Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
1. על מנת לשמור על שקט תעשייתי כדאי להיצמד להסדר הטריוויאלי שלפיו לא מכניסים בשר הביתה אבל כן יוצאים למסעדות שמגישות בשר לצד תפריט צמחוני מגוון.
2. סעיף 1 מתייחס לבשר בלבד. כלומר, אי אפשר לדרוש מבן הזוג לא להכניס הביתה גם מוצרי חלב וביצים.
3. באופן טבעי, ובעיקר בגלל שבסופו של דבר הצדק עמם, יחסי הכוחות אמורים לנטות לכיוון בן הזוג הצמחוני/טבעוני. כלומר, הוא יקבע בסופו של דבר לאיזו מסעדה הולכים.
כשאחד מבני הזוג חיית לילה והשני מעדיף להישאר בבית
1. הדרך הטובה ביותר להגיע לשלום בית היא באמצעות חלוקה לימים או שבועות. כלומר, בני הזוג צריכים לסכם שלצד הקלאברי במשוואה יהיה יום בשבוע שבו הוא יכול להתפרע כרצונו. עדיפות לימי חמישי.
2. סידור מומלץ נוסף הוא נוהל שבוע־שבוע. כלומר, שבוע שכולל סופ"ש של מסיבות ואחריו שבוע עם סופ"ש ביתי.
3. הצד הקלאברי במערכת היחסים צריך להעריך את האשראי שהצד השני מעניק לו ולהתנהג בהתאם (בהנחה שלא מדובר במערכת יחסים פתוחה). חובת הוכחת אי הבגידה היא תמיד עליו!
כשאחד מבני הזוג רוצה לפלפל את חיי המין והשני לא מבין מה הבעיה
1. רוצים להכניס אדם שלישי למיטה שלכם? יש לכם חלון הזדמנויות עד תום שלושת החודשים הראשונים למערכת היחסים שלכם או רק אחרי שלוש שנים שאתם ביחד.
2. סטרייטים, שימו לב: אם הגבר רוצה להכניס בחורה נוספת למיטה הוא חייב להיות מספיק גברי כדי להתמודד עם השאלה המתבקשת: ו"אם אני רוצה שנכניס עוד גבר למיטה?".
3. להציע להכניס צעצועי מין למיטה זה סבבה ויכול לעזור, אולם האקט חייב להיות מלווה במונולוג פתיחה שבו הצד היוזם מסביר שצעצועי המין הםרקתוספת ולא באים לפצות על חסרונות של בן או בת הזוג.
אחד מבני הזוג הוא מאחר כרוני
1. קבעתם לאנץ' עם בן הזוג והוא מאחר? החל מחמש דקות איחור אפשר כבר להתחיל לאכול לבד את המנות הראשונות שמוגשות לשולחן. עשר דקות איחור והלאה כבר מקנות לכם את הזכות להזמין מנה עיקרית.
2. למרות הפעולות שאתם נוקטים בן הזוג ממשיך לאחר? התחילו להפעיל סנקציות כבדות יותר הכוללות מטח וואטסאפים לפני כל פגישה.
3. לא עובד? מרגישים שאתם עומדים להתפוצץ על המאחר הכרוני? התחילו להפעיל שעון המותאם במיוחד לאיחורים שלו. הוא נוהג לאחר בעשר דקות? קבעו איתו בשמונה והגיעו למקום המפגש רק בשמונה ורבע.
נפרדתם ואתם רוצים לשמור על יחסים טובים
1. אחרי כל פרידה, גם כזאת שהסתיימה באופן ידידותי, רשאי אחד הצדדים להחליט על מחיקת האקס מכל הרשתות החברתיות. על הצד השני לקבל זאת בהשלמה ולשתף פעולה.
2. החל מכניסתה של הפרידה לתוקף רשאים שני הצדדים להתחיל לשכב עם כל מה שזז. הכל הולך חוץ מאנשי המעגל הראשון של האקס/ית. זה אכזרי מדי ומנוגד לאמנה כלשהי שמעולם לא נכתבה, וחבל.
3. בפרידה שהסתיימה בצורה חלקה ומוסכמת על שני הצדדים לחכות לפחות שבועיים עד לטקס החזרת המפתח. זאת הזדמנות טובה להתעדכן ואולי אפילו לבחון בעיניים אחרות את האפשרות לקאמבק.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אומרים שמלחמה היא שעתה היפה של החברה הישראלית. אם נשים בצד את איומי הרצח, את החרמות ואת השלשול המילולי ששני הצדדים משפריצים זה על זה, אנחנו עם של ערבות הדדית, גוש אחד שמורכב מהרבה לבבות גדולים ופועמים, ומצוקה קולקטיבית רק מבליטה את זה.
הילד שהתנדב לעשות דוגסיטינג למילואימניקים, הנטורופתית שרקחה ימים ולילות קרם נגד שפשפות למען הלוחמים, הסלבס סוג א' שהגיעו עד שדה הקרב עם שלל קאברים. ויותר מכל ומעל לכל, האזרחים שפתחו את בתיהם ואירחו את תושבי הדרום. מה שבטוח, בין כל אלה עובר קו אחד והוא – נתינה.
לפני שמונה שנים גם אני הייתי כזאת. כמעט. הימים הם ימי מלחמת לבנון השנייה. תושבי הצפון שרק בחלומות הלילה יכלו לפנטז על כיפות מברזל קיבלו בראש כמו חנין זועבי בכנס הלביאות של הצל. אלפי אנשים חיפשו מקלט ואם אפשר עם חוף ים וכמה ברים טובים.
