Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

פורנוגרפיה

כתבות
אירועים
עסקאות
הסטרימרית Qtcinderella מזועזעת. צילום מסך

הפורנו תוצרת AI הגיע, וזה רגע מפחיד במיוחד עבור נשים

הפורנו תוצרת AI הגיע, וזה רגע מפחיד במיוחד עבור נשים

הסטרימרית Qtcinderella מזועזעת. צילום מסך
הסטרימרית Qtcinderella מזועזעת. צילום מסך

תרחיש האימים כבר כאן: סרטוני פורנו תוצרת בינה מלאכותית של אנשים אמיתיים שלא ביקשו, ובטח לא הסכימו, להופיע בפנטזיה הדיגיטלית של אף אחד. עולם הסטרימינג כבר מזועזע, ולמרות שאתרי הזימה המסורתיים מתחסדים וחוסמים, לא בטוח שיש איך לעצור את הביוב הזה

התקדמויות טכנולוגיות אמורות להיות טובות סף הכל, לא? הן מקדמות את הרפואה המודרנית, מפתחות את היכולות האנושיות ועוזרות לנו לכתוב את העבודות שלנו לאוניברסיטה. לאן שלא נפנה, נתקל בהתקדמות טכנולוגית. בין אם זה הסמארטפון היפה שלנו, הנינג'ה שמנקה לנו פאנלים ואופה לנו עוגות וכמובן, הפורנו. רגע, מה? לצערנו, חוק 34 חל גם בתחום הזה של ההתפתחות הטכנולוגית ואם אתם יכולים לדמיין את זה, לגמרי קיימת גרסת פורנו של זה.

הרמוני, רובוט עם בינה מלאכותית. וזה עוד החלק הטוב של הטכנולוגיה. צילום: Shutterstock
הרמוני, רובוט עם בינה מלאכותית. וזה עוד החלק הטוב של הטכנולוגיה. צילום: Shutterstock

התקדמות ה-AI הביאה אותנו למקום שאנשים אמיתיים בשר ודם לא חייבים להצטלם בכלל לסרטונים פורנוגרפיים כדי ליצור תוכן פורנוגרפי. במקום זאת ניתן ליצור סרטים כחולים מבינה מלאכותית, שבה אף אישה או איש לא נאלצו לקחת חלק באקט. זה נשמע מוסרי ופתרון אפשרי לבעיות הניצול בתעשיית הפורנו, לא? לא. כבר עכשיו אתרי פורנו רבים חסמו את האופציה להעלות תוכן שנוצר על ידי AI, ויחד איתם גם רדיט. למה בעצם לא ליהנות מפירותיו של הדבר הכי מוסרי בתעשייה כה לא מוסרית? ובכן…

איך נוצר פורנו מבינה מלאכותית?

פורנו מבינה מלאכותית נקראת היום Deepfake Pornography. מאחר ומדובר בזיוף דיפייק לסרטוני פורנו של אנשים אמיתיים, שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. זאת אומרת, התוכנה לוקחת תמונות של אנשים, כמוני כמוכם, ומלבישה אותם על אקטים פורנוגרפיים שנראים אמיתים, ובכך יוצרת פורנו של זיוף עמוק. מיותר לציין שבדרך כלל, האנשים שמשתמשים בפניהם לא נתנו את הסכמתם להופיע בסרטונים מהסוג הזה. זוכרים שפחדתם שמישהו יצור סרטון שלך אומר דבר שמעולם לא אמרת? היום יותר קל ליצור סרטון שלך מקיים יחסי מין. וזה עוד מבלי לדבר על הפחד מפורנו-נקמה. מה זאת אומרת? אם חשבת אי פעם שהפרידה הזאת תעבור בשלום, או שאין מצב שמישהו יצליח להפיץ סרטונים שלך – כי פשוט אין כאלה – תחשבי שוב. מי יודע מתי האקס שלך, או כל בחור אחר, יחליט לקחת כמה תמונות שלך, להכניס לתוכנת AI וליצור פורנו נקמה שיופץ בין כולם?

