Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

עמק הסיליקון

כתבות
אירועים
עסקאות
לא רוצה לגור בטראמפלנד. מייק ג'אדג'. צילום: Gettyimage

אידיוקרטיה 2016: מייק ג'אדג' מודאג משקיעת אמריקה לביצה של טמטום

אידיוקרטיה 2016: מייק ג'אדג' מודאג משקיעת אמריקה לביצה של טמטום

מייק ג'אדג', האיש שהמציא את האייקונים הגדולים של דור ה־X, הטינאייג'רים המטומטמים ביוויס ובאטהד, עוסק היום בגיבורים חכמים בהרבה - הסטארטאפיסטים של עמק הסיליקון - ובכל זאת הוא מודאג

לא רוצה לגור בטראמפלנד. מייק ג'אדג'. צילום: Gettyimage
לא רוצה לגור בטראמפלנד. מייק ג'אדג'. צילום: Gettyimage

מייק ג'אדג' ("ביוויס ובאטהד", "מלך הגבעה", "עמק הסיליקון") מודאג. אנחנו משוחחים בערב יום שנפתח בבשורה על פרישתם של טד קרוז וג'ון קייסיק מהמירוץ לבית הלבן, מה שהותיר את דונלד טראמפ בתור המועמד היחיד של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. אמנם היה זה קולגה של ג'אדג', מאט גריינינג, שניבא ב"משפחת סימפסון" – עוד בשנת 2000 – את האפשרות של "עידן טראמפ", אבל הקמפיין של טראמפ, ששבר פעם אחר פעם שיאים של זחיחות, טעם רע וטיפשות, שלח עיתונאים אמריקאים פעם אחר פעם לנבואת זעם אחרת מאותה שנה: סרט הקאלט של ג'אדג' "אידיוקרטיה".

"ניסיתי להתרחק מפוליטיקה, אבל זה כבר נהיה מגוחך", ג'אדג' מתלוצץ בנימה ברורה של עצב בקולו. מה שטוב לסאטיריקן, נורא ואיום לאזרח. כעת הוא שוקל, עם כוכבת הסרט, הקומיקאית מאיה רודולף, להוציא את הסרט מהארכיון ולצאת איתו לטור ברחבי ארצות הברית, ובאותה הזדמנות גם לשוחח עם קהל הצופים. "אני זוכר שהסתכלתי מסביב בשנת 2001, חשבתי על '2001: אודיסאה בחלל' והבנתי שקובריק טעה – המגמה של העתיד היא לא בניינים לבנים ונוצצים אלא סניפים של וולמארט והרים של זבל, והיא לא הולכת להשתנות".

אבל הגיבורים שלך ב"עמק הסיליקון" הם סטארטאפיסטים מקליפורניה. יש להם חזון אחר לגמרי לגבי העתיד – לפחות כך הם אומרים.

"מה שמצחיק במיליארדרים האלה הוא שהם לא רוצים להודות שהם שם בשביל הכסף. בעונה השנייה הייתה לנו הופעת אורח של מישהו כזה, והלכתי לאתר של החברה שלו וכתוב שם שהפרויקט שלו הוא 'לעזור לאנושות לשגשג'. חשבתי שנכנסתי בטעות לאיזה אתר של ארגון צדקה, ושאלתי אותו: מה בדיוק אתה עושה? הוא אמר שהוא מפתח תוכנות עבור אנשי עסקים. אבל אם תיכנס לאתר שלו תחשוב שהוא אימא תרזה. הצביעות הזאת מדהימה. אנשי עמק הסיליקון לא שונים מאנשי וול סטריט, אבל הם מעמידים פנים שהם מצילים את העולם. בהוליווד אף אחד לא חושב ככה. מישהו ישאל את ג'יי.ג'יי אברמס: למה אתה עושה את מה שאתה עושה? הוא יגיד: זה כיף ואני אוהב סרטים. אם היו שואלים את הנרי פורד, הוא גם בטח היה אומר שהוא פשוט רוצה לעשות מכוניות מעולות, הוא לא היה מדבר על זה שהוא משנה את העולם. תעשיית ההיי־טק כל כך שחצנית".