ואני ישראלית, יהודייה, עם דירת שני חדרים בבוגרשוב. מה, לא נעזור? אז ארזתי מזוודה ופיניתי את הבית למשפחה מנהריה שאף פעם לא ראיתי. מעולם לא הייתי שרה גיבורת ניל"י כמו בקיץ 2006. בכל מקום שאליו הלכתי היה ריספקט באוויר. "הטובות לעורף" הם קראו לי. אבל ככל שהתעצמה תחושת הצל"ש כך גדלו רגשות האשם. נכון, נתתי את ביתי מבצרי. על זה אין ויכוח. בקשר לכוונות המעשה – ובכן, כאן העסק מתחיל להסריח.
תקראו לי אופורטוניסטית, אבל באותם ימים הייתה לי עוד מלחמה. אישית ולא פחות כואבת. האויב היה בן זוג הססן שלא רצה לעבור לגור יחד גם אחרי שנה של מערכת יחסים. לאחר שהמשא ומתן נכשל פעמים רבות, הדרג הצבאי החליט שבהזדמנות הראשונה יוצאים למתקפה בלי לחוס על אף אזרח. איקאה תיענה באיקאה!
מבצע "הקש בגג והישאר לגור" תקתק כמו שעון. אני נותנת את הבית, הוא מציע שאגור בינתיים אצלו. אני מתעקשת שהצפוניים יישארו עד סוף המלחמה, הוא בטוח שתפס את בת הרב הצדיקה. אני נותנת בראש עם בישולים לראשונה בחיי, הוא חושב "יה ווראדי, איזו קציצה". ככה חודש של לוחמה פסיכולוגית, שבסופה, ובכן, הפסדתי. לא כי הוא סירב חד משמעית להליכים מדיניים. סתם כי ירד לי ממנו. אחרי חודש עם האויב גיליתי שהוא לא כזה נורא, אבל גם לא כזה מדהים. בדיעבד התעקשתי על פיסת אדמה שלא היה לה כל ערך נדל"ני.
במלחמה אין מנצחים. יש רק מפסידים. בקיץ 2006 הבחור הפסיד קציצה שרופה, אני את החלום, ואת הכבוד שלי בעיני כולם אחרי שגילו את כוונותיי האמיתיות. רק הצפוניים הרוויחו חופשה חינם בחוף בוגרשוב. נו, גם משהו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
זיונים זה כמעט הכל: הספרות האירוטית כובשת גם את ישראל
המרקיז דה סאד ממש לא לבד - אחרי שנגמר לכולם מ"חמישים גוונים של אפור" המטופש, ז'אנר הספרות האירוטית מזדקף ותופס מקום נכבד על מדף הספרים הישראלי, הפעם עם חותמת איכות. דפדוף נעים
על הרומן הארוטי "חמישים גוונים של אפור" נשפכו קיתונות של ביקורת. ביקורת רותחת יותר מסצנות המין הבוטות ביותר בספר. כינו אותו בזלזול "פורנו לאימהות", אמרו עליו שהוא שטחי והיסטרי, יצירה נחותה. בין שהביקורות היו מוצדקות ובין שלא, על דבר אחד קשה להתווכח – הרב מכר השנוי במחלוקת הזה, שכבר עובד לסרט ועתיד לצאת לאקרנים בעוד כחצי שנה, הפך לתופעה תרבותית. מיליונים ברחבי העולם קראו אותו (רובן נשים), ותכניו המיניים, שנחשבים בעיניים הפוריטניות של החברה המערבית לפרובוקטיביים מאוד, הפכו בעקבות הצלחתו ללגיטימיים ופופולריים.
במהלך השנים צרכני הספרות הארוטית עשו זאת בסתר, כממתיקי סוד, ואילו לאחר צאתו של "חמישים גוונים" אישה אמריקאית או בריטית שלא החזיקה עותק ממנו על שולחן הסלון שלה נחשדה בסטייה. ובכל זאת, עם כל הכבוד להד הציבורי שעוררה מחברת הספר, אי.אל. ג'יימס, זימה ספרותית היא חדשה בערך כמו המצאת הכתב. התנ"ך מלא בסיפורים ארוטיים, אפוליאוס ואפלטון עסקו בארוס בכתביהם עוד במאות הראשונות לספירה, והילולות האהבהבים שתוארו בפרוזה הקלאסית החל מהרנסנס והלאה אל המאות הבאות, ששיאן בתקופה הוויקטוריאנית, יכולות בקלות לגרום לג'יימס לצחקק ולהאדים במבוכה בפינה.
אלא שדומה שספרות ארוטית, כמו כל ז'אנר ספרותי שמוספד ומוחזר מן המתים אחת לעשור לכל הפחות, היא סחורה די חמה בישראל של היום. האם אפשר לראות את חדירתה למיינסטרים ואת ההוצאה לאור של ספרות יפה בעלת ממד ארוטי בולט כפריחה מחודשת של ז'אנר שסירב להתרומם זה זמן רב? כדי לענות על כך אולי כדאי לנסות להגדיר קודם מהי ספרות ארוטית.
"אנשים נוטים לבלבל בין רומן ארוטי לבין ספרות ארוטית פר אקסלנס", מסבירה ורד רווה־שמואל, שהקימה לפני כשנה ביחד עם גלי אבני־גילאור את הוצאת אהבות כדי להביא לארץ את הז'אנר המסועף המכונה רומן רומנטי. "רומן ארוטי הוא קודם כל רומן. המרכז שלו הוא סיפור אהבה והארוטיקה היא רק עוד נדבך בו. המין אמנם מפורט מאוד אבל הסיפור הרומנטי הוא זה שמוביל את העלילה. בספרות ארוטית לעומת זאת, האספקט של המין הוא ליבת העלילה וסביבו יש תהליך שהגיבור או הגיבורה עוברים, בדרך כלל של שחרור מיני או של הבנה מי הם באמצעות המין".