ובינתיים, הטכנולוגיה מתקדמת בקצב שיא. מתכנתים כבר יצרו בעבר אפליקציות שמשתמשות בבינה מלאכותית כדי להפוך תמונות של נשים בלבוש מלא לערומות. אפליקציות כאלה מעוררות זעם, נמחקות תוך כמה ימים לאחר שההד הציבורי גועש, ואז חוזרות בגרסה או תצורה אחרת. אחד מאתרי הפורנו הגדולים ביותר, Pornhub, יצאו בהכרזה כי חסמו את כל סרטוני הפורנו שיוצרו על ידי בינה מלאכותית. מצד אחד, נשמע כי הם עשו את הדבר ההוגן, שהרי זה יהיה לא מוסרי לתת במה לסרטונים מלאכותיים שלא קיבלו אישור מאלה שנכפה עליהם להשתתף. מצד שני, בתור אתר שלוקח חלק באחת מתעשיית הכי בלתי מוסריות בעולם המערבי כיום, תעשייה שמקדמת באופן שיטתי ניצול, התעללות ומיניות מעוותת – איך בדיוק פורןהאב היקרה יכולה בכלל לקחת חלק בדיון על מוסר?

הרצון הטוב אל מול המציאות

בשבועות האחרונים התפרסם סיפורו של סטרימר טוויץ' ידוע בשם Atrioc, שחשף בטעות כי החזיק במנוי לשירות שמציג סרטוני דיפ-פייק של קולגות שלו. לאטריוק יש 319,000 עוקבים בטוויץ ו-503,000 מנויים ביוטיוב, ולחלק מהסרטונים שלו יש למעלה ממיליון צפיות. הגילוי עשה רעש בקהילת הסטרימרים, והטיל אור על הפרובלמטיות של שירותים כאלה, ועצם הכתם המוסרי של שימוש בהם, ובטח ביצירתם. אחת מהסטרימריות בהן צפה אטריוק, QTcinderella, עלתה לשידור חי כדי לשתף את תגובתה לקיומם של סרטוני פורנו "בהשתתפותה", וללא הסכמתה. מספיק לראות את המבט המזועזע בעיניים שלה כדי להבין את הנזק.

https://www.youtube.com/watch?v=OUPxov-JXMw

עם זאת, הנזק לא נגמר בזה. אטריוק פרסם סרטון התנצלות ארוך בפני הסטרימריות. עם זאת, התגובות להתנצלות שלו – כמו גם להודעות של שאר הסטרימריות הנפגעות – לא היו כה נעימות. למעשה, משתמשים רבים צידדו באדם שהפיץ את התוכן הפורנוגרפי המזוייף, ולא בנשים הפגועות שפרצופן עיטר את אותם הסרטונים, ללא ידיעתן. למה? יש כמה טענות שעלו מקהילת הגברים השוצפים קצף. הראשונה גורסת כי זה לא בלתי מוסרי להשתמש בתמונה של בחורה או בחור ללא הסכמתם, מאחר ולא נעשה דבר בכפייה, ולמעשה, לא נעשה שום דבר "במציאות". מדובר, לטענתם, בשימוש חופשי בתמונות ללא זכויות יוצרים, וללא פגיעה פיזית-ממשית באדם אחר. הטענה השניה היא – אל תהיו יותר מדי מופתעים – סלאט שיימינג. תגובות רבות הפנו אצבע מאשימה כלפי אותן הנשים, ואמרו "אם לא רציתן שהתמונות שלכן ישמשו כתוכן פורנוגרפי, אז למה פירסמתן אותן?".

במערכה הזאת אי אפשר לנצח. בין אם את שחקנית פורנו או סתם נערה רגילה, הסיכוי שתהפכי לאובייקט מיני בידי גברים תמיד היה גבוה, ותמיד באשמתך. כעת, עם הטכנולוגיה המתקדמת, אפשר ליצור תוכן פורנוגרפי שלך, שאת מככבת בו, ללא ידיעתך או הסכמתך בכלל. ואם את מסרבת או מתנגדת למעשה? אז כנראה שזה לא יאה לך שאנשים אחרים רק מנסים להגיע לסיפוק על חשבונך. מה את רוצה? הם אפילו לא פגעו בך פיזית או כפו את עצמם עלייך. האשמת הקורבן 2.0.

