כמעט שבע שנים אחרי הריסת גשר מעריב, מנהרת צומת קרליבך נפתחה הבוקר (ג') לתנועת כלי רכב, במעמד ראש העיר חולדאי, שרת התחבורה מרב מיכאלי ומנכ״ל נת״ע חיים גליק.

מפלס אחד של המנהרה עתיד לשמש את הקו האדום של הרכבת הקלה שצפוי להיות מושק בדצמבר, בעוד המפלס התחתון מיועד לקו הירוק (המתוכנן להתחיל לפעול בעוד כשש שנים). היא מתחילה בצומת קרליבך ומסתיימת בלינקולן ואורכה כ-300 מטרים.

עלותה לאזרח כרבע מיליארד שקלים (200 מיליון שקלים מתקציב המנהרה הגיעו מעיריית תל אביב עצמה) והיא אמורה להכיל לפי ההערכות תנועה של כ-10,0000 רכבים ביום – יותר מ-1000 כלי רכב בשעה – ולהקל ולו במעט על עומסי התנועה הכבדים בעיר. הרחבה מעל המנהרה אמורה לשמש הולכי רגל ורוכבי אופניים (בתנאי שהצליחו להגיע לשם דרך ג'ונגל העבודות באזור בשלב זה).

המנהרה היא דו כיוונית, וניתן להגיע דרכה לצומת קרליבך דרך יצחק שדה או מרחוב לינקולן לצומת יצחק שדה המסגר (ומשם לאיילון). היא תהווה חלק מציר שיכלול את תחנת קרליבך של הרכבת הקלה, תחנה שעומקה כ-52 מטרים ותשמש את הקו האדום.

השרה מיכאלי התייחסה לאיכות שהמנהרה תעניק לחיי התושבים וציינה כי ״זו שמחה גדולה לעמוד כאן, מדובר ביום חג, המנהרה תעניק אפשרות נוספת לתנועה בעיר ומעליה תהיה כיכר עירונית שוקקת״. ראש העיר חולדאי התייחס לסבלם של התושבים: ״תושבי תל אביב סובלים מהעבודות הנרחבות, אך היום זו רק תחילתה של דרך חדשה״.

בהתחשב במהומה הגדולה שבה נוהלה הריסת גשר מעריב על ידי שר התחבורה לשעבר ישראל כץ ועירבה חברת הפקה שנשכרה לאירוע, רחפן, שמונה מצלמות ומתחם וי איי פי – היה נעים לצפות במנהרה נפתחת לתנועה בלי דרמות מיותרות וסגירה נוספת של האזור.

בדיוק.
אם יש משהו שלא צריך לחגוג בהקשר של הקו האדום, זה השיקוע המיותר הזה.https://t.co/eebexncuqt

— Jonathan Rosin (@RosinJonathan)January 11, 2022

אפשר לשאול מדוע לקח שש שנים וחצי לבנות מנהרה של 300 מטרים ואפשר לעצור וליהנות לרגע מתמונת הרכבים הראשונים הנכנסים במנהרה. עכשיו נותר רק לקוות שהקו האדום אכן יחנך בדצמבר 2022, לאחר שתאריך השקתו כבר נדחה פעמיים (במקור היה אמור הקו להתחיל לפעול כבר באוקטובר שנה שעברה) – ויוריד עוד מעומסי התנועה הבלתי אפשריים בעיר.

• הבועה
• תחבורה
• תחבורה בתל אביב
• גשר מעריב
• פיצוץ גשר מעריב
• קרליבך

• Facebook
• Twitter
• Email

"יש חור בגשר מעריב" היה התירוץ הכי מפתיע שהצלחתי להמציא לקצינה שלי, כשאיחרתי בפעם המאה ל"ביטאון חיל האויר" שהתגורר בבית מעריב (שכבר אז נפלו לו מהשלט המ"ם והעי"ן, כך שמעל הבניין התנוססה הקביעה “בית ריב"). הקצינה, שהטילה ספק בכל מה שיצא לי מהפה, הביטה מהחלון ואמרה: “נכון, יש חור בגשר". לא הצלחתי להחניק את הצעקה “מה?", והיא חזרה על הקביעה: “באמת יש חור בגשר מעריב". כך הציל אותי גשר מעריב באותו בוקר חורפי בשנות ה־80.

