. הוא גם עשה את זה עם הרבה הומור, כפי שאפשר לשמוע בקטע הזה מ־1967.

Specials – "Stupid Marriage"

מוטיב השופט הג'מייקני מהשיר של פרינס באסטר מופיע כאן בשיר אדיר, שבו אפשר לשמוע את ההשפעה הישירה שלו על הספיישלס שעירבבו Pאנק וסקא.

The Gaslamp Killer – "Residual Tingles"

מפיק ההיפ הופ הפסיכדלי מלוס אנג'לס, שעבד רבות עם גונג'סופי, שרד תאונת דרכים קשה וכעת עומד לחזור באלבום שעושה רושם שהולך להיות מוזר וטריפי מאוד. זה קטע חדש מתוכו.