https://www.youtube.com/watch?v=_gb6RkD_25Y

נראה שכמה שהטכנולוגיה מתקדמת, כך אנחנו חוזרים אחורה בכל הנוגע למודעות ליחסים מיניים בריאים. אם בעבר הבעיה היתה אנשים שלומדים הכל על מין מפורנו, זה עלה שלב מרגע שהחליטו להכניס לתוך המלחמה הזאת גם אנשים שלא רצו להילחם מלכתחילה. רק נסו לתאר לכם איזו השפעה תהיה על אדם שמאונן מידי יום על סרטון פורנו של הקראש שלו מהמשרד. מה יהיה יחס שלו כלפיה? מה יהיה היחס שלו לנשים אחרות? הקורבנות של המשחק הזה לא יהיו האנשים שהחליטו להיכנס לתעשיית המין – אלא אנשים רגילים, חברים, קולגות, עמיתים שלנו לחיים, שמידי פעם יוכו הלם לגלות שנעשה בהם שימוש עבור צרכים מיניים.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

תרחיש האימים כבר כאן: סרטוני פורנו תוצרת בינה מלאכותית של אנשים אמיתיים שלא ביקשו, ובטח לא הסכימו, להופיע בפנטזיה הדיגיטלית של...

מאתאספיר איובוב9 בפברואר 2023
אלין אלג'ם

"כשאני מציירת סצנות פורנוגרפיות, הגוף אנונימי והופך לחומר"

"כשאני מציירת סצנות פורנוגרפיות, הגוף אנונימי והופך לחומר"

אלין אלג'ם, 36, נשואה, אמנית. מתעסקת ביצירות שלה בדימוי גוף ובארוטיקה, ומספרת איך זה להתמודד עם לצייר את עצמה

אלין אלג'ם
אלין אלג'ם
25 באפריל 2018

שם:אלין אלג'ם

גיל:36

תעסוקה:אמנית

סטטוס:נשואה

מאיפה את במקור ומתי הגעת לתל אביב?
"במקור אני מקריית אונו – סוג של פריפריה תל אביבית – כך שהנעורים וההתבגרות שלי עברו בעיר עצמה. באופן רשמי הגעתי לעיר ב־2007, אחרי הלימודים בבצלאל, כי זה היה די אורגני מבחינתי להגיע לפה. אין הרבה אופציות גיאוגרפיות לאנשים כמונו, אמנים".

ספרי לנו על הדירה הראשונה שלך.
"זו הייתה דירה 'פנסית' ליחיד, שקטה מאוד, שהשקיפה על צמרות העצים של גן מאיר. בסופו של דבר הבנתי שהיא בורגנית מדי בשבילי ומצאתי את עצמי אחרי כמה שנים עוברת דרומה, כי דרום העיר יותר מסונכרן עם הטמפרמנט שלי – פחות המולה, יותר מרחב. אני אוהבת את התחושה שאני נמצאת מחוץ לבלאגן. קינג ג'ורג' בחגים זה ג'ונגל.

לא פעם את מתמודדת ביצירות שלך עם נושא דימוי הגוף, המגדר והארוטיקה. איך את יוצרת את הסצנות האלה?
"אני מרכיבה סצנה מהמון דברים שאני מוצאת – רגל פה, ירך שם, תחת שם. אני נעזרת בחברים שהם צלמים ומאתרת אובייקטים. כשאני מציירת סצנות פורנוגרפיות של חלקי גוף, הגוף אנונימי ואני צדה אותו, הוא הופך לחומר. זו הדרך שלי לדבר על זהות, על דימוי גוף. מבחינתי הזהות מבטאת דברים נוספים כמו הלך רוח תרבותי, היררכיות, מאזני כוחות, יחסי שליטה".

ואיך זה לצייר את עצמך? תרפיה?
"היו שנים שהייתי עושה את זה יותר, בעיקר בתחילת הקריירה שלי, כי היה לי דחוף להתחיל בדמות שאני נמצאת איתה כל הזמן, לבחון את גבולות הזהות שלי. מבחינתי זה עוד דרך לברר זהות, עוד דרך להיות רפלקסיבית".

איך את נכנסת למוד של יצירה? תתארי את החלל האידיאלי מבחינתך.
"קודם כל, סטודיו מסודר – אני לא מסוגלת לעבוד כשיש בלגן. אני צריכה שקט ויזואלי כדי שמושא הציור יהיה האישיו היחיד, ואז פשוט מתחילה לעבוד, העבודה מתניעה את עצמה. אני אוהבת לעבוד עם מוזיקה ברקע, עדיף שתהיה מונוטונית מספיק כדי לאפשר מרחב עבודה – מוסיקה קלאסית, בעיקר באך, מכורה לסולו צ'לו שלו, ולווט אנדרגראונד, ניק קייב, קייט בוש. אני לא מסתדרת עם הפי וויב בסטודיו, מחפשת דברים שיתאימו לטמפרמנט שלי מבלי להסיח את הדעת".