שתי המו"ליות פתחו את ההוצאה משום שחשו שיש חסך בספרים מתורגמים לעברית מהז'אנר, הפונה בעיקר לנשים. "זה עולם עצום, עם המון תתי ז'אנרים, שמגלגל מיליארדים של דולרים בעולם, ובארץ הוא לגמרי מזולזל וזנוח", מתקוממת רווה־שמואל.
איך את מסבירה את זה שמה שעובד כל כך טוב בעולם לא זוכה לביקוש גם פה?
"הישראלים שמרניים מאוד, ושמרניים אף יותר בכל הנוגע לספרות. סביב המיתוס הזה של עם הספר נוצרה הנחה שאסור לנו לקרוא דברים שהתכלית שלהם היא הנאה טהורה. צריך תמיד שיהיה איזשהו ערך מוסף, גם אם הוא בכאילו. כל מה שלא נופל לקטגוריית האיכותי הוא אסור. גלי ואני, באופן אישי, חושבות שיש בספרים האלה העצמה נשית ופתיחה של המחשבה למשהו קצת אחר".
עושה רושם שהשמרנות הישראלית מתחילה להתרופף. בשנה האחרונה הספיקה ההוצאה לפרסם טרילוגיה של רומנים ארוטיים בשם "תחרה וצבע", שנכתבה על ידי סופרת ישראלית בשם אילת סווטיצקי (ספרות מקור סקסית היא הישג בפני עצמו) ולהוציא את ספר ההמשך ל"ציידת הלילה", שפתח את סדרת "ג'אנין פרוסט" המשתייכת לז'אנר הפנטזיה האורבנית ועושה שימוש נרחב בארוטיקה. בנוסף לרומנים הרומנטיים בעלי הפן הארוטי המפורש, מבטיחות בעלות ההוצאה להביא רומנים על טבעיים נוטפי פנטזיות. השאלה המתבקשת כאן היא אם הפריצה של הארוטיקה את גבולות הז'אנר באמצעות "חמישים גוונים" המושמץ היא זו שביססה את קהל הקוראות שיצרכו את ספרי ההוצאה.
"בארצות הברית רומנים ארוטיים נמכרו הרבה לפני שיצא 'חמישים גוונים'", טוענת רווה־שמואל. "אבל הוא זה שהעלה לסדר היום הספרותי את הנושא והראה שאפשר לכתוב פנטזיות מיניות גם בתוך רומן ולאו דווקא בתוך נישה ספציפית המיועדת לארוטיקה. כך קרה גם בישראל ואנחנו בהחלט מאמינות שלפנטזיות העל טבעיות יש קהל בארץ. ככל שיתפרסמו יותר ספרים מהסוג הזה כך נראה את הקהל גדל".
גם אלישע בן מרדכי, מו"ל הוצאת אסטרולוג שפרסם לאחרונה את קובץ הסיפורים "כחול, 50 סיפורים ארוטיים של גדולי הספרות העולמית", סבור כי תור הזהב של הארוטיקה מתחיל כעת. מדובר בסיפורים מאת סופרים קלאסיים כמו גיום אפולינר, ג'אקומו קזנובה, אדית' וורטון, אוסקר וויילד ועוד סופרים רבים שפעלו החל מהמאות הראשונות לספירה ועד למאה ה־20. לדבריו, הבחירה להוציא את קובץ הסיפורים הארוטיים התגבשה בעקבות מאות פניות שהגיעו להוצאה בשנה האחרונה מאנשים שחיפשו את ספרי הכותבים. גם הוא לא מהסס לקשור זאת להצלחה של "חמישים גוונים".
"הסדרה הזו הצליחה להביא את הספרות הוויקטוריאנית, שהייתה הכלאה בין רומן רומנטי לארוטי, למדפים הקדמיים של החנויות ולספריות הביתיות של הקוראים", טוען בן מרדכי. "אנשים הפסיקו להתבייש בספרות מהסוג הזה וכשראו את ההצלחה שלה, גם בעולם וגם בארץ, החליטו לחזור לקלאסיקה ולחדש ספרים ישנים בז'אנר".
השיבה לקלאסיקה נובעת מהחיפוש אחר ספרים בעלי תוכן ארוטי שכתובים בסגנון איכותי יותר?
"לא בהכרח. אני חושב שבכל פעם שז'אנר מסוים חוזר לכותרות מתחילים ללכת אחורה ולחפש את הקלאסיקה של הז'אנר כי ספרות ששרדה ראויה להישמר. הארוטיקה בספרות באה והולכת בגלים. הייתה תקופה שבעקבות התרגומים המצוינים של מקסים גילן להוצאת ארוס הגיעו ספרים ארוטיים למדפים הקדמיים של החנויות. לאחר מכן, בעקבות כל מיני פעולות של הצנזורה בישראל, הספרים האלה קצת נעלמו ובשנות ה־80 הארוטיקה חזרה עם תרגום של ה'קאמה סוטרא' שנאבקו על עותקים שלו בחנויות. מה שמעניין זה שבכל פעם שהגל הזה עולה תמיד חוזרים לקלאסיקות הישנות בתרגומים מחודשים וטובים יותר".