עבדת כמהנדס בעמק הסיליקון בשנות ה־80, לפני שפנית לטלוויזיה. מה ראית אז ואיך זה שונה מהיום?

"זה היה דומה מאוד למה שיש עכשיו – תרבות של הישגיות יתר. אני זוכר שסאן מייקרוסיסטמס (חברת ענק בעמק הסיליקון של אותם ימים, שקרסה בעקבות פיצוץ בועת הדוט־קום ב־2000 ונסגרה סופית ב־2009 – ע"ק) פרסמה אז מודעה בעיתון. היה כתוב שם באותיות ענקיות 'דְחוֹף' ובקטן 'את עצמך מעבר לכל מה שדמיינת'. זה היה כמו כת ענקית. אחרי הכל זו סן פרנסיסקו, הכל פה זה שאריות מתרבות ההיפים. זה לא מגניב אם אתה סתם קפיטליסט. הייתה פה מנטליות כזאת שגרסה: אנחנו לא כמו אנשי שוק ההון בשנות ה־50. אנחנו קוּל. חשבתי שזה מעצבן, אז נהייתי מוזיקאי ואחר כך התחלתי לעשות סרטים מצוירים ביתיים, עד שמכרתי אחד מהם לטלוויזיה ("Frog Baseball", סרטון קצר שבו הופיעו לראשונה הדמויות של ביוויס ובאטהד – ע"ק). אני לא שונא סטארטאפיסטים, כן? אבל תרבות תאגידית היא מגוחכת, ולמיליארדרים יש כל כך הרבה כסף שאין שום בעיה ללעוג להם. מותר".

אם אנחנו כבר מדברים על ביוויס ובאטהד: איךMTVהצליחו להכיל תוכנית שירדה על הערוץ בשיא הצלחתו?

"זה היה משוגע, כי כש'ביוויס ובאטהד' התחילה, הטרנד היה גלאם מטאל שאותו שנאתי, אבל ב־MTV היו דברים איומים ודברים מעולים. בהתחלה האולפנים רצו שביוויס ובאטהד יהיו די.ג'ייז, אבל אמרתי להם: אין מצב. אני לא יכול לדמיין אותם עובדים במשהו כזה. הם יכולים לראות קליפים ולדבר זה עם זה. המזל שלי היה שזו הייתה תוכנית הטלוויזיה הראשונה ב־MTV ולכן לא היה להם מנגנון צנזורה לתוכן מתוסרט, ככה שהצלחתי להגניב הרבה דברים פנימה. זה היה מאוד מוזר. הם היו ב־MTV, ירדו על הערוץ וגם היו התוכנית עם הרייטינג הכי גבוה".

"עמק הסיליקון", yes Oh בימי רביעי ב־22:30 וב־yesVOD

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מייק ג'אדג', האיש שהמציא את האייקונים הגדולים של דור ה־X, הטינאייג'רים המטומטמים ביוויס ובאטהד, עוסק היום בגיבורים חכמים בהרבה - הסטארטאפיסטים...

מאתעמית קלינג16 במאי 2016
עמק הסיליקון. צילום: יח"צ

מה לעשות היום (26.4)

מה לעשות היום (26.4)

השקת האלבום החדש של פלד, אליפות ישראל בברייקדאנס והמלצת צפייה שתעשה לכם את השבוע. כל מה ששווה את הזמן שלכם היום בתל אביב

עמק הסיליקון. צילום: יח"צ
עמק הסיליקון. צילום: יח"צ

פלד משיק אלבום בבארבי

הראפר פלד ישיק את אלבומו החדש "הכל עליי" עם סוללת אורחים לא נורמלית שכוללת את הצמד קפה שחור חזק, הדג נחש, הקבינט, הוד מושונוב ו־Dub LFO.לפרטים נוספים

לאצור חוויות בנות חלוף – רב שיח במוזיאון תל אביב

פאנל בנושא אוצרות של פרפורמנס בהשתתפות שלושה אוצרים בינלאומיים: דין דָדֶרקו מהמוזיאון לאמנות עכשווית ביוסטון, לואיג׳י פאסי מהמוזיאון לאמנות בבולנזו וג׳סי קאדיבי, אוצרת מברלין.לפרטים נוספים