מה הכי תל אביב בעינייך?
"הכי תל אביב מבחינתי זה לעשות דברים לא בשעה הקונבנציונלית שלהם – לעבוד ולבלות כשאתה אמור לישון, ולישון כשאתה אמור לעבוד".

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
הירשמו לניוזלטר העירוני של טיים אאוט:
הירשמו עכשיו >>




רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אלין אלג'ם, 36, נשואה, אמנית. מתעסקת ביצירות שלה בדימוי גוף ובארוטיקה, ומספרת איך זה להתמודד עם לצייר את עצמה

מאתגוני כהן29 באפריל 2018
פלייבוי. צילום: Getty Images

הורדת העירום משערי פלייבוי היא לא בשורה משמחת

הורדת העירום משערי פלייבוי היא לא בשורה משמחת

מגזין פלייבוי משחרר עוד יומיים את הגיליון האחרון שיכלול עירום. כדאי לפמיניסטיות לחכות עם השמפניה, כי מותן של השפנפנות מסמל דווקא את נצחונו של העירום הבוטה

פלייבוי. צילום: Getty Images
פלייבוי. צילום: Getty Images
9 בדצמבר 2015

באוקטובר האחרון התבשרנו כי מגזין פלייבוי יפסיק לפרסם תמונות עירום של נשים, ונפלה עטרת פטמתנו. המגזין האייקוני, שבשנת 1953 הרעיד את ארה״ב עם מהדורה ראשונה בכיכובה של מרלין מונרו, ושינה את האופן שבו אנחנו תופסים שפנים, ימשיך לפרסם כתבות לייף-סטייל, אבל בלי עירום. על שער העירום האחרון של המגזין שיראה אור ב-11 בדצמבר ויחתום את העידן שבו מגזינים מוסתרים מתחת למיטה של ילדים מתבגרים וסבים שובבים, מככבת פמלה אנדרסון, ככל הנראה מעיין הנעורים של יו הפנר, שבגיל 48 מסמנת וי על שער מספר 14 למגזין. קלוז׳ר מפואר אחרי שורה של כוכבות שהצטלמו למגזין בשנותיו החזקות, ביניהן קייט מוס, שרון סטון, נעמי קמפבל, מדונה ודרו ברימור. לא משהו שגרסה ישראלית של פלייבוי, שהגיחה אלינו במרץ 2013 ונסגרה כעבור שנה, הצליחה לעשות. הרי קרן מור לא יכולה לעשות פה מדונה, גם לא גלית גוטמן, פשוט כי הקהל הישראלי שמרן (וראו מה קרה לאלכסה דול שהשבוע העזה לחשוף פטמות באינסטגרם וספגה את כל הטוב שיש לטוקבקיסטי ארצנו להציע). שמרן שמרן, אבל חולה על פורנו.

ופה קבור הכלב שקבר את השפנפנה: בעידן שבו עירום הוא ברובו פורנוגרפי, בוטה וחינמי, אין עניין בתמונה עם גופייה ותחתונים או ידיים מסתירות שדיים. בעידן בו ניתן לראות כל בשר בכל תנוחה וללא כיסויים מעוררי סקרנות, אין מקום לאירוטיקה. עכשיו תגידו שפלייבוי הוא לא אירוטיקה, שהוא פורנו; שהוא הרעה החולה שנתנה לגיטימציה חברתית לראות בגוף האישה בשר ראווה פאסיבי שעובר מיד ליד, שהפנר אשם בכל. אבל הוא לא. הפנר, שבשנים האחרונות שעריו נהיו יותר ויותר בוטים (מתוך אותו רצון להישאר רלוונטי בעידן ה״כל חור בלילה הוא שחור״), דווקא חגג את הגוף הנשי. העריך אותו, העריץ אותו. כן, גם התעורר ממנו. אבל לחלוטין לא השפיל את אלה שבחרו להיחשף בו.