מאז אימצתי את שיטת “לנצח בקרב ולהפסיד במערכה" – במערכה שאני מנהלת על החיים כאן, כמו עוד מיליוני ישראלים שיש להם איזו הפרעה קולקטיבית (משהו בין פחד מאנטישמיות לצורך לאכול חומוס ליד המשפחה) שגורמת להם לכלות את חייהם באזור אסון מוכה מלחמה, שקולל במזג האוויר הגרוע ביותר, שבקדנציה שלי לא יהיה בו לא שלום ולא צדק חברתי, לא חניה ולא יופי שננעץ כמו סכין בלב; אלא רק צפירות של נהגים עצבניים או אזעקות מלחמה, ממשלה מחורבנת, יוקר מחיה שלא מבייש את פריז וחום אימים המתחלף בקור בינוני עם מטחי גשם עצבניים.

כאן, בתל אביב, העיר היקרה בעולם, אומרים שנורא יקר שם, בארצות צפון אירופה. אז כל השנה חסכתי כדי לקיים את הנדר שאת הקיץ הזה נשבור בטיול לא קצר לשבדיה ולדנמרק. כל לילה לפני הטיול נרדמתי תוך וידוא קור, כשמול עיניי מרצד המספר 22 לצד המילים “מעלות מקסימום בסטוקהולם".

ביום השני למסע עף בעלי הטבח מהאופניים בקופנהגן, ואת שארית הטיול בילה בצליעה מלווה במטרייה שקניתי לו בסופר וששימשה משאלה לגשם יותר ממקל של זקנה, אבל חוץ מזה היינו בעולם מושלם.

הרחובות נקיים – כולם נוסעים באופניים גם אם הם בני 70 אחרי ניתוח או בני שנתיים שרק למדו ללכת – העיר מחורצת ממים ושטופה ביופי אינסופי. איש לא צופר, מקלל, עוקף, זורק או יורק או מרוויח את הרמזור ואת התור. כולם לבושים נחמד ומשוטטים בעירם בין גנים בוטניים לנמל הסירות, וכך גם בשבדיה, שנכנסנו אליה בחציית הגשר המפורסם של סאגה נורן מ"הגשר", המחבר בין קופנהגן למאלמו, בקילומטרים של בטון שנישא מעל מי הים הבלטי, בקו הרוחב שבו נולד אבא שלי בליטא באלף הקודם, ואם לא היטלר הזבל הזה עוד הייתי חיה לי ביופי הזה.

לא נכנסנו למאלמו כי אומרים שהיא אנטישמית מאוד, אבל חוץ ממנה, בכל חור שבחרנו לרדת בו קצת מהכביש, נפלנו על ימה, שפה קוראים לה ישר כנרת ובונים עליה עשרת אלפים מלונות הכל כלול, שופכים אליה ביובים של רפתות ונצלים בכיף על מה שנשאר משפת המים האנוסים, לא לפני שמשלמים לכל מיני קומבינטורים 50 ש"ח כדי להתבשל קצת בין האשפה לשטחי הקמפינג.

בדרכים עצרנו בסופרמרקטים והצטיידנו לפיקניקים, אכלנו ארוחת צהריים אחת באיקאה בשביל הבידור וישנו במלונות פשוטים או בקתות שמצאנו על הדרך, וכל הזמן הזה הבטנו זה לזה בעיניים, כמו היינו האנשים הכלואים באפלת המערה במשל של אפלטון.