אליפות ישראל בברייקדאנס

תחרות ברייקדאנס במסגרת פסטיבל תרבות הרחוב הבינלאומי שמתקיים זו השנה ה־13. בתחרות יתמודדו הרכבים שונים על תואר אלופי ישראל בברייקדאנס, והזוכים יטוסו לייצג את ישראל בתחרות העולמית בגרמניה. כמו כן יתקיימו במקום גם מעגלי ריקוד פריסטייל, מסיבת רחוב, מיקרופון פתוח לאמני ראפ, תצוגת תכלית של סגנונות ריקוד אורבני ומופעים מיוחדים של הרכבי רקדניות.לפרטים נוספים

"עמק הסיליקון" חוזרת

״לכו להיי־טק״, אמרו להם ההורים. אז הם הלכו, גילו שיש שם תככים לפחות כמו ב״משחקי הכס״ והמשיכו עם זה כי התסריטאים כתבו גם עונה שלישית. yes Oh, 22:30

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

השקת האלבום החדש של פלד, אליפות ישראל בברייקדאנס והמלצת צפייה שתעשה לכם את השבוע. כל מה ששווה את הזמן שלכם היום...

מאתמערכת טיים אאוט26 באפריל 2016
אהבו פעם נערה במשקפי VR . טל גולדברג, עדי לביא, טל הרינג וענבל שרין אנלן (צילום: יולי גורודינסקי)

פסטיבל סטימר: מה קורה כשהמציאות המדומה מגיעה לקולנוע?

פסטיבל סטימר: מה קורה כשהמציאות המדומה מגיעה לקולנוע?

ביי ישיבה סטטית מול סרט, שלום מציאות מדומה. משקפי המציאות המדומה והכלים האינטראקטיביים הולכים ופולשים לעולם הקולנוע. פסטיבל קולנוע חדש וראשון מסוגו בארץ מנסה להוכיח שמדובר בעתיד התחום

אהבו פעם נערה במשקפי VR . טל גולדברג, עדי לביא, טל הרינג וענבל שרין אנלן (צילום: יולי גורודינסקי)
אהבו פעם נערה במשקפי VR . טל גולדברג, עדי לביא, טל הרינג וענבל שרין אנלן (צילום: יולי גורודינסקי)
29 בפברואר 2016

כל מי שלמד קולנוע מכיר את הסיפור על הקרנת הקולנוע הראשונה, שבה הצופים שהוקרן בפניהם סרט המציג רכבת נכנסת לתחנה כה פחדו מהתמונה שנגלתה להם עד שחלקם נסו מן החדר בצרחות. אנחנו נוטים לצחוק על אותם אנשים נאיבים שלא הכירו את הטכנולוגיה של הקולנוע וחשבו שהתמונה בשחור לבן היא רכבת אמיתית, אבל רק בשבוע שעבר כותב שורות אלו (שראה מספיק סרטים בחייו וגם ניסה כמה פעמים משקפי מציאות מדומה) מצא את עצמו, בעודו עוטה משקפי סמסונג גיר VR, נשען אחורה בבהלה כדי לחמוק מדינוזאור מאיים. ככה זה כשיושבים לשיחה עם מארגני פסטיבל סטימר לקולנוע אינטראקטיבי.

לחצו לאירועים המומלצים בפסטיבל סטימר למציאות מדומה

מציאות מדומה היא אחת ממילות הבאזז הכי חמות כיום בתעשיית הסרטים האמריקאית ובעמק הסיליקון, וקולנוע אינטראקטיבי הוא המקום שבו שתי תעשיות הבידור הכי משפיעות בעולם נפגשות סוף סוף בתקווה לשנות את חיינו פעם אחת נוספת. כמה מהחברות הגדולות בעולם משוכנעות שהעתיד שם: סמסונג משקיעה בציוד צפייה וצילום ב־360 מעלות, פייסבוק קנתה את אוקולוס ריפט (אולי החברה הכי מפורסמת בעולם בתחום הזה כיום), סוני עובדת על משקפיים משלה למשחקים ומיקרוסופט הציגה לפני כחצי שנה את ההולו־לנס, משקפיים למציאות מרובדת (משקפיים שיציגו הולוגרמות על גבי העולם האמיתי, כך שהמשתמש יוכל לתקשר ולשחק איתן).