איור: יוליה סמילנסקי
בולעת ספרים
אם כך יש לנו טרילוגיות פופולריות וחזרה לקלאסיקה של הספרות האירוטית. עושה רושם כי גם במה שמכונה "ספרות יפה" המתורגמת לעברית ניתן לזהות לאחרונה ניצנים של התעוררות מינית מובהקת ולא רק את ביטויי החרמנות הצנועים והמכובסים שאליהם הורגלנו. הנובלה הארוטית "שעה חופשית" מאת הסופר האורוגוואי ארקולה ליסרדי, נחטפה כמו לחמניות לוהטות מהמדפים על ידי קהל קוראים שמורכב מגברים ונשים בכל הגילים המותרים. בניגוד להתנשאות הברורה שהורגשה בביקורת על "חמישים גוונים", כאן היללו המבקרים את הכתיבה הארוטית והתייחסו אליה כאל ממתק סודי, מרענן רשמי ועוד שמות תואר שעושים חשק ללקק את הכריכה.
השילוב בין המבנה המהודק של הנובלה, ההומור שמתלווה לבוטות המינית ותו תקן האיכות של הוצאת זיקית הצעירה שחרתה על דגלה את הכוונה להביא ספרות שונה וייחודית, אפשר לקוראים שלא היו נתפסים מתים במיטה עם "חמישים גוונים" לנפנף בגאווה בספרון שבחזקתם. העורך והמתרגם אוריאל קון, שייסד את ההוצאה ביחד עם העורכת והמתרגמת שירה חפר, מספר כי בקרוב יצא עוד ספר של ליסרדי וכי יש ספרים נוספים בעלי ממד ארוטי שעתידים לראות אור בהוצאה. עם זאת, הוא מפתיע ומספר כי כאשר "שעה חופשית" יצא לאור הוא עדיין לא שמע על "חמישים גוונים". קון בכלל ממקם את הפריחה של הספרות הארוטית בתחילת שנות האלפיים וקושר אותה למצבו של שוק הספרים.
"כמובן שיש את גל הפוסט 'חמישים גוונים' שבו כל מיני הוצאות מסחריות מנסות לאתר ספרים שדומים לו ושיימכרו כמוהו", טוען קון. "ההוצאות גם לא פוסלות פרוזה רגילה שיש בה ממד ארוטי בולט, כפי שהיה בעבר. אבל פרט לכך יש את הספרות הארוטית שצומחת ושיש לה רצף שלא תלוי ב'חמישים גוונים'. בעשור האחרון יצאו מיליוני ספרים ארוטיים או כאלה שעושים שימוש בארוטיקה באופן ספרותי. אני חושב שההתעוררות האמיתית חלה סביב שנת אלפיים, כאשר כל התאגידים של הספרות החלו להיקלע לצרות ופתאום נפתחו המון הוצאות בינוניות וקטנות שסדר היום שלהן היה חדשני ונועז יותר ופתח את הדלת לסוגיות שהיו די חסומות בספרות. למעשה היום הספרות הצעירה והמקורית כבר מכילה בתוכה באופן טבעי את העיסוק בחופש המיני ובמיניות ככלי לפיתוח אסתטיקה ספרותית".
עושה רושם שלא משנה כיצד מכנים זאת – רומן רומנטי, ספרות ארוטית, קלאסיקה ארוטית או פרוזה בעלת ממד ארוטי – המין המתואר לפרטי פרטים בספרות בהחלט עושה לנו את זה עכשיו, אחרי שבמשך שנים רבות, כשני עשורים לפחות, הליבידו כמעט נעדר לחלוטין מהספרות בישראל. אבנר חן, בעל החנות הוותיקה לוטוס ספרים, מספר כי בשנות ה־80, בתקופת "זיונים זה לא הכל" של דן בן אמוץ, דווקא היה חם למדי על המדפים. לדבריו, רק לאחר מכן הגיע העידן הפריג'ידי.
"היה אז ביקוש גדול לז'אנר של ספרי הרפתקאות או מתח שבחלקים מסוימים הפכו לארוטיים מאוד. פעולות הגבורה של הגיבורים בספרים הללו סיפקו לקוראים את הלגיטימציה לקנות אותם ובפנים התחבאו אקטים גסים. ההבדל בין אז להיום הוא שקהל היעד של הספרים האלה היה גברי, ואילו קהל היעד של הספרות הארוטית היום הוא ברובו נשים. בעבר לנשים לא הייתה ספרות כזאת והן נאלצו להסתפק ברומנים רומנטיים עם פן ארוטי קל וכמעט בלתי מורגש. רק בשנות ה־90 התחילה לצאת בישראל ספרות ארוטית לנשים. אלא שאז כבר הגיעה הרשת, הפורנוגרפיה החליפה את הארוטיקה והז'אנר הזה נעלם כי לא היה לו ביקוש".
נראה שעכשיו הוא חוזר ובגדול.
"החזרה קורית בצורה מתוחכמת ואין ספק שהספרים פרצו את המחסום ושהם יותר נועזים ממה שהיו פעם. יש עלייה בדרישה לספרות ארוטית חדשה וגם לקלאסיקות כמו 'מאהבה של ליידי צ'טרלי'. מה שמעניין בגל הזה הוא שאין הצפה של כתיבה שמכוונת לזה. פעם היו מנסים לרכוב על גלי ההצלחה בצורה הרבה יותר ברורה בעוד שהיום אין תחושה שהסופרים מנסים לחקות סגנון של מישהו אחר".
איור: יוליה סמילנסקי
מיד ליד: חמישה ספרים שמומלץ להכניס למיטה
ימים שקטים בקלישי – הנרי מילר
עשורים שלמים התלבטו מוסדות התרבות האמריקאיים כיצד להתמודד עם הנרי מילר – הנער הפרוע שספריו נאסרו לפרסום על ידי הצנזורה ואחד מגדולי הסופרים של המאה ה־20. בעודם מתלבטים, מילר עזב לצרפת ומשם תיעד את הוללותו משולחת הרסן בספרים והשחיז את לשונו החדה. תרתי משמע.
פאני היל: זיכרונותיה של אשת תענוגות – ג’ון קלילנד
מאז המאה ה־18 הקלאסיקה הבריטית הזו מחנכת מינית דור אחר דור של מתבגרים שקוראים בהתרגשות על מעלליה של היתומה בת העשרה, פאני היל, שנקלעת לזנות ומגלה את תענוגות הגוף.
סיפורה של O – פולין ריאז
גיבורת הרומן הסאדו־מזוכיסטי שיצא לאור בצרפת ב־1954 היא O, צלמת אופנה שנקלעת לטירה מלאה בגברים סדיסטיים שעושים בה כרצונם. לאחר שקיבלו את מבוקשם הם משחררים אותה, אך קודם עונדים על אצבעה טבעת שבאמצעותה יוכלו לזהות אותה ולהשתמש בה לסיפוק צורכיהם מתי שרק יחפצו בכך.
ז’וסטין או ייסוריה של המידה הטובה – ד.א.פ. דה סאד
קרוב לוודאי שזהו אחד מספרי הסאדו־מאזו הקשוחים ביותר שנכתבו. ז'וסטין היא נערה מהוגנת שנאנסת ומושפלת בכל צורה אלימה שהמוח האנושי, או שמא הלא אנושי, יכול להמציא. הכל כדי להגיע למסר שהמידה הטובה היא אוברייטד. ואת זה כתב אדם ששנים ארוכות מחייו בילה בכלא, כשהוא מאונן וכותב.
ציונה – רועי רוזן
יצירה בארוקית שנעה בין קומיקס, ספרות ארוטית ומשל פוליטי קדחתני. אם נתמקד בפן הארוטי, אפשר לומר שהסקס מתוק יותר כשמעורבות בו עבריינית מוזיקלית בשם די.ג'יי דבש, ספרנית מכורה לאוננות שהיא גם גיבורת על ושתי אימהות לסביות.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עזבו אתכם מקוקאין ומריטלין, הדבר הבא בסצנת הדייטינג של לונדון הוא מסיבת הסנפות - של חולצות משומשות. רחרחנו את מארגנת המסיבות כדי להבין מה הפרומונים יודעים שאתרי ההיכרויות לא
מה הדבר המוזר ביותר שיצא לכם לראות כשנכנסתם לבר? תגרת שיכורים? זיווג לא צפוי של זוג מכרים? לא משנה כמה אנקדוטות הזויות מרכיבות את מפת הלילה שלכם, נראה שבכל זאת הייתם נדהמים אם הייתם נכנסים לבר המזרח לונדוני סטוריז בערבים הייעודיים בחודשי מאי ויולי האחרונים. במרכז החדר התפזרו לא פחות מ־140 בחורות ובחורים צעירים שעסקו בהסנפה, לא של קוקאין או של ריטלין, אלא של חולצות טי משומשות, או ליתר דיוק, של פרומונים.
הערב הזה הוא המילה האחרונה בסצנת הדייטינג של לונדון, ומבוסס על ההנחה שחוש הריח החייתי שלנו יכול לנווט אותנו טוב יותר מכל אפליקציה מושקעת למציאת אהבה. כל הנוכחים במסיבה מתבקשים להגיע מצוידים בחולצת טריקו שאותה לבשו בשלושת הלילות החולפים. החולצה נארזת בשקית שקופה ומתויגת במספר, שמאוחר יותר ישמש את המרחרח המעוניין לאתר את בעליה.
״ברור שיש בזה ממד של תגובה לאכזבה של היכרויות און ליין. כל הנישה הזו של דייטינג אלטרנטיבי, המורכבת מערבי פנויים־פנויות בעלי קונספטים לא שגרתיים צמחה כתגובה למיאוס מהניכור החברתי הזה", אומרת ג׳ודי נדל (29) מארגנת מסיבות הפרומונים בממלכה. מסיבות הרחרוחים נולדו ב־2010 בארצות הברית ביוזמתה של רווקה מתוסכלת בשם ג׳ודית פרייז, שלא מצאה את מבוקשה באתרי ההיכרויות השגרתיים.
מסיבות פרומונים. צילום: בן קול
היא נתקלה במחקר שנערך בשנת 1996 בשם “The Sweaty T-Shirt Project" שביקש לאשש את ההנחה שבני אדם, כמו חיות, נמשכים לפרומונים שהם מפרישים המהווים אינדיקציה אינטואיטיבית יעילה למציאת בן זוג. היא החליטה להפוך את הניסוי הזה לנחלת הכלל והתברר שלא מעט אנשים מוכנים להשתתף בו. “נפגשנו באמצעות חברים משותפים ואחרי שיחה ארוכה הבנתי שאני רוצה להביא את הקונספט לאנגליה ובכלל לקדם אותו ברחבי העולם", נזכרת נדל, “הזדהתי עם המוטיבציה שלה".
מה היו התגובות בלונדון?
“החברים שלי חשבו שזה מוזר ולא ממש ידעו איך לאכול את זה, אבל אלו שהיו אמיצים מספיק בשביל להגיע הגיבו לזה באופן מלא הומור אך משוחרר מציניות. התגובות טובות בעיקרן כי זו נישת דייטינג שפונה לסוג מסוים של אנשים, שאוהבים לקחת סיכונים, יצירתיים במחשבה ולרוב גם במקצוע שלהם ופתוחים לרעיונות חדשים".
מה היחס בין כמות הנשים לגברים במסיבות?
“חשוב לנו שתהיה נוכחות שווה של שני המינים במסיבות ולכן הקצנו מראש 70 כרטיסים לכל מין. במסיבה הראשונה כרטיסי הבנות נמכרו מיד והצטברה רשימת המתנה ארוכה. כרטיסי הבנים אזלו ממש לפני האירוע. זה קשור לנכונות של הבנות להודות בכך שהן מחפשות קשר. המסיבה השנייה כבר גררה התעניינות זהה משני המינים".