הדבר המדהים הוא שבארצות הסוציאליסטיות האלה יש צדק חברתי גלוי וברור. לכל אחד יש איזו דירה או צריף מינימליים עם ציוד איקאה מקיר לקיר, שם חיים להם האנשים השלווים האלה, הלומדים בחינם גם באוניברסיטה ומקבלים קצבת אדם, לובשים H&M ונוסעים בוולבו. ולא זו בלבד, אלא שבניגוד למראה שהתרגלנו אליו כאן ובמערב הקפיטליסטי – שבו מאחורי כל אדם לבן עומד אדם שחור, שיעשה את העבודה המלוכלכת – כאן מאחורי כל אדם לבן עומד עוד אדם לבן. כך יוצא שבלונדינים מנקים את הרחובות, בלונדיניות נוהגות בטרקטורים בשדות חיטה, בלונדינים הם חדרנים וחדרניות, בלונדינים מסדרים את הסחורה בסופר ובלונדיניות יושבות בקופות. כן, ככה נראה צדק חברתי. אף אחד לא חושש ללכלך את הידיים הבלונדיניות שלו, כל עבודה מכבדת את בעליה, ובעליה מרוצה מחייו, ובצדק – צדק חברתי.

חזרנו לתוך 40 מעלות שנטעמות כמו חמין בירידה מהמטוס, ביום העמוס ביותר בנתב"ג מאז תום המנדט, ישר לתוך קטטה של שני אבות על מונית אחת, לעיני ילדיהם הקטנים הצורחים בעגלות. המונית שלנו פילסה את דרכה הביתה בין חפירות הרכבת הקלה ברחובנו הצר נחמני, שהפך לאיילון דרום, נרדמנו עם הצפירות והתעוררנו עם הבום הקטן והמתוקשר של הפיגוע שיזמו הרשויות בגשר מעריב. ממש עכשיו אני בדרך לאיקאה לקנות כוס ולחפש בה את החצי המלא.

• אוכלים שותים
• בלוגים וטורים
• תל אביב
• סוציאליזם
• צדק חברתי
• גשר מעריב
• פיצוץ גשר מעריב
• שבדיה
• דנמרק

• Facebook
• Twitter
• Email

גשר מעריב פוצץ הבוקר (שישי) לטובת עבודות הרכבת הקלה והקמתה של תחנה תת קרקעית בצומת הרחובות קרליבך ודרך בגין. הפיצוץ, שנמשך שניות ספורות בלבד, לא היה רב או הוליוודי במיוחד – אך גרם להתמוטטותו של הגשר במיידיות. כך זה נראה מגג הבניין הסמוך:

אלפי אנשים הגיעו ואלפי אנשים התאכזבו. פיצוץ גשר מעריב עבר בלי דרמה, בלי אקשן ובלי שמץ של הוליוודיות ועורר בנו פיהוק גדול, בלי שום קשר לעובדה שקמנו בחמש בבוקר

A video posted by טיים אאוט תל אביב (@timeout_telaviv) onAug 20, 2015 at 8:41pm PDT

A video posted by טיים אאוט תל אביב (@timeout_telaviv) onAug 20, 2015 at 8:41pm Pמאות האנשים שהתקהלו על גגות הבניינים ובשלושת עמדות הצפייה הפתוחות לציבור החלו לאבד סובלנות.השעה המיועדת לפיצוץ גשר מעריב, 6בבוקר,כבר הגיעה ועדיין הגשר עמד במקומו.בשעה6ורבע,החל הקהל לספור לאחור בתקווה שכשיגיעו לספרה אחת יפוצץ הגשר,אך זה לא קרה. "אני מקווה שהעיכובים לא מעידים על מה שיהיה עם עבודות הרכבת הקלה",התלוצצה אחת מהנשים בקהל.בהמשך התברר כי סיבת העיכוב היא שני אנשים שהסתתרו מתחת למזגנים באזור שנאסר לכניסה.עם פתירת הסוגיה נעמד השר ישראל כ"ץ לפני המצלמות, "היסטוריה חדשה החליפה היסטוריה ישנה.תל אביב ידעה בעבר פיצוצים כואבים,שגבו מחיר כבד.הפיצוץ הזה מסמל תקווה והתחדשות.מהיום אין כבר דרך חזרה–עד לשמיעת צפירת הרכבות",אמר ולחץ על המתג שהפעיל28קילוגרמים של חומר נפץ,שהוטמנו בשמונה מתוך14עמודי הגשר. במשך חמש שניות,הזמן שהוערך במקור על ידי נת"ע,הגשר קרס כמו מגדל דמינו והעמודים החלו ליפול אחד אחרי השני.פחות או יותר באותה מהירות,החל להתפזר הקהל מצויד בתמונות סלפי שמתעדות את הרגע.

הרבה הכנות וציפייה ליוו את קריסתו של גשר מעריב. בשעה 20:00 פינו את הבניינים הנמצאים ברדיוס של 100 מטרים מיושביהם ומספר דיירים אף פונו לבית מלון שישכן אותם בליל הפיצוץ והיום שאחרי. העובדים במשרדים בסמוך לגשר התבקשו לפנותם החל מהשעה 22:00 בלילה ואספקת החשמל והמים באזור נותקה כשעה לפני הפיצוץ מטעמי ביטחון. כבר אתמול בשעות אחר הצהריים נסגרו לתנועה כל הצירים ברדיוס זה והם יישארו סגורים עד לסיום פינוי ההריסות.

במשטרה העריכו כי 15 אלף איש יגיעו לצפות במחזה ולכן הכינו צוות של 400 שוטרים וסדרנים שלקחו חלק באירוע, לבסוף הגיעו מאות בודדות. תחילה נקבעה שעת הפיצוץ לחצות שבין חמישי לשישי, אך מתוך חשש להתקהלות ורצון להוריד את מפלס הסקרנות הוא נדחה ליום שישי בשש בבוקר. חברת הפקה מיוחדת שנשכרה לצורך המאורע הובילה את הקהל לשלושה עמדות צפייה ברחובות קרליבך, לינקולן ויצחק שדה, כולל מתחם וי.איי.פי. לא פחות משמונה מצלמות ורחפן תיעדו את ההריסה, ששודרה בשידור חי בכל הערוצים והאתרים.

עד לפני שבוע בנת"ע ובחברת דניה סיבוס, הקבלן המבצע, לא היו בטוחים כיצד ייהרס הגשר והתלבטו בין פיצוצו ופירוקו בהליך איטי. לבסוף הוחלט לפוצץ את הגשר, בין היתר בטענה כי פיצוץ יהיה מהיר בהרבה ויגרום פחות הפרעה לעסקים והדיירים השכנים. במשרד התחבורה הבינו את הפוטנציאל הפרסומי שבפיצוץ גשר מעריב ומיהרו להכריז כי שר התחבורה ילחץ על מתג ישן שהוצא מכלל שימוש לפני כמה שנים והוחזר לפעילות חד פעמית לרגל המאורע. בנת"ע ודניה סיבוס התחייבו כי תוך 48 שעות יפונו כל הריסות הגשר.

גשר מעריב, ששמו הרשמי היה גשר הנשרים, הוקם בשנת 1976 והוא מוקדש לזכרם של משתתפי מבצע אנטבה. בשנים הקרובות תוקם באזור תחנת קרליבך של הרכבת הקלה העתידית. תחנת "קרליבך" היא אחת מעשר תחנות התת-קרקעיות לאורך הקו האדום של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. הקו האדום צפוי להתחיל לפעול באופן סדיר באוקטובר 2021, אך תחנת "קרליבך" תהיה היחידה שתחל לפעול רק ב-2022, עקב המורכבות בבניית התחנה שתשלב שני קווים ותכלול שלושה מפלסים תת קרקעיים.

• תל אביב
• הרכבת הקלה
• גשר מעריב
• פיצוץ גשר מעריב
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

• תל אביב
• אסור להשוות
• עיתונות
• גשר מעריב
• פיצוץ גשר מעריב
• עירוני