מה שטוב לספילברג ולסקורסזה

בינתיים בהוליווד, יותר ויותר במאים, כמו רידלי סקוט וכריסטופר נולן, כבר שלחו ידם בתחום וגם סטיבן ספילברג, מרטין סקורסזה ואחרים עובדים על חוויות מציאות מדומה. גם בפסטיבל סאנדנס הוצגה, לצד התחרות הרשמית, מסגרת מיוחדת לסרטים אינטראקטיביים.
סטימר יהיה פסטיבל הקולנוע הראשון שיעסוק אך ורק במציאות מדומה ובקולנוע אינטראקטיבי, בתקווה לפתוח את הרעיון החדשני בפני הקהל הישראלי שעדיין נמצא מאחור בתחום הזה. מארגני הפסטיבל – עדי לביא, ענבל שרין אנלן וטל הרינג, שלושתם מהחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב – מנסים לגרום לתעשיית הקולנוע הישראלית ולאקדמיה לשים לב למה שהרבה פסטיבלים בחו״ל כבר מסמנים כזן חדש של קולנוע (וקולנוענים) שהולך לשנות את הצורה שבה אנחנו חווים סיפורים.

״אנחנו יוצרים בפלטפורמות אינטראקטיביות״, מספרת לביא, ״אבל אין עם מי לדבר על זה בארץ. השפה של הקולנוע האינטראקטיבי מתפתחת בעולם, אבל לא כאן. מרוב תסכול התחלנו לחשוב על תוכנית החלומות שלנו – מקום שמאפשר לחבר בין יוצרים חדשים ליוצרים שכבר שנים בענף״. במסגרת הלימודים עבדה לביא על פרויקט תיעוד ים המלח ב־360 מעלות. ״אני רוצה לתעד את המקום הזה לפני שהוא נחרב״, היא הסבירה, אבל כשהיא הגיעה עם הפרויקט לכיתה היא זכתה לצחוק ולחוסר הבנה הן מצד המורים והן מצד הסטודנטים. “׳את מי זה מעניין?׳, שאלו אותי״.

מקימי פסטיבל סטימר סלון (צילום: יולי גורודינסקי)
מקימי פסטיבל סטימר סלון (צילום: יולי גורודינסקי)

אם לא תטעם, איך תדע

״חלק מהבעיה נובעת מכך שרוב האנשים עדיין לא ניסו את הטכנולוגיה הזאת. אתה צריך קודם לשים עליך את המשקפיים בשביל להבין את הפוטנציאל העצום״, אומרת אנלן. ואכן, חלק מהמטרה של הפסטיבל היא קודם כל להנגיש את הנושא לציבור המבקרים, שיוכל להתנסות במדיום מדובר אבל זר לרוב האנשים. אולי זה מה שיוכל לבטל את הפחד והזלזול שקיים בתחום מצד הצופים והיוצרים.

גם טל הרינג נתקל בלא מעט סירובים ותהיות. ״תהיתי איך אפשר לספר סיפור קולנועי בטכנולוגיה אחרת. באתי לכמה מרצים בחוג והם פשוט לא הבינו מה רוצים מהם. הם פסלו את זה מיד. גם כמה במאים שפגשתי אמרו, איך מביימים ככה? הרי אתה מאבד את השליטה של הבמאי אם אתה נותן לצופה להסתכל לאן שהוא רוצה. זה אחרי שהם אמרו לי לא. עכשיו אנחנו רואים שהאורחים והיוצרים בפסטיבל אמרו לעצמם שאף שהם עוד לא יודעים לאן המדיום הזה מתפתח, הם רוצים לנסות לספר בו סיפור״.