נכון, אף אחד לא באמת קרא את פלייבוי בגלל הכתבות (״בדיחת אבא״ פופולרית בכל העולם) אבל כנראה שאף אחד גם לא הסיק, לאחר עלעול בתמונות המגזין, שאנחנו סתם חור. רבות וטובות הן הנשים שהסכימו, בשיא הקריירה, לעטר את שער המגזין ואת עמודיו הפנימיים. אולי הן עשו זאת בשם האג׳נדה, אולי מתוך שיקולים כלכליים (25 אלף דולר עבור צילום לעמודי האמצע של העיתון, 100 אלף דולר נוספים למי שמוכתרת כ״נערת השנה״), ואולי בשביל הפאן – הכל לגיטימי. אבל זה נגמר, כי הקהל כבר רוצה יותר. הוא רוצה מצד אחד להטיף לעירום, לשמוח שרעה חולה כמו פלייבוי עולה על חיג׳אב, אך מצד שני הוא צורך את העירום שלו רטוב יותר, חולני יותר ומנוכר יותר, כל יום וכל הזמן. באתרי הפורנו המיינסטרימי שממשיך לנגוס לנו בתפיסות על גוף, מין, מיניות ואינטימיות (ונשים בצד את ז׳אנר הפורנו הפמיניסטי שמתפתח בעולם ומציג אופציות מגוונות ומרגשות באמת של פנטזיות נשיות, אנושיות), ברשתות החברתיות שמציעות רמיזות בוטות לא פחות מהשערים האחרונים של פלייבוי (רק בחינם ובגילאים צעירים שלא היו עוברים סלקציה באחוזה של הפנר) ובפרסומות ה״מגניבות״ סטייל ״בשר טרי״ של אגאדיר.

אז פלייבוי מפסיק עם העירום, ובכל זאת אין צורך לפתוח שמפניה ולשרוף את החוטיני. זה לא קורה כי עירום הפסיק למכור. זה קורה כי את העירום שאנחנו צורכים היום ממש לא נעים להדפיס על נייר.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מגזין פלייבוי משחרר עוד יומיים את הגיליון האחרון שיכלול עירום. כדאי לפמיניסטיות לחכות עם השמפניה, כי מותן של השפנפנות מסמל דווקא...

מאתרתם איזק9 בדצמבר 2015
סטויה. מתוך ערוץ היוטיוב של Kassem G

שחקנית פורנו סיפרה על אונס, המיזוגנים החלו לחגוג

שחקנית פורנו סיפרה על אונס, המיזוגנים החלו לחגוג

שחקנית הפורנו סטויה התלוננה בטוויטר על אונס שעברה על ידי בן זוגה לשעבר - התגובות המיזוגניות לא איחרו לבוא. איך קרה שלא כולם מבינים שגם סקס עם מי שעושה כסף מהמיניות שלה דורש הסכמה?

סטויה. מתוך ערוץ היוטיוב של Kassem G
סטויה. מתוך ערוץ היוטיוב של Kassem G
30 בנובמבר 2015

פרשת אונס שהתפוצצה בשבוע האחרון מאפשרת לנו התבוננות נוספת על הדרך בה החברה מתייחסת אל מתלוננות. ההשוואה בין ההאשמות של שחקנית הפורנו סטויה אשר מאשימה את בן זוגה לשעבר באונס, לבין ההאשמות שצצו השבוע נגד חבר הכנסת (בקרוב – לשעבר) ינון מגל, מעלה תמונה מדאיגה לא רק לגבי הדרך בה החברה מתמודדת עם תלונות על אלימות מינית, אלא גם כלפי הקונספט של הסכמה ורצון מיני.

לרוב, כאשר אישה מתלוננת על אלימות מינית, אחת התגובות הכמעט אוטומטיות היא לבדוק את ההיסטוריה המינית שלה. למרות שעל פי חוק אסור לשפוט את המתלוננת ואת העבר המיני שלה, החברה עדיין רואה במיניות של האישה כמדד שעל פיו אפשר למדוד האם התלונה שלה קבילה. כשאורלי אינס התלוננה על ניצב בר-לב, מקורביו דאגו להפיץ שהיא זונה, וגם נגד אחת המתלוננות בתיק קצב היה מי שנתן עדות דומה. באופן לא מפתיע, סטויה, שתיארה איך ג'יימס דין, אף הוא שחקן פורנו, החזיק אותה בכוח ואנס אותה למרות סירובה, זכתה לאמירות דומות על המיניות שלה, ובהן "את רגילה, מה את עושה עניין". האמירה הזאת כנראה לא מכוונת לכך שנשים (וגם גברים) רבות בתעשיית המין נאנסות פעם אחר פעם בעבודתן, ומסיימות את הקריירה שלהן עם פציעות קשות בגוף ובנפש, אלא לעצם העובדה שהיא אישה עם מיניות מוחצנת.