האם יצאו זוגות משתי המסיבות הראשונות?
“ממה שידוע לי, במסיבה הראשונה נוצרו חמישה זוגות ובשנייה שמונה. מה שכן, לא כל הזוגות התקרבו בגלל הפרומונים. כל הסיטואציה המעט מביכה הזו, של אנשים זרים שמסניפים זה את ריח הגוף של זה, בתוספת האלכוהול, עוזרת לשבור את הקרח יותר מכל ערב שגרתי בבר. כך שאנשים פחות חששו לגשת אחד לשני, לצחוק ולפתוח בשיחה".
צילום: טום מדוול
תגיעו לתל אביב?
“אנחנו שואפים לעשות טור סביב העולם, אבל עד שזה יקרה, אני מזמינה את מי שזה מעניין אותו להרים את הכפפה כמו שאני עשיתיוליצור קשר עם ג׳ודית.באופן אישי, אני הייתי שמחה להיות נוכחת במסיבה כזו בתל אביב. יש לי משפחה בעיר ואני חושבת שהאנרגיות והפתיחות של האנשים בה ירכיבו מסיבה נהדרת".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אהבה.מאז ומעולם משוררים, סופרים, מחזאים, קולנוענים, מוזיקאים, פילוסופים ואנשים מן השורה מדברים, כותבים ושרים עליה, חוקרים אותה, יוצרים בהשראתה, מתים למענה, חיים רק בשבילה ועדיין אין תשובה ברורה – מה זאת? אנחנו משתמשים במילה “אהבה" לכל כך הרבה דברים, החל מקוסמטיקה ועד פוליטיקה. אבל למה אנחנו מתכוונים? מורה הודי אמר פעם לחברה שלנו שכשמישהו אומר לך “אני אוהב אותך", הוא בעצם אומר שהוא אוהב את עצמו. אם כך מה נאמר על אנשים שטוענים שהם אוהבים חיות אבל מגדלים אותן בכלוב או באקווריום? “אהבה", שורר לנו פעם עוד איש חכם, “זה לתת למישהו לא את מה שבא לך, שנראה לך נכון או מתאים, אלא את מה שהוא מבקש".
ב
בגידה.במובנה הרחב וההיסטורי בגידה היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו למולדתו ולמדינתו וסיוע לאויב. במובן הזוגי בגידה היא לא להצליח לעמוד בסטנדרטים של ההתאפקות שהמונוגמיה (ע"ע) דורשת מאיתנו, בניגוד לדרכו הטבעית של הגוף. על פי הסטטיסטיקות אגב, יותר מ־50 אחוז מהנשואים בוגדים.
בייב.כינוי חיבה נפוץ המתאים גם לזכר וגם לנקבה. למרות החיבה שבכינוי, הוא מובע לרוב עם ציווי אחריו: "בייב, תעשי לי קפה", "בייב, קח את הילד. יש לו קקי".
ג
גבולות.אחרי הרבה שנים יחד לא תמיד ברור איפה הגבולות עוברים. איפה הוא נגמר, ואיפה היא מתחילה. לפעמים אין ברירה, ויש לצאת למלחמת עצמאות כדי להגדיר את הטריטוריה מחדש. הישות הזוגית נוטה לעתים למחוק לנו חלקים נכבדים מהאישיות כדי להסתנכרן. קורה שבוקר אחד מתעוררים, הולכים יחד להכין שייק ירוק, ופתאום נזכרים: אתם בכלל אוהבים קפה! ושונאים שייק! בעיקר ירוק! ואז קולטים שהפכתם למפלצת דו ראשית, ואולי הגיע הזמן לחזור להיות שני אנשים בוגרים ונפרדים, כי הרי אנחנו אינדיבידואלים! כלומר אני.
גירושים.על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל זוג שישי בישראל יתגרש ברבות השנים. מעניין איך פעם להתגרש היה סוד כמוס ומבייש, ובימינו מרוב שזה נפוץ לפעמים יש תחושה שדווקא אלה שדבקים זה בזה חשים בושה. אז למה כל כך הרבה מתגרשים? גם כי היום כבר פחות מתפשרים על לחיות את האמת שלנו, וגם כי כשהכל נגיש, מהיר, קל, נוח, ארוז יפה וחד פעמי – קל יותר ומפתה יותר לזרוק זוגיות שבורה ולהחליף בחדשה, מאשר להתאמץ ולתקן אותה.
צילום: זוהרון
ד
דומים.נראה שהזמן יחד מחליק הבדלים. זוגות רבים הולכים ונהיים דומים זה לזו וזו לזה ככל שהשנים עוברות. הגבולות מיטשטשים, האישיות נעלמת, הדיבור והאינטונציה נהיים זהים. הישות החדשה מדברת ב"אנחנו'" אוכלת ב"אנחנו", יולדת ב"אנחנו" ונמאסת ב"אנחנו".
ה
הורים.אנחנו נעשה הכל כדי א. להיות כמוהם. ב. להיות ההפך הגמור מהם. כך או כך, קרוב לוודאי שהזוגיות שלנו נראית ככה בגללם.
ו
ואל תחזור!קריאה שמשום מה מחזירה הביתה גברים על ארבע.
ז
זוגיות.מילה חדשה יחסית (החליפה את "נישואים"). יש אנשים שמאמינים שיהיו מאושרים כשימצאו זוגיות. יש אנשים שמאמינים שיהיו מאושרים כשיצאו מהזוגיות. כך או כך, זו אחת החידות המאתגרות של תקופתנו. שאלת השאלות היא איך לעזאזל מחזיקים מעמד יחד? לא מפחד ולא כי מכריחים אותנו, אלא מתוך בחירה אמיתית ועמוקה. כולם מחפשים את הדרך לזוגיות בריאה, וכל זוג מאלתר את הדרך שלו. מה שבטוח הוא שלפותרי החידה מובטחת פרנסה נאה מהמוני גברים ונשים מתוסכלים.
זמן הם.זוגות רבים אמנם חיים יחד, אבל למעשה הם לגמרי לבד בתוך הזוגיות. הם נפגשים יום יום בשגרת החיים, אבל למעשה לא נפגשו זה שנים. ומתעורר סוג של געגוע מוזר – אנחנו הרי נפגשים כל יום, אז למה מתגעגעים? אצל כולם מגיע השלב הזה, הרגע שבו מפסיקים ליהנות מהזוגיות ומתחילים לעבוד עליה. שמעו, זמן איכות זו לא קללה. נכון שזה פתאום נורא מלחיץ למצוא את עצמכם לבד, אחרי שנים שלא נפגשתם כי הייתם עסוקים בילדים, בעבודה, בריצות ובסידורים, אבל עם קצת מחשבה ויצירתיות, זמן איכות לא חייב להסתכם בסרט, במסעדה או בצימר. מה עם טבילה לילית בים, טיפוס הרפתקני על גג בניין גבוה או סתם לצאת לרקוד כמו פעם?
ח
חתונה.טקס פופולרי בקרב בני האדם זה דורות. נהוג ומקובל להוציא עליו הון תועפות. במהלך הטקס הגבר והאישה מכריזים אל מול חבריהם ומשפחתם כי הם מתחייבים זה לזו וזו לזה לכל החיים. מיד אחרי הטקס מתחילה הספירה לאחור: האם הזוג ייכנס לסטטיסטיקת הגירושים (ע"ע), לסטטיסטיקת הבגידות (ע"ע), או שיגברו עליהן ויצלחו את אוקיינוס החיים בצליעה משותפת.
ט
טובים.השניים מן האחד. פירוש הפתגם: עדיף להיות בשניים מאשר לבד. בימים שבהם אחוז הגירושים (ע"ע) עולה ועולה, ייתכן שיש צורך לעדכן את הפתגם ליש מצב שטוב האחד מן השניים.
טיפול זוגי.סוג של קביים שקשה מאוד בלעדיהם כשצולעים יחד למרחקים ארוכים. בעידן הנוכחי, נעדר החמולה התומכת, כל זוג הוא יחידה עצמאית הדואגת בעצמה לעצמה: גידול הילדים, עבודה ופרנסה, ניקיונות, בישול, הסעות. במירוץ המטורף אחר זמן, כסף ואנרגיה, הזוגיות היא הראשונה שמוותרים עליה, כי לא נשאר זמן, כסף או אנרגיה בשבילה. טיפול זוגי טוב עושה סדר בבלגן, מחזיר את הזוגיות למקום גבוה בסדר העדיפויות, ומזכיר למה נכנסתם לעסק הזה יחד. מובן שיום לאחר הטיפול, כשמכבש הלחצים יחזור למעוך אתכם, כבר תשכחו הכל. תעשו טובה ותשתדלו להחזיק מעמד עד הפגישה הבאה.
טנטרה.אם בחרתם במונוגמיה (ע"ע) אתם צמאים להתרעננות, מתביישים להגיע לערב סווינגרס (ע"ע), ועל זוגיות פתוחה אין מה לדבר, נראה שאין לכם ברירה. טנטרה היא המרעננת הרשמית של המונוגמיה. אתם מוזמנים ומוזמנות לבחור באומץ סדנה, לתרגל ישיבת שיווה שאקטי, לכוון כוונה, להדליק נר, להתרכך בחיבוק, לנשום סימולטנית, להשמיע קולות משוחררים, וכמובן לא לשכוח שכשמגיעים לשיא – מתאפקים! דרך צלחה, ועמכם הסליחה.
י
יצר.יש לו אג'נדה משלו, והוא יעשה הכל כדי להפריד ביניכם, לא משנה כמה אתם אוהבים. יש כל מיני דרכים להתמודד איתו: מצד אחד אפשר לכסות את העיניים, להפנות את המבט, להסיח את הדעת. מצד שני אפשר להכריח נשים לחבוש פאה מכוערת שתסתיר את שערן היפה, למנוע מהן לשיר, לחייב אותן ללבוש בגדים ארוכים שיסתירו אותן, או הכי טוב – פשוט להעלים אותן בתוך שק שחור המכונה בורקה כדי שלא ידליקו כאן איזה גבר. מצד שלישי אפשר ללמוד אותו, לדבר עליו, לשתף, לכתוב, לשורר, לצייר, ליצור אותו. יש גם כאלה שנלחמים בו, מתנזרים ונמנעים ממנו, יש כאלה שנכנעים לו ונותנים לו לעשות בהם כרצונו. מה שלא יהיה, חשוב לדעת: מהיצר אפשר לברוח, אבל אי אפשר להתחבא.
כ
כאן גרים בכיף.ובעצבים ובשמחה ובבלגן ובלי כוחות, ועם אהבה ובאנושיות רבה.
ל
לבד.טוב להיות בשניים, אבל מדי פעם עולה גם הכמיהה הזאת, להיות לבד. יש כאלה שנבהלים ממנה וחושבים שאולי משהו לא בסדר אצלם ועם זוגיותם. אפשר להירגע, הכל בסדר. כדאי להיות קשובים זה לזה ולפרגן זה לזה זמן אוטונומי. זה יכול להיות אחר צהריים, יום, שבוע או אפילו חודש בחו"ל. זוגיות מוצלחת היא שאיפה ונשיפה מאוזנות בין יחד ולבד. יותר מדי יחד עלול להיות מחניק, יותר מדי לבד עלול להרחיק.
צילום: זוהרון
לעשות אהבה.מונח קצת מבלבל. על פי הסרטים לעשות אהבה זה ללבוש בגדים סקסיים ולהיזרק על מיטה עם מצעים פוטוגניים בכל מיני תנוחות. על פי הספרים מדובר באיחוד קדוש בין גבר ואישה שדרך המפגש הפיזי מגיעים לפסגה רוחנית, שאין לה כל קשר ללנז'רי, למצעים או לתנוחות. בכל מקרה המונח הזה מלחיץ, כי אף אחד לא לימד אותנו מה לעשות, ובכל זאת יש תחושה שכולם יודעים.
מ
מונוגמיה.מיוונית: מונו = יחיד, גמוס = נישואים. מצב שבו בעל חיים או אדם שומר אמונים לבן זוג אחד. המונוגמיה מבטיחה לנקבה עזרה רציפה בגידול הצאצאים, לזכר היא מבטיחה כי הוא מגדל את צאצאיו שלו. חוץ מזה מבטיחה לכם המונוגמיה התמודדות לשארית החיים עם היצר (ע"ע). בהצלחה עם זה.
נ
נמאס.מה לעשות, קורה והרבה. אחד הדברים שהכי עצובים בזה הוא שבדרך כלל מה שמשך אתכם בהתחלה בטירוף, יהיה הדבר שבגללו לא תוכלו לסבול זה את זו יותר. אתה אוהב לשבת בבית, והיא אוהבת לצאת לבלות? "גדול", אתה מספר לחברים, "היא מעניקה לי חיים, עד שהכרתי אותה לא יצאתי בכלל, ועכשיו כל ערב!". אחרי שנה יחד זה נשמע ככה: "היא הורגת אותי", אתה מודה, מובס. "עד שהכרתי אותה לא יצאתי בכלל, ועכשיו כל פאקינג ערב". כן, ככה זה. מלכודת דבש. רק בלי הדבש.
ס
סווינגרס.חילופי זוגות. פתרון שמצאו בני האדם למצב הלא נעים הזה שבו הם קרועים בין היצר (ע"ע) שמציק מצד אחד והקנאה (ע"ע) שמעיקה מצד אחר: אם כל אחד בוגד ונבגד באותו הזמן אז הכל בסדר – יש תיקו!
ע
עד עצם היום הזה.משפט שתקע אותנו עד העצם. רוב האגדות נגמרות ביום החתונה. מה קורה בהמשך? האושר והעושר? זהו שקר שהוכנס לנו לראש וללב כל לילה לפני השינה כשהיינו ילדים, ודפק לנו את החיים (לפחות את החיים הזוגיים). אף אחד לא גילה לנו מה קורה עמוד אחד אחר כך, כשהשנים עוברות, כשהילדים מגיעים וכשאבא נמשך לנסיכות אחרות. בואו נלך על "והם חיו": עם מאהבים. לבד. ברביעייה. מה שעובד.
צילום: זוהרון
פ
פתוחים.נישואים או יחסים. רעיון חדש שמככב כבר בלא מעט בתים, ויש אף קהילה שלמה שחיה כך בפורטוגל. הרעיון הוא שחיים יחד מתוך בחירה, אהבה וללא פחד. יש אישור חוקי ורשמי לקיים יחסים עם אחרים ואחרות, תוך התמודדות עם הקנאה (ע"ע), וניסיון לשמור על ראש פתוח.
צ
צדיקים.גברים ונשים שחיים במונוגמיה ומשתוקקים לאחרים ולאחרות אבל מתאפקים חיים שלמים.
ק
קנאה.קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאה – רְשָפֶיהָ רִשְפֵּי אֵשׁ שַלְהֶבֶתְיָה (שיר השירים). רגש קנאה מתעורר במקרה שבו בן או בת הזוג מביעים סימני חיבה לזרים או למכרים. בקיצור, לכל מי שהוא לא אנחנו. מכך אנו למדים שלא מספיק להיות מונוגמיים (ע"ע), אנו מתבקשים גם לא להיות יותר מדי חביבים לבני המין השני, ואם אפשר שלא לשוחח עמם לעולם – הכי טוב.
ר
ריב.פעולה שאי אפשר להימנע ממנה בחיים משותפים. כל זוג ודרכו היצירתית. אין כמו להיות זבוב על קיר בבית שבו מתרחש ריב כדי להכיר באמת ובתמים את הנפשות הפועלות. כדאי לזכור שכל ריב הוא מהמורה בדרך, גם אם היא מאוד מאוד לא נעימה, ולרוב גדלים בזכותו – אם שורדים אותו כמובן (ע"ע: ואל תחזור!).
ש
שגרה.זה רע? יש כאלה שזקוקים לה, יש כאלה שהיא הורגת אותם, בכל מקרה היא פה, והיא נשארת. עדיף להתמסר אליה, לקבל אותה ולחבב אותה, ומדי פעם לעשות כל מיני דברים שונים ומשונים כדי להתרענן ממנה. כמובן כדי לחזור.
ת
תודה.במהלך השגרה שוכחים לפעמים להרים את הראש, להסתכל רגע סביב, ולהתפעל מכל מה שיש לנו. תודה על הדרך, תודה על הבית, תודה לגוף, תודה לנשמה, תודה ללב, תודה על הלבד, תודה על הביחד, תודה שאת איתי, תודה שאתה איתי, תודה שאני איתי, תודה על הטוב והרע, תודה על החושך והאור, תודה על השיעורים, על הברכות, על ההזדמנויות. תודה על הרפתקת החיים הזאת.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