לעומת הוליווד, שתמיד חיבקה במאים שאימצו טכנולוגיות חדשות, ישראל אינה ידועה בחדשנות הטכנולוגית שלה בתחום הקולנוע. עד לפני חמש שנים המושג ״סרטי ז׳אנר״ נחשב עדיין לתופעה בחיתוליה, ורק בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר סרטים שמוכנים לשלב אפקטים מיוחדים, כמו ״אבוללה״, שבו המפלצת שעל שמה נקרא הסרט נוצרה כשילוב של בובה עם אנימציה, או ״אני לא מאמין, אני רובוט?!״ (שמושפע מאוד ממשחקי מחשב) ששילב צילום לייב עם אפקטים דיגיטליים. אחד היוצרים של ״אני לא מאמין, אני רובוט?!״, טל גולדברג, ישתתף בחממת הסרטים הראשונה של הפסטיבל. ״מסקרן אותי לנסות לראות איך עושים קומדיה במציאות מדומה. אני מגיע לזה כגיימר ומעניין אותי לראות את השילוב בין קולנוע למשחקי מחשב. זה רק טבעי שזה יתרומם בארץ, במיוחד באווירת הסטארטאפים שיש כאן״.

מקימי פסטיבל סטימר סלון (צילום: יולי גורודינסקי)
מקימי פסטיבל סטימר סלון (צילום: יולי גורודינסקי)

איפה את, מדינת הסטארטאפ?

כולם מסכימים שדווקא בתחום הסטארטאפים, הרבה יזמים ישראלים זיהו את הפוטנציאל ומנסים להיכנס לתחום. גם הטכנולוגיה נהיית זמינה יותר ויותר: יש יותר מצלמות שקולנוענים יכולים להתנסות בהן ודרכים רבות יותר ליצור סרטים אינטראקטיביים ומשחקי וידיאו עם עלילה א־לינארית, ועדיין נדמה שבמאים רבים חשים מאוימים מהרגע שבו לצופה יינתן כל כך הרבה כוח שהוא יהיה זה שיחליט לאן הולכים, איפה מתמקדים ולאן מסתכלים בתוך הסיפור.

“יש לנו פאנל שטל (גולדברג) מנחה בהשתתפות ארי פולמן״, מספר הרינג, ״שנקרא ‘שפה קולנועית ומציאות מדומה׳. זה האתגר: איך אני יכול לספר את הסיפור שלי אם הצופה יכול להסתכל לאן שהוא רוצה? נכון שזה לא כמו הסרט המסורתי, עם עריכה ומשך זמן מוגדר, אבל יש אלמנטים נוספים שאתה יכול להשתמש בהם בשביל לבנות סיפור. לא צריך להסתכל רק על האלמנטים שאתה מאבד ביכולת הסיפור שלך, צריך להסתכל על האלמנטים שאתה מקבל״. ״האמת היא שמשחקי וידיאו כבר בונים את השפה הזאת״, מוסיף גולדברג. “יש מתח בין קולנוע למשחקי וידיאו שהוא בדיוק קו הגבול בין פסיבי לאקטיבי, שבו הצופה שואל אם הוא רוצה לקחת חלק או לצפות מהצד״.

כולם מסכימים שמציאות מדומה לא נועדה להחליף את הקולנוע, אלא להיות מדיום חדשני שיוכל להביא סיפורים ממקום אחר. אחת האורחות בפסטיבל היא נוני דה לה פלמה, חלוצה בתחום המציאות המדומה. דה לה פלמה, שטבעה את המונח “עיתונות אימרסיבית״, טוענת שבמקום שהקורא יקבל מידע מכותרות וצילומים, שבהם הוא צופה מהצד, צרכן העיתונות יוכל להיכנס לנעליו של האובייקט המסוקר. למשל, לעבור את המסלול שעובר פליט מסוריה, לראות מה הוא משאיר מאחור ולאן הוא הולך. הרעיון של מציאות מדומה נקשר בעבר בעיקר לבריחה מהמציאות, לאובדן קשר עם העולם שלנו ולעולם של פנטזיה בלתי פוסקת, אבל נדמה שהחלוצים החדשים בתחום דווקא מעוניינים דווקא לחבר אותנו למציאות ולתת לנו את ההזדמנות לחוות אותה מבעד לעיניו של מישהו אחר.

פסטיבל סטימר סלון לקולנוע אינטרקטיבי ומציאות מדומה,
2.3 ־ 5.3,
CCA (המרכז לאמנות עכשווית), תל אביב.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ביי ישיבה סטטית מול סרט, שלום מציאות מדומה. משקפי המציאות המדומה והכלים האינטראקטיביים הולכים ופולשים לעולם הקולנוע. פסטיבל קולנוע חדש וראשון...

מאתשי רינגל1 במרץ 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!