נשים מיניות, גם למעלה מחצי מאה אחרי המהפכה המינית של נערי הפרחים והאהבה החופשית, הן דבר מבלבל. נראה שהמסר היחיד שהופנם מהמהפכה הוא שלנשים יש רצון מיני. אז אנחנו לא צריכות כבר להעמיד פנים שאנחנו תמימות וחסודות, אבל התפישה לפיה אנחנו לא זמינות לכל דורש, בכל שעה ותנוחה, היא עדיין מורכבת מדי. זה נראה מופרך שצריך להבהיר את זה בכלל, אבל העובדה שאישה נהנית מסקס, לא אומר שהיא תמיד רוצה את זה. בשנת 1988, עבר בארץ תיקון לחוק העונשין שמבהיר שאונס יכול להתרחש גם בתוך מסגרת של נישואין. ובכל זאת, 27 שנים אחר כך צריך להסביר שאהבה אינה הסכמה, שמיניוּת מוחצנת אינה הסכמה ואפילו משיכה מינית אינה הסכמה.

הציוץ של סטויה. צילום מסך מתוך טוויטר
הציוץ של סטויה. צילום מסך מתוך טוויטר

מהצד השני של הספקטרום נמצאת רחלי רוטנר, העיתונאית שהביאה לחשיפת הפרשה של ינון מגל. רחלי רוטנר היא תמונת המראה של סטויה, היא אישה דתייה שרוב הנוכחות שלה במרחב הציבורי היא צנועה, ואין ספק שזה עובד לטובתה. כמובן שגם היא זוכה לגינויים על המיניות שלה (בכל זאת, אישה), אבל מאוד קל לשלוף תמונה שלה מארכיון הוידאו של וואלה ולהראות ש"לא ככה נראית שרמוטה". רוטנר, כמו מגל עצמו, היא טיפוס הרבה יותר קונפורמיסטי מסטויה, ולכן התלונה שלה מאיימת הרבה יותר על הסדר הציבורי. עבורנו, התלונה של סטויה היא בגדר רכילות, רובנו לא מכירים שחקניות או שחקני פורנו, ואנחנו לא יכולים לדמיין את עצמנו במקומה או במקום ג'יימס דין. אבל רוטנר היא אדם שאנחנו מכירים, היא הקולגה שלנו, היא השכנה, ויש לנו שתי אפשרויות: האחת היא להאמין לה, הרי בסך הכל היא לא מופקרת, והשנייה היא למצוא סיבה אחרת שאי אפשר לסמוך על התלונה שלה. ומכיוון שגם ינון מגל הוא אדם שאנחנו מכירים, כזה נורמטיבי שמעשן סמים קלים ומציע להטיל עונש מוות על מחבלים, אנחנו נבחר באופציה השנייה והיא שרוטנר מנסה להרוס למגל את הקריירה.

דבר אחד נשאר להגיד על הסכמה ועל "להתרגל לזה". אונס, וסקס בכלל, הוא לא דבר שיש להתרגל אליו. אחד הדברים הכי עצובים שנאמרו לי בהקשר הזה, דווקא מאישה, היה כאשר סיפרתי לה שאני והאקס לא מקיימים חדירה. היא אמרה לי "את חייבת, גם אם זה כואב בעשר-עשרים פעמים, בסוף את מתרגלת". לזה שצריך לקום כל בוקר לעבודה צריך להתרגל, לעובדה שאף פעם לא יהיה לנו מספיק כסף כדי לקנות דירה צריך להתרגל, אבל סקס לא צריך להיעשות מתוך פשרה או התרגלות. סקס הוא בונוס, הוא פיינט של בן & ג'ריז באמצע הלילה, הוא שינת צהריים באמצע השבוע. הוא לא משהו שצריך להתרגל אליו, אלא אקט שצריך להיעשות – בלי שום פשרות – מתוך הסכמה ורצון נלהב.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

שחקנית הפורנו סטויה התלוננה בטוויטר על אונס שעברה על ידי בן זוגה לשעבר - התגובות המיזוגניות לא איחרו לבוא. איך קרה...

מאתענבר נעמן30 בנובמבר